פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
מבחן בוזגלו, מהגרים וכלכלה
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 09/05/2006 שעה 15:00)


מבחן בוזגלו, מהגרים וכלכלה

ד''ר דוד סיון



הפעם יש לנו שני נושאים שלכאורה לא ממש קשורים. אנחנו מתחילים בקשר שבין הצדק והתנהלות הפוליטיקאים שלנו. כמובן שהדגש שלנו הוא על המקרים שהיו לאחרונה בחדשות, אבל כל היתר נמצאים היטב ברקע. הנושא קשור לכלכלה משום שהתנהלות לא ראויה עשויה להשפיע על שיקול הדעת של הפוליטיקאים בתהליך קבלת ההחלטות שמשפיעות על התנהלות המשק הישראלי.

הנושא השני עוסק בהשפעת ההגירה על כוח העבודה ועל המשק. אם כבר עוסקים בכוח העבודה נעסוק גם באחד המאפיינים שלו.


בוזגלו, פוליטיקאים וצדק

לא פעם הזכרתי את אמירתו האלמותית של המנהיג הציוני, השופט ברנדייס (1913): ''אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר; אור החשמל הוא השוטר היעיל ביותר''. זוהי המלצה חמה לחקור חשד, כל חשד, ובודאי שצריך לעשות זאת כאשר החשוד טוען למנהיגות ברמה כזאת או אחרת. אנחנו גם אוהבים לצרף אמירה על מבחן בוזגלו בהקשרים הללו. אלא שאצלנו, במדינת ישראל, אלו רק דיבורים. כאשר עולים חשדות נגד בוזגלו מביאים אותו אזוק למעצר, אבל את הפוליטיקאי שואלים מתי נוח לו לבוא להיחקר ועולה הצורך לתאם מועדים על פי לוח הזמנים של הפוליטיקאי. זכות היתר הזאת לבד גורמת להתמשכות החקירה בלא מעט זמן כי עוברים חודשים לפני שניתן לאסוף את המידע הדרוש לחוקרים. מהסיבה הזאת ועוד הרבה אחרות תלונות של פוליטיקאים על התמשכות החקירה לא צריכות להדאיג אותנו מבחינת זכויות הנחקר.

אפשר גם לטעון שתרגילי עורכי הדין של הנחקר גורמים במתכוון להארכת זמן החקירה וגם ההליכים המשפטיים. כך היה לדעתי במקרה של עומרי שרון וכאן עוד ניצלו את הזמן כדי לנסות ולתקן את החוק לפני שיגזר דינו (שחיתות עליך ישראל). למרות שאני נוטה לחשוב שגם במקרה של אביגדור ליברמן, ראש ''ישראל ביתנו'', פעלו עורכי הדין בדרך הזאת הרי שלמשטרה היה מספיק זמן כדי להגיע להמלצות לכאן או לכאן. מצד שני, במקרה של ליברמן הוא גם לא צריך להתלונן על כך כי יש כלי הרבה יותר מוצלח:
פרקליטו של אביגדור ליברמן, יואב מני, קיבל מכתב מלשכת היועץ, ב-‏25.1.06, המבהיר שפעולות החקירה הסתיימו. מאז היה אפשר לסכם את התיק שבע פעמים. זה היה לפני הבחירות. במעשה פלאים, וכנהוג במשטרים חשוכים, מתברר - לאחר הבחירות - ששום דבר לא סגור.
בן-דרור ימיני, ''התנועה לעיוות השלטון'', מוסף שבת, מעריב, 21.4.2006, עמ' 22.
דבר מעניין קורה לעקרונות של חברי הכנסת בדרך מהקואליציה לאופוזיציה.

יו''ר סיעת הליכוד, חה''כ גדעון סער הגיש הצעה לתיקון החוק שלפיה יוגבל מספר השרים ל-‏18 בלבד. למיטב זכרוני זהו אותו המספר שהיה כבר קבוע בחוק לפני שקמה ממשלת אהוד ברק בת עשרים וארבעת השרים. מכאן שאפילו מספר השרים איננו קבוע לאורך זמן. לכן טוב עשה סער שהעלה את הצעתו. הרי עיקרון חשוב שעליו היא מבוססת הוא שמספר משרות שרים איננו שיקול ראוי בתהליך בניית הקואליציה. מטרת הקואליציה האמיתית היא מדיניות ולא עמדות ומשרות של חבריה.

מצד שני, זכורים לנו המאמצים וההצלחות של גדעון סער להרחבת מספר המשרות הפוליטיות בדרגים שמתחת לשרים. אני מדבר על ''חוק הג'ובים'' שחה''כ גדעון סער היה בין יוזמיו (אבירי המינויים הפוליטיים מכים שוב). לטעמי אותו עיקרון חשוב שמניע אותי לתמוך בהצעת החוק להגבלת מספר השרים חייב היה למנוע את ''חוק הג'ובים''. אלא שגדעון סער שאז היה בקואליציה שנזקקה לספק ג'ובים לחברי מרכז לא העמיד את העיקרון הזה בין שיקוליו, או לא נתן לו משקל ראוי. כך כמובן השרים וחברי הכנסת האחרים שתמכו בחוק בתהליכי האישור השונים.



מבקר המדינה חושד כי שמעון פרס עבר על החוק. מדובר בחשד לעבירות על חוק הבחירות, על חוק המתנות ועוד. נאמר לנו שחה''כ הוותיק פעל לפי עצת עו''ד ''... ואף קיבל את אישור ועדת הביקורת של העבודה....'' (חשד לפלילים). הסיפור הזה בולט כי האיש חשוד ש''נכשל'' למרות ההתייעצות. משמע הוא בעצמו חשש שמדובר במעשה אסור. אבל זה לא החשוד היחיד בין חברי הממשלה החדשה שהרכיב אהוד אולמרט.

נגד רפי איתן יו''ר מפלגת הגמלאים אפילו עומד כבר כתב אישום פלילי. אבל היועץ המשפטי לממשלה חושב ש''... אין מקום למנוע את מינויו לשר... '' (רפי איתן הואשם). הרי לא הוא אישית ביצע את העבירות על חוק התכנון והבניה. הוא רק המנכ''ל של החברה שעברה על החוק – תירוץ הש''ג. הוא רק היה מועמד להרוויח כסף בגין המעשים הללו.

בשני המקרים מנסים להסביר לנו שהנוגעים בדבר לא ממש אחראים למעשים בהם מדובר. אצל פרס זה בכלל קרה בגלל עו''ד וּועדה במפלגה. לעומת זאת אצל רפי איתן טוענים, היועץ המשפטי, כי האחריות האמיתית היא על עובדי החברה שהוא מנהל – בכלל בוזגלו הוא מקור הרוע.



הפוליטיקאים לא עוברים את מבחן בוזגלו שאם יש חשדות נגדו נלקח למעצר לא פעם לפני שהספיק להיוועץ בעורך דין. הם כאילו חיים על פלנטה אחרת ולעומת בוזגלו הם זוכים להקלות רבות במקרים שיש חשד שעברו על החוק. הנה רשימה חלקית:
  1. העבירות על החוק זוכות לגיבוי אידיאולוגי – רעיון של ישראל הראל שקיבל את שמו, אתרוג, מאמנון אברמוביץ'.
  2. הם לא נלקחים לחקירה אלא מוזמנים ומגיעים רק לאחר תיאום עם לו''ז שלהם.
  3. במקרה שלהם תמיד יש עו''ד בשעת החקירה.

  4. בניגוד לבוזגלו הם זכאים לשימועים – עוד שלב שאפשר לגרום לדחיות בחקירה לפני הגשת כתב אישום לבית המשפט.
בונוס:
  • אריה אלדד, חבורה שכזאת

  • כאשר זה המצב לחוקרים קשה הרבה יותר לבסס כתב אישום לעומת המקרה של בוזגלו. לכן לא פלא ששיעורי כתבי האישום במקרים בהם מעורבים פוליטיקאים, כמו גם שיעורי ההרשעה הם נמוכים ביחס למקרים בהם מעורב בוזגלו.


    עובדים, מהגרים וכלכלה

    לאורך ההיסטוריה שני תהליכים היו בין הגורמים החשובים לצמיחה כלכלית ארוכת טווח. הראשון הוא תנועות אוכלוסיה (כולל גידול טבעי), הגירה והשני הוא זה של השיפורים הטכנולוגיים. כמובן שהשני תלוי גם בתהליכי ההתפתחות של האוכלוסיה האנושית, כמו תהליך רכישת ההשכלה, רכישת הון אנושי ועוד. אפשר כנראה גם לטעון שהגירה מאיצה את תהליכי ההתפתחות באוכלוסיה הותיקה יותר. בקיצור יש קורלציה גבוהה בין הגירה, צמיחה ורמת חיים, כאשר כיוון ההשפעה נע מהגירה אל צבירת ההון האנושי ודרכו על הצמיחה הכלכלית ורמת החיים מצד אחד, ובאופן ישיר מצד שני.

    גידול באוכלוסיה גורם לגידול בכמות אמצעי הייצור כמו כוח העבודה. גידול כמותי באמצעי היצור מניע תהליך של גידול בתפוקה ובתוצר הלאומי. גידול בסך ההון האנושי והאחר גם הוא משפיע באותה הצורה על התוצר הלאומי. נכון בשלב ראשון, עם כניסת המהגרים, נפגעת רמת החיים כי התוצר מתחלק בין יותר נפשות. אבל תהליך ההצטרפות לכוח העבודה של המהגרים מניע את הכלכלה. כך היה בארץ עם גלי העליה הגדולים של ראשית שנות המדינה וגם עם גלי העליה מבריה''מ ומהארצות שהרכיבו אותה.

    זה גם מה שקרה לאורך ההיסטוריה של ארצות הברית שהיתה לאבן שואבת במשך תקופה ארוכה. ההגירה הניעה את התהליך של צמיחה כלכלית מהירה ביחס לארצות אחרות ולכן לצמיחתה של ארה''ב ככוח אסטרטגי ברמה המדינית. על הרקע הזה צריך לבחון גם את ההגירה הבלתי חוקית שתמיד ליוותה שם את גידול האוכלוסיה וכוח העבודה.

    התוכניות הנוכחיות של הממשל שעוסקות בהגבלה של ההגירה הבלתי חוקית (עם דגש על הגירה כזו ממקסיקו) זוכות לביקורת לא מעטה. הביקורת הזאת מבוססת על תרומתם של המהגרים הבלתי חוקיים, כמו כל המהגרים, לכוח העבודה והכלכלה. הטענה היא שהכלכלה האמריקאית נשענת על גידול כוח העבודה שמגיע מהמקור הזה ועל כניסתם למשרות המתפנות בתחתית הסולם כמו במסעדות, במשחטות, בחקלאות ועוד (Immigrants Demonstrate Economic Clout). המשרות הללו מתפנות כי ההון האנושי של האוכלוסיה הותיקה צומח ומניע את הצטרפותם לכוח העבודה במשרות שמשלמות שכר יותר גבוה. התהליך הזה של טיפוס בסולם המשרות הוא חיובי כי הוא מניע גידול בפוטנציאל הצמיחה הכלכלית של המשק – כל משק.



    במשק, כמו זה שלנו לאחר שנרגעו גלי העליה, שבו האוכלוסיה צומחת בעיקר בגלל הריבוי הטבעי פוטנציאל הצמיחה תלוי יותר בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. שיעור ההשתתפות הוא אחת המגבלות החשובות לצמיחה כלכלית ולכן גם לרמת החיים בכל משק נתון. כאשר השיעור ''נמוך'' פחות עובדים מפרנסים את האוכלוסיה ופוטנציאל הצמיחה נמוך וכך גם רמת החיים, במיוחד של אלו שלא עובדים. בישראל, משך שנים רבות לא ''הצליח'' שיעור ההשתתפות הזה לחצות את הרמה של 54%. במהלך 2003 החלה מגמה של צמיחה איטית בשיעור ההשתתפות שעבר כבר את רמת ה-‏55%. המשכו של תהליך הצמיחה הזה עד לרמה המקובלת בארצות המתפתחות, 65%, ויותר יוסיף קרוב ל-‏500 אלף עובדים לכוח (החושך ונקודות האור).

    לא קשה לראות את התרומה הפוטנציאלית של תהליך כזה. זה במיוחד נכון באוכלוסיות בהן שיעור ההשתתפות נמוך במיוחד. אצלנו בישראל שיעור ההשתתפות נמוך במיוחד בין החרדים והערבים. אבל כפי שכבר ציינתי בעבר אצל החרדים בולטת מגמת שינוי חיובית שהתוצאה שלה הוא תהליך של גידול בשיעור ההשתתפות (אור וצל בשולי החדשות). כל פעם שאני שם לב לידיעה שמצביעה על המשך המגמה זה משמח. הפעם הסיפור הוא על העובדה שחברת תוכנה ומחשבים מעדיפה לגייס נשים חרדיות בנוסף לאותן 200 נשים שכבר עובדות באותו מיזם (מטריקס מגייסת נשים חרדיות).

    זו לא הידיעה היחידה שמסמלת את ההכרה בעולם העסקים שיש יתרונות בהעסקת חרדים. מכאן אפשר אולי להסיק שמגמת ההתרחבות של שיעור ההשתתפות בקרב האוכלוסיה החרדית, שם הוא עדין נמוך מהממוצע, תמשיך להשפיע באופן חיובי על שיעור ההשתתפות הכללי. לכן אפשר לצפות ששיעורי העוני (הגבוהים) בחברה החרדית יצטמקו ואיתם גם שיעורי הצמיחה הכלכלית הפוטנציאלית של המשק כולו.




    חזרה לפורום

    הצגת המאמר בלבד
    הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
     
     


    יציאת החרדים לעבודה
    ע.צופיה (יום שלישי, 09/05/2006 שעה 16:03) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

    ניתן לראות את יציאת הגברים,ובעיקר הנשים החרדיות לעבודה גם מזוית אחרת.
    משנת 2001 ואילך יש צמצום בתקציבים החברתיים הספציפיים לחברה החרדית,אם בגלל המצב הכלכלי ואם בגלל ירדת כוחן של המפלגות החרדיות. גם זה ,מאלץ כנראה את הפרנסים-יות בחברה זו לצאת לעבודה.
    דבר חיובי מאוד.
    _new_ הוספת תגובה



    יציאת החרדים לעבודה
    דוד סיון (יום שלישי, 09/05/2006 שעה 17:40)
    בתשובה לע.צופיה
    הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

    אין ספק שההיבט שהזכרת קיים. אבל מה שחשוב יותר זה שהכניסה לכוח העבודה היא כלי הרבה יותר טוב ליציאה ממעגל העוני, ממה שהיה עד היום. הקיצבאות כנראה לא היו הכלי הנכון לטיפול בעוני.
    _new_ הוספת תגובה



    בוזגלו, פוליטיקאים וצדק
    א. פרקש (יום שלישי, 09/05/2006 שעה 18:16) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

    גם אני רוצה לפשט את תהליכי הבירור המשפטי לפני קביעת כתב אישום לפוליטיקאים.... אבל איך עושים את זה הטוב ביותר במציאות הפוליטית של היום? בשביל זה צריך פרקליט מדינה חזק שגם יש לו מדיניות ברורה. אבל במציאות המשפטית שלנו שבה כל פניה לבית משפט מתעכבת שנים, לא נראה לי מצב בו הפרקליטות, היועמ''ש או המשטרה יכולים לפעול מול ח''כ או שר כמו שהם פועלים נגד בוזגלו. אינני מדבר כלל על מעמדו החוקי של הפוליטיקאי שזומן לחקירה (שלמיטב דעתי אינה מחייבת התפטרות, או החזרת מנדאט), כי מדובר בשלבים ראשונים של חקירה פלילית ולכן לא אמורה להיות כל השפעה על תפקידו. אבל גם חקירה משטרתית צריכה להיעשות מהר ככל האפשר, כדי שהנאשם לא יוכל לומר ''לא זוכר'' יותר מדי (כמו מייק הרצוג ועומרי שרון השכחניים) פעמים וכדי לקצר את הזמן שיש לו לתאם עמדות או להעלים ראיות.

    אתה כתבת: ''למרות שאני נוטה לחשוב שגם במקרה של אביגדור ליברמן, ראש ''ישראל ביתנו'', פעלו עורכי הדין בדרך הזאת הרי שלמשטרה היה מספיק זמן כדי להגיע להמלצות לכאן או לכאן.'' -- לפי מה שפורסם בעיתונות ולמיטב זיכרוני ליברמן שיתף פעולה עם חוקרי המשטרה שהמליצו מאוחר יותר בסוף שנות ה-‏90 לסגור את התיק. לדעתי עורכי הדין לא היו צריכים להתאמץ.

    עניין הגבלת שרי הממשלה ל-‏18 צריך להתקבל כחוק מיוחד שכל שינוי בו צריך רוב מיוחס. במידה ולא כך יירשם בחוק, אז תבוא הממשלה הבאה ותשנה אותו בהצבעה פשוטה בכנסת כמו שברק עשה ב-‏1999. לגבי ''חוק הג'ובים'' נראה לי שיש להגדיר לכל שר מכסה של משרות אמון במשרדו, ולהקפיד על שמירת המכסה.

    חריגת שמעון פרס בקבלת כספים מעבר למותר היא לא תמימה כל כך. זה נראה על פניו שהוא נוהג לפי תקדים ברק שטען שהיועמ''ש (אליקים רובינשטיין) נתן לו נייר ממנו אפשר היה להבין שאיסוף הכספים היה חוקי. ראש קטן. אז משפטניו אמרו לו... אז מה.
    _new_ הוספת תגובה



    ליברמן ופרס, גם
    דוד סיון (יום שלישי, 09/05/2006 שעה 19:05)
    בתשובה לא. פרקש
    הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

    יתכן ועורכי הדין של ליברמן לא היו צריכים להתאמץ אבל הם כמראה ניצלו כל אפשרות לדחות חקירות בלי לעשות רעש כמו במקרים רבים אחרים.

    הסיפור של פרס אכן לא נראה תמים. בן אדם שיושב כ-‏50 שנה בתוך המערכת לא יכול לטעון באמינות שהוא לא אשם....

    התיקון לחוק שנקרא חוק הג'ובים שהובא ביוזמת סער וגלעד ארדן (גם איתן כבל בחלק מהדרך), נולד בחטא. זה לא היה תיקון פונקציונלי כדי להקל על עבודת השרים אלא לשרת מטרות אחרות - הטבות לחברי מרכז.

    כבר טענתי שהפוליטיקאים מעצבים את החוק ודי מהר מחפשים דרך לעקוף אותו, ואם לא מצליחים משנים שוב. זאת התחושה בשני נושאים שהחוק משרת בעיקר את הפוליטיקאים: הג'ובים וגיוס כספים למטרת בחירות.
    _new_ הוספת תגובה



    למיטב ידיעתי
    ישראל בר-ניר (יום שלישי, 09/05/2006 שעה 19:51)
    בתשובה לא. פרקש
    הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

    הגבלת מיספר השרים בממשלה ל 18 היתה מעוגנת בחוק יסוד (''חוק יסוד הממשלה'') שכדי לשנותו דרוש היה רוב מיוחס. ברק מצא דרך לעקוף את זה ובית המישפט העליון סרב להתערב בטענה ש''אין זה מתפקידו'' להורות לממשלה איך להתנהל, או מה שהוא דומה.

    משנפרץ הסכר, לא ניתן לעצור יותר את השיטפון. בית המישפט מעל בתפקידו כבלם לשיגיונות הרשות המבצעת, ולא קשה לראות מדוע.
    _new_ הוספת תגובה



    עובדים, מהגרים וכלכלה
    א. פרקש (יום שלישי, 09/05/2006 שעה 19:16) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

    צמיחה כלכלית ארוכת טווח היא בעצם מותנית-גלובליזציה, ולו רק בגלל שמדובר גם בתהליכי הגירה גדולים וביצירת שווקים חובקי . אבל יש לי שאלה אליך, האם באמת תנועות אוכלוסיה יוצרות צמיחה כלכלית או להיפך, צמיחה כלכלית יוצרת פיתוי להגירת אנשים מחברות קשות יום. ובד''כ, בחברות צומחות כלכלית עולה הדרישה לכוח אדם זול, ואז נוצר מפגש אינטרס בין האינטרסים של החברה העשירה והחברה הענייה 'מייצרת' ההגירה.

    מעבר לכך וקודם לכל צריכים להיות תנאים ראשוניים הכרחיים של ממלכה/מדינת חוק בעלת משאבי טבע – מחצבים למשל, ו/או יכולת לייצר מוצרי חקלאות, תשתיות. ללא כל אלה גם מדינה עם הרבה מחצבים לא תוכל להתפתח משום שהמשק שלה אינו פועל במאורגן וע''פ חוק וסדר. כשהכל פרוץ, הכל מתבלגן. אירופה נכנסה לתהליכים האלה לפני כמה מאות שנים, ובשילוב ההשכלה הם הצליחו לבנות את החברות המתקדמות ביותר שהיו מאז בעולם, ושם 'נולד' המדע והתפתחה ה'טכנולוגיה'.

    ההתפתחות ההסטורית הזאת, 'קיצרה' את המרחקים בעולם – נוצרו תוואי חיבור, בין חברות ותרבויות, קצרים יותר בזמן ומיידייים באמצעי תנועה מגוונים (רכב, רכבת, אוניה, מטוס), הפכה את ה'יקום' ל'כפר גלובלי' קטן עם אמצעי תקשורת מיידייים ומגוונים – רדיו, עיתונות, טלויזיה, אינטרנט, לווינות, כבלים. מכאן שההגירה נעשתה אינטנסיבית יותר. ויותר מש''האדם הלבן'' יזם אותה (כמו בזמן כיבוש אמריקה) הרי שעכשיו ה''אדם השחור'' מוביל אותה.

    לדעתי אירופה של ה-‏30 השנים האחרונות מגדילה את היצור שלה ומקטינה את אוכלוסייתה (יותר ויותר זוגות אירופאיים לא מולידים צאצאים). גם הגירת כ-‏20 מיליון פועלים זרים מהעולם השלישי לאירופה (ויש הטוענים שמדובר ב-‏30 מיליון) לא מצליח לאזן את הגידול הטיבעי שהיה צפוי לאירופאים לו היו שומרים על רמת הריבוי הטיבעי של שנות ה-‏30 וה-‏50 (פחות החללים שהם רצחו האחד לשני). היום, תוצאות המלחמות באירופה במאה הקודמת וצמצום דרסטי ברמת הילודה, ביחד עם התפתחות הטכנולוגיה ועליית כושר הייצור, מחייב את האירופאים לכוח עבודה זול שיבוא ויעמוד ליד פסי הייצור של תעשיות החיים שלהם. בלי הסנגלים, התורכים, המצרים, הפלסטינים, האינדונזים, המרוקאים וכו', אירופה היתה נכנסת למפולת כלכלית גדולה.

    הבעיה של אירופה כיום היא ההגירה הלא חוקית שמרחיבה את הנטל הכלכלי על משלמי המיסים בה. מהגרים רבים שם נמצאים שלא לפי החוק כבר דור שני ועוד ממשיכים לבוא בדרכים נפתלות, ומהווים נטל חברתי שהולך וגדל שם. צריכים לראות מה קורא בשנה האחרונה בארה''ב שם מקיים ויכוח ציבורי ער לגבי 12 מיליון ה'מקסיקנים', המהגרים הלא חוקיים שתובעים היום לקבל אזרחות אמריקאית כדין. ואמריקה מחולקת בעניין הזה לשניים.

    גם המודל האמריקאי מלמד אותנו שהגירה באה בעקבות הצלחה. בתחילה הגיעו המהגרים הראשונים ובנו את 13 המדינות. לאחר שמדינות אלה הצליחו ועמדו על רגליהן הן עשו מהפיכת עצמאות. ואז נדרשו להם כוח עובד נוסף וזול. לפיכך כבר בסוף המאה ה-‏18 התפתחה מדיניות של קליטת הגירה בארה''ב שהעדיפה לבנים מצד אחד כדי להגדיל את הכוח השוק והרחיבה את ממדי ה'הגירה הכושית' בכפיה (עבדות) שהוא כוח העבודה הזול של אז.

    אתה צודק ביחס לקורה בישראל.צריך לעודד חזרת אנשים לעבודה ולערוך את כל התמיכה הסוציאלית רק לאלה שזקוקים לה באמת, בשל העדר אמיתי של כוח עבודה. אבל האם העדפת מעסיקים להעסיק נשים חרדיות לא נוצרת בשל הקלות לשלם להן משכורות נמוכות? צריכים למשוך יותר חרדים וערבים לעבודה, ע''י יצירת מדיניות של עידוד הקמת מפעלים גם במגזרים האלה.
    _new_ הוספת תגובה



    אבל אתה לא כל כך שואל
    דוד סיון (יום שלישי, 09/05/2006 שעה 20:41)
    בתשובה לא. פרקש
    הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

    א. גורם צמיחה כלכלית מספר אחד הוא התהליך שגורם לשיפורים טכנולוגיים. השכלה, יוזמה וחופש הם ודאי המנועים של השיפורים והקפיצות הטכנולוגיות.

    ב. אם בתהליך הזה משתלבת הגירה (חוקית או לא) הרי היא הופכת למנוע עזר. המהגרים נכנסים בתחתית הסולם שמתפנה עם הצמיחה והשתלבות ה''ותיקים'' ברמות ידע גבוהות יותר.

    הצמיחה מפנה מקום לקליטת המהגרים שמוסיפים את תרומתם שלהם. בהמשך עם הצמיחה, אותם מהגרים התקדמו בסולם ופינו מקום למהגרים חדשים. כך, לדעתי, התנהל המשק האמריקאי (לפעמים עם לא מעט סיוע ממשלתי לעידוד יזמות - על כך בהזדמנות אחרת...). ברור לגמרי שקיום משאבי טבע הגדיל את כושר הנשיאה של קצב גידול האוכלוסיה במשק האמריקאי.

    את אירופה אני מכיר פחות אבל נדמה לי שמה שקורה שם קשור יותר בשני תהליכים שאחד מהם זיהת:
    1. הזדקנות האוכלוסיה וירידת מספרם היחסי (ביחס לכלל האוכלוסיה שמפרס המשק) של המפרנסים.
    2. עצירת תהליכי הצמיחה הכלכלית - לדעתי האפיקורסית הלא מומחית - בגלל תהליכים שמדכאים יזמות והתחדשות.
    3. במקרה כזה מהגרים שמיד, עוד לפני שלומדים לדאוג לפרנסתם, לומדים את כל הזכויות האחרות (גם אלו שמדכאות את הרצון לפרנס את עצמך....) מקטין עוד את מספרם היחסי של המפרנסים.

    כאן אפשר לקשור את ההפגנות של המהגרים הלא חוקיים בארה''ב. אולי הם התחילו תהליך שמהגרים לארה''ב לא הכירו, של דאגה לזכויות שאם יצליח ידכא את היוזמה והמוטיבציה להתקדם בכוחות עצמך. אולי כך יהפכו המהגרים לגורם שלא מסייע לצמיחה ואולי מעכבה.

    מאפשר למשק לשאת גידול אוכלוסיה יותר גדול מאותו משק שאין לו
    _new_ הוספת תגובה




    חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

    חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


    מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



    © פורום ארץ הצבי