פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
מדינת ישראל – פרדוקס דמוקרטי?
הרהורים בלי כחל ושרק / ישראל בר-ניר (שבת, 18/11/2006 שעה 10:48)


מדינת ישראל – פרדוקס דמוקרטי?

ד''ר ישראל בר-ניר



הקמתה של מדינת ישראל היתה התגשמות החלום הציוני. במהלך חמישים השנים שעברו בין ''אם תרצו אין זו אגדה'' לבין הכרזת המדינה, העם היהודי התנסה בשורה של צרות ופורענויות, ביניהן השואה בה חוסלה מרבית יהדות אירופה. למרות זאת, ולמרות העובדה שגם בשיאה הציונות המדינית היתה מיעוט שבמיעוט (להערכתי בין עשרים לעשרים וחמישה אחוזים) בקרב בציבור היהודי, החלום הפך למציאות והמדינה היתה לעובדה, עובדה שאתה אנחנו חיים עד היום. צ'רלס קראוטהאמר (Charles Krauthammer) פובליציסט ידוע, פרסם ב 29 במאי, 2000, בעיתון The Weekly Standard, מאמר בשם ''התמוטטות הציונות'' (The Collapse of Zionism) בו הוא מגדיר את הקמת מדינת ישראל כ''דבר המפליא ביותר שהתרחש במאה העשרים''. אין לי קישור למקור אבל הורדתי ושמרתי את המאמר בזמנו, ואני יכול לשלוח אותו בדוא''ל לכל מי שמעוניין. המאמר מעולה וזורע אור על הרבה מהמתרחש היום בישראל למרות שהוא נכתב בידי אמריקאי לפני פרוץ מלחמת אוסלו ולפני הפיאסקו של קמפ דייויד 2000.

מדינת ישראל או, אם תרצו, ''התגשמות החלום הציוני'', היא בהרבה מובנים אוסף של פרדוקסים. למדינת ישראל ולעם היהודי החי בה, אין אח ורע בקרב אומות העולם. היא איננה קשורה בשום צורה לאף אחת מקבוצות האומות, העמים, הדתות ו/או השפות המוכרות. ישנה משפחת האומות האנגלו סכסיות, ישנה משפחת העמים הסלביים, ישנה קבוצת האומות הנורדיות, העמים הנוצריים, העמים המוסלמים, העמים דוברי ספרדית והעמים דוברי גרמנית, וכו' וכו' וכו'. מדינת ישראל איננה שייכת לאף אחת מהקבוצות האלו. ממש כמו שנאמר במקרא ''עם לבדד ישכון''. זה משתקף גם ביחס לו זוכה מדינת ישראל משאר אומות העולם. למעשה מיום הקמתה, גם אחרי שהתקבלה כחברה שוות זכויות בארגון האו''ם, מדינת ישראל היתה ''הכבשה השחורה'' של משפחת האומות. מעין בן לא חוקי שהמשפחה נאלצת להשלים עם קיומו בדלית ברירה אבל איננה מוכנה להכיר בלגיטימיות שלו או לתת לו זכויות כל שהן.

לדברים האלה ישנן השלכות חשובות כשבאים לדון על אופיה של המדינה. ארי שביט הגדיר את זה יפה (שוב, אני מתנצל על כך שאין לי קישור. הדברים התפרסמו במקורם או ב''הארץ'' או ב''מקור ראשון''. אני מסתמך כאן על הנוסח האנגלי כפי שהופיע בג'רוסלם פוסט). מדינת ישראל היא בעצם מהותה תופעה בלתי נורמלית. היא מדינה יהודית השתולה באזור המורכב כולו ממדינות מוסלמיות. היא מדינה בעלת אורח חיים ואופי מערבי המהווה נטע זר בין מדינות שהן כולן שייכות לעולם השלישי. היא מדינה בעלת משטר ואורח חיים דמוקרטי המוקפת בים של דיקטטורות ומשטרים של קנאות דתית חשוכה. על רקע הניגודים האלה מדינת ישראל נמצאת במתיחות מתמדת עם שכנותיה, מתיחות שלעתים מזומנות הופכת למלחמה חמה. התוצאה היא שמצד אחד, המצב בו היא מצוייה איננו מאפשר למדינת ישראל קיום אורח חיים אירופי נורמלי, ומצד שני, בשל המבנה החברתי וערכי היסוד שלה, מדינת ישראל איננה יכולה לא לקיים אורח חיים אירופי נורמלי. במובן מסויים אפשר להשוות את מצבה של מדינת ישראל לזה של ברלין המערבית לפני התמוטטות האימפריה הרוסית. אי של חופש בלב ים של דיכוי. ההשוואה הזאת תופסת באופן חלקי בלבד, כי ברלין המערבית היתה מוקפת בגרמניה המזרחית ושם גם גרו גרמנים – בני אותו העם. גם המרחק הפיסי בין ברלין המערבית לבין החברה המערבית הקרובה ביותר היה בקושי שעה טיסה לעומת כארבע שעות טיסה מישראל למערב אירופה.

מרבים לדבר על כך שמדינת ישראל צריכה להיות מדינה ''יהודית ודמוקרטית''. במאמרים קודמים העליתי את השאלה אם לכל אלה שמרבים לדבר על כך יש מושג למה הם מתכוונים כאשר הם פולטים את הביטוי מדינה יהודית (או מדינה בעלת אופי יהודי). אין טעם לחזור כאן על הדיון. הפעם ברצוני לעסוק בחלק השני, ב''דמוקרטיה''. למרות שכל אחד חושב שהוא יודע מה זה, זה לא כל כך פשוט כמו שזה נשמע. מדעי המדינה אינם שייכים למשפחת המדעים המדוייקים, ולכן אין בהם מקום להגדרות במובן המתימטי. לצורך הדיון אסתפק בגישה שלי לפיה דמוקרטיה, או משטר דמוקרטי היא צורת חיים בה הפרט נהנה מזכויות יסוד אותן לא ניתן לשלול לא באמצעות חקיקה ''דמוקרטית'' ולא באמצעים פחות דמוקרטיים. בדמוקרטיה הפרט נהנה מחופש, אבל החופש הזה אף פעם איננו בלתי מוגבל. דמוקרטיה איננה אנרכיה, והפרט איננו חופשי לעשות כל מה המתחשק לו – למשל לנסוע במהירות של 200 קמ''ש תוך סיכון חיי כל העומדים בדרכו. אין בעולם שום משטר דמוקרטי בו אין מידה מסויימת של הגבלות על חופש הפרט במסגרת מערכת החוקים. אי אפשר להימנע מזה מפני שתמיד ייתכנו מצבים בהם מימושה של זכות כזאת או אחרת ע''י פרט אחד תהיה על חשבון הזכות של פרט אחר. על פיסגת ההר יש מקום רק למספר מוגבל של אנשים. אם כולם ירצו לעלות לשם באותו הזמן, יהיו כאלה שיפלו ויקרה אסון. הדרך למנוע את זה היא לחייב את האנשים לעמוד בתור ולעלות למעלה רק כאשר יתפנה שם מקום. זה דמוקרטי? בפרוש לא, אבל גם החסיד הגדול ביותר של הדמוקרטיה יסכים שהכרחי לעשות זאת.

לכל פרט עומדת הזכות לאמץ לעצמו הרגלים וצורות התנהגות בלתי מקובלים בלי שזה יגרור קיפוח או אפליה. אותו הדבר לגבי מי שסובל מסטיות או מומים כל שהם. אבל זה עדיין לא מקנה לו את הזכות לכפות את הנורמות שלו על ציבור שאיננו מעוניין בהן ולו רק במסגרת של הפגנה. עשיית דברים ''דווקא'', רק על מנת להרגיז ציבור שלא כל כך מתלהב מהם, איננה נכללת במסגרת זכויות היסוד. לפני עשרים וכמה שנים (אינני זוכר את השנה המדוייקת), ארגון נאצי החליט לקיים תהלוכה עם הדגלים והסמלים שלו בעיירה קטנה בשם סקוקי ליד שיקגו, עיירה שרוב תושביה יהודים. הדבר עורר מהומה רבה, וכשהעיריה נסתה לאסור על קיום ההפגנה בית המשפט התערב ובשם ''חופש הדיבור'' התיר את קיום ההפגנה וגם הורה למשטרה להגן על המפגינים מפני ''אפשרות של תגובות אלימות'' מצד הציבור. בקיצור, סיפור די דומה לסיפור של הפגנת העליזים בירושלים. בגירסא האמריקאית, בסופו של דבר המשטרה מנעה את קיום ההפגנה כדי לשמור על השקט, ואף אחד, למעט כמה עשרות המפגינים, לא ראה בזה את ''סופה של הדמוקרטיה'' בארה''ב. בגירסא הישראלית, אם לשפוט לפי מה שהתפרסם בעיתונות, חזרנו לחשכת ימי הביניים.

אין בעולם שום משטר דמוקרטי שאינו נעזר בחקיקה המגבילה את חופש הפרט ו/או מפלה מגזרים מסויימים של האוכלוסיה כדי להגן על עצמו או לשמור על המבנה החברתי והתרבותי שלו. זה נכון במיוחד בתחום של חוקי ההגירה. אין שום משטר בעולם, דמוקרטי או לא דמוקרטי, המאפשר הגירה חופשית ללא כל הגבלות לתחומיו. הגבלות כאלה קיימות במדינות שלא נשקפת כל סכנה לקיומן, ובמדינות החיות ביחסי שלום עם שכנותיהן מזה מאות שנים. רק במדינת ישראל זה צריך להיות שונה. במדינת ישראל הגבלות על חופש ההגירה הן ''גיזענות''. למה? כובע. לפי מניין האו''ם יש בעולם כמאה ותשעים מדינות. האם זה באמת ''לא דמוקרטי'' שבמדינה קטנה אחת מתוך המאה ותשעים יהיו חוקים שיפלו יהודים לטובה? ''אפליה מתקנת'' היא מדיניות בסיסית בה דוגלים חוגי השמאל הליברלי בכל העולם ובישראל כדי לסייע למיעוטים שסבלו מקיפוח בעבר. מדיניות של אפליה מתקנת היא מדיניות אנטי דמוקרטית לכל הדעות, אבל כאן, לדעת צדיקי השמאל, מותר וצודק ל''כופף'' את הדמוקרטיה. במדינת ישראל, כשמדובר ביהודים, העם שסבל מקיפוח, רדיפות ואפליה יותר מכל מיעוט אחר בהיסטוריה, גז החלום. במדינת ישראל ''אפליה מתקנת'' היא בבחינת הס מלהזכיר. במדינת ישראל, כך פוסקים צדיקי השמאל, יש רק ''גיזענות''.

הלורד הנובח

השם וויליאם ג'ויס (William Joyce) איננו מוכר למרבית הציבור בישראל. לאנשים הנושאים זכרונות מתקופת מלחמת העולם השניה הוא ידוע בשם לורד האו האו (Lord Haw Haw) – בתרגום חופשי ''הלורד הנובח''. מדובר בקריין רדיו ששדר מברלין שידורי תעמולה בשפה האנגלית לאיים הבריטיים בתקופת המלחמה. החל מה 18 בספטמבר, 1939, היתה לו פינה יומית בה הוא שידר ''חדשות'' ודברי פרשנות שנועדו להביא לציבור הבריטי את ה''בשורה'' של ה''סדר החדש'' שהובטח ע''י היטלר. שידורי התעמולה שלו לא זכו להצלחה מרובה. התואר ''לורד האו האו'', בו כונה בפי הציבור הבריטי, שיקף גם את היחס לתוכן דבריו וגם את קולו המאנפף. שידורו האחרון התקיים ב 30 לאפריל, 1945, מהמבורג, יום לפני שהעיר נכבשה בידי הבריטים והוא נאסר.

טכנית וויליאם ג'ויס היה אזרח אמריקאי (הוא נולד בארה''ב לאם אנגליה ואב אירי). הוא גדל והתחנך באירלנד, ממנה עבר לאנגליה בשנות ה 20, אחרי שלאירלנד הוענקה עצמאות. באנגליה הוא הצטרף למפלגה הפשיסטית של אוסוואלד מוסלי (Oswald Mosley) בה הוא קנה לעצמו שם של פעיל מסור ונואם מצטיין. ערב פרוץ מלחמת העולם השניה הוא עבר לגרמניה, שם הוא קבל אזרחות גרמנית ב 26 בספטמבר, 1939.

הבריטים העמידו אותו לדין על בגידה והוא הוצא להורג בתליה בתחילת 1946.

במדינת ישראל אין באופן רשמי מעמד אצולה, והתואר ''לורד'' לא קיים בה. למרות זאת, אין מחסור בלורדים נובחים. בקרב חוגי האליטה השמאלית, במסדרונות האקדמיה שלא לדבר על התיקשורת, הכתובה והמשודרת, קולות הנביחה מאפילים על כל היתר. גם כאן בפורום מנת הנביחות השבועית מפרי עטם של אבנרי ו/או ספירו לא היתה מביישת את המקור אותו הם מחקים. במדינת ישראל לא נעשה כל ניסיון לחקות את המודל הבריטי לטיפול בבוגדים. יכול להיות שהסיבה היא שהיו נדרשים לכך הרבה מאוד עצים והחברה להגנת הטבע היתה מגישה בג''ץ.

''בסך הכל - הצלחה''

קשה שלא להכנס לדפרסיה למראה המוני התושבים המתפנים משדרות (תוכנית ''מבט'', 16 בנובמבר, 2006). בשלב זה הפינוי הוא זמני בלבד וזו יוזמה פרטית ולא ממשלתית. שר הביטחון מביע התנגדות (''אסור להשאיר דברים כאלה לנדבנים וליזמים פרטיים''). למרבה הצער הוא לא מציע שום חלופה, כך שקצת קשה לרדת לסוף דעתו. סגן שר הביטחון מחרה אחריו ומגדיר כ''נוהג מגונה'' את ההרגל לסמוך על נדבנים פרטיים (תוכנית ''יומן השבוע'', 17 בנובמבר, 2006). גם הוא נמנע מלהציע פתרון כל שהוא למרות הלחץ של המראיינת. שורה של גנרלים בשרות פעיל ומיל', פוליטיקאים ומומחים למיניהם מסבירים מעל כל במה מזדמנת מה לא ניתן לעשות, ומדוע אי אפשר למצוא פתרון לבעיית הקסאמים. והגדיל מכולם ראש הממשלה בהצהרתו ש''פתרון לבעיית הקסאמים איננו זבנג וגמרנו''. הבעיה היא שהזבנג הזה נמשך כבר קרוב לשנה וחצי, שזה לא בדיוק זבנג, זה זב נ נ נ נ נ נ נ נ נ נ נ נ נ נ נ נ נ נ נ נ נ ג שאת הסוף שלו עדיין לא רואים באופק. עדיין זה לא נאמר במפורש, אבל יותר ויותר מתגברת התחושה שהבטחת אורח חיים תקין לתושבי שדרות הפכה להיות נטל שצה''ל לא יכול לעמוד בו. זו בדיוק היתה ההצדקה לפינוי יישובי גוש קטיף. ההרגשה הזאת מתחזקת כששומעים בחדשות שדובר החמאס מברך על ההתפתחות הזאת ורואה בה המשך הגיוני של תוכנית ההתנתקות. הוא גם מבטיח שיהיה המשך. למרבה הצער אני נאלץ להאמין לו. קשה גם שלא לראות את הקשר לדבריו של ידידי מהשדרה המרכזית של השמאל המסכם את תוכנית ההתנתקות במלים ''בסך הכל - הצלחה''. אני מבין שזה יהיה גם הסיכום אחרי ששדרות תהפוך לעיירת רפאים.

בשבי קורי העכביש

WEB הוא המונח האנגלי לקורי עכביש. WEB הוא גם אחד משלושת ה W שמרכיבים את השם World Wide WEB, או הרשת העולמית של האינטרנט. שלושת ה W מופיעים בראש הכתובת של אתרים שונים באינטרנט, ומוכרים לכולנו כחלק בלתי נפרד ממנה. כמו שקורה לעתים קרובות בהיסטוריה, בה התפתחויות טכנולוגיות מביאות לא פעם לתוצאות שליליות במקביל לתרומה החיובית שלהן, גם לברכה שבאה בעידן האינטרנט יש היבטים שליליים. הרבה נכתב על השימוש שארגוני טרור עושים באינטרנט, על כך שהאינטרנט הפך להיות כר פעולה פורה לכל מיני סוטי מין ופדופילים ועל ארגוני שנאה למיניהם המשתמשים באינטרנט כאמצעי להפצת ''הבשורה'' שלהם.

לאחרונה החלה תשומת הלב להתמקד על תופעה חדשה בקרב כלל משתמשי האינטרנט – שימוש יתר, או התמכרות, לאינטרנט. מאמר שהתפרסם בוושינגטון פוסט ב-‏14 בנובמבר 2006 עוסק בהרחבה בנושא. המדובר הוא לאו דווקא באנשי מחשב או האקרים למיניהם, וגם לא בחוקרים או אנשי מדע הנעזרים באינטרנט לאיסוף מידע בצחומי ההתמחות שלהם. כאן מדובר באנשים מן היישוב, המקדישים את מרבית שעות היממה לשיטוט באינטרנט: לביקורים באתרי צ'ט שונים, להשתתפות בפורומי דיונים על כל מיני נושאים, ולהצטרפות לאתרים המספקים שרותי פגישות. גם חלקם של אתרים המאפשרים הימורים (לא בכל מקום זה חוקי) וסתם משחקים לא נפקד.

סקרים שנעשו מצאו שיש משתמשים ה''מבלים'' 15 שעות ביום ויותר בשיטוט באינטרנט (הממוצע היה כשלוש וחצי שעות ביום). חלק מהחוקרים מעדיף להתייחס לשימוש היתר באינטרנט כאל ''הפרעה'' (disorder) מאחר ו''התמכרות'' (addiction) מוגדרת במילון כ''צורך כפייתי לשימוש בחומר משעבד'' (compulsive physiological need for and use of a habit-forming substance). גישה אחרת גורסת שיש להתייחס לא למספר השעות המוקצבות לשיטוט באינטרנט, אלא למידת הנזק הנגרם. ע''פ גישה זו רק אם יכולתך לתפקד בעבודה נפגעת, או אם יחסיך עם בני משפחתך ו/או ידידיך מתערערים אתה בבעיה אמיתית.

להלן מספר אינדיקטורים שיאפשרו לך לקבוע אם אתה נמנה עם ''משועבדי'' האינטרנט:
  • האם אתה חש שביעות רצון מתמדת ו/או אופוריה כשאתה יושב מול המחשב?

  • האם אתה מרגיש צורך מתמיד לשבת יותר ויותר זמן ליד המחשב?

  • האם אתה מזניח את בני משפחתך ו/או את ידידיך כדי להשיג עוד ''זמן מחשב''?

  • האם יש לך תחושה של ריקנות, דיכאון ו/או עצבנות כאשר אינך נמצא ליד המחשב?

  • האם אתה משקר למעבידך ו/או לבני משפחתך כשהם מתעניינים בפרטי עיסוקך?

  • האם אתה מתקשה או לא יכול לעשות הפסקה בפעילות?

  • האם אתה מתקשה להשלים את המטלות שלך בעבודה?

  • האם אתה חש תיסכול או חוסר סבלנות – ''נו, שייגמר כבר'', כאשר בתוקף הנסיבות אתה נאלץ להיפרד מהמחשב לפרק זמן מסויים?



חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


המצעד צעד בשיקגו
דוד סיון (שבת, 18/11/2006 שעה 14:58) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הסיפור התחיל בכוונה לצעוד בשיקגו והעירייה הפעילה תקנה שמנעה את האפשרות לקיים את המצעד בשיקגו. אז עלתה סקוקי, פרבר של שיקגו, על הכוונת של האירגון הנאצי. גם שם התנגדה הרשות לקיום המצעד. אלא שבמערכת המשפטית המאבק של המפלגה הנאצית זכה להצלחה. אבל מאחר שברגע האחרון בגלל ששונתה התקנה בשיקגו המפגינים החליטו לצעוד בשיקגו לפי כוונתם המקורית.

_new_ הוספת תגובה



מה היה בסופו של מוסלי?
עמיש (שבת, 18/11/2006 שעה 19:25) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



מה היה בסופו של מוסלי?
דלאי שואל למה (יום שישי, 24/11/2006 שעה 19:57)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמו סופו של כל עוכר ועוקר ישראל
_new_ הוספת תגובה



תודה
עמיש (יום שישי, 24/11/2006 שעה 19:58)
בתשובה לדלאי שואל למה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל לא שאלתי אותך.
_new_ הוספת תגובה



מספר ערעורים והרהורים בנדון
אלכסנדר מאן (שבת, 18/11/2006 שעה 19:31) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מדינת ישראל אכן יצור ''לא נורמאלי'', וזאת בגין מספר פראמטרים פנימיים וחיצוניים המציבים אותה במקום אחר מאשר בחוג התרבות האירופאי;

1. מדינת ישראל אינה מסוגלת ליצור הפרדה בין דת ומדינה, ועל כן לא יכולים שני אזרחים ישראלים בעלי דת שונה להתחתן בקרבה. נקודה אחרונה זו הופכת את מושא האזרחות הישראלית לדבר המזכיר את שיטת המילט (Milet) הטורקית-עותומאנית.

2. מדינת ישראל אינה אלא מדינה אידיאולוגית במובנה הדקלרטיבי של המילה, היינו היא מציגה אידיאולוגיה סדורה לסיבת עצם קיומה, שהיא אידיאולוגיה דתית והיסטורית עם נימות אנאכרוניסטיות. עובדת היותה מדינה בעלת אוריינטציה אירופאית עם אידיאולוגיה המצדיקה את עצם קיומה, מעלה בה את חשיבות המילה והוויכוח על קוצו של יו''ד. מבחינה זו דומה ישראל למזרח גרמניה לשעבר, וכן לדרום אפריקה של לפני המהפך – שתי יישויות שנבלעו במסגרת רוח זמן מתחלפת. ישראל, מבחינה זו, היא הבסטיון האחרון של ''הדברים שאמורים להשתנות'', לפי עדת מלאכי השרת המצוייה בעולם (ראה הצבעת האו''ם מלפני כמה שעות בנושא בית חנון).

3. ישראל מקיימת יחס בלתי ברור ואף מוזר עם קהילות יהודיות בעולם, ומבחינה זו כלל לא ברור מהו האינטרס הישראלי המובהק בקיומן של ''קהילות חמות'' אשר למעשה הופכות את ישראל למדינה שהלוביזם בה אינו אלא צורת התנהלות אפשרית יחידה.

4. ישראל אינה מצליחה לקבוע את גבולותיה, ולא רק מבעיות הנובעות מטירופם של שכניה; הוויכוח הישראלי על גודלה הרצוי של מדינתם והנימוקים הנלווים לו, שייכים בחלקם למרכזי חקר הנפש.

5. ישראל משתיתה את סיבת קיומה בטראומה המכוננת שליוותה את רגעי לידתה, ודבר זה הוא סביר – כל זמן ששפת הביבים של אלה שחרטו את השמדת העם היהודי לא תיכנס לז'רגון הוויכוחים בה. בנקודה אחרונה זו מתקשה ציבור האזרחים וציבור הפוליטיקאים לעמוד: ישראל כסוג של reductio ad hitlerum מתקיימת באופן אובססיבי ודלוזורי במקומות רבים.

6. ישראל מתנהלת ברמה הפנימית בצורה המזכירה גטו המורכב מוועד גבאים וציבור. נראה שרמת השחיתות והסיאוב בה עבר גבולות סבירים של מדינה המבקשת להימנות בקבוצת מדינות התרבות. אחת הסיבות לתופעה זו קשורה לתופעת ה-networking שקיימת בה, בכל האמור לחיפוש משרה ועבודה: רוב הג'ובים והעבודות עדיין מסודרות על סמך היכרות אישית ו/או כללית, ורעיון ''חבר מביא חבר'' רלבנטי גם בפרוס המאה ה-‏21, ללא קשר ישיר ליכולת המוכחת בשטח.

--------------------------

על כל בעיות אלה שתיארתי מלבינים ''חטאיה'' של ישראל כשלג ביחס לסביבתה הרודנית בעל התרבות הקריפטו-פאשיסטית, שמעוניינת בדבר אחד בלבד: להשמידה בכל דרך וצורה אפשרית. היום ברור כשמש שלב הסכסוך עם הפלסטינאים והעולם הערבי אינו אלא סכסוך דתי, שבו אין שום מקום לרעיון של שלום במובנו האירופאי של מינוח זה. האידיאה-פיקס אותה חרט העולם הערבי ביחס לישראל אינה עומדת לעבור מן העולם, ועל נדונה ישראל לחיות על חרבה לנצח. כשלון תוצאות הנסיגה מעזה ופתיחתה הנפשעת של ירי טילים על ישובים המצויים בתוך הקו הירוק, חייב להוכיח גם לשמאלני הנאיבי ביותר כי הפורמולה של ''שטחים תמורת שלום'' אינה עובדת יותר, ויש לשער כי לא תעבוד גם בעתיד הנראה לעין. רצועת עזה ושטחי הגדה המערבית ימשיכו לדמם, עם או בלי יוזמות שלום חדשות, אלא שהפעם האחריות ברובה המכריע נופלת אל בני העם הפלסטינאי, אשר ברובו בחר במתכוון ובמודע בדרך פונדמנטליסטית שיכולה להתפרש בכיוון אחד בלבד.

האירופאים, להבנתי, מבקשים להרוויח זמן בלבד בסיפור המזה''ת, שכן בעיות אלה יכולות גם לגלוש לפיתחם בדמות אוכלוסיית מהגרים שמתקשה ברובה הגדול להיטמע ולהשתלב בתרבות המערב. אין פלא מבחינה זו שרובם נוטים אל הצד הפלסטינאי, גם אם הצבעת האו''ם האחרונה הראתה פעם נוספת מהי צביעות בינלאומית שאין שני לה.
_new_ הוספת תגובה



מספר ערעורים והרהורים בנדון
א. פרקש (יום ראשון, 19/11/2006 שעה 14:18)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מספר הערות להערותיך
================
מדינת ישראל היא יצור 'די נורמאלי'' וכך היא גם מקובלת בעולם 'הנורמלי', כולל במה שאתה מגדיר ''בחוג התרבות האירופאי''.

1. קיימת הפרדה כלשהיא בין דת למדינה בעצם העובדה שאינך חייב להיות דתי או לקיים מצוות כדי להיות ישראלי. למעשה רוב רובם של היהודים בארץ אינם דתיים ממש, גם הרבה מאלה שקוראים לעצמם דתיים. יש רוב לאלה המכבדים את הדת וגם רוצים שחלק מסימלי ומנהגי הדת יהיו קיימים בישראל – כמו מאפיינים מסויימים לשבת, הרבה רוצים עדיין חתונה וקבורה דתית (למרות שחתונות אזרחיות הרחיבו את היקפן בשנים האחרונות וגם קבורות חילוניות מתחילות לצוץ פה ושם). סימן בולט למגמה זו היא קיום מצוות המילה שאינה חובה בחוק, אבל רוב רובם של היהודים נוהג לקיימה אצל בניהם. היום שני בני דת שונים יכולים להתחתן בינהם בנישואין אזרחיים. לא צריך שום מילט, שום מלט ושום הימלטות.

2. מדינת ישראל היא מדינה ''אידיאולוגית'' במסגרת ההגיון כמו שמקובל בכל מדינה תרבותית אחרת. האם אין אידיאולוגיה בתקומת ארה''ב ובקיומה? צרפת? רוסיה? המדינות באות לשרת צורך רחב של אוכלוסיה עם מאפיינים לאומיים, גיאורגפיים ותרבותיים מקשרים. השימור הזה כשלעצמו הוא אידיאולוגי גם כן. ישראל היא לא ''בסטיון'' של שום כלום אלא מדינה דמוקרטית, לגיטימית, מתקדמת ששומרת על זהותה תוך כדי פתיחות גבוהה למדינות העולם הרוצות לקיים מולה פתיחות זו מתוך שיוויון. השוואות של ישראל למזרח גרמניה או דרום אפריקה מוזרות ביותר. דרום אפריקה עברה תהליכים פנימיים ולמיטב ידיעתי היא עדיין קיימת ומוקדם להספידה. ומזרח גרמניה היתה רק חצי מדינה שנחתכה ע''י מעצמה ונשבתה בקואליציית הרשע הקודמת שהיתה בעולמנו. הלוואי שלישראל היתה קואליציית רשע משל עצמה, אבל היא בודדה מכאן ומכאן. היא סתם לבדה, רשעית בעיני אוייביה ואלוהית בעיני אוהביה. וחוץ מזה, מה בדיוק באה להעיד ההצבעה הנוספת והמיותרת באו''ם (די שגרתית, חסרת חשיבות ומעידה יותר על יוזמיה ותומכיה)?

3. מה זה בדיוק ''יחס בלתי ברור ואף מוזר'' בין ישראל לבין קהילות יהודיות בעולם? מה מוזר בקשרים בתוך העם היהודי שהיו קיימים מאז ומעולם? מה בדיוק הקשר שאתה עושה בין ''העדר מובהק של אינטרס ישראלי בקיומן של 'קהילות חמות' '' לכך שישראל הופכת לטענתך למדינה ''שהלוביזם בה אינו אלא צורת התנהלות אפשרית יחידה''? האם לצרפת יש יחסים פחות ''מוזרים'' עם עברה האימפריאליסטי פעם, שהיא צריכה לשמר את הפרנקופונים האלה במערכת יחסים מיוחדת עד ימינו אלה? גם בריטניה, רוסיה, ומדינות ערב/אסלאם מקיימות מערכת יחסים פנימיים בין תרבותיים הטובים לעצמם לפי האינטרסים שלהם. למרות שאצלם כל אותם עמים לא מדובר על עם אחד, הומוגני ומוגדר, אלא על אוסף עמים שנגזר גורלם להכיר אחד את השני דרך כוונות הרובים ועכשיו יש להם נוסטלגיה הדדית מהיסטוריה שנבנתה במאות השנים האחרונות. לעומת זה העם היהודי הוא עָם אחד עִם מחבר היסטורי ואמוני ארוך הרבה יותר שהתקיים כעם גם ללא מדינה. יש היום חיבורים משפחתיים בין ישראל לתפוצות היהודים וזה המחבר הראשוני בין מרכיבי העם כפי שהיה לכל אורך ההיסטוריה. זה לא מתקיים ברוב הקשרים בתוך בין מהגרי המדינות האחרות. אפילו בין מהגרי איטליה ואירלנד שהיגרו לאמריקה לפני שלושה או ארבעה דורות אחורה לבין ארץ המוצא שלהם אין קשר דומה. גם לא בין משפחות ששני הוריהם הם ממוצא איטלקי או אירלנדי. אצל היהודים זה קצת אחרת. הקשר נשמר ואפילו מתחדש ומתרחב בשנים האחרונות, והכל בזכות ישראל.

4. אי יכולת ישראל לקבוע את הגבולות אינה פוגמת במבנה המדינה ובתפקודה. הגבול הוא תוצר של מאבק ומלחמה באוייב שאינו מסכים לכל פשרה. בשלב זה אין כל משמעות לויכוח הישראלי על גודלה הרצוי של המדינה, כי גבולות נקבעים בד''כ בין שתי מדינות שכנות. ובינתיים אין מדינה שניה שתוכל להסכים ולסיים את הסכסוך בגזרת השטחים. ולא חשוב כמה נריב ביננו ובפורום על משמעותו של קו גבול ספציפי, בסופו של דבר כל מה שנקבע ביננו לא יעמוד למבחן (כלומר, הסכמה) מול האוייב הפלסטיני.

5. סיבת קיומה של ישראל אינה מושתתת כלל ''בטראומה המכוננת שליוותה את רגעי לידתה''. איזו טראומה בכלל היתה במלחמת השחרור-רצון הערבים להשמיד את ישראל? ואם כוונתך היא לשואה, אז השואה אינה הסיבה לקיום ישראל אלא ההוכחה שהיא נחוצה לעם ישראל בגללה (השואה). שאילו היתה ישראל קיימת לפני 1938 ספק גדול אם היתה שואה. ישראל קמה למרות השואה!
היום מתנהלים דיוני עומק רציניים באוניברסיטאות, במכונים, באינטרנט ובפוליטיקה ולאו דווקא השואה היא במרכזם, ולעיתים אף מקומה בשיח זניח. היום אנחנו מדברים על ישראל מודרנית, עם משטר דמוקרטי (שצריך לעבור 'ריפוי' של השחקנים בו), מדינה יציבה בעלת פוטנציאל צמיחה כלכלית יפה שצריכה להמשיך ולהשתפר, אל במהות, אלא בביצועים, בתפקוד.

6. ישראל לא מזכירה שום גטו. לא מבחינת התחושה היומיומית ולא מתוך החשיבה האסטרטגית. ישראל מדינה פתוחה, יום יום יוצאים ומגיעים אליה וממשנה אלפים עד עשרות אלפים אדם. חברות ישראליות מקיימות קשרים יפים עם גורמי תעשיה ומשק בכל רחבי העולם. אפילו עם כמה מדינות ערב. בתחומים מסויימים המדע, הטכנולוגיה והתעשיה היא מהמובילים בעולם, חקלאותה איכותית והיא מייצרת ידע ומייצאת טכנולוגיה ומסייעת לחצי עולם. חביבי, שום גטו ושום ועד גבאים, למרות שצריך שיפור להתקיים בעיקר במנהל הציבורי. בסך הכל יש לנו כאב ראש של עשירים יחסית. הג'ובים כבר מזמן לא מסודרים על סמך טובות הנאה כי המִנהל הציבורי שולט די יפה באיוש תפקידים ציבוריים (היכרות אישית לא צריכה בהכרח להיות מכשול לקבלת משרה, אם מתקיימים כל התנאים האחרים) תוך בקרה (למרות אמירתו של ח''כ פינס היום). אתה עדיין מחובר להיסטוריה של ''חבר מביא חבר'', ולדעתי אתה צריך להתעדכן במצב.
_new_ הוספת תגובה



מספר ערעורים והרהורים בנדון
אלכסנדר מאן (יום ראשון, 19/11/2006 שעה 21:17)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נהינתי לקרוא את תשובתך זו, אשר בה המגמה המאזנת בולטת – ואולי גם זו לטובה, שכן אין לי עניין אישי מסוג שום שהוא להעביר ביקורת במקום שאין בה שום צורך. ברשותך אגש למספר תשובות להערותיך, ובירורים בצידן;

1. לא ידוע לי על כך שיש בישראל נישואין אזרחיים, אשר המדינה כריבון לוקחת בהן חלק רשמי – כפי שמתקיים במקומות אחרים. אתה אולי יכול לדבר על נישואין אזרחיים שמנהלים עורכי דין זריזים, אולם דבר זה אינו ''הדבר האמיתי'' בו מחוייבת מדינה ריבונית שאינה מתנהלת כעיירה סגורה. להתחתן באופן אזרחי על ידי עורך דין אינו שקול לחתונה אזרחית רשמית המתקימת על ידי מדינה, ולמיטב ידיעתי נוסעים בשל כך הרבה ישראלים לקפריסין. אנא תקן אותי אם אני טועה בנקודות אלה, והשתדל להיצמד לעובדות.

2. מדינת ישראל דומה למזרח גרמניה ודרום אפריקה, עליהן השלום, משום שהמילה בה חשובה מן המעשה, והאידיאולוגיה חזקה מהמציאות. מדינות מסוג זה חייבות להיות אידיאולוגיות על מנת להציב קונטרה לסביבתן שנתפשת כעויינת, ויש לי בהחלט הבנה לכך.
במקרה זה ההשוואה העניינית למזרח גרמניה ודרום אפריקה לא נלקחה במקרה, שכן בשני המקומות האחרים היתה חברה מערבית בעלת זיקה אירופאית, שהתעלמה מרעיון התבונה, לפחות לשיטתי – שפירושו במקרה הישראלי ברירת מחדל בדמות פשרות בכל הדברים הקשורים בזהות הפנימית פר-דפיניציה. החברה הישראלית היא אולי מוצלחת ביותר בתחומי הייטק ויצוא חקלאות למדינות נזקקות, אך לוקה בעיוורון מסויים בבואה להבין את מהותה הפנימית: היא אכן נמצאת בקצה הלימס של התרבות המערבי, וכאיזור ספר עליה להכיר במציאות החיים באיזור זה, ובהתאם לכך לנהל את הכרעותיה הקיומיות, ולא היא; לצערי בישראל נראה כי גם חוגי ימין וגם חוגי שמאל מבקשים לצייר לעצמם מציאות בלתי הגיונית, שמשפיעה על הנראטיב הכללי של המדינה בכיווני התפתחות בלתי רצויים; בעוד הראשונים מתעלמים מהסכנה הדמוגראפית, הרי שהאחרונים מעוניינים לחבק את הדוב ולשכנעו שהם חבריו, ולא היא. מדינת ישראל חייבת להיפרד מאידיאולוגיות חד מימדיות, ולצמצם את המתח האידיאולוגי המצוי בתוכה בין מגזרי קבוצות שונות באוכלוסייה, שכן אם לא כן – עלולה ישראל להיעלם בנחשול של היסטוריה והיסטריה בלתי מבוקר.
ההשוואה למזרח גרמניה ודרום אפריקה אינה נובעת ממהות המשטרים שם, אלא מעצם הרעיון של יצירת יש מאין בבחינת מימושו של רעיון קוגנטיבי אל תוך מציאות שהיתה בנסיבות אחרות נראית בפירוש אחרת, וההשתלטות עליה. ישראל אינה דומה למדינות אחרות שתמיד היו במקום זה או אחר כחברות אתניות/ילידיות, שכן יש בעצם הקמתה מסר אל עצמה. ניתן היה גם להכניס את ארה''ב אל תוך הפורמולה שהבאתי, ואולי גם מדינות הגירה קלאסיות אחרות, אלא שאלה לא מבוססות על אידיאולוגיה שמבקשת ליצור מציאות ספראנטית (הפרדתית) ביחס לסביבתן וביחס לעולם הגדול.

3. אמנע כרגע ממתן תשובה; הקשרים בין קהילות היהודים וישראל הנו קשר בעל בעיות שונות, שעליו ניתן לכתוב מאמר בפני עצמו. אני לא אכנס לזה עתה, ברשותך, אולם בוודאי אטפל בכך בעתיד.

4. הגבול בישראל תלוי לא רק בשכנותיה, אלא גם ברעיונות אנאכרוניסטיים המייחסים קדושה למקומות שונים, מקומות שבהם אין לישראל מה לחפש, לשיטתי. מה שכן, השמאל אף הוא פנה בהמשך לנימוקים מוזרים והזויים להצדקת דרכו המדינית, ובשלב זה לא ברור לי מי משלה את עצמו יותר במצב עניינים זה: שמאל או ימין. אם תרצה, ארחיב גם בנקודה זו.

5. השואה ואוצר המילים הנלווה אליה משחקים תפקיד אדיר בפסיכה הישראלית. אין מה להתבייש בכך, אולם לא נראה שדבר זה צריך להוות מקור לגאווה גדולה: השימוש בביטויים ובעלבונות מז'רגון זה נראה לי כחסר כל טעם, וכמכוער במיוחד.

6. נשאלת השאלה מהו גטו; כבר ד''ר ברניר עמד על איזה דמיון בין ברלין המערבית לשעבר, לבין אלטנוילנד שלנו נטו, פלוס-מינוס במקום וגבול בו היא מצוייה. גטו אינו אומר שהמדובר במקום שבו אין תנועה או חיים שוקקים, או לחילופין מסחר ער. גטו מבחינתי אומר שיש כאן מצב של תחנה סופית, עם איומים אמיתיים ומדומים, כמו גם עם התבצרות נראטיבית משוכללת ומשוקללת, אשר גורמת לעיתים לטירופי מערכות מסוג המופע של מלחמת לבנון השניה. אני לא מבקר את זה, כי במידה רבה אני עצמי חלק מזה, אולם אני מנסה להבין את המכאניזם שגורם למדינה בכל זאת להתקרטע במקומות שבהם היינו מצפים להתנהלות ממוצעת וסבירה.
הדבר החמור בכל זה הוא ההתפשרות על איוש אנשים במשרות שלא תמיד הולמות את כישוריהם, והמבין יבין. אא''ט אמרת שאתה עובד בקרייה: אם תפתח את עיניך מסביב, אולי תגלה חלקים מתופעה זו גם שם, מן הסתם. אנא תן ליבך לכך כי אינני ''יורד'' על תופעה זו (הרי האדם זקוק לאיזשהי פרנסה), אולם מצר על כך ברגע שהדבר מגיע אל שכבת מקבלי ההחלטות. כאן מתגלה וועד הגבאים במלוא אונו, וכאן גם מתגלים הגבירים התורמים מחו''ל, על כל נסיונם להשפיע.

כאמור, ביקורתי זו מכוונת אל הדבר הטוב, או אל הדבר לכשעצמו, ללא שום חשק או מוטיבציה של פגיעה מכל סוג שהוא. יש פשוט מקום לשיפורים עקרוניים, והם בהחלט יכולים להתבצע. הדבר החשוב הוא להקשיב, ואולי אחר כך לשנות.
_new_ הוספת תגובה



האם ההתעקשות שלך
אאא (יום שישי, 24/11/2006 שעה 10:05)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לכונן מצודה צלבנית מערב אירופאית בלב מאות מליוני מוסלמים מתיישבת עם עיקרון התבונה?
האם צלבנות איננה רעיון אנכרוניסטי?
ההתעלמות מהבעיה הדמוגרפית היא נחלת הסמול הלבן שמציף את המדינה באוכלוסיה לא יהודית כגון : פלשמורה בצבע לבן ממזרח אירופה,פלשמורה בצבע שחור מאתיופיה,מאות אלפי עובדים זרים,עידוד ממסדי של התבוללות....
האם כשאתה מדבר על הסוגיה הדמוגרפית אתה מודאג ממספר המוסלמים או משיעור היהודים באוכלוסיה?

הבעיה של ישראל היא אנשים מסוגך ומסוגו של אלכסנדר מאן.אנשים החולמים לחיות במדינה מערב אירופאית ובמקום להגר לשם מנסים לכפות זאת על כולנו.אנשים,אשר בשל תסביכי נחיתות תרבותיים ואנטומיים שלהם,החליטו שמערב אירופה היא איזו פסגה תרבותית-ביולוגית שיש לשאוף אליה ע''י חיקוי והתבוללות.

ומעל הכל מעוררת גיחוך במיוחד הנחת היסוד שלך כי אם תחקה את מערב אירופה בצורה אובססיבית וגלותית תהפוך להיות מערב אירופאי בסופו של יום.
_new_ הוספת תגובה



מספר ערעורים והרהורים בנדון
א. פרקש (יום שישי, 24/11/2006 שעה 15:31)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. נישואין אזרחיים נעשים בחו''ל. בארץ נעשית נישואין קונסולריים במידה ואחד מבני הזוג הוא גם אזרח חוץ. גירושין אזרחיים נעשים כרגיל בבית משפט (אם לא בהסכמה). המדינה אינה ריבון גם לא בנישואין דתיים, כי נדמה לי שעדיין רק אלוהים הוא הריבון על בני אדם. אבל המדינה לא שינתה את חוק הנישואין מהמקובל בסטסטוס קוו הקיים מאז קום המדינה בעניין זה.

2. מדינת ישראל לא דומה לשום מדינה שתביא לפנינו. משום שהעשייה חשובה יותר מהדיבורים. אולי מדברים אצלנו הרבה, אבל מה שבונה את המדינה זו עשייה, המתנהלת באופן חריג לטובה - גם במדע, גם בחקלאות, גם בתשתיות. אנחנו מרבים לבקר את העשיה כי אנחנו רואים את החצי הכוס הריקה. ממשל תקין ימלא את כל הכוס בעשייה.

קביעתך כי אנחנו דומים ''למזרח גרמניה ודרום אפריקה, עליהן השלום, משום שהמילה בה חשובה מן המעשה, והאידיאולוגיה חזקה מהמציאות.'' לא מחזיקה מים. נניח שטיעונך היה שריר וקיים, אז מה זה היה צריך להביע? מה רע שהמילה חשובה מהעשיה והאידיאולוגיה מהמציאות? קביעה כזו לא מתייחסת כלל להבדלי הערים אם קיימים בכלל בין דיבור לעשייה ובין אידיאולוגיה למציאות. הלוואי והיה לנו ממשל ציוני חכם ותקין שמדבר הרבה ועושה הרבה. שהוא מלא אידיאולוגיה כאשכול בשל וגם מממש את המציאות. מה רע בכך? אתה טועה בגדול, כי האידיאולוגיה והדיבור אינם קללה. אידיאולוגיה ודיבור גבוה קיים גם בארה''ב (ושם מתנהלים ויכוחים אידיאולוגיים רציניים למשל בנושא מקומה של הדת בחינוך, מאבק בין הליברלים לשמרנים על קיומם/אי קיומם של סממנים דתיים בחינוך, בפומבי ובאתרים ממלכתיים. בימים אלה מתווכחים שם על האם מותר או אסור להזכיר את הסילבסטר וראש השנה האזרחי במונחים נוצריים).

בפועל כמו שאמרתי אנחנו מדברים וגם עושים, אולי לא מספיק, אבל עושים ציונות. האידיאולוגיה דווקא נחלשה ונותנת למעשה לשלוט. עד כדי כך האידיאולוגיה נחלשה על כי יש צורך להחזירה, ודווקא שרת חינוך מהשמאל השמאלני מנסה להחזיר למערכת החינוך קצת לימודים של פעם וימיאה לסיורי שטח של תלמידים למקומות המוזכרים בתנ''ך, ביישוב הארץ לאורך הדורות, למפעל הציוני ולמלחמות ישראל.

מול מדינות עויינות ניצבים עם כל 'כלי הנשק'. אין לראות אידיאולוגיה כנפרדת ממעשה. אלא המעשה חייב להיות בכוונה למימוש האידיאולוגיה. אין הם סותרים האחד את השני.

המקרים של מזרח גרמניה ודרום אפריקה לא דומים למקרה של ישראל גם לפי הסברך החדש. כמו שאמרתי מקודם, לגרמניה ולדרום אפריקה לא היה סכסוך של ממש עם מדינות או ישויות חיצוניות. והן גם לא נוצרו יש מאין. אף אחד מבחוץ לא איים להשמידן ואותן בלבד. מזרח גרמניה קרסה רק כאשר קרס הגוש המזרחי שהחזיק אותה. דרום אפריקה הישנה קרסה רק כאשר המיעוט הלבן הבין שאין לו כוח לשלוט בלעדית במדינה. ארה''ב שאתה מעיד עליה כמדינת הגירה הופכת לספרטנים, סוגרת גבולותיה ונלחמת במסתננים. רוצה לומר - שלא אופיה של ישראל מכתיב את מהלכיה אלא האיום החיצוני עליה. כמו שכל מדינה נורמלית ומאויימת נוהגת מאז 2001 (והם נוהגים כמו ישראל - ארה''ב, בריטניה, דנמרק, אוסטרליה...). אצל ישראל הבעיה שונה בתכלית - כאן ישנם ציבור אנשים - שנקראים פלסטינים - שרואים בישראל ממלכה זרה שאין מקומה במזרח התיכון, לא מכירים בקיומה ורוצים להחריבה בכל דרך. ישראל היא מדינה, היחידה בעולם הנלחמת על קיומה. ישראל היא מדינה היחידה בעולם שגורים רבים, כולל במערב, לא מפסיקים לשאול האם הקמתה היתה טובה לאנושות? האם קיומה מוצדק ולגיטימי? זה לא נשאל מול אך מדינה אחרת. אפילו לא מול גרמניה המזרחית.

החברה הישראלית אינה לוקה בשום 'עיוורון מסויים' בבואה להבין את מהותה הפנימית: כאן מבינים היטב את משמעותה של הציונות ומתקיימים דיונים ענפים לא רק באינטרנס, אלא גם בבתי אולפנא, באוניברסיטאות, במכוני מחקר, בבתי ספר. לישראלי הממוצע אין ספק מה מקומה של מדינת ישראל בחייו וברצף הקיום היהודי. הבעיה שלנו שאנחנו מבקשים אישור מכל אחד על דרך חשיבתנו והגדרת מטרות המדינה. אני אינני נדרש כל פעם שאיזה מנהיגון ערבי או מערבי יצדיק את קיומה של ישראל, ואני אינני מרגיש שאני צריך להסביר או להתנצל.

מדינת ישראל תתקיים ביי הוק אור ביי קרוק בכל מקרה. איומים חיצוניים ייורטו בכוח נגדי ובעוצמה הכרחית לשבירתו. אנחנו מגיעים לנוסחה שבה כל פגיעה פיזית בישראל תיגרום לפגיעה פיזית בכל המזרח התיכון. האינטרסים של מדינות ערב הסוניות הוא לשמור על ''שקט תעשייתי'' ומולן צריך לבצר את הביטחון והשיתוף הכלכלי שיביא אחריו את השלום. בתוך כך יימצא פיתרון אחר מציאותי יותר לבעיית ערביי ארץ ישראל.

המתח האידיאולוגי בישראל הוא די רוגע. הביטויים שמתעופפים מעת לעת בפורום אינם ביטוי נאמן למה שקורא במציאות. המציאות שקטה ורגועה יותר. אולי רק במקרים קיצוניים ולעיתים נדירות אנחנו שומעים על קולניות וקיצוניות, וזה על רקע מעשים קיצוניים שבד''כ אינם מקובלים על חצי אחד של האוכלוסיה.

3. נחכה לקרוא דבריך. בעקרון בעיות בקשרים אינם דווקא קשר בעייתי.

4. שאלת הגבול עמוקה יותר ממקומות קדושה. ועל זה אולי אענה לך יותר מאוחר.

5. נדמה לי שביטויי שואה נפוצים יותר באינטרנט ולא ברחוב, באקדמיה או בפוליטיקה.

6. עניין הגטו אינו עניין למדידה כמותית אלא לתחושה. וישראל של היום לא מקיימת תחושה של גטו. וזהו.
אני הבאתי את קשריה הענפים של ישראל עם חו''ל, כולל דרך מעברי הגבול עם ירדן ומצרים, שמורידים את תחושת הגטו. וכל זאת למרות איום ההשמדה האיראני. מה שנקרא, החיים הם מבחן ההוכחה.
_new_ הוספת תגובה



מדוע אנשים הרוצים
אאא (יום שישי, 24/11/2006 שעה 9:52)
בתשובה לאלכסנדר מאן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לחקות את המערב ולהטמע בחברה הנוצרית של המערב
זקוקים למדינה ועוד במזרח התיכון?
מדוע שלא יחיו כמיעוט במדינות המערב הנוצריות?
מדוע צריכה להיות הפרדה בין דת למדינה? כי זה מה שנהוג באירופה?
הסמול הלבן,שאיננו יהודי,רואה בשואה הצדקה לקיומה של ישראל.כל יתר האוכלוסיה לא חושבת כך ובצדק.
אם הצוענים יכולים להמשיך לחיות כמיעוט באירופה לאחר השמדת מרביתם,אין שום סיבה שגם הסמולנים הלבנים לא יעשו כן.
הסכסוך עם האיסלם הוא סכסוך דתי תרבותי.הם רואים בישראל מצודה צלבנית של המערב (מה שנכון נכון) ולא יחדלו לעולם לנסות להשמידה,לא חשוב איזה הסכמים יחתמו או כמה זמן יעבור.
ישראל לא פחות רודנית משכנותיה.
האירופאים דואגים לאינטרסים שלהם,כמו שצריך.בשביל זה הפוליטיקאים שלהם מקבלים משכורת.הבעיה היא הפוליטיקאים שלנו שדואגים לאינטרסים של ארה''ב ומערב אירופה במקום לאלה של ישראל.
האירופאים מבקשים להשמיד את ישראל תוך כדי המנעות ככל שניתן משפיכות דמים.
קיומה של ישראל מנוגד כיום לאינטרסים של המערב וזאת בעיה.
אירופה אכן מנסה ''להרוויח'' זמן אבל הזמן פועל לרעתה.אירופה,יפן ורוסיה נמצאות על סף קריסה דמוגרפית כשההגירה לאירופה רק מחמירה את המצב בכל יום שעובר.
_new_ הוספת תגובה



נביחות מהשמאל?
ע.צופיה (שבת, 18/11/2006 שעה 22:43) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ומה עם הנביחות שלך?
אבנרי קטן לידך.
_new_ הוספת תגובה



בנושא המצעד של הנאצים
צדק (יום ראשון, 19/11/2006 שעה 1:57) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראיתי כתבה עם עורך הדין היהודי שיצג אותם.
הנאצים זכו בבית משפט, שהחליט לאפשר להם לצעוד.
הנאצים בעצמם ביטלו את המצעד.
הראו בכתבה את נאום הביטול של הנאצים.

עורך הדין אמר, הם ביטלו את המצעד כי היו להם כ-‏20 משתתפים בלבד.
הם היו נראים נלעגים לו היו צועדים.
והוסיף עורך הדין, זו הוכחה שהדרך הטובה לטפל
בקבוצות קיצוניות הוא לאפשר להם חופש ביטוי.
_new_ הוספת תגובה



\ה כבר שובר את כל השיאים - מוקדש לע. צופיה
ישראל בר-ניר (יום ראשון, 19/11/2006 שעה 6:57) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה נשמע סוריאליסטי, אבל ב''שנתון הממשלה'' שיצא השנה יש פרסום לעיירה שדרות ובו כתוב ''שדרות כי המקום קסם לי''.
הידיעה מופיעה ב''מעריב'' מהיום (19 בנובמבר, 2006)
אני מסיר את הכובע בפני מי שהגה את הרעיון הזה. הומור כזה מאפיל אפילו על ''סיפור ההצלחה'' של ע. צופיה.
_new_ הוספת תגובה



ה כבר שובר את כל השיאים - מוקדש לע. צופיה
ע.צופיה (יום ראשון, 19/11/2006 שעה 14:09)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראשית אני מודה לך שאתה מקדיש לי הודעות.למען האמת-זה מחניף לי.
אך צר לי כי ,כהרגלך, קראת את הכותרת ומיד עשית חגיגה.
ישראל, תתבגר,מעשי שובבות זה כבר לא לגילך.
_new_ הוספת תגובה



מדינת ישראל – פרדוקס דמוקרטי?
א. פרקש (יום ראשון, 19/11/2006 שעה 13:48) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

* שום פרדוקס. ישראל הוקמה בתהליך היסטורי, לאומי, מוסרי ומדיני יוצא דופן, אבל הולד יצא נורמלי לחלוטין. אנחנו קיימים רק 60 שנים כמדינה ריבונית וכ-‏120 שנה כתנועה לאומית ואנחנו כבר מתלוננים. על זה אומרים :''חבר'ה קצת סבלנות. יש תור''.

יש מדינות שהוקמו יש מאין בזמן שהוקמה ישראל והן מדינות נחשלות ונבערות. למספר מדינות אירופאיות לקח כמה מאות שנים כדי לגבש זהות, גבולות, שפה וסמלים. עד היום יש מבפנוכו שלהן מיעוטים שונים שעושים קולות אחרים של התנתקות, הפרדה, מסגרת לביטוי לאומי ייחודי. וכל זאת למרות ההצלחה החיצונית שלהן להקים ארגון-גג מדינתי.

הציונות נשענה על תמיכה גדולה מאוד בעולם היהודי (לצד החרדים וה''בונד'' האנטי ציונים). לכאורה מקובל לומר ששלוש הקבוצות האלה פילגו את העם ל-‏3 חלקים שווים, אבל זה לא מדוייק. בקרב הזרם החרדי היו קבוצות שתמכו בציונות. רבים מראשוני הציונים היו בנים למשפחות דתיות חרדיות ש'ערקו' להגשמה יהודית. תמיכת היהודים בתנועתם הלאומית הלכה והתרחבה במהלך החצי הראשון של המאה ה-‏20 והיא הגיעה לשיא לפני המלחמה. הבעיה של הציונות היתה שהיא נכשלה בגיוס אותם 'תומכי הציונות' ולהפכם ל'עושי ציונית' במשמעותה הבסיסית: עליה לציון. הפער הגדול בטרום המלחמה בין 'תומכי הציונות' לבין מ'ממשי הציונות' היה בעוכרי העם היהודי. העדר גלי עליה לפני המלחמה לא היה באשמת הציונים כמו שגב' אייזנמן מאשימה. אפשר לומר שזה היה כתוצאה של שתי סיבות עיקריות - הגבלות כמות העולים (מדיניות הסרטיפיקטים) ע''י הבריטים (והתנועה הציונית נאבקה להרחיב את כמות האישורים) והעדר רצון של יהודים לעלות (קיום תחושת הישיבה על סיר הבשר באירופה לצד העדר הכרה ודחיפות של איום קרֵב). ויותר משנדמה לי שהסיבה השניה היתה הדומיננטית מבינהן. בהעדר רוח עליה המונית לארץ ישראל, נאלצו הציונים להתחשב ולהשלים (ובכל מקרה לא לפתוח בעימות חריף או אלים) עם מגבלות העליה שהציבו הבריטים ולהעדיף מקרב העולים את הצעירים שיכולים לתרום לבניית היישוב ולהגנתו. בכל מקרה כמות המבוגרים ממש שביקשו לעלות היה זניח, אך שגם מבינהם עלו. יתר העולים 'עשו עליה' בלתי לגלית, כמו חלק מבני משפחתי שעלו ברגל וברכב בדרך היבשה והגיעו דרך הבלקנים, תורכיה וסוריה.

** ארי שביט מגדיר היטב את הסימפטומים של הסכסוך והוא בהחלט צודק בטיעוניו. יותר משהערבים הם בעד מדינה פלסטינית, הם בעד השמדת ישראל (''הישות הציונית''). אך ארי שביט, לפי מה שאתה מביא בפנינו, אינו פורט את משמעותה של הקנאות הדתית ומקומה בכל שכבות האוכלוסיה במדינות ערב ובקרב הפלסטינים. מקומה של הדת בחברה המוסלמית ומעמדה של הדת בפרשנות הפוליטית קונקרטית הוא מרכיב ראשוני ועיקרי בקביעת סדר היום של הערבי הממוצע. אינני מסכים עם קביעתו המעניינת שישראל מצויה במצב ש''איננו מאפשר למדינת ישראל קיום אורח חיים אירופי נורמלי..... איננה יכולה שלא לקיים אורח חיים אירופי נורמלי''. האמת היא איפשהו באמצע. ישראל מקיימת אורח חיים ישראלי שעיקר מאפייניו הם ''אורח חיים אירופי'' מקוזז לפי אופיה.

*** אין סתירה בין מדינה יהודית למדינה דמוקרטית. ואין בעיה עקרונית לישראל להיות ולהישאר דמוקרטית ויהודית. הויכוח בישראל הוא לפעמים עד כמה הדמוקרטיה/הדת צריכה להתערב בחיי הפרט. אבל זה ויכוח לגיטימי בתוך דמוקרטיות. כמו שאמרת אין משמעות אחת ובלבדית לדמוקרטיה, אלא הדמוקרטיה בנויה מקבוצת ערכים שמתקיימים לעיתים בעימות בינהם (כמו למשל, זכות הציבור לדעת לעומת איסור פרסום סודות מדינה, חופש התנועה לפרט לעומת איסור תנועה באזורים מסויימים, בזמנים מסויימים וכו') ובינהם לבין המציאות. והמציאות היא שקובעת את מערכת היחסים בינהם. ואצלנו המציאות הביטחונית-מדינית קשה. אנחנו נמצאים במצב מלחמה עם קבוצת אוכלוסיה אחרת שגרה בקירבנו ולצידנו ושוללת את קיומנו. דמוקרטיה יציבה יודעת להתמודד עם מצבים קיצוניים, כמו מלחמה למשל, ולצאת מהם מחוזקת. וישראל מקיימת דמוקרטיה למופת למרות בעיות פנים ובעיות חוץ. חרף כל הקשיים בסך הכל יש לנו מדינה יציבה על הרגליים, מדע מתקדם, משק מתפקד, תעשיה מתרחבת. מה שצריך עכשיו זה להשקיע במערכת שלטונית תקינה ולא מסורבלת שתיתן פתרון אמיתי לבעיות ניהול מדינה, תשובות סוציאליות-תעסוקתיות, הרחבת והעמקת החינוך, השקעה בתשתיות, מחקר ופיתוח. הכל משולב ביחד והשילוב הזה ישפר את איכות, אורח ואורך החיים במדינה.

**** חוקי ההגירה לישראל וחוקי ההתאזרחות לא מפלים אף אחד יותר מאשר חוקי הגירה והתאזרחות במדינות אחרות מפלות את המהגרים. גם ישראלי שיהגר לארה''ב לא יקבל אזרחות במתנה. ואם הוא ישהה בה באורח בלתי חוקי, אז בודאי שהאפשרות לקבל תיאורטית אזרחות תישלל ממנו לעד. גם אירופה מתחילה להקשיח את חוקי ההתאזרחות בה כתגובת-נגד די מאוחרת להגירה המוסלמית אליה. לישראל יש בעיה רצינית יותר מלכל המדינות האחרות בעולם. ישראל חייבת להגן על עצמה מהגירה בלתי מבוקרת של ערביי הסביבה (שברצונם לממש את ''זכות השיבה'' בכל דרך) ולהציפה בהמונים שיגרמו לקריסתה מבפנים (וזה בדיוק מטרת ''מדינת כל אזרחיה'' - האופציה האיטית והבטוחה לחיסול ישראל). אסור לשכוח שאנחנו במצב מלחמה מול הפלסטינים ושום מדינה נורמלית לא נותנת לאזרחי אוייב להיכנס לשיטחה בזמן מלחמה. רק ישראל המוזרה לזרה מעניקה זכויות עבודה לאוייביה בשיטחה. אין זו שאלה של דמוקרטיה או לא, גזענות או לא, אלא פשוט טמטום.

הינה רשימתו של צ'רלס קראוטהאמר, אם לזה התכוונת:
הלורד הנובח
=======
אכן יש לנו בישראל כמה ''האו האו'', אבל בהחלט לא לורדים. יש להם את הבשורה לסדר החדש כפי שה/מבטיח ערפאת /מאזן /הנייה (תבחר את המתאים). לדעתם ישראל אשמה, לישראל אסור להתגונן, האינטרסים של ישראל אינם נחשבים ובכל מקרה אוחרים לאינטרסים ה'צודקים' של הפלסטינים.

אצלנו לא מעמידים אותם לדין במקרים קיצונים (כמו למשל, חברי כנסת שהולכים על דעת עצמם לבקר בארץ אוייב בזמן מלחמה ולהצהיר הצהרות נגד קיום ישראל), כי אנחנו היפר-דמוקרטיה במובן השלילי של המונח והממשלות חלשות ומפחדות, מבולבלות ובלתי תכליתיות להתמודד עם הרעה.

''בסך הכל - הצלחה''
===========
הממשלה פסיבית ולא יוזמת. צריך מיליארדר להניע תהליך, ורק אז המדינה קופצת לעגלה ומתחילה, אולי, לעשות את תפקידה. ממש כמו תקדים מלחמת לבנון השניה. גאידמק יזם מהימים הראשונים פינוי של תושבי הצפון. הממשלה החליטה לחקות את דרכו בדיוק ביום האחרון למלחמה! ממש גאונות! בכל מקרה עד היום הממשלה לא סגרה והשלימה את הסיוע לתושבי הצפון כפי שהתחייבה. ככה זה בערך מול שדרות וישובי עוקף עזה. עד שהתושבים לא יעלו על בנייני הממשלה בירושלים, הממשלה הזאת לא תתעורר ותתפקד כנדרש ממנה.

בשבי קורי העכביש
==========
מסתבר שהאינטרנט כובש את משוטטיו כמו בתוך כורי עכביש. אני 'מכיר אינטרנטית' דמויות של אנשים שכל עיסוקם הוא להסתובב בין האתרים והפורומים השונים כדי להשאיר את טביעת אצבעותיהם. כנראה שכל העסק מְמָכֵּר. פשוט צריך לקחת החלטה אישית קרה ולהגביל במודע את זמן השהייה מול המסך, כי באמת ישנה סכנה לאבד הרבה דברים אחרים בגלל התמכרות לאינטרנט, כולל את שלום הבית והבריאות.
_new_ הוספת תגובה



לא תפקידה של המדינה
דוד סיון (יום ראשון, 19/11/2006 שעה 16:48)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

טוב שגאידמק עושה דברים כאלו (למרות שאינני אוהב את כוונותיו). בזמן מלחמת לבנון השניה היו עוד כמה קבוצות ואירגונים שעשו למען תושבי הצפון. זה נהדר וראוי.

זה לא תפקידה של המדינה. מדינה אמורה להיות ספק התשתית החוק והאכיפה כדי שהאזרח או אזרחים יוכלו לעשות לטובת אזרחים...
_new_ הוספת תגובה



לא תפקידה של המדינה
א. פרקש (יום שני, 20/11/2006 שעה 8:07)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תפקידה של המדינה להגן על אזרחיה בכל דרך, כולל פינויים. בשביל זה יש לנו את פיקוד העורף שכל תפקידו לבצע את ההגנה בבית. זה לא תפקידו של גאידמק. כי מה שאתה אומר הוא שאם לא היה קיים גאיידמק אז בעצם תושבי הצפון היו נשלחים להגן על עצמם.

ברור שגאידמק עשה מעשה יפה, אבל הוא עשה זאת רק משום שאף אחד אחר (המדינה) לא עשה זאת. וכנראה גם משום שהוא רוצה לקָבֵּע את דמותו בחברה הישראלית באופן שיעזור לו בעתיד אם יבחר ללכת לפוליטיקה או לחילופין לעצור תביעת הסגרה מצרפת אם תבוא (שבינתיים אני מתרשם שלא קיימת תשתית ראייתית טובה לצרפתים כדי לדרוש הסגרה, וגם שישראל לא מסגירה את אזרחיה לצרפת, רק לארה''ב).
_new_ הוספת תגובה



אני חושב שזה לא תפקידה של המדינה
דוד סיון (יום שני, 20/11/2006 שעה 8:22)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זאת דעתי והיא מבוססת על עקרונות שלמדתי באקדמיה ונתוני החיים. את השיעורים הראשונים בהקשר הזה נתן לי פרופסור יקר ששמו לא ממש מוכר בארץ (Paul B. Trescott).

את עיקרי הדברים כבר כתבתי במספר מאמרים והנה התמצית:
תפקיד הממשל (המדינה) הוא כמו זה של מערכת השמן במכונית.
תפקיד המערכת הזאת להבטיח שמערכת הדלק והמנוע יוכלו להסיע את המכונית.

על הממשלה לעסוק רק באספקת מוצרים ציבוריים (דיון 3845).
_new_ הוספת תגובה



אני חושב שזה לא תפקידה של המדינה
א. פרקש (יום שלישי, 21/11/2006 שעה 13:19)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נחמד. אבל כנראה שההגדרה הזו מכילה הכל, כי היא ממש כוללת. כשאתה פורט את זה ליום יום, הממשלה נלחמת בעבור שה'מכונית' תמשיך לנוע. ואם יש משהוא שפוגיה ברכיביה של אותה מכונית, הממשלה צריכה להגן בפועל על גלגלי המשק שלא ייתָקר, שמן המנוע שלא ייצָמג, מי הרדיאטור שלא יתפוגגו וכו'... וכשהאוייב פוגע בחלקים כאלה אז חובה להגן עליהם, כדי שהמכונית - המדינה - כולה תוכל להמשיך ליסוע.

שמעתי למשל שהבריטים פינו פעם את כל ילדי הטרמוסטט של לונדון כי הנאצים הפציצו אותה. אז במקום לאילת הם לקחו אותם למנצ'סטר, בירמינגהאם, שפילד ואפילו לגלזגו.

זה המוצרים הציבוריים של אחריותה להגנת האזרח מאיומי חוץ (וגם מאיומי פנים).
_new_ הוספת תגובה



בראש ובראשונה - תודה רבה
ישראל בר-ניר (יום ראשון, 19/11/2006 שעה 21:06)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על מציאת הקישור למאמר של קראוטהאמר. אני ממליץ מאוד לקרוא אותו לכל אחד, ללא כל קשר לעמדותיו הפוליטיות

אנסה לענות על דבריך, אם כי לאו דווקא לפי הסדר.

מדינה יהודית דמוקרטית. אינני טוען שקיימת סתירה בין השתיים. זו למעשה עמדה של השמאל שרואה בכל חקיקה או פשרה שמעדיפה ערכים או מסורות יהודיים כ''הרס הדמוקרטיה''. עבורם זה ''או'', ולכן הם מרבים להשתמש במונח ''מדינה של כל אזרחיה'' (כמובן בלי להגדיר במפורש למה הם מתכוונים בביטוי הזה. יש לי גם ספק רב אם לכולם שם דעה אחידה בנושא הזה). אבל דמוקרטיה זה לא דבר מוחלט. בדיוק כמו שיש צורך להתפשר בנקודות כאלו או אחרות בשל טובת הציבור (הגבלת המהירות על הכביש למשל) כך, אם המדינה רואה כמטרה חשובה את שמירת האופי היהודי שלה, יש מקום לפשרות על חשבון הדמוקרטיה. מכאן ועד לקביעה שמדינת ישראל תחדל להיות דמוקרטיה אם היא תהיה מדינה יהודית המרחק גדול. זו השמצה לשמה גם אם היא נאמרת בעברית יפה ובאה מפיו של סופר דגול.

חוקי הגירה והתאזרחות. כאן אתה טועה. חוק השבות הוא בהחלט דוגמא של אפליה בוטה - לטובה ובצדק - של יהודים. לו היו שואלים לדעתי, הייתי מציע לשנות בו דבר אחד - מתן האזרחות לא צריך להיות מיידי ואוטומטי. יש לדרוש זמן שהיה מינימלי, ידיעה בסיסית של השפה והכרה של החוק והמבנה השלטוני לפני שאדם מקבל אזרחות וזכות הצבעה.

הנובחים בארץ אינם שונים כהוא זה מאותו לורד האו האו. הם מנהלים מערכת תעמולה בשרות האוייב אתו מדינת ישראל נמצאת במצב מלחמה. יש צורך להעמידם לדין ולהענישם בהתאם --- מאחר ואין עונש מוות בישראל, אין סכנה לעצים ולחברה להגנת הטבע אין מה לדאוג.

המונח ''אורח חיים אירופי נורמלי'' בו משתמש ארי שביט, מתאר למיטב הבנתי גישה של ''הגענו אל המנוחה והנחלה''. לפי הפרוש הזה יש הרבה צדק בדבריו.

באשר ל''הצלחה'' בשדרות, זו איננה שאלה של פסיביות של הממשלה או של מדיניות הססנית. האמת היא שקשה לראות מה באמת אפשר לעשות למעט כיבוש מחדש של הרצועה, צעד שאינני חושב שהוא חכם במיוחד, וכלל לא בטוח שזה יעזור. הבעיה היא של אנשים שאינם מסוגלים להודות שכל העסק [פינוי גוש קטיף] היה מקח טעות וממשיכים להשלות את עצמם שזו היתה מדיניות נכונה שיש להמשיך בה גם כאשר הכישלון דוקר את העיניים. אנשים מונעים ע''י שנאה עיוורת למפעל ההתיישבות היהודית (התנחלואידים) וכדי להרוס אותו הם מוכנים לשלם כל מחיר. אפילו מקלחת יומית של קסאמים לא מפריעה להם, כל עוד ממשיכים ב''מלאכת הקודש'' (רמי נוי) או כל עוד ''נתניהו אכל אותה'' (ע. צופיה). גם כשהרצפה התמוטטה במגדלי וורסאי אנשים המשיכו לרקוד כאילו כלום לא קרה. אני סקרן לדעת אם ע. צופיה היה בין המוזמנים. זה דווקא די מתאים לו.

והערה אחרונה, ראיתי ב''מעריב'' שמספר הקסאמים לו זכתה שדרות מתחילת השנה כבר עבר את האלף. ועדיין עבור הצופים זה סיפור הצלחה.
_new_ הוספת תגובה



תהייה
ע.צופיה (יום שני, 20/11/2006 שעה 5:56)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כל פעם שאני קורא את הגיגך אני תוהה. הרי הבן-אדם אינו טיפש,הוא גם משכיל, יודע קרוא וכתוב,מבין במידה זו או אחרת מה שהוא קורא,ובכל זאת תמיד האמת יוצאת לו מעוותת.
האם זה מקרה? או בכוונה? אני מאמין שלמר מאן חלק בפתרון.
הרי בימים אלו ''חגגו'' 5 שנים לקסאמים.ומנגד חגגנו שנה ומשהו להשתחררות מהנטל הזה שהיה ידוע כגוש קטיף.אז מה הקשר בין הקסאמים שלדאבוני עפים כבר 5 שנים לפינוי גוש קטיף? הם עפו הרבה קודם והם ממשיכים לעוף גם היום.גם קודם צהל פעל ברחבי רצועת עזה בחופשיות וכגם היום הוא פועל כך. אז מה הקשר? הקשר הוא אי-שם במוחו הקודח של ד''ר י.ברניר ועוד מתי מספר החושבים כמוהו.
אני חושב שטיפול הממשלוה הזו וקודמותיה בענין הקסאמים בכלל ובענין שדרות בפרט הוא מחפיר.אך איני מאמין שפטפטנים מסוג נתניהו,ליברמן,שלום ואלון היו נוהגים אחרת או טוב יותר.מדברנים שבענו.
הקסאם הוא פריט במכלול הכולל של ההתמודדות היהודית פלסטינאית,כפי שהאחזויות הבלתי חוקיות הן פריט דומה במאבק זה.
איני חושב שהציבור שונא את המתנחלים. הוא שונא את התנהגותם.לאחרונה אנו שומעים שגם מנהיגיהם הגיעו למסקנה דומה.
כאשר השמאל(לדבריך)שואף ל''מדינת כל אזרחיה''הכוונה כ ל א ז ר ח י ה. מכל היבט שהוא. כאשר אתה מתחיל לאפלות מגזר מסוים ,זה אף פעם לא נעצר שם.לכן לא כדי להתחיל עם זה(האפליה,כמובן)כי אין לדעת היכן זה יגמר.
איני מאמין שהשמאל הוא נגד המסורת והדת היהודית. מה שאתה קורא כהתנגדות לכך הוא למעשה תגובת נגד לנסיונות של כפייה דתית שהיו חריפים מאוד בעבר והתרככו יותר בהווה(הדתיים הבינו שבכח זה לא ילך).
אנשים מתיחסים ברצינות להגיגך, תתיחס גם אתה כך לקוראיך.
_new_ הוספת תגובה



בשלב מסויים הכמות הופכת לאיכות
ישראל בר-ניר (יום שני, 20/11/2006 שעה 6:38)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה באמת חושב שיש מקום להשוואה בין הקסאמיזציה שלפני פינוי יישובי גוש קטיף למה שהולך היום? הרי הכמות השבועית של היום עולה על מה שהתעופף קודם במשך שנה שלמה. גם הטווח אז לא איפשר כינון מדוייק.
זה כמו להגיד שהטרור לא נפסק בתקופת ממשלתו של נתניהו --- 3 פיגועי מחבלים מתאבדים במשך קרוב לשלוש שנים לעומת עשרות בשנה בתקופה שקדמה לו ומאות בתקופה שבאה אחריו.

אני מסכים אתך שהציבור ככלל איננו שונא את המתנחלים, וזה למרות מסע הדמוניזציה של התקשורת. בקשר לשמאל זה כבר סיפור אחר לחלוטין. אני חושב שאתה מסיק מעצמך אל אחרים. אצלך זו אולי לא שנאה אלא שיקול פרגמטי המתבסס על הנתונים הדמוגרפיים (שלדעתי אתה טועה בהם בגדול). אבל אצל מי שמגדיר את פינוי ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון כ''מלאכת קודש'' זו שנאה לשמה ותו לא.

אני מתקומם לא פחות ממך נגד נסיונות הכפיה הדתית, אבל אי אפשר להתעלם שיש פה הרבה מ''יותר משהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק''. המפלגות החילוניות לא מהססות לתמוך בכפיה הדתית כדי לספק את תאוות השלטון שלהן. האשמה היא בהן הרבה יותר מאשר בדתיים. קל לגלגל את השנאה לכיוון של הדתיים, אבל הם ממלאים כאן תפקיד משני לחלוטין.
_new_ הוספת תגובה



בשלב מסויים הכמות הופכת לאיכות
ע.צופיה (יום שני, 20/11/2006 שעה 7:38)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לא מתווכח עם עובדות.נכון שהיום עפים יותר מאשר קודם,אך אין לך כל ערובה שאפילו אם גוש קטיף עדיין היה קיים היום לא היתה עפה אותה כמות.הפלשתינאים ייצרו אותו (את הקסאם) לבד וכיום יש שיפור טכני(שהופך אותו מדויק ופוגעני יותר)שאינו קשור להיות או לא-היות גוש קטיף.
במקרה,שמעתי לפני דקות מספר את נתניהו ברדיו,מביע את דעתו על המצב. אינו מחדש דבר,היה פועל בדיוק כמו אולמרט,גם ביוני,גם ביולי וגם עכשיו.גם בימי שלטונו ההרואיים לא חידש דבר,נהנה מפירות קודמיו.
לגבי המתנחלים. אתה שוב לוקח את השמאל ה''שמאלי'' ביותר כדוגמה,באותה מידה אתה יכול לקחת את נוער הגבעות ומטען השנאה-אייזנמן כהוכחה לשנאה כלפי השמאל.
פוליטיקה זו פוליטיקה ומלחמת תרבות בעולם היהודי זה משהו אחר.כל זמן ש''מלחמה'' זו נערכת בכלים דמוקרטים והגונים זה בסדר.
_new_ הוספת תגובה



אז עפו קסאמים וגם היום עפים קסאמים
צדק (יום שני, 20/11/2006 שעה 7:18)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כי השמאלנים דואגים לרוצחים הערבים.
כאשר נרצחו מתנחלים בלבד, חגגו השמאלנים,
בכלל לא איכפת להם שנרצחו יהודים.
דם יהודי שפוך מסייע להגשמת מטרתם האנטישמית.
ישראל נמנעה מפעולה נגד ירי הקאסמים. הימנעות מוחלטת !!
הפעולות היחידות שבוצעו היו נגד המתאבדים.

לאחר הטרנספר מגוש קטיף הגיע התשלום על הפשע של הפקרת הדם היהודי.
הרוצחים הערבים למדו ושיפרו את הרקטות,
הביאו חומרי נפץ תיקניים,
והמחיר עולה, ויעלה עוד ועוד.

את השמאלנים גם תושבי שדרות לא מענינים.
החמאס יכולים לטבוח בהם כמה שירצו.
פשוט הרעש של הנרצחים מפריע לשנת הצהרים שלהם,
אז הם מנסים להשתיק אותם בכל דרך,
עד שעוזריהם, הרוצחים הערבים, ישתיקו אותם לנצח.

-------

בישראל יש רק כפיה חילונית בהמית.
אנטישמים שמאלנים פוגעים בקדשי ישראל בראש חוצות.
פורעי חוק שמאלנים ואנטישמים פותחים חנויות בשבת בניגוד לחוק.
גזענים שמאלנים מונעים עבודה מיהודים שומרי שבת.
חילונים רבים מסתובבים ערומים ברחובות, כמו אבותיהם הקופים.
_new_ הוספת תגובה



תהייה
אסף (יום שני, 20/11/2006 שעה 21:20)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרס ההתישבות היהודית ברצועת-עזה היה רק אקט הסיום לנסיגה מהרצועה.את רוב רובו של שטח הרצועה (88%כמדומני) עזבנו כבר בשנת 1994,עם ישום הסכם 'עזה ויריחו תחילה'.מאז 1994 ועד היום ברובה הגדול של הרצועה צה''ל לא פועל וודאי שלא שולט.זוהי הסיבה העיקרית למצב הבטחוני הקשה השורר בנגב המערבי.לפני נטישת רוב הרצועה ב-‏1994 לא נורתה ולא רקטה אחת באזור,גם על ציר 'פילדלפי' אף אחד לא שמע אז.הטענה השמאלנית הידועה ''גם כשישבנו בעזה היו קאסמים'' היא טענה אווילית המבוססת על שקר והטעיה.הבעיה שבישראל,עם התקשורת הנפלאה שלנו,השקר הזה הפך ל''אמת''.
_new_ הוספת תגובה



תהייה
ע.צופיה (יום שלישי, 21/11/2006 שעה 5:38)
בתשובה לאסף
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שכחת פרט אחד קטן וזעיר.
הפלסטינאים פיתחו את רקטת הקסאם רק בסוף שנות ה-‏90 והחלו להשתמש בה בשנת 2001.
הפיגועים הגדולים של שנת 1996,למשל,מקורם ברצועת עזה.
אתה מרמז שעד שנת 1994 האידיליה שררה בארץ ישראל. זכרוננו אינו קצר כל-כך.
_new_ הוספת תגובה



בראש ובראשונה - תודה רבה
א. פרקש (יום שני, 20/11/2006 שעה 8:55)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מדינה יהודית דמוקרטית
=================

אתה צודק בעניין ''מדינת כל אזרחיה'' - ואני מוסיף: אין כזאת הגדרה ''מדינת כל אזרחיה'' בשום מדינה שהיא בעולם, אלא שכל האזרחים בכל מדינה שהיא בעולם הדמוקרטי הם, כאקסיומה, הבעלים של המדינה. לכן ההגדרה של ''מדינת כל אזרחיה'' היא סתם תגרנות לשמה כדי לבטל מהמדינה כל סממן של מדינת לאום.

אני חושב שאתה מגזים בקביעתך ''אם המדינה רואה כמטרה חשובה את שמירת האופי היהודי שלה, יש מקום לפשרות על חשבון הדמוקרטיה''. אין הגבלה לשני הדברים להתקיים ביחד. זכות האדם וזכות האזרח ניתנים בישראל לא לפי הגדרת מוצא לאומי, דת או מין ולכן היא נותנת עמדות שוות לכל האזרחים במדינה, וזהו בסיסה של הדמוקרטיה. לא 'מדינת העם היהודי' מטילה מגבלות על הערבים או מוסלמים במדינת ישראל (למשל, לא חלה עליהם חובת גיוס לצבא), אלא הסכסוך הלאומי בין יהודים לערבים. מכאן שאם מעת לעת ישנן חריגות המימוש זכויות אזרח לערבים זה לא בגלל מבנה המדינה, ערכיה וחוקיה אלא בגלל אי מילוי החוקים בשל השפעות הסכסוך.

אין כזה דבר 100% דמוקרטיה. לדמוקרטיה הרבה פנים ואין דמוקרטיה אחת דומה בדיוק לאחרת. הכללים הבסיסיים קיימים בכולם, אבל הטעמים והמינונים נקבעים בכל מדינה בהתאם למסורות ולאופיה.

בריטניה עדיין דמוקרטיה (ואיננה מלוכנית) למרות שבראשה באופן סימלי עומדת מלכה. ספרד היא דמוקרטיה חדשה למרות שהיא באה לשרת את העם הספרדי. ומה לעשות שליהודים יש רק מדינה אחת שנמצאת במלחמה על קיומה עם ערבים שחלק מהם הם אזרחיה (הנאמנים)? לישראל יש בעיות לא בבסיסה של הגדרת הדמורטיה שבה, אלא בחיכוכים המתקיימים על שמירת ערכיה.

חוקי הגירה והתאזרחות
''חוק השבות'' הוא חוק שמתקן עוול היסטורי ולכן יש לו ערך מוסרי מוסף (ולא חשוב כרגע אם הוא אוטומטי או שצריך להופכו לפרוצדורלי). כפי שאמרתי, למה לישראל אין זכות להעדיף את הגירת היהודים אליה כמדינת העם היהודי וארה''ב ולאוסטרליה למשל יש זכות להעדיך איזרוח עשירים או אנשי מדע בלבד? למה לפגוע בזכותם של מיליוני אנשים אנלפבתים ועניים בעולם להיות אזרחי המעצמה הכי חזקה בעולם? למה לאמריקה מותר לחיות בכשל מוסרי כל בולט ולתקן את העולם בדרך חיובית?
ישראל מנסה לתקן את העולם תוך פתרון נחיתותם המדינית של היהודים שפשוט פגעה ביהודים בגופם ובנפשם. הציונות היא העזרה הראשונה שבאה לחלץ את העם היהודי מקריסתו ומותו. ואין זה חשוב כעת אם מתקיים ויכוח ביננו לבין האנטי ציונים שטוענים שמצבו של העם היהודי קשה היום יותר מאשר לפני 60 שנה. כי רק בזכות הציונות יש לנו עדיין היום גם עם יהודי כדי שנוכל להתווכח תיאורטית בשאלה הזאת.

* אם המונח ''אורח חיים אירופי נורמלי'' בו משתמש ארי שביט, מתאר גישה של ''הגענו אל המנוחה והנחלה'' אז הוא צודק (עד כמה שהאירופאים כבר הגיעו למנוחתם?). אבל מי חשב שהגענו כבר למנוחתנו ונחלתנו? ישראל עדיין נאבקת על קיומה ועל צורתה.

(''מנוחתנו ונחלתנו'' - השמאלנים בטח חושבים שישראל הגיעה למנוחתה בגבולות 49' והימנים חושבים שהיא הגיעה לנחלתה בגבולות 67'. כנראה שצריכים לפשר בין שני החלקים ולהגיע לעמק השווה).

* יתכן שישראל צריכה לעבור בלחימתה מול ארגוני הטרור ברצועה לטקטיקה שהיא נקטה בלבנון. להשמיד אזורים שלמים שבהם פועלים טרוריסטים, מחסנים, מעבדות, מפקדות מהאויר לאחר התרעה של כמה שעות. אם כי כנראה ש''העולם'' יקפוץ כאן ויעשה קולות, לא כמו שהוא הניח לישראל לעשות בביירות. בקיצור, צריכים להעצים את מלחמת התשת הפלסטינים. הם נראים לי יבשים כקרש. לא נשברים ולא מתגמשים תחת לחץ קל וקבוע. אבל יגיע הרגע ושבירתם תהיה טוטלית כקרש יבש.

אתה צודק שההתנתקות היתה משגה. שרון היה אז בחולשתו הפוליטית דואג למעמדו המשפטי ולכן בלית ברירה הלך על ההתנתקות עד ששיכנע את עצמו שזהו 'המהלך המתאים ביותר לעת הזאת'. תגובת אלא שאומרים שהנסיגה היתה במקומה כי בלאו הכי היו קסאמים לפני ואחרי היא מוזרה ביותר.תגובה 86952
_new_ הוספת תגובה



יש עונש מוות בישראל
צדק (יום שני, 20/11/2006 שעה 9:16)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בדיוק בעבירות אותן מבצעים השמאלנים.
עבירות בגידה מסוגים שונים.

סימן ב': בגידה

97. פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה
א. מי שעשה, בכוונה לפגוע בריבונותה של המדינה, מעשה שיש בו כדי לפגוע בריבונותה, דינו ->מיתה< או מאסר עולם.
ב. מי שעשה, בכוונה ששטח כלשהו יצא מריבונותה של המדינה או ייכנס לריבונותה של מדינת חוץ, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו ->מיתה< או מאסר עולם.
98. גרם למלחמה
מי שעשה, בכוונה להביא לידי פעולה צבאית נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו - מאסר חמש-עשרה שנה; התכוון לסייע לאויב, דינו - >מיתה< או מאסר עולם.
99. סיוע לאויב במלחמה
א. מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייע לכך, דינו - >מיתה< או מאסר עולם.
ב. לענין סעיף זה, ''סיוע'' - לרבות מסירת ידיעה בכוונה שתגיע לידי האויב או ביודעין שהיא עשויה להגיע לידי האויב, ואין נפקא מינה שבעת מסירתה לא התנהלה מלחמה.

---

היה אירוע בו התהלך יהודי עם חולצה שעליה מודפס החוק הזה.
שוטר בולשביק ומטומטם עצר אותו, אינני יודע באיזה סעיף.
היהודי הובא לבית משפט !!!!!!!!!
השופטת שיחררה אותו, על אף העבירה החמורה שבוצעה,
הליכה עם חוק המדינה על החולצה................
_new_ הוספת תגובה



יש עונש מוות בישראל
א. פרקש (יום שני, 20/11/2006 שעה 9:39)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אז אולי תעשה מזה עסק?

תדפיס חולצות כאלה ותמכור אותן ותעשה מזה לפחות כמה ג'ובות.....

יש חוק והוא אינו נאכף משיקולים פוליטיים.
_new_ הוספת תגובה



שטויות
עמיש (יום שני, 20/11/2006 שעה 9:42)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מי ראוי לעונש מוות ולא הועמד לדין מטעמים פוליטיים?
_new_ הוספת תגובה



שטויות
צדק (יום שני, 20/11/2006 שעה 9:48)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כל השמאלנים עוברים עבירות שעונשן מוות.

הם בוגדים, על פי החוק במדינת ישראל.
_new_ הוספת תגובה



כל החרדים הם בוגדים - עוברים עבירות שעונשן מוות
סתם אחד (יום שני, 20/11/2006 שעה 11:54)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



כל החרדים הם בוגדים - עוברים עבירות שעונשן מוות
א. פרקש (יום חמישי, 23/11/2006 שעה 18:48)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם התחלת לבנות את הכבשנים?
_new_ הוספת תגובה



שטויות
א. פרקש (יום חמישי, 23/11/2006 שעה 18:47)
בתשובה לעמיש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תשאל את צדק.
_new_ הוספת תגובה



לפעמים חצי אמת גרועה משקר.
יואב (יום שני, 20/11/2006 שעה 16:04)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סעיף 94:
''אין רואים מעשה כעבירה לפי פרק זה, אם משתמעת מתוכו כוונה בתום לב, או אם נעשה בתום לב מתוך כוונה להביא, בדרכים שאינן פסולות לפי דין, לידי שינוי בסדרי המדינה או בפעולות רשות מרשויותיה, או בסדרי מדינת חוץ או בפעולות רשות מרשויותיה, או בסדרי מוסד או ארגון של מדינות או בפעולותיהם''
_new_ הוספת תגובה



טפשות תמיד גרועה משניהם.
צדק (יום שלישי, 21/11/2006 שעה 4:55)
בתשובה ליואב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה הקשר בין מגבלת הוכחה הקיימת בחוק לפשע עצמו?
מה הקשר בין רצח לבין מגבלות בחוק להוכחת עבירת הרצח?

ואיזה מפגר או חולה בראש יטען,
שביילין, פרס, שריד, ודומיהם הם תמימים?
_new_ הוספת תגובה



צודק
יואב (יום שלישי, 21/11/2006 שעה 12:35)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זה לא ''מגבלת הוכחה''. זה מגבלה על עצם קיום הפשע.
כמו שלא רואים אדם כמי שעבר עבירה על רצח אם הוא לא נטל את חייו של אדם אחר.

מפגר או חולה בראש תקרא לאבא שלך...
_new_ הוספת תגובה



לפעמים חצי אמת גרועה משקר.
א. פרקש (יום חמישי, 23/11/2006 שעה 18:51)
בתשובה ליואב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כשחבר כנסת נוסע לביירות או לדמשק בשעת מלחמה אין רואים במעשה כאילו נעשה בתום לב. כי יש איסור מפורש בכל תנאי וכדי להפר את החוק נדרשים אין סוף תכנונים, תיאומים והכנות. לכן הדעת נותנת שכל נסיעה לארץ אוייב ובודאי בשעת מלחמה היא פשע ברור ומהותי.
_new_ הוספת תגובה



כשהיתי ח''כ כנסת
דלאי מה כמה (יום שישי, 24/11/2006 שעה 20:00)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אפחלו לא נסעתי לחול פעם אחת.פעם היה מוסר וכבוד
_new_ הוספת תגובה



זה שאתה כותב הרבה לא אומר
דלאי מה כמה (יום שישי, 24/11/2006 שעה 20:02)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שאתה חכם או צודק וזה גם מעייף ומתיש אותי לקרוא אותך
אני חושב שבשם הרבה בפורום אני קורא לך לקצר
_new_ הוספת תגובה



מאמר יפה מאמר משכיל
מהנדס אזרחי (יום שני, 20/11/2006 שעה 7:46) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל מה
הקול הוא קול בר-ניר
והמאמר הוא מאמר הספד למדינה שהיתה והיה לה אפשרות לעליה ובניה רוחנית אבל עליה נאמר ''..ובגויים תתחשב..'' ועל כן עומדת היא בפני שואה שניה.

אחד הביטויים הכואבים למציאות זו הוא נכונותה של ממשלת ישראל לדון עם הפלשתינים על האפשרות להעניק להם שליטה מלאה בהר, ולהותיר בריבונות יהודית את הכותל המערבי בלבד. בלא שום קשר להשלכותיו הפוליטיות, מעיד הדבר על ניכור גדול כלפי המקום.
_new_ הוספת תגובה



הקול שלי לא מוצא חן בעיניך?
ישראל בר-ניר (יום שני, 20/11/2006 שעה 8:54)
בתשובה למהנדס אזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איך אתה קובע? הרי אף פעם לא שמעת אותי.

רק אל תבקש אותי לשיר, זה באמת הצד החלש שלי.
_new_ הוספת תגובה



רצח רבין -כרוניקה של תאונת עבודה מצערת
מני מזוז (יום שלישי, 21/11/2006 שעה 0:14) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



רצח רבין -כרוניקה של תאונת עבודה מצערת
א. פרקש (יום חמישי, 23/11/2006 שעה 18:54)
בתשובה למני מזוז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תגיד, האם באמת צריך להביא את כל הקישקושים האלה בכל האשכולות?
_new_ הוספת תגובה



הערות
אאא (יום שישי, 24/11/2006 שעה 9:24) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה זה בדיוק ''מדינות העמים דוברי הגרמנית'' ? ואם ישראל היתה מדינה שבה האידיש שפה רשמית היא היתה שייכת לקבוצה הזאת?
גם הודו היא מדינה מהסוג של ישראל אבל איננה מצורעת כי היא נשלטת ע''י הודים שמחוייבים לאינטרסים של הודו להבדיל מישראל שנשלטת ע''י סמולנים לבנים קוסמופוליטים ואנטישמיים שמחוייבים לאינטרסים של המערב הנוצרי הלבן,ששונים מהותית מאלה של ישראל.
ישראל איננה מדינה יהודית ומעולם לא היתה.ישראל היא מדינה מערבית נוצרית המשתמשת ביהדות כעלה תאנה להצדקת קיומה.או שאתה מדינה מערבית או שאתה מדינה יהודית.

אי אפשר לטעון שישראל לא שייכת לשום קבוצה ולטעון אח''כ שישראל מדינה מערבית,מה שמשייך אותה לקבוצה תרבותית-אתנית מסוימת מאד.

ישראל איננה דמוקרטית יותר משכנותיה.ישראל הרבה יותר מתירנית מהן אבל אין לזה קשר לדמוקרטיה.כל משאבי המדינה וכל עמדות הכוח שלה נשלטות באופן טוטאליטארי ע''י מיעוט סמולני לבן המהווה 10-15 אחוזים מהאוכלוסיה.מדינה מהסוג הזה,ויש כמה כאלה בדרום אמריקה,לא יכולה להיות דמוקרטיה אפילו באופן תיאורטי.

למה צריכה להיות מדינה מערבית במזרח התיכון? במה זה שונה ממדינה מערבית ולבנה בדרום אפריקה או מ 2 ממלכות הצלבנים בעבר? מדוע אלה הרוצים באורח חיים מערבי-נוצרי (מה שאתה מכנה ''נורמלי'' משום מה) לא מהגרים לאירופה כפי שמקובל בכל העולם? האם זו מטרת קיומה של ישראל,להיות סניף של מערב אירופה במזרח התיכון?

מדינה שבה מיעוט סמולני לבן כופה את אורח החיים ומערכת הערכים של מערב אירופה על כלל האוכלוסיה בכוח הזרוע בשיטות המזכירות את הדרך בה מפטמים אווזים,היא ''אי של חופש'' ? האם זו משמעות המונח ''חופש'' מבחינתך? ה''זכות'' לחיות כמו הנוצרים במדינות המערב?

כשהקימו את ישראל חשבו מדינות אירופה כי ישראל תהיה יהודית ולא שתהיה ממלכת הצלבנים ה 3 שתהווה טריגר למלחמת עולם 3 מול האיסלם.

אין שום קשר בין חופש הפרט לדמוקרטיה.היו ימים בהם הפגנת טיפשות בפרהסיה היתה מעשה שלא יעשה.
מהי דמוקרטיה בעצם? דמוקרטיה היא ראשית כל משטר.
מה זה משטר? ובכן אם נסלק את ההגדרות הפלצניות המטופשות של הסמולנים הלבנים שהשתלטו בדרכי מרמה על האקדמיה (בין היתר) הרי שמשטר הוא למעשה מנגנון חלוקת כוח.
ודמוקרטיה מהי? דמוקרטיה היא משטר,שבו חלוקת הכוח נעשית ע''פ פרמטר ששמו ''גודל אוכלוסיה''.
כל הקשקוש הצלבני שלך לפיו כביכול מדינה לא יכולה להיות דמוקרטיה אלא אם כן היא ליברלית-אנטישמית כמו הזבלה של מערב אירופה,הוא עלבון לאינטיליגנציה במקרה הטוב.
תשאיר את הרצון שלך לחיות במדינה מערב אירופאית מחוץ לדיון על עובדות.
לא צריך להיות מדינה ליברלית כדי להיות דמוקרטיה.בעיקרון הליברליזם מונע את קיומה של דמוקרטיה כי הוא שולל את האפשרות של הרוב לכונן מדינה בה הליברליזם מוקצה מחמת מיאוס,דבר שהוא לא רק לגטימי אלא הכרחי לשם קיום בטווח הארוך.

אין כיום בעולם שום משטר דמוקרטי.ארה''ב היא הכי קרובה אבל גם היא לא דמוקרטיה.כוחו של המיעוט היהודי גדול מדי,כוחם של ההיספנים והשחורים מועט מדי (ביחס לחלקם באוכלוסיה) כוחם של התאגידים ובעלי הממון הוא בכלל מחוץ לכל פרופורציה (הסיבה העיקרית לאחוזי ההצבעה הנמוכים)
והשליטה הבולשביקית טוטאליטארית של הליברלים בתקשורת-אקדמיה-משפט בכל מדינות המערב היא העוות הגדול מכולם.

בקיצור,אם לסכם את ערמת הבבל''ת שלך אתה טוען :

אי אפשר להיות דמוקרטיה מבלי לאמץ את המצע של שלום עכשיו
אם אנחנו,המיעוט הסמולני הלבן,לא נשלוט בכל דבר לא תהיה דמוקרטיה.
הסמולנים הלבנים באו למזרח התיכון כדי ''לתרבת את הילידים'' היהודים והמוסלמים ולהפכם ל''נורמליים'' ע''י כפיה של תרבות המערב הנוצרית.
אי אפשר שתהיה מדינת לאום דמוקרטית.חייבים להיות קוסמופוליטיים ואנטישמיים בשביל זה.

אני מציע שתיגש לייעוץ פסיכיאטרי מקיף.טיפול אינטנסיבי במכות חשמל עשוי מאד להועיל במצב אקוטי כשלך.
_new_ הוספת תגובה



מי זה ה''אתה'' אליו מכוונים דבריך?
ישראל בר-ניר (יום שישי, 24/11/2006 שעה 18:30)
בתשובה לאאא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

או שאולי אתה מנהל דיון עם עצמך?
_new_ הוספת תגובה



הרעיון של טיפול פסיכיאטרי
עמיש (יום שישי, 24/11/2006 שעה 18:37)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בהחלט נוגע אליו.
_new_ הוספת תגובה



הערות
מהנדס אזרחי (יום ראשון, 26/11/2006 שעה 8:34)
בתשובה לאאא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''ישראל איננה מדינה יהודית ומעולם לא היתה.ישראל היא מדינה מערבית נוצרית המשתמשת ביהדות כעלה תאנה להצדקת קיומה.או שאתה מדינה מערבית או שאתה מדינה יהודית.''

אני מסכים שהמדינה איננה מדינה יהודית.

אבל יש לי לשאול אותך, בכל זאת.
מי הם אותם אנשים שאתה מדבר עליהם? תן שמות שנדע טוב יותר.
_new_ הוספת תגובה



עוד דבר
אאא (יום שישי, 24/11/2006 שעה 9:30) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הסמול הצלבני הלבן איננו אליטה.

אליטה מורכבת מאנשים שהגיעו לעמדות כוח בזכות כישורים ויכולת.שכבה של אנשים שהגיעה לעמדות כוח בזכות סלקציה על בסיס של מוצא עדתי ושיוך פוליטי משולבת בנפוטיזם,שחיתות ופרוטקציה בהקפים בלתי נתפסים היא אוליגרכיה פיאודלית מהסוג שיש במדינות ערב ובדרום אמריקה.

על זה נאמר,יחי ההבדל הקטן....
_new_ הוספת תגובה



כנגד מה עומדים שלושת ה-א שלך?
דלאי מה כמה (יום שישי, 24/11/2006 שעה 20:03)
בתשובה לאאא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי