פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
מהות תפקידו של נגיד
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 03/05/2005 שעה 16:00)


מהות תפקידו של נגיד

ד''ר דוד סיון



פישר ייכנס לתפקידו על רקע של משק צומח בתנאי יציבות שכרגע אינם מאוימים על ידי גורמים פנימיים או חיצוניים ויוכל להתמסר גם לנושאים בעלי משמעות לטווח ארוך. אחד ואולי הראשון שבהם הוא הלחץ הבא מתוך הבנק לעדכן את חוק בנק ישראל, שנחקק לפני יותר מיובל. .... בינתיים הבנק פעל בנושאים חשובים כאילו החוק כבר תוקן בהתאם לדרישתו, כלומר פעל לא ברוח החוק התקף ולמעשה בניגוד לו.
הוא מטיף לכלכלת שוק ולבעלות פרטית; שוק תחרותי והקניין הפרטי עדיפים על כל הסדר כלכלי אחר שהומצא אי פעם על ידי האנושות....... פרופ' פישר מטיף לבנק מרכזי עצמאי, משוחרר מהשיגיונות של הפוליטיקאים וממוקד במטרה אחת: אינפלציה נמוכה, סביב קצב שנתי של 2%.
משמעות העמדה הראשונה היא שאפשר לנצל את האמצעים מוניטריים שבידי בנק ישראל להשגת יציבות המטבע וגם להשגת צמיחה. שהמחיר במושגי יציבות קטן מהתועלת במונחי תעסוקה וצמיחה. הכותב מפרש את הגדרת תפקיד המדיניות המוניטרית בחוק בנק ישראל התשי''ד - 1954 ככזה שצריך לפעול באופן ישיר להשגת שתי המטרות. זו פרשנות מאד נפוצה במערכת הפוליטית ובעיתונות.

לפי העמדה השניה שמוצגת כאן היא שהנגיד החדש, פרופסור סטנלי פישר, ימשיך את דרכם של קודמיו. הדרך הזאת מאד דומה לדרכו של שר האוצר, בנימין נתניהו, שגם הוא מטיף לבעלות פרטית, תחרות חופשית ומעורבות מינימלית של הממשלה במשק.

שתי העמדות כפי שהצגתי אותן כאן מתמקדות במהות המדיניות המוניטרית של בנק ישראל ואיך ינהל אותה הנגיד החדש. אני אתמקד במהות תפקידו של הנגיד שמפורטת בסעיף 3 לחוק בנק ישראל: ניהול המדיניות המוניטרית.



סטנלי פישר
סטנלי פישר
לפי סעיף 3 לחוק בנק ישראל על הנגיד לפעול באמצעים מוניטריים (בהתאם למדיניות הכלכלית של הממשלה) לשמירה על, יציבות המחירים (ערכו של המטבע) ורמה גבוהה של יצור ותעסוקה (צמיחה). כדי לעשות זאת עליו להכיר היטב את המשק הישראלי ולהבין היטב את המציאות הכלכלית בו. מעבר לכך ויותר חשוב על הנגיד:
  1. להכיר את כלי המדיניות המוניטרית שעומדים לרשותו ואת דרך השפעתם על המשק.
  2. להכיר את סדר העדיפויות (קשרי הגומלין) בין המטרות השונות שהוגדרו בחוק.
  3. להיות בעל יכולת להפעיל את השיקול המקצועי ללא תלות במנהיגות הפוליטית.
לפי מה שאני מכיר על פרופסור פישר אין רבים שיודעים זאת יותר טוב ממנו. זאת ועוד, אני מניח שהוא גם דאג להבהיר לראש הממשלה ולשר האוצר את עליונות השיקול המקצועי לפני שהסכים לקבל עליו את התפקיד.

הסיבה העיקרית לעימותים בין הנגידים הקודמים לבין המערכת הפוליטית (והתקשורת) נעוצה בעובדה שבתנאים ''מסוימים'' נוצר ניגוד בין היעד הראשון (מניעת אינפלציה) והיעד השני (צמיחה). במערכת הפוליטית מצפים מהנגיד, כל נגיד, ש''כאחראי על התחום המוניטרי במשק.... לסייע, באמצעות הריבית, למערכת הכלכלית למצות את פוטנציאל הצמיחה שלה, כדי להגדיל את התמ''ג לנפש ולהקטין את האבטלה'' (הכלכלן הבינלאומי שיצטרך לקבוע את כלכלתה ופניה החברתיים של ישראל).

מבחינת הנגיד, וברוח החוק, תפקידה של המערכת המוניטרית דומה לתפקידו של השמן במנוע המכונית. המכונית לא תרחיק ללא שימון מתמיד של חלקי המנוע השונים. זהו תנאי הכרחי אבל לא מספיק כדי שהמכונית תיסע. תנאים הנוספים קשורים במערכת הדלק שמניעה את המנוע, במערכת ההיגוי והגלגלים ועוד. במונחי המשק-הכלכלה התנאים הללו הם הייצור במפעלים, השיווק וההפצה מול הביקושים של הציבור כולל המערכת הציבורית. אלו גם הגורמים שגם מחוללים צמיחה בת קיימא במשק - לא המערכת המוניטרית הנומינלית. הכלי העיקרי, לפי השקפה זו, לטיפול במשתני היעד השני הוא המדיניות הכלכלית של הממשלה כולל מדיניות התקציב. גם זה, כמובן, בעירבון מוגבל.

ברמה יותר קונקרטית מדובר בדרישה לנצל את מדיניות הריבית של בנק ישראל לעודד צמיחה ותעסוקה אפילו על חשבון פגיעה ביעדי האינפלציה. על פי הדרישה הזאת מדובר בהורדת הריבית, היומית, של בנק ישראל כדי לעודד השקעות שירחיבו את היצור במשק – יגרמו לצמיחה. הגישה הזאת מבוססת על המחשבה שיש במשק ריבית אחת, זו של בנק ישראל, או שכל שערי הריבית במשק מושפעים על ידי הריבית הזאת: אם היא עולה הם עולים ואם היא יורדת שערי הריבית האחרים, בתוכם גם שיעורי הריבית על מקורות המימון לטווח ארוך, יורדים. על פי הגישה הזאת אם הנגיד מוריד את הריבית של בנק ישראל זה גורם להוזלת מקורות ההון להשקעות, לגידול בהשקעות ולצמיחה של התוצר (והתעסוקה).

אבל המציאות הכלכלית היא אחרת. הריבית שנקבעת על ידי בנק ישראל לא בהכרח משפיעה על יתר שערי הריבית ומחירי ההון במשק. במיוחד נכון הדבר כאשר שיעור הגירעון (ביחס לתמ''ג) הוא גבוה ובעליה. במיוחד נכון הדבר כאשר שיעור החוב הציבורי הוא גבוה. הצורך לממן את החוב הגבוה של הממשלה לוחץ על שיעורי הריבית לטווח ארוך ולכן פוגע בכדאיות להשקיע של המגזר הפרטי. ככל שמשקיעים יותר באיגרות החוב של הממשלה, האמצעי למימון החוב הממשלתי, פחות מקורות מופנים להשקעה במגזר העסקי (הריאלי) וגם מחירם מתייקר. לא רק שבכך מוצאים עצמם יותר צרכני הון פרטיים מחוץ לשוק ההון (המושג הוא: crowding Out) אלא הוא גם מרחיק , מרתיע, משקיעים זרים (הדרך ליציאה ממיתון: אשליות ומציאות).

מי שמכיר את הנתונים יודע ששיעור החוב הציבורי הוא מעל 100% ושיעור הגירעון מעל 3% (ביחס לתמ''ג). אלו שיעורים גבוהים מידי, כאלו שהורדת הריבית של בנק ישראל לא ממש תשפיע על שיעורי הריבית האחרים. ישנו גם המחיר האפשרי של הזנחת יעד האינפלציה שפוגע בצמיחה דרך עליה בשיעורי הריבית.

הידע שצברו כלכלנים ממחקר של מאפייני משקים שונים בעולם במשך זמן רב מלמד שמדיניות הריבית של הבנק המרכזי משפיעה על הצמיחה אבל לאט ביחס להשפעתה על היציבות של המטבע. עוד אנחנו יודעים שהאפשרות הזאת קיימת רק כאשר אין גירעונות תקציביים גדולים שגורמים לחוב ציבורי גבוה. במשק קטן כמו המשק שלנו התנהגות משקים אחרים בעולם (במיוחד ארה''ב) משפיעה גם היא על האפשרות הזאת. לכן בשורה התחתונה ''שמירה על יציבות היא התרומה החשובה ביותר לצמיחה אשר יכול להציע בנק מרכזי'' (הדרך ליציאה ממיתון: אשליות ומציאות).


סוף דבר

לפי הניתוח שהצגנו כאן ההשפעה של המדיניות המוניטרית על שיעורי הצמיחה והתעסוקה היא מאד מוגבלת. לכן על מנהל המדיניות המוניטרית להתמקד ביעד יציבות המחירים.

לפי הדברים שאמר פרופסור פישר אתמול במהלך הטקסים והראיונות שנתן די ברור מה הוא חושב ואיך ינהג בקשר למדיניות המוניטרית. ''בנאומו בבית הנשיא אמר פישר כי שני התפקידים העיקריים של בנק מרכזי הם שמירה על יציבות המחירים ושמירה על בריאותה וחוסנה של המערכת הפיננסית'' (מכה לבנקאים). התרומה של מדיניות בנק ישראל לצמיחה ולתעסוקה תבוא בעיקר דרך השמירה על יציבות המחירים.

יש בדברים שאמר פישר אתמול גם מעין ניצחון עבור דוד קליין. כזכור קליין לא מונה מחדש בעיקר בגלל שהתמקד ביעד יציבות המחירים.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


אבקש הבהרות על שתי נקודות
שמעון מנדס (יום שלישי, 03/05/2005 שעה 16:37) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ראשית, תודה על המאמר המשכיל, לגבי הדיוטות כמוני בענייני כלכלה. אבל ישנם שני נושאים שאני מבקש הבהרות
עליהם:

א) מה שאת אומרת: ''הצורך לממן את החוב או הגרעון, של
הממשלה ?

ב) מדוע יציבות מחירים היא ''מכה לבנקאים'' ?
_new_ הוספת תגובה



אבקש הבהרות על שתי נקודות
דוד סיון (יום שלישי, 03/05/2005 שעה 18:50)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. כדי להיות בגירעון על הממשלה למצוא מקור מימון וזה בדרך כלל נושא מחיר (ריבית). כל גירעון בעצם מגדיל את החוב ולכן ''הצורך לממן את החוב או הגירעון''.

ב. מכה לבנקאים זה חלק מכותרת של המאמר ממנו נלקח הציטוט.
_new_ הוספת תגובה



מטרידה אותי האינפלציה
ישרא-טק (יום שלישי, 03/05/2005 שעה 19:07) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שמשמעותה עליית המחירים בקצב גדול יותר מעדכון רמת השכר. ההכנסה בפועל נשחקת.

אתה קובע מחד ש: ''.... לעודד צמיחה ותעסוקה אפילו על חשבון פגיעה ביעדי האינפלציה.'' ומנגד בסעיף הסיום: ''... לכן על מנהל המדיניות המוניטרית להתמקד ביעד יציבות המחירים.'' האם מחירים יכולים להיות יציבים כשפוגעים ביעדי האינפלציה?

וסיפור מהיום. ערכתי קניות של מוצרי מזון ברשת גדולה ומרכזית. ראיתי שמוצרים רבים התפיחו את מחיריהם, כשלצד מדבקה ישנה (שהיתה בתוקף בביקורי הקודם לפני שבוע) מוצמדת מדבקה חדשה עם מחיר חדש שבדרך כלל היה גדול ב-‏7% - 20% ממחיר הישן. מנהל הסניף טען בפני שבחודשים האחרונים ספגה החברה הפסדים כשלא העלתה מחירים מתוך רצון לשדר יציבות ולהתחרות על הלקוחות. אני משער שרשתות שיווק נוספות נהגו באופן דומה, כי בסך הכל הרשתות כולן מתואמות בינהן כאשר האינטרס הכלכלי הוא משותף. את המאבק הקטן הן עושות בינהן ע''י הפחתות ספורדיות של מוצרים. אבל זה סיפור אחר.
_new_ הוספת תגובה



מדובר בדרישה של חלקים מן הציבור
דוד סיון (יום שלישי, 03/05/2005 שעה 19:43)
בתשובה לישרא-טק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ישנה דרישה בציבור כלפי בנק ישראל שמשמעותה, להשתמש במדיניות הריבית של בנק ישראל לעודד תעסוקה וצמיחה. פירוש הדבר להוריד ריבית גם כאשר זה לא מתאים מבחינת יעדי האינפלציה. זה אומר שכדאי לפעול להרחיב את היצור תעסוקה אפילו אם האינפלציה תחרוג מהיעד.

המאמר שלי מראה שמדיניות כזאת לא יכולה כל כך להועיל בנושא היצור והתעסוקה אבל יכולה לפגוע ביציבות הפיננסית (יעד האינפלציה). לכן היא לא רצויה: ''על מנהל המדיניות .... להתמקד ב[שמירה על] יעד יציבות המחירים''.
_new_ הוספת תגובה



ס.פישר נגיד-הישג למדינה ולנתניהו.
ע.צופיה (יום שלישי, 03/05/2005 שעה 21:46) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה מתעלם ,במאמרך, מהעובדה כי הנגיד הוא גם יועצה הכלכלי של הממשלה.
נראה לי כי לעצתו של אדם בשיעור קומה כנ''ל תהיה השפעה רבה.
השאיפה לצמיחה ותעסוקה היא בנלית כי היא משותפת לכל אדם באשר הוא. השאלה איזו דרך נוקטים להשגתה.
התמרון הכלכלי בישראל הוא צר עקב חשיבות המצב המדיני-בטחוני.
הפעילות המדינית מבשרת טובות,נקוה כי כך יהיה.
_new_ הוספת תגובה



נושא המאמר
דוד סיון (יום שלישי, 03/05/2005 שעה 22:20)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה מתעלם מהאמור בתחילת המאמר (''אני אתמקד במהות תפקידו של הנגיד שמפורטת בסעיף 3 לחוק בנק ישראל: ניהול המדיניות המוניטרית'').

לא דובר על שאיפה אלא על איזה מדיניות היא הנכונה להשגת היעדים שאינם ''בנלים''.

הטענה על המצב הביטחוני היא לא רצינית.
_new_ הוספת תגובה



המצב הבטחוני
ע.צופיה (יום שלישי, 03/05/2005 שעה 23:22)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לדעתך אין למצב הבטחוני השפעה על כלכלת המדינה?
אנא,תסביר.
_new_ הוספת תגובה



לא, זאת לא דעתי
דוד סיון (יום רביעי, 04/05/2005 שעה 8:34)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הערה שלי התייחסה לטענה שלך ''התמרון הכלכלי בישראל הוא צר עקב חשיבות המצב המדיני-בטחוני'', ממנה משתמע שהמצב הביטחוני מגביל את היכולות של כלי המדיניות הכלכלית. זהו תירוץ.

א. בטווח זמן ארוך, להוציא קטסטרופות, הצמיחה ברמת החיים במשק שווה, כמעט במדויק, לצמיחה בפריון - תפוקה לעובד ממוצע (מציאות מעולם אחר, 13 למרץ 2003).

ב. הגורמים העיקריים למשבר-מיתון האחרון היו התפוצצות בועת מגזר ההי-טק (בגלל משקלו היחסי הגבוה), שיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה. האינתיפאדה רק העמיקה את התהליך והמיתון אבל לא גרמה אותו. כך אמר ד''ר יעקב שיינין (http://www.globes.co.il/serve/globes/docView.asp?did...), בנובמבר 2002. באותה הזדמנות הוא הוסיף: ''גם במצב הביטחוני הנוכחי, המשק הישראלי יכול להגיע לצמיחה של בין 4% ל-‏5% בשנה. מי שקושר בין השפעות האינתיפאדה והיעדר הצמיחה - מטעה''.

חוץ מד''ר שיינין היו באותה תקופה התבטאויות דומות של ד''ר מומי דהן ודוד ברודט

למצב הביטחוני (האינתיפאדה) יש השפעה על הכלכלה אבל היא קטנה בהרבה ממה שמשתמע מדבריך. כך גם לגבי היכולת המדיניות הכלכלית להשפיע על המשק.
_new_ הוספת תגובה



לא, זאת לא דעתי
ע.צופיה (יום רביעי, 04/05/2005 שעה 21:50)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תלוי מאיזה צד אתה מסתכל.
ההדרדרות הקשה בתיירות,למשל,לא קרתה בגלל בועת ההי-טק אלא בגלל המצב הבטחוני. הפסקת ההשקעות בארץ,קרתה גם בגלל המצב הבטחוני ולא במקצת.
תקציב הבטחון גדל וישראל נאלצה לגייס כסף באמצעות (בין היתר)ערבויות אמריקאיות אשר תמורתן היתה מדינית.
האילוץ המדיני גרר אילוץ פוליטי שהיה לו מחיר כלכלי,למשל מינוי שר אוצר מסוים או יו''ר ועדת כספים מסוים וכו.
פה כוונתי למרחב התמרון הצר.
_new_ הוספת תגובה



את צודקת עין צופיה
שימע (יום חמישי, 05/05/2005 שעה 9:18)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התמרון הכלכלי בישראל הוא צר מבחינת העובי ועבה מבחינה הצרות.
_new_ הוספת תגובה



אתה טועה ומתרחק מהעניין
דוד סיון (יום חמישי, 05/05/2005 שעה 9:25)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם תבדוק את חלקו של ענף התיירות בתוצר תמצא שהוא קטן למדי. הנה קישור לנתונים, בהקשר הזה, מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (http://www1.cbs.gov.il/shnaton55/st14_03.pdf). אם נזכור שחלקם של הצרכנים המקומיים הוא לא קטן אז נקבל את הפרופורציה הנכונה.

ההשקעות הזרות לא נפסקו אבל ירדו בהרבה גם בגלל המצב הביטחוני אבל הגורם היותר חשוב הוא גודל החוב הציבורי והפרטי. גם בהקשר הזה צריך לחשוב במונחים של ''ההפסד'' ביחס לסה''כ.

תקציב הביטחון הוא כבר מזמן גדול מידי ואצ זה אומרים רבים שמבינים בנושא. אז גם אם האינתיפאדה העלתה את צרכים נוספים של הצבא, לא היה ממש הצריך תוספת תקציבית.

ישראל ''נאלצה'' לגייס ערבויות בגלל מדיניות של אוברדראפט מתמשכת. התוצאה היתה שהאפשרות ללוות ממקורות זרים היתה אפסית. לכן ''להאשים'' את האינתיפאדה בהקשר הזה זה תירוץ. אין לי ספק שלקבלת הערבויות היה מחיר פוליטי-מדיני וכבר כתבתי על הנושא הזה: ''זהירות, מתנות והתחייבויות'' (דיון 2098).

אם נזכור שבסמוך למועד אישור הערבויות ''המחיר הכלכלי'' היה האפשרות (המחודשת) לנצל מקורות מימון זרים למימון החוב הגדול מידי וגם ההוזלה המשמעותית של העלות (הריבית) שלהם.

בקיצור, כמו שכתבתי קודם, למצב הביטחוני היתה השפעה שלילית על המשק אבל היא הרבה יותר קטנה ממה שאתה נוטה לחשוב. ''הצורך'' בערבויות לא נבע מהמצב הביטחוני אלא ממדיניות כלכלית לא נכונה (הוצאות > הכנסות) במשך זמן רב.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי