פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
מדריך לטלנובלה
רוני קליין (שבת, 19/07/2003 שעה 13:35)


מדריך לטלנובלה


רוני קליין




פרשנים רבים מציינים את הטלנובלות כבריחה מהמציאות אשר עונה על צרכים כלשהם של ''ההמונים''.
רבים, למשל, מצביעים על כך, שבסרט ראוי לשמו יש דמויות בעלות עומק ובטלנובלה דמויות שטוחות (לא לדאוג בנות. שטוחות רק במובן הנפשי).
אבל אני רוצה להקדיש מעט תשומת לב גם להיבטים נוספים של העניין. כולל היבטים טכניים.

בריחה מהמציאות פרושה התעלמות מכוונת מדברים שקורים במציאות לעומת הגזמה מכוונת של דברים שלא קורים במציאות.

התעלמות מדברים שקורים במציאות:
כמעט שלא תמצאו בטלנובלה זכר לבעיות קיומיות של כולנו:
  • מצב כלכלי קשה
  • מצב בטחוני קשה
  • מחלות, תאונות
  • עצבנות לפני המחזור - תופעה שרוב קהל הצופים בטלנובלה מכיר מנסיון אישי (אני בכוונה כותב בלשון זכר כדי לא להשמיץ).
  • אנשים שנראים בבוקר כמו שאנשים צריכים להראות בבוקר: חרא.
ולעומת זאת:
הגזמה בדברים שלא קורים הרבה בחיים.
למשל, בגידות.
אנחנו יכולים להתווכח ללא סוף בהשערות מה היקף הבגידות בחיים.
למדע יש רק דרך אחת למדוד את השלכות הבגידות מבלי לסמוך על וידויים: התאמת דנ''א בין אבות לילדיהם.

ומה אומרים המחקרים?
שיעור אי-התאמת דנ''א בין אבות לילדיהם עומד על 6% באזורים עירוניים ו-‏8% באזורים כפריים.
מי שצופה בטלנובלות מתרשם שמדובר ב-‏40% לפחות.


בוודאי שמתם לב לאפקט הדלתות הנפתחות בטלנובלות - התרגיל השחוק של יצירת דרמה ומתח לקראת הפרק הבא.
הרעיון המוביל הוא כזה:
בעבר כולם בגדו בכולם ולכן העלילה כבר מתחילתה מלאה בחשבונות ישנים, ילדים שאינם מכירים את הוריהם הביולוגים וכו' וכו'.
לעומת זאת, בהווה. כאשר מישהו רוצה לטעום מהפרי האסור הוא יכול לבחוש בקדירה 10 פרקים שבהם הוא ינסה לפתות את האובייקט ולהרחיק מכשולים פוטנציאליים.
ואז מגיע, סוף סוף, הרגע של המגע. בד''כ נשיקה. והופ. בדיוק באותה שנייה נפתחת דלת ומישהו ''תופס על חם'' את ''החוטאים'' ועושה מזה עניין.
אם היו נפתחים בתי ספר למשחק במיוחד לשחקני טלנובלות תהיו בטוחים שבבחינת הגמר היו בוחנים את המועמדים לפתוח דלת בשנייה הקריטית ולעשות הבעה של תדהמה.
נסו גם אתם, קוראים יקרים, ללכת לראי ולעשות פרצוף עם מבט של תדהמה.
יצא משכנע?
הציגו מועמדות לשחק בטלנובלה.
כי אם את זה אתה לא יודע לעשות - אין לך מה לחפש בטלנובלה.

אם נרצה לתת דוגמא להבדלים בין סוגי הז'נרים בקולנוע ובטלוויזיה - הסיטואציה הזאת, של דלת נפתחת, מהווה דוגמא טובה:
בסרט פעולה-רומנטי לאחר פתיחת הדלת המאהב ביש המזל מזנק החוצה דרך החלון. ואם זה סרט מהונג קונג - אז גם בלי לפתוח את החלון.
בסרט קומדיה-רומנטית המאהב מתחבא בארון הבגדים.
לעומת זאת, בטלנובלה המאהב קופא על מקומו כדי שהפרק יסתיים. כולנו נשאר במתח לפרק הבא רק כדי להיווכח בתחילת הפרק הבא שהוא עומד כמו בוק, ממלמל משהו לא ברור ומסתלק מהחדר כשהוא מפקיר את זוגתו ל''ניאוף'' להתמודד מול חקירה צולבת.
10 פרקים של פיתוי ותככים ירדו לטמיון.

(חוסר) התקדמות העלילה


העלילה לא רק מופרכת ולא מציאותית - היא גם לא מתקדמת לשום מקום.
אסביר:
כאשר אני צופה בסרט, כל סרט, יש לסרט עלילה מסויימת. ברוב הסרטים ניתן להיווכח (וזה בולט עוד יותר בצפיה חוזרת בסרט) שכל סצינה, שניראית אפילו שולית, בעצם קידמה את העלילה.
מישהו דרך בטעות על רגל של מישהו אחר ברחוב - בסצינה אחרת הם נפגשים לצורך המשך חיוני של העלילה.
בטלנובלה לא תמצא התקדמות עלילה במובן של סרט קולנוע או הצגת תיאטרון.
אפילו אם מישהו, נניח, רוקם מזימה ובשלב מסויים המזימה הצליחה - העלילה לא תתאים את עצמה לעובדה שהמזימה הצליחה ותמשיך מאותה נקודה להתקדם אלא בפרקים הבאים המתח הדרמטי יחזור להיות באותה רמה כמו בפרקים לפני הצלחת המזימה. עוד מזימות יצוצו. גם של אנשים אחרים. ולא כתגובה למזימה הקודמת. שום דבר,בעצם, לא מתקדם.
כמו סקס בין שני אנשים שלעולם לא ''גומרים''.
אוף. איזה שיעמום.

אפילו שיטת הצילום אומללה.

בד''כ הצילום הוא בתוך חדר. רק הקירות משתנים. ברוב הזמן מתנהלים דיאלוגים. פרצופים מדברים. יותר גרוע מתאטרון (וזה עוד לפני שדיברנו על איכות המשחק והטקסט).
כמעט אין צילום של אדם בודד במשך למעלה מדקה - אלא אם הוא מדבר בטלפון.
כיון שאף אחד גם לא הולך לשום מקום אז גם המצלמות לא בתנועה כמו בסרט רגיל.
אוף. איזה שיעמום.


משחק החיים


לפעמים אני צופה בסידרה. יותר נכון, נאלץ לצפות כי יש לסדרה חסידים אצלי בבית.
הארץ מלאה בפיגועי התאבדות, פשיעה, תאונות, שחיתויות, מיתון עמוק - ומה במשחק החיים?
כבר 100 פרקים מדברים על העלאת הצגה רומאו ויוליה בתיאטרון שכונתי. מתנהל שם מאבק איתנים מי יופיעו בתפקידים הראשיים.
השאלה נשארה פתוחה עד יום הפרמיירה וגם אז ההצגה בוטלה בגלל שהשחקן הראשי גזר על עצמו שתיקה בעקבות הגילוי שחברתו היא אחותו (חבל שרק עכשיו כתבתי את המאמר הזה. אולי אם הוא היה קורא אותו קודם הוא היה יודע למה לצפות מטלנובלה ולא לוקח את זה כל כך קשה).
הסידרה הבאה, שתופק לאחר שמצבנו במדינה עוד יחריף, תהיה בטח על ''אינטריגות במחלבת יוטבתה'':
שתי נשים יריבות. אחת המזכירה של המנכ''ל והשניה המזקירה של הסמנכ''ל הזומם, מצידו, לסלק את המנכ''ל ולרשת אותו.
לא צריך לדאוג.
בהמשך הפרקים יתברר שהמנכ''ל הוא, בעצם, אבא שלו.
והמזקירה היא בתה של המזכירה אשר לפני 20 שנים הרתה מחוץ לנישואין ומסרה אותה לאימוץ.
ואם המפיקים של הטלנובלה לא יתביישו לחזור על עצמם אז בפרק המסיים יתברר שהסמנכ''ל והמזקירה הם גם אחים. ואז הסמנכ''ל ינחם את עצמו במחשבה שגם אביו, בעצם, בגד באמא שלו ולכן זה ''בגנים של המשפחה''.


לסיום:
אני חושב שזה עצוב שאנשים מתרגלים לרמה ירודה של תרבות. כאשר רמה ירודה הופכת לסטנדרט זה גורר אחריו ירידה כללית בקנה המידה.
יצירה בינונית הופכת לעומתה לטובה. יצירה טובה הופכת ליצירת מופת ויצירת מופת אמיתית הופכת לפחות מוכרת כי אנשים הירוו את צימאונם התרבותי מוקדם מדי.

קישור:
פורום טלנובלות ב''נענע''



חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


בקיצור, טלנובלה היא מצע לא מציאותי
סוחר נדל''ן (שבת, 19/07/2003 שעה 16:33) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

של הרבה רשימות פוליטיות שמנסות למכור לנו לוקשים, גם כאשר הטלנובלות הקודמות שלהן חרגו מהמציאות וגבו מאיתנו מחיר גבוה.
_new_ הוספת תגובה



מהי רמה גבוהה של תרבות?
קורינה (שבת, 19/07/2003 שעה 19:26) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''שוק הטלנובלות'' בעקרון לא היה פורח, לולא היתה לו דרישה.
מי קובע מהי רמה ירודה של תרבות ומהי רמה גבוהה?
מדבריך, רוני קליין, ניתן להסיק כאילו כולם בעלי תואר שני ובדרך לדוקטורט. מוסיקה קלאסית נחשבת לתרבות לעומת מוסיקת הטראנס וכו'.
שנינו יודעים שבמציאות זה לא עובד כך, ומכאן החלוקה בצריכת סוגי תרבות שונים.
בכדי שצריכת התרבות (סובייקטיבית) תגיע לגבהיים עליהם אתה מדבר, יש לוודא בראשית שכולם יונקים את אותה התרבות ''בבית המדרש''. לא?

יצירת מופת בעיניך לא תמיד מתפרשת ככזו בעיני ההמון.

לא בחינם נאמר כי על טעם וריח אין מה להתווכח.
_new_ הוספת תגובה



מהי רמה גבוהה של תרבות?
איציק-רון (שבת, 19/07/2003 שעה 22:08)
בתשובה לקורינה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כן
רק שהיום, לצערנו, יש גורמים שונים שמשפיעים מאד על התרבות המקובלת. והגורמים האלה, אמצעי התקשורת, פונים למכנה המשותף הנמוך ביותר, וכבר לילדים מגיל צעיר מאד (ערוץ הילדים, קטנטנים, הופ...). וכך ישנם אנשים רבים שמעולם לא נחשפו לעולם של תרבות אמיתית. כאלה המשוכנעים ששרית חדד היא פסגת ההישגים המוסיקליים, ו''לחיי האהבה'' משקפת את איכות המשחק הישראלי במיטבו.
אינני מתכחש לעובדה שתרבות היא עניין של זמן ומקום, אך לאמנות יש כללים ברורים, וניתן לבחון אותה בראייה ביקורתית. אנו חיים בתקופה בה האהבה לאמנות והבנתה היא נחלתם של בודדים, ולא של ציבורים.
_new_ הוספת תגובה



תרבות מקובלת? על מי בדיוק?
קורינה (שבת, 19/07/2003 שעה 22:43)
בתשובה לאיציק-רון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אנחנו קצת מבלבלים את היוצרות.
מהי תרבות מקובלת ועל מי בדיוק? תרבות מקובלת זה בחירת הרוב או הכפפת התרבות על הרוב?
אם תרבות מקובלת היא על-פי הרוב, מכאן ששרית חדד גיבורת תרבות חדשה (לא הטעם שלי ובכל זאת יש ציבור שהולך שבי אחריה). מי קובע מהי תרבות אמיתית? ומי אשם שציבורים שלמים לא נחשפים לה?
''דירה להשכיר'' של לאה גולדברג בבחינת סיפורת שהולכת ונעלמת מעולמנו.
כואב לי על ציבורים תמימים וקטנים שלא נחשפים ללאה גולדברג או ל''קן לציפור'' של ביאליק וכד'.
הטענות לא צריכות לבוא לציבורים אלא, לאלה שמכתיבים מדיניות. ולא תמיד זו התקשורת. (על כך יש הסכמה בינינו?).

תרבות אינה עניין של זמן ומקום.
יש אנשים שנוהגים לשייך את התפתחות התרבות בהתאם להשכלה.
ומכאן האם נכון יהא לומר כי בני שבטים באפריקה אין להם תרבות היות ולא רכשו השכלה? (חומר למחשבה)
התרבות באה לציין את ההישגים החברתיים ביצירה, באמנות, במדע באופי ההתנהגותי של חברה מסויימת.
לגבי האמנות והיצירה - שוב, שאלה של טעם. הרי אי אפשר לגזור שתיקה על תרבות מזרחית כי אחרים רוצים תרבות אירופאית-- ולהיפך. בעידן של ריבוי ערוצים והיצע מגוון, כל אחד בוחר את הכוס תה שלו.
לגבי סגנונות בחינוך, גם כאן יש לחשוף את המתחנכים לסגנונות שונים והם שיבחרו את ''הטוב בעיניהם''. אבל בפירוש אין למנוע סגנון אחד על פני העדפה של סגנון אחר.

המורדים של היום זה הדרדסים של פעם.
ערוץ הילדים של היום זה החינוכית של פעם.
כשהכל מתנהל כמו ''עוסק זעיר'' התוצרים שמקבלים הם בהתאם.
במקום שאין בו אידאולוגיה (מכל סוג שהוא) ורק ה-cash מדבר, אין פריחה.

יש רק להצטער כי יוצרים כמו ביאליק, רחל ואחר' לא קם להם דור ממשיכים.
ואולי התקופה היא זו שממכרת את ההמון ל''תרבות לייט''.
_new_ הוספת תגובה



תשובה לקורינה
רוני קליין (יום ראשון, 20/07/2003 שעה 2:02)
בתשובה לקורינה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני חושב שפיספסת את הבעיה כאן.
אין כאן שאלה של לגיטימיות. טלנובלה היא סוג של תרבות אשר יש לו מעריצים רבים הנהנים ממנה. עד כאן הכל בסדר.
הבעיה היא השיטחיות.
בני האדם, כידוע לך, הם יצורים מורכבים מאד מבחינה שיכלית, נפשית ורוחנית.
כאשר צצה לה תרבות המתארת אנשים בצורה חד-מימדית מתחילה להיות בעיה. כאשר ילדים וצעירים נחשפים רק למשהו פשטני קטנים הסיכויים שלהם להתקדם יותר מזה. לא חסר מקרים של ילדים החיים ב''פיגור סביבתי'' ואינם מנצלים את הפוטנציאל שלהם. לא צריך להיות גאון כדי להבין את זה.
בספר של אורוול ''1984'' האח הגדול דאג לצמצם את אוצר המילים של האזרחים מסיבות טובות מאד מבחינתו.
אם ילדה בת 10 (אשר לא הספיקה לפתח מנגנוני הגנה) מבינה את תרבות המבוגרים דרך טלנובלה אז השאפתנות שלה להשכלה גבוהה תגדל או תקטן?
לפני זמן מה פירסמתי כאן מאמר: ''ההיא עם השדיים''
דיון 1467
על בחורה המנסה להגדיר את עצמה כבן אדם באמצעות טיפוח חזה גדול. האם זה לא עצוב?
האם זה מקרה שהיא גם דיברה כמו אהבלית?
_new_ הוספת תגובה



תרבות מקובלת? על מי בדיוק?
איציק-רון (יום שני, 21/07/2003 שעה 0:39)
בתשובה לקורינה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אכן אנו קצת מבולבלים.
אני מתנצל על שלא הבלטתי את ההבדל בין המושג אותו את מכנה תרבות לבין המושג אותו אני מכנה אמנות, ואין השניים זהים.תרבות היא מכלול של דברים, ופיסגתה היא האמנות.
אמנות ניתן למדוד בכלים ביקורתיים, פעולה המכונה בפי העם ''ניתוח''. ניתוח ספרותי, ניתוח מוסיקלי ועוד. לאמנות, לכן ישנם כללים ברורים של איכות, אם כי צורתה שונה מאד מתרבות לתרבות. אם נאמר כי יצירה מוסיקלית מן התקופה הקלאסית נמדדת במורכבות צורתה, ואילו שיר של אום כולתום נמדד בשימוש במקאמים השונים ובאילתורי הסלסולים כמו בשימוש ברבעי טונים, הרי שהמדדים שונים מאד, כי מדובר הרי בתרבויות שונות, אולם במקרה זה לא ננסה לשפוט איזוהי ה''טובה'' יותר, כמובן. זה כמו להשוות בין חמור למרק פירות. וברור שכל אחת מן היצירות שהוזכרו כאן היא מעשה אמנות השייך לתרבות שונה ואין לאחת להתנשא על השנייה.
עד כאן בזכות פלורליזם אמנותי ותרבותי.
אולם מה קורה כאשר בתוך עולם תרבותי אחד נעלמת האמנות אט אט, ואת מקומה תופסת השטחיות, הבנאליות והמכנה המשותף הנמוך ביותר? מאחר ואלו המכירים בחשיבותה של האמנות יש בידם הכלים הביקורתיים לשפוט ו''לנתח'', הרי שברור להם מתי הולכת אותה אמנות והופכת למשהו אחר שאינו אמנות, והוא רדוד ושטחי כשלעצמו. וכאן, בשם חופש ה''תרבות'' באים אנשים כמוך, קורינה, ומצדיקים את השטחיות והרדידת כ''בחירת הקהל'', ''הבדלים של טעם'', ''שוני בין תרבויות'',ועוד תירוצים מסוג זה.
צר לי. אינני קונה.
_new_ הוספת תגובה



מבולבלים? לא! מבולבל? כן!
קורינה (יום שישי, 25/07/2003 שעה 1:44)
בתשובה לאיציק-רון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איציק,
מצד אחד אתה כותב שאין תרבות צריכה להתנשא על אחרת.
מצד שני כל הכתיבה שלך זו התנשאות על טעמי הצריכה של האחר.
נניח ומשפחה מחליטה לבקר במוזיאון, תיאטרון, בלט, קונצרט, אופרה וכד'. כמה לדעתך עליה להפריש מן ההכנסה החודשית לסל התרבות (משפחה בת 5 נפשות)?

בכלל הקדמתי את המאוחר. שכן, לא דיברנו כלל איזה תנאים צריכים להתקיים כדי שאדם נפשו תצא אחר הקלסיקות שאתה מדבר עליהן.
להזכירך, כי לימודי אמנות, מוסיקה וכד' הינם בדירוג האחרון בתכניות הלימודים למיניהן כשבראש צועדות האנגלית והמתמטיקה ובית החרושת לציונים.

סתם חומר למחשבה (אינך חייב לקנות)
_new_ הוספת תגובה



מבולבלים? לא! מבולבל? כן!
איציק-רון (יום שישי, 25/07/2003 שעה 16:02)
בתשובה לקורינה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כנראה שלא הבנת.
האם כניעה למשהו שאינו אמנות היא התנשאות? האם השאיפה ליופי היא התנשאות? האם איש המדע השולל ומתעב את האסטרולוגיה, וקריאת הקפה והקלפים מתנשא? או שמא הוא רואה נכוחה את הדברים, וליבו נחמץ כשהוא רואה כיצד מוכרים את תרבות השקר וההונאה להמונים?
ומה הקשר בין כל אלה לסדרי העדיפויות המעוותים של מערכת החינוך? (המשקפים את פני החברה)? האם נסתכל מן הצד כצופים ונאמר :''ככה זה''?
_new_ הוספת תגובה



תרבות מקובלת? על מי בדיוק?
הסופרת קורינה (יום שישי, 19/09/2003 שעה 1:31)
בתשובה לקורינה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין לי מושג מי המתכנה בשמי. מכל מקום עליי להבהיר שלא אני כתבתי את התגובות לעיל שחתומות בכינוי/שם ''קורינה'' ומאחר ולא קראתי אותן גם לא ידוע לי אם אני מסכימה או לא עמן.
עליי ועל עבודתי הספרותית וראיית העולם ניתן לקרוא
באתר הרב לשוני שלי http://www.corinna-hasofferett.com
וכן בבלוג העברי שמתעדכן תכופות:
ומאד אעריך אם בעל/ת התגובות שלעיל תתפרש בשם מייחד.
_new_ הוספת תגובה



כל כתוב הצגה,לחן הוא אמנות
סוריא (שבת, 19/07/2003 שעה 22:16) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

,מתאים טעים זה כבר לשקולו של הפרט, זכור לי כי המנוח יצחק רבין לא פיספס פרק מפרקי אנטונלה,אופרת סבון מארגנטינה, אמי למדה אותי כל דבר שאדם יוצר : לחן, כתיבה ,הצגה, סרט ,ציור ,הוא אומן/אומנות ואין לזלזל, היתר כפי שצינתי ,: נתון לשקולו של -הפרט/הגוף ולטעמו ...בכל אופן טוב ליצפות באופרת סבון גם והיא וע''פי דבריך דרגה ד' ולהפיג מתח, מאשר להיתמכר לכדורי הרגעה יין או סמים. בברכה סוריא
_new_ הוספת תגובה



3 הערות לסדר היום
ד''ר יעקב דריהר (יום רביעי, 23/07/2003 שעה 12:22) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. ''מזקירה'' זה מצוין. אהבתי.

ב. שנים אני טורח על כתיבת טלנובלה, מגיש תסריטים לערוץ שתיים, קובעים תאריך לצילום פיילוט ופתאום איזה רוני קליין גונב לי את הרעיון מתחת לאף! לא חוצפה? רק שאצלי זה היה אטליז ולא מחלבה, ורצינו לקרוא לזה ''תאוות בשרים''

ג. מי שמכניס את ערוץ הופ ואת ערוץ הילדים למשפט אחד על טלביזיה באיכות נמוכה אינו יודע על מה הוא מדבר ו/או אין לו ילדים קטנים. התוכניות בערוץ הופ עשירות בתכנים דידקטיים ולעתים אני מוצא עצמי נדהם מול העובדה שילדיי צופים בערוץ בהתלהבות למרות התכנים ה''כבדים'' לפעמים. בכל זאת יש נקודת חולשה אחת בערוץ - השבוע נכנס לתוך אוזני דבלול של מוך וכתוצאה מכך שמעתי שאומרים שם ''נמלות-דבש'' באיזו תוכנית טבע.
_new_ הוספת תגובה



מזקירה
יועזר (יום רביעי, 23/07/2003 שעה 16:44)
בתשובה לד''ר יעקב דריהר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פעם, באולפן ללימוד עברית לעולים חדשים, כתבה אחת האולפניסטיות: ''על העם היהודי לזקור (ק=כ) את אברו (א=ע) בין הגויים... :-)
_new_ הוספת תגובה



אל תזלזל, מחזור זה אחת הבעיות הרציניות בעולם
נמרוד פינסקי (יום חמישי, 24/07/2003 שעה 18:58) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי