  
  
  
|
 |
|
||
  אין מחלוקת על כך שהעברית היתה קיימת |
|||
|
|||
השאלה היא של תפוצת השמוש בעברית ומידת השמושיות ואלו היו מצומצמות ומוגבלות מאד. אין מחלוקת גם על כך שהיתה ספרות עברית גם בעת שבן יהודה רק התחיל את מפעלו וכמובן גם לפני כן השאלה היא איזו עברית. ברור כי תחייתה של העברית היא עניין של כמאה השנים האחרונות בהן נכנסה לשמוש יום יומי נרחב בכל תחומי החיים, החל משמושים דתיים וכלה בשמושים טכנולוגיים. כאן לא היה רק עניין של התפתחות טבעית אלא גם קפיצת מדרגה רצינית מאד שהפכה את ידיעת העברית לעניין הכרחי בכל תחומי החיים בישראל ובתרבות העברית שבאה בעקבותיה. בין אם הציונות ניכסה לעצמה את חידוש העברית ובין אם לאו, דבר אחד ברור - אילו לא היינו באים לארץ ומקימים ישוב יהודי ועברי, העברית היתה מתחסלת כמו היידיש או כמו שפות מתות רבות אחרות. לכל היותר היא היתה נשארת מעין ז'רגון מבחיל ומגעיל כמו שאנחנו שומעים בפי עובדיה יוסף או רבנים ''גדולים'' אחרים שהעברית שלהם צורמת כל אוזן. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אין מחלוקת על כך שהעברית היתה קיימת |
|||
|
|||
העברית היתה נפוצה בכל רבדי הקהילות היהודיות, אבל השימוש היום יומי בה הלך והצטמצם ככל שקהילות היהודים נפתחו לסביבתן. עברית למדו ב''חיידר'' וכולם למדו ב''חיידר'' . סיפורי הרב המלמד עם מקל את ה-א'-ב' אינם מצומצמים רק לסוף המאה ה-19 תחילת המאה ה-20, אלא הם נכונים כל השנים אחורה. העובדה שהתפילות נאמרו בעברית ובארמית 'הכריחה' את היהודים ללמוד ולדעת עברית, לעיתים כשפה יחידה. כותבים יהודים כתבו בעברית הרבה לפני 'תחיית הלשון העברית' וקהילות היהודים הכירו את כתיבתם. קהילות היהודים מאשכנז דיברו עם קהילות היהודים בינהם ובמזרח ולהיפך, בעברית - השפה המשותפת. בגרמניה של המאות ה-17-18 דיברו היהודים עברית ו''יודנדויטש'' שהיא עברית מגורמנת, אחותה הצעירה של היידיש (שהפכה לשפת היהודים שהיגרו מגרמאניה מזרחה) במאות שממסע הצלב ועד המאה ה-18. עמוס איילון בספרו ''רקוויאם גרמני, יהודים בגרמניה לפני היטלר, 1743-1933'', כותב (עמ' 9): ''כשהגיע [משה מנדלסון] לברלין, ידע מנדלסון רק עברית ויודונדויטש, עגה גרמנית עתיקה מהולה בעברית. מקור הפועל נוצר על ידי חיבור סיומות גרמניות לפעלים עבריים. אוצר המילים הבסיסי והמצומצם של הידונדויטש איפשר רק חילופי דברים פשוטים ביותר. בפעמים הנדירות שבהן כתבו ביודנדויטש, היא נכתבה מימין לשמאל באותיות עבריות. לא-יהודים לעגו לדיאלקט הזה כהכלאה ברברית, כלחשושים יבבניים, 'שפה שצליליה לא נעימים לאוזן' (גיתה).'' בעמ' 26 הוא כותב: ''מן הראוי לציין שאפילו הגברים העניים ביותר (וגם חלק מהנשים) ידעו לא פעם קרוא וכתוב, אף כי בעברית בלבד''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אין מחלוקת על כך שהעברית היתה קיימת |
|||
|
|||
ביאליק כתב על לימוד העברית בחדר. המלמדים לא לימדו את העברית כשפה, אלא כאמצעי לקריאת ושינון ספרות הקודש. בוגרי החדר יכלו לקרא תפילות בעברית, אך לא הבינו את השפה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אין מחלוקת על כך שהעברית היתה קיימת |
|||
|
|||
אין כזה דבר להבין את מה אתה קורא אבל לא להבין את מה שאתה שומע!!!! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אין מחלוקת על כך שהעברית היתה קיימת |
|||
|
|||
אני מציע שתדבר עם אלפי ברי-המצווה ברחבי העולם, שחזן בית הכנסת מלמד אותם מספיק עברית כדי לקרא את ההפטרה ולהבין אותה, פחות או יותר. עברית הם לא יודעים, אבל הם יכולים לקרא את ההפטרה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אין מחלוקת על כך שהעברית היתה קיימת |
|||
|
|||
גם באמריקה ילדים יהודים לומדים עברית בימי ראשון. נכון שלא כולם ונכון שלא ברמה גבוהה, אבל זה רק מראה על מקומה וחשיבותה. יחד עם זאת לפני 300 ו-200 שנה העברית היתה שפה מדוברת ברמה הרבה יותר רחבה מאשר כיום באמריקה, מהרבה סיבות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אין מחלוקת על כך שהעברית היתה קיימת |
|||
|
|||
האם תוכל לציין מקורות לטענתך ש''לפני 300 ו-200 שנה העברית היתה שפה מדוברת ברמה הרבה יותר רחבה מאשר כיום באמריקה...''? | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי