|
2) אם ''בבל'' היה מרגל מצרי לדעתי המצרים לא היו מפסיקים לחגוג | |||
|
|||
האם היה ניתן ''למנוע את המלחמה''? אולי לא. אולי לדחותה. אבל בסוף היא היתה מתרחשת. בכל זאת ישראל היתה יכולה וצריכה להיערך לפי התו''ל שלה ולא לשגות אחר הלכי רוח אופנתיים או דיווח של מקור מודיעין מכובד ככל שיהיה. במה שגינו והאם יכולנו לחשוף את מרוואן? מי אומר ששגינו ב''בבל''? גורמים הבקיאים בהפעלת הסוכן ולאו דווקא קשורים ישירות להפעלתו טוענים שהפעלתו היתה מקצועית לעילא ושהטענות כאילו היה מוכפל אינן סבירות. עניין הפעלת 'נשק הנפט' לא קשור כלל למלחמה, אלא להשתלטות מדינות אופ''ק על נכסי הנפט בארצותיהן וצמצום ריווחי החברות האירופאיות שהפיקו את הנפט. ''בבל'' דיווח על קישרי מצרים – בריה''מ כולל על פגישות חשאיות וסיכום הנושאים עליהם דובר ושהגיעו להסכמות או למחלוקות. יותר מכך, ''בבל'' הביא מסמכים מקוריים לחלק מדיווחיו. חלק מהדברים אומתו במקביל לדיווח מקורות אחרים, כך שהתבצע איזשהו בדיקת אמינות ואותנטיות של דיווחיו. יותר מכך, ''בבל'' הביא את תוכניות המלחמה האמיתיות של הצבא המצרי, את תוכניות האימונים השנתיות, מפות מקוריות המצורפות לפקודות עם מילות קוד. שום סוכנות מודיעין או נשיא רציונליים לא היו מסתכנים בדיווחי אמת כאלה בתמורה למתן התרעה כללית למלחמה יומיים לפני והתרעה ספציפית למלחמה כ-20 שעות לפני. שום הגיון, קונספירטיבי ככל שיהיה, לא יכול להצדיק את ההנחה ש''בבל'' היה סוכן כפול. סאדאת היה מוכן לצאת למלחמה באפריל-מאי 1973. מה שעצר את המלחמה היו מכלול נסיבות כמו: איתור ישראלי וגיוס גדול של מילואניקים ל-''כחול לבן'', בקשתו של אסד לדחות את המלחמה כי כוחותיו לא מוכנים, וצפי להתכנסות פסגת ניקסון – ברז'נייב שגררה בקשת הרוסים לדחייה, הבטחה רוסית לזרז את הגעת טילי הסקאד (שהגיעו ביולי כשגרעין חיילים מצריים התאמן עליהם בבריה''מ) ועוד. מנדס כותב: ''מלבד זאת ישראל קיבלה התרעות ברורות ממקורות אחרים, כולל סוכניה במצרים, והתעלמה מהכול. תהליך זה נחקר שתי וערב, וברור שחלקו של מרוואן גדול, אם לא מכריע'' - - - האם מודע מנדס שבכל זאת ''בבל'' היה בין המתריעים למלחמה? הרי הוא היה בין אלה שידווחו על קידום כוחות לתעלה, הוצאת אמצעי נשק ממחסני חירום. בשלב הזה אפילו סאדאת לא היה סגור לגבי המועד המדוייק של המלחמה. המועד נקבע כשבועיים לפי תוך הפרמטר החשוב ביותר למצרים/ סורים היה תחום שעות האור וזויות השמש. מצרים דחקה לפתיחת המלחמה בשעות השקיעה, הסורים לשעות הזריחה ובסוף הם התפשרו על האמצע. תוכנית אוסלו לא היתה תעלול של ערפאת אלא תוכנית שולית של פונדק עם אבו עלא שנמכרה בקש גם לערפאת וגם דרך ביילין לרבין ולפרס שנפלו לתוכה. ערפאת הבין את היתרון שבתוכנית בכך שהיא תוציא אותו מבור הישימון של תוניסיה ויחזיר אותו לחיים הפוליטיים במרכז הבמה. הבעיה שלנו היתה שההחלטה ללכת על אוסלו נעשתה בחשאי בלי לשלם גורמי צבא, מודיעין ומחקר שיתנו את השגותיהם לתוכנית ולרעיון בכלל. ללא אוסלו הפת''ח – הכוח המרכזי שהוביל את הסיסמה 'פלסטינים' היה ממשיך לדעוך בתוניס, וישראל היתה מתעסקת רק עם הערבים המקומיים. התייחסויותך קודמות שלי לעניין הזה: תגובה 168766 תגובה 169182 | |||
_new_ |
2) אם ''בבל'' היה מרגל מצרי לדעתי המצרים לא היו מפסיקים לחגוג | |||
|
|||
שלוש הערות למר בצלאל פאר. הראשונה, לפני 1973 הצעותיו של סאדאת כללו חזרה לגבולות 1967 בכל החזיתות. פתרון הבעיה הפלסטינית כולל, והדגש על כולל, החזרת הפליטים. בתמורה להסדר של אי-לוחמה. אין הכרה בישראל ואין יחסים דיפלומטיים. בכנס שנערך לפני כשלושה שבועות במכון למחקרים אסטרטגים בת''א, אמר הפרופ' דן שיפטן, כאשר סאדאת רצה מלחמה, הצעותיו היו בלתי ריאליות. וכאשר סאדאת רצה בשלום הוא היה גמיש וריאלי. הערה שניה, סאדאת לא רצה ואף לא יכל לוותר על המלחמה, כי הוא רצה להחזיר למצרים את כבודה האבוד. הצבא לא היה נותן לו לוותר על המלחמה, והוא היה זקוק לתמיכת הצבא. כל הצעותיו של סאדאת לפני המלחמה היו כאלה שישראל לא יכלה לקבל אותן. קיסינג'ר הגיב על הצעותיו בבפברואר 1973: תגיד לסאדאת שיהיה ריאלי בדרישות שלו. מדינה שהובסה במלחמה אינה יכולה לדרוש את השלל של המנצח. על הצעותיו של סאדאת הגיבה הגב' מאיר: אינני מבינה מדוע אנחנו צריכים לחזור לגבולות 1967, כאשר מצרים לא מוכנה לתת בתמורה שום הסכם שלום מחייב. ואחרון אחרון, אתה מאלץ אותי לגלות פרטים אישיים, שלא רציתי לחשוף. סאדאת הוא בן-דודה שלי. האמא שלו ואמא שלי הן אחיות. לכן אני משבח ומהלל אותו. מעבר לכל האמור לעיל, לך תעשה שעורי בית, או לפחות תקרא את המאמר בעיון, ואחר כך תתקוף. | |||
_new_ |
2) אם ''בבל'' היה מרגל מצרי לדעתי המצרים לא היו מפסיקים לחגוג | |||
|
|||
מר מנדס, האם קראת את אשר כתבתי? | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |