  
  
  
|
 |
|
||
  |
|||
|
|||
יעניין אותך אולי קטע ממאמר של הרב סגל בנושא הענישה: ''העונש העיקרי המקובל היום הוא בית סוהר. עונש זה אינו קיים כלל בתורה. הוא פוגע, משפיל, ומדכא את צלם האלהים של האדם ...במדינה יהודית עונש זה יבוטל ובמקומו יונהגו פיצויים כספיים כדין תורה. כך – מי שגנב ישלם לנגנב סכום כפול ממה שגנב ממנו. אם אינו יכול לשלם את הסכום תופעל עליו מערכת גביה הקרובה למערכת המיסוי המקובלת היום שהיא העונש הנורא ביותר שניתן להטיל על אדם בן חורין. ... אנסים ישלמו פיצויים כבדים לקורבנותיהם ובנוסף לכך, יאסר עליהם כל עוד לא שילמו את מלוא חובם לנפגעת, לקנות דירה לשכור דירה להתארח או להמצא במרחק של עשרה קילומטרים מהנפגעת. נפגעת שתזהה פוגע שעדיין לא סיים את פיצויו בכניסתה לקנין למשל – תוכל להתקשר למשטרה ולדרוש שהפוגע יוצא מיד מן האזור. המשטרה תסלק אותו מיד למרחק של עשרה קילומטרים מהמקום. כל ההוצאות הכרוכות בהוצאה זו יגבו במלואם מן הפוגע בדרך שלעיל. אם תוך חצי שעה בקשתה של הנפגעת לא נתמלאה שוטרי התחנה יאלצו לשלם מכיסם פיצויים גבוהים לנפגעת.'' ושים לב שבקטע על האשמה באונס, על האנס מוטל עונש הרחקה עד לתשלום הפיצויים. מסתבר שאם במקרה של הטרמפיסטית הקירבה שלה לנהג היתה עלולה להיות בעוכריו, וכך יש דרישה לשמירת מרחק, כך גם במקרה של אונס, הדרישה היא ליצירת מרחק. אין דין מעשה לקיחת טרמפיסטית כדין אונס חס וחלילה. ההשוואה נוגעת רק לעניין הדרישה לריחוק שמשחקת תפקיד בשני המקרים. נראה שהחוק היהודי אולי מזהה את היחס המיני עם אי שמירת המרחק הפיזי מהאובייקט. בכך הופכת האובססיה לקירבה לארץ ישראל לבולטת עוד יותר, ועל רקע זה, המאמץ המתמשך לנישול התושבים הפלסטינים של ארץ ישראל מאדמתם מראה עד כמה התפישה הדתית כאן היא לרועץ בכל הרמות של יחסי אנוש. לרוחני אין כאן כמעט מקום. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אני לא הייתי מעמיק עד כדי כך |
|||
|
|||
בנפתולי הנפש של אליצור. אם מתוך שלל הדוגמאות והדילמות המוסריות הסבירות והאפשריות, אליצור בוחר דווקא את הטרמפיסטית החשופה, אין ספק שזה לא מקרה וכי לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נכון |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
|
|||
|
|||
יש גם את השאלה הקלסית של העץ שנופל בלילה ביער כשאף אחד לא רואה. האם טרמפיסטית שעומדת מעורטלת בחשכת הלילה בצומת בשומרון, לבדה, ללא נפש חיה בסביבה, האם לבושה הוא עדיין, ''ממש הטרדה מינית'', או שהתורה שמה סייג להטרדה, רק למקרים שהרבי בסביבה או שיש מי שצופה בנעשה. אם אין מי שצופה בנעשה, רב או לא, הרי גם לנערה לא נשקפת אז כל סכנה, - גם לא מתושבי המקום. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אף על פי כן |
|||
|
|||
למרות שזה מפתה להדביק למי שמעלה את עניין לקיחת טרמפיסטית בלבוש חושף, כוונות סמויות, אני חושב שזה באמת לא העניין. אני מאמין שהרב בתום לב לקח את טרמפיסטית. וששיקולי 'חשש ייחוד' של הרב הם מוצדקים בהקשר של המערכת הנורמטיבית של קהילתו. אותנו, חילונים שסף הגירוי שלהם בעניינים כאלה גבוה יותר, זה מצחיק לעיתים, אך זו באמת בעיה שלנו ולא של הרב. כדי לא לצאת מהעניין ילדים מפגרים המגכחים בצורה אידיוטית בכל פעם שהנושא המיני עולה, כדאי שנתמקד במה שעלה בתחילה כנושא משני אפשרי למאמר שלמעלה: ההשוואה המתבקשת של ההתלבטות המוסרית-הלכתית של הרב, עם הנושא הגדול של יחס האוכלוסיה היהודית בשטחים לאוכלוסיה הפלסטינית המקומית. מה שהצחיק את יוסלה היתה, לא ההתלבטות בנושא הטרמפיסטית לכשעצמה, אלא העובדה שברקע להתלבטות מוסרית זו, עומדים, כמו תפאורה גדולה בתיאטרון, מסכת ההתעמרות והעושק של יהודי יהודה ושומרון בתושבים הפלסטינים, והגזל הממוסד בידי המדינה היהודית. הנושא הסמוי מעין הרב, למרות שהוא חובק את אופק חייו, הוא ההתנהגות הלא מוסרית בעליל של היהודים בשטחים. אך היה מאלף לקרוא את המאמר של הרב על בן-גוריון, ועל החינוך הממלכתי בישראל, אשר לפי הרב שימש את בן-גוריון כדי לקרוע את הילדים היהודים הרכים מזרועות הוריהם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תודה. זה מעניין. אגב, גם אני דוגל בענישה קשה כמקובל בארה''ב |
|||
|
|||
בפרט בנושא של פשיעה כלכלית, שם יש יותר שיקול של שכר ועונש - כלומר כדאיות כלכלית. גישת הכדאיות הכלכלית במקרי הזין היא בעייתית יותר, שכן כאן האיש נוטה קודם כל ליטול, זו התנהגות אימפולסיבית הבנוייה על מערכות מוחיות קדומות, תוך אינהיביצייה (חסימה) כלפי מערכות מוחיות מתקדמות בקליפת המוח, הבנויות על שיקולי כדאיות והיתכנות subjective utility . האנס והאוכף גם נוטה אז ברקע מחשבתו להכניס ''שיקולים'' כוחניים - שאף הם קדומים ואינם קשורים בשיקולי שכר, אלא בהערכות לתפעול אלימות חייתית לסוגיה - שזו המהות של כוח כפייה coercive power שיקולים כוחניים אלה הם: קודם כל אשגול. אחר כך אפעיל את כוחי, השפעתי, מכובדותי החברתית כדי לאפס את תוצאות מעשי העשויים להיות ניזקיים לי. מעניין כי התייחסותו של מר סגל לשיקולי כדאיות היא התייחסות הבאה מתחום הכוחניות והאלימות, תוך ערוב מין בשאינו מינו. ניכר שהוא עורך רדוקצייה של כוח לכסף. הדבר אכן שכיח במקומותינו, בהם הכוח הפוליטי אכן מתורגם לעשיית כסף ולא במשפט - שוחד וכד'. וכן הכוח מתורגם גם לקצירת טובין בתחום החסדים המיניים, תוך הנחה סבירה שבעזרת הכוח אפשר יהיה לאנוס, למעול, ואף לאפס תוצאות ניזקיות ולהשאר בלתי פגוע. מר סגל היה פעם דומני שוחט צנוע, שפנה בשנים האחרונות לתחום הפוליטי.. לרבים השתן (ולפעמים בצמוד להורמונים מיניים) עולה לראש.. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי