מסך מפוצל אינו בהכרח טלוויזיוני יותר

לכל אחד מענפי המדיה, הכתובה, הקולית והחזותית, יש תכונה שאופיינית רק לה. העיתונות יכולה לדווח בהרחבה, לשבץ תמונות, וניתן לחזור ולקרוא אותה. הרדיו מביא קולות אותנטיים והוא גם פועל בדיווח ישיר מן השטח. הטלוויזיה היא מדיום חזותי, לאמור: התמונות צריכות לספר את הסיפור והחלק הקולי המלווה את הדיווח ממלא את החסר.

מכיוון שבדרך כלל, אירועים קורים כאשר הטלוויזיה לא נמצאת במקום, אלא אם כן הם מתוזמנים כמו הופעת אישי צמרת בפתיחת או במהלך מהדורת חדשות, האירועים משוחזרים. יש והכתב, בשטח או באולפן, מדווח לאחר מעשה כאשר בחלק המסך מופיע הוא ובחלקו השני מוקרנות תמונות מן האירוע או תמונות ארכיוניות.

ביום ו' האחרון רואיין הרמטכ''ל, רב אלוף יעלון, במשדר ''יומן''. מדי פעם בפעם המסך התפצל ובחלק החזותי הראו רעולי פנים או מנהרה. מה שקורה במקרה כזה הוא שלא זו בלבד שתשומת הלב מופנית לתמונות, אלא אתה מפסיק לשים לב לדברי המרואיין. אמנם, יעלון הוא סטאטי ונעדר הבעה חזקה בהופעה שלו. בז'ארגון האנגלי קוראים לדמות כזאת poker face, אך דמות יכולה להיות מאוד טלוויזיונית, באופן מתן התשובה, בתנועות של חלקי הגוף השונים וכיו''ב. אין דברים טלוויזיוניים יותר מאשר אנשים. משום כך התוספת של תמונה, כאשר היא מובאת בריאיון של אישיות בכירה, אינה מוסיפה אלא גורעת.