  
  
  
|
  א.ב. יהושע ואשמת ישראל | |||||
| המערכת (יום רביעי, 19/06/2002 שעה 16:27) | |||||
|
|||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  א.ב יהושע ? |
|||
|
|||
האצולה הכותבת למיניה פרט למעטים ....כשלה בהבאת המסר בכל נושא,לעם היושב בציון.להיפך היא מרחיקה,פועלת כבתוך עצמה,שומעת רק את עצמה ,ומיתחרה .מכאן באות תגובות והתבטאויות כגון א.ב יהושע שאיני מבינה לאיזה חלק של העם היהודי למעשה הוא מדבר בכלל? אולי הוא מכליל את עצמו וחבר מריעיו שלשמחתי אני לא בינהם.אני פונה לסופרים לכותבים קומו ,היו קרובים לעם , הרגישו את כאבו ויסוריו,בכל חלק ומיגזר,אפילו ערביי ישראל שהינם אזרחי המדינה שסובלים ממשבר זהות.היתהלכו בתוכו וכיתבו לריגשותיו .סוריא | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| הנאציזם הערבי |
|||
|
|||
עם זה שלפחות חלק מהערבים נמצאים היום בטירוף נאצי, אני מסכים עם יהושע. ואין המדובר בתפארת המליצה, כאשר אני והוא מדברים על טירוף נאצי הכוונה היא שיש ערבים שיהיו מוכנים לבצע השמדת עם ביהודים על כל הכרוך בכך. אחרי הכל הם עברו שטיפת מוח של עשרות שנים, שהציגה את היהודים כנציגי הרוע. הגרמנים של היטלר בהשוואה עברו שטיפת מוח רק במשך כמה שנים וזה הספיק להם כדי לבצע השמדת עם אכזרית. על היהודים הקיצוניים ביותר אתה יכול לאמר לכל היותר שהם מוכנים לבצע בערבים טרנספר אך לא השמדת עם. תמהני למה הוא חושב שהיהודים הם שגרמו לגרמנים ולערבים לחוש אליהם שנאה כה מטורפת? אני מסכים שיש ביהודים ובישראלים כקבוצה קווי אופי לא נעימים, שחצנות, אגרסיביות, לכלכנות, רעשנות וכו'. אולם אכזריות רצחנית קיצונית אינה אחת מהם. הבה ונזכור: הפלסטינים פתחו במלחמה כנגד ישראל דווקא כשנוצר בה רוב שהסכים שיש צדק בטענותיהם. דווקא אז. אינך שומע על עמים אחרים שנמצאים במאבק שיחושו אליהם כזאת שינאה למשל הפקיסטנים כלפי ההודים ולהיפך, או הצ'צ'נים נגד הרוסים ( הצ'צ'נים לא יוכלו לבצע השמדת עם ברוסים, זה נכון). נראה ששנאה קיצונית מטורפת כזאת תמיד מרוכזת כלפי היהודים, אולי משום שהם נראים גם כחזקים (שולטים בעולם כלכלית ותרבותית) וגם חלשים (אפשר להשמידם כנקמה). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| א.ב יהושע - לא קרא את '' מיין קמפ'' - ולא הסטוריה |
|||
|
|||
הנאציזם, מי שקרא את מין קמפ, יודע שהתהליך לא נבע מטרוף רגעי. זה היה תהליך של שנים רבות שהתבסס על הסטוריה ארוכה של האמונה בגזע עליון (שהתיחס לא רק ליהודים). השנאה ליהודים נבעה משילוב גורמים אך לא היה יחודי לגבינו. הנאצים הרגו הומואים גרמנים, חולי נפש גרמנים, קומוניסטים גרמנים, צוענים, רוסים קומוניסטים שנפלו בשבי ועוד. על מנת לטהר את המדינה / מדינות שכבשו ,מהזרים , הרגו את היהודים שהיו המיעוט הגדול ביותר באירופה הכבושה. לצערי הגדול, כיליד אוסטריה שקרא רבות על התקופה, כבן לניצולי שואה, השנאה ליהודים לא התחילה ולא הסתימה אצל היטלר ואצל הגרמנים. היא קיימת גם היום. פרעות היו קודם לכן היו באוקראינה, אשר הביאו לעליה הראשונה. תושבים כל מדינות אירופה הכבושה, שתפו בחדווה פעולה עם הנאצים. בהונגריה, מרבית היהודים שנרצחו, נרצחו על ידי ההונגרים. כן גם באוקראינה, לטויה ועוד. את יהודי צרפת, הסגירו הצרפתים וכן גם באיטליה, הולנד ועוד. לגבי הפלשתינאים הערביים - הם התנגדו לנו מתחילת הכיבוש המוסלמי. די לקרוא את החקיקה של הערבים / האוטמניים / תורכיים בכל מהלך הכיבוש מוסלמי של הארץ. נכון הדבר שהם כיום במצב יאוש יוצא דופן, ורק נסיגה, לדעתי, לגבולות ביטחון, יאפשרו יציאה או הקלה של המצב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| א.ב יהושוע אינו ''לבדד ישכון'' גם בפאצ יש לו שותפים |
|||
|
|||
כאשר דמות תרבותית חשובה מתבטאת- יש לדבריה הדים. אך אין לשכוח שא.ב.יהושוע אינו בעל ''דעת יחיד'' וע''כ אין להתפלא בפלצות. אפילו בפורום ארץ הצבי,שאינו (עדיין) רב תקשורת,קוראים מדי פעם דברי איוולת, המציירים את הנאצים ועוזריהם בצבעים ''רכים'' (למשל הטיעון המחריד שנכתב באתר - שהנאצים חיסלו את קרבנות אושוויץ באופן סטרילי ולא התעללו בגוויות) מעבר לכך אינני רואה קו-משוה בין הנאצים לפלסתינאים והערבים בכלל.לא במהות השנאה ליהודים,לא בעצמת כחה של גרמניה הנאצית ולא במגמת השמדת עם,שרדפה כל יהודי,או בעל ''דם יהודי'' ובקשה להכרית את כולם.עד היהודי האחרון. יאסר עארפת,היריב,אינו נאצי ואפילו ההוזה המטורף שיח' יאסין (שלדעתי יש לסלקו מהבמה לטובת הישראלים והפלסתינאים כאחד!) אינו נאצי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תגובה לדברי א.ב. יהושע |
|||
|
|||
אמירתו האחרונה של הסופר א.ב.יהושע , מצטרפת לאמירות אחרות של מה שמכונה אנשי רוח ישראלים כאן בארץ. רק לפני ימים לא רבים היינו עדים להתבטאות אומללה של הזמרת יפה ירקוני בנוגע לחובת השרות במילואים ''בשטחים'' ולדימוי ה''כמו מתקופת הנאצים '' שמשאירות עליה התמונות מפעילות צה''ל בערי יהודה ושומרון. לפניה היה המנצח דניאל ברנבוים אורח לרגע, שגם הוא השתלח בנו. מה נלין על הסופר הפורטוגזי חתן פרס נובל חוזה ארמאגו, על שהשווה את המצב בשטחים עם המצב באושוויץ. האמירה של יהושע על שאנו היהודים שיגענו את הגרמנים ועכשיו אנו משגעים את הערבים היא אמירה אומללה, המצדיקה את מה שאומרים עלינו האנטישמים מזה דורות ונותנת נשק בידי האנטישמים החדשים. אין הגיון בקביעתו של הסופר הנכבד אודות ''שיגוע '' הגרמנים על ידנו. לגרמנים היסטוריה מיוחדת של אכזריות במלחמות לכל אורך ההיסטוריה וחלקם של היהודים בכך איננו קיים כלל. העם הגרמני הוא אביהם של גיטה היינה שילר מרקס ביטהובן מוצארט באך שוברט פלאנק הייזינברג ועוד ועוד ואילו מקצת מהשמות . העם הגרמני לא היה ואיננו משוגע כלל! נכון שתקופת שלטון הנאצים בהנהגת היטלר ימ''ש, מחוללי השואה, מאפילה על השמות שנמנו מקודם, אך גם פה חלקם של היהודים בעלייתם אינו קיים. הפוביה היהודית של היטלר וחבר מרעיו היא בתחום הפסיכוטי ואינה קשורה כלל ליהודים באשר הם. אם יש חלק ליהודים בהיסטוריה החדשה של הגרמנים לפני עלית הנאצים הוא רק חיובי. הסופר א.ב.יהושע , עקב מעמדו המיוחד בארץ ועיסוקו בחינוך, איננו יכולים להיות סלחנים לגביו על אמירתו האחרונה בדבר ''שיגוע '' הערבים על ידנו. שלא כמו סופרים אחרים זרים, כמו ארמגו, שמלאכתם היא בכתיבתם ולא בלשונם, הסופר יהושע נושא באחריות רבה לדבריו. הבעיה באמירתו של יהושע שהיא מצטרפת לתזמורת שלמה של אמירות מפי סופרים אומנים ואנשי רוח שכולם יהודים וישראלים, שהמשותף להן הוא נקיטת עמדה שלילית כלפי המאבק הקיומי של ישראל במלחמתה הנוכחית או קוו ניטראלי במקרה הממעיט. כדאי לציין את הסופר אייל מגד שיוצא באופן קבוע כנגד הברנז'ה בעת האחרונה אך קולו בודד. לא תמיד היה זה כך. מראשית המדינה בלטו הסופרים דווקא בגיבוי שנתנו למהלך הציוני מראשיתו , הן במלחמה והן לאחריה. אציין רק מזיכרון את ברנר, ביאליק , אצ''ג, אבא קובנר, ישראל אלדד , יהושע בר-יוסף ז''ל ויבל''א משה שמיר, שעם הזמן נותרו בבדידותם. בכל עם הנלחם על קיומו בולטים הסופרים ואנשי הרוח דווקא כמובילי הקו הפטריוטי , ואצלנו בעת הזו, זה הפוך. כדאי ללמוד דווקא משכננו הערבים על תפקיד האליטה התרבותית בעת מלחמה. להגיד עלינו , שאנו היהודים, הישראלים הנלחמים על קיומנו בארץ הזאת ''משגעים'' את הערבים, זה יותר מאמירה אומללה. אמירה זאת היא פרס לטרור ומתנה למסע ההסברה המפלצתי שעורכים נגדנו אויבנו הפלשתינאים. אין זאת כי הסופר יהושע אינו מבין כרבים מחבריו, את עומק הקונפליקט ביננו לערבים, קונפליקט שלא לחינם ניקרא ''סיכסוך'' במכבסת המילים . צר לנו היהודים , ששר ההיסטוריה זימן לנו מאבק על הארץ , מאבק מתמשך שאינו רק על הגבולות, מאבק על הארץ שבה חיי גם עם אחר, עם שאינו מבין כמובן מאיליו את כמיהת היהודים לארצם. רפי אשכנזי כפר ורבורג 088582670 | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אשכנזי - מאמר נהדר. אתה צודק במאת האחוזים. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| פלורליזם רעיוני הוא קללת הברכה ואחרת אי אפשר... |
|||
|
|||
דברי המשתתף אשכנזי מכפר וורבורג - ביקורת טובה להתבטאות הסופר א.ב.י הפלורליזם התרבותי רעיוני וכיו''ב בישראל ,הוא קללת הברכה או ברכת הקללה.....הכל מזווית הראיה האישית ובינתיים טוב שכך ולא חומה רעיונית, שאינה אלא מציבה לפלורליזם. תודה לכותב אשכנזי! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| חשוב גם לנסות להבין מה שסופר גדול מנסה לומר לנו |
|||
|
|||
''חתונתה של גליה'' הינו, יתכן, הסיפור היפה ביותר שנכתב כאן, בשנות ה- 60 בצד שאר סיפוריו הקצרים כגון ''מול היערות'', ''מסע הקיץ של יתיר'', ''שלושה ימים וילד'' ואחרים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נו, מה הוא רוצה לאמר לנו? |
|||
|
|||
שהוא שמאלן קיצוני שטוף מוח השבוי בכת האווילית ביותר בהיסטוריה האנושית? האם העובדה שהוא סופר מחונן פוטרת אותו מהשתייכות לכת כה אווילית? האם הוא האינטיליגנט היחידי השייך לכת הזו? הרי השמאל מתאפיין כולו בכך שחבריו הם ברובם אינטלקטואלים. זה לא משנה את העובדה שנקודת הבסיס שלהם שגויה. ומי שמסרב לוותר ולהודות בטעותו, ממשיך לטפס להרים וגבעות ולמצוא את עצמו באווילות שמעולם הוא לא חלם להיות שם. על השמאל יאמר: מעולם לא היתה תפיסה אווילית יותר שהוסברה בצורה אינטיליגנטית יותר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רפול: העיסוק הלאומי הוא לקבור זה את זה. |
|||
|
|||
הפילוסוף היהודי/אנגלי הגדול ישעיהו ברלין: היהודים בממוצע אינם טובים או רעים מבני עמים אחרים, אך בשני המקרים, הן בטוב והן ברוע, הם מגזימים במקצת. יתכן שאדם החי כאן עשוי להתנסות לעיתים באבסורדים קשים, שמתאפיינים אמנם, כן, במידה של חוסר גבולות להרע. יתכן גם שחלקים בעמנו פתחו פתולוגיות לא פשוטות (כפי שהבחין בכך אחד מהוגי הציונות הדגולים, הפסיכיאטר מקס נורדאו). יתכן שחלק מהדפוסים המוזרים בשמאל (וכן, גם בימין) אינם גובלים תמיד בתקניות נפשית. גם הקאפואים היהודים, שנהגו מנהג חלאות המין האנושי, לעיתים תוך ''המלכת'' עצמם ברוב שחצנות ומגלומניה על אחיהם הנרדפים עד צוואר (בגטו לודג' דומני נהג ראש היודנראט בגינוני קיסרות נפוליאונים, תוך שגעון גדלות) יתכן שגם הם היו גילוי של בעיתיות היסטורית בעמנו. וגם, ''מהרסיך ומחריביך ממך יצאו'' אינו בדיוק דפוס של עמים אחרים. וגם סיפור העוול המחריד בחוסר הגבולות להרע של ''קמצא ובר קמצא'', בעטיו, על פי המקורות ''חרבה ירושלים'' אינו גילוי של נורמליות דווקא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| סופר גדול? אולי, אך חסר כושר לוגי! |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| פתולוגיה אוטו-אנטישמית מפחידה |
|||
|
|||
אבקש סליחה מכל הקוראים הסולדים (בצדק רב) מהשימוש ב''שואה שואה'' על משקל ''זאב זאב'' - אך הפעם ישנו כאן באמת זאב. לפני שנים רבות, הגיע לביתו של סבי עליו השלום בחור גרמני צעיר, החבר באירגון ששמו כמדומני ''ניצוצות כפרה'', על-מנת לסייע לו בחיי היום-יום, למשך תקופה מסויימת. עם הבחור הזה הגיעה גם אימו. בשלב מסויים, היא אמרה דברים כגון אלו: ''אכן... השמדת היהודים היתה דבר נורא... אבל הם היו עשירים, עם הרבה רכוש... וגו''' הבחור הגרמני הנבוך לא ידע היכן לקבור את עצמו מרוב בושה. כאשר חשבתי לעצמי על תקרית זו, הנחתי כי אין מה לעשות - אנטישמי נותר אנטישמי עד יומו האחרון - ועם כל הצער - האנטישמיות הגזענית היא אכן תופעה המלווה באופו אורגאני את הציבוריות הגרמנית מזה שלושה דורות לפחות לפני השואה - ומתבססת על מסורת ארוכה של מאות שנות שנאה. אך כאשר קם סופר יהודי ''ציוני'', מבכירי אנשי הרוח בארץ, ומאשים אותנו, היהודים, בהצתת הטירוף הטבטוני שאחז בהם - באמת שאיננו יודע לאן להוליך את הבושה, הכלימה והחרפה. מדוע זה מגיע לנו? אמנם, למרבה הפלא, צודק האיש המעוות הזה כאשר הוא אומר שעצם היותנו פזורים בין העמים עוררה את השנאה נגדנו - אך מניתוח תופעה חברתית אובייקטיבית ועד להצדקתה בפועל - קיים מרחק כרחוק הגהינום מגן עדן. האיש הזה, אשר איים מפורשות בגירוש ערביי יש''ע אל מזרח הירדן אם וכאשר לא יקיימו את ההסכמים איתנו - עבר תהליך כה מופלג, הידרדרות כה פנטסטית - עד לפתולוגיה אוטו-אנטישמית מבהילה - שסופו מי ישורנו? מעניין, שקיימים טיעונים הפוכים לארס האלפאביתי, לפיהם דווקא היבדלות היהודים, שונותם וזרותם - היא זו שמעוררת אנטישמיות בסביבתם - ולכן צריך דווקא להשתלב. אכן, כמו אנטישמי קלאסי (ומדוע ''כמו'', בעצם), משוטט יהושע בדיאלקטיקה של הצדקות סותרות אחת לשניה, מבלי לחוש בהבדל: הרי ידוע לנו שיהודים הואשמו בחולשה וזכו לבוז ומכות עקב כך - אך גם בשליטה דמונית בעולם - וספגו מכות ובוז על כך. הם הואשמו בקפיטליזם דורסני וניצול העמלים - אך גם בקומוניזם חתרני ובהסתת העמלים נגד האומה - וכיוצא בזה. את קביעתו המגוחכת, לפיה ''רק פינוי התנחלויות ויציאה מהשטחים יביאו שלום'' - לא ניתן לסתור באמצעות העובדות - המורות על כך כי בד בבד עם נסיגת ישראל גבר הטרור, מעולם לא נתנו השמאלנים לעובדות לבלבל להם את התיאוריה, אך לפחות ניתן להתנחם בהודאתו של עמוס עוז בפברואר השנה בידיעות אחרונות - כי ''גם ללא שלום'' ראוי ורצוי לסגת. לפחות עוז לא עושה שקר בנפשו - ומודה סופית בשקריותה של סיסמת ההונאה של העשור: ''שטחים תמורת שלום''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דברי א.ב. יהושוע הד לדברי פינסקר מלפני 120 שנה |
|||
|
|||
י.ל. פינסקר שעל שמו קרויים רחובות אחדים בערי ישראל היה בעל החיבור ''אוטואמנציפציה'' (1882). במקצועו היה רופא והוא הגיע לדיאגנוזה הבאה: שנאת היהודים של הגויים היא מחלת רוח ויש לה רק תרופה אחת: שהיהודים ישחררו את עצמם, ינתקו מגע מהגויים ולא יחיו בקרבם. א.ב. יהושוע פשוט חוזר לרעיון הזה. לטענתו חדרנו לפלסטינים לעצמות. גם לפני 1967 הם שנאו אותנו, אבל לא בדרגה של מחלת רוח. אחרי 1967 ממש נכנסנו להם לווריד עם כל ההתנחלויות וכו' ועוררנו אצלם את השגעון האנטישמי. האנטישמיות נובעת לפי פינסקר ויהושוע מכך שהיהודים נתפסים על ידי הגויים כעם שאין לו מקום ואין לו גבולות, הוא נמצא בכל מקום, ובכל ארץ. אך גם לישראל אין גבולות, והערבים חוששים מאותה חדירה לבשרם (ובעניין ההתנחלויות אי אפשר להאשימם בפנטזיה מזרחית), והחשש הזה יוצר את הטירוף הפלסטיני ואת המתאבדים. בקצרה, יהושוע טוען שהפלסטינים אכן מוטרפים כעת, והפתרון הוא התרופה הפינסקרית הציונית: לצאת להם מהווריד, להיפרד מהם ולחיות בגבולות מוגדרים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שמעון,אכן הפלשתינאים ושכננו אלרגיים כלפינו עד כלות |
|||
|
|||
לאור זה, רעיון ''מדינת אי'' והפרדה מרחבית אמיתית מהמרחב הערבי תוך תנופה מחודשת ברוח שהצעתי למטה נראה כנוסך תקווה של עולם חדש אמיץ, לאחר ש''הגורל היהודי'' דומה ושוב סוגר אלינו ותוקענו לפינה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דברי שמעון גלבץ הד לדברי יהושע |
|||
|
|||
ה''שד האנטישמי'' התקיים אצל הפלשתינאים בעוצמה רבה מאוד כבר מקדמת דנא. די בכך שנעיין ב''אמנה הפלשתינאית'', מסמך שאבא אבן (אבן, לא אחימאיר) הגדיר בתור ''מסמך מתועב יותר מחוקי נירנברג''. ראוי שמר גלבץ יעיין במקצת בספריו של יהושפט הרכבי, שבהם בחן מקרוב את גילויי האנטישמיות הערבית שרווחו בכל עוצמתם הרבה לפי מלחמת ששת הימים. קיימים עמים רבים שגבולותיהם אינם מוכרים, וקהילותיהם פזורות ברחבי העולם, ועושות חיל או צרות. ביניהם האירים והסינים, למשל (שתובעים את סיפוח טאיוואן). נגד עמים אלה ואחרים אין ולא תהיה השתוללות בדרגה אף קרובה למה שמתרחש אצלנו - וגם לא יקומו בתוכם ''הוגי דעות'' שיצדיקו זאת. למרבה האירוניה - דווקא הערבים והמוסלמים, אבירי ה''גבולות'' וחסידי זכויות האדם - מהגרים לכל חור אפשרי ובלתי אפשרי באירופה, ומחוללים שם מהומות, חתרנות ואיומים. היכן השמדת הערבים באירופה? איפה הא''ב הערבי שיצדיק את לה-פן? ייתכן, והעניין נתון במחלוקת פוליטית בין אנשים שפויים - ייתכן שאין זה רצוי/חכם/יעיל להקים התנחלויות ביהודה ושומרון ובחבל עזה, אך לטעון שהתנחלות בשכם, בחברון, בשילה או בחבל יתיר זו ''חדירה לבשר'', או ''התפשטות ללא גבולות'' - נשמע מוזר ביותר. גם אם נניח שהערבים הבלתי-משכילים אינם מבינים את משמעותם של יהודה ושומרון בשביל העם היהודי - והם רואים בכך ''התפשטות'' לכיוון בגדאד - ניחא. אך לפחות המשכילים שבהם אמורים לדעת ולהבין היטב, שאין אף גוף פוליטי בארץ - ויהיו אלה הכהניסטים הקיצוניים ביותר - שמעוניין להקים התנחלויות ברבת עמון קהיר או דמשק. אכן כאן לפנינו ''פנטזיה מזרחית'' בהתגלמותה. עלינו גם לזכור - ושוב - בזכות הרכבי - שעצם ההתיישבות הציונית בארץ ישראל נחשבה כ''קולוניאליזם'' והתפשטות בעיני הערבים, וספרים ברוח ''הקולוניאליזם הציוני בפלשתין'' נכתבו לפני מלחמת ששת הימים. יהושע אכן צודק: הפלשתינאים נמצאים כרגע באורגיה של צימאון לדם יהודי - אבל לא בגלל ש''נכנסנו להם לווריד''. כזכור - אורגיה זו החלה כאשר ברק - גם על פי שונאיו הלוהטים ביותר - ניסה לצמצם מגע באופן ניכר. העניין הפשוט שבני אדם נבונים צריכים להבין כאן - הוא כי חולשה אל מול תוקפנות רק מכפילה ומשלשת את התוקפנות, והיא כשמן על פני המדורה. עם כל המחלוקת החריפה - אני מעריך יותר בקרב השמאל אנשים כגון פרופ' שלמה אבינרי או ד''ר מאיר פעיל - המבינים כי הפגנת חולשה כעת רק תבעיר יותר את להבות המוות. אבינרי מבקר את דרך היציאה מלבנון - שסייעה להצתת מלחמת אוסלו - ואילו פעיל מציע לכבוש את יש''ע, להנחית מכה צבאית ניצחת על הטרור הערבי - ואז לסגת מ''עמדה של כוח''. למותר לציין - שאני מסכים רק עם שני החלקים הראשונים של תכניתו של פעיל - אבל זאת כבר אופרה אחרת. | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי