|
אֵין פּוֹתְרִים מְצוּקַת דִּיּוּר בֶּעָוֶל וְגַם לֹא בְּאִוֶולֶת | |||||
יוסף אליעז (יום חמישי, 11/08/2016 שעה 8:00) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
לא הבעיה היא חוק ההסדרים! | |||
|
|||
הטענה שהטלת מס על מחזיקי דירה שלישית ויותר היא לא שוויונית בטעות יסודה. ראשית משום שאין מערכת מס שהיא באמת שוויונית. למשל מס ערך מוסף פוגע יותר בעניים מאשר בעשירים משום שהוא מוטל על המוצרים. כך כל מי שקונה שעון ב-100 שקלים משלם עליו %X. ברור שהמס מכביד יותר על העני. שנית מס הכנסה גובה שיעור יותר גבוה מהכנסות יותר גבוהות ולכן מקפח את היותר אמידים. בקיצור אפשר להעלות נימוקים שמראים שמיסוי פוגע בשוויון. לכן אפשר לטעון שהטלת מסים בכלל היא אנטי-דמוקרטית. נשאל השאלה אז מה? מסתבר שממשלות צריכות לממן את פעולתן ומן הראוי שאזרחי ותושבי אותה מדינה בה שולטת הממשלה ישאו בעול. זה נכון לגבי כל סוגי המשטרים המוכרים. כלכלנים יסבירו שמיסוי פוגע בשוק החופשי, בקפיטליזם, משום שהוא מוסיף לשיקוליו של בעל עסק עוד משתנה שהוא לא כלכלי-עסקי וכמובן עשוי (רק עשוי) לפגוע ברווחיות העסק. הטענות שהטלת המס הנזכר פוגעת בחופש העיסוק או בזכות הקניין נופלת גם היא משום שאין בחוק כל הנחיה או ציווי שמבטל את זכות הקניין או חלק ממנה. אין בו גם שום סנקציה בקשר לחופש העיסוק. הבעיה שלנו היא חוק ההסדרים. זה חוק שנחקק לראשונה בקייץ 1985 כאשר המשק היה במשבר קשה – היה מצב חירום – והיה צורך לחלץ אותו מהמשבר. כדי לעשות זאת היה צריך לחוקק בו זמנית חוקים ורפורמות במסגרת המדיניות הכלכלית. אכן החוק עצר את החרפת המשבר וגרם להתחלת השיפור במצב הכלכלי. שמאז 1985 מאפשר לממשלה לשנות שורה של חוקים, לחוקק רפורמות, בכמעט כל תחום בו יש חקיקה, בהצבעה אחת. ביום עבודה רגיל של הכנסת כאשר עולה הצעת חוק דנים בה בכמה שלבים ובכמה מסגרות לפני שהיא הופכת לחוק. הדיון בחוקים בענייני בטחון עובר בועדת חוץ וביטחון ובעייני רווחה בועדת העבודה, הרווחה והבריאות... כך יוצא שלמחוקקים יש זמן לשקול את עמדתם ולהתייעץ ובדרך כלל עובר זמן לא קצר עד שהצעת הצעות חוק מאושרות ובמהלכו הן גם משתנות. אבל במקרה של חוק ההסדרים הממשלה ''חוסכת'' את התהליך הדמוקרטי שמאפשר למחוקק לשקול את עמדתו. זאת משום שהחוק הזה כורך בתוכו הצעות חוק בתחומים רבים כמיקשה אחת. בנוסף ההצבעה על חוק ההסדרים תמיד כרוכה בחוק התקציב, ומאחר ואי אישור התקציב מוביל לפיזור הכנסת חוק ההסדרים תמיד זוכה לתמיכת הקואליציה. במקרה הנוכחי, בחוק ההסדרים 2016, ישנן לא מעט הצעות שמעוררות ביקורת ומחאה, אבל לא שמעתי ביקורת רצינית על המנגנון שמאפשר לכרוך ביחד הצעות חוק קשורות ולא קשורות במהלך חקיקה קצר אחד. לא שמעתי ביקורת רצינית על כרוכת חוק ההסדרים עם חוק התקציב (דיון 3888). השרה מירי רגב שלחה ליועץ המשפטי לממשלה מכתב נגד הכוונה לשנות את חוקי ההימורים משום שהם עשויים לפגוע בתקצוב הספורט. גם ראשי רשויות יצאו למאבק משום שהם חוששים שהשינוי הזה יפגע בתקציבם. גם התנועה הקיבוצית יצאה למאבק משום שבמסגרת חוק ההסדרים ישנה הצעת חוק שמשנה באופן קרדינלי את שיטת המס שמשלמים הקיבוצים. בלי לרדת לפרטים ברור לגמרי שצריך וראוי לשקול כל אחד מהצעות החוק האלה (ואלה שלא נזכרו כאן) באופן שקול ורציני ולא להנהיג שינוי בחטף. הכי חשוב זה לזכור שהחוק נועד לטפל במצב חירום ושזה לא ממש המצב כעת. הגיע הזמן שיאפסנו את חוק ההסדרים לימים אחרים. | |||
_new_ |
בנוגע לשקר העלאת השכירות | |||
|
|||
גילוי נאות-אין לי דירה בבעלותי. טיעון שחוזר שוב ושוב,אומר,שהמס החדש יגרום להעלאת שכר-הדירה. -שקר! בעלי הדירות,גובים לרוב את השכר המקסימלי שהם יכולים.לא קשור לכלום.עניין של היצע וביקוש. זה לא שעד היום הם ריחמו על השוכרים,ונתנו הנחות.ממש לא. אם יהיה אפשרי ליקר את שכ''ד,הם יעשו את זה,ממילא.לא המס החדש,ישנה משהו. | |||
_new_ |
זה לא שקר | |||
|
|||
היצע תלוי במספר גורמים ועיקרי שבהם כמה זה עולה למציע ההיצע (בעל הדירה במקרה שלנו) בין המשתנים שקובעים את העלות יש גם סך המס שישולם על ההכנסה. הביקוש תלוי גם הוא במספר גורמים שעיקרי בהם הוא המחיר=שכר-הדירה. כמו שכתבת בסופו של דבר שכר הדירה שישולם יהיה זה בו נפגשות פונקציות ההיצע והביקוש. לכן קיימת אפשרות ששכר הדירה יעלה בגלל הוספת המס. | |||
_new_ |
זה הכל ספסרות | |||
|
|||
מחירי הדירות בישראל.שנת 2,016.ובתוכם שכר-הדירה לא קשורים לכלום. אלה מחירים של ספסרות חזירית. עוד מס פחות מס לא שייך. את המס החדש יש לקבוע לפי מ''ר,ולא לפי מספר הדירות.בהתאם לתשלום הארנונה. לדוגמא-בעלות מלאה על שטח מצטבר של 200 מ''ר,ישלם מס בגובה של פי עשרה מתשלום הארנונה השנתי,על דירה שלו, שבה הארנונה היא הנמוכה ביותר. יש להצמיד את המס החדש לארנונה.כי הארנונה היא מס שמתחשב בגודל,סוג,איזור ומחיר הדירה.מי שפטור מארנונה(נכים,ניצולי שואה) יהיה גם פטור מהמס החדש. בעלות מלאה על שטח מצטבר של 400 מ''ר,ישלם כפול,וכן הלאה. | |||
_new_ |
טענותיך הן ספסרות בשטויות!!! | |||
|
|||
_new_ |
????????????? | |||
|
|||
האומנם? | |||
_new_ |
מס הדירה השלישית,אושר בממשלה | |||
|
|||
כל הנימוקים היפים,לא עזרו בינתיים. מס הדירה השלישית,אושר בממשלה. כל מי שיש לו שלוש דירות....אוי אוי אוי....דמעות שליש... וכן. מי שיש לו ווילה מפוארת בהרצליה פיתוח,בגודל של 800 מ''ר. לא ישלם כלום. לעומת מי שקנה שתי דירות קטנות,בשכונת התקווה,ת''א. ''צדק חברתי''...''תודה'' לשר כחלון הגאון! | |||
_new_ |
הממשלה מתעסקת בעניין בעייתי שיתמוסס עד אישור התקציב | |||
|
|||
במקום זאת ראוי שיוקם גוף, מנהלת, שיוביל את עניין האצת הבנייה, משהו כמו ששרון עשב בשנות ה-90 כאשר ישראל הוצפצה בכמעט מיליון עולים מהגוש הסובייטי בתוך כ- 5 שנים. אבל במקום לבנות קרוונים, ייבנו בתי דירות בגדלים שונים ובאיכות גבוהה. בשלב ראשון בניית כ-120 אלף דירות בכל רחבי הארץ, במקומות בהם יש כבר תוכניות בניה ופיתוח שכונתי. המנהלת תוציא מכרזים בארץ וגם לחברות בניה בינ''ל, שיועדפו וייבחרו לפי ניסיון מוכח, איכות בניה, קצב בניה וכמובן, מחיר הוגן וזול. לפחות בפעימה הראשונה מן הראוי לבחון הורדת מיסים לחומרי בניה, עבודה, תוך שהוועדה תפקח שהורדה זו תחול גם על הורדת מחיר הדירה. כל תהליך הבניה יפוקח בצורה אינטנסיבית גם על ידי צוותים של המנהלת הייעודית. במקביל הממשלה יכולה להוריד ממחיר הקרקע לקונה, בעת הקניה, ואל מול מנהל מקרקעי ישראל או עיריה, כשכסף זה חלק די נכבד ממחיר הדירה.חשוב להניע תהליך רציני להורדת מחירים, כי בישראל מחיר דירה ממוצעת הוא כ-160 משכורות בעוד באירופה הוא נע בין 30 ל-70 משכורות. ההבדלים אדירים, גם אם ניקח בחשבון שמשכורת חודשית ממוצעת ברוב מדינה אירופה יש לה כוח קניה ריאלי גדול יותר ממשכורת ממוצעת בישראל. צריכים לשבור את העלייה המטורפת וחסרת הפרופורציות של מחירי הדירות, גם ע''י בניית דירות מהר, גם בטכנולוגיות חדישות, ע''י חברות קבלניות רבות ומעט מעל הדרישה הקיימת היום לדירות. ובמקביל כאמור, שהממשלה תוריד את מחיר הקרקע ישירות למשתכן, בלי למכור את הקרקע לחברה הבונה. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |