פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
קריאת המואזין
אורי אבנרי (יום שישי, 25/11/2016 שעה 20:00)


קריאת המואזין

אורי אבנרי



בתקופה שבה גלה הנביא מוחמד מהעיר מכה לעיר מדינה, עמד המואזין הראשון על גג ביתו של הנביא וקרא לקהל המאמינים לבוא לתפילה. הוא גם השמיע את קריאתו תוך כדי הליכה ברחוב.

כאשר האיסלאם הפך לדת המדינה, נבנו צריחים. התכלית המקורית של הצריח הייתה לאוורר את המסגד, להניח לאוויר החם לצאת ולאוויר הקריר להיכנס. המואזין טיפס למעלה והשמיע משם את ה''אזאן'', הקריאה לתפילה. לעתים נבחר אדם עיוור, כדי שלא יוכל להציץ למטה, לתוך הבתים. (המילים הערביות קשורות לשורש העברי אז''ן.)

בדורות האחרונים הקלו הרמקולים על עבודת המואזין. בימינו, המואזין יכול לשבת במסגד למטה ולהשמיע את קריאתו בעזרת המיקרופון. אם משתמשים בהקלטה, המואזין מיותר בכלל.

בכל אופן, קול המואזין צריך להישמע חמש פעמים ביממה, בזמנים קבועים, ולקרוא למאמינים לתפילה – אחת מחמש המצוות הקדושות ביותר באסלאם.

הקריאה הראשונה מושמעת לפני עלות השחר. וכאן הבעייה.

מאז שנכבשה ארץ-ישראל בשנה 636 על-ידי צבאות הח'ליף עומר, קול המואזין נשמע חמש פעמים ביום בערים ובכפרים (מלבד הנוצריים).

אם ינצח יאיר נתניהו – לא עוד.

יאיר (25) הוא יורש-העצר במשפחה המלכותית הישראלית. הוא בן-התפנוקים של אמו השתלטנית, ומסתובב בלוויית כמה שומרי-ראש, על-חשבון משלם-המסים (זה אני). הוא נראה כצעיר נעים, אם כי חסר כשרונות מיוחדים. הוא אוהב מועדוני-לילה ומותרות. הוא גם אוהב לישון.

אך איך יכול אדם לישון בקיסריה אם המואזין בכפר הערבי הסמון מעיר אותו בארבע בבוקר?

זאת אינה רק הבעיה של יאיר. יהודים רבים ברחבי הארץ גרים בקרבת מסגדים, בייחוד בערים המעורבות, כגון ירושלים, חיפה ויפו. המואזין מעיר אותם באמצע חלומותיהם המתוקים ביותר, בדיוק כאשר הצעירה היפהפיה עומדת להיכנע לו (או להיפך, אם זו חולמת). המתעוררים יכולים להתרגז, אבל אינם יכולים לשנות את המצב.

חוץ מיאיר. הוא יכול.

הוא שיכנע את אביו להציע חוק שיאסור על השימוש ברמקולים בבתי-תפילה. כאשר השדולה הדתית היהודית רבת-העוצמה התנגדה להצעה, מפני שהייתה אוסרת גם את הרמקולים המכריזים על כניסת השבת בשכונות שלה, שונתה הצעת-החוק כדי שתחול על המוסלמים בלבד. אבל בית-המשפט העליון עלול לפסול את החוק המתוקן, בגלל ההפלייה הבוטה הכלולה בו. בינתיים ממשיך יאיר להתעורר בכל בוקר משנתו.

(למעשה כבר קיים חוק האוסר על גרימת רעש לפני 7 בבוקר, אבל הוא לא מופעל.)

כל זה נשמע קצת מצחיק. אבל זה לא. הדבר מסמל את אחת הבעיות הקשות ביותר במדינה.

75% מהישראלים הם יהודים כשרים. 21% הם ערבים, רובם מוסלמים, האחרים נוצרים. השאר הם יהודים-לא-יהודים – למשל, כאלה שאבותיהם יהודים ואמותיהם לא.

מהו המצב של המיעוט הערבי הגדול במדינה המגדירה את עצמה רשמית ומשפטית כ''יהודית ודמוקרטית''?

הערבים הם אזרחי המדינה, בעלי כל הזכויות הכרוכות באזרחות. אבל האם הם באמת ישראלים? האם הערבים יכולים באמת להיות אזרחים מלאים במדינה ''יהודית''?

גרוע יותר: ישראל היא אי קטן, אם כי רב-עוצמה, בים המוסלמי. יש לה חוזי-שלום עם שתי מדינות ערביות – מצריים וירדן – אך היא לא התקבלה מעולם על-ידי המוני העמים הערבים. מאז 1948, מספר מדינות ערביות נמצאות עדיין רשמית במצב-מלחמה עם ישראל.

גרוע עוד יותר: ישראל כובשת ומדכאת עם ערבי שלם, העם הפלסטיני. בני העם הזה משוללים כל הזכויות הלאומיות והאנושיות. האזרחים הערבים בתוך ישראל רואים עצמם כחלק מהעם הפלסטיני הזה. באחרונה הם בכלל מעדיפים לקרוא לעצמם ''פלסטינים אזרחי מדינת-ישראל''.

בארצות רבות בעולם יש מיעוט לאומי, אחד ויותר, וכל אחת מהן משתדלת להתמודד עם הבעיה בדרכה שלה. אך מצבו של המיעוט הערבי – סליחה, הפלסטיני – בישראל הוא מיוחד במינו.

בשנים הראשונות אחרי הקמת המדינה הייתה תקווה ש''הערבים הישראליים'' (הם ממש שונאים את המונח הזה) ישמשו כגשר בין ישראל והעולם הערבי. אחד מידידיי הערבים סירב באדיבות, ואמר: ''גשר זה דבר שדורכים עליו''.

כל עוד היה דויד בן-גוריון בשלטון, האזרחים הערבים היו כפופים ל''ממשל צבאי'', שבלי הרשאתו לא יכול היה ערבי לצאת מכפרו או עירו או לעשות כמעט שום דבר. זה עזר גם ללחוץ על הערבים להלשין איש על רעהו.

אחרי מאבק ארוך שלנו בוטל הממשל הצבאי ב-‏1966. אבל הבעיה הבסיסית של המיעוט הערבי לא נפתרה.

במדינה שיש בה מיעוט לאומי גדול, על הרוב לבחור בין שתי אפשרויות: או להעניק לכל האזרחים זכויות שוות מכל הבחינות, או להעניק למיעוט מעמד לאומי מיוחד, עם מידה כלשהי של אוטונומיה.

ישראל עשתה מה שהיא עושה תמיד כשהיא עומדת לפני הברירה בין שתי אפשרויות: היא לא בוחרת. השאלה נשארה פתוחה.

האם באמת יכולות להתקיים זכויות שוות במדינה הקוראת לעצמה ''יהודית ודמוקרטית''? מובן שלא. החוק החשוב ביותר, ''חוק השבות'', מעניק לכל יהודי בעולם את הזכות האוטומטית להגר לישראל. בניגוד לרושם הכללי, החוק הזה אינו עומד לבדו. הוא קשור בחוקים אחרים. בין השאר הופך עולה יהודי אוטומטית לאזרח המדינה (אלא אם כן הוא מסרב במפורש). לא-יהודי המבקש לזכות באזרחות צריך לעבור תהליך ארוך ומייגע, ולא בטוח שנצליח. זה גם קשור בזכויות חומריות מסוימות.

לערבים אין, כמובן, זכויות אלה. הרכוש העצום, נייד ולא נייד, שהשאירו אחריהם 750,000 הפליטים הערבים שברחו או שגורשו במלחמת 1948 ואחריה, הופקע ללא פיצויים.

אם אין שוויון אמיתי, מה בדבר האפשרות השניה: להעניק להם מעמד רשמי של מיעוט לאומי, עם מידה כלשהי של אוטונומיה?

עובדה אירונית היא שאבי-אבות הליכוד, זאב ז'בוטינסקי, היה בצעירותו מחבר ''תכנית הלסינגפורס'', שכללה מעמד מפורט לכל המיעוטים ברוסיה הצארית. תוכנית זו, ששימשה גם בסיס לעבודת-הדוקטוראט של ז'בוטינסקי, הציעה אוטונומיה לכל מיעוט לאומי, גם למיעוט – כמו היהודי - שאין לו טריטוריה.

זאת הייתה יכולה להיות תוכנית מצוינת לאזרחים הערבים בישראל, אך הליכוד, כמובן, אינו חולם על זה. כמו האנטישמים ברוסיה הצארית, אנשי הימין בישראל מתייחסים אל המיעוט הערבי כאל גייס חמישי פוטנציאלי, כך שכל אוטונומיה שתוענק להם מהווה סכנה למדינה.

חובבי התנ''ך יכולים להשתעשע בדברים שאמר פרעה מלך מצריים על בני-ישראל (שמות א'): ... וְהָיָה כִּי-תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם-הוּא עַל-שֹׂנְאֵינוּ, וְנִלְחַם-בָּנוּ... עכשיו אנחנו ממלאים את תפקיד פרעה והערבים הם בני-ישראל של ימינו.

אז מהו המצב האמיתי של הערבים בישראל?

זה לא מצב של שוויון אמיתי, כפי שטוענת התעמולה הציונית, וגם לא מצב נוראי של דיכוי וסבל, כפי שטוענים שונאי-ישראל. המצב האמיתי הוא הרבה יותר מורכב.

השבוע הייתי בסופרמרקט תל-אביבי, אספתי כמה מוצרים ופניתי לשלם בקופה. שם שירתה אותי צעירה יפת-מראה, שדיברה עברית מושלמת ונהגה באדיבות רבה. הופתעתי לשמוע שהיא ערביה.

לא מכבר שכבתי בבית-חולים בתל-אביב (שכחתי בגלל מה). מנהל המחלקה היה ערבי, וכך גם רבים מהאחים. בניגוד לתדמית של הערבי הפראי, מוסכם בארץ שאחיות ואחים ערבים עדינים הרבה יותר מעמיתיהם היהודים.

בבית-המשפט העליון מכהן שופט ערבי מכובד, היושב גם בוועדה למינוי שופטים חדשים.

הערבים משולבים היטב בכלכלה הישראלית. יתכן שההכנסה הממוצעת שלהם נמוכה קצת מההכנסה של היהודים, מה גם שרבות מהנשים הערביות אינן עובדות. אך רמת-המחייה הישראלית, כולל הערבית, גבוהה בהרבה מזו הקיימת בארצות הערביות השכנות.

אני חושב שהאזרחים הערביים ''התישראלו'' (נעשו דומים לישראלים) הרבה יותר מכפי שנדמה להם. רק כשהם מבקרים בירדן, למשל, הם חשים עד כמה הם שונים (וגם חשים שהם עליונים).

אמנם, אין הם נהנים מאוטונומיה, אך למעשה קיימת ''ועדת המעקב'' המאחדת את כל הרשויות המקומיות והעמותות הערביות, ויש הרשימה הערבית המשותפת, שהיא הסיעה השלישית בגודלה בכנסת.

זהו הצד האחד של המטבע. הצד השני הפוך בדיוק. האזרחים הערביים חשים בכל יום שהם שונים מהיהודים, שמזלזלים בהם ושמפלים אותם לרעה.

אפילו השמאל היהודי אינו חולם על הקמת קואליציה שתכלול את הסיעה הערבית.

בציבור הערבי בישראל מתנהל ויכוח נסתר. ערבים רבים סבורים שהסיעה שלהם בכנסת צריכה לטפל יותר במצב הערבים בתוך ישראל מאשר במצב האחים המדוכאים בשטחים הכבושים.

יש פתגם ביידיש: ''קשה להיות יהודי''. במדינה היהודית, ''קשה להיות ערבי''.

כל הבעיות האלה מוצאות, איכשהו, ביטוי בחוק המוצע להשתקת הרמקולים של המואזינים.

אפשר היה, כמובן, לפתור את הבעיה בהידברות ובהבנה הדדית. בכל הערים והכפרים הערביים, הציבור רוצה לשמוע את קול המואזין, גם אם רבים מהתושבים אינם קמים לתפילה. בשכונות בעלות אוכלוסיה לא-מוסלמית או מעורבת, אפשר להשתיק את הרמקולים בהסכמה הדדית, או לפחות להנמיך את קולם. אך עובדה היא שלהגשת הצעת-החוק לא קדמה שום הידברות.

לכן, עצתי ליאיר: שכאשר הוא מתעורר ב-‏4 לפנות בוקר, אולי יקדיש את השעה הבאה למחשבה על איך אפשר להשיג הסכמה בין היהודים ושכניהם הערביים בעניין עוצמת הקול של המואזין.

בינתיים הגבירה הצעת-החוק את עוצמת השנאה בין האזרחים. כאשר פרצה השבוע אש במוקדים רבים בארץ, האמינו רבים מהמוסלמים שזוהי נקמת אללה, ואילו אבא-של-יאיר טוען שאללה נעזר באזרחים ערבים שהציתו את האש.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


ההגדרה ==> מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.
(שבת, 26/11/2016 שעה 7:39) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.

========================
מדינת ישראל אינה מוגדרת דמוקרטית .
========================

אף על פי שכתוב ==>
מדינת ישראל . . . תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. אבל זו אינה הגדרה . זו הייתה הבטחה בלשון עתיד .

ואכן ישראל מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום . מקיימת חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות . שומרת על המקומות הקדושים של כל הדתות. נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.
ישראל גם מקיימת עם בני העם הערבי תושבי מדינת ישראל אזרחות מלאה ושווה ונציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים.

על סמך כל אלה אני טוען שמדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית למרות שאינה מוגדרת דמוקרטית בהגדרתה .
_new_ הוספת תגובה



וכעת כשהדבר ברור אפשר לדון בקריאת המואזין
(שבת, 26/11/2016 שעה 7:47) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אף אחד אינו אוסר על מואזין לקרוא לתפילה 5 פעמים ביום .
הדיון הוא סביב השימוש ברמקולים למטרה זו .
''אפשר היה, כמובן, לפתור את הבעיה בהידברות ובהבנה הדדית. . . בשכונות בעלות אוכלוסיה לא-מוסלמית או מעורבת, אפשר להשתיק את הרמקולים בהסכמה הדדית, או לפחות להנמיך את קולם''
וההמשך שכתב אבנרי הוא שקר .
''אך עובדה היא שלהגשת הצעת-החוק לא קדמה שום הידברות''
זה שקר .
_new_ הוספת תגובה



כאשר פרצה השבוע אש במוקדים רבים בארץ
(שבת, 26/11/2016 שעה 7:49) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רבים מאמינים שאללה נעזר באזרחים ערבים שהציתו את האש.
_new_ הוספת תגובה



למה ללכת למכה ולמָדינה של לפני 1400 שנים?
בצלאל פאר (שבת, 03/12/2016 שעה 15:43) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם מצרים וסעודיה, מאלזיה ואינדונזיה מדינות מוסלמיות לעילא והודו עם מיעוט מוסלמי ענק, מגבילות את עוצמת קריאת המואזין לתפילה במסגדים. במצרים בכלל שוקדים על פתרון להאחדת הקריאה http://www.telegraph.co.uk/news/worldnews/africaandi... כדי לשלוט בעוצמתה או לשימוש באינטרנט, מתוך הצורך למנוע את בליל הצרחות שבוקעות מאלפי המסגדים בהפרשי זמן קצרים שמטריפות את הדעת הציבור. http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4880620,00...
גם במדינות ה־OECD, המחויבות לדאוג לאיכות חייהם של אזרחיהן יש חוקים המגבילים רעשים בציבור ומוחלים גם על קריאות המואזין. בשוויץ אפילו מגבילים את גובה צריחי המסגדים, לא רק משיקולי רעש. בהולנד מגבילים את המיקום של המסגדים.

אלא שלא צריך לחוקק חוק מיוחד למניעת רעש ממסגדים. פשוט צריך להפעיל את החוקים והתקנות הקיימים נגד רעש החל מ''חוק למניעת מפגעים (התשכ''א-‏1961) – איסור רעש, ריח וזיהום אויר'', http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/D... המוכר בכינוי ''חוק כנוביץ'', הוא הבסיס לקביעת מגבלות במטרדי רעש, ריח וזיהום. החוק מתייחס באופן כללי למניעת מפגעים מסוגים אלה ומשמש מיטריה נורמטיבית, שמקבלת תוכן ופירוט בתקנות הרבות שהותקנו מאוחר יותר מכוחו ע''י מחוקק המישנה. חקיקה עוקבת על בסיס ''חוק כנוביץ'' היא חוק ''מטרד לציבור – סעיף 215 לחוק העונשין, התשל''ז – 1977'' שמגדיר את מגבלות הרעש במסגרת החוק. ויש את ''תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש''ן – 1990'', http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/D... ''התקנות למניעת מפגעים סביבתיים (מניעת רעש), תשנ''ג-‏1992'' https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/251_014.htm . ויש גם את צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - מניעת רעש), התש''ס - 2000 http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/D... תקנות אלה מגדירות במדוייק את רמת הרעש החוקית, בכל מצב, לפי זמן ומקום.
לא צריך חקיקה מיוחדת. מספיק בקיימת. אז יאללה, להתחיל ולאכוף את החוקים והתקנות הקיימים.
_new_ הוספת תגובה



מעט מהטעויות המתדולוגיות של אורי אבנרי:
בצלאל פאר (שבת, 03/12/2016 שעה 15:44) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

• הצלבנים שלטו ברוב הזמן וברוב שטח ארץ ישראל במובן הרחב שלו בין 1099 ל- 1187. מכאן שטיעון ש'' מאז שנכבשה ארץ-ישראל בשנה 636 על-ידי צבאות הח'ליף עומר, קול המואזין נשמע חמש פעמים ביום בערים ובכפרים'' הוא טיעון מופרך.

• יאיר לא ''שיכנע את אביו להציע חוק שיאסור על השימוש ברמקולים בבתי-תפילה'' אלא רק חוק להגביל את עוצמת הרמקולים של המואזין בשעות המנוחה והשינה.

• במדינה שיש בה מיעוט לאומי גדול יש להעניק לכל האזרחים זכויות שוות מכל הבחינות, וחובות שוות מכל הבחינות. כולל אכיפת אי הרעשה בשעות מנוחה ושינה. אבנרי סותר את עצמו כאשר בהמשך הוא דווקא מביא דוגמאות להתמזגות ערביי ישראל בחברה הישראלית. נחמד שאבנרי מבולבל מהמצב.

• ''חוק השבות'' הוא ערך היסטורי שמשמעותו שיקום העם היהודי במולדתו ההיסטורית ולכן הוא חל על כל היהודים שרוצים לבוא ולחיות בארץ. מבחינת החוק זה כמו אמריקאי שנולד לאביו האמריקאי בחו''ל והוא נחשב לאזרח ארה''ב לכל דבר. אין אותו תיקון עומד לערביי הארץ, שכן להם 22 מדינות, 2 ישויות פלסטיניות וכל הרוצה לשוב לארץ יתכבד ויהיה אזרח הרש''פ או מדינת החמאס. אין ברירה אלא לנהוג כך משום שערביי המקום עדיין רואים את היהודים כנוכרים ופולשים שמשוללים כל זכות להקים מדינה בארץ ישראל. אי אפשר להקל על יריבים על חשבון הביטחון הקיומי של היהודים במדינתם.

• הפליטים הערבים שברחו או שגורשו במלחמת 1948 ואחריה, אינם זכאים לפיצויים לפי חוק משום שפתחו במלחמה נגד הישות הציונית כבר ב-‏1947 וביתר שאת החל מ-‏15 במאי 1948. תבוסתם במלחמה היא עונשם בלבד. מה גם שרק מעט פליטים נותרו בימים אלה, אלא שמתן רשות להם לחזור לישראל של 48 תתיר בפועל כניסת פי 10 אנשים, מצאצאיו, על אף שהללו כלל אינם פליטים. לכן אין טעם לדון בכלל על אופציה של ''חזרה'' בכל שיחות אפשריות בעתיד על פתרון מדיני כלשהו.

• רעיון האוטונומיה לערביי ישראל הוא מסוכן משום שבתוך זמן קצר הישות הטריטוריאלית הזאת תהפוך לאירדנטית, תפתח בלוחמת טרור נגד המדינה ותזקוף לעצמה מעמד בו זוכה לו הרש''פ או ממשלת החמאס היום, ותוך כמה שנים ומלחמות הם יזכו לעצמאות על חשבון ישראל.

• הערבים הם גיס חמישי בארץ ע''פ דיבריהם, דרכם ומעשי מנהיגיהם. הם חוד החנית בשלילת זכותם של היהודים למדינת לאום משלהם. הם קוראים לפתרון של מדינה פלסטינית לצד 'מדינת כל אזרחיה'', כערוץ מקביל לפעילות הכוחות הפלסטיניים בחתירתם לביטולה של מדינת ישראל, במלחמה או במדינאות (כלומר, לפי 'תוכנית השלבים' להשמדת הישות הציונית של הפת''ח משנת 1974). לא מדובר על שנאה של יהודים לערבים אלא להיפך, שנאת ערבים ליהודים בעקבות הנכבה והחורבן.

• היהודים ברוסיה הצארית, ובכלל במדינותיהם, לא פעלו נגד העם המארח, אלא חיפשו כל דרך לחיות בתוכו ולתרום לו, בדרך כלל בהצלחה יתירה. לכן הנסיון להשוות הוא גניבת דעת ועיוות ההיסטוריה. הערבים לא היו בני ישראל ולא יהיו בני ישראל, גם אם אבנרי יביא כעדות את פרעה, שלא מרצונו.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי