מה זה?

צמיחה וחופש כלכלי

עגל הזהב / דוד סיון (יום חמישי, 17/07/2003 שעה 14:00)

צמיחה וחופש כלכלי

ד''ר דוד סיון

''אנחנו נמצאים במהלך של שינוי גדול בכלכלה הישראלית - מעבר ממשק ריכוזי לתחרותי. .... אנחנו עוסקים בדמוקרטיזציה של הכלכלה. תחרות היא כמו דמוקרטיה - הזכות לבחור בין אלטרנטיבות. .... החסם הגדול של המשק הישראלי הוא המונופולים .... רק הפיכת המשק לתחרותי יותר ופתוח תזניק את הכלכלה המקומית לאורך זמן. היכולת להגדיל את דרגות החופש של הכלכלה הישראלית היא בידנו, והיא תקבע בסופו של דבר את העוצמה הכלכלית ...'' (אמיר טייג, בנימין נתניהו: יש לנו בהחלט כוונה להפריד את קופות הגמל מהבנקים, Aonline, 8.7.2003)

משתמע שנדבך מרכזי מאד בתכניותיו של שר האוצר, נתניהו, עוסק בחופש כלכלי. על פי תפיסתו הפרטת המשק הציבורי, שבירת מונופולים והקטנת ההוצאה הציבורית, יגבירו את החופש הכלכלי ויניעו את המשק לקצבי צמיחה יותר גבוהים.

במאמר קודם הצגתי את ההשפעה השלילית שיש לגידול המתמשך בהוצאה הציבורית (בגלל אי השוויון בחלוקת ההכנסות והעוני) והאבטלה על שיעורי הצמיחה של התוצר המקומי הגולמי (תמ''ג) והתמ''ג לנפש (צמיחה ואי שוויון). אחר כך הצגנו הצעה להפרטת המערכת הציבורית ואת הראציונל שנותן לכך מילטון פרידמן, שזכה בפרס נובל (כלכלה בדרך לתהום). בעצם, כמו פרידמן, המלצנו לבחון את האפשרות של הפרטת המערכת הציבורית והגדלת החופש הכלכלי. הפעם נעסוק בקשר שבין חופש כלכלי, צמיחה ושיגשוג במשק הישראלי.

בשנת 1996 החל מכון פרייזר הקנדי לפרסם את דירוג החופש הכלכלי העולמי. הדירוג הוא, בעצם, השוואה של מידת החופש הכלכלי בין המדינות השונות. הפירסום הראשון בא בעקבות מחקר מתמשך של יותר מעשור בהשתתפות של יותר מ-‏100מלומדים מכל מיני תחומים במדעי החברה. את המחקר הובילו בעלי פרס נובל כמו מילטון פרידמן, גארי בקר ודוגלאס נורט¹. לפני כשבוע, 8.7.2003, יצא הדו''ח השנתי השביעי בו מדורגות 123 מדינות לשנת 2001.

מילטון פרידמן, מהמפתחים הראשונים של מדד החופש הכלכלי (המדד), המשמש לדירוג המדינות, אומר כי הגדלת החופש הכלכלי של האנשים (העם) משחרר מרץ ויוזמה שמעלה את המשק על מסלול של שיפור בממדי הצמיחה הכלכלית. שיגשוג כלכלי וחופש, בתורם, מקדמים זכויות אזרח וחופש פוליטי (חדשות). בעצם, אומרים יוצרי המדד, חופש כלכלי מקדם את רמת ההתפתחות האנושית של תושבי המדינה. מסתבר כי ''ישנו מתאם בין ארצות הזוכות לדירוג גבוה בסקר החופש הכלכלי לבין מדד ההתפתחות האנושית של האו''ם². ארצות בהן נמדד מדד חופש כלכלי גבוה הן גם מובילות בהכנסה לנפש, שיעורי צמיחה כלכלית ממוצעים ותוחלת חיים. המדד של האו''ם מודד הצלחה והמדד של החופש הכלכלי הוא המתכון להתקדמות וצמיחה.

המודל של מכון פרייזר משתמש ב-‏38 משתנים עבור כל אחת מהארצות הכלולות (אם ניתן) בדו''ח. המרכיבים העיקריים של חופש כלכלי הם:

בחירה אישית,
חופש להתחרות,
חופש המסחר,
הגנה על אנשים וזכויות הקניין שלהם.

לוח 1: מדד החופש הכלכלי ודירוג על פני זמן
	בריטניה		ישראל		הונג קונג		ארה''ב		איחוד האמירויות
	מדד	דירוג	מדד	דירוג	מדד	דירוג	מדד	דירוג	מדד	דירוג
1970	5.92	33	4.93	43	8.39	1	7.02	11
1975	5.85	21	4.30	59	8.41	1	7.27	4
1980	6.14	23	3.51	102	8.60	1	7.50	4	5.87	26
1985	7.03	12	4.07	93	8.37	1	7.67	4	6.8	16
1990	7.37	7	4.29	97	8.22	1	7.86	3	7.44	7
1995	8.11	6	5.65	72	9.05	1	8.30	4	7.18	21
2000	8.35	4	6.74	46	8.78	1	8.53	3	7.56	13
2001	8.23	4	6.47	56	8.63	1	8.29	4	7.54	16

לכן המדד מודד את המוסדות שנחוצים להבטיח שלטון החוק, זכויות קניין, חופש המסחר, פיקוח וגודל הממשלה.

עשר הארצות המובילות בדירוג הן: הונג קונג, סינגפור, ארה''ב, בריטניה, ניו-זילנד, קנדה, שוויץ, ארלנד, אוסטרליה והולנד. גרמניה מדורגת 20, יפן מדורגת 26, איטליה 35, צרפת 44, מקסיקו 69, סין 100, הודו 73 ורוסיה 112. ישראל מדורגת 56 ביחד עם ארגנטינה, בוליביה, ומצרים. מקדימות את ישראל איחוד האמירויות, ירדן וכווית. לוח 1 מציג את המדד הכללי של ישראל מול מספר מדינות מהמובילות.

קל לראות שהמגמה שלגבי המדינות המוצגות היא של גידול החופש הכלכלי לאורך התקופה חוץ מאשר בישראל. בשנת 1973 הושג הדירוג הכי גבוה (ביחס לארצות אחרות) למרות שהמדד היה נמוך. מאז רואים ירידה, גם במדד וגם בדירוג, לאורך שנות ה-‏70 עד שבשנת 1980 הדרדר הדירוג לכדי 102. בהמשך ישנה מגמת שיפור.

לוח 2: מדד החופש הכלכלי ודירוג לפי קטגוריות ראשיות
	1 גודל ממשלה: הוצאות, מיסים וחברות ממשלתיות		2 מוסדות החוק והמשפט, ביטחון וזכויות הקניין		3 גישה לאמצעי תשלום (כסף) סבירים		4 חופש לסחור עם זרים		5 פיקוח על אשראי, עובדים ועסקים
	מדד	דירוג	מדד	דירוג	מדד	דירוג	מדד	דירוג	מדד	דירוג
הונג קונג	9.1	1	7.0	27	9.2	38	9.8	1	8.0	1
ארה''ב	7.3	22	8.7	11	9.8	2	7.9	30	7.8	2
בריטניה	6.6	42	9.2	3	9.3	34	8.3	13	7.7	3
איחוד האמירויות	7.6	12	6.6	38	9.1	39	8.2	21	6.2	21
ישראל	2.6	122	7.4	21	9.4	33	7.7	37	5.3	85
מצרים	7.1	27	4.6	77	9.5	21	6.1	88	5.0	100
ירדן	5.6	71	6.1	50	9.6	9	7.1	59	5.8	54
כווית	6.1	60	6.9	29	8.1	60	7.2	57	6.2	33
ארגנטינה	7.9	7	3.0	100	9.6	19	6.1	92	5.4	80

המדד הכללי (שקלול של כל הקטגוריות) בשנת 1995 היה 5.96, בשנת 2000 הוא היה 6.34 ובשנת 2001 6.35. מה שבולט שלאורך השנים יש גידול במדד הממוצע ומשתמע מכך שהחופש הכלכלי במדגם (123 ארצות) מתרחב. לוח 2 מציג השוואה של מדדי החופש לפי קטגוריות עיקריות. קל לראות שגודל הממשלה הישראלית מקבל מדד ודירוג נמוך מאד - לפני סלובניה האחרונה. כבר דיברנו לא מעט על גודלה של הממשלה הישראלית מבחינת שיעור ההוצאות מהתמ''ג, היקפי תשלומי ההעברה. מעורבות הממשלה בבעלות על עסקים (בזק, חברת חשמל, הבנקים ועוד) וגם מעורבותה בהשקעות מושכים את המדד הכללי כלפי מטה. גם המדד והדירוג בקטגוריה החמישית פועל באותה צורה. הדירוג הכי מוצלח של ישראל הוא בקטגוריה השניה.

ירדן וכווית צורפו ללוח כי הן שכנות שהמדד הכללי שלהן גבוה מזה הישראלי. מצרים וארגנטינה כי הדירוג הכללי שלהן זהה לשלנו. המדד של ירדן וכווית הוא 6.9 והדירוג 39 (כמו צ'כוסלובקיה). ההבדל העיקרי בין ישראל וארגנטינה הוא הדירוג בשתי הקטגוריות הראשונות שהן אולי היותר חשובות. מצרים מתבלטת ''לטובה'' בקטגוריות הראשונה והשלישית. אבל ההבדל בין ישראל והמדינות השכנות מצוי בקטגוריות הראשונה (גודל הממשלה) והחמישית (פיקוח).

צריך להדגיש שמדד החופש הכלכלי הוא מתכון לעתיד יותר מוצלח מבחינת שיפור ברמת ההכנסה לנפש (רמת חיים), השכלה ואריכות ימים של אזרחי המדינה הנמדדת. לכן אין המדד והדירוג מראה שהמצב הכלכלי בירדן הוא יותר טוב אלא שבהמשך הדרך, אם ישמרו או ישפרו את החופש הכלכלי, צפוי שיפור מתמשך. לעומת זאת בישראל, אם לא יחול שינוי, הסיכוי יותר נמוך.

שר האוצר בנימין נתניהו שלנו רואה את העובדות ומשמיע את מה שהוא מתכוון לעשות. משתמע מדבריו שהוא שואף להגדיל את החופש הכלכלי. אבל לפי הניסיון של החודשים האחרונים מתעוררים ספקות גדולים על כך שגם יצליח.

The Economic Freedom of the World: 2003 Annual Report שמוציא לאור מכון פרייזר הקנדי (Fraser Institute).
דפנה מאור, ישראל במקום ה-‏56 בדירוג החופש הכלכלי בעולם: מקבלת ניקוד נמוך במיוחד על פרמטרים ממשלתיים, Aonline, 9.7.2003.
מדד ההתפתחות האנושית של האו''ם מודד התקדמות מדינות במשתנים סוציאליים וכלכליים. המדד הוא שילוב של תוחלת החיים, חינוך והכנסה לנפש.

הצגת המאמר בלבד

עדיין לא קבלנו ממך התייחסות

טרה 10 וחצי (יום חמישי, 17/07/2003 שעה 15:45)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

למשק הישראלי שבו החופש הכלכלי הוא אחזקת 300 אלף פועלים זרים על חשבון המדינה והחקלאות הצולעת והמסובסדת.
חופש כלכלי לתבוע הטבות סוציאליות מצד דור שלשי למצוקה.
ומגזר קטן ומצומצם של עובדים ועצמאיים שעליהם מוטל הנטל.

_new_

עצלן שכמותי

מיץ פטל (יום חמישי, 17/07/2003 שעה 16:14)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

דוד, האם תוכל להסביר מה נכלל במדד ה''פיקוח'' ואיך הוא נמדד? וכדי שלא אשאל רק שאלה שהתשובה עליה מופיעה בקישורים שנתת, אשאל גם: האם אתה יכול להצביע על צעדים שישראל יכולה לנקוט כדי להביא לשיפור במדד זה?

_new_

על מדד הפיקוח

דוד סיון (יום חמישי, 17/07/2003 שעה 18:10)
בתשובה למיץ פטל

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

.
ראשית צריך לציין שהדו''ח נכתב ביחס לנתונים משנת 2001 ואולי קודם.

א. הנושאים שנכללים במדד הפיקוח (תרגום חפשי של החלק הרלוונטי במסמך הדו''ח):
1. פיקוח על שוק האשראי והבנקים
1.1 בעלות פרטית על בנקים
1.2 הגישה לאשראי של השוק הפרטי
1.3 פיקוח על גובה הריבית
1.4 תחרות מבנקים זרים
2. פיקוח על שוק העבודה
2.1 השפעת שכר המינימום
2.2 גמישות העסקה – פיטורין
2.3 השפעת האיגוד המקצועי על התנהלות
2.4 השפעת דמי אבטלה על המוטיבציה לעבוד
2.5 גיוס חובה
3. פיקוח על עסקים
3.1 פיקוח על מחירים
3.2 מגבלות ביורוקרטיות על פתיחת עסק
3.3 הצורך להשקיע זמן על ביורוקרטיה ממשלתית/עירונית
3.4 כמה קל להתחיל עסק
3.5 תשלומים לא רגילים בנוגע לרישיון יצוא/יבא, רישיון עסק, הגנת המשטרה ועוד.

ב. נדמה לי, כפי שרמזתי במאמר, ששר האוצר ובכירי משרדו יודעים מה ניתן לעשות בכדי לשפר את המדד בקטע הזה. הנה העצה שלי בקשר לפעולות שצריך ורצוי לנקוט:

1. לסיים את הפרטת מערכת הבנקאות ולמצוא דרך להגביר את התחרות בין הבנקים. אפשר לעשות זאת על ידי הקלה בתנאי המעבר מבנק לבנק והגדלת מספר הבנקים בשוק בכלל.
2. לשפר את הגישה לאשראי עבור בעלי עסקים קטנים (חלק ניכר מהם נאלצים להסתייע בגופים ציבוריים).
3. אחת ההצעות שרצות בתקשורת היא העברת קרנות נאמנות משליטת הבנקים.
4. הסרת הפיקוח על ריבית (מחיר אשראי).
5. הסרת פיקוח על מחירי מוצרים שונים (שחרור מחיר הלחם מפיקוח...).
6. הסרת מגבלות ביורוקרטיות שונות שמעכבות/מונעות פתיחת עסקים ולכן תחרות.
7. קיצור הזמן שבעל עסק צריך להקדיש לקשרים עם הביורוקרטיה

ג. מה מזכה בציון גבוה או שיפורו בשלושת הקטגוריות:
1. הגברת התחרות במערכת האשראי והבנקים ומניעת ניגודי אינטרסים שקיימים היום במערכת הבנקאית האוליגופוליסטית.
2. לשפר ציון בשוק העבודה/עובדים המדינה צריכה לאפשר לכוחות השוק לקבוע שכר, תנאי פיטורין ולמנוע דמי אבטלה כאלו שיורידו את המוטיבציה לעבוד.
3. אחד התנאים החשובים לתחרות חופשית בעסקים הוא שקל להיכנס (לפתוח עסק) ולצאת (לסגור אותו). לכן כדאי להסיר את המגבלות הביורוקרטיות לתנאי הזה. כן יש להסיר את הפיקוח מרוב המחירים שעדין תחת פיקוח.

ד. מאחר ומעורבים בהקמת הפרוייקט והובלתו בעלי פרס נובל לא מצאתי לנחוץ לרדת לפרטים של איך נמדדו המשתנים שמרכיבים את המדד בנושא ''פיקוח.'' אם בכל זאת מעניין אותך גש לדף http://www.fraserinstitute.ca/shared/readmore.asp?sN...
ומשם לעמודים 29 - 30 של הדו''ח (פרק ראשון).

_new_

על מדד הפיקוח

מיץ פטל (יום שישי, 18/07/2003 שעה 10:01)
בתשובה לדוד סיון

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

תודה על התשובה המפורטת!

_new_

לדוד סיון

דדד (יום שישי, 18/07/2003 שעה 21:22)
בתשובה למיץ פטל

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

מאמריך,למרות שפע הגרפים,הנתונים,המספרים והלינקים לוקים בפשטנות יתר.
אתה מניח כהנחת יסוד,אולי מבלי לתת את הדעת,הנחה מאד בעיתית.אתה מניח כי השיטה הקפיטליסטית היא השיטה הנכונה והראויה לכל מדינה,לכל עם,לכל תרבות,בכל סיטואציה מדינית ו\או כלכלית,למעשה בניגוד לכל מה שהמדע ככלל גורס.
כל תופעה כמעט בכל תחום מדעי נכונה בתנאים מסוימים,בתחומי ערכים מסוימים.
אתה למעשה טוען כי קיימת מעין ''תרופת פלא כלכלית'',אשר יתכן והיא למעשה כמו אותן ''תרופות פלא'' ידועות לשמצה מהמערב הפרוע,אשר היו אמורות לפתור כל חולי,נכות,עקרות...
אני לא יודע אם הקפיטליזם הוא המסלול עליו צריכה ישראל לפסוע,אבל משוכנע אני כי הערצה עוורת של חתני פרסי נובל כמו פרידמן (גם עראפאת חתן נובל,למקרה ששכחת) איננה תחליף לחשיבה עצמאית.
קרוב לודאי,שאתה מזדקף בכעס ואומר ''ראה את ארה''ב ואת השיטה שלה''.ובכן,לא הדמוקרטיה ולא הקפיטליזם הפכו את ארה''ב למה שהיא,בדיוק כמו שלא היות אנגליה מלוכנית וכמעט פיאודלית בתקופת המלכה ויקטוריה גרמו לשגשוג,או הכלכלה הרומאית גרמה לעושר של האימפריה.

_new_

על הפשטנות של מאמרי

דוד סיון (יום שישי, 18/07/2003 שעה 23:05)
בתשובה לדדד

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

.
נראה לי שהביקורת שלך לא מספיק מבוססת. אילו היית קורא את המאמרים אליהם אני מציג קישורים היית רואה שהשיטה הקפיטלסטית היא לא העיקר. ויש בין מקורותי שמציגים עמדה יתר קרובה למדינת הרווחה ובכל זאת אומרים שהמצב לא טוב. יש ביניהם לא מעטים שאומרים בפירוש שלא המצב הביטחוני הוא הסיבה לבעיותינו.

מצד אחד אתה מבקר אותי על הנחה שהשיטה הקפיטליסטית היא השיטה הנכונה. מצד שני אתה לא יודע אם זה המסלול שעליו צריכה לפסוע. על זה אומר מספר דברים:
1. אני לא מניח, יש בידי הוכחות ונתונים אותם אני מציג לאורך תקופה די ארוכה בפורום הזה.
2. אם אתה לא יודע מה מתאים לישראל איך אתה יכול להגיד שקפיטליזם לא מתאים.
3. המאמר שלי עצמו מצביע על הוכחות די ברורות לגבי מה כדאי אם רוצים שהמשק ורמת החיים יצמחו. אין בו ממש אמירה אם זה כדאי לך.
4. אני לא מציע או תומך בתרופות פלא אלא ממליץ על דרך (לא דרך פלא) ומביא נימוקים לכך.

אני לא כועס ולא בגלל שארצות הברית היא דוגמה לא רעה. במאמר שלי מוזכרות דוגמאות יותר טובות מארצות הברית גם מבחינת הגשמת חופש כלכלי וגם מבחינת הישגים ברמת החיים ועוד.

אני לא מעריץ אף אחד באופן עיוור, או בכל אופן, אף אדם אפילו אם הוא בעל פרס נובל. אני כן מחפש תשובות לשאלות שונות (בעיקר בתחום הכלכלה) ואם חלק מהתשובות הללו נוסחו על ידי מדענים בעלי פרס נובל זה ודאי לא פסול לכלול אותן בשיקולי. בניגוד לערפאת את עבודתו של מילטון פרידמן אני מכיר מכמה זוויות ולכן מידי פעם אני משתמש ברעיונותיו ובהוכחות שלו בהצגת עמדות שלי על המציאות. אמשיך לעשות זאת אם אהיה משוכנע שאני מבין את הדברים ומסכים איתם.

המספרים והלינקים שאני מביא, המקור האמין (חתני פרס נובל ועוד חוקרים רבים אחרים) וניתוח הנתונים הוא לא פשטני. מה שחשוב בתוצאות הניתוח שהאמירות שהובאו במאמר נכונות לגבי משטרים שונים אחד מהשני. למשל ישראל ומצרים הן בעלות אותו דירוג אבל המשטרים מאד שונים. ירדן היא משטר מלוכני ובכל זאת בעלת דירוג גבוה יותר מישראל.

_new_

על הפשטנות של מאמרי

דדד (יום שישי, 25/07/2003 שעה 20:54)
בתשובה לדוד סיון

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

למה אתה חושב שרמת החיים בישראל צריכה לעלות?
לדעתי,כל הכלכלה הישראלית היא למעשה בועה פיננסית אחת גדולה.אנחנו לא מייצרים שום דבר שמצדיק את רמת החיים הנוכחית בישראל.
לדעתי,רמת החיים בישראל,הכללית לא רק של ויקי כנפו ודומיה,צריכה לרדת משמעותית.
ואז,אולי נוכל גם לקבל החלטה או שתיים שלא עומדות בניגוד מוחלט לאינטרסים הקיומיים שלנו,כדי לקבל ערמת דולרים מארה''בהאיחוד האירופי.
נתוני הצמיחה שלך לא מתייחסים לקשר הידוע של עליה וצמיחה.
הנתונים שלך לא מתייחסים למקור הכסף.האם זה הון זר? האם אלה תרומות?
קח לדוגמא את ה''שגשוג'' של 1992-1996.לפי פרמטרים כלכליים,זו היתה תקופה טובה מאד.אם מתייחסים למקור הכסף (הלוואות בערבות אמריקאית וסיוע אירופי נדיב),רואים שזו לא צמיחה ולא נעליים,אלא חגיגת שופינג ברמת המקרו שנמשכה 4 שנים בחסדו של הפריץ.

_new_

על רמת חיים והון זר

דוד סיון (יום שישי, 25/07/2003 שעה 21:29)
בתשובה לדדד

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

.
שום דבר לא צריך לקרות גם לא עליה ברמת החיים. אבל אני, כמו רבים אחרים, חושב שעליה ברמת החיים שלי תאפשר לי לעשות יותר דברים מעניינים ממה שאני יכול עכשיו. לכן אני בעד שתעלה רמת החיים של כ-ו-ל-ם. מצד שני אם אתה צודק (''בועה פיננסית''), אז רמת החיים תרד בסופו של דבר.

בזמנו, כאשר נתניהו עלה לשלטון הוא דיבר על ויתור על סיוע החוץ ואפילו נאם על כך בקונגרס האמריקאי וזכה לתשואות רמות על כך. כאשר זה בא לכדי החלטה מעשית הסיוע נמשך. המנהיגות שלנו מזכירה בעניין הזה את המכור לסם שמפחד להפסיק בגלל כאבי הקריז הצפויים (הפלת שלטון כאשר תרד רמת החיים באופן משמעותי עם הפסקת הסיוע ועוד).

אינטרסים קיומיים חשובים יותר מרמת חיים ולכן אם קבלת הסיוע האמריקאי פוגעת בהם אז מוטב לנו להפסיקו.

הלוואה שבונה עסקים ומרחיבה את המשק שייצר יותר, אפילו אם היא באה ממקור חיצוני, היא לא דבר רע. מצד שני הלוואה ממקור ישראלי שמעלה רק את התקציב השוטף היא דבר שלילי (כי הרי בסופו של דבר לא יהיה מאיפה להחזיר).

אכן, כדבריך, לשני דברים לא התייחסתי באופן ישיר במאמרים האחרונים שלי:
1. להשפעה החיובית של העליה על הצמיחה (נדמה לי שעניתי לך על כך במקום אחר).
2. למקור ההון שהולך להשקעות. בכל מקרה אם זה הולך להשקעות שמרחיבות את היצור והמשק כולו אז ההון הזה הוא חיובי גם אם הוא בא מחו''ל.

מצד שני, אין המאמרים שלי מתיימרים לכסות כל פרט.

_new_

מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.