פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
מבט או הרהור נוסף על מלחמת ''צוק איתן''
יוסף אליעז (שבת, 09/08/2014 שעה 17:00)


מבט או הרהור נוסף על מלחמת ''צוק איתן''

האם מבלי משים אנו שוב טורחים ב''המלכת מלכים'' במזרח התיכון?

יוסף אליעז



אין ספק שמלחמת צוק איתן היא מלחמה צודקת. לחימה זו נכפתה עלינו. לאחר כעשר שנות ירי רצחני לסירוגין על אזרחי ישראל בדרום המדינה, ירי שלא טופל כיאות על-ידי קברניטי המדינה וצה''ל.
לאחר הברחות אמל''ח בכמויות אדירות פתח החמאס בירי מסיבי על מדינת ישראל, בכמויות אש שלא היו מביישות כל צבא סדיר במלחמה, ותוך שימוש, לצד טילי ה''קסאם'' תוצרת-בית, בטילים צבאיים תקניים כמו ה''פאג'ר'' וטילים צבאיים משוכללים יותר לטווח ארוך.

ישראל לא הגיבה כיאות, גם לא על חטיפתו של גלעד שליט, תוך שימוש במנהרה לשטחנו, כפי שגם חדלה ופעלה שלא כיאות בשחרורו תמורת מעל לאלף פושעים שפוטים, ואי עמידה בלחץ המשפחות. בפעלה כך חִזְקָה מאד את החמאס ופגעה קשות באבו מאזן.

בצד התוקפנות המתמשכת גם עשה החמאס אי-אלו מעשי נְבָלָה מובהקים, כמו אותו ירי של טיל נגד-טנקים על אוטובוס צהוב המוכר גם להם כרכב להסעת תלמידים.

לא אירע שום אירוע שהצדיק את הירי הכבד הפתאומי האמור, ירי ששום מדינה ריבונית לא היתה מוכנה לספוג. לא היה מנוס מלנקוט בפעולה שתביא להפסקת ההתנכלות לחיי האזרחים כאן.

בצד כל האירועים, שכבר דשו בהם עד סחרחורת בפטפטת אינסופית בכל ערוצי הטלביזיה, מצטיירת תמונה מוזרה ועגומה, שהיא תוצאה הלחימה של צה''ל מול חמאס, ואני מבקש לתת עליה את הדעת, וברשותכם אפרט.

יחסי ישראל, או צמרת המדינה, עם נשיא הרשות אבו עבאס, או אבו-מאזן (משום מה לכל אחד מעבר לקו הירוק יש לפחות שני שמות שונים) מסובכים ומפותלים.
היו תקופות שהתיחסו אליו אצלנו בביטול, היו תקופות שהאמינו כי עִמוֹ יושג השלום, או לפחות השקט המיוחל. ישראל הזיקה לו ולתדמיתו, לרבות בשיתוף החמאס בבחירות ואי התערבותה (אולי המוצדקת) בהשתלטות החמאס באלימות וברצחנות טיפוסית על עזה. גם אין ספק שאבו מאזן עצמו נקט בשרשרת ארוכה של טעויות קשות, ששיאה היה בהקמת ממשלה משותפת עם החמאס.

מצד שני- אבו מאזן - למרות כל הצרות שגרם לנו - החל מתשלומי ''משכורות'' למחבלים ותשלומי מעין ''פנסיה'' למשפחות האסירים ומשפחות ה''שאהידים'' שנהרגו בעימותים עם צה''ל; המשך בהסתה העצומה וחינוך הילדים לשנאת ישראל; בסרבנות לדון ענינית עם ישראל על הסדר קבע (שגם אנו תרמנו לו לא מעט); וכלה בהתנכלויות לישראל במוסדות האו''מ ובכל ארגון בינלאומי שאליו הצליח לחדור - הנה שמר על השקט, כוחותיו שתפו פעולה, באופן חלקי אמנם, עם כוחותינו בשמירת השקט היחסי ומניעת אינתיפאדה נוספת, או אולי אקרא לכך שמירה על ''אש קטנה'' תוך זהירות מהתלהטות.

אלא שעתה הפך פתאום אותו אבו-מאזן קשיש מיריב פוליטי קשה ל''משיח השקט והשלום''. לפתע תולה בו ממשלתנו את יַהֲבָה לשקט ולשלוה בעזה, ופועלת להשיב לידיו הרוטטות את השליטה ברצועת עזה, ובמעבריה תחילה (כן, כאותה סיסמא חבוטה: ''עזה ויריחו תחילה''...).

חוששני שאנו מעמיסים על חמורו של משיח לא רק את המשיח אלא גם תקוות-שווא כבדות מנשוא. אבו-מאזן דואג לעמו ולעצמו. אולם מעבר לכך - אנו מתעלמים מגילו המופלג, מכך שאין אנו יודעים מי יהא יורשו ביום שבו לא יוכל עוד לתפקד וירד מהבמה, וגם חוששים שאל-קעידא או דעאש או דומיהם יחטפו את השלטון מידיו החלושות.

הבה נשנה לרגע, רק לרגע, את נקודות המבט היומיומיות ונביט מהצד באשר מתרחש פה לנגד עינינו: החמאס סילק את הרשות הפלסטינית, ואבו-מאזן בראשה, מעזה. אבו מאזן חלש מכדי ליטול את המושכות בעזה לידיו וצפוי, אם יערכו עתה בחירות ב''גדה'', להפסיד את שלטונו גם בה.
צה''ל לוחם ברצועת עזה כאשר מטרתנו הרחוקה, הגם שמנהיגותנו לא מוכנה להצהיר על כך, היא להביא לקץ שלטונו של החמאס מצד אחד, ולהמנע משליטה שלנו על 1.8 מליון הפלסטינים החיים שם מצד שני. ובכן – מי אמור לקבל את שרביט השליטה בעזה? ברור: אבו-מאזן!!

לשון אחרת: בדיעבד דומה שצה''ל נלחם עתה ברצועה בחמאס למען הרשות ואבו-מאזן ...

האם גם לכם יש תחושת ''דז'ה וו''? האם לא היינו במשחק הזה אי-אז בלבנון, כאשר בצד חיסול האיום של ממלכת ערפאת בדרום לבנון, לחמנו למעשה את מלחמתם של הנוצרים בלבנון, כאשר ''מִנִינוּ'' להם נשיא נוצרי שסוריה חיסלה עוד לפני השבעתו?

אותן פלאנגות נוצריות השתמטו מקרבות של ממש כנגד הפלסטינים אויביהם. (הנסיבות שונות מעט, אך מובן שלוחמי הרשות אינם לוחמים נגד החמאס...) הפלאנגות צוידו אז והחזיקו בנשק רב, אך עשו רק אי-אלו פעולות זינוב שוליות, ונמנעו מלחימה לצד צה''ל, ורק אחרי נצחונו של צה''ל פשטו ברצחנות על מחנות סאברה ושתילה וטבחו בדם קר את יושביהם חסרי הישע. כאשר נסתיים מסע הרצח, שכוחותינו המזועזעים גילו רק לאחר-מעשה, ועצרו את שעוד ניתן היה לעצור – אנשי הפלנגות רחצו בשקט את ידיהם והשאירו את ישראל, ואריק שרון ידידם בראשה, לשאת במשא הגינויים.
האם אנו לא חוזרים על אותו מהלך מוטעה בעזה?

והיה אם תשאלו: ''אז מה הפתרון?'' – חיי שאיני יודע.
יש האומרים להותיר את חמאס המוחלש על כסאו לבל ישתלטו על עזה אנשי אל-קעידא או דעאש. זה אינו פתרון שכן גם חמאס עלול להפסיד את השלטון לכח כמו דעאש, והן משום שהשארת חמאס בשלטון רק תביא את המלחמה הבאה, שאליה יתכונן חמאס מיד עם תום הלחימה הנוכחית.
לשלוט בעזה איש אצלנו אינו חפץ.
אבו-מאזן זקן וחלש, ואינו שולט שליטה מלאה אפילו בגדה.
פירוז הרצועה מנשק התקפי היא משאת-נפש הרחוקה כרגע, לצערנו, ממימוש, אך גם אז תשאר בעינה השאלה מי ישלוט בה וימנע את הפיכתה שוב לפצצה מתקתקת.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


מספר הערות
ע.צופיה (שבת, 09/08/2014 שעה 18:28) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ממשלת ישראל לא הפכה את אבו-מאזן ל''משיח שלום''. המצרים מתוך אינטרסים שלהם מוכנים לדון עם ה''חמאס'' תחת מעטה דיפלומטי פלסטינאי שאבו-מאזן, כמובן, בראשו.
למעשה אתמול הנשיא אובמה שלטעמי אינו חכם בלשון דיפלומטית הגדיר נכונה את אבו-מאזן: ''מנהיג חלש''. אך במצב הנוכחי משאירים אותו בראש כי אין תחליף נאות מנקודת ראייה ישראלית ובינלאומית.
כל ארגוני הטרור בעת החדשה שגשגו על אהדת ציבורם ונפלו עקב הפניית העורף שלהם. הסיבה לשינוי הייתה תמיד כמות ההרג של האזרחים תומכי הטרור.
לא נעים לכתוב אך זה גם הפיתרון ל''חמאס''. כשנבין, נפנים ונבצע- ננצח.
_new_ הוספת תגובה



A BIG BIG W
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (שבת, 09/08/2014 שעה 18:34) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפני שנים רבות הופק סרט שנקרא בעברית ''מטורף מטורף העולם''
הסרט הקומי עסק בחבורה של אנשים המחפשים מטמון הקבור מתחת ''A BIG BIG W'' .
חבורה שלמה אינה רואה את אותו W שלפני עיניהם .

כך גם רצועת עזה .
====
העובדות הקשיחות הן
1 - בין רצועת עזה ודרום יהודה , כלומר חברון המרחק הוא בערך 60 ק''מ של שטח מדינת ישראל .
2 - לרצועת עזה יש גבול משותף עם מצרים באורך של 14 ק''מ בערך .

הפתרון הטבעי הוא צירופה של רצועת עזה למצרים .
אבל שלטונות מצרים לא הסכימו לכך מאז 1948 .
זו הסיבה שממשלות ישראל מחפשות פתרונות יצירתיים
לחבר את עזה לחברון בתעלה ,גשר , כביש סגור בגדרות ופתרונות אחרים חסרי הגיון .

לפי דעתי
על ישראל לעמוד בדרישה לחבר את עזה למצרים ולאחריות ממשלתה וצבאה .

עד שזה ייקרה
ישראל צריכה לצמצם או אם אפשר למנוע פגיעה מצד העזתים בישראל ואזרחיה .
זו בעיה שונה שאין לצרף לפתרון ביחסינו עם הפלסטינים .

גם לירי הטרוריסטי מכוון רצועת עזה יש פתרון .
הוא הוצג על ידי כאן לפחות 5 פעמים וזכה לסקפטיות ולעג .

אחרי 3 מבצעים שלא הצליחו במיוחד הנה הוא שוב -
צהל צריך לבצע ירי מתון אך ממושך לעבר צפון הרצועה .
מטרת הירי להבריח את תושבי הצפון דרומה .
ואז להניע לתוך צפון הרצועה את צהל .
לאחר כניסת צהל המוגבלת מאד יש להקים גבול חדש המקביל לגבול הקיים במרחק של 2 קילומטר בערך .
למחוק את הגבול הנוכחי ואת השטח שהוא בערך 20 קילומטר רבוע

ל ס פ ח . למדינת ישראל בחקיקה ראשית .
_new_ הוספת תגובה



להלן ההצעות שלי
הזוהר הצפוני (שבת, 09/08/2014 שעה 22:38)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א.בדומה להצעה שלך,להבריח את תושבי צפון-הרצועה דרומה.
לחכות שבוע.
ואז להגיד-סליחה,סליחה.כל התושבים בדרום,יעברו צפונה.
לחכות שבוע.
ככה לתזז אותם,דרומה,צפונה--7 פעמים....
וכך,בלי אף הרוג אחד.ישראל תנצח!!

ב.זה לא ייגמר,בלי חיסול ''בית החולים'',שיפא.עד עכשיו ישראל לא נגעה ב''שיפא''.שם נמצא ה''בור'' של החמאס.שיפא זה הקיריה של החמאס.
לא לפגוע בשיפא,זה אומר, שישראל תספוג עוד ועוד מכות,ללא סוף.

ג.מעולם ישראל,לא נגעה לרעה, בחשמל,דלק,תקשורת,וכו'של הפלסטינים.
יתכן שישנן סיבות,שאני לא יודע.אבל למה נותנים לאויב,חשמל חינם??
_new_ הוספת תגובה



אבו מאזן כמשיח שלום
יוסף אליעז (שבת, 16/08/2014 שעה 12:05) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לע. צופיה,
נכון שכרגע אין לנו מועמד טוב יותר מאבו-מאזן, הקשיש והחלוש, להחליף את שלטון חמאס בעזה.

האמריקנים אף הם תולים בו יהבם.
על כן לא ברור לי מדוע הסתייגת מהביטוי ''משיח השלום'' - האמריקאים ואנו משחנוהו.

מה יהא כאשר ירד מהבמה? [פטירה טבעית, התנקשות חמאס או חיזבאללה או דאעש, חלילה, הפסד בבחירות מול חמאס - האיש קשיש, מה לעשות?].

מי יבוא על מקומו? דחלאן? כבר טעמנו את טעמו.
ברגותי - שישוחרר מהכלא אחרי ששפך דם ישראלים?

האם ''שליטה'' של אבו-מאזן בצד ה''פלסטינ י'' של המעברים תחזיק מעמד? התהיה לקרש קפיחצה לנטילת השלטון בעזה?

האם שליטה מינהלית בעזה אפשרית כאשר חמאס חמוש עד שניו וחזק פי כמה מונים מנושאי הנשק של הרשות?

אנו מהמרים על סוס צולע, באין סוסים טובים יותר למשוך את העגלה העזתית בבוץ בו היא נתונה. אך מה יהיה אם את אותו סוס יחליף דב גריזלי שכול?

האם מישהו בממשלתנו חשב מי יבוא אחרי אבו-מאזן שליט''א?

קצת נדמו התותחים ותוקפים [ותכופות בצדק] את מעשיו והצהרותיו של נתניהו. יש לנו מישהו שיטיב ממנו להנהיגנו בימים אלו?

לצערי אני מסכים אתך, ע. צופיה, בענין המנהיגות האמריקאית ונציגותה באזורנו.

בארה''ב - אובאמה וקרי;
בישראל - נתניהו ויעלון;
בעזה - חמאס ואבו מאזן.
וכולנו -בבוץ.
_new_ הוספת תגובה



אבו מאזן כמשיח שלום
ע.צופיה (שבת, 16/08/2014 שעה 14:18)
בתשובה ליוסף אליעז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נסיון החיים של כולנו מלמד שכל פעם שהיססנו או שמענו בקולו של מישהו מפוקפק- הפסדנו.
כך המצב עם אבו-מאזן. הוא אינו אוהב אותנו, אינו רוצה את טובתנו, נהפוך הוא, הוא מייחל לנפילתנו.
כל הדיונים עימו מיום שערפאת חלה ועד היום לא הוליכו אותנו ולוא פסיעה אחת קדימה להסכם כלשהו עם הפלשתינאים. המסקנה: הוא לא הכתובת.
מנגד, איננו יכולים להתעלם מכך שהפלשתינאים שמו אותו בראשם והוא מקובל על כל העולם.
אז משחקים ב''נדמה לי''. לא מדברים עם החמאס אלא עם אבו-מאזן.לא נותנים לחמאס לשלוט ''כאילו'' על המעברים אז נותנים לאבו-מאזן. מי שחושב שאבו- מאזן ''יעבוד'' עכשיו אצל נתניהו וסיסי טועה.החמאס קרובים אליו יותר. ואני מצדיק אותו.
הדרך הנכונה מבחינתי היא לדבר ישירות עם הנייה (לא משעל), לכונן יחסי שכנות סבירים ומפה, לאט-לאט, להתקדם.
ביו''ש לבצע מהלכים חד-צדדים שיעצבו את מפת הגבולות של המדינה. הרי התעקשנו, ובצדק, כי הירדן יהיה הגבול המזרחי של המדינה, אז בואו ונתחיל לבנות שם גדר ביטחון.וכך הלאה, לאט-לאט עוד צעדים קובעי עובדות בשטח שיבהירו לפלשתינאים שהזמן אינו עובד לטובתם.
_new_ הוספת תגובה



אבו מאזן כמשיח שלום
יוסף אליעז (שבת, 16/08/2014 שעה 15:08)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לע. צופיה,

ככל עוד החמאס מבקש להכריתנו - חמאס והניה אינם ברי שיחה.
פת''ח אימץ אמנם את ''האמנה הפלסטינאית'' הקוראת לחיסול ישראל, אולם הוא התמתן מאד, בעיקר מאז מותו של אותו מרצח מצרי, ערפאת, וכרגע הפת''ח הוא בר-שיח [אולי בדלית ברירה]. מה גם שהכרנו ברשות כמעט כמדינה, וכל העולם רואה בה מדינה.

מו''מ עם הניה אינו על הפרק:
א. הוא עומד בראש ארגון טרור שמטרתו להשמידנו כאמור;
ב. הוא נקט באמצעים לרצח ולטבח המונים - המינהרות לבטח היו ונכרו בידיעתו, הוא שהקצה להם את עיקר הכספים שקיבל מקטאר. מסעודיה וממדינות אירופה;
ג. משעל יושב על הברז הקטארי, ודומה שהזרוע המזוינת של החמאס סרה למשמעתו יותר מאשר למשמעתו או מרותו של הניה;
ואלו רק חלק מהנימוקים שלא לנהל עמו מו''מ.

אבו-מאזן דואג לפלסטינאים והוא השיג עבורם, בדרכי נועם [יחסית] הרבה יותר מאשר ערפאת איש הדמים מאז הסכמי אוסלו האסוניים. אבו-מאזן בהחלט אינו מנוי על אוהבי ישראל, החל מהדוקטוראט שלו העוסק בהכחשת השואה, אבל עדיף יצור שנובח על יצור שנושך, גם אם שניהם מתכוונים לרע...

לגבי ביצור הגבול המזרחי - אני מסכים אתך בהחלט, ויפה שעה אחת קודם. על משקל אותה אמרה: ''לסגור את שערי באורווה אחרי שהסוסים ברחו ממנה'' אומר כי אצלנו בונים גדרות אחרי שהשועלים והתנים כבר חדרו פנימה. הגבול המצרי נחסם אחרי שמאות אלפי מחפשי-עבודה מאפריקה חצו אותו באין מפריע.

נקווה לטוב. בדרך כלל אויבנו פה עושים טעויות כה גדולות עד שהן מחפות על טעויותינו אנו...
_new_ הוספת תגובה



אבו מאזן כמשיח שלום
ע.צופיה (שבת, 16/08/2014 שעה 15:42)
בתשובה ליוסף אליעז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לאחר מפלתם של הערבים במלחמת העצמאות הם הטילו חרם טוטלי על מדינת ישראל. כלכלי, מדיני, דיפלומטי, ספורטיבי ומה לא.
אחרי כ-‏30 שנה הם הפסיקו אותו חלקית(עם בואו של סאדאת לארץ). במבט לאחור הם לא השיגו מאומה על-ידי החרם שהטילו.לא פגיעה בכלכלה, לא פגיעה מדינית ולא פגיעה צבאית.
לאחר מלחמת ששת הימים ישראל הטילה חרם על כל מגע עם אש''ף. הדבר הגיע לכך ששר פוטר מהממשלה בעוון שיחה עם איש שנחשד כשייך לארגון הפתח. בשנת 1993 נחתם ''הסכם אוסלו'' והחרם הוסר. במבט לאחרון מסתבר כי החרם לא פגע כלל ברש''פ. הוא היה מקובל בכל מקום בעולם, כולל האו''ם, הוא לא נפגע כלכלית או צבאית.
הטלת חרם אינה תורם דבר. אילו היה לנו מגע ישיר עם מנהיגי החמאס לא היינו זקוקים לאבו-מאזן, לקרי, לסיסי, לקטאר ולארדואן.
אנו והחמאס שכנים. ניתן לצמצם את הדיאלוג לעניני שכנות בלבד ,הרי זה מה שאנו רוצים ''שקט יענה בשקט''.
_new_ הוספת תגובה



חרם על חמאס
יוסף אליעז (שבת, 16/08/2014 שעה 16:08)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לע.צופיה,

לא מדובר פה על חרם אלא על אי-הכרה כבר-שיח בארגון טרור שמטרתו לרצוח יהודים [כבר לא רק ישראלים] ולחסל את המדינה. אינך מעניק מתנות לרוצח הכוחן עדיין מעל לגווית-הנרצח.

יש עקרון של אי-קיום מו''מ עם ארגון טרור, שכן מו''מ כזה מציבו כשווה ערך לך, מאדיר אותו ונותן לו עוד סיבות להכות בך ולצבור לעצמו כך כח ויתרונות.

כך היה למשל עם חטיפת גלעד שליט - הארגון זכה לתהודה עולמית, קבל מעל אלף רוצחים לידיו, התחזק מאד בזירה הפלסטינית הפנימית, והתחזק ברחבי עולם. זה רק עודד אותו להעמיק בחפירת המנהרות כדי לרצוח ולחטוף עוד חיילים ואזרחים.

מו''מ עם חמאס או עם הנייה יחליש עוד את אבו-מאזן, ששומר על שקט יחסי ודואג ששקט זה ישמר [פחות או יותר] בגדה.

מניתי רק חלק קטן מהסיבות לא לנהל מו''מ עם חמאס או הניה. יש עוד רבות.

זו בודאי לא הדרך להשגת פירוז עזה או בטוחה לשקט ארוך טווח. להפך : מו''מ כזה יהווה רק עידוד הרצח , הירי וחפירת המנהרות, ממעמד של בר-שיח.

גם את המעט שנשיא מצרים פילדמרשל סיסי תרם לקיצוץ קומתו שךל חמאס אנו נחסל.
_new_ הוספת תגובה



אבו מאזן כמשיח שלום
בצלאל פאר (שבת, 16/08/2014 שעה 19:07)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

צר לי להפריך את סברתך שהחרם הישראלי והברחת אש''פ מלבנון לא פגעו באש''פ (ולא ברש''פ שהוקם רק ב-‏1994). להזכירך, כל הנהגת אש''פ ישבה בתוניס ומעמדו של אש''ף בפוליטיקה הערבית ובמערב דעך. אש''פ כמעט ולא היווה גוף רלוונטי לפעילות פוליטית ודיפלומטית של ישראל.

רק יוזמת אוסלו חילצה את אש''פ מתהום הנשייה והחזיר אותו לחיים הפוליטיים הישראליים, האזוריים והעולמיים. אש''פ נערך בשטחים במלוא איושו, עשרות אלפי פקידים וטרוריסטים קיבלו אישור להגיע לשטחים, אש''פ קיבל מעמד דיפלומטי, קיבל שגרירויות ונציגות באו''ם, והגיע למעמד של 'מדינה בדרך'.
אוסלו חילצה את ערפאת מהבדידות שאליה נפל עם המסוק, וישראל החלה לשלם על מעשי ידיה המטומטמים, מהם אנחנו סובלים עד היום.

אתה בהחלט צודק לגבי החרם. חרם היום עוד יעיל פחות נגד ישראל. ישראל חזקה יותר כלכלית וצבאית. מדינות החרם הפוטנציאליות חלשות יותר. ישראל מעורבת היום ביותר פרוייקטים של בטחון לאומי של מדינות המערב, ולכן יש לה משקל מעבר לגודלה הפיזי. ישראל מוכרת לארה''ב 2000 אמצעים, מכשירים, אביזרים, ציוד צבאי טכנולוגי בשנה ולרוב מדינות אירופה כמה מאות עד אלף +. לכן עוצמתה של ישראל בהיבט הזה גדולה יחסית. מאותה סיבה החרם על ישראל או על מוצרי השטחים לא ממש עובד (למרות שאירופה הקשיחה את החרם ומסימון מוצרי שטחים היא כבר אוסרת על יבוא שלהם לאדמתה). מוצרים גם מהשטחים נמכרים באירופה בדרכים שרק אלוהים יודע איך. דוגמה אחרת, קמרון בביקורו בארץ אמר ששישית התרופות הנצרכות בבריטניה הם מתוצרת ישראל. האם בריטניה תוכל להחרים את חברות התרופות הישראליות ולפגוע בבריאות הבריטים רק בגלל שאנחנו לא נחמדים לאבו מאזן?

תהליך נוסף קורה ביצוא הישראלי - מתחזקת המגמה ליצוא כללי למזרח אסיה על חשבון היצוא לאירופה. תושבי לונדון ובריסל ייאלצו כנראה לאכול יותר עגבניות מספרד וממקורו שקליפתן עבה יותר וטעמן חמצמץ יותר ולא עגבניות ישראליות מתקתקות ואנינות טעם.
_new_ הוספת תגובה



אבו מאזן כמשיח שלום
ע.צופיה (שבת, 16/08/2014 שעה 19:19)
בתשובה לבצלאל פאר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה לא מדייק ולא מתייחס לעניין שאני כתבתי.
הברחת אש''פ מלבנון אכן פגעה בו, אך אני לא התייחסתי לכך.
החרם לא שרט אותו אפילו. ערפאת נתקבל כמנהיג ברוב ארצות העולם. לאש''פ היו נציגים במעמד דיפלומטי יותר מאשר לישראל. ואפילו עצרת האו''ם קיבלה את הצעתו להגדרת הציונות כגזענות.
ערפאת, ככול מנהיג ערבי ראוי לשמו, עשה כל הזמן טעויות אסטרטגיות. טעות כזו הייתה תמיכתו הנמרצת והפומבית בסאדם חוסיין שהרחיקה אותו, זמנית, מרוב ארצות ערב.
המגעים עם אש''פ בשנת 1992-3 שהולידו את הסכם אוסלו סיימו את החרם והיו נקודת מפנה חיובית ביותר באזורנו שהשפעתה החיובית ניכרת בכל מקום ומקום ביו''ש.
אני מנחש שאילו היו שיחות ישירות בין אשפ וישראל עשר שנים קודם יתכן שהמצב כיום היה שונה לחלוטין.
_new_ הוספת תגובה



אבו מאזן כמשיח שלום
בצלאל פאר (שבת, 16/08/2014 שעה 19:55)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ערפאת התוניס הלך ודהה. מעמדו של אש''פ לא היה מעולם כה שפוף. בעולם הערבי אש''פ כמעט נשכח.

הטענה שלאש''פ היו ''נציגים במעמד דיפלומטי יותר מאשר לישראל'' מעורר תמיהה. לישראל היו אז יותר מ-‏100 מדינות עם נציגות דיפלומטית. מדינות הגוש המזרחי, מזרח אסיה ו הכירו בישראל, שלחו נציגויות והגבירו את המסחר מאז התפרקות הגוש המזרחי. כמה מדינות ערביות יצרו קשר עסקי וביטחוני עם ישראל החל מ-‏1989. התמיכה בצדאם חוסיין במלחמת המפרץ גרמה לשבר ביחסי אש''פ והמערב. יאסר ערפאת הוכרז כאישיות בלתי רצויה ע''י מדינות רבות, הוא לא השתתף בועידת מדריד שנועדה לדון גם בסכסוך הפלסטיני. מה מובהק יותר מזה?

לכן לא ברור על איזה חרם שנשבר ב-‏1993 אתה מדבר. שום מפנה חיובי אזורי אוסלו לא יצר, מלבד הלבנת היחסים הטובים שהיו בלאו הכי בפועל עם חוסיין, ירדן.

תזמון השיחות עם אש''פ לא רלוונטי כי המדיניות שלהם היתה ונותרה כמו זו שהוגרה בתוכנית השלבים שלהם להשמדת הישות הציוניתך ב-‏1974. מי שלא מבין את זה ימשיך לאכול קש מול אש''פ. והיתר הן הזיות.
_new_ הוספת תגובה



אבו מאזן כמשיח שלום
ע.צופיה (שבת, 16/08/2014 שעה 20:26)
בתשובה לבצלאל פאר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מדבר על שנות ה-‏80. אתה מדבר על המצב אחר אוסלו. ידידי תדייק בעובדות!
אוסלו הביא שינוי דרמטי באזור ובמעמד ישראל בעולם. אני לא אתן לך עכשיו פרק בהיסטוריה אתה תתתתעניין ותגלה לבד את ההבדל בין שנת 1991 לבין שנת 1994.
אני מסכים איתך שאש''פ לא הסתלק מתכנית השלבים.אך ניתן לחיות עם זה בתנאי שמתנהלים בחוכמה ובפיקחות.
_new_ הוספת תגובה



אבו מאזן כמשיח שלום
בצלאל פאר (שבת, 16/08/2014 שעה 20:41)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא אשר אמרתי השינוי הדרמטי במעמד ישראל בעולם בא בעקבות התפוררות הגוש המזרחי ..... ישראל היתה למעלה אש''פ למטה ואז ישראל הזמינה את אש''פ לטנגו.

אחרי הסכם אוסלו אכלנו רק מרורים. אם לא היה אוסלו המעמד המדיני של ישראל לא היה שונה לטובה או לרעה יותר. ואש''פ היה ממשיך פוליטקה בתוניס ולא בישראל.
_new_ הוספת תגובה



אבו מאזן כמשיח שלום
יוסף אליעז (שבת, 16/08/2014 שעה 12:06) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לע. צופיה,
נכון שכרגע אין ןנו מועמד טוב יותר מאבו-מאזן, הקשיש והחלוש, להחליף את שלטון חמאס בעזה.

האמריקנים אף הם תולים בו יהבם.
על כן לא ברור לי מדוע הסתייגת מהביטוי ''משיח השלום'' - האמריקאים ואנו משחנוהו.

מה יהא כאשר ירד מהבמה? [פטירה טבעית, התנקשות חמאס או חיזבאללה או דאעש, חלילה] , הפסד בבחירות מול חמאס - האיש קשיש, מה לעשות?].

מי יבוא על מקומו? דחלאן? כבר טעמנו את טעמו.
ברגותי - שישוחרר מהכלא אחרי ששפך דם ישראלים?

האם ''שליטה'' של אבו-מאזן בצד ה''פלסטינ י'' של המעברים תחזיק מעמד? התהיה לקרש קפיחצה לנטילת השלטון בעזה?

האם שליטה מינהלית בעזה אפשרית כאשר חמאס חמוש עד שניו וחזק פי כמה מונים מנושאי הנשק של הרשות?

אנו מהמרים על סוס צולע, באין סוסים טובים יותר למשוך את העגלה העזתית בבוץ בו היא נתונה. אך מה יהיה אם את אותו סוס יחליף דב גריזלי שכול?

האם מישהו בממשלתנו חשב מי יבוא אחרי אבו-מאזן שליט''א?

קצת נדמו התותחים ותוקפים [ותכופות בצדק] את מעשיו והצהרותיו של נתניהו. יש לנו מישהו שיטיב ממנו להנהיגנו בימים אלו?

לצערי אני מסכים אתך, ע. צופיה, בענין המנהיגות האמריקאית ונציגותה באזורנו.

בארה''ב - אובאמה וקרי;
בישראל - נתניהו ויעלון;
בעזה - חמאס ואבו מאזן.
וכולנו -בבוץ.
_new_ הוספת תגובה



אבו מאזן כמשיח שלום
בצלאל פאר (שבת, 16/08/2014 שעה 19:09)
בתשובה ליוסף אליעז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בישראל השילוש הקדוש:
ביבי - בוגי - בני.

בארה''ב שני ליצנים שאחד מהם די דיביל.

בעזה - אבו מאזן להד''ם. אם הוא ייכנס לעזה על שניים סיכוי גבוה שהוא ייצא ממנה רק בארון.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי