  
  
  
|
 |
|
||
  הפדאיון ביצעו מעשי טבח מסמרי שיער, בטרם ה- ''כיבוש'' |
|||
|
|||
דינה, דיברתי על שמועה. בנוסף יש לזכור כי הפדאיון ביצעו במשך מספר שנים, עד מלחמת סיני, 56, מעשי טבח מסמרי שיער באזרחי ישראל. למותר לציין כי בתקופה זאת לא היה עדיין ''כיבוש'', אלא ישבנו בגבולות הסכמי רודוס, 49 , שהוכרו על ידי הקהילייה הבין לאומית, לאחר שגם נסוגונו מאיזורים מסויימים שנכבשו במלחמת השחרור. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| (ללא נושא) |
|||
|
|||
כל מספרם של ההרוגים הישראליים (האזרחים) במשך העשור ויותר בין מלחמת סיני למלחמת ששת הימים נופל ממספרם של ההרוגים הישראליים בחודש מרס, 2002. חומר למחשבה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| השוואות נכוחות וסלקטיביות מטעה |
|||
|
|||
דומני שיש בהקשר הדברים להתמקד במספר ההרוגים הישראלים, ברובם אזרחים תמימים, בין מועד הסכמי 49 ובין מלחמת סיני - שסביר ששמה קץ לטבח לתקופה ארוכה: זאת, ניתן לסבור, בגלל היקף המערכה וההכרעה החד משמעית שהושגה (כולל נפילה בידנו של מרבית האמל''ח הרב שקיבל נאצר מהגוש הסובייטי, וחיסול קיני הפדאיון ברצועה). בעקבות הנצחון והנסיגה מסיני התחייבה מצריים לאסור פעולת פדאיון משטחה, ואמנם, ללא גורמי חיזוק, ועקב בלימה פעילה של הטרור על ידי מצרים וירדן, התאפס גורם זה כמעט לחלוטין - עד מועד הפעולה הראשונה של אש''ף ב- 1965, ותחילת תקריות מי הירדן עם סוריה באיזור המפורז ב- 63-67. כך, ההשוואה בין 49-56 ל- 2000-2002 היא רלוונטית יותר מההשוואה עם 56-67, וזאת משום שהשוואה זאת מלמדת אודות תהליכי העוינות והטרור באיזור, ומה מביא לבלימתם. בנוסף, חשוב לזכור כי האוכלוסיה היהודית בישראל היתה בשנים 51-56 בממוצע כרבע מזו כיום. ואילו האוכלוסיה הפלשתינית באיזורים הרלוונטיים היתה בשנים אלה אף היא בסביבות רבע או שליש מהנוכחית (אצלנו, התעצמה האוכלוסיה בעיקר עקב עלייה, ואצלם -עקב ריבוי טבעי רב ושיפור תנאי התברואה, כלומר צמצום תמותת תינוקות) | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאיזה מעשים ''מסמרי שיער'' אתה מתכוון? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| טרור רצחני והקשרו |
|||
|
|||
למר יורם המזרחי, שלום. לאיזה מעשים ''מסמרי שער'' אני מתכוון? למעשי טבח באזרחים. ''סימור שער'' הינו כמובן עניין סובייקטיבי, וטבח אזרחים חסרי מגן (כגון זה שברמת רחל) עשוי להמנות על קטגוריה זאת. כמובן, אם אמת המדה היא רואנדה, למשל, אזי מדובר בפרופורציות ''מגמדות''. ברם, מדובר ביישוב יהודי דאז של כמליון וחצי אנשים, העסוק במשימות אזרחיות כמו קליטת עלייה והקמת תשתית תעשייתית. במלחמת השחרור היה שיעור ההרוגים קרוב לאחוז אחד מהיישוב, וניתן היה לסבור לאחר הסכמי שביתת הנשק ברודוס כי השגנו תקופת מה של רגיעה, למשימות כלכליות וחברתיות אלה, לאחר אותו מאמץ עליון ורב קורבנות של מלחמת השחרור. כידוע, בפני טרור קשה מאד להתגונן. ניצבנו אז בפני בעייה שנראתה במידת מה חסרת פתרון, זו של טרור שהופעל כלפינו, כאשר מצרים שלאחר מהפכת הקצינים הצעירים הצטיירה יותר ויותר כתומכת טרור. עסקת הנשק המצרית-צ'כית איימה להכניס לאיזור אמצעי לחימה בשיעור שלא היכרנו כמותו. בנסיבות אלה היינו במידה רבה חסרי אונים כנגד רצח אזרחים שהלך והחריף. זאת כמובן בצד פעילויות שוד וביזה, שחוסר אוננו היחסי מולם רק הגביר את תחושת המצור. עלינו לזכור שהיה מדובר ברציחות שיטתיות ונמשכות של אזרחים ישראלים, דבר שהכניס מימד לא צפוי וקשה לחברה שנמצאה בתנופת בנייה אזרחית. כך, כשאמרתי ''מעשי טבח מסמרי שער'' הרי שיש לבחון את הקונטקסט שלאורו מעשים כאלה מצטיירים כפריעה רצחנית. אין זה, מכל מקום, הקונטקסט של רואנדה (שכן מדובר בחברה מערבית קטנה שנמצאה בתנופת בנייה אזרחית) או לא כך חשבנו. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי