|
מובארק התפטר | |||||
חדשות / המערכת (יום שישי, 11/02/2011 שעה 18:36) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
מי | |||
|
|||
שאינו יודע מתי הגיע הזמן ללכת סופו שנזרק החוצה בבושת פנים. שיעור לכל הפוליטיקאים בעולם, ללא הבדל של משטרים. עוד הוכחה עד כמה האמריקאים חכמים ונבונים: שמונה שנים ויאללה, הביתה! | |||
_new_ |
כמו בתונסיה | |||
|
|||
גם בן עלי (תוניסיה) כמו מובארק ניסה כל מיני תרגילים (הבטחות לשיפור ומינוי מחליפים) ובסופו של דבר קם והלך. | |||
_new_ |
התפטר או התפוטר | |||
|
|||
מצבה של מצרים לא שופר. מה הלאה? טריומוויראט צבאי ששולט ומכין את מצרים לדמוקרטיה? מישהו חושב שזה יילך ברצינות? מה יאמרו המפגינים במשך חצי שנה כשכלום לא זז ולא יזוז במצרים? מה יעשו המצרים כשהמצב הכלכלי של מצרים לא ישתנה כיוון והוא רק יילך ויחריף? האם ארה''ב ואירופה יילכו על תמיכה כלכלית במצרים כדי שלא תקרוס? לדעתי יש סיכון לעליית משטר מהפכני שיישא את שם טובת מצרים על לשונו, אבל יעשה את כל הדברים ההפוכים. | |||
_new_ |
אי יציבות ממושכת . | |||
|
|||
כמו שהערכתי לפני כמה ימים כך קורה . מהפיכות לא קורות ביום אחד . בצרפת מיום נפילת הבסטיליה עד הריגת המלך היו שלוש וחצי שנים של מהומה פוליטית . ברוסיה הצאר ניקולאי הודח בפברואר 1917 ונרצח ביולי 1918 . קרבות בין הלבנים לאדומים נמשכו כמה שנים . בארה''ב נמשכה המהפכה מ1775 עד 1783 כאשר הכרזת העצמאות הייתה בשנת 1776 . למרות שבנקודת זמן זו לקח הצבא את השלטון הרי לא זה סוף התהליך . אנו נראה בחירות פחות או יותר דמוקרטיות . הצירים יהיו מפולגים במשך זמן רב . הקמת קולאליציה שולטת תתקל בבעיות מהסוג שהיה באיטליה אחרי מלחמת העולם השניה . שלטון מתבסס לא רק על צמרת פוליטית , נחוצים מנהלים ופקידים בכל הרמות ובכל שטחי החיים . זה יש כעת רק למפלגתו של מובראק . האחים המוסלמים המונים חצי מיליון אנשים מוזכרים כגורם שולי על ידי כמה עיתונאים שטורחים לציין כי במצרים 85 מיליון תושבים . הם רק שוכחים שחצי מיליון ''אחים'' הם רק גברים בוגרים רשומים . . . הצבא המצרי מורכב ממוסלמים וההשפעה הדתית עליהם היא בלתי ידועה . אפילו שלטון צבאי זקוק לפקידים . שלטון צבאי זקוק גם למשטרה רגילה וגם למשטרה חשאית . אין לצבא המצרי משטרה חשאית . אך יש למישהו . . . | |||
_new_ |
אי יציבות ממושכת אינה ערובה לצמיחתה של דמוקרטיה אלא להיפך..... | |||
|
|||
כמו שהבסטיליה אינה סמל למהפיכה אלא דווקא לכניסה לכאוס פנימי בצרפת שנעצר רק כשעלה קיסר שחשב שהוא אלוהים, ושהלך לכבוש חצי עולם...... כולל את מצרים...... הדמוקרטיה אינה חליפה שלובשים אותה, מודדים אותה, מחליפים אותה ואז מחליטים אם לקנות או לא..... דמוקרטיה חייבת שתצמח במקביל מלמטה ומלמעלה. ההמונים בד\\''כ רוצים חופש פרט, חופש עיסוק, חופש דיעה, חופש דת ואילו האליטה השלטת רוצה להשית דמוקרטיה בשל ערכים נשגבים שהיא מאמינה בהם. שני הדברים האלה לא קיימים ע ד י י ן במצרים, ובכלל לא בעולם הערבי. הציבור המצרי רוצה \\''לחם, עבודה\\'', רק שיתנו להם לגמור את החודש. האליטה מפוצלת, ברובה אליטה צבאית, פקידותית של המשטר הישן שרוצה לשמר את זכויותיה. אבל יותר מכל, תרבות האסלאם, שרוב גדול של אזרחי מצרים חולקים אותה, דוגלת בעקרונות אנטי-דמוקרטיים - שליט חזק. אינני מתכוון רק ל\\''אחים המוסלמים\\'' על כל פלגיהם, אלא גם על האליטות הלכאורה חילוניות במצרים, שהולכים יד ביד עם חוקי האסלאם, אומנם תוך ניסיון לרככם. לצערי המצרים הולכים לפגוע בעצמם יותר, כך שגם סיוע מאסיבי של ארה\\''ב ואירופה לא יועילו לה בהרבה. | |||
_new_ |
אי יציבות ממושכת אינה ערובה לצמיחתה של דמוקרטיה אלא להיפך..... | |||
|
|||
הפלת בנין הבסטיליה נחשב לתחילת המהפכה בצרפת 14/7/1789 נפוליאון ניסה לכבוש את מצרים בשנת 1798 והגיע לשלטון רק בסוף שנת 1799 כלומר עשר שנים אחרי הפלת הבסטיליה . במלחמות נפוליאון שנמשכו 16 שנים נהרג שליש המהעם הצרפתי . במהפכה הסובייטית כולל מלה''ע השניה נהרג שליש מהעם הסובייטי . במלחמת הצפון נגד הדרום בארה''ב נהרגו 600.000 במצרים אין תעשיה מפותחת ואין די מזון . חצי העם רעב ללחם (פיתות) והחקלאות דומה לזו של הפרעונים . מי ישלוט בהם , ומי יאכיל אותם ? מה הם יעשו כדי להתפרנס ? דם רב ייזרום בנילוס . | |||
_new_ |
אי יציבות ממושכת אינה ערובה לצמיחתה של דמוקרטיה אלא להיפך..... | |||
|
|||
הבסטיליה היא אכן הצעד הראשון של המהפיכה הצרפתית, מהפיכה שהובילה את צרפת למספר שנות כאוס עד שעלה הדיקטטור נאפוליאון לשלטון. בסך הכל התגבשות הצרפתים ללאום נעשתה דרך שחיטה גדולה ולא הכרחית. אתה מראה שמהפיכות שופכות דמים ובסוף מקבלים דבר שאין כל כך במה להתפאר בו. | |||
_new_ |
אי יציבות ממושכת אינה ערובה לצמיחתה של דמוקרטיה אלא להיפך..... | |||
|
|||
למהפכות בעבר היה מחיר ויש להניח שגם בהווה או בעתיד יש להן מחיר. ראשית קצת או הרבה בלאגן והרג כמו בדוגמה מהמהפכות ברוסיה ובצרפת. בניתוח הטווח הקצר והבינוני אפשר אולי לסכם שאין מה להתפאר... מצד שני כאשר מסתכלים מהטווח הארוך רואים שכיוון ההתפתחות דוקא היה חיובי. בצרפת נוצרה בהמשך התהליך דמוקרטיה שהמשיכה וממשיכה להתפתח, בארה''ב אוחדה המדינה המפולגת והתפתח תהליך של יותר דמוקרטיה. למהפיכות רבות היה מחיר דמים גדול אבל לחלקן היו תוצאות שאפשר להתפאר בהן. | |||
_new_ |
אי יציבות ממושכת אינה ערובה לצמיחתה של דמוקרטיה אלא להיפך..... | |||
|
|||
גם אם נניח שמדינות ערב מוכנות לדמוקרטיזציה יותר משהיו הצרפתים מוכנים לה בתחילת המאה ה-19, אז גם כך יש לנו עוד זמן לכך שהעמים הערבים (שככל שהמסגרות של המדינות הטוטליטריות מתפרקות) יפנו למציאות דמוקרטית. צריך לזכור שדמוקרטיה היא קודם כל תרבות שלטונית ודרך חיים ולא רק הליך דמוקרטי טכני של בחירות שג'ימי קרטרים מפקחים עליהם. החברות הערביות צריכות קודם כל להשתנות, להבין שחוקים חילוניים חלים במרחב הציבורי של הדמוקרטיה ולא חוקי החדית'. כיום רוב הערבים במדינות הערביות המובילות לא יוותרו על אסלאם מדינתי ועל מדינה אסלאמית, במובן הדתי (להבדיל ממדינה יהודית שכוונתה מדינה של העם היהודי). | |||
_new_ |
תהליכים היסטוריים אינם קצרי טווח | |||
|
|||
מה ה''רעיון המתוחכם'' לנסח את דברי מחדש? | |||
_new_ |
אובמה פעל בניגוד גמור לאינטרס האמריקאי... | |||
|
|||
אחד הפרשנים המוערכים לעולם הערבי הוא איש הרדיו והטלביזה, יוני בן-מנחם. הוא כותב מאמרים רבים באתר קול ישראל: המאמר להלן מדבר בעד עצמו... | |||
_new_ |
אובמה פעל בניגוד גמור לאינטרס האמריקאי... | |||
|
|||
צריך לדעת היסטוריה . למהפיכות יש דינמיקה פנימית . ראשית יש שיח ציבורי-רעיוני שקודם למהפיכה , שנית למהפיכה נחוץ מנהיג . שני אלה חסרים במהפיכה המצרית . אחר-כך המהפיכה צריכה לענות על הצרכים הכלכליים של העם . גם זה מכשול גבוה מאד במצרים הרעבה . | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |