פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
העולים לגדולה - בוש והירשזון גם
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 18/01/2005 שעה 16:16)


העולים לגדולה - בוש והירשזון גם


ד''ר דוד סיון




שני אנשים קיבלו שידרוג במערכת הפוליטית-מדינית בה הם פועלים. הראשון הוא ג'ורג' בוש שבעוד מספר ימים (20.1.2005) יושבע לתקופת כהונה שניה כנשיא ארה''ב. בניגוד למקובל, הוא כנראה לא מתכוון לשבת על זרי דפנה ולחכות לסיומה של הקדנציה האחרונה. בוש כבר הבהיר שהוא מתכוון לנצל את ההון הפוליטי שבו זכה (The revolution comes home) כפי שבדרך כלל עושה נשיא רק לקראת קדנציה ראשונה.

גם אברהם הירשזון קיבל שידרוג – הוא מונה לשר התיירות בממשלת ישראל, לאחר שניהל את ועדת הכספים מאז הבחירות האחרונות. גם הוא, כמו בוש, הספיק להבהיר את דעתו. הוא אמר שמחירי הלינה במלונות ישראלים מבריחים את הישראלים לנפוש בחו''ל. הוא גם גילה יותר נכונות מבעבר להימנע ממצב של ניגודי אינטרסים.



בוש – במשנה מרץ

כבר לפני הבחירות האחרונות (נובמבר 2004) הודיע בוש על כוונותיו. לכן סביר להניח שהעובדה שנבחר מחדש העניקה לו הון פוליטי אותו יוכל לנצל בהמשך הדרך. שני הנושאים עיקריים על האג'נדה שלו הם שינויים במערכת המס ורפורמה מבנית בביטוח הסוציאלי (Social Security). בעיני, הנושא הראשון חשוב פחות כי הוא מתכוון רק לייעול המערכת. הנושא השני, כולל הפרטה, חלקית לפחות, של מערכת הביטוח הסוציאלי שנוצרה בשנת 1935. בזכות המערכת הזאת, כך נטען, העוני בין הקשישים נעלם. בנוסף, עבור רוב האמריקאים זהו המקור ההכנסה העיקרי לתקופת הפנסיה (The revolution comes home).

אשר על כן, די ברור שהרפורמה הצפויה מעסיקה רבים וטובים מכל צידי המתרס הפוליטי, ומכאן חשיבותה. לכן בחרנו להציג את מהות הבעיה אותה הרפורמה של הנשיא בוש אמורה לפתור.

בארה''ב כמו גם בארצות רבות בעולם השילוב בין הגידול בתוחלת החיים וירידת שעור הילודה יצר מגמה של הזדקנות האוכלוסייה (הגיל הממוצע עלה, עולה ויעלה). המגמה הזאת צפויה להימשך עוד הרבה שנים. לכן בעתיד קצב הגידול בסך התשלומים של המערכת צפוי להיות גבוה מקצב הגידול בהכנסות שמקורן במס על השכר. התוצאה היא הגירעון שצפוי, במהלך 75 השנים הבאות, להצטבר לכדי 3.7 טריליון (אלף מיליארד) שזה פחות מ-‏1% מהתמ''ג המצטבר. אנשי בוש וחוגים נוספים טוענים שזה מצב משברי ושנדרשת רפורמה ''עכשיו''. אחרים אומרים שיש עוד זמן, עוד לפחות 13 שנים, לפני שיתחילו להצטבר גירעונות.

הנושא הזה, המעסיק את האמריקאים בכל מיני רמות, עשוי להיות מאד חם וכבר היום מכוסה על ידי התקשורת בהרחבה. מה שמאד מעניין בכל הסיפור הזה היא העובדה שהרפורמה המתוכננת דומה מאד לרפורמה שהנהיגה מרגרט תאצ'ר באמצע שנות ה-‏80 בבריטניה. העניין בנושא עולה כאשר מתברר שמתרחבת ההסכמה שצריך להחזיר את המצב לקדמותו, לפחות באופן חלקי – להגדיל את חלקה של הפנסיה הציבורית (The British Evasion).

למרות שזו לא הבעיה הפיסקלית הגדולה ביותר שבה על ארה''ב לטפל לא נראה שהנשיא בוש יוותר בקלות על התוכניות בנידון. מצד אחד, לכולם ברור שאת מערכת הביטוח הסוציאלי צריך להתאים למציאות המתהווה. מצד שני, הבחירות האחרונות חיזקו את כוחם של הרפובליקנים בבית הנבחרים (The revolution comes home).

לפי איך שנראים הדברים הנושא יישאר על האג'נדה בחודשים הקרובים. לכן בקרוב אנסה לבחון את העמדות של תומכי הרפורמה ושל המתנגדים ולהציג את התוצאה כאן..


הירשזון מוותר?

עד לא מזמן היה הירשזון יו''ר ועדת הכספים, יו''ר הסתדרות העובדים הלאומית ששולטת בקרן פנסיה ובחברת הברוקרים הפרטית הגדולה בישראל. אבל גם אביו של איש עסקים שחייב הרבה כסף. הוא נשאר יו''ר ועדת הכספים כאשר הולאמו קרנות הפנסיה של ההסתדרות בעוד לקרן שבשליטת ההסתדרות העובדים הלאומית לא קרה דבר.

אבל זה עוד לא הכל הוא גם נשאר בכל תפקידיו כאשר נדונה הרפורמה בשוק ההון וכאשר בנו, עופר, היה עסוק במשא ומתן עם הבנקים הנושים. הוא אפילו עסק בניהול מדיניות כלכלית עצמאית בכך שהקים ועדה מקבילה לועדת בכר שמינה שר האוצר. משום מה ההמלצות של ועדת ברודט, שמינה הירשזון, ועמדתו שלו דמו יותר לעמדת הבנקים מעמדת ועדת בכר. אבל הירשזון, בעקשנות לא ויתר על עמדות הכוח שבידיו למרות ניגודי האינטרסים הברורים. היה צורך להפעיל את ועדת האתיקה של הכנסת כדי שתגביל את פעילותו בנושא הרפורמה בשוק ההון. נאסר עליו ''לטפל בוועדה ולנהל את דיוניה בהמלצות ''ועדת בכר'' ו''ועדת ברודט'' לרפורמה בשוק ההון'' (נאסר על הירשזון לנהל הדיונים בוועדת הכספים על הרפורמה בשוק ההון). ועדת האתיקה התירה לו לעסוק בנושאים הקשורים לקופות החולים וקרנות הפנסיה.

בשבוע שעבר שודרג מעמדו של אברהם הירשזון – הוא לשר התיירות. הפעם הוא הודיע על פרישתו מתפקיד יו''ר הסתדרות העובדים הלאומית. האם זהו סוף הסיפור לניגודי האינטרסים? אני חושש מאד שלא. מסתבר שכיסאו באירגון יישמר עד 2007, עד אחרי הבחירות הבאות (הירשזון פורש, ונשאר).

כך, כאילו, הירשזון ניתק עצמו מניגודי אינטרסים ובא לציון גואל.





חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


בנושא הביטוח הלאומי
ישראל בר-ניר (יום שלישי, 18/01/2005 שעה 18:20) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כדאי להבין את גישה האמריקאית לכל הנושא של מעורבות הממשלה בחיי הפרט. הביטוח הלאומי, בהיותו תוכנית שאיננה בנוייה על בסיס אקטוארי, נידון לפשיטת רגל מעצם ההגדרה, והשאלה היא רק מתי זה ייקרה.
כשהתוכנית הונהגה בשנות ה 30 היא נבנתה על עקרונות דומים לתוכניות הפנסיה של ההסתדרות בישראל --- לפיהם הפרשות [קטנות] משכרם של הרבה עובדים תספקנה לכסות את הפנסיה של [מעט] פורשים. בישראל אף נתנו לזה ביטוי ספרותי יפה: ''דור לדור יביע אומר''.
שינוי הרכב האוכלוסין --- גידול מהיר יחסי במספר הנהנים לעומת מספר העובדים התורמים לתוכנית, שינה את כל התחשיב עליו בנוי הביטוח הלאומי (תחשיב שמלכתחילה לא נשען על יסודות אקטואריים אמינים). מה שהביא להרעה נוספת, וחמורה ביותר, היו החלטותיהם של הנשיא קרטר, ואחריו קלינטון, להעניק את מלוא הזכויות של הביטוח הלאומי למיליוני מהגרים בלתי חוקיים שלא תרמו מאומה בתקופה שהם עבדו (אם בכלל).
הוויכוח האידאולוגי בין הרפובליקנים והדמוקרטים בנושא הוא בעיקר בשאלה מתי יגיע הרגע של פשיטת הרגל ועד כמה זה חמור (האם זה יקרה לפתע פתאום או שזה יבוא באופן הדרגתי). נקודת מחלוקת שניה היא מי צריך לכסות את הפער. הדמוקרטים, שמבחינה אידיאולוגית נוטים יותר למדיניות שמזכירה את מדינת הסעד, גורסים שזה תפקידה של הממשלה. הרפובליקנים לעומתם גורסים שכל אחד צריך לדאוג לעצמו.
שתי אפשרויות לטפל בבעיה הן או לקצץ בהטבות (זה מוקש פוליטי שאף אחד, לא דמוקרט ולא רפובליקני איננו מעיז להזכיר), או להעלות את תקרת השכר ממנו מפרישים לביטוח הלאומי (זו למעשה העלאת מסים ממנה בוש התחייב להמנע בכל מחיר).
הפתרון המוצע כרגע --- הפרטה חלקית של הביטוח הלאומי, לא נראה לי חכם במיוחד, אבל אינני מבין מספיק בכלכלה כדי לשפוט לגופו של עיניין. גם בקרב הרפובליקנים ישנם רבים שאינם שלמים עם הפיתרון הזה, וזה כלל לא בטוח שבוש יצליח להעביר את זה בקונגרס.
''שדולת המבוגרים'' AARP --- American Association of Retired Persons היא כוח פוליטי בעל משקל רב ותהיה לה השפעה מרובה על הפיתרון הסופי.
הבעיה עם פיתרון ההפרטה היא שכמו כל תוכנית כלכלית הוא מתבסס על הנחות שאף אחד איננו יודע אם הן באמת תתממשנה במציאות. כלכלה איננה מדע מדוייק, ומידת הצלחתם עד היום של כלכלנים לחזות את העתיד איננה בדיוק סיפור הצלחה.
_new_ הוספת תגובה



בנושא הביטוח הלאומי
דוד סיון (יום שלישי, 18/01/2005 שעה 20:29)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני חושב שהביטוח הסוציאלי האמריקאי לא בנוייה על בסיס אקטוארי, כפי שכתבת. לכן מתייתרת האמירה שהביטוח הלאומי ''לא נשען על יסודות אקטואריים אמינים''.

גם תוכנית שבנויה על בסיס אקטוארי עשוייה לפספס אם ההנחות בבסיס החישובים לא גמישות מספיק. אם לא מוסיפים, או משנים, הנחות עם השינוי במציאות החישובים האקטואריים יפספסו. תוכנית אקטוארית שלא לוקחת בחשבון שינויים דמוגרפיים שמתחוללים עם הזמן תיכשל לא בגלל ''מדע האקטואריה''.

אני חושב שהבעיה לא נעוצה ביכולתם של הכלכלנים לחזות אלא במידת ההבנה של הפוליטיקאים (והאזרחים בעלי זכות הבחירה אותם הם מייצגים) שמחליטים בסופו של דבר על איזה הנחות לבסס את המדיניות הכלכלית. אבל כאשר תוכנית כלכלית כלשהי לא מצליחה הציבור בכלל, כמוך כאן (במיוחד בשני המשפטים האחרונים), נוטה ''להאשים'' את הכלכלנים ללא קשר עם מידת מעורבותם באותה תוכנית. חלק מהציבור אפילו לא טורח לעשות הפרדה בין הפוליטיקאי והכלכלן. כך יצא שכאשר ניסיתי לעשות את ההפרדה בפורום אחר טפתי על הראש וגם גורשתי מן העיר.

לגופו של עניין בנושא של הפרטת הביטוח הלאומי יש הרבה חומר לימוד מארצות אחרות (כמו בריטניה....). לכן עדיף שהפוליטיקאים האמריקאים ינסו ללמוד את החומר הזה לפני שמחליטים החלטות עליהן הם עשויים להתחרט.
_new_ הוספת תגובה



קצת קשה לצפות מהציבור שיעשה
ישראל בר-ניר (יום שלישי, 18/01/2005 שעה 20:41)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבחנה בין הפוליטיקאים לבין הכלכלנים. כל פוליטיקאי, או גוף פוליטי, מגייס לו כלכלנים שיתמכו בעמדותיו. תמיד ניתן למצוא כלכלנים שייתמכו בתחזית כזאת או אחרת. למרבית הכלכלנים (כמו לכל בני האדם) יש עמדות פוליטיות ברורות שמשפיעות על ההנחות והתחזיות שלהם. יתרה מזאת, לא חסרים כלכלנים שמעורבים ישירות בפוליטיקה.

מאחר וטווח הראיה של פוליטיקאי בארה''ב הוא במקרה הטוב 4 שנים (שנתיים בלבד במקרה של חברי בית הנבחרים) זה לא מציאותי לצפות שהם ''ילמדו את החומר''. הם ימשיכו לסמוך באופן כמעט עיוור על יועצים שימשיכו להגיד להם את מה שהם רוצים לשמוע.
_new_ הוספת תגובה



אתה יכול לצפות מה שאתה רוצה
דוד סיון (יום שלישי, 18/01/2005 שעה 22:01)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מי שלא עושה הבחנה נכונה טועה לעיתים קרובות. מי שלא רוצה או יכול לעשות הבחנה בין פוליטיקאים, כלכלנים, פסיכולוגים, מהנדסים, מדענים וכו' טועה. משום שזה עשוי להוביל אותו להחליט באופן שגוי.

כמו שאפשר למצוא מהנדסים שהאינטרסים (גם הפוליטיים) שלהם משפיעים על שיקול דעתם המקצועי, כך ישנם בעלי מקצוע אחרים שיתנו לשיקול פוליטי לגבור על השיקול המקצועי שלהם. יש גם רופאים, פיזיקאים, פסיכולוגים ועוד בעלי מקצועות שבהולכים בדרך הזאת. אם הם עושים זאת במודע הם בוגדים בעקרונות המקצוע שלהם במודע.

כאשר אני צריך להחליט בנושא כלכלי השיקולים הפוליטיים שלי נשארים בצד. עם זאת מוכרים לי כלכלנים רבים, גם במערכת הציבורית בארץ ובארה''ב, שנוהגים כמוני. לכן יכולתי בלב שקט לתמוך במדיניות כלכלית של נתניהו או ךתמוך במינויו לשר האוצר, וכעת אני יכול להגיד שהפוליטיקאי שבו השתלט על הכלכלן שבו.

כפי שכתבתי בתגובה קודמת הניסיון שלי לימד אותי לא לצפות מאנשים-מהציבור לעשות הבחנות בין פוליטיקאים ופיזיקאים (או בעלי מקצועות אחרים). בעלי מקצוע שמשנים את הנחות הבסיס בגלל שיקולים לא מקצועיים גורמים לאסונות ותקלות (גשר המכביה, מקיף ו' בבאר שבע, אולמות ורסאי בירושליים.....). יש גם כלכלנים כאלו.

מה שכן אני שמח שבבנק ישראל מאז כניסת פרנקל, בתחילת שנות ה-‏90, השיקול הפוליטי היה זניח יחסית (החלטות מעטות שהושפעו משיקולים פוליטיים - האחרונה של קליין לני מספר שנים....). את זה אפשר לראות היטב אם עוברעים על הביקורת שנכתבה על מדיניותם של קליין ופרנקל במהלך השנים.
_new_ הוספת תגובה



ודבר נוסף, דויד
ישראל בר-ניר (יום שלישי, 18/01/2005 שעה 20:50)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האקטואריה הינה מדע מדוייק. הראיה הטובה ביותר היא שכמעט ולא היו מקרים בהיסטוריה שחברות ביטוח חיים פשטו את הרגל, אפילו במקרים של אסונות טבע או מילחמות.

הבעיה האמיתית היא שתוכניות מהסוג של הביטוח הלאומי, אם תתבססנה על חישוב אקטוארי נכון, תהיינה יקרות מאוד ומעטים בלבד יוכלו לעמוד במחיר. לממשלה אין כל קושי בנקודה הזאת כי היא תמיד יכולה להדפיס כסף, אבל זה רק יזרז את האינפלציה.
_new_ הוספת תגובה



ודבר נוסף, ישראל
דוד סיון (יום רביעי, 19/01/2005 שעה 5:40)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דיברתי על הנחות לא מציאותיות ולא על מדע האקטואריה.

כך גם קורה בחיזוי בנושאים כלכליים ואחרים כאשר ההנחות רחוקות מן המציאות. הנחות שגויות הן בסיס לשגיאות חיזוי נפוצות בתחומים רבים - לא רק בכלכלה. מצד שני ישנם תחומים בכלכלה בהם יכולת החיזוי היא טובה. הדוגמה הטובה היא הדברת האינפלציה (במקומות שניסו).
_new_ הוספת תגובה



עד כמה שאני מבין ההפרטה היא ניסיון
מיכאל שרון (יום רביעי, 19/01/2005 שעה 0:14) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

להעביר את תחום הפנסייה לתחום הביטוח הפרטי. הרפובליקנים יטענו, ובדין, כי בקרנות הפנסייה קיימת אי יעילות מבנית ואובדני כספים עקב ביורקרטייה. ומכאן עשוי להיות מצב שעבור אותו כסף המוזרם מצד המבוטחים לידיים פרטיות יעילות, הם יקבלו שירות טוב יותר מאשר כסף רב בהרבה המוזרם מצד הממשל לקרנות ציבוריים. על פניו יש בטענה הזאת משהו, שכן המבוטח עצמו הוא המפריש סכומים מהכנסתו במשך עשרות שנים לביטוח הזה, באופן המצטבר לסכומי עתק של פרמיות במשך השנים.

אכן, חברות ביטוח כמעט אינן פושטות את הרגל, וגם לא עושקות את לקוחותיהם (פרט לישראל, בעיקר בנושא הרכב, בו היה קיים עושק כזה עד שחברת הענק הבינלאומית AIG נכנסה לתמונה, והיפחיתה מסרח העודף של הגנבנות הישראלית המפורסמת).

אכן, כלכלנים הלוטשים עיניים למשרה ציבורית כלשהי שכוח רב בצידה, עשויים לעמם דברים מתוך אינטרסים אישיים, כפי שהדבר בולט בישראל.
_new_ הוספת תגובה



מיכאל אתה מערבב בין תחומים
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 19/01/2005 שעה 1:49)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין דין קרנות הפנסיה כדין הביטוח הלאומי. דווקא בכל מה שקשור ליעילות ואיכות שירות הביטוח הלאומי מתפקד מעל ומעבר (זה נכון גם בארה''ב וגם בישראל). תמיד יש מקום לשיפורים, אבל נכון להיום לקרנות הפנסיה יש הרבה מה ללמוד מהביטוח הלאומי.
בקשר לפשיטת רגל של חברות ביטוח או ''עושק'' לקוחות, אני סייגתי את דברי לתחום ביטוח החיים. בתחומים אחרים המצב שונה לחלוטין.
_new_ הוספת תגובה



אני רוצה רק לישק הגדרה
עמיס (יום רביעי, 19/01/2005 שעה 6:37) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הנשיא בוש לא שידרג (שינה דירוג) מעמדו, הוא עדיין צריך להוכיח שהוא יבצע שידרוג כלשהו במעמדו על ידי שידרוג מדיניותו, והוא עדיין לא עשה זאת ולא צפוי לעשות זאת, למיטב ידיעתי.....
_new_ הוספת תגובה



אבל הוא לפחות החליף את שר החוץ במישהי חיצונית
שופט חוקר (יום רביעי, 19/01/2005 שעה 6:53)
בתשובה לעמיס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

.... למשרד החוץ.... היועצת לבטחון לאומי ..... אתה צריך להודות שזה שינוי עעעצצצצצוווווםםםםםם!!!
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי