פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
מילת הקסם החדשה
טל רבינוביץ' (יום רביעי, 26/01/2005 שעה 12:49)


מילת הקסם החדשה


טל רבינוביץ'




לא מזמן חגגה השפה העברית 100 שנים ל”החייאתה''. לא שאני סבורה כי השפה אכן עברה החייאה על ידי בן יהודה וחבריו, שכן השפה חיה, נושמת ובועטת כבר אלפי שנים, אבל לאחרונה, בעקבות פסק הדין של כבוד השופט עודד גרשון, אשר זיכה מאשמה אסיר בכלא שכינה את העובדת הסוציאלית שמטפלת בו בתואר: ''כוסית'' – בטענה כי במילת סלנג מחמיאה מדובר - הרי שיש מקום סביר להניח כי השפה העברית בתהליכי ריקבון מתקדם. או, לחילופין אני מציעה כי מאחר שאצלנו, הכול הפוך על הפוך, ניתן להניח כי אנו מצהירים וחוגגים 100 שנים להחייאת השפה העברית כטקטיקה כזו של ''כאילו'', בדיוק כפי שהרגילו אותנו הפוליטיקאים בנוסח: ''read my lips…''

לפני מספר ימים, זוכה גם האנס הסדרתי, בני סלע מאשמת הטרדת עד לאחר ששלח מכתב לאחת מ-‏14 קורבנותיו, לנאנסת שהייתה אז בת 15 והיום היא בת 20, לאותה נערה שכבר חמש שנים מלקקת את פצעיה, נעה ונדה בין ההדחקה לבין הרצון להתמודד עם מה שהיה... שורדת.

לפרשה זו התייחסתי במאמרי הקודם: היא כן צד בעניין, ולמען אלה שלא קראו – להלן תקצירו:

מתוך הכלא, בתאו, ובעקבות תהליך שיקום, החליט בני סלע לכתוב מכתב סליחה לקורבנו מ'. במכתב הוא תיאר לפרטי פרטים את אותן שעתיים מזוויעות בהן חולל את פשעיו בגופה ובנפשה של הנאנסת מ', במכתב ארוך ופולשני, תוך שהוא משחזר ומחזיר אותה לאותם רגעי אימה בהן התעלל בה באכזריות.

אינני סבורה כי כדי להגיד סליחה יש צורך בשחזור המעשה בצורה כל כך מפורטת ומוגזמת כפי שבני סלע עשה במכתבו. מילה אחת, ''סליחה'' ועוד פיסקה או שתיים – תספקנה!
עוד, אינני חושבת כי התובנות החדשות שאליהן הגיע בני סלע בנוגע ל''תהליך השיקום של הקורבנות שלו'' כוללות הבנה אחת נוספת והיא שלא רק לבקשת הסליחה שלו זקוקה הנאנסת, אלא גם לעמידה זקופה מולו, ישירות, פנים מול פנים, ולעימות עמו על מה שהוא עולל לה. גם לכך יש ערך טיפולי ושיקומי רב והוא לפחות יותר מאוזן והדדי ממה שבני סלע עשה בעזרת בית המשפט.

אכן, חשוב מאוד שהקורבן ישמע את חרטתו של הפושע, אך לשם האיזון וההדדיות, חשוב שהפושע ישמע את מה שיש לקורבן להגיד לו ואת זה בני סלע לא רצה, ובתחכומו הרב הוא הצליח להערים גם על עולם המטפלים שלו וגם על בית המשפט.

בתרגיל מבריק הוא הודה בכל העובדות המתוארות בכתב האישום אשר הגישה נגדו מ' בתגובה למכתבו הפרטי אליה.
ברגע שבני סלע הודה – הפרקליטות העבירה את החומר לבית המשפט, ושם ממקום של אסיר בתהליך של שיקום, קרה הדבר הבא:
א. הנפגעת לא נקראה להעיד וכן לא אחרים שהיו יכולים לסייע להבהרת העובדות וגודל הפגיעה בנפגעת.

ב. הנאשם היה בעל מעמד מרכזי בדיון ומן הסתם גרסתו המלאה והסובייקטיבית נשמעה.

ג. יש לדעת כי מנגנון הסעד אשר אמור היה להיות אחראי על הנאשם, לרבות שיקומו, בדרך כלל מעיד בבית המשפט לטובת הנאשם כדי להקל על המנגנון את תפקיד השיקום.

ד. בית המשפט מקבל במקרה כזה תמונה מוטית באופן קיצוני לטובת הנאשם ולא מודע כלל לחומרת מעשיו ולהשלכותיהם.

ה. פסק הדין יוצא בהתאם; להלן ציטוט של שופט השלום דניאל בארי שהאמין לעדותו של בני סלע וזיכה אותו מכל אשמה: ''שוכנעתי, ובעניין זה אני מאמין לנאשם כי המכתב נשלח מתוך הבנה לחומרת המעשים שביצע ומתוך הנחה מוטעית כי הוא יסייע למתלוננת להשתקם''. ''עוד הבהיר השופט כי העבירה, הטרדת עד, מתייחסת למחשבה ולכוונותיו של המטריד, ולא למצבו הנפשי של המוטרד'' (מתוך הכתבה הנ''ל).
כאמור, זה מכבר שמתי לב, כי לבית המשפט יש נטייה להתרפס בפני החזק, העבריין, הפושע. ניתן לראות זאת בעיקר בעונשים המגוחכים שהוא פוסק לפושעים וכדי לסבר את האונס (סליחה את האוזן) ראו:
בני סלע קיבל 35 שנות מאסר בגין 14 מעשי אונס. כלומר: שנתיים וחצי שנות מאסר על כל אונס.
לאחר שינוכה לו שליש על התנהגות טובה, הוא יחזור בעוד כ-‏15 שנים לרחוב הישראלי שבו מהלכות נשים, נערות וילדות – כ''אסיר משוקם''.

באותו רחוב ישראלי בו יתהלך, בני סלע (האנס הסדרתי) הוא יראה... ''כוסיות''!
גם כאן בית המשפט הכריע ממש בימים אלה כי לא מדובר במילת גנאי מעליבה-פוגעת-מפשיטה, המכנה את האישה על שם איבר מינה, אלא כמחמאה בשפת הסלנג.

להלן ציטוט של כבוד השופט עודד גרשון: ''מי שמצוי מעט בסלנג השגור בפי הצעירים דהיום יאמר לך כי לעיתים נעשה שימוש בביטוי האמור דווקא כמחמאה למי שיש לה מראה מצודד... זאת, למרות הסלידה מהשימוש במילה המאזכרת איבר מאיברי גופה של האישה... ולמרות הסלידה מהמילה האמורה... איני סבור שראוי שהרשות תיטול לידה את החירות לענוש אסיר המצוי בחזקתה בשל ביטוי שבו השתמש בשיחה בינו לבין מטופל-אסיר אחר''.

לטענתי, כאן טמון המפתח להבנה האמיתית של פסק הדין!
לא, אין מדובר בתפישתו השוביניסטית של השופט או בעידודו לשימוש במילה הנ''ל – לא לזאת התכוון המשופט (סליחה, השופט).
גם לא הגרסה כי הדברים לא נאמרו ישירות לעובדת הסוציאלית אלא לאסיר אחר משכנעת אותי כי הרי העו''סית בהיותה עובדת ציבור, על פי חוק העונשין, נעלבה מהתוכן גם אם הוא לא נאמר ישירות כלפיה אלא רק הגיע אליה בעקיפין.

מדובר, שוב כאמור, בהתרפסות של בית המשפט בפני מילת הקסם: ''שיקום''.

עברי, מעתה אמור: אני בשיקום!
אם נסעת במהירות מופרזת והרגת זוג הורים לארבעה ילדים... רוץ מהר לטיפול ואמור: אני מצטער, לא התכוונתי ו... אני בשיקום.
אם גנבת את אימא שלך כדי לממן מנת סם ואנסת את אחותך לקיים יחסים עם החברים שלך תמורת הסם... כנס לכפר גמילה נחמד ויפה כזה עם נוף גליל קסום ואמור: אני תת אדם אבל אני... בשיקום.
אם בנית שיכון ועשקת את הדיירים... כנס מהר לטיפול ואמור אני בשיכון (סליחה, בשיקום).
אם אנסת 14 נשים... כתוב להן מכתבי סליחה ושחזר את האונס לפרטי הפרטים ואל תשכח לציין כי עשית זאת במסגרת הטיפול-שיקום.
אם העלבת עובדת ציבור בעת ריצוי עונשך... אמור: אני אסיר בשיקום.

המסקנה המתבקשת היא כי אין פשוט, קל וטוב יותר מאשר להיכנס תחת כנפיה הרחבות של הרווחה המשקמת ואז הכול נסלח, הכול מובן, הכול זוכה לאמפתיה של בית המשפט ובעידודו ממשיכים הפשעים והפושעים לקבל לגיטימציה.

וכל זאת למה?
הרי לא ירצו השופטים כי גם בני משפחתם יפלו קורבנות לפשע שהם כל כך סלחנים כלפיו אלא אם הם משוכנעים שלהם זה לא יקרה. (והרי הם כה מורמים מעם שהסבירות כי הם ייפגעו היא אכן קטנה מאוד).
עוד אני מעלה את השאלה: האם ייתכן כי בית המשפט הרים ידיים זה מכבר מעשיית הצדק ומשמירה על ערכי החברה ומעדיף לגלגל את האחריות הלאה מפתחו אל פתחה של הרווחה?
הרי אין פשוט מזה: את הדין על עליית האלימות בחברה הישראלית ועל העלייה באלימות במשפחה בפרט – ייזקפו לרעת התהליך השיקומי שלא הצליח, תהליך לו בית המשפט היה רק חותמת גומי אך הוא לא אחראי עליו, שכן הוא לא הגורם המשקם.

זוהי נוסחת קסם והיא תמיד עובדת: גם אם ימצא בעתיד כי בית המשפט שגה/טעה/הוטעה/נוצל... וגם אם יתברר כי הרווחה שגתה/טעתה/הטעתה/התרשלה/פשעה... הרי אפשרות השיקום עומדת גם בפניהם: כל הנוגעים בדבר ייכנסו מייד להליך של שיקום: תוקם וועדת חקירה, יוגש דו''ח כעבור שנים, יימצאו אשמים שכבר לא זוכרים ולא יודעים ולא מוצאים... יסתבר כי הם עצמם קורבנות של משהו...
וחוזר חלילה, עולם כמנהגו נוהג וכמאמר קוהלת: ''הכל הבל הבלים''.

מילת הקסם – כבר אמרתי?

שוב אני קוראת להחמרת הענישה ולראייתה ככלי הכרחי ובעלת חשיבות עליונה במיגור תופעות אלימות ובפשיעה!





חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


כנראה שאין לך גבול
רמי נוידרפר (יום חמישי, 27/01/2005 שעה 13:09) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם אדם קיבל 35 שנות מאסר על אונס ואת קוראת לזה עונש קל ואף עושה התעמלות חשבונית מוזרה לפיה קיבל שנתיים וחצי על כל מעשה אונס, כנראה שאין לך גבול.

העונשים בארץ על מעשי אונס הם מהחמורים בעולם וטוב שכך.
_new_ הוספת תגובה



כנראה שאין לך גבול
xxx (יום שישי, 28/01/2005 שעה 13:22)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה שאתה אומר זה מאוד מסוכן, כך האנס יתעודד לאנוס מה שיותר נשים; אם מקבלים את העונש לא כפונקציה של מספר הפשעים, אלא קומפלט - מדוע שיחדול לאנוס, באותה המסגרת של העונש הקצוב? לכן צדקה טל במאמרה ובתמיהתה זו.
_new_ הוספת תגובה



מה הקשר בין שימוש במילה כוסית לגברת מצודדת עין וכוסי לגבר מצודד
משפטן (יום חמישי, 27/01/2005 שעה 16:07) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הנובעת מן הפריחה המחודשת של העברית כשפה של בני-אדם שנולדו לתוכה - לבין מעשי אונס והתעללות בנשים וגברים?

ממאמרך עלול להשתמע שצריך להעמיד לדין גם את המשורר/ת התנ''כי/ת שכתב/ה:

''דודי שלח ידו מן החור''

מפני שזה עלול להתפרש ע''י איזה סוטה מין כהצדקה מדאורייתא לשליחת יד בלתי-רצויה בפות או בשת, רחמנא ליצלן.
_new_ הוספת תגובה



אתה משפטן כושל
רמי נוידרפר (יום חמישי, 27/01/2005 שעה 16:58)
בתשובה למשפטן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הכינוי לגבר הוא כוסון ולא כוסי
כוסי היה הבן של סדאם לא? :)
_new_ הוספת תגובה



ושוב טעית
משפטן (יום שישי, 28/01/2005 שעה 0:57)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הכינוי ''כוסון'' לגבר הוא נסיון פתטי להפוך את הכינוי ''כוסי'' לפוליטיקלי קורקט.

אם לא תמהר להסיק מסקנות ותקרב מעט את אפך לסלנג - תוכל לראות בנקל מה קדם למה.
_new_ הוספת תגובה



הכי קל להשמיץ
יובל רבינוביץ (יום חמישי, 27/01/2005 שעה 21:41) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נראה שהכותבת לא טרחה לקרוא את מה שעליו היא כותבת: ''...כבוד השופט עודד גרשון, אשר זיכה מאשמה אסיר בכלא שכינה את העובדת הסוציאלית שמטפלת בו בתואר: ''כוסית'' – בטענה כי במילת סלנג מחמיאה מדובר''.

לא היו דברים מעולם.

קודם כל - האסיר הזה לא הואשם בשום דבר וממילא השופט לא ''זיכה'' אותו. בעקבות שיחה פרטית בינו לבין אסיר אחר, בה כינה את העובדת הסוציאלית ''כוסית'', הודח מהמחלקה הטיפולית בבית הסוהר ''חרמון'' והועבר לבית הסוהר ''כרמל''. הוא עתר לבית המשפט, שקיבל את עתירתו.

שתי טענות עיקריות היו לעותר:
1. הביטוי נאמר בשיחה פרטית.
2. הוא לא התכוון לשום דבר רע.

העובדה היא שהשופט קיבל לחלוטין את הטענה הראשונה כמספקת, והעיר שיתכן שגם הטענה השניה נכונה. וכך כתב השופט גרשון:

''אין זה מתקבל על הדעת לענוש אסיר על דברים שאמר בשיחה אישית בינו לבין מטופל אחר (אסיר אף הוא).''

''אכן מי שמצוי מעט בסלנג השגור בפי הצעירים דהיום, יאמר לך כי לעיתים נעשה שימוש בביטוי האמור דווקא כמחמאה למי שיש לה מראה מצודד, וזאת, למרות הסלידה מהשימוש במילה המאזכרת אבר מאברי גופה של האישה. למותר לציין שבסופו של דבר כל איש וסגנון דיבורו, ולמרות הסלידה מן המילה האמורה, איני סבור כי היה ראוי שהרשות תגיב כפי שהגיבה.''

כלומר: השופט מוקיע את המלה ''כוסית''. הוא מתאר אותה כמלה מעוררת סלידה, שלעתים צעירים עושים בה שימוש כמחמאה. למרות הסלידה הוא חושב שהתגובה היתה מוגזמת.

לפסק הדין: http://62.90.71.122/Prod03/ManamHTML2.nsf/512879FC97...
_new_ הוספת תגובה



מילון המילים האסורות
משפטן (יום שישי, 28/01/2005 שעה 0:44)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מי יודע מאיזה מילים נוספות סולד אפו של השופט.
סלידתו של שופט המובעת ביושבו על כס המשפט, חדלה להיות עניינו הפרטי.

אולי רצוי ששופטים יפרסמו במסגרת ''מילון סלידה'' מה הן המילים שעלולות לעורר את חמתם, כדי שהצדדים המופיעים לפניהם יוכלו להימנע מלהעמידם בנסיון סמאנטי העלול להקשות עליהם לשמור על אובייקטיביות משפטית.
_new_ הוספת תגובה



הכי קל להשמיץ
עוקב (יום שישי, 28/01/2005 שעה 13:35)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

העיקר במאמר אינו השוביניזם של השופט, אלא התרפסות הממסד בפני כל מה שנקבע על ידי מנגנון השיקום.
לגופו של עניין, אף אתה מבהיר בתגובתך כיצד בית המשפט סולח בפסקו על הביטוי המקומם שאיני רוצה לחזור עליו, המשמש לשם תיאור נתוניה של אישה. אמנם הכוונה היא לתת מחמאה למיניותה וביטוי למשיכה סקסית אליה, [בתקווה כי משיכה זו לא תגרום לאונס...], אבל המעשה [של האונס] טרם נעשה... ''רק'' במלים מדובר...האם לכך התכוונת?
להבהרת יתר: אין כאן מקרה אונס אך מניעת שפה מלוכלכת ופוגעת, ושמירה על כבוד הדדי, הם כלים למניעתו.
_new_ הוספת תגובה



הכי קל להשמיץ
יובל רבינוביץ (יום שישי, 28/01/2005 שעה 14:43)
בתשובה לעוקב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נראה שהחמצת את הנקודה.

יתכן שהשופט שוביניסט ויתכן שלא. לא ניתן לקבוע זאת על סמך הנתונים, וטוב שכך.

השופט קבע שמה שאמר מאן דהו בשיחה פרטית הוא עניינו האישי. הוא גם ציין את התדרדרותה של השפה המדוברת. נראה לי שאין החולק עליו בנקודה זו.
_new_ הוספת תגובה



מה שורש הבעיה?
יהודה-אודי דוכן (שבת, 29/01/2005 שעה 21:33) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על אף שאני מסכים עם דברייך, אני חושש שלמסקנה המתבקשת לא הגעת. ממי בדיוק את מבקשת שיעשה צדק? איך לדעתך יתכן משפט צדק כאשר בני האדם האמורים לעשותו נגועים בשחיתות,פריצות וזימה?
מעניין, מדוע חוששים בני האדם לשים את האצבע על הבעיה האמיתית? מדוע הם סובבים ככלב המנסה לתפוס את זנבו?
אין,ולא יהיה, צדק בחברה ללא יראת שמיים. כל זמן שהאדם יחשוב-'אני ואפסי עוד' ויגדיל ויאדיר את האגו שלו, הצדק יהיה נעלם והעוולה תשלוט.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי