פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
אחריות המורים לאדריכלות
אברהם בן-עזרא (יום ראשון, 09/01/2011 שעה 10:00)


אחריות המורים לאדריכלות

ד''ר אינג' אברהם בן-עזרא



משקבע מחוקק המשנה בתקנות את גובה המעקות, אין זה מתפקידו או מסמכותו של בית המשפט לקבוע את הגובה הנדרש משיקולי בטיחותם של המשתמשים במרפסות הכביסה.
משום כך, אין בכלל רלוונטיות לדעתו, של המומחה ולו גם מומחה מטעם בית המשפט.

• • •

אחריותם של המרצים לאדריכלות באקדמיה בישראל, היא רבה יותר ממה שאפשר לשער ממבט ראשון, על איכות המגורים ועל תרבות הדיון המקצועי בנושא זה, לרבות בין כותלי בית המשפט.

מרצה שאינו מודע לכלל שנפסק כהלכה פסוקה בת''א 922/95 סולומון נ' שו''פ בבית המשפט המחוזי בתל אביב, מחנך בין באמירות ישירות ובין מכללא, מחזורים של מאות ואלפי אדריכלים ההולכים בדרכו השגויה.

כה נאמר בפסק הדין בו מדובר, ע''י השופטת צ' ברון:
משקבע מחוקק המשנה בתקנות את גובה המעקות, אין זה מתפקידו או מסמכותו של בית המשפט לקבוע את הגובה הנדרש משיקולי בטיחותם של המשתמשים במרפסות הכביסה.
משום כך, אין בכלל רלוונטיות לדעתו, של המומחה ולו גם מומחה מטעם בית המשפט.
מדובר בהלכה פסוקה כי ערעור בבית המשפט העליון בתיק זה – נדחה (ע''א 6373/95 שיכון ופיתוח ואח' נ' סלומון, שני פסקי הדין פורסמו ב''פדאור'').

השופטים בישראל למדו מהמומחים במשך עשרות שנים כי כאשר כתוב בתקנות ''מידות בבנייה'' – הכוונה היא אחת: מידה ברוטו, כי לפי שיטה זו [של המומחים] – אלומיניום אינו חומר בניה. עתה קשה לצאת מהמקובלות ולפרוץ את המסגרת, למרות פסק דינה החכם והמנומק של השופטת צפורה ברון.

גם המרצים לאדריכלות, מחזיקים בדעה בניגוד לפסק הדין, וזו פרשנות שגויה בעליל.

חלון שמחוקק המשנה קבע כי יהיה 0.3 מ''ר לכל הפחות – יקטן בשטחו בעשרות אחוזים, תוך העדפת הפרשנות כי מסגרת אלומיניום קבועה אינה בבחינת חומר בניה. רוחבו יקטן מ- 50 ס''מ ל- 40 ס''מ, גובהו יקטן מ- 60 ס''מ לכדי 50 ס''מ, ושטחו יקטן מ- 0.3 מ''ר לכדי 0.2 מ''ר; הזו היא כוונת מחוקק המשנה?! האם הסדר זה הוא ראוי ותקין מבחינת אוורור ותאורה?! וכאשר רוחב המסגרת אינו רק 5 ס''מ אלא – נניח – 6 ס''מ, שטח החלון יקטן לכדי 0.18 מ''ר (במקום 0.3 מ''ר)...

השגיאה הזו עוברת דרך המרצים וספרי ההדרכה שלהם – אל הסטודנטים שלימים הופכים לארכיכלים ולמומחים, ואלה ''מלמדים'' את בית המשפט פרק בפרשנות. כאשר השופט מחליט ללכת בדרך הנוחה [קבלת חוות דעתו של מומחה בית המשפט ''כזה ראה וקדש''] – הדייר מקבל חצי חלון...

הדוגמא לעיל אינה יחידה. מדובר בשורה ארוכה של מקרים ופריטים בהם נעשה פלסתר בחוק ושיבושי חקיקת המשנה מביאים לכלל אבסורד גם בתחומים בטיחותיים כחוזקו של מעקה, כמבנהו של המעקה והמשטחים האופקיים החיצוניים לו, ועוד.

תכנון מסוכן ובלתי תואם את דרישות החוק מצוי על כל שעל ובכל אתר.

הנזק הנוצר בהבל פה בחדרי הלימוד הוא רב, ולאורך זמן. ההשפעה היא רבת שנים.

לא מדובר רק בפרטי בניין, אלא בעיקר בחשיבה ובגישה לנושא התכנון.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


קרטל.
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום ראשון, 09/01/2011 שעה 11:20) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דילמת האסיר נכתב במתכונת כלכלית בהשראת הספר תורת המישחקים של אבינש דיקסיט + בארי ניילבאף.

נשער לעצמנו מצב בו יש שוק נעליים ובו שני ספקים בלבד, ''הנעל הספרדית'' ו''הנעל הצרפתית''. ושוק הנעליים גמיש דיו כדי לקנות כל כמות נעליים של הספקים שהיא יותר מ-‏4000 נעליים בחודש ופחות מ-‏8000 נעליים בחודש.
כאשר יש בשוק 4000 נעליים מחירן 250 שקלים כאשר יש בשוק 6000 נעליים מחירן 150 שקלים וכאשר יש בשוק 8000 נעליים מחירן 100 שקלים.
הספקים מייצרים נעליים במשמרת חודשית אחת 2000 נעליים או בשתי משמרות של 4000 נעליים והוצאות הייצור של ''הנעל הספרדית'' הן 2 שקלים לזוג נעליים ואילו ''הנעל הצרפתית'' מייצרים בהוצאה של 4 שקלים לזוג נעליים.
הנה תמונת המצב בצירופי ייצור השונים –
כאשר הצרפתים מייצרים 2000 נעליים וגם הספרדים 2000, ירוויחו הצרפתים 492.000 שקלים והספרדים ירוויחו 496.000 שקלים.
כאשר הצרפתים מייצרים 2000 נעליים והספרדים 2000, ירוויחו הצרפתים 292.000 שקלים והספרדים ירוויחו 592.000 שקלים.
כאשר הצרפתים ייצרו 4000 והספרדים 2000 נעליים ירוויחו הצרפתים 584.000 שקלים והספרדים ירוויחו 296.000 שקלים.
כאשר שניהם מייצרים 4000 נעליים ירוויחו הצרפתים 384.000 והספרדים ירוויחו 392.000 שקלים.

אנו רואים כי במצב שאחד הספקים מייצר 4000 נעליים והמתחרה מייצר רק 2000 יהיה לאותו ספק הרווח הגדול ביותר. זה מגרה לייצר בשתי משמרות . אך את זה מבינים שני הספקים. לכן מצב של שיתוף פעולה תוך הסכם לייצור במשמרת אחת בלבד של שניהם יביא להם את הרווח הגדול יותר, אף כי אינו המקסימאלי התיאורטי.
מצב כזה הוא מצב של יצירת קרטל.

בניגוד למצב במדינות שבהן עשיית קרטל אסורה על ידי השלטון המרכזי, הרי בתחומים אחרים אין פיקוח או לא היה פיקוח במשך זמן רב מאד. למשל בתחומים של יחסי אדם לאדם.
אם גניבה של יחיד מועילה לגנב הרי יירבו הגניבות עד למצב שכולם גונבים מכולם. הייתרון ההתחלתי נעלם והמצב של גניבה מכולם היא פחות טובה בגלל בלאי, מהמצב שאין גניבות כלל. איסור גניבה כללי הוא חוק מוסרי שהיה בלתי כתוב ונעשה כתוב.
כך גם חבלה, רצח, תרמית ועוד עקרונות בתחום המוסר.

אם בתקופות קדומות לא היה שלטון מרכזי או שהיה חלש מאד, נשאלת השאלה כיצד עוצבו החוקים הבלתי-כתובים של המוסר?
עלינו לזכור כי בני האדם קיימים דורות רבים. בני האדם נהגו באופנים שונים שהם כאילו ניסוי וטעייה. ההתנהגות שהניבה את התוצאות הגבוהות ביותר, אף כי לא המקסימאליות הפכה לזו הנפוצה.
ושוב נשאלת שאלה. אם זה כך אז מדוע עדין יש התנהגות לא מוסרית? גניבה, חבלה, תרמית ורצח?

נחזור אל הדוגמא של הסחר בנעליים.
הדחף להגדיל את הייצור קיים אצל שני הספקים ורק הידיעה כי גם המתחרה יעשה כך ובזה ייקטנו הרווחים מונע את מימושו. אבל אם אחד הספקים יצליח להגדיל את הייצור בלי ידיעה ובלי תגובה של המתחרה טמונה בזה האפשרות לרמות ולפרוץ את ההסכם. זה קורה כשהפיקוח חלש או כשההסכם בא לסיום.
כך גם ביחסי מוסר. כאשר הגנב או המכה אינו נתפס ואינו נענש וגם תגובת נקם איננה הרי זה מצב שמעודד חריגה מהחוק הבלתי כתוב (או הכתוב) של ההתנהגות המוסרית.
עוד מצב כזה הוא ''מוסר הוטנטוטי''. זה מצב שבו כולם גונבים מכולם והוא קודם להיווצרות הסייג המוסרי של ''לא תגנוב''. כמובן שהגנב האחרון הוא המרוויח.
גם בנושא רצח כך הדבר. יש תרבויות שבהן כל רצח נענה בגאולת דם וממנו רק איסור כללי לרצח טוב יותר. גם כאן רצח ללא עונש הוא המצב הריווחי.
קשה לנתק מעגל קסמים כזה. בדרך כלל אין מבחינים בתחילה בקיומו ואחר כך כל צד רוצה להיות האחרון המרוויח או שקיים חשד כלפי הזולת שלא יקיים את ההסכם.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי