התלונה הצבועה של נפתלי בנט

לפני מס' ימים (19.7.2016) התלונן השר נפתלי בנט כי בשעות האחרונות הולכת ומתחוורת לי התמונה. הצבר החוקים להגבלת התקשורת מעורר דאגה עמוקה לעתיד חופש הביטוי. תקשורת חופשית היא הבסיס לדמוקרטיה (טוויטר). בתגובה כתב שם מישהו: אז מה שאתה אומר זה שאת הדברים שהשמאל צועק כבר שנים - אתה הבנת רק עכשיו?

מה שלא כתב אותו אדם על מה 'השמאל צועק' כבר שנים: מדובר בצבר החוקים האנטי דמוקרטיים שחוקקה הכנסת בשנים האחרונות שבמהותם פוגעים בחופש הביטוי ובעיקרון השוויון בפני החוק (חקיקה אנטי דמוקרטית; ''רוחות רעות'': צימצום גבולות הדמוקרטיה נמשך). נכון שזה תהליך שהחל לפני שבנט נבחר לכנסת, אבל לא זכור לי שהוא טרח להתלונן על פגיעה בחופש הביטוי ובערכים דמוקרטיים אחרים שהזכרתי, ובמקרים שלא הזכרתי, בתהליך בחקיקה הזה.

התהליך הזה נמשך. הרי כשבוע לפני ציוץ התלונה (ביום ב' 11.7.2016) אישרה הכנסת את חוק העמותות החדש , בן טיפוחיה של השרה איילת שקד. גם אז לא שמענו את בנט מתלונן על 'עתיד חופש הביטוי' - על הפגיעה בחופש הביטוי שבמהותו של החוק הזה. ראוי להדגיש שהחוק הזה הוא ''שיכלול'' של אותם חוקים שנועדו גם לפגוע בערך השוויון בפני החוק כי כמו גרסאות קודמות שלו הוא נועד, לפגוע באופן יותר חריף בחופש הביטוי של עמותות מהשמאל, תוך הימנעות מפגיעה בזכויות של אירגוני ימין. כאן ראוי להדגיש שבמקביל מאפשרים לעמותות ימניות להסתיר את זהותם ושמותיהם של מי שתורמים להן כספים.

העובדות ההיסטוריות מעידות שהמהות הדמוקרטית של מדינת ישראל נמצאת בנסיגה. הרי בעשור האחרון חוקקה הכנסת לא מעט חוקים אנטי דמוקרטיים ולא נראה שהתהליך הזה צפוי להיעצר. התהליך הזה מקבל עידוד ותמיכה גם מתושבי חוץ בעלי השפעה לא מבוטלת על אותן סיעות שיוזמות את החוקים האנטי דמוקרטיים. אחד בולט מהחבורה הזאת הוא שלדון אדלסון שבעצם טען כי 'לא נורא אם ישראל לא תהיה דמוקרטית' (פוקסמן נגד אדלסון): אלוהים דבר על הדברים הטובים בחיים. הוא לא דיבר על ישראל כמדינה דמוקרטית. ואם ישראל לא תהיה מדינה דמוקרטית אז מה?אלוהים דבר על הדברים הטובים בחיים. הוא לא דיבר על ישראל כמדינה דמוקרטית. ואם ישראל לא תהיה מדינה דמוקרטית אז מה?

---

רבים מאזרחי ישראל ונבחריה אוהבים להשוויץ ש'אנחנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון'. בעצם זו עובדה מובהקת. אבל כאשר עולה שאלת איכות הדמוקרטיה התשובה כבר לא חד-משמעית ולעיתים קרובות מאד היא תלויה מאד באינטרסים פוליטיים. המקרה של נפתלי בנט הוא דוגמה אחת מובהקת. מצד אחד, תומך בחקיקה שפוגעת בחופש הביטוי של עמותות שפעילותן לא ''מוצאת חן'' בעיניו. מצד שני, הוא מודאג מאפשרות פגיעה בחופש הביטוי כאשר זה קשור להחלטה בעניין תאגיד השידור. דבר והיפוכו או...

---