פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
המורשת המכוערת של עדנה ארבל
גיל רונן (יום ראשון, 03/10/2004 שעה 14:00)


המורשת המכוערת של עדנה ארבל

גיל רונן



עדנה ארבל היתה פרקליטה אקטיביסטית, לפחות בתחומים שעניינו אותה. היא נקטה פעולות ונתנה הנחיות שהביאו לשינוי של ממש במדיניות הפרקליטות והמשטרה כלפי תלונות המוגשות ע''י נשים נגד גברים. האם תיאמה את פעולותיה עם שלי יחימוביץ', ידידתה, או עם נשים אחרות בצמרת הכוח הפמיניסטית? גם אם כן, ספק אם אי פעם נוכל להוכיח זאת.

מה שחשוב הוא שבפועל, כתוצאה ישירה ממדיניות הפרקליטות בתקופתה של ארבל, כאשר אשה מגישה תלונה נגד גבר, נפתח נגדו תיק חקירה פלילי באופן אוטומטי (אחוז התלונות על אלימות במשפחה שבגינן נפתח תיק פלילי טיפס מ-‏50% ל-‏88% בין השנים 1995 ל-‏2001. לא ברור היכן הוא עומד עכשיו). כך קורה שהגבר נענש בכל מקרה: לתיק פלילי יכול לקחת שנתיים או שלוש להיסגר, גם אם אין בו דבר. שוטרים שאני מכיר יודעים לספר על תובעות בפרקליטות שמושכות זמן בכוונה בסגירת תיקים נגד גברים. לעומת זאת, אם מתברר שהתלונה היתה כוזבת, ואפילו אם האשה חוזרת בה מהתלונה ומודה כי שיקרה, אין נוקטים נגדה צעדים כלשהם. במילים אחרות: הגשת תלונות כזב היא כיום אופציה מפתה במיוחד עבור נשים נקמניות: הצלחת המהלך מובטחת ואין בו כל סיכון.

איך זה קרה? ייתכן שהתשובה נמצאת בהנחיה 2.5 של פרקליטת המדינה (הנושאת את התאריכים 14.10.1993/1.8.2002/עידכון אחרון: 1.1.2003), שכותרתה: ''מדיניות התביעה בהעמדה לדין של עד תביעה ושל קורבן עבירת מין או אלימות שחזר בו במשפט מעדותו במשטרה''. הניסוח הזה מתוחכם, משום שהוא כורך יחדיו שני תחומים שונים - מין ואלימות - למרות שאין הצדקה לעשות כך. הרי מדובר בשני סוגי עבירות שונים לחלוטין: עבירות מין הן ברובן עבירות של גברים נגד נשים או ילדים, ואילו עבירות של אלימות יכולות להיות עבירות של נשים נגד ילדים, גברים נגד גברים, נשים נגד נשים, נשים נגד גברים וכל האפשרויות האחרות.

זאת ועוד: בניגוד לעבירות מין, בעבירות אלימות שני הצדדים אשמים לעיתים קרובות במידה דומה במה שאירע, ושניהם קורבנות באותה המידה שהם עבריינים.

כך כתבה פרקליטת המדינה בהנחייתה:
לא פעם קורה כי עד שנתן עדות במשטרה חוזר בו ממנה במשפט עצמו או מעיד עדות הסותרת את עדותו במשטרה. לעניין זה קובע סעיף 240 (א) לחוק העונשין כי: 'המוסר הודעות או עדויות בעניין אחד בפני רשויות שונות והודעותיו או עדויותיו סותרות זו את זו בשאלה עובדתית שהיא מהותית לגבי העניין, ועושה כן בכוונה להטעות, דינו - מאסר חמש שנים'.
עד כאן הכל תקין. בסעיף 4 להנחייתה אף כותבת הפרקליטה:
במקרים שבהם ניכר כי היה זדון במתן הגירסאות הסותרות, ניתן אף לעשות שימוש בסעיף 81 לחוק העונשין, התשל''ז-‏1977 - המאפשר לבית המשפט לפסוק פיצויים נגד מתלונן שהגיש את תלונתו בקלות ראש או לשם קינטור או ללא יסוד.
כאמור - בינתיים הכל טוב. מי שמגיש בזדון תלונת כזב על עבירת מין או אלימות, צריך לעמוד לדין. אבל אז מגיעים סעיפים 5 עד 7:
  1. יחד עם זאת, מקום שמדובר בחזרה מעדות של קורבן עבירת מין או של קורבן עבירת אלימות, יש לנקוט גישה זהירה ולהימנע בדרך כלל מהעמדת הקורבן לדין בגין מתן עדותו הסותרת.

  2. בעת קבלת החלטה בדבר נקיטת הליכים נגד עד שהיה קורבן לעבירת מין או אלימות, יש לקחת בחשבון את מצבו הנפשי של העד בעת המשפט, וזאת במיוחד כאשר מדובר בקורבן שהוא קטין, האמור להעיד נגד הורה או קרוב משפחה אחר. יש להביא בחשבון, כי במקרים רבים חושש הקורבן מן הנאשם או חש כלפיו רגשי אשם, ולעתים אין הוא ניחן בכוח הנפשי הנדרש כדי להעיד נגדו בבית המשפט עדות מפלילה.

  3. לפיכך, רק במקרים נדירים ביותר, אם בכלל, יש מקום לניהול הליכים פליליים נגד העד במקרה שכזה, ובוודאי שאין מקום לעוצרו לצרכי חקירה. יחד עם זאת, מובן כי עדיין יש מקום לנהל חקירה שתחשוף האם הודח הקורבן לחזור בו מעדותו במשטרה, ואם כן - מי האחראי לכך.
מה עשתה הפרקליטה בסעיפים האלה? לדעתי - ואינני משפטן - היא ביטלה למעשה לחלוטין את כל מה שנכתב בסעיפים הקודמים. היא העלתה דוגמה של קטין שחוזר בו מעדותו נגד הורה בגלל לחץ המופעל עליו, או קושי נפשי שלו. כולנו מסכימים שאין להעמיד לדין ילד שחזר בו מעדות נגד הורה. אבל ריבונו של עולם, ממתי בכלל מעמידים במדינתנו ילדים לדין פלילי על עניינים שכאלה? הרי ממילא הדבר הזה אינו נהוג ומעולם לא היה נהוג, ואין צורך בהנחייה מיוחדת של הפרקליטות בעניין זה.

מה שהפרקליטה עשתה בפועל זה להתיר הגשת תלונות כזב על ''אלימות ומין'' - ובכך שכרכה יחדיו את שני התחומים המאוד שונים האלה, היא העבירה למעשה מסר סמוי, המובן למי שאמור להבין אותו. המסר הוא זה: אין להעמיד לדין נשים המגישות תלונות כזב נגד גברים - הן לגבי אלימות והן לגבי עבירת מין.

לא לילדים מבוהלים דאגה הפרקליטה, אלא לנשים כזבניות. תלונות כזב על אלימות הן עניין נפוץ ביותר בקרב נשים במשפטי גירושין, ותלונות כזב על אונס נפוצות לדעת המומחים לפחות כמו תלונות האמת לגבי אונס. מאז ימי אשת פוטיפר ועוד לפני כן, אין לאשה כלי נוח יותר מתלונת כזב כדי להרוס את חייו של הבעל, הגבר שדחה את חיזוריה, האשה ש''גנבה'' לה את הבעל, או כל אדם אחר שהיא חפצה ברעתו. האם יש למישהו ספק שארבל ידעה זאת? ברור שהיא ידעה. אבל לארבל היתה כנראה אג'נדה אחרת לגמרי: לדעתי, היא פשוט מאוד רצתה לסכסך כמה שיותר בין נשים לגברים, להכניס כמה שיותר ריב ומדון ליחסים ביניהם, ולקלקל לכמה שיותר נשים וגברים את הזוגיות שלהם.

ארבל לא הסתפקה במתן ההנחייה דלעיל. היא אף הקימה משטרת נשים מיוחדת, עם השם הנורא: ''ועדות להערכת מסוכנות'', שכל תפקידה להתעלל בגברים באופן שעוקף לחלוטין את המשטרה הכחולה ואת החוק. על כך בטור אחר.

קישור:



חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


מאמר מעניין. אתה כותב
מנשה אבי-חן (יום ראשון, 03/10/2004 שעה 14:23) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''מה עשתה הפרקליטה בסעיפים האלה? לדעתי - ואינני משפטן - היא ביטלה למעשה לחלוטין את כל מה שנכתב בסעיפים הקודמים.'' למה כוונתך?

כיצד פרקליטה יכולה לבטל סעיפי חוק? האם היא כנסת? גם בית משפט (חוץ מעליון שיש לו סמכויות לכריז על חוק כמנוגד לחוק יסוד) לא מבטל סעיפי חוק, אלא לכל היותר ממליץ לבטל או לתקן סעיפים בחוק.
_new_ הוספת תגובה



מאמר מעניין. אתה כותב
פיני שמיר (יום ראשון, 03/10/2004 שעה 20:01)
בתשובה למנשה אבי-חן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הפירוש של גי הוא הרבה יותר אידיאולוגי מזה של הפרקליטה (קראתי לא מעט מדבריו) ובאמת הפרקליטה לא ביטלה כלום - רק נתנה הנחיות התנהגות.
כאשר יש איום מתמשך על הנפגע/עד יש סכנה יחזור בו מדבריו (ובאונס יש נשים רבות ולא פחות גברים ונערים שבכלל לא יסכימו להתלונן כדי ''לסהתיר את הבושה'' - שבעיני זו כמובן בושה לאנס או למכה ולא לנאנס/ת) ומה שהפרקליטה אמרה שמכיוון שמדובר שמישהו שכבר סבל מאד כדאי שלא להעניש אותו גם אם לא היה ממש בסדר - אבל בשום מקום לא כתוב שיש להימנע מהגשת אישום אם יש הוכחה לטפילת אשמת שוא.
למיטב ידיעתי (אני לא עורך דין - אבל קצת מתעניין בנושא) מלבד במיקרי גירושין וכל מה שסביבם - מספר מיקרי האשמות השווא באלימות ובאונס שואף לאפס.
גם התיאור של מר רונן לגבי ''...ואילו עבירות של אלימות יכולות להיות עבירות של נשים נגד ילדים, גברים נגד גברים, נשים נגד נשים, נשים נגד גברים וכל האפשרויות האחרות.'' מופרך ובקושי תיאורטי - אין פרופורציה בין אלימות נשים לאלימות גברים - שים לב איזו כותרת תופס כל מקרה של אלימות נשים או נערות דווקא בגלל המיעוט שלה.
לעניות דעתי - מר רונן מסתכל על העולם בעדשה מעוותת, ולצערי יש לנו די צרות גם בלי לסלף עובדות
פיני
_new_ הוספת תגובה



מאמר מעניין. אתה כותב
גיל רונן (יום שני, 04/10/2004 שעה 4:06)
בתשובה לפיני שמיר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''מספר מיקרי האשמות השווא באלימות ובאונס שואף לאפס.''

אתה רציני, תגיד? בבית המשפט בחיפה, לפני שבועיים, היו ברצף של יומיים בלבד שלושה מקרים של זיכוי נאשמים באונס ועבירות מין, כולם אחרי תקופה ארוכה של עינוי דין ומאסרי כזב. ולמחרת היום היתה הגברת בת ה-‏45 שנכנסה ליער הכרמל ובדתה אונס. ובג''צ לפני יומיים דן בשתי עתירות של כאלה שהואשמו באונס ע''י קבוצות של נשים מרושעות.

ואת דבריה של הסניגורית הציבורית קראת?

נגיד שלי יש איזשהו אינטרס (איזה?) לסלף ולהגזים את חומרת המצב - איזה אינטרס יש לענבל רובינשטיין?
_new_ הוספת תגובה



גיל, המאמר נותן תחושה רעה
דוד סיון (יום שני, 04/10/2004 שעה 7:18)
בתשובה לגיל רונן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על פי מה שנכתב על דברי הפרקליטות והשופט צבן המערכת המשפטית מחפפת. קשה להשתחרר מההרגשה שזו אחת הסיבות שנשים שבאמת נפגעו לא מתלוננות.

אני רוצה לקוות שמה שנכתב על דברי השופט לא ממש מייצג את דבריו באותו כנס אחרת אנחנו בצרות. אמירה אחת שלו (''אנחנו לא יודעים מה בחומר הראיות וסומכים על הסדרי הטיעון'') ממש מקוממת. איך שופט מעיז לאשר עיסקת טיעון בלי לדעת על מה היא מבוססת?

התירוץ שעיסקת טיעון מונעת התארכות המשפט ועינויי דין הוא חלש במקרה הטוב. מה גם שיתכן מאד שבתהליך כזה נפגעים חפים מפשע. כמו שאמר הנגבי ( ''צריך לצמצם את עסקאות הטיעון ולמנוע את הפיכת בית המשפט למסחרה, שעלולה להביא להרשעת חפים מפשע''.). מצד שני המתלונן לא מקבל תשובה החלטית לתלונתו כי לבית המשפט אין זמן להתייחס ברצינות לעניין.

תרבות של קיצורי דרך שמרחיקה את הצדק...... ?
_new_ הוספת תגובה



גיל, המאמר נותן תחושה רעה
גיל רונן (יום שני, 04/10/2004 שעה 9:55)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דוד,

המצב במערכת המשפט יותר גרוע ממה שאתה יודע, לדעתי - ולו רק בגלל שאינך איש מלחמות, מדנים ומחלוקת ואינך מזדמן לבתי משפט יותר מדי.

בבתי המשפט בישראל יש אחוז הרשעות שנע בסביבות ה-‏95%, למיטב ידיעתי. הרעיון הוא שאם הגישו נגדך כתב אישום סימן שאתה אשם ורצוי שתודה באשמה, ואם אתה נחמד ייתנו לך עונש קל יחסית. ככה זה עובד ומשום מה כמעט כולם מקבלים את זה. אולי באמת 95% אשמים?
_new_ הוספת תגובה



אני קצת מכיר את המערכת בתור ''לקוח''
דוד סיון (יום שני, 04/10/2004 שעה 11:16)
בתשובה לגיל רונן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם תחפש אחרוה תראה שאני מכיר ''מבפנים'' גם את הנושא של נפגעות תקיפה שבאמת הותקפו על ידי הבעל. אני גם הפסדתי תלונה בטוחה, בתביעות קטנות, כי לא הצגתי בזמן את התמונות שצילם העד. התמונות שהעד צילם היו מראות לשופט שהוא משקר. אבל השופט לא רצה לשמוע אותי ואיים עלי כי הוא כבר התחיל בסיכומים.....

אני מכיר גם מכיר שהמתוחכמים נוטים לזכות ביותר נצחונות. אבל אני לא מכיר את המציאות אותה תיאר השופט, צבן, בכתבה.

מצד שני הייתי עד למקרה שהשופטת ניסתה בכל דרך אפשרית להגיע שהנאשם יבין אותה, עם המון סבלנות...
_new_ הוספת תגובה



אני קצת מכיר את המערכת בתור ''לקוח''
גיל רונן (יום שני, 04/10/2004 שעה 11:42)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם כך, הרי פרשנות אלטרנטיבית לדברי השופט:

השופטים פוחדים ליפול לפה של שלי יחימוביץ', אסתר הרצוג וחברותיהן, ולכן מעדיפים להרשיע.

כמובן שהוא לא יכול לומר זאת אז הוא משחק אותה ראש קטן.
_new_ הוספת תגובה



מאמר מעניין. אתה כותב
אריה פרלמן (שבת, 09/10/2004 שעה 15:18)
בתשובה למנשה אבי-חן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

די מנשה בחייך.

פרקליטת המדינה איננה יכולה ''לבטל סעיפי חוק'', והיא באמת ''איננה כנסת''.

אך היא כן יכולה לעקר את החוק מתוכנו ולהפוך אותו ל''אות מתה'' - כפי שהגדיר זאת היטב גיל רונן: ''ביטלה למעשה''.

להלכה - החוק תקף. למעשה, והדגש הוא על ''למעשה'' - החוק הוא פוחלץ.
_new_ הוספת תגובה



זוהי המהות של ''שלטון החוק''
שמעון מנדס (יום שני, 04/10/2004 שעה 8:43) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מאז ומתמיד התנגדתי למושג הנקרא ''שלטון החוק'', כי מפי
הפרופ' בנימין אקצין (דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה
העברית בירושלים, לפני ארבעים שנה) שמעתי: כל שלטון
ממושך, סופו להסתאב. לכן חיוני להחליף שלטון אחת לכמה שנים. אז כאשר מדובר בפוליטיקה, זה דבר מובן. אבל את החוק אי אפשר להחליף. לכן תמיד העדפתי את המונח ''החוק
כערך עליון'', כי ערכים עם שומר לעצמו.

פעם, כאשר המדינאים שלנו היו אנשי מוסר, המשפטנים לא
העזו לצאת חוצץ נגדם. היום המשפטנים הם הם אנשי השלטון.
_new_ הוספת תגובה



זוהי המהות של ''שלטון החוק''
עידן סובול (יום שני, 04/10/2004 שעה 14:27)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מי שמצליח ''להשתחל'' לשיירת השפיטה, בדרך זו או אחרת, (קרי: להתמנות לשופט) זוכה במינוי בלתי הפיך עד גיל היציאה לגימלאות (אצל שופטים, היציאה היא, בדרך כלל, לא לפני מלאת להם 70 שנה, וקרוב לוודאי שלא ירחק היום וההִתקעות הסדירה בתפקיד תהיה עד גיל 75).

זו הסיבה שהכלבים יכולים לנבוח עד צאת נשמתם, והשיירה האינסופית - לעבור ולעבור,להתמנות ולהתמנות ואי-שם קרוב לסוף הדרך לצאת בנחת לגימלאות.

אכן, במקרים רבים התארכה תוחלת החיים ואיתה התארכה לא פעם גם צלילות הדעת וחיוניות המחשבה, ולאורך הדרך היו גם כמה שופטים שטוב ויפה היה אילו התארכה כהונתם אפילו עד הגיעם לגבורות, אך, לצערנו, אלה הם מקרים נדירים שאפשר למנותם על אצבעות יד אחת, בעוד היד השנייה מגרדת את הפדחת בתימהון לנוכח אחרים:

ברוב המקרים, למען בריאותה של מערכת השפיטה, טוב היה אם המינוי היה מוגבל באורכו לתקופת כהונתו המירבית של נשיא המדינה, הנחשב לאזרח מִספר אחד; במקרים לא מעטים - קל לראות שהיה נוסף כבוד משמעותי לאותה מערכת נכבדה אילו שופטים אחדים לא היו מתמנים כלל לתפקידיהם מלכתחילה:

שופטים, עורכי-דין ומשפטנים רבים יודעים במי מדובר, אך, מסיבות השמורות בדרך כלל עִמם, אינם עושים דבר לשינוי המצב המביש והמחליא; אילו נחה עלינו רוחו של האלוף בני פלד ז''ל, היינו אומרים כי אפילו משוב השופטים שעורכת מידי פעם לשכת עורכי הדין אינו אלא כיסוי תחת המגלה טפח ומכסה טפחיים - ואת הסיבות לכך יכול לקום ולראות כל בר-דעת אפילו בעין בלתי-מזויינת, אם יטרח להציץ ברשימה הלא ארוכה במיוחד של נציגי הלשכה בוועדה למינוי שופטים, בעיקר בעשרים וחמש השנים האחרונות; לא הביישן למד ולא העצל מלמד.
_new_ הוספת תגובה



מאמר מצויין!
אריה פרלמן (שבת, 09/10/2004 שעה 15:20) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי