  
  
  
|
 |
|
||
  אם לצטט את הכותבת, „אלו שטויות” |
|||
|
|||
מאמר שכולו דמגוגיה המתיימר להתקומם על דמגוגיה. הבה ונראה: >''פרידמן, אשר לא ברור כלל מדוע הוא, כשר אשר מונה ומעולם לא נבחר, משנה מושכלות יסוד בשיטת המשטר שלנו''. מה לעשות, אצלנו שרים מתמנים ואינם נבחרים. זו השיטה הנוהגת במקומותינו ומעולם לא היה לנו שר שנבחר לתפקידו. התמקדותה של הכותבת בנקודה זו היא נסיון גמלוני לזרות חול בעיני הקוראים. השאלה היא אם שר רשאי לפתוח בהליכים כדי לגרום לשינוי בחוק. למעשה, חלק ניכר מהחוקים שלנו הם יוזמה ממשלתית. האם הכותבת מתנגדת לכך שהממשלה תביא לדיון בכנסת הצעות חוק? לאחר מכן מביאה הכותבת מספר מקרים בהם החלטות בית המשפט העליון היו סבירות עד טובות. אין חולק על כך שבית המשפט העליון מגיע לעתים להחלטות ראויות. הנקודה של מבקרי בית המשפט העליון היא שלעתים ההחלטות אינן ראויות ולכך אין הכותבת מתייחסת. קצת מגוחך המקרה שבו בג''צ פקד על ראש ממשלה שהתפטר בזמנו כחלק מעיסקה לפיה לא יועמד לדין על פרשת שחיתות לפטר שר שהואשם בשחיתות, אבל הדיון בנקודה זו ארוך מכדי להיכנס אליו כאן. >''אלמלא ביהמ''ש העליון, אזרחים היו סובלים מהתעמרות פקידים קטנים ומנופחי חשיבות עצמית ברשות השלטונית.'' עכשיו זה באמת מגוחך. המשפט הזה מתאר בדיוק את יחסי האזרח והרשות אצלנו, ולא נראה שהמערכת המשפטית נחלצת לטובת האזרח. אדרבא, תנסה הכותבת למצות את הדין עם פקיד במשרד ממשלתי או ברשות מקומית שדיבר אליה בגסות. בהצלחה! אחר כך בא רעיון ההבל הדמגוגי על פיו גרמניה הנאצית נהגה על פי חזונו של פרידמן. אלה דברי בלע מטומטמים יותר אפילו מהביטוי ''אלו שטויות'' שבאותה פיסקה (השטויות מיוחסות, כמובן, לפרופ. פרידמן). הכותבת נמנעת לכל אורך הדיון מלציין את תוארו האקדמי של פרופ. פרידמן. אולי משום שהוא, שלא כמו הכותבת, למד משפטים באוניברסיטאות נורמליות ולא ב''מכללת'' שערי משפט (תואר ראשון באוניברסיטה העברית, תואר שני באוניברסיטת הארווארד, דוקטורט באוניברסיטת תל-אביב, פרופסור למשפטים בארבע אוניברסיטאות). בדרך כלל אני נמנע מהיטפלות אישית, אבל אם הכותבת בחרה בדרך הלא ראויה הזו, של הקטנת בר-פלוגתא, שתישא בתוצאות. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אם לצטט את הכותבת, „אלו שטויות” |
|||
|
|||
אני מתרשם שפרידמן צודק הוא מנסה להחזיר את בית המשפט העליון לתפקידו המקורי-שפיטה ולא חקיקה . אהרון ברק הפך את בית המשפט העליון למנכל המדינה כאשר אינו נושא באחריות כל שהיא ולא נתן להדחה כמו כל מפלגה פוליטית . שימי לב בית המשפט העליון בארה''ב דן ב-50 תיקים בשנה . בית המשפט העליון הישראלי דן ב-12000 תיקים בשנה . ברור שזה לא רציני . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| באוניברסיטאות נורמליות ? |
|||
|
|||
להבדיל מאוניברסיטאות לא-נורמליות? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| באמת חבל שבחרת בדרך זו |
|||
|
|||
של מתקפה אישית, זה לא מכבד לא את הכותב ולא את הנמען. אבל בכל זאת אני אבחר להשיב באופן ענייני א. כשאני כותבת שהשר פרידמן מעולם לא נבחר אלא מונה, ברור לי שגם שרים אחרים ממונים. אבל לשרים אחרים יש כובע נוסף והוא כובעם כ''חברי כנסת'', מה שמקנה להם את הלגיטימציה להציע הצעות חוק, לפחות בכובע הזה. ב. מרבית הצעות החוק הן ממשלתיות. זה לא הופך זאת ללגיטימי. עצם היכולת של ממשלה להציע הצעת חוק מהווה חריג לעקרון הפרדת הרשויות. זה אמור להיות החריג לכלל ולא הכלל. עצם העובדה שבמדינת ישראל כ 90% מהצעות החוק הינן ממשלתיות, זהו פגע רע, פגיעה בתכלית של משטר הפרדת הרשויות ולא משהו רצוי שיש לטפח. אך בעוד שהצעת חוק ממשלתית נסבלת באופן גבולי לאור העובדה שחברי ממשלה הם גם חברי כנסת, כאשר אדם שמונה ואינו מהכנסת מציע הצעות חוק, נדמה שזהו מעין קש אשר שובר את גב הגמל, סוג של צעד אחד יותר מידי בפגיעה בעיקרון הפרדת הרשויות. ג. שרים מציעים הצעות חוק, כן. אבל מה שפרידמן מציע אינן הצעות חוק אלא הצעות אשר נוגעות לליבה של שיטת המשטר. במשפט אנו מבחינים בין ''הסדר ראשוני'' לבין ''הסדר משני''. הסדר ראשוני נוגע למהותם של דברים, מעורבים בו עקרונות היסוד של שיטת המשפט, הסדר משני הוא הסדר לגבי ה''איך לבצע את המהות אשר הכתיב ההסדר הראשוני''. הסדר ראשוני לרוב יעוגן בחוק, הסדר משני בתקנה (ושרים יכולים לחוקק תקנות). בבג''ץ בחורי הישיבות מבקר ביהמ''ש את העובדה ששר נטל על עצמו, בקבעו פטור לבחורי הישיבות, לבצע הסדר ראשוני אשר דינו להיות מוסדר בחוק. כאשר אנו מבדילים בין 'הסדר ראשוני' לבין 'הסדר משני', היכן נמקם את עקרונות היסוד של שיטת המשטר שלנו, לרבות הפרדת הרשויות? כהסדר על -ראשוני, זה היסוד אשר ממנו צומחים שאר הדברים, ההסדרים הראשוניים והמשניים. בעוד שהגם שהצעת חוק אשר באה מטעם שר, פוגעת בעקרון הפרדת הרשויות, כל עוד היא נוגעת לתחום ספציפי, זה עוד 'נסלח', הרי שכאשר שר שבכלל לא נבחר אלא מונה, מציע הצעות חוק שאינן נוגעות להסדרים ראשוניים, אלא לעצם שיטת המשטר, לעצם הפרדת הרשויות, תוך שהוא מנסה לשנות את המאזן של הפרדת הרשויות, זו כבר הסגת גבול. זהו בהחלט תפקידה של הכנסת. נוסיף על כל אלו את העובדה שכל שני וחמישי לפרידמן ישנה הצעה חדשה, כאשר מדובר במושכלות היסוד של שיטת המשטר, כאשר מדובר בנושאי ליבה, הצעה כל שני וחמישי אינה מאפשרת שהות לציבור ולנבחריו לדון בכך באופן מושכל, יסודי ומעמיק. ד. עוד טעם לפגם בכך שפרידמן לא נבחר: אין ספק שבמדינות רבות שרים ממונים ולא נבחרים, לדוגמא בארצות הברית. אבל בארצות הברית לביהמ''ש העליון כוח לבטל חוק. ישנו איזון מסוים בכל שיטת משטר בין הרשות המבצעת, לשופטת ולמחוקקת. וברגע שאתה מזיז דבר מה באיזון הזה (למשל קובע שבדמוקרטיה פרלמנטרית שר ימונה, ולא יבחר), ברגע שלא ערכת איזון נוסף מן הצד השני (לדוגמא הגברת כוחו של ביהמ''ש העליון לבקר חוקים), אז הפרת את האיזון. למעשה שיטת משטר פרלמנטרית מאמצת אלמנט של שיטת משטר נשיאותית, אבל באופן חלקי בלבד. מנגד לא אימצנו את הביקורת הרבה שביהמ''ש העליון יכול לבקר את הרשויות האחרות, כמו בשיטה הנשיאותית. ה. מעבר לכל החטאים הללו שציינתי לעיל, והכוונה כמובן 'חטאים' במובן הזה שהם חוטאים לעיקרון הפרדת הרשויות, ישנו חטא נוסף: בעצם הצעותיו של פרידמן ישנה משום בעיית נציג, ממשלת אולמרט שמינתה את פרידמן ביודעה כי פרידמן חותר להצרת צעדיו של ביהמ''ש העליון, עשתה זאת בניגוד לשליחותה לבוחר, שכן מצע קדימה דיבר על *חיזוק מעמדו של ביהמ''ש העליון*. ו. שמעת פעם מה פירושה של דוגמא ו/או אנלוגיה? השתמשתי בגרמניה הנאצית כדוגמא ו/או אנלוגיה. לא כל פעם שגרמניה הנאצית מוזכרת במאמר היא מוזכרת בו כמושא השוואה טהור, אלא כאמצעי המחשה ו/או אמצעי אנלוגיה. קשה לי בכלל להבין היכן טענתי כי גרמניה הנאצית נהגה לפי חזונו של פרידמן. כל שאני טוענת הוא שלא ניתן להפריד באופן מלאכותי בין החלטות שהן ''מדיניות'' לבין החלטות שהן ''בעלות השלכות לזכויות אדם'' כי לכל החלטה מדינית נפקויות לזכויות האזרח והאדם... ז. אתה מציין שאני סטודנטית במכללה ולא באוניברסיטה, ועוד במעין לעג. אתה באמת רציני? הרי אתם, מתנגדי כוח היתר שביהמ''ש העליון צובר, לדבריכם, קובלים כלפי ביהמ''ש העליון כי הוא מגדל שן אליטיסטי. והנה באה בעלת עמדה בנושא, שאינה שייכת למגדל השן האליטיסטי, והיא רק סטודנטית ב''מכללת'' שערי משפט, כפי שאתה מכנה את המכללה בלעג. זה באמת רציני לקבול כנגד ביהמ''ש העליון שהוא אליטיסטי, ובאותה נימה בדיוק 'לרדת' על בעלת עמדה בנושא שאינה שייכת לאליטות? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| באמת חבל שבחרת בדרך זו |
|||
|
|||
לק''י את בורחת מהענין - בכל המדינות הדמוקרטיות הבג''ץ נבחר בידי הציבור - רק כאן ובהודו השופטים בוחרים את עצמם. שלא לדבר על מדינות לא דמוקרטיות שבהן השיטה הפסולה הזו פועלת. שופטי הבג''ץ צריכים להבחר על ידי האזרחים או נציגיהם - פרידמן פועל בכיון זה - ועל כך יבורך. לדעתי יש צורך במשהו הרבה יותר רדיקלי - השפטים צריכים לעבור חקירה גלויה בועדת חוקה חוק ומשפט -שם תתקיים הצבעה גלויה. אחרי כן דיון והצבעה חשאית בכנסת ואחרי כן אישור בבחירות כלליות. זו הדרך הראויה - ויבורך פרידמן שהולך בכיון. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| או שאין לך מושג |
|||
|
|||
או שאתה משקר ביודעין ובמצח נחושה. גם אם נתעלם לרגע מחוסר הדיוק שבמינוח ''בגץ'' בעת שאתה מתכוון אל בית המשפט העליון הרי שטענתך כאילו ''השופטים בוחרים את עצמם'' היא פשוט שקר מחוצף. נא עיין בהרכב הועדה למינוי שופטים ובהליכי עבודתה וחזור אלינו לדיון רציני. וכמובן, אין שום טעם בטענה כי השופטים צריכים להבחר על ידי האזרחים. הדבר האחרון שאני רוצה לראות בחיים זה בית משפט שנראה כמו הכנסת או כמו גופים נבחרים אחרים. אולם, אם ממש ממש מתחשק לך לנסות את זה אני מציע להתחיל עם בחירת הדיינים והרבנים בידי הציבור. נראה איך ימצאו חן בעיניך ההרכבים שיבחרו. אני מעריך כי ברוב הערים בארץ יבחרו רבנים או רבניות רפורמיים וכי כל הכנופיות של ש''ס, האגודה והחרדל''ים ימצאו את עצמם בלי פרנסה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| או שאין לך מושג |
|||
|
|||
מאז מלכותו של אהרון ברק ופוסטמות מסוימות בפרקליטות . נציגי בית המשפט העליון הם אשר בחרו את השופטים . אם איזה חבר אחר ניסה להתמרד נתפר לו תיק והוא נוטרל . איאלו מעמדים לשר המשפטים אשר נחשדו בהתנגדות לברק וגישתו מצאו עצמם תחת חקירה ונתפר להם תיק . אשר לבתי הדין הרבניים הם אמורים לשפוט לפי ההלכה על כן רביים ורבייות אשר אינם מתנהגים לפי ההלכה אינם ראויים לשמש כדיינים כשם שסנדקי העולם התחתון אינם ראויים לשמש כשופטים . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ערימה של שטויות |
|||
|
|||
אם הציבור צריך להחליט אז תנו לציבור להחליט. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ערימה של שטויות |
|||
|
|||
על הציבור להחליט לפי אמות מידה ראויות . קיימות תקלות כאשר אמות המידה אינן ראויו ,למשל, הטלר נבחר באופן דמוקרטי והפעיל אמות מידה לא ראויות . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה ההתנשאות הזו? |
|||
|
|||
מי אתה תשקבע לציבור מה ראוי ומה לא ראוי? בכל הכרעה של ציבור או של נציגי ציבור יש מקרים בהם חלק מן האנשים יסכימו וחלק לא יסכימו. המערכות צריכות להבנות באופן כזה שלא יאפשר החלטות שחורגות מכללי המשחק שנקבעו מראש. דהיינו, אם השיטה היא דמוקרטית יש למנוע מצב שמישהו שיבחר בשיטה זו ילך בדרך הנוגדת את כללי הדמוקרטיה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה ההתנשאות הזו? |
|||
|
|||
הסברתי די הצורך את עמדתי ואין מקום להוסיף עליהם . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| או שאין לך מושג |
|||
|
|||
לק''י אני מכיר היטב את הועד למינוי שופטים ואת דרכי עבודתה. שופי הבג''ץ נהגו כנוהל עבודה סדיר לתאם ביניהם לפני הישיבה מי יבחר - בסופו של דבר הכנסת אסרה עליהם לעשות זאת בחוק מיוחד הם כמובן ציפצפו על החוק והמשיכו בכך. במקום להכניס אותם לכלא מנהלים איתם מו''מ. אגב, הבג''ץ אינו מנהל פרוטוקלים - דבר המנגד לכל מנהל תקין. עכשיו הכנסת חוקקה חוק המחיב אותם לזה http://rotter.net/forum/scoops1/11067.shtml אבל היות וברור שהם יצפצפו השאלה מי יכניס אותם לכלא היא החשובה. שופטי הבג''ץ צריכים להבחר על ידי נציגי הציבור או כלל האזרחים כפי שנהוג בכל המדינות הדמוקרטיות פרט להודו כאמור. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה ממשיך... |
|||
|
|||
נציגי השופטים בוועדה למינוי שופטים לא תיאמו ביניהם מי יבחר אלא הסכימו ביניהם במי הם יתמכו. מאחר ואין לשופטים רוב בוועדה, ומעולם גם לא היה להם, אין בכך בכדי לחזק את טענתך השקרית. וכאמור, למה שלא נתחיל עם בחירת רבנים ודיינים? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה ממשיך... |
|||
|
|||
לק''י נו באמת, איזה הבדל קיים בין ''תיאמו'' ביניהם לבין ''הסכימו'' ביניהם. לא לחינם הכנסת נאלצה לאסור עליהם בחוק את הקומבינות הלא כשרות הללו. באשר לרבנים ודיינים - כבר ענתי לך בפעם קודמת - באמת צריך לשנות את שיטת הבחירה שלהם לשיטה שבה מקבלי השרות מהם יוכלו להשפיע על זהות מי שנותנים להם את השרות הזה. יש כמה מחשבות איזה שינוי ראוי שיהיה - אבל בעקרון באמת צריך לבוא שינוי גם בתחום זה. אין צורך לטחון מחדש קמח טחון. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא לחינם אסרה הכנסת... |
|||
|
|||
אני לא בטוח שאתה מדייק בקביעה הזו אבל בכל מקרה ההתפעלות שלך מהחלטות הכנסת מרשימה אותי ביותר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא לחינם אסרה הכנסת... |
|||
|
|||
לק''י הכנסת עדיפה על הכנופיה הפלילית היושבת בבג''ץ - ואם תקרא את מה שכתבתי למעלה תראה שהצעתי שהשופטים לאחר שיעברו את ההצבעה הגלויה בועדה ואת ההצבעה החשאית בכנסת יבחרו גם בבחירות כלליות. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה פשוט מדבר שטויות |
|||
|
|||
ובלשון שאינה מעוררת רצון להמשיך בדיון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה פשוט מדבר שטויות |
|||
|
|||
לק''י אין לך שום מושג מינימאלי על מה אתה מדבר - אין מדינה מערבית שיש בה משהו הדומה לבג''ץ הישראלי. רק לא מזמן כתב פרופ' אמריקאי שברק הוא בוקניר (=שודד ים) משפטי. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה פשוט מדבר שטויות |
|||
|
|||
אין שום מדינה בעולם שדומה לישראל. האם אתה מכיר מדינה שבה יש בתי דין דתיים שבהם כל מני טיפוסים פרימיטיביים משמשים כשופטים של אנשים חילוניים שאינם מאמינים ואינם מקבלים אף אחד מן הכללים של בתי משפט אלה? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני מניח שאתה אדם ישר והוגן . |
|||
|
|||
נניח שחנית במקום אסור עם מכוניתך וקיבלת דוח לתשלום קנס . לידך חונה מכונית אחרת ומכונית זו לא קיבלה דוח כמוך . האם אתה פטור מענישה ותשלום ''כי יש גם עברינים אחרים והם לא נענשו?'' אינך יכול לטעון ששופטים לא יבחרו בשיטה X משום שדינים נבחרים בשיטה Y . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני יכול לטעון מה שאני רוצה. |
|||
|
|||
ואני טוען כי לכל מדינה יש את הייחוד שלה והטענה כי אין או יש דברים דומים במדינות אחרות אינה רלוונטית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה פשוט מדבר שטויות |
|||
|
|||
לק''י לטעמי אלו היו צריכים להיות בתי המשפט היחידים של המדינה - כלומר המערכת החילונית כביכול בעצם מיותרת. אבל כמובן ששיטת הבחירות של הדיינים חייבת להיות אחרת דומה בערךלשיטת הבחירות בארה''ב. ובכל מקרה שופטי הבג''ץ הנוכחיים מקומם הראוי הוא הכלא. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני לא מתפלא על דבריך |
|||
|
|||
שהרי אילו נתנה לך ולשכמותך הסמכות גם מחללי שבת היו נסקלים למוות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני לא מתפלא על דבריך |
|||
|
|||
לק''י אם זה מה שהעם ירצה זה מה שהעם יקבל. אם הדיינים יאושרו בהצבעה גלויה בועדת חוקה חוק ומשפט ואחר כך בהצבעה חשאית בכנסת ואחר כך בהצבעה חשאית בבחירות כלליות אז זה מה שהעם רוצה. שיטת החינוך מחדש של אהרון ברק שאותה ירש מסטאלין לא מקובלת עלי כלל וכלל. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| באמת חבל שבחרת בדרך זו |
|||
|
|||
או שאת בעד הפרדת רשויות או שאת מתנגדת לכך. פרופ. פרידמן אינו חבר כנסת. לפיכך סביר יותר שהוא נבחר הודות לכישורים כלשהם ולא בשל לחצים פוליטיים. לו היה מחליט ראש ממשלה כלשהו לחפש מישהו בעל כישורים מתאימים להיות שר בטחון, הוא הרי לא היה בוחר לעולם בעמיר פרץ. בדרך כלל שרים שאינם חברי כנסת אינם גרועים מהשאר, ולעתים קרובות הם אף טובים יותר. על פי החוק במדינת ישראל, שר שאינו חבר כנסת אינו יכול להצביע בעד חוק או נגדו. ההבדלה שאת עושה בין שר לשר מהבחינה הזו היא מלאכותית ומיותרת. לממשלה מותר להציע הצעת חוק והיא שואבת את הלגיטימציה שלה מהרוב שיש לה בהרכבה המלא מהכנסת עצמה. בנוסף לכך יכול כל אזרח לפנות לחבר כנסת וליזום באמצעותו הצעות חוק. את רוצה שלשר תהיינה פחות זכויות מאשר לאזרח שאינו שר? ואחרי שהראית שאת בעד הפרדת רשויות ודורשת ששר שאינו חבר כנסת לא יוכל אפילו להעלות הצעה לדיון, את מתרעמת על כך שהממשלה מציעה את רוב הצעות החוק. ממה נפשך? את הרי דורשת שהשרים יהיו חברי בית המחוקקים, אז היכן עקרון הפרדת הרשויות? מדי מספר שנים מעלים אצלנו את הרעיון ליישם את החוק הנורבגי, על פיו חבר הרשות המחוקקת לא יוכל לשמש כשר. אצלנו, כמובן עושים הכל עקום. ההצעה בגירסתה הישראלית לא נועדה לחדד את עקרון הפרדת הרשויות, אלא לפנות מקום לפוליטיקאים נוספים: האחד יתפטר מהכנסת ויהיה חלק מהממשלה וחברו יבוא במקומו כחבר כנסת וכך יגבר כוחה של הסיעה. מה שמפיל את הרעיון הזה הוא שהפוליטיקאים חוששים שאם יודחו מתפקידיהם כשרים לא יוכלו לשוב לכנסת. את מביאה כדוגמא את ארצות הברית, ששם נוהגת שיטה שונה בתכלית. שופטי בית המשפט העליון מתמנים על ידי הפוליטיקאים, אז יתכן שבכוחם לבטל חוקים, אבל הם בדרך כלל מאמצים את הנטיה הפוליטית של פטרונם. לא הייתי נדרש לשאלה מי את ומה את אם לא היית בוחרת להקטין את בר הפלוגתא שלך. בכל כלי תקשורת הוא מכונה שר המשפטים, פרופסור דניאל פרידמן. רק אצלך נשמט התואר האקדמי. וזה לא שהתארים האלה אינם חשובים לך. בדיון 4263 כתבת על הפרופסור סטיבן ג'יי גולד. במקרה ההוא כתבת עליו באהדה וציינת את התואר האקדמאי שלו. במקרה הנוכחי דעתך אינה נוחה מפרופ. פרידמן, אז הוא הפך לסתם פרידמן ומה שהוא חותר אליו הוא בכלל „פרידמניזם”. אחרי כל זה את מתבכיינת שאני מלגלג על המכללה שלך ומצביע על כך שאין לך שום תואר אקדמאי משום סוג שהוא? אם את רוצה שיכבדו אותך עלייך ללמוד לכבד גם את מי שלא חושב כמוך. ואת עוד מאשימה: „הרי אתם, מתנגדי כוח היתר שביהמ''ש העליון צובר, לדבריכם, קובלים כלפי ביהמ''ש העליון כי הוא מגדל שן אליטיסטי.” סליחה? מי זה אתם? מה ידוע לך על מה שאני חושב על בית המשפט העליון? איסטרא בלגינא קיש-קיש קריא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תגובה (לא ארוכה) |
|||
|
|||
אינני מסכים לא עם תוכן הודעתך המקורית ולא עם תגובתך. [אגיב בקצרה יחסית בתגובה זו]. ראשית, באשר לטענת ה''מינוי'', זו טענה שאין לה כל יסוד. כפי שציינו אחרים, שרים מאז ומעולם היו ממונים. ובאשר לתשובתך שיש להם גם כובע של חברי כנסת -- הצעות חוק ממשלתיות לא מוגשות ככאלה בגלל שמגישיהם הם גם ח''כים, אלא מאחר שבשיטת החקיקה הישראלית, מקדמת דנא (קרי, מאז קום המדינה), זו השיטה - כך היה גם במפא''י ההיסטורית וכך הוא גם כיום. הטלת האשמה לפתחו של פרופ' פרידמן היא מגמתית במקרה הטוב, ומגוחכת במקרה הפחות מוצלח. שנית, באשר לפגיעה בעקרון הפרדת הרשויות והתערבות היתר, כביכול, של שר המשפטים: את כותבת כמי שגדלה (לפחות מבחינת השכלתה המשפטית) לתוך מציאות בה בית המשפט העליון כבר ניכס לעצמו את סמכות הביקורת השיפוטית (ובלשון פשוטה, הסמכות לבטל חוקים של הכנסת). מן הראוי להדגיש שסמכות זו אינה מובנת מאליה, ועד לפני קצת יותר מעשור לא היתה קיימת כלל. בית המשפט העליון הוא שהמציא אותה (ובאופן בלתי מפתיע, יצר דוקטרינה שמעצימה את כוחו). כלומר, בהסתכלות יותר רחבה, בית המשפט העליון לאורך שנים נגס בעקרון הפרדת הרשויות בנוטלו לעצמו סמכויות שבעבר לא היו לו. שלישית, את מדברת על ''בעיית נציג'' (במונח המקורי - agency problem). צר לי, אבל השימוש שאת עושה במונח אינו תואם את משמעותו המקורית. אדרבה, דווקא העובדה שבית המשפט העליון שלנו יצר עבור עצמו דוקטרינות שמעצימות את כוחו היא היא בעיית נציג קלאסית בפני עצמה. [שימוש של נציג בכח שניתן לו על-מנת להעצים את כוחו שלו על חשבון רשויות אחרות]. רביעית, הדוגמא שלך מבית המשפט העליון האמריקאי היא מצויינת, אבל דווקא בכיוון ההפוך. שופטים בארה''ב מתמנים לא רק לפי יכולתם המשפטית (אף שברור שעליהם להיות גם משפטנים משכמם ומעלה) אלא גם לפי עמדותיהם הפוליטיות (במובן הרחב של המילה). על כן, בזמן נשיא רפובליקאי ממונים שופטים רפובליקאים וההפך בזמן נשיא דמוקרטי. לפיכך, מבחינת ההרכב הפוליטי, בית המשפט העליון האמריקאי אמור לשקף את עמדת הרוב בציבור. על כן, כאשר בית המשפט העליון האמריקאי מתערב ומחליט לבטל חוקים, הלגיטימציה שלו רבה מזו של בית המשפט הישראלי ששופטיו לא ממונים לפי מפתח פוליטי ואינם מהווים מדגם מייצג של עמדות הציבור. אדרבה, אם לקרוא לילד בשמו, בעשורים האחרונים יש לנו בימ''ש חילוני, שמאלני, יהודי, גברי ואשכנזי. כעת, כשתפני להחלטותיו של בית המשפט העליון בענייני דת ומדינה, תוכלי להבין מדוע פסק כפי שפסק (לאו דווקא כי החוק חייב את זה, אלא כי הדברים תאמו את עמדותיהם האישיות של השופטים). ועוד מילה אחת לגבי בית המשפט העליון האמריקאי - למרות שהסמכות לביטול חוקים הינה בידיו כבר למעלה מ-200 שנה, בית המשפט העליון האמריקאי מצמצם מאד (בניגוד למקבילו הישראלי) את התערבותו בנושאים פוליטיים. חמישית, ההפרדה שלך בין הסדרי על, הסדרים ראשוניים והסדרים משניים נראית משעשעת נורא, כשזוכרים שהסדרי על (קרי, הסדרים חוקתיים) נעשים בכל מדינה מתוקנת בהליך מורכב המערב את נבחרי העם בפרוצדורה מיוחדת. ואילו בישראל, בית המשפט העליון בפסק דין אחד שלו שינה למעשה את המבנה החוקתי של מערכת המשפט של המדינה, ופשוט המציא (בהעדר מונח מוצלח יותר) לעצמו סמכויות שאין לו. שישית, בעיניי הצעדים שנוקט פרידמן, בשל כל האמור לעיל, הינם רצויים ובעיתוי נכון. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי