גר, אלמנה ויתום

אתמול בערב סידר בני את ילקוטו ובשעת מעשה שלף דף מקומט ומהוהה ממעמקי התיק. ''אימא, תראי מה מצאתי!'' קרא בו בזמן שפתח ויישר את הנייר אשר קיפל בתוכו משהו לא ידוע... מכתב נזיפה אולי? הזמנה ליום הורים שכבר היה? מבחן ישן? מכתב מאורלי מלכת הכיתה?

לאחר שזיהה את הכתוב הביאו אליי בגאווה כדי שאקרא גם אני. בפניכם מובאת יצירתו כלשונה, ללא שינוי נוסח (אך עם תיקון שגיאות הכתיב) - מכתבו של איתמר, ילד בכיתה ג'.

לכבוד: ראש מועצת המשפט
הנדון: תלונה על זכויות הילד

ראש המשפט אני מתלונן על שאימה ואחיותיה של סינדרלה התעללו בה כמו שנתנו לה חיים רעים וקשים, נתנו לה עונש שלא תבוא לנשף הגדול, נתנו לה עבודות כמו לטאטא, לכבס, לנקות את חדרי הבית. האם אתה יכול לטפל בנידון הזה?
אם תוכל תאמר לי, תודה וביי.
איתמר בשם סינדרלה.

על פי הסיפור הידוע לכל, ללא הנס של הפיה אשר גאלה את סינדרלה מסבלה – נס שהוא הכרחי לצורך זה במציאות בה אין חוקי רווחה בנמצא, סינדרלה הייתה נותרת בשאול תחתיות עד יום מותה.
בא איתמר אשר ביקש להיטיב עם סינדרלה ומצא פתרון אחר, שהוא בעצם התחליף החברתי לנס שהתרחש - פנייה אל מערכת הצדק ככתובת לפתירת מצוקותיו של הנזקק. חוש הצדק הילדותי שלו פעל על פי התחושה הבסיסית שצריך לעזור לחלשים ומי שצריך לעשות זאת הוא הממסד! לכן פנה אל ''ראש מועצת המשפט''...

איתמר כבר הספיק ללמוד את סיפור יציאת מצרים. ''כי גרים הייתם בארץ מצרים'', מזכירה לנו התורה אשר לאורך כל הדרך מצווה עלינו את הדאגה לנזקק (לגר לאלמנה וליתום) והופכת אותה לעניין של הקהיליה ולא עניין לפרטים (מעשר לכוהנים וללווים, פיאה ולקט, התנהגות כלפי לווה, שמיטת חובות וקרקעות, ציווי כללי לעזור לגר וליתום).

גם אני נזקקתי לפנות אל הממסד בתקופה בה חייתי כאישה נמלטת מביתה ומבן זוגה האלים. בספרי ''כלה ונחרצה'' אני מתארת בהרחבה כיצד שוכנעתי (לאחר לבטים רבים) לפנות אל שר הביטחון בבקשת סיוע בהיותי יתומת צה''ל. בקשתי הייתה מוצאי האחרון כדי לצאת ממצוקתי.
שמונה חודשים חיכיתי לתשובה וכשזו הגיעה לא הייתה מאושרת ממני: שר הביטחון דאז (איציק מרדכי) החליט להעניק לי סיוע חד פעמי, מענק על סך 10,000$ לכיסוי חובות. בכסף זה רכשתי את שירותיו של עורך דין.
כיום אני עצמאית, יוצרת, מתנדבת בקהילה ומשלמת מס הכנסה.
בעבודתי כמורה בחינוך המיוחד, אני מדי יום מהווה נציגה של הקהילה במשימתה לאפשר לתלמידים עם בעיות התנהגות, בעיות רגשיות, בעיות קוגניטיביות ומגבלות פיסיות להשתלב בחברה כעצמאים וכבלתי תלויים עד כמה שניתן.

את שאיתמר בני ביקש להשיג, את שאני ביקשתי לקבל משר הביטחון ואת שהתורה מבקשת ליצור אין לראות אך ורק כעזרה לחסר ישע, אלא גם כעזרה לחברה כולה. הפעולות הננקטות למען הנזקק הן על מנת ליצור דינאמיקה של עלייה כלפי מעלה. בעקבות פעילות הקהיליה, אלה הנמצאים מטה בתחתית החברה אמורים להעפיל מעלה ולעבור אל הצד התורם.
ונכון, תמיד יהיה ''עשירון תחתון'', אך אם לא כן, העשירון התחתון יהפוך להיות שני עשירונים, שלושה עשירונים... וכך תתחיל החברה להתמוטט. לאמור; הסיוע ליחיד הוא סיוע לחברה הנשמרת מפני התדרדרותה.

ודווקא בגלל התפקיד החשוב הזה של הממסד, צריך לבודקו ולבקרו תמיד!

לרשימה זו סוף שונה מזה של הסיפור על סינדרלה... איננו נפרדים רכובים על סוס לבן הפוסע מעדנות אל עבר השקיעה... לא ולא, ניפרד בקריאה לבדוק את הממסד ולבקרו תמיד, כדי שייטיב לבצע כהלכה את תפקידו החשוב.

---