פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
הבריאות בישראל לפי ה-OECD
הלבן שבעיניים / ע. צופיה (יום ראשון, 30/06/2013 שעה 14:00)


הבריאות בישראל לפי ה-OECD

ע. צופיה



דיאגרמות
המקור לגרפים הוא עמ' 6 - 7, בדפי החדשות של גלובס מה-‏27-28.6.2013
אחד הדברים הטובים שקרו לתקשורת הישראלית הוא הצטרפות המדינה לארגון ה-OECD. הארגון עורך מחקרים סקרי השוואה בין חבריו והדבר מספק לתקשורת הישראלית כותרות נהדרות.

לאחר דו''ח ה''עוני'' המטופש שפורסם לפני כחודש עתה פורסם סקר השוואתי של שרותי הבריאות בין חברי הארגון והתקשרת, כהרגלה, חוגגת ''אין מספיק מיטות אשפוז בישראל'' ועוד כותרות דומות המציגות רק נתון אחד בדו''ח וגם באורח מטעה ומבזה.

אז מספר מיטות האשפוז בישראל הוא כמעט הנמוך ביותר, רק במקסיקו יש פחות מיטות ל-‏1000 נפש. אך ראה זה פלא, גם ימי האשפוז בישראל הם הנמוכים ביותר, רק בטורקיה יש פחות ימי אשפוז. ושיעור התפוסה של המיטות בישראל הוא הגבוה ביותר, 98%. המסקנה היא פשוטה. בממוצע אין מחסור במיטות אשפוז בישראל כי עדיין ישנם 2% פנויים. המסקנה השנייה מנתונים אלו היא כי יעילות מערכת הבריאות בישראל היא הגבוהה ביותר (אין מספיק מיטות אישפוז בישראל).

מספר האחיות בישראל לכל 1000 נפש הוא כמעט הנמוך מכולם. רק במקסיקו יש פחות אחיות. אך אם מספר מיטות האשפוז הוא כמעט הנמוך ביותר ומספר ימי השהייה הוא כמעט הנמוך ביותר, אז למה צריך יותר אחיות? הרי כל שלושת הנתונים משלימים את עצמם.

שעור ביצוע בדיקות הממוגרפיה בישראל הוא מהגבוהים בארגון. מקום שלישי. אך גם בשיעור התמותה מסרטן השד אנו במקום השלישי. הולנד מדורגת מעלינו בשיעור בדיקות הממוגרפיה, אך גם מדורגת מעלינו בשיעור התמותה בסרטן השד. המסקנה המתבקשת היא שאין קשר בין הבדיקה לשיעור התמותה ממחלה זו.

אולמרט
המקור לגרפים הוא עמ' 6 - 7, בדפי החדשות של גלובס מה-‏27-28.6.2013
ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל בשנת 2011 הייתה 7.7% מהתמ''ג. גם בשנת 1995 השיעור היה זהה. חשוב לבדוק במקביל מה היה שיעור הגידול בתמ''ג ובאוכלוסיה בין השנים הללו. אני מנחש ששיעור הגידול בתמ''ג היה גבוה יותר מהגדול במספר התושבים. אם זה נכון הרי המשמעות היא שאזרחי ישראל קיבלו ב-‏2011 הרבה יותר ''בריאות'' תקציבית מהמשתמע מהקיבעון שיעור ההוצאה הלאומית לבריאות בתמ''ג. שיעור ההוצאה הלאומית הממוצע אצל חברי הארגון היה 9.3%. זה מסביר את הנתון הבא שהוא שיעור המימון הפרטי מסך ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל שהוא מהגבוהים בארגון.

אך הנתון החשוב ביותר והמשמעותי ביותר הוא תוחלת החיים.

תוחלת החיים של הגברים בישראל היא 79.9 שנים. מקום רביעי בין חברי ארגון ה-OECD אשר חיים בממוצע רק 77.3 שנים. במקום הראשון איסלנד עם תוחלת חיים של 80.7 שנים (... למרות הכל הישראלים חיים יותר).

הנשים בישראל חיות בממוצע 83.6 שנים לעומת ממוצע של 83.1 שנים.

המשמעות של נתון זה היא ברורה ביותר. אנשים בריאים חיים יותר שנים. אנשים בריאים קיימים בארצות שמערכת הבריאות שלהם היא מתקדמת יותר ביחס לאחרות.
לכן לעומת נתון זה כל ההשוואות האחרות מתגמדות והופכות בחלקן לחסרות ערך. אבל התקשורת המנוולת והמנבלת חגגה שוב ולא בפעם האחרונה.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


קצת פרשנות וקצת ספקנות .
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום ראשון, 30/06/2013 שעה 16:41) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראשית הערה טכנית -
בארבע גרפים המוצגים זה ליד זה הרכב המדינות שונה בחלקו .
למשל בראש גרף ימי אישפוז יפן שאינה מופיעה כלל בגרף נמספר האחיות . כך גם פורטוגל ואיטליה , ארה''ב וטורקיה .

ניתן להבחין כי בגרמניה יש ממוצע של 7.9 ימי אישפוז עם 11.4 אחיות ותפוסה של 79% . בבריטניה 6.5 ימי אישפוז
עם 8.6 אחיות ועם 84.3% תפוסה . בספרד 6.1 ימי אישפוז עם 5.5 אחיות אך אחוזי התפוסה חסרים .

בישראל 4.3 ימי אישפוז עם 4.8 אחיות ועם 98 אחוזי תפוסה . מה זה אומר ?
1 - שיש בישראל מחסור במיטות . מחלות מופיעות בגלים . 2% עודף מיטות משמעו חולים במסדרונות .
2 - שבגלל חסור במיטות שולחים (זורקים) חולים הביתה טרם זמן .
3 - שהיחס בין מספר האחיות למספר החולים המאכלסים את המיטות נמוך מזה שבבריטניה וגרמניה . כלומר
האחיות בישראל עובדות קשה יותר .
========================================================
לתוחלת החיים בישראל יש הסברים נוספים ולא רק איכות הרפואה . למשל מספר היהודים ששרדו את השואה .
כלומר שרדו בעלי חוסן תורשתי גבוה המעלה את תוחלת החיים .
=========================
שיעור המימון הפרטי הגבוה בישראל סיבתו במימון ציבורי נמוך המאלץ אותנו לשלם יותר .

לכן המסקנות הנכונות מהמאמר הן -
1 - יש להגדיל את מספר המיטות .
2 - יש להגדיל את מספר האחיות אפילו יותר ממספר המיטות .
3 - יש להגדיל את המימון הציבורי לבריאות .

אבל תמיד אפשר להרוג חולים . גם זה פיתרון .
זה מה שקורה בארה''ב למשל .
_new_ הוספת תגובה



קצת הערות.
ע.צופיה (יום ראשון, 30/06/2013 שעה 18:07)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. ב-OECD חברים כ-‏30 מדינות. הגרפים מראים מבחר מדינות, חלקן ב''צמרת'' וחלקן ב''תחתית''.
2. כל הדו''ח בנוי על ממוצעים. אז בישראל יש מעט ימי אשפוז ולכן, כנראה, יש צורך במעט אחיות. המסקנה מתבקשת, לא?
98% תפוסה בממוצע פירושם שאין ''בזבוז'' של מיטות אשפוז. לכן זו יעילות מקסימלית.
מאחר והחיים אינם ממוצעים אז, נכון, יש לעיתים מחסור ואף מחסור חריף ולעיתים ''עודפים''.
איני קונה את הרעיון כי לשואה יש חלק בתוחלת החיים של האנשים בישראל. זו, לטעמי, שטות מוחלטת.

3. תמיד צריך לשאוף להגדיל את כמות המיטות, את מספר האחיות ואת המימון הציבורי.
זה בסדר. השאלה על חשבון מה?
אני מאמין כי אם נשיא ארה''ב היה קורא את המשפט האחרון שלך היה מאשים אותך בהוצאת דיבה ולשון הרע, ובצדק.
_new_ הוספת תגובה



זה עניין של התפלגויות
(יום ראשון, 30/06/2013 שעה 18:17)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וכאן נובעת הטעות במסקנה

רצ''ב
_new_ הוספת תגובה



זה עניין של התפלגויות
ע.צופיה (יום ראשון, 30/06/2013 שעה 19:05)
בתשובה לisaac01@netvision.net.il
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הדו''ח בנוי רק(!) על ממוצעים.
המסקנות במאמר הן רק לפי הנתונים בדו''ח כפי שפורסמו בתקשורת הישראלית.
_new_ הוספת תגובה



קצת הערות.
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 01/07/2013 שעה 10:22)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במהלך מלחמת העולם אנשים היו תחת עומס תזונתי ובריאותי .
החלשים יותר מתו יותר מאשר החזקים .
בסיום המלחמה מי ששרדו את הזוועות היו בעלי בריאות אישית טובה וחזקה יותר מהממוצע .
זו עובדה ולא שטות . כל ההסבר האבולוציוני בנוי על זה .

מי שנולד בשנת 1920 היום בן 83 ואדם כזה מעלה את גיל הפטירה הממוצע .
=============================================
98% תפוסה ממצוצעים משמעו שבחלק מהזמן התפוסה היא יותר מאשר 100% . אני מאמין שאתה תסרב להיות החולה במסדרון .
=============================================
על חשבון הוצאות משרד הבטחון .
============================================
דוקא אובמה יודע טוב את מה שכתבתי .
זו עובדה שבארהב אנשים ללא ביטוח רפואי מקבלים רק עזרה ראשונית ומשולחים החוצה מבתי החולים .
וזה בדיוק שווה ערכית להריגתם המוקדמת .
_new_ הוספת תגובה



פרסום של משרד הבריאות
דוד סיון (יום ראשון, 30/06/2013 שעה 18:54) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. באחד הקישורים שהוצג במאמר כתוב:
''פרסום חדש של משרד הבריאות שיפורסם בשבוע הבא, מציג כבעבר נתונים השוואתיים בין המדינות החברות בארגון. הפרסום מתייחס לסדרה של מדדי בריאות ומדדים חברתיים נוספים. הפרסום הוכן במינהל לתכנון אסטרטגי וכלכלי של משרד הבריאות''.

מהנאמר ניתן היה להבין שבאתר של משרד הבריאות ניתן למצוא את הפרסום החדש. אכן מצאתי את ''השוואות בינלאומיות של מערכות בריאות...'' (http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/OECD_2011...).

ב. לדעתי המקור לדיווחים בתקשורת הוא הודעת דובר משרד הבריאות (http://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesse...).

מתוכן הודעה זו ברור שהיא יצאה לאור לפני הפרסום של ה-OECD או בעברית ''האירגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי'' (http://www.oecd.org/newsroom/health-spending-continu...).
_new_ הוספת תגובה



בלי שהעיטונעים (יעני כאילו עיתונאים) שמו לב, הם דווקא שיבחו
בצלאל פאר (יום שני, 01/07/2013 שעה 19:08) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

את ישראל. ישראל מצליחה להיות הרבה יותר בריאה בפחות השקעה מאשר כל מדינות ה-OECD (למשל ב-‏2011 תקציב הבריאות בישראל היה 7.7% מתקציב המדינה בשעה שבארה''ב הוא היה 17.7% מהתקציב הפדראלי!, לעומת זאת במרבית הפרמטרים שנמדדו מצב טיפולי הבריאות ותוחלת החיים טובים יותר בישראל). הרי ניצול מלאי המיטות בבתי החולים הוא אופטימלי. יותר מיטות משמעותן יותר הוצאות סתם. חולים עומדים על רגליהם בישראל מהר יותר מאשר ברוב מדינות ה-OECD. למרות ההוצאות היחסיות נמוכות לבריאות בישראל יש בישראל יותר רופאים לנפש מאשר ברוב מדינות ה-OECD. לא צריך הרבה מכשירי MRI ואחיות כדי לחיות יותר. http://www.oecd.org/israel/Briefing-Note-ISRAEL-2013... אבל כל אלה קישקושים שמסביב. בסוף, בשורה התחתונה, בישראל חיים יותר שנים מאשר ברוב מדינות ה- OECD (הגברים במקום רביעי והנשים במקום 13). תמותת תינוקות בישראל לאלף לידות הוא 3.5 (אצל הבדואים הוא מתקרב ל-‏8% משום שעדיין רבות אצלם לא מגיעות ללידה מסודרת בבתי חולים ומגדלות את תינוקותיהן בתנאים של היעדר ניקיון). כלומר, בקרב היהודים ורוב האוכלוסיה הערבית הממוצע קרוב יותר ל-‏2.3% שהוא גם אחוז תמותת התינוקות ביפן. בארה''ב תמותת התינוקות לאלף לידות הוא 6.1%, בבריטניה 4.3% ודנמרק 3.6%.
וכל זאת אנחנו משיגים בתקציב יחסי קטן יותר ועם משכורות רופאים נמוכות יותר. משמע, אנחנו יעילים יותר. ואף על פי כן משום שמדובר בבריאות או במניעת מחלות, לדעתי נכון יהיה אם הממשלה תגדיל את תקציב הבריאות ולהגדלת מספר האחיות והרופאים, לרכישת יותר ציוד רפואי מתוחכם (שחלקו הגדול מיוצר בישראל) לבניית אגפים חדשים בבתי החולים, להגדלת תקציבי הפיתוח והתחזוקה של התשתיות ולהרחבת המחקר הרפואי המעשי בבתי החולים וכל זאת כדי להעלות עוד את תוחלת החיים. צריך לזכור שכבר היום המחקר התיאורטי והמעשי ברפואה ובמקצועות תומכי רפואה מסובסדים בישראל יותר מבכל מדינת OECD, כחלק מתקציב המדינה ויוזמות מפעלים, אוניברסיטאות ומכוני מחקר שנתמכים ע''י הממשלה.

להלן מקבץ סיכומים של דו''ח ה-OECD שמסתבר שהוא בוצע ב-‏2011 ו-‏2012 , סוכם באוקטובר 2012 והתפרסם בחדשות לפני שבוע. הדו''ח הזה כנראה בנוי ממספר בדיקות וסקרים לאורך זמן והוא כולל נתונים מזמנים שונים. http://www.oecd.org/els/health-systems/strengthening... . רוב הבדיקות נעשו בישראל ב-‏2011 ורוב הנתונים ההשוואתיים שפורסמו בתקשורת ידועים כבר מדצמבר 2011. בחלק קטן של הסטטיסטיקות לא מופיעות חלק מהמדינות. ברוב הסטטיסטיקות מקומה של ישראל בין ממוצע ה-OECD והמקומות הגבוהים-טובית יותר. הינה פירוט המידע: http://www.oecd.org/els/health-systems/healthcarequa... . והדו''ח המסכם: http://www.oecd.org/health/health-systems/oecdhealth... . http://www.oecd.org/health/health-systems/healthstat... .

צריך להבהיר שהנתונים המתפרסמים על ידי ארגון ה-OECD מנסה להגדיר מונחים אחידים לכלל המדינות תוך נסיון להכיל הבדלים קיימים בין המדינות בנושאי רישום, מחירים, אופי מערכת הבריאות (למשל קופות החולים בארץ הן ייחודיות), חקיקה וכו'. דוגמה לאפשרות לפרשנות מוטית היא העובדה ששיעור הקשישים (מעל גיל 65) בישראל הוא מהנמוכים ב-OECD (10% מהאוכלוסיה הם קשישים. הכי פחות יש במקסיקו: 6.1% מהאוכלוסיה הם קשישים, והכי הרבה קשישים יחסית יש ביפן: 23.3%). כמובן שישראל קרובה יותר לשיעורי תמותה ליפן מאשר למקסיקו. ההטיה היא בגלל ששיעורי הילודה בישראל וגודל האוכלוסיה הצעירה בארץ עד גיל 14 הוא השני הגבוה בכל ה-OECD (28% מהאוכלוסיה בישראל הם מתחת לגיל 14). רק במקסיקו יש יותר צעירים (28.9% מאוכלוסיית מקסיקו הם צעירים מתחת לגיל 14). במקסיקו אחוז הקשישים קטן משום התמותה הגבוה שלהם.
יחס התלות, היחס בין מספר התושבים עד גיל 14 ומגיל 65 ומעלה אל מול גילאי 15 עד 64, הוא הגבוה ביותר בישראל ומגיע ל-‏61.8%. כלומר, לישראל יש את פוטנציאל כוח העבודה הגדול ביותר מכל מדינות ה-OECD. השניה אחרי ישראל היא יפן עם 'יחס תלות' 57.1% ומקסיקו עם 55.2%. במקום הנמוך ביותר נמצאת דרום קוריאה עם 36.9% וסלובקיה מעליה עם 39.1% של אוכלוסיה שבין 15 ל-‏64. כלומר, אם כל הכשירים לעבודה בישראל היו עובדים כי אז לישראל היה את כוח העבודה היחסי הגדול ביותר ב-OECD.

אתר משרד הבריאות מהשבוע האחרון: http://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesse... .
עיקרי דו''ח ה- OECD מנובמבר 2011 באתר ''פורום הבריאות שלך'': http://www.starmed.co.il/news/3518779 .

א ב ל , ישראל חייבת להנהיג מדיניות של תיקונים ושיפורים במערכת הבריאות, כי המצב שלנו היום הוא סטטי, לא מתוכנן ושנעשה מתוך רשלנות פוליטית ולא מתוך מחשבה ושיקול דעת. מדיניות התקצוב הבריאות מושפעת מלחצים פוליטיים זמניים ואקראיים. כדי להישאר במקום שכבר נמצאת בו היא חייבת להגדיל את תקציב הבריאות כל שנה לפחות ביחס לשיעור גידול האוכלוסיה. אבל כדי לחתור לאיכויות גבוהות יותר (כולל למשל קיצור ימי האישפוז בבתי החולים) – ישראל חייבת להשקיע הרבה יותר בבריאות בכל שנה. ישראל צריכה לשאוף לקדם את הרפואה שלה לדרגה הגבוהה ביותר האפשרית (ואנחנו כבר בין 5 המדינות המתקדמות בעולם) ע''י הגדלת תמיכה בכל הנקודות שציינתי. אני בהחלט חושב שרופאים, אחיות וטכנאים צריכים לקבל משכורת הוגנת (כמו מורים) כדי למשוך את הטובים ביותר, מתאימים למקצועות אלה. ישראל צריכה להגדיל את מספר האחיות בעיקר (שם המחסור גדול), הרופאים והטכנאים כדי להטיב את השירות לאזרח בטרם הוא חולה (רפואה מונעת) וכמובן גם לחולים שבכל זאת חלו. לגבי שיעורי הביטוחים הרפואיים אני ממליץ לישראלים לא לפתוח 5 ביטוחי בריאות שונים ומקבילים. מספיק ביטוח רפואי באחת מקופות החולים וחשבון ביטוח בריאות דרך המשכורת/מעביד. המדינה חייבת לשמור על האינטרסים של האזרחים מול קופות החולים שיקבלו את מלוא הליווי הרפואי במחיר מינימום ומאבק נגד הרפואה הפרטית בתוך קופות החולים ובתי החולים הציבוריים. הייתי מרחיק לכת ותובע להשאיר את קופות החולים כחברות ציבוריות, ומאשר להן סיוע ממשלתי שנתי בעיקר בקידום איכות הרפואה (הדרכות וימי עיון לסגל המקצועי, רכש מכשירים רפואיים מכספי האוצר).

המדינה חייבת להקים לפחות עוד שני בתי חולים ציבוריים, האחד בקרית שמונה והשני במצפה רמון (השלישי כבר מוקם באשקלון). קודם כל ישנה חשיבות רבה למרחק האוכלוסיה מבית החולים ''שלו'' ולא ראוי שחולים יצטרכו להתפנות למרחקים של יותר משעת נסיעה לבית החולים הקרוב. שנית, צפון הנגב הוא אזור שהולך ומתעורר, בעיקר בגלל הבניה/הגירה הגדולה של הצבא שם, ותנופת הבניה וההתרחבות של באר שבע, ירוחם. המדינה חייבת להיערך גם ע''י הקמת בית חולים נוסף באזור מצפה רמון כדי לקצר את זמן הטיפול לתושבי האזור בעתיד תוך הורדת הלחץ מ'סורוקה'.

לגבי ביטוחי בריאות פרטיים
----------------------------------
אם הבן אדם בריא אין כל טעם לרכוש ביטוחים מיוחדים ונוספים שרק ישאבו את כספו ולא יותירו לו מספיק כסף כשבאמת הוא יצטרך לו (חברות הביטוח שוקדות על כל מיני סעיפים קטנים שלא נקראים ע''י רוב המבוטחים וסביר שבשעת צורך הן תסובבנה אתצ המבוטח בכחש!), ואם האדם בלאו הכי כבר חולה, אז חברות הביטוח לא ירצו לבטחו (בטח לא בתנאים הסטנדרטיים). לכן אין טעם בביטוח בריאות נוסף בחברות הביטוח.

צריך לציין שבחדשות רשתות התשקורת קראו חצי יום רק את הסעיפים שלכאורה מציגים את ישראל בתחתיות בלי לדווח את מלוא התמונה, כהרגלה של תשקורתנו מאז ולתמיד.

ושלא יגידו לנו שוב שאין כסף. אם יש לפי ההערכות 187 מיליארד ש''ח של העלמות מס, אז בהחלט יש לנו מאיפה להביא את הכסף, לא רק לתקציב הבריאות אלא גם לתקציבי הרווחה, הבריאות והבטחון.
_new_ הוספת תגובה



איכות הטיפול הרפואי
קריית מלאכי (יום שלישי, 02/07/2013 שעה 21:17) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בגלל מצב הלב שלי אני מבלה מספר ימים כל שנה בבית חולים אמריקאי טיפוסי. השהות, הממומנת כולה בידי הביטוח הפרטי שיש לי ועל ידי ''מדיקייר'', הביטוח הממשלתי, כוללת חדר פרטי עם חדר אמבטיה ושרותים, ומכשיר טלוויזיה. אני מבין יפה מדוע ע. צופיה, לאחר שהות של מספר ימים במסדרון איכילוב, בורח הבייתה בהקדם האפשרי.
_new_ הוספת תגובה



איכות הטיפול הרפואי
ע.צופיה (יום רביעי, 03/07/2013 שעה 6:47)
בתשובה לקריית מלאכי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם ע.צופיה יכול למממן לעצמו טיפול ב''אסותא'' החדש בתל אביב, אך בינתיים בכל הטיפולים הוא לא שכב במסדרון.
המבחן העיקרי של ה-OECD היה על רפואה ציבורית ולא פרטית (כי לזו אין גבולות).
_new_ הוספת תגובה



איכות הטיפול הרפואי
דוד סיון (יום רביעי, 03/07/2013 שעה 7:47)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם כבר הזכרת אז כדאי לציין שחלק מהפער על ההוצאה הציבורית לרפואה (7.7%) מתוקן טיפה כי ההוצאה הפרטית בישראל גבוהה במעט מהממוצע ב-OECD.

עדין סך ההוצאה לנפש בישראל נמוכה בכשליש מהממוצע ב-OECD.
_new_ הוספת תגובה



איכות הטיפול הרפואי
ע.צופיה (יום רביעי, 03/07/2013 שעה 7:52)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם, למרות, שההוצאה לנפש בישראל נמוכה בשליש, אך תוחלת החיים גבוהה הרבה יותר זו עוד מדליה למערכת הבריאות בישראל!
_new_ הוספת תגובה



תוחלת חיים
דוד סיון (יום רביעי, 03/07/2013 שעה 8:29)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תוחלת חיים מושפעת מגורמים נוספים.

בין אלה ישנם משתנים כמו תורשה, תזונה, היגיינה (סניטציה), השכלה, רמת חיים וגם מערכת הבריאות. כמובן שיש גם אינטראקציה בין המשתנים (הם משפיעים אחד על השני).

לכן המדליה איננה רק לזכותה של מערכת הבריאות.
_new_ הוספת תגובה



תוחלת חיים
ע.צופיה (יום רביעי, 03/07/2013 שעה 8:45)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תזונה, הייגנייה הן חלק ממערכת הבריאות.
איני חושב שהשכלה ורמת חיים (אלא אם אתה מתכון לעשירים שמקדישים הרבה כסף למען בריאותם ואז גם זה חלק ממערכת הבריאות) תורמים לתוחלת החיים.
בנושא התורשה טרם הוכח דבר.
בסיכומו של דבר אדם בריא חי יותר שנים. בכדי להיות יותר בריא צריך מערכת בריאות טובה ומתקדמת.
_new_ הוספת תגובה



תזונה והגיינה
(יום רביעי, 03/07/2013 שעה 8:56)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שייכים יותר לתרבות מאשר למערכת הבריאות
הדבר העיקרי הוא גנטיקה
_new_ הוספת תגובה



תזונה והגיינה
ע.צופיה (יום רביעי, 03/07/2013 שעה 9:09)
בתשובה לisaac01@netvision.net.il
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מערכת הבריאות משקיעה הרבה משאבים בחינוך לתזונה והייגנייה נכונה.
לגבי גנטיקה עדיין לא הוכח דבר.
_new_ הוספת תגובה



תזונה והגיינה
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום רביעי, 03/07/2013 שעה 10:58)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חוסר הידיעה שלך בנושאי גנטיקה אינו הוכחה כי ''לגבי גנטיקה עדיין לא הוכח דבר''

לך לא הוכח , אבל מי שמתמצאים בנושא יודעין כי הקשיים שבמלחמת העולם השניה
ובמיוחד השואה שיפרו את הגנטיקה הבסיסית של היהודים הישראלים .

פגמים גנטיים רבים הובילו למוות מוקדם באותו זמן .
_new_ הוספת תגובה



תזונה והגיינה
(יום רביעי, 03/07/2013 שעה 11:21)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מכיוון שהבת שלי דוקטורנטית בתחום(גנטיקה מחקר לגבי ה RNA וה DNAׂ
ואחותי דוקטורנטית לתזונה, ומתמטיקאית
אני נאלץ להגיד כי כנראה אתה טועה

יום טוב לך
_new_ הוספת תגובה



התגובה הייתה לצופיה ולא לך סליחה
(יום רביעי, 03/07/2013 שעה 11:57)
בתשובה לisaac01@netvision.net.il
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



התגובה הייתה לצופיה ולא לך סליחה
(יום רביעי, 03/07/2013 שעה 11:57)
בתשובה לisaac01@netvision.net.il
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



תזונה והגיינה
ע.צופיה (יום רביעי, 03/07/2013 שעה 12:24)
בתשובה לisaac01@netvision.net.il
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מלבד הידע ''הגנטית'' שלך התוכל גם להסביר?
_new_ הוספת תגובה



תזונה והגיינה
(יום רביעי, 03/07/2013 שעה 12:38)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תסתכל לדוגמא במחקרים בנושא Elite Centenarians (קבוצות של אנשים בני יותר ממאה - והקשרים ביניהם)
כמובן ששאר הדברים גם משפיעים אך לגנטיקה מייחסים לפחות 40%
בנושא היגיינה ותזונה הנ''ל הוא יותר מודעות תרבותית מאשר פרסומים של משרד הבריאות,
בזמנו נעשה באפריקה ניסיון הקטנת המשפחה ע''י הסבר לשימוש בקונדום , בכפרים הסבירו על הקונדום ופעולותיו להדגמה הלבישו אותו על מקל
לאחר שנתיים התברר כי האוכלוסיה גדלה , כשהלכו לאותם כפרים התברר כי לכל גבר היה קונדום מולבש על מקל

נו מה לעשות,
_new_ הוספת תגובה



תזונה והגיינה
ע.צופיה (יום רביעי, 03/07/2013 שעה 13:45)
בתשובה לisaac01@netvision.net.il
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני במאמר קשרתי את הארכת תוחלת החיים לנושא הבריאות ולא ניסיתי לפתוח דיון כולל על הגנטיקה בכלל. יתכן שגנטית האדם יכול לחיות כמו מתושלח או מישהו אחר מרעיו. אך בגלל בעיות בריאות בזמן העתיק חייו התקצרו.
עתה, עם השיפור ברמת הבריאות, התמעטו מחלותיו והאריכו חייו. לכן כתבתי שתוחלת חיים ארוכה היא תוצאה של רמת בריאות גבוהה.
מודעות תרבותית ללא ספק משפיעה על רמת הרגלי הייגניה ותזונה. אך במסגרת ההקצאה לבריאות נכלל גם תקציב לשינוי הרגלי ההיגנייה והתזונה ולכן אני קושר לרמת הבריאות הציבורית במדינה גם את השיפור בהרגלים אלו.
_new_ הוספת תגובה



זה ששיפור בבריאות גורם להתמעטות מחלות
(יום רביעי, 03/07/2013 שעה 14:36)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ולהארכת חיים הינו דבר שבהגדרה

יום נפלא
_new_ הוספת תגובה



תזונה והגיינה לא נכללים בהגדרה
דוד סיון (יום רביעי, 03/07/2013 שעה 19:01)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המאמר שלך עסק ב''הוצאה הלאומית לבריאות'' שמוגדרת על ידי משרד הבריאות (עמ' 18 http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/finance20...) והלמס (3.1, עמ' 13, http://www.cbs.gov.il/publications12/1507/pdf/h_prin...):
''בהוצאה הלאומית לבריאות מבחינים בין הוצאה שוטפת לבין השקעה בנכסים קבועים.
ההוצאה השוטפת כוללת הוצאה על שירותי בריאות, תרופות, חומרי רפואה ומכשירים רפואיים.
ההשקעה בנכסים קבועים כוללת הקמת בניינים ורכישת ציוד למוסדות המספקים שירותי בריאות''.

בהגדרה הזאת לא כלול ''... תקציב לשינוי הרגלי ההיגיינה והתזונה...''
_new_ הוספת תגובה



תזונה והגיינה לא נכללים בהגדרה
ע.צופיה (יום רביעי, 03/07/2013 שעה 19:13)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שוב הבנת הנקרא.
שיהיה.
_new_ הוספת תגובה



תזונה והגיינה לא נכללים בהגדרה
דוד סיון (יום חמישי, 04/07/2013 שעה 5:08)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שוב אתה מחלק לעצמך ציון שלילי.
_new_ הוספת תגובה



תזונה והגיינה
ע.צופיה (יום רביעי, 03/07/2013 שעה 12:23)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דהיינו: מצד אחד אנשים ''שיפרו'' את הגנטיקה שלהם בזכות הסבל בשואה ולכן חיו שנים רבות יותר ומנגד היו רבים אחרים שבגלל ''פגמים גנטיים'' מתו ''מוקדם'' יותר.
לי זה לא נשמע רציני.
הגנטיקה היא, בלשון פשוטה ועממית, בין היתר ''העברת'' תכונות בתוך המשפחה הקרובה. התארכות תוחלת החיים היא בפירוש לא גנטית לחלוטין אחרת ה''תוחלת'' הייתה נשארת זהה או דומה מאוד.
המציאות היא שכבר מאות בשנים ''התוחלת'' גדלה. זו בטח לא תכונה גנטית.
_new_ הוספת תגובה



נראה לי שאינך מתמצא , לכן אסביר .
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 04/07/2013 שעה 6:55)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1 - השואה והמלחמה לא שיפרו את הגנטיקה .
2 - תכונות גנטיות אינן עוברות רק ''בתוך המשפחה הקרובה'' . ככל שבודקים לאחור בזמן כך יש אב ואם קדומים משותפים לאנשים רבים יותר . ולכן הם יורשים תכונות שלהם לפי פיזור סטטיסטי של 50% בכל דור . 50% לילד , 25% לנכד , 12.5% לנין וכך הלאה .
אבל
היות והאדם הוא יצור עם ריבוי זוגי וכמוכן יש תהליך שנקרא ''שיחלוף'' אז במשך הזמן התכונות מתערבבות , חלקן נעלם וחלקן מתחזק ונוצרים הבדלים גנטיים באוכלוסיה .
3 - בשנת 1939 חיו מיליוני אנשים עם מגוון של תכונות גנטיות . עם הבדלים מסויימים בניהם .
3 - כאשר המלחמה התנהלה ובמיוחד השואה אנשים היו בקשיים וסכנות . מי שהיה צולע בגלל תורשה לא יכל לברוח . מי שסבל מאסטמה התקשה לנשום במצב של עשן ושל מחסור בביגוד . מי שסבל מאולקוס התקשה לאכול . למי שהיתה חולשת לב לא החזיק מעמד בקשיים . מי שהיה קצר רואי ואיבד משקפים לא ראה סכנות מתקרבות וכך הלאה .
4 - כתוצאה מהשילוב של בריאות לקויה מסיבות תורשתיות אנשים אלה מתו באחוז יותר גבוה מאנשים ללא פגמי בריאות תורשתיים .
5 - התוצאה ==> בסוף המלחמה היה אחוז בעלי פגמי בריאות קטן יותר מאשר לפני המלחמה . לכן כיום הם חיים יותר שנים כתוספת מעל מה שהחיים המודרניים נותנים כמו מזון . היגיינה ורפואה .
_new_ הוספת תגובה



נראה לי שאינך מתמצא , לכן אסביר .
דוד סיון (יום חמישי, 04/07/2013 שעה 7:53)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

5. נכון שהיתה השפעה על תוחלת החיים. אבל אינך יכול לדעת בכמה (מס' הדורות מאז הוא קטן).
במידה מסויימת אולי ההשפעה היתה גם שלילית... כי הרי חלק מאלה ששרדו נפגעו גופנית ונפשית, שלא לדבר שלחלקם גם לא היו ילדים.
_new_ הוספת תגובה



לי זה לא נשמע רציני
ע.צופיה (שבת, 06/07/2013 שעה 21:37)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפי התיזה שלך בעוד כעשר שנים תוחלת החיים תתחיל לרדת כי אחוז החזקים והמחוסנים גנטית ימותו(1945+80=2025) ויהיה דור חדש שיהיו בו הרבה יותר אנשים עם פגמים רפואיים.
לי זה לא נשמע רציני.
תוחלת החיים עולה ועולה מזה כמאתיים שנה עם תחילת הרפואה המודרנית. השואה הייתה פיאסקו קטן מבחינת השנים בתקופה זו.
_new_ הוספת תגובה



לי זה לא נשמע רציני
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום ראשון, 07/07/2013 שעה 7:32)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לא יכול לגרום לזה שתחשוב שמהלך האבולוציה וההגיון שעליו הוא מבוסס זה דבר רציני .
בכל אופן לדבריך האחרונים יש לי 2 הערות -
1 - לאנשים שמוחזקים בחיים בעזרת רפואה מודרנית יהיו צאצאים חלשים וחלקם באוכלוסיה ייגדל . למעשה כבר כעת יש רבים כאלה .
לעומתם הצאצאים של מי ששרדו את הקשיים של השואה נושאים איתם את התכונות התורשתיות של עמידות בקשיי החיים .
2 - תוחלת החיים עולם במקומות שיש רפואה מודרנית . כשאין רפואה מודרנית מתים כמו בכל ההיסטוריה האנושית .
======================================
לניצולי השואה לא הייתה רפואה מודרנית והם שרדו בגלל תכונותיהם האישיות .
בעתיד צפויים מצבים ללא רפואה מודרנית ושוב ימותו מי שלא יכולים לחיות בלעדיה .
_new_ הוספת תגובה



לי זה לא נשמע רציני
ע.צופיה (יום ראשון, 07/07/2013 שעה 7:46)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יתכן מאוד שאתה צודק ושהרפואה המודרנית יוצרת אדם ''חלש'' מבחינה אבולציונית.
מנגד יתכן שאילו החיות היו יודעות גם כן לרפא מחלות שונות גם הן היו חיות יותר שנים.
מעשית אנו רואים שבני האדם עוסקים ב''ייצור'' הרבה יותר שנים מאשר בעבר והדבר מעלה את איכות חייהם.
אמנם יותר ויותר אנשים זקוקים, כתוצאה מהתארכות תוחלת החיים לטיפול צמוד אך זה הופך להיות לחלק מהכלכלה העולמית ומשתלב בתוצר האנושי.
התארכות תוחלת החיים סייעה רבות לאדם להשתלט על כדור הארץ. האם זה לטובה? איני יודע.
_new_ הוספת תגובה



להיות רציני משמעו להבין ייתרונות וחסרונות יחד .
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 08/07/2013 שעה 11:04)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ולא ייתרונות בלבד או חסרונות בלבד .

בהחלט מקובל עלי שיש עליה באיכות החיים , בתוחלת החיים ובמספר בניהאדם על הכדור שלנו .
מצד שני
המרקם שעליו נשענים חיי האדם הולך ונהרס . יש הכחדה נמשכת של המון סוגי חיים .
פוחתים המים השפרירים ופוחתות האדמות הפנויות ואפילו הים מתרוקן מחיים .
_new_ הוספת תגובה



להיות רציני משמעו להבין ייתרונות וחסרונות יחד .
ע.צופיה (יום שני, 08/07/2013 שעה 11:21)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נכון.
ובעבר ערכנו, בפורום זה, דיון די נרחב בנושא ולמיטב זכרוני הייתה תמימות דעים בינינו כי האדם צריך באופן מלאכותי וכפייתי לבלום את גידולו והתרחבותו בעולם כי אחרת זה יביא, כנראה, להכחדתו.
אני,אישית, חושב שכל הגישה לטבע היא מוטעית,מזוייפת וצבועה ומקורה בגישה אגואיסטית-אישית של אלה הקוראים לעצמם במובן הרחב ''ירוקים''. לי הם נראים שחורים.
_new_ הוספת תגובה



לי זה לא נשמע רציני(2)-המשך
ע.צופיה (יום ראשון, 07/07/2013 שעה 7:48)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בכל מקרה המאמר דן בכך שתוחלת חיים ארוכה מעידה על רפואה מודרנית ברמה גבוהה.
וזה נכון מאוד לגבי הרפואה במדינת ישראל, למרות התקלות היומיומיות המרגיזות.
_new_ הוספת תגובה



עוד גורמים משפיעים על תוחלת חיים
דוד סיון (יום רביעי, 03/07/2013 שעה 9:12)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

טענת המדליה שלך התייחסה לקשר בין ההוצאה הלאומית על בריאות ותוחלת החיים. אבל ההוצאה הזאת לא כוללת על איכות ההיגיינה והתזונה ועל ההשכלה.

גם רמת חיים והתורשה משפיעים על תוחלת החיים ואינם חלק מההוצאה על מערכת הבריאות.

כל הגורמים האלה משפיעים על בריאותו של אדם ועל תוחלת חייו. לכן, אם יש מקום להעניק מדליה על תוחלת החיים של הישראלי, הרי שזה בזכות כל הגורמים האלה ובזכותה של מערכת הבריאות.
_new_ הוספת תגובה



עוד גורמים משפיעים על תוחלת חיים
ע.צופיה (יום רביעי, 03/07/2013 שעה 12:27)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה מזכיר לי תמונות מהאולימפיאדה שמעלים 2 זוכים על במת המדליות כי לא מצליחים להחליט מי באמת זכה.
למרות שאיני מסכים לדבריך ,אך מאחר והענקת לי חצי מדליה, אז שיהיה.
_new_ הוספת תגובה



עוד גורמים משפיעים על תוחלת חיים
דוד סיון (יום רביעי, 03/07/2013 שעה 13:30)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. אתה מזכיר לי את אלה שמספרים בדיחות במקום להתמודד עם עובדות שסותרות את טענותיהם. זו חוכמולוגיה חסרת תועלת.

ב. המציאות היא שתוחלת החיים של האדם מושפעת מכל מה שמשפיע על חיי האדם. זה כולל גורמים שונים שלא תלויים בהוצאה הלאומית על מערכת הבריאות, שאינם נקבעים על ידי מע' הבריאות למרות טענותיך תוחלת החיים. בין אלה אפשר למנות (לא בהכרח בסדר של חשיבות):
- תורשה
- חינוך-השכלה
- היגגינה
- תזונה
- איכות הסביבה
- וכו'.

ג. יש לא מעט אסמכתאות שמסתמכות על מחקרים שדברי נכונים (למשל http://www.dartmouth.edu/~jskinner/documents/CutlerD...).

ד. גם מערכת הבריאות משפיעה על תוחלת החיים.

ה. המדליה שהענקת לעצמך מסמלת את העובדה שהכחשותיך חסרות תועלת.
_new_ הוספת תגובה



עוד גורמים משפיעים על תוחלת חיים
ע.צופיה (יום רביעי, 03/07/2013 שעה 13:47)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לאור דבריך הנמרצים לא נותר לי אלא לחשוב פעם נוספת בצער רב על בעיית הבנת הנקרא בינינו.
לכן, שיהיה.
_new_ הוספת תגובה



עוד גורמים משפיעים על תוחלת חיים
דוד סיון (יום רביעי, 03/07/2013 שעה 18:32)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שוב הוספת לעצמך ציון שלילי בהבנת הנקרא. שיהיה!
_new_ הוספת תגובה



עוד גורמים משפיעים על תוחלת חיים
ע.צופיה (יום רביעי, 03/07/2013 שעה 19:14)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני נזהר מלחלק לך ציונים.
_new_ הוספת תגובה



עוד גורמים משפיעים על תוחלת חיים
דוד סיון (יום חמישי, 04/07/2013 שעה 5:11)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דקה לפני לא נזהרת (תגובה 170937).
_new_ הוספת תגובה



כמה עובדות על הפלא הישראלי
יובל רבינוביץ (יום חמישי, 04/07/2013 שעה 21:20) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הכותב צודק בחלק מטענותיו. ודאי שהתנהלות התקשורת היא פופוליסטית, אך חלק מהטענות הן אמיתיות.

מספר מיטות אשפוז:
מספר מיטות האשפוז בישראל הוא בהחלט נמוך מדי. התפוסה הממוצעת קרובה ל-‏100%. בחורף היא עוברת את המספר הזה בצורה משמעותית. במקרה של אסון טבע המוני, ודאי שאין די מיטות לענות על הצרכים.

הסיבה למצב זה היא כלכלית גרידא. מחיר יום אשפוז על פי תעריף משרד הבריאות הוא כ-‏2,900 ₪. הקופות משלמות לבתי החולים פחות מכך, נאמר כ-‏2,000 ₪. תנאי האשפוז אינם משנים דבר. מיטת אשפוז ראויה לשמה נמצאת בחדר שבו יש 3 מטופלים במחלקה שבה על 35 טופלים יש בלילה רופא ושלוש אחיות ובמשך היום צוות מתוגבר הכולל גם עובדות ניקיון, יועצים, עובדת סוציאלית ועוד בעלי תפקידים. אם מוסיפים לכל הקומפלקס הזה מיטה אחת שאין לה מקום בחדר, כלומר במסדרון, העלות השולית שלה היא אפסית. הרווח ממנה - 2,000 ₪.

כמות האחיות:
מספר האחיות הוא באמת נמוך מדי. אחיות נמצאות לא רק בבתי החולים. השוואה בין אחיות במדינות שונות היא בעייתית, היות שתפקידי האחות אינם זהים בין המדינות. כאשר האחות היא בעלת טווח אחריות רחב יותר, ניתן לצמצם במספר הרופאים ולהגדיל את מספר האחיות. לעתים התהליכים האלה הם אוטומטיים ולא מכוונים. במרפאות הקהילה במדינת ישראל יש מחסור אמיתי באחיות.

ביצוע ממוגרפיות:
הקשר בין תמותה מסרטן שד לבין ממוגרפיה הוא בעייתי וניתן להרחיב עליו בהזדמנות אחרת. מבחינת הדיון שלנו ניתן לקבוע שמשרד הבריאות הגדיר את ביצוע הממוגרפיה הסדיר כיעד לקופות החולים. כל קופות החולים מחוייבות לכך ואשה איננה נדרשת לשלם על ממוגרפיה המתבצעת במסגרת הסל (אחת לשנתיים בגילאי 50-70). למרות זאת, אין היענות מלאה ולפיכך אכן יש בעיה.

הוצאה לאומית לבריאות מול ההוצאה הפרטית:
זהו סעיף בעייתי. כאשר מבטאים את ההוצאה הלאומית כאחוז מהתמ''ג, יש לזכור שחלק עצום מהתמ''ג בישראל מוקצה להוצאות ביטחון, בצדק או שלא בצדק. כאשר מחשבים את שיעור ההוצאה מבלי להתחשב בעובדה זו מקבלים הטיה כלפי מטה של הערך. הוצאה פרטית היא בעייתית מסיבה אחרת. ההוצאה הפרטית תלויה ברצונם של קוני השירות. היות שמערכת הבריאות עמוסה כשלי שוק, היא לא מתנהלת כמו שווקים פשוטים. אחת מהמשמעויות של עובדה זו היא שרוכשי השירות אינם יודעים להחליט מה הם באמת צריכים. הם רוכשים שירותי רפואה אלטרנטיבית וגם ביטוחי בריאות למרות שחלק גדול מהשירותים ניתנים להם גם אם אינם רוכשים את הביטוח הפרטי. בנוסף - זוהי פונקציה של מצב כלכלי. אם המצב הכלכלי האישי יתדרדר, אנשים יפסיקו לרכוש ביטוחים פרטיים ורפואות אלטרנטיביות, דבר שיעלה באופן מלאכותי את חלק ההוצאה הציבורית לבריאות מול ההוצאה הפרטית.

בשורה התחתונה - מדינת ישראל היא באמת מין פלא שכזה שבו הפרמטרים המדידים ביותר (תוחלת חיים, תמותת תינוקות והוצאה לבריאות) מצביעים על יעילות גבוהה. עם זאת, התמונה מורכבת יותר ויש מדדים בהם המערכת יכולה להשתפר. יש ארבעה שטחים שבהם שירותי הבריאות בישראל אינם מכוסים כלל על ידי קופות החולים: סעוד, שיקום, פסיכותרפיה ורפואת שיניים. ברוב מדינות ה-OECD השירותים האלה נחשבים כחלק משירות רפואי רגיל. בישראל הנזקקים לשירותים אלה פונים לרפואה פרטית כמו במדינות העולם השלישי ובארה''ב. בשאר השירותים מערכת הבריאות הישראלית מצטיינת בדרך-כלל.
_new_ הוספת תגובה



כמה עובדות על הפלא הישראלי
בצלאל פאר (שבת, 06/07/2013 שעה 16:37)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סיעוד למיטב זכרוני מכוסה בחלקו הגדול ע''י משרד הבריאות. אולי בשנים האחרונות הם מנסים לחולל קשיים בשתתפות בסיעוד.

גם טיפולי השיניים הוכנסו בשנים האחרונות לקופות החולים ומחירי הטיפולים ירדו בהתאם.
_new_ הוספת תגובה



כמה עובדות על הפלא הישראלי
ע.צופיה (שבת, 06/07/2013 שעה 21:43)
בתשובה לבצלאל פאר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בסיעוד ישנה השתתפות כספית של המדינה ביחס ל''הונה'' של המשפחה.
מנסיון אישי- תמיד הרשויות המקומיות ומשרד הבריאות ניסו לחולל קשיים בקבלת זכויות הסיעוד.
מנסיון אישי- מי שמקבל טיפול שינייים בקופ''ח, ליבי,ליבי עליו.
_new_ הוספת תגובה



כמה עובדות על הפלא הישראלי
בצלאל פאר (שבת, 06/07/2013 שעה 23:25)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה צודק.
בקשר לטיפול שיניים בקופ''ח זה טוב כל עוד מדובר בטיפלים משמרים שיניים בריאות. כלומר, בדיקות תקופתיות וניקוי שיניים אצל דיאטנית.
_new_ הוספת תגובה



כמה עובדות על הפלא הישראלי
יובל רבינוביץ (יום ראשון, 21/07/2013 שעה 19:53)
בתשובה לבצלאל פאר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סיעוד לא נכלל בסל שהקופות נותנות למבוטחים. יש ביטוח סיעוד פרטי המוצע על-ידי כל הקופות. אופיו הוא התקשרות של הקופות עם חברת ביטוח פרטית כמועדון לקוחות: הקופה ממליצה על מבטח מסויים והוא רשאי לקבל או לדחות מבוטח כתלות במצבו הרפואי.

זה לא דומה לביטוח הבריאות הבסיסי או המשלים שהקופות מחוייבות לתת לכל אחד.

הביטוח הסיעודי אינו בדיוק מתן שירותי סיעוד. זהו מתן כסף למי שעונה על קריטריונים מסויימים. ברוב הקופות הוא מוגבל בזמן. אין בכך פתרון לחולה סיעודי ארוך-טווח.

המדינה אכן מממנת שהות במוסדות סיעודיים, אבל לא על פי קריטריוני סיעוד, אלא על בסיס ''כל הקודם זוכה''. כשנגמר התקציב מפסיקים לקבל מטופלים חדשים עד תחילת שנת התקציב הבאה.

לעניין טיפולי שיניים - הסל כולל רק טיפולי שיניים לילדים, שעלותם בדרך כלל ממילא נמוכה. כל הקופות נמצאות בהסכמי זכיינות עם רופאי שיניים. אופי ההסכם הוא כזה שרופא השיניים מחוייב לתת הנחה לחברי הקופה. לעתים הוא עושה זאת במרפאת הקופה עצמה, ואז הוא משלם לקופה שכר דירה ותקורה. שוב, מדובר כאן במועדון לקוחות המפעיל את השפעת הגודל שלו, ולא בשירות ביטוחי אמיתי.

הסכמי זכיינות דומים אפשר למצוא גם אצל פסיכותרפיסטים ואופטומטריסטים העובדים עם הקופות. זה לא חלק מסל הבריאות, וחבל.
_new_ הוספת תגובה



כעת יש ביטוח סיעודי לטווח ארוך
דוד סיון (יום שני, 22/07/2013 שעה 0:03)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השבוע התקשרו והודיעו לי שעד ימים אלה אי-אפשר היה לרכוש ביטוח סיעודי לטווח ארוך. אבל כעת, אמרו לי, ששינוי בחוק מאפשר להציע ביטוח סיעודי לטווח ארוך.
_new_ הוספת תגובה



כמה עובדות על הפלא הישראלי
בצלאל פאר (שבת, 06/07/2013 שעה 16:37)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סיעוד למיטב זכרוני מכוסה בחלקו הגדול ע''י משרד הבריאות. אולי בשנים האחרונות הם מנסים לחולל קשיים בשתתפות בסיעוד.

גם טיפולי השיניים הוכנסו בשנים האחרונות לקופות החולים ומחירי הטיפולים ירדו בהתאם.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי