  
  
  
|
 |
|
||
  טרגי, אך אין מנוס. |
|||
|
|||
בכתבי שורות אלה, אני חש אמביוולנטיות רגשית רבה, שכן עזה, יותר מכל נקודה אחרת באיזורנו, מגלמת את הטרגיות הנוראה שבסכסוך הישראלי-פלשתיני. עזה - אחד המקומות הצפופים בעולם, מבחינת כמות אוכלוסין לקילומטר מרובע. הכנסה לגולגולת מהנמוכות ביותר בעולם. אוכלוסיית פליטים המונה קרוב למליון נפש, חלקם במחנות, צפופים אמנם פחות ממחנה ג'נין, וחלקם בעיר עצמה, הבנוייה, למרבית הפרדוקס, כסביבה עירונית בעלת מראה ים תיכוני נעים למדי ברובה. עזה הינה מקור ליבוי וותיק של פגיעה באזרחינו, אם לאזכר, איך לא, את הפדאיון בראשית שנות ה- 50 . מעניין ועצוב לכשעצמו הינו נאום, שלא רבים מזכירים אותו של משה דיין, ב- 1954 באחד מישובי הרצועה. בבואי לצטט מן הזכרון, הרי דיין אמר בערך את הדברים הבאים: כן, עלינו מוטלת החובה להגן על אזרחינו, אבל כיצד נוכל להאשים את הפליטים הרואים בעיניים כלות כיצד, במרחק מטרים ספורים אנו מעבדים את האדמות הפוריות שהיו לפני מספר שנים שלהם, בעוד הם נשארו חסרי כל, במחנות פליטים. ברור שהם שונאים אותנו. עזה של היאוש, בניגוד אולי למימד של תקווה אצל ערביי הגדה. יאוש שהלך וכבד. המצרים מעולם לא ניסו להעניק אזרחות מצרית לתושבי עזה. עזה שימשה, יותר מכל מקום אחר, כחממה של הנצחת הבעייה הזאת, הטרגדיה של הסכסוך. אבי, ששמש כרופא צבאי, זוכר ממלחמת סיני, 1956, ריכוז של כמה מאות אנשי פדאיון עזתים שבויים. את השנאה הנוראה במבטם ונוהגם לא יוכל לשכוח לעולם. מאוחר יותר הסתובבה שמועה ש''קצרו אותם'' עד האחרון שבהם. היתה יוזמה של דיין, בסביבות 1970, לנסות לשכן את הפליטים בשיכונים סבירים. דומה שיוזמה זאת נעצרה באיבה. עזה של היאוש האנושי התהומי, שהיתה המקום הראשון שהוחזר לפלשתינים. עזה, אותה ''מושבת מצורעים'' כביכול, שהוקפה בגדרות מערכת, לנתק עצמנו מהנגע. אך גם עזה של המנהרות הסמויות, הברחות הנשק והסמים. באמביוולנטיות קשה, אולי בדומה לתחושה של דיין ב- 1954, אני כותב את הדברים האלה. כן, עזה היא החממה הטבעית של הטרור הצומח בקרב האוכלוסיה כדג במים, כדברי מאו טצ'ה טונג בזמנו. כן, עזה בודדה, אך הטרור אינו אמור להנות ממעמד של אקס-טריטוריאליות. עזה הינה הגילום הוותיק ביותר של שלטון עצמי של רש''פ. כמאמר דיין, בוודאי שהם שונאים אותנו. אולם עלינו ליישם, אולי מתוך אמביוולנטיות והבנה לטרגיות העניין, בכל זאת את החובה ההכרחית של הגנה על אזרחי מדינת העם היהודי, מדינת תוחלתו היחידה של העם היהודי, ולממש את גורם הרתעתנו. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| גם אתה מנסר את הענף המוסרי שאתה יושב עליו? |
|||
|
|||
''לקצור'' בני אדם זה לזרוע טרור. עצור את המעגל, מיכאל. אותה אמביולנטיות היא קול השפיות, שנשמע אי-שם מתחת לרעם התותחים. הקשב לו, בשם אלוהים! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הפדאיון ביצעו מעשי טבח מסמרי שיער, בטרם ה- ''כיבוש'' |
|||
|
|||
דינה, דיברתי על שמועה. בנוסף יש לזכור כי הפדאיון ביצעו במשך מספר שנים, עד מלחמת סיני, 56, מעשי טבח מסמרי שיער באזרחי ישראל. למותר לציין כי בתקופה זאת לא היה עדיין ''כיבוש'', אלא ישבנו בגבולות הסכמי רודוס, 49 , שהוכרו על ידי הקהילייה הבין לאומית, לאחר שגם נסוגונו מאיזורים מסויימים שנכבשו במלחמת השחרור. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| (ללא נושא) |
|||
|
|||
כל מספרם של ההרוגים הישראליים (האזרחים) במשך העשור ויותר בין מלחמת סיני למלחמת ששת הימים נופל ממספרם של ההרוגים הישראליים בחודש מרס, 2002. חומר למחשבה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| השוואות נכוחות וסלקטיביות מטעה |
|||
|
|||
דומני שיש בהקשר הדברים להתמקד במספר ההרוגים הישראלים, ברובם אזרחים תמימים, בין מועד הסכמי 49 ובין מלחמת סיני - שסביר ששמה קץ לטבח לתקופה ארוכה: זאת, ניתן לסבור, בגלל היקף המערכה וההכרעה החד משמעית שהושגה (כולל נפילה בידנו של מרבית האמל''ח הרב שקיבל נאצר מהגוש הסובייטי, וחיסול קיני הפדאיון ברצועה). בעקבות הנצחון והנסיגה מסיני התחייבה מצריים לאסור פעולת פדאיון משטחה, ואמנם, ללא גורמי חיזוק, ועקב בלימה פעילה של הטרור על ידי מצרים וירדן, התאפס גורם זה כמעט לחלוטין - עד מועד הפעולה הראשונה של אש''ף ב- 1965, ותחילת תקריות מי הירדן עם סוריה באיזור המפורז ב- 63-67. כך, ההשוואה בין 49-56 ל- 2000-2002 היא רלוונטית יותר מההשוואה עם 56-67, וזאת משום שהשוואה זאת מלמדת אודות תהליכי העוינות והטרור באיזור, ומה מביא לבלימתם. בנוסף, חשוב לזכור כי האוכלוסיה היהודית בישראל היתה בשנים 51-56 בממוצע כרבע מזו כיום. ואילו האוכלוסיה הפלשתינית באיזורים הרלוונטיים היתה בשנים אלה אף היא בסביבות רבע או שליש מהנוכחית (אצלנו, התעצמה האוכלוסיה בעיקר עקב עלייה, ואצלם -עקב ריבוי טבעי רב ושיפור תנאי התברואה, כלומר צמצום תמותת תינוקות) | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאיזה מעשים ''מסמרי שיער'' אתה מתכוון? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| טרור רצחני והקשרו |
|||
|
|||
למר יורם המזרחי, שלום. לאיזה מעשים ''מסמרי שער'' אני מתכוון? למעשי טבח באזרחים. ''סימור שער'' הינו כמובן עניין סובייקטיבי, וטבח אזרחים חסרי מגן (כגון זה שברמת רחל) עשוי להמנות על קטגוריה זאת. כמובן, אם אמת המדה היא רואנדה, למשל, אזי מדובר בפרופורציות ''מגמדות''. ברם, מדובר ביישוב יהודי דאז של כמליון וחצי אנשים, העסוק במשימות אזרחיות כמו קליטת עלייה והקמת תשתית תעשייתית. במלחמת השחרור היה שיעור ההרוגים קרוב לאחוז אחד מהיישוב, וניתן היה לסבור לאחר הסכמי שביתת הנשק ברודוס כי השגנו תקופת מה של רגיעה, למשימות כלכליות וחברתיות אלה, לאחר אותו מאמץ עליון ורב קורבנות של מלחמת השחרור. כידוע, בפני טרור קשה מאד להתגונן. ניצבנו אז בפני בעייה שנראתה במידת מה חסרת פתרון, זו של טרור שהופעל כלפינו, כאשר מצרים שלאחר מהפכת הקצינים הצעירים הצטיירה יותר ויותר כתומכת טרור. עסקת הנשק המצרית-צ'כית איימה להכניס לאיזור אמצעי לחימה בשיעור שלא היכרנו כמותו. בנסיבות אלה היינו במידה רבה חסרי אונים כנגד רצח אזרחים שהלך והחריף. זאת כמובן בצד פעילויות שוד וביזה, שחוסר אוננו היחסי מולם רק הגביר את תחושת המצור. עלינו לזכור שהיה מדובר ברציחות שיטתיות ונמשכות של אזרחים ישראלים, דבר שהכניס מימד לא צפוי וקשה לחברה שנמצאה בתנופת בנייה אזרחית. כך, כשאמרתי ''מעשי טבח מסמרי שער'' הרי שיש לבחון את הקונטקסט שלאורו מעשים כאלה מצטיירים כפריעה רצחנית. אין זה, מכל מקום, הקונטקסט של רואנדה (שכן מדובר בחברה מערבית קטנה שנמצאה בתנופת בנייה אזרחית) או לא כך חשבנו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שפת הפורענות |
|||
|
|||
השמועה שהצגתי נוסחה בעגה צבאית. לפעמים ניתן לסבור שעדיפה עגה צבאית, עם כל הקור האינסטרומנטליסטי שלה, שאחרי הכל, מוצב ברובו בתום לב של חיילים (בנבדל מהקור הציני והמקפיא של האדמיניסטרציה הנאצית, שכנתה השמדה מתועשת בגז ''העברת אוכלוסיה'' וכד') - עדיפה זו לאין שיעור על ריגושי הטביחה הלוהטים והפרברטיים של ''איטבאח אל יהוד'' ו''בדם ורוח נפדה אותך, פלשתין'' או ''מליון שהידים'' או ''פילשתין בילאדנה, אל יאהוד כילבנה'' (פלשתין ארצנו, היהודים כלבינו). | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי