| התשובה לשאלה ''למי זה מועיל'', גם במובן הגנטי, היא תלויה למעשה באיזה מין מקרה מדובר. במקרה שהבאתי, כלומר של היהודים תחת שלטון הורדוס או בגלות, זאת ''אסטרטגיה'' שנובעת מחוסר ברירה או ברירת מחדל. כשכנראה אין יכולת פיזית לשנות את האסטרטגיה. ועובדה שבית המקדש השני נחרב. מצד שני, אם אנחנו מסתכלים על הנוכלים למיניהם שמנצלים את אהבת החינם בלי אפילו ליישם אותה כלפי חוץ, אין ספק שהמושג והיישום הצבוע שלו מועילים לאותה קבוצה. אפשר אפילו להרחיב את זה, ולשער שכל ההשתלטות של הנצרות על האימפריה הרומית מבוססת על העיקרון הזה. כשיותר מאוחר גם האדונים הנוצרים המשיכו לנצל את ''אהבת החינם'' בחוסר נאמנות כלפי המופת של ישו. אפשר למצוא הסברים מעמיקים על הנושא הזה בפילוסופיה של ניטשה. |