  
  
  
|
  המלחמה על הארץ | |||||
| טלית של תכלת / נסים ישעיהו (יום שני, 19/08/2002 שעה 10:34) | |||||
|
|||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  פרשנות ייחודית למלחמתנו על הארץ (מפי רב צעיר) |
|||
|
|||
לניסים שלום, כשקראתי את הטור שלך, לא יכולתי שלא להיזכר בפרשנות מיוחדת במינה ששמעתי לאחרונה מפי רב צעיר ומרצה כריזמטי, צביאלי שמו (שם משפחתו נשכח ממני) באותו עניין עצמו. האיש הציג פסוקים רבים מן המקורות שמהם משתמע כי המצווה העיקרית המקנה זכות ישיבה בארץ-ישראל היא מצוות ברית המילה. והנה, הפלא ופלא, דווקא המצווה שאותה היו אמורים החילונים לדחות יותר מכל שאר המצוות - מצוות המילה - דווקא אותה הם מקיימים בהקפדה, כמעט 100 אחוזים מהם. וקשה להסביר את זה באופן רציונלי. לפיכך, אין זה מפתיע שהארץ כבר ניתנה לנו. מאידך גיסא, גם רוב הערבים (כלומר, המוסלמים שבהם) מקיימים מצווה זו ועל כן - מדוע תיגרע מהם זכות הישיבה בארץ? וכך, במצב הנוכחי, שבו עיקר יהדותם של רוב יהודי הארץ הזו היא מצוות המילה - הארץ אמנם ניתנת להם, אבל אין הם יכולים לחיות בה בנחת, בבחינת ''איש תחת גפנו ותחת תאנתו''. עד שלא יקיימו מצוות נוספות, שהן מותר היהודי על המוסלמי - ייאלצו הם להיאבק באחיזת הנימולים האחרים כאן. פרשנות יפה, הלא כן? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| לשרית, פרשנות יפה וגם נכונה |
|||
|
|||
ברית המילה, הנזכרת בתורה י''ג פעמים, יותר מכל ברית אחרת - קשורה קשר הדוק לברית שנכרתה על הארץ. עצם קיום ברית המילה הנו תנאי לישיבתנו בארץ, אבל זה לא מספיק, כפי שציינת; עניין ''שמירת הברית'', ''קדושת הברית'', גם הם עקרוניים ביותר לישיבתנו בארץ וגם זה כתוב בפירוש בתורה שבכתב ומפורט ביותר בקבלה ובחסידות. עם זאת, לכל תקופה היסטורית בעיותיה המיוחדות וגם הפתרונות המתאימים לאותה תקופה. יש למצוא (בתורה, כמובן) את התרופות המתאימות לחוליים של עכשיו, של תקופתנו אנו. תנועת 'אור ישראל' מנסה למצוא בתורה פתרונות לבעיות העכשוויות ולא מסתפקת באמירות כלליות. דומני כי, מכמה בחינות, ניסיון זה הנו ראשון מסוגו ולעניות דעתי הוא גם די מוצלח באשר, אכן מוצאים בתורה תשובות ופתרונות לכל השאלות והבעיות. לא די בהסברים כלליים ובטח לא ברמת האבסטרקט; אנחנו מציעים פתרונות ליישום בשטח. הראשון והעיקרי בהם הוא החדרת המודעות ש-''ארץ ישראל שייכת לעם ישראל על פי תורת ישראל''. זהו גם הסעיף הראשון במצע של תנועתנו. ושתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה. נסים. קישורים: המצע של תנועת אור ישראל: http://www.ohrisrael.org/ODOT/praqim.htm | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שרית - המצווה שקושרת את המאמין לארץ היא... |
|||
|
|||
המצווה שמבססת יום יום, וכמה פעמים בכל יום, את הקשר של המאמין לארץ היא ברכת המזון. יותר מזה, ברכת המזון מחייבת כל יהודי בכל ביקום ובאמורו אותה הוא מחזק את התחייבותו ואת זיקתו לקדושת הארץ. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| צודק רון, וחיזוק זה נעשה על ידי הזכרת העובדה |
|||
|
|||
שזו הארץ ''שהנחלת לאבותינו''. תודה. שנה טובה ומתוקה. נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אולי כדאי לשמור עורלות ''כקושאן'' לארץ הקודש?! |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| ליורם ולשרית. [*] |
|||
|
|||
[*] מתגובה זו הוסר צרוף מילים מעליב. [המערכת] ליורם - יש הרבה הוכחות ובעיקר בדורנו, שהשכלה אינה בהכרח ערובה לתבונה. לשרית - אכן גם המוסלמים עושים ברית אולם היא לא מושלמת היות והם אינם עושים פריעה מה שכן עושים אצל היהודים,כמו כן הם נימולים עד גיל 13 במקום אחרי 8 ימים כך שהקב'ה הבטיח להם אחיזה בארץ ישראל אולם לתקופה מוגבלת בזמן שהארץ שוממה ותקופה זו תסתיים עם שובו של עם ישראל לארצו (כעת אנו עדיין בגלות מבחינה רוחנית). לו עם ישראל היה שב לארץ הקודש ושומע לדברי הקב'ה שאמר:'' השמר לך פן תכרות ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן יהיה למוקש בקרבך. כי את מצבותם תשברון ואת אשריו תכרותון'' (שמות פרק ל'ד פסוקים י'ב,י'ג) היינו היום עם יושב לבטח בארצו, אולם לא עם ''נאור ותרבותי'' כעמנו ישמע לקול אלוהיו,אנו הרי רוצים להיות ככל הגויים (על אף שהגויים רצחו וטבחו במהלך ההסטוריה מאות מליוני בני אדם כדי לכבוש ארצות לא להם). גאולת עם ישראל קרובה ויש שתי דרכים שהיא יכולה להגיע,האחת בדרך נעימה מלאת אור ושמחה והשניה בדרך יגון ויסורים קשים,עם ישראל בחר כניראה בדרך השניה. יום טוב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאודי על המוסלמים. |
|||
|
|||
לק''י החצרן של עפרה סיפר לי שבעת סלילת דרך בטחון הוא פגש בערבי ששאל אותו: מי נתן לך רשות לסלול? ענה לו: תגיד אתה, אמר לו: ערפאת? אמר לו: תשאל את אבא שלך מה כתוב בקוראן. לאחר שבוע נפגשו שוב. סיפר לו הערבי שאבא שלו לא יודע קוראן אבל הוא שאל את החכם של הכפר והלה ענה לו שהיהודי צודק. באמת כתוב בקוראן שהיהודים יחזרו לארץ הזו והיא תהיה שלהם. שאל אותו הערבי: אז על מה המלחמה? ענה לו החכם: זה יהודים יחזרו לארץ שלהם אבל תפקידנו להפריע להם. ללמדך שבמדרסות של המוסלמים יודעים לפלפל לא פחות טוב מאשר בישיבות שלנו. בכל אופן בלי לנסות לקרוא מה שהולך מאחורי הפרגוד הייתי מנסה לשער אולי תפקידם של הערבים הוא להבטיח שמי שלא יחזור לקיים את דבר ה' פשוט יברח מפה. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הקשר בין ברית המילה לברית על הארץ |
|||
|
|||
לא זה היה הנושא שלנו השבוע אבל מכיוון שעלה לדיון, נשתדל להבהיר הרעיון: ''ברית'' מעידה על אמיתות ונצחיות המחויבות ההדדית. בתורה יש כמה בריתות; הראשונה בהן - הקשת בענן המבטיחה כי לא יהיה עוד מבול על הארץ. ברית זו חוזרת שבע פעמים, כולם בספר בראשית פרק ט' פסוקים ט-י''ז. ברית בין הבתרים שכרת ה' עם אברהם אבינו, בה הבטיח לו את הארץ (בראשית ט''ו), קודמת בזמן לברית המילה אך קיומה בפועל כרוך לבלי הפרד בברית המילה. בברית בין הבתרים היה אברהם אבינו בגיל שבעים ובברית המילה היה בן תשעים ותשע; אך מן הכתובים ברור לגמרי הקשר הפנימי בין שתי הבריתות וחז''ל עומדים על כך בהרחבה במקומות שונים. הנה ציטוטים מן הרמב''ם בעניין זה, ואנחנו מביאים דווקא אותו מפני שהעיקר הוא מה שנקבע להלכה: (הלכות ברכות, ב, ג) : ברכת הארץ (השניה מבין ארבע בברכת המזון) צריך לומר הודייה בתחילתה ובסופה, וחותם בה 'על הארץ ועל המזון'. וכל שלא אמר 'ארץ חמדה טובה ורחבה' בברכת הארץ - לא יצא ידי חובתו. וצריך להזכיר בה 'ברית ותורה' ולהקדים ברית לתורה; שהברית הזאת שאומרים בברכת הארץ, היא ברית מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות, והתורה כולה נכרתו עליה שלש בריתות שנאמר 'אלה דברי הברית וגו' מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב' (שתיהן בפרשתנו) ; אתם ניצבים וגו' לעברך בברית וגו': הנה כי כן, בפסקה אחת מברכת המזון מודים על הארץ, על יציאת מצרים, על ברית המילה, ועל התורה שקיבלנו. כולן כרוכות זו בזו. הרעיון שמאחורי העובדות: ''ברית'' יוצרת מחויבות על שכלית; כזאת שמעבר לאינטרסים משתנים/מתחלפים. כזה הוא הקשר שלנו עם הבורא יתברך וכזה הוא הקשר שלנו עם הארץ שנתן לנו. את ברכת המזון ברכו ומברכים יהודים בכל העולם ומזכירים את הארץ הטובה שהנחלת לאבותינו גם כשלא ראו אותה מעולם. עניין על-שכלי לחלוטין. המצווה שמסמלת יותר מכל מצווה אחרת את על-שכליות המצוות - זו מצוות ברית מילה. מצווה שכל כולה מסירות נפש. מצד ההורים - זה פשוט. אבל גם מצד הנימול; בן שמונה ימים וכבר מטביעים בגופו את הברית עם ריבונו של עולם. בכך הוא למד (ברמת העל-מודע שלו) כי הקשר עם הבורא יתברך הנו על-שכלי מצד אחד ותופס גם את הגוף הגשמי מצד שני. וכזה הוא גם הקשר שלנו עם ארץ הקודש: קשר על שכלי שנשמר לאורך דורות רבים בגלויות השונות. הבעיה שלנו כיום היא חוסר יכולתנו לתרגם את אותו קשר על שכלי לרמה של קשר אל הארץ הגשמית, וזה קורה בגלל עמלק שבתוכנו הכופר בקשר על שכלי מכל סוג... נתפלל כי לקראת ראש השנה הבא עלינו לטובה, נזכה לעשות בעצמנו את השינוי הנדרש וכך, בזכות ראש השנה, נזכה לראש שונה. שנה טובה ומתוקה לכולנו. נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מיהו עמלקי |
|||
|
|||
הופתעתי לקרוא כי ''עמלק שבתוכנו'', ''הכופר בכל קשר על-שכלי'', הוא האשם בחוסר יכולנו להתקשר אל הארץ. למי הכונה? עד עכשיו הכרתי את ''עמלק'' כמושג מרכזי בתיאולוגיית הרצח הדתית-לאומנית -הוא העם שמותר לבצע בו רצח-עם; ובדרך כלל הוסב על הערבים. אבל מניסוחך משתמעת הגדרה הכוללת את הישראלים החילונים. האם לכך הכונה? האם לדעתך יש באמת לקיים בהם (בנו) את מצוות השמדת עמלק? ומה הקשר בין דיעה זו לבין הדיעות הרצחניות כלפי ''עם הארץ'' המופיעות בתלמוד, שעל פיהן מותר ורצוי לנחרו? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דורן באמת! |
|||
|
|||
לק''י דורון באמת! נסים התכוון לספק הפנימי המנקר בכל אחד מאיתנו גם בי גם בו שעלינו לבררו ולא להשאירו מנקר. לא היתה לו שום כונה לומר שהחילונים הם עמלק או מישהו אחר הם עמלק. קרא שוב את דבריו בעיון ותיוכח. האם עד כדי כך התרחקנו בהבנת שפתינו שאתה באמת מאמין בדבריך או שה סתם תכסיס ריטורי די בזוי לדעתי מצדך? אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תודה אליצור. דורון, כנראה, מתקשה בהבנת טקסטים |
|||
|
|||
הנוגעים ברוחניות שביהדות. עבודה רוחנית זה משהו שאינו מודה בו, כנראה. על פי תגובותיו בנושאים אחרים, קשה להניח שיש לו בעיות בהבנת הנקרא; הוא מגיב לעניין ואפילו מעניין. רק בנושאי יהדות או לכותבים המייצגים יהדות במוצהר הוא מגיב בלי קשר למה שכתבו. לצערי הוא לא היחיד בכך אבל עוד לא אבדה תקוותנו. גם הוא עוד ישתפר. שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה. נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כן, באמת |
|||
|
|||
קראתי בעיון פעם ופעמיים ולא נראה לי שיש מקום לציון האתני עמלק אם הכוונה רק לספק פנימי; ואם הכוונה רק למטאפורה, הרי היא מרוחקת עד כדי אבסורד מן המשמעות כפשוטה, וגם לא מוכר לי שום שימוש מטאפורי שכזה במקורות. האם אתה בטוח שאינך נחפז מדי בהגנתך? מכל מקום, אני מוטרד בהחלט משלוש הנקודות רבות המשמעות המסימות את המשפט - טאקטיקת ''סותם ואינו מפרש'' נפוצה הרבה יותר מדי בקרב הציבור ה''אמוני'' מכדי שאפשר יהיה לישון בשקט. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ישעיהו, יסביר לי מר את הקושיות הבאות |
|||
|
|||
כיצד אפשר לקיים בשכל קשר על-שכלי? מהו שכל על-שכלי והיכן הוא מתרחש? כיצד יכול אדם ליצור בעצמו מחויבות שלא נשענת על אינטרסים? כיצד אינטרסים נרכשים (על פי דבריך) יכולים להיות קבועים? אשמח כמובן אם תגובתך לא תסתמך על מקורות רבניים ועניני נשמות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רון, שאלות טובות שאלת, לא קושיות. |
|||
|
|||
כדי להבין את הרעיון צריכים ראש שונה כפי שכתבנו בהסבר על הקשר בין ברית המילה והברית על הארץ. אני מקווה שאתה מוכן לראש כזה. שאלת: כיצד אפשר לקיים בשכל קשר על-שכלי? כדי שיתקיים קשר כזה, צריכים להודות קודם שיש משהו או מישהו שאינני מסוגל עדיין לתפוס בשכל המוגבל שלי. אחר כך צריכים לקבל שאותה ישות אמנם בלתי נתפסת על ידי אך אני בהחלט נתפס, ואף יכול להיות מונחה, על ידה. אם מתאמצים לקלוט את המסרים שאותה ישות מעבירה אלינו, כפי שהיא מעבירה ובהתאם לכללים שהיא קבעה (בעברית פשוטה - לימוד תורה לעומק ושמירת מצוות) - או אז מתקיים הקשר הזה והולך ומעמיק. אז גם השכל המוגבל שלנו נהיה פחות מוגבל, רוכש פתיחות (ראש שונה), ומתחיל להבין בשכל מה שעד אתמול היה עבורו על שכלי. עוד שאלת: מהו שכל על-שכלי והיכן הוא מתרחש? דומני שהביטוי שלנו היה 'קשר על שכלי' ולא כפי שהעתקת; עכ''פ נראה לי שהפסקה הקודמת נותנת כיוון חשיבה שיעזור להבין את הרעיון. 'כיצד יכול אדם ליצור בעצמו מחויבות שלא נשענת על אינטרסים?' זה פשוט לגמרי כאשר מניחים מראש את אותה ישות-על שהזכרנו. המחויבות שלי היא כלפי בוראי; ממילא האינטרסים שלי מושלכים הצידה. זוהי בדיוק הוראת המשנה (אבות ב, ד) - 'עשה רצונו כרצונך' (ראשי תיבות ערך...). זהו הערך היחיד הקיים ביהדות; כל השאר - מצוות. ושאלתך האחרונה (לבינתיים?) - 'כיצד אינטרסים נרכשים (על פי דבריך) יכולים להיות קבועים?' להפוך את האינטרסים של בורא העולם ומנהיגו לאינטרסים שלי - זו עבודה ממושכת ולגמרי לא קלה. אבל אם מצליחים - זה אומר שרכשתי אינטרסים שלא היו לי קודם ואלה קבועים ועומדים מאז מתן תורה בהר סיני. ושתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה ונזכה ל-'ראש שונה'. נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ישעיהו - עדיין אתה מסתובב במעגל רקורסיבי |
|||
|
|||
ראשית כל - אני משתמש במושג המטעה הזה רק כדי להשאר צמוד לטרמינולוגיה שלך. אין דבר כזה על-שכלי. הכל הוא שכלי. הדוגמה שהבאת היא כל כך יומיומית וטריבאלית שהברה בכלל לא שמים לב אליה. לפני שלמדת צורת אות או כיצד להגות הברה אחת, השכל שלך לא הכיל את הידע איזה דפוס הפעלה שכולל אלפי פעולות של שרירים כדי לבטא מלה מסוימת. השכל שלך לא הכיל את הכושר למזג בין הצליל שמופק מסידרה של נהמות, קולות, צפצופי ושריקות המהוות את המלה ''אבא'' עם הדמות הגדולה שעינך רואות. רק תוך תהליך של למידה ושינון חוזר בעידוד והכוונת הסביבה, רכשת לעצמך את הכושר והידע לחשוב, להגות, לאמר ולתת משמעות לרצף קולות שסביבתך הסכימה שמשמעות היא ''הזכר שילד אותך'', קרי אבא. כך גם בשאר התאורים המתפייטים שהבאת בתגובתך. הכל הוא תהליך שכלי שמבוסס על כשרים עצביים, גופניים ותרבותיים. לכן, הכל נשרא בסופו של דבר בתוך הגולגולת שקיימת בתוך המרק התרבותי שממנו, כיום, האדם כבר לא יכול להשתחרר. אינטרסים - גם פה אני משתמש במושג העמום הזה רק כדי להשאר צמוד לטרמינולוגיה שלך. אינטרסים - אתה לא יכול לפעול לא אינטרסים. יש אומרים שאם תפרק את האינטרסים המורכבים והמופשטים ביותר שניתן לזהות באדם, תגיע לאבני בניין של שימור עצמי, התרבות, תחושת עונג. בכל אופן, אם אין לך אינטרסים אתה לא קיים. גם לאדם בתרדמת יש אינטרסים למרות שהוא לא נמצא בהכרה. אולי בפרפרזה על אמרה ידועה אפשר לאמר ''אינטרסנטי זה קיים''. בכוונה השמטתי את המלה ''אני'' משום שלא ניתן, כפי שאתה טוען, לבטל את האני לטובת משהו ''גדול יותר'' גם משום ש''האני'' איננו ואם הוא קיים האני הוא אינטרסיו. שוב, ציטוטים מפרקי אבות מאד מהנים לאיור, אבל לא בדיוק תורמים להבנה עמוקה יותר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רון, ובאיזה מעגל אתה מסתובב? יש לך ראי? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| ישעיהו - אולי במקום סתם להתעצבן (זה לא בריא) אולי |
|||
|
|||
תוכל להגיב לתוכן הדברים? האם אין הדת היא זו המהלכת בעולם אשר היא בראה לעצמה, והאם אין עולם זה מורכב ממראות המשקפות זו את זו? ו''דל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רון, להתעצבן? אני? לא התעצבנתי רק אינני אוהב |
|||
|
|||
דו שיח של חרשים. את היום שלי אני פותח בהכרזה (ביני לביני) ''מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך'' וממשיך בעוד כמה הודאות. על זה אתה מערער? שיהיה לך לבריאות. אינני בר שיח לדיון כזה. ורק הערה אחת נוספת: לא מזמן דיברנו על יוהרה מול ענווה. אינני מספיק יהיר עד כדי להתעלם ממה שכתבו חכמי כל הדורות לפני. אני גם בטוח שהם היו חכמים הרבה יותר ממני ושמח כשאני מצליח ללמוד מהם משהו. בעיניך זו הסתובבות במעגל, איך קראת לו? אז שתהיה לך שנה טובה ומתוקה ובאמת כדאי שתביט בראי כי ''הפוסל במומו הוא פוסל'' (וסליחה ששוב ציטטי מן המקורות)? נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שרית: נעים מאד. המקור לזה ההוא בזוהר |
|||
|
|||
יתרה מזו. אומר התלמוד י''ג בריתות נכרתו בברית המילה, ומעניין שהישמעאלים והמוסלמים צאצאי אברהים אל-כליל ,כלומר, אברהם האהוב) מלים בגיל 13. ועוד באותו עניין, נאמר בזוהר שזכותינו על הארץ היא בגלל ברית המילה. אצלנו יש פריעה, שהיא הסרת העור מתחת לעורלה ואצל הישמעאלים יש רק מילה ללא פריעה. ממשיך הזוהר על פי דברי התלמוד: ''מל ולא פרע כאילו לא מל''. אבל בכל זאת היה כאב בגיל 13. בכל זאת נעשה כאן אקט דתי שמקורו מישמעאל שאכן נימול בגיל 13. אומר הקב''ה הנה לכם חבל ארץ לאלפיים שנה (לא מוסלמים אלא ''בני ישמעאל'') אבל הזכות הזאת פגה אחרי 2000 שנה. עברו להם אלפיים שנה וסביר להניח שיהיה מצב של :''שנים אוחזים..וזה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי'' אגב, במהדורות חדשות של הזוהר עם הסבריו של גרשום שלום (''המקובל החילוני'') לא מופיעות השורות העוסקות בנושא המילה ובעלות על הארץ. יתר על כן: בספר בראשית נאמר: ''ולבני הפלגשים אשר לאברהם,נתן אברהם מתנות וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם''. תרגום אונקלוס אומר שארצה בני קדם היא ''ארעא מדינחה''.אולי העיר מדינה של היום הקרובה למכה. עוד נדבר,הנושא ממש מאלף. שנה טובה.מוטק'ה | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מוטקה, לא צריכים להיסחף, 1300 שנה מספיקות |
|||
|
|||
מאה שנה תמורת כל שנה שעד הברית והן כבר תמו. עכשיו זה המע''מ שאנחנו באיוולתנו מעניקים להם. שנה טובה ומתוקה. נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נסים, שאלה לי אלייך |
|||
|
|||
בני ישראל צוו להשמיד לא רק את עמלק, אלא גם את עמי הארץ, עכשיו, נאמר בפירוש, ''לא תחיה כל נשמה'', דברים פרק כ פסוק ט''ז אז אני שואל, איך יכול להיות, שאחד מאלו, שאסור שיחיה, חי בין בני ישראל, היה בעל שם עברי, אפילו גר ליד ארמון המלך! איך בדיוק זה התרחש ידידי, ועוד בתקופת המלך הצדיק(כן בטח) דוד בן ישי, שכמעט ולא חטא(ממש) ועוד שאלונת, דוד היה יהודי, או אפרתי? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ניר, הושמד מי שנלחם בנו וגם זה לא תמיד. |
|||
|
|||
דוד עצמו הורג את הנער העמלקי רק לאחר שהתפאר כי הוא הרג את שאול, לא מפני שהוא עמלקי. את השאלה השניה לא הבנתי, הרי 'אפרתי' מציין שהוא בא מאפרת (היא בית לחם) כמו ש-'ירושלמי' אומר שהוא בא מירושלים. שנה טובה ומתוקה. נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ניסים, בכלל דיברתי על אוריה |
|||
|
|||
ובקשר לדוד, השאלה הייתה, האם היה בן לשבט יהודה, או לשבט אפרים לעניין אוריה, הוא היה בין אלו שדינם נגזר כביכול, אז למה לא הרגו אותו, או את הוריו, אגב, בת שבע הייתה עבריה? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ניר, כל מי שבאמת רצה להתגייר - התקבל. |
|||
|
|||
כולל מעמלק או משבעת העמים. יתכן שאוריה היה גר אבל יתכן גם שפשוט גר בחת ולכן כונה חיתי. לדוד היו חיילים ואף מפקדים בכירים שלא היו יהודים ואין כאו המקום להאריך בכך. דוד משבט יהודה והשושלת שלו מפורטת בסוף מגילת רות. בת שבע - לא ברור אם ממנשה או מאפרים אבל ברור שמבית יוסף. כך, אגב נוצר השילוב של יהודה ויוסף המוליד את המשיח. שיהיה לך כל טוב ושנה טובה ומתוקה. נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אוריה למיטב ידעתי גר ליד ארמון המלך |
|||
|
|||
ונאמר בספר שמואל שדוד היה בן ''איש אפרתי'' ''מבית לחם יהודה'', ואני לא מבין את זה..אבל אבדוק אצל רותי ולא יהיה איכפת לי אם תאריך בדברייך על חיילים לא *ישראליים* | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מוטקה היקר |
|||
|
|||
ממקורות יודע דבר נאמר לי שהמילה העברית העכשווית היא -לא- המילה התנ''כית, יען, היא לא המקורית, אלא ''שיפצו'' אותה בתקופת ההלניסטים, והברית מילה המקורית, האורגינל הייתה רק קיצוץ של הקצה(אל תשאל אותי מה זה אומר) אז אני שואל אותך, נכון שהמילה שלנו היא מזויפת? או שמה השמועה היא המזויפת? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ניר היקר: מן הסתם השמועה היא מזוייפת |
|||
|
|||
קיצוץ של חלק מהעטרה הסובבת את הגיד נחשב לברית מילה אבל כבר פסקנו ש''חוזרים על ציצים המעכבים את המילה''. כלומר אם המילה לא מושלמת אז צריך לחתוך עוד קצת עד שתתגלה העטרה. כבר היו לי מקרים שבגיל מאוחר (7 חודשים עד שנה וחצי) הייתי צריך ל''שפץ'' ברית שעשה מוהל לא מיומן. (עם הרדמה מקומית ומלקחיים וכו') מכל מקום את הקשר לתקופה ההלניסטית לא הבנתי.אנא הסברך. שנה טובה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בפורום ברית מילה שבתפוז |
|||
|
|||
באתר האוהב על הדתיים יותר מכל(חופש), באתר ''דעת אמת''(בזה איני בטוח), ואני חושב שאפילו ב''אייל הקורא, נאמר שהברית מילה של אברהם אבינו הייתה רק קיצוץ, או מה שזה לא יהיה ובתקופת ההלניסטים, ששלמות הגוף הייתה בעיניהם דבר עליון, התנגדו למילה, על כן יהודים פשוט מתחו את החלק המקוצץ, ועל כן שיפצו את המילה, והפכו אותה ל''בלתי ניתנת לשיחזור'', עם הפריעה וכל העניין מלבד זאת, ברשת ישנה התקפה פרועה נגד ברית המילה, ויש לציין שהיא מוצלחת מאוד, קה''ל והאנטי דתיים, מחופש ודעת ''אמת'', מתקיפים את המילה וטוענים שהם פוגעת במיניות האדם, ולא סתם, הם מסתייעים בגופים רפואיים אמיתיים, אפילו בתלמוד וברמב''ם, וכך וכך, ואני רואה את ההצלחות שלהם, והכיבושים שלהם, ואני כנער יהודי ציוני רואה, שאין תשובה חילונית להתקפה הזו, ואני שואל אותך- יש לך תשובה(לא דתית)? אם כן אתה מוזמן לתת לי אותה, אשמח אם תתיחס לרמב''ם ולדעתו על המילה, ועל התלמוד(מופיע באתר ''דעת אמת''), שאף הם תוקפים את המילה, לא בכוונה כמובן | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ניר:''נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים'' ברית מילה |
|||
|
|||
אכן,כשאומרים דבר שנוגד את דעת התורה הרי צריך להביא ''קומבינות'' קרי,קצת אמת וקצת בילבול. כן,אצל אברהם אבינו היתה רק מילה כי הוא היה כבר מבוגר ולא היה צריך (שכן אי אפשר) לעשות פריעה באדם:''שנתמעך מחמת תשמיש'' כדברי הרש''י שם. אז מה שהוא עשה הוא פשוט חתך את הערלה וזהו. אצל ישמעאל לא היה אפשר לעשות פריעה כי הוא היה כבר גדול. אצל יצחק ,שנימול ''בן שמונת ימים'' היה אפשר כי העור הדק של הפריעה שבא מתחת לערלה המכסה את העטרה היה עדיין בר פריעה. בתקופת ההלנית היו בארץ ישראל אוליפיאדות שבהן היו הספורטאים מתערטלים לעיני הצופים והיתה ''בעיה'' עם הספורטאים היהודים . אז כדי להשתתף היו ההורים של אותם הילדים נמנעים מלמול את בניהם (ואגב,זו היתה אחת מהגזרות של מלכות יוון בזמנם של המכבים וחזרה גזירה זו ונשנתה בזמן בו נולד רבי יהודה הנשיא. אתה רוצה לשמוע סיפור מעניין על ברית המילה שלו?) או שהיו,בלשון התלמוד,''מושכים את ערלתם'' שהוא ה''שיפוץ'' עליו אתה מדבר. זו היא ''פרוצדורה'' קוסמטית שכרוכה בפעולה של משיכה (ממש ככה, כנראה עם טבעת או מכשיר אחר) של החלק שמתחת לערלה ,ומכיון שהעור די גמיש הרי שהוא יכול להמתח עד כדי כיסוי העטרה כאילו לא נגרע דבר מתחילת בריאתו. ''משיכה'' זו ניתנת לשחזור אבל ,שוב ע''י פרוצדורה כירורגית שבעצם מבצעת כריתה חוזרת של ''ברית מילה''. ההתקפה על ברית המילה נעוצה בסלידה בדבר שלא נתפס בשכל ה''נורמלי''. האמת היא שישנו כאב מסוים אבל סביל אצל התינוק, זה לא ''ברבארי'' כמו שטוענים, וכבר היו לי גויים שבאו למול את בניהם (בלי הרדמה) מסיבת בריאות. מחקר שנעשה כשהייתי באוסטרליה, כלומר בשנות סוף ה80 תחילת ה90 הראה שאחוז החולות בסרטן הרחם הוא פי 3 אצל נשים שבעליהן לא עברו ברית מילה. ואחוז החולים בדלקות דרכי השתן אצל הגברים הוא כמעט פי 300.יתרה מזו, הערלה מכילה נקבוביות המפרישות הפרשה הדורשת היגיינה תמידית וניקיון תמידי שאם לא כן המקום יהיה מועד לדלקות וסיבוכים בכליות ועוד. זה בפירוש לא קיים אצל הנימולים כי כריתת הערלה פותרת בעיה זו לחלוטין. (באי-מייל פרטי אוכל להסביר לך עוד פרטים) מבחינת ''שבירת התאווה'' שעל זה מדבר התלמוד הוא לדעתי מושג מיטאפיסי שכן עיניו הרואות שהמשפחות ברוכות הילדים הם דוקא אצל אלו הנימולים בקדושה ובטהרה. בעניין הרמב''ם עברתי שוב על הלכות מילה ולא מצאתי דבר מקומם. אולי יואיל כבודו להאיר עיני בדבר זה. (אעיין שוב בפורומים שהזכרת) תשאל, למה אומרת הגמרא את זה? אומר לך, כי עצם ברית המילה היא ''מזכרת'' להשתייכות לעם מיוחד. מכאן אדם שמוצא את עצמו ב''מצבים שונים'' יזכור את בריתו ואת השתייכותו ויחשוב אחרת. יש כאלו שיגחכו למשמע דברים אלו כי בעת תאווה לא חושבים על אף אחד ,אבל חזקה על האדם שיחשוב על דברים חשובים לאחר שהגיע על סיפוקו (אם לא מיד אז לאחר זמן). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ניר: דעת אמת היא תופעה מעניינת ויש אומרים מסוכנת |
|||
|
|||
ממבט ראשוני על הנאמר באתר שלהם נראה לי שהמדובר בקבוצת רויזיוניטסים. מה הכיוון שלהם? איך אומרים אצלנו?אללה יודע! מה שנראה לי . הרבה ''דברת'' (דל''ת פתוחה,בי''ת ורי''ש סגולות) עם מלים יפות מוכרות. ''שוים אל שוים'' הם קוראים לעצמם לעומת ה''חילונים'' שנחשבים ל''עמי ארצות'' שאין להם דעת ולא למדו כלום. אני כבר רואה חרמות ונידויים וכל מיני פשקווילים של החוגים החרדים הקוראים:''שומו שמים!'' ציון לבשי שק! וכדומה. חבל שאצל עורכי ''דעת אמת'' רואים הרבה יותר ''עם-ארצות'' מאצל מי שלא למד. איך אמרו רבותינו:''יצר הרע,לעתים נראה עליו כתלמיד חכם''. טוב,נחיה ונראה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דעת אמת ומקורותיו |
|||
|
|||
דעת אמת הוא יוזמה של איש מרצ אמיד (הי-טק, אתם יודעים) הקשור גם לארגון ההחזרה בשאלה ''הלל''. למטרה זו הוא רתם אברך משכיל ונבון שהתפקר, הכותב את ה''פשקוילים'' של דעת-אמת. כיוון שיוזם הפרויקט הזה הוא איש מדע ברמ''ח איבריו, הוא מאמין שאם יפריך מדעית את הידע שעליו מבוססת ההלכה, מאות ואלפי דתיים יצעקו ''גיליתי, גיליתי'' ויתפקדו בסניפי מרצ הקרובים למקום מגוריהם. הבעיה היא שהוא אינו מסוגל להתחבר לצד התת-רציונלי (ואם תרצו, העל-רציונלי) של היהדות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מוטקה על ברית מילה. |
|||
|
|||
לק''י מוטקה מי שאינו מוהל אינו מבין כלל במה המדובר. מה זה עורלה מה זה פריעה וכד' כתבתי מאמר שהיה מיועד לעט עפרה על המילה כולל תאורים טכניים מפורטים. אבל העורכת טענה שמטעמי צניעות אינה יכולה להדפיס את מאמרי למרות שהיא עצמה קראה אותו בהתלהבות וגם העבירה אותו למאהות נוספות בצריף המצלה נלהבת. בסופו של דבר פורסם רק החלק שנקרא הכיבודים בברית מילה. אני לא יודע אם כדאי להעלות לפורום מאמר כזה. מה גם שיתכן שיש כאן או יהיו בעתיד אנשי להכעיס. מכל מקום שלח לי דעתך. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אליצור, אין כל בעייה עם מאמר על ברית מילה! |
|||
|
|||
אני מאמין שהפורום ישמח לקבל מאמר על ברית המילה, הטכניקות המקובלות, ההבדלים בין סוגי המילה השונים ועוד. מאמר שכזה יזכה לתשומת לב נכבד, הן מצד מקטרגים שונים, שאני אעמוד בראשם, והן מצד תומכים ומשבחים רבים ושונים מבאי פורום זה. אנא שלח מאמר זה למר גטניו בהקדם האפשרי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בשביל שתיתן לנו את הניתוחים הפרוידיאניים שלך |
|||
|
|||
לגבי האלימות של הנימולים? רק מה, אל תשכח שבני עמך לא בדיוק הוכיחו שלוות נפש יוצאת דופן בתקופה האחרונה | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מצאתי את הקישור של דעת אמת |
|||
|
|||
הנה הוא קישורים: דעת אמת: http://www.daatemet.co.il/daathalacha/he_brit_mila.h... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ניר: מעניין,אבל החברה האלו עוברים ''ליד'' |
|||
|
|||
נימוקים המתנמקים ומנומקים בנימוק מנומק אינם וב''הבנה'' של מדרשים הוא תרגיל מעניין. המהרש''א ואחרים מעלים אפשריות סבירות מאד. יתר על כן,חולי הימופיליה, וזה כשלךעצמו דבר מעניין, נכנסים בגדר של:''מי שמתו אחיו מחמת מילה לא ימול'' כלומר על מנת לפטור יהודי מברית מילה צריכים שני תקדימים של מוות. ה''עסק'' לא פשוט. פרט לכך ההיבט המיטאפיסי של ברית המילה הוא גם חשוב. אולי ב''דעת אמת'' יוכלו לקרוא קצת ''שער הכוונות'' לאריז''ל וקצת ''עץ-חיים'' למהרח''ו? על כל פנים, מכל הקריאה שם ב''דעת אמת'' לא ראיתי שוללים את ברית המילה אלא ''הסברים'' על ערלים ותאווה. ''כי עליך הורגנו כל היום'' יש פשט אחר בגמרא שאומר:''על מה אתה יוצא ליהרג? על שמלתי את בני''. בענין דינה , ערל,שנראה לי שהכוונה גוי, שהרי אם הערל היה יהודי האם היתה אותה תגובה? סבורני שלא. גוי מעצם בריאתו שייך לסוג אחר של אנשים,אלו ''השטופים בזימה'' אצלנו יש קצת יותר צניעות בענין הזה. בענין ''תאוות המשגל''..סתם קוריוז. בגלל שהאבר קצת יותר עבה אז הגברת לא יכולה להפרד ממנו עד כדי שצריך לגרור אותה? אלא נראה כי דינה לא היתה יצאנית במובן ה''מקצועי'' של העניין וה''חוויה'' שלה היתה מורכבת (ראה רש''י שם) והיא היתה צעירה,אז לא מן הנמנע שהיא פשוט התביישה מראות את פני יעקב אביה ,אולי היא היתה בטראומה? אולי מי יודע מה? אבל להשיג מכאן שגוי יותר טוב? אני פשוט צוחק על זה. (בכלל כל העיסוק בענין ''מצא את ההבדלים'' הוא מגוחך) אגב,את הבדיחה על מוישה'לה מה''חיידר'' על מעשה דינה שמעת? נ.ב. ה''פטפוט'' על הדגדגן במאמר של ''דעת אמת'' לא שייך לעניין אלא רצו שם להוסיף קצת צבע להשלים את התמונה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אשמח את תפרט |
|||
|
|||
כי התלמוד רחוק ממני כרחוק מזרח ממערב, ומה דעתך על חבת דעתו של הרמב''ם שם ובכל מקרה, תודה על התשובה | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ניר היקר: אם תדקדק בדברי הרמב''ם |
|||
|
|||
תראה שב''מורה הנבוכים'' שהיה בעיקרו מכתב לתלמידו יוסף ''שהיה מבין בלימוד'' הוא אומר: ''...זהו החזק בטעמי המילה אצלי''. מכאן אני למד שהוא היה יכול לפרוש את כל הטעמים הקשורים במילה אלא משום קוצר דעתו של תלמידו או ל''שבר את האוזן'' הוא הלך לכוון של פרישות האדם ע''י הורדת התאווה ע''י המילה. בתלמוד וגם בזוהר מדובר על דברים אחרים הקשורים ל''אות ברית קודש''. על מנת להשיב לך כראוי אני חייב לעיין היטב בכתוב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קח את הזמן |
|||
|
|||
תודה על כל תשובה! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| באתי ללמד ונמצאתי למדה |
|||
|
|||
תודה, מוטקה (האם אתה קשור לאותו רב צביאלי?) על ההרחבה המעניינת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שרית: בברכה ותודה. אני לא קשור.על זה בדוא''ל פרטי. |
|||
|
|||
בכל הכבוד והברכה. אני מודה לך על דברי התודה ויהי רצון שיהיו אלה מלים המועילות להבנתנו אחד את השני ואת עם ישראל על מסורת ישראל סבא. נכון, הנושא העל-ראציונאלי קצת (בלשון המעטה) קשה לעיכול אך הוא מקשה אחת עם המסורת. לא בכדי נתנה התורה למשה מפי הגבורה ואיש מפי איש. שוב תודה. עוד נדבר. שנה טובה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ''מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך'' |
|||
|
|||
שח לי ידידי אמש, ועל כן רציתי לשתף את הפורום בשיחה מאירה זו. הוא שאל מה קורה אם אדם עושה עבירה בשוגג,מתוך חוסר ידיעה או כוונה? האם זה נסלח? לכאורא,שאלה פשוטה. בשתי מלים,כן. :''מודה ועוזב ירוחם'' ''ונסלח לכל בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה'' ולא חסרים פסוקים מן התורה המראים מידת סובלנות והבנה למחדלי האדם באשר הוא אדם. במהלך דברי ימי ישראל ראינו מידת סובלנות בכל הנוגע לבין אדם למקום, אולי הרבה יותר מאשר בין אדם למקום. על כל פנים,כמו שאמר שלמה המלך,''נתתי אל ליבי לתור בחכמה'',והאדם עמו גלגלתי בנושא לא היה מן הטפשים, צטטתי לו את מאמר חז''ל שבכותרת,''מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך'' ואת דומהו''לעולם יעסוק אדם בתורה שהמאור שבה מחזירו למוטב''. שאלתי,ריטורית,מה לענין האור כאן? הרי הבנה זה מה שצריך, לימוד הבנה,היקש,תבונה. מה עם האור הזה? המשכתי ,אמשול לך משל למה הדבר דומה. לאדם שאמר לחברו, הנה החדר הזה לידינו ראוי לישון בו ללילה. רק מה ,לפניו יש חדר גדול ובקיר ממול יש דלת ומעברה השני, חדר עם שולחן מיטה ומנורה. רק תעבור את החדר ותגיע לחדר השני. שמח ורגוע הולך חברו אל החדר הראשון,נכנס דרך הדלת והנה נבעת. מה קרה? אין אור.המתג לא פועל. אפילו לא שביב אור. מגשש הוא את דרכו באפילה, נתקל באגרטל בדולח שמתנפץ אל הרצפה בקול גדול. על השברים הוא הולך ,ועכשיו ביתר זהירות שמא יפגע בעוד אגרטל. אבל, שוב, אבל הפעם זה לא אגרטל. הפעם זה ערכת חרסינה שהיתה מונחת על השולחן שהיה ליד הכסא שעמד ליד המנורה שעמדה בחדר הקדמי וכו' וכו'. שוב רעש אימים. ממשיך הוא את דרכו ביתר שאת ובזהירות מודד הוא את צעדיו, צעד אחר צעד,עקב בצד אגודל, ממשש באוויר החדר. מלטף בעדינות את כל הנקרא בדרכו ולבסוף מגיע אל החדר הנכסף. מתפרקד לו ידידנו על המיטה לשנת ישרים ועד מהרה קופץ עליו שר השינה ולאחריו שר החלומות ושנתו ערבה לו. בבוקר הוא קם רגוע,נינוח אבל מודאג מעט מן הנזק. שח הוא את הרהורי ליבו אל המארח שאומר לו''אני ממש מתנצל, שכחתי שהחשמל ניתק,לא היה סיפק בידי לתקן. אבל, האגרטל, החרסינה, הדברים האחרים. נו,טוב,עונה ידידו,בוודאי ללא כוונה, ואני מתנצל שוב. לא ראית,לא ידעת. אבל,אני אעזור לך לנקות את השברים. ונעביר את זה למשל דומה אבל כאן בעל הבית אמר לו שיזהר כי החשמל לא עובד. והנה נשברו דברים. אמר לו בעל הבית. נו,טוב,אמרתי לך שאין אור אבל איך יכולת לתאר שיש כאלו דברים עדינים. והמשך המשל על חדר מואר לגמרי. ואפילו שלא אמרתי לך,אומר בעל הבית לא ראית? ועוד המשך המשל,על האורח שלא רצה להסתכן אז הדליק נר קטן או גפרור. ואז הוא ראה שהחדר יש חפצים שונים אז הוא יכל להזהר. הוא אמנם לא ידע את תכנם אבל ראה שיש דברים. והמשך המשל על אותו אורח שרצה לראות היטב, הדליק את פנסו, ובעל הבית תיקן את החשמל והיו שם אורות חזקים מאד שהאירו כל פינה חשוכה ואז הוא ראה הכל. ואם הוא שבר דברים בדרכו הרי שזה הדרגה הגבוהה ביותר של מזיד. כך דרכה של תורה. אם מישהו לא האיר או לא מעוניין לתקן את ראייתו,וודאי שייתקל בדברים ולעיתים הם החשובים ביותר. ''כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם, (כי הם נוגעים בעדינות) ופושעים יכשלו בם'' (כי דרך הרשע היא שאין לו התחשבות עם הסובב) ו''רשעים בחושך ילכו'' ו''מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך'' שנה טובה. | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי