מה זה?

תרופת הדרכים של הדוקטור סם-עד

חֲמוֹר כָּחֹל לָבָן / אריה פרלמן (יום רביעי, 28/05/2003 שעה 23:23)

תרופת הדרכים של הדוקטור סם-עד אריה פרלמן וְהִגִּיעַ הַבּוֹקֶר וּבָא הַחוֹלֶה אֶל חַדְרוֹ שֶׁל הַדּוֹקְטוֹר – רוֹפֵא בֵּן-בְּלִי-גִיל וְאָמַר הַחוֹלֶה ''שֶׁמָּא בָא זְמַן רִפּוּי לְכַמָּה מֵחוֹשִׁים וּטְרָדוֹת מִזֶּה זְמַן''. וְעָנָה הַרוֹפֵא ''שֵׁב בְּנַחַת, חָבֵר'' - כִּי נִקְלַע לְיָדַי חוֹלֶה לֹא-רָגִיל. • בִּתְמִיהָה עֲמוּמָה הִתְיַשֵּׁב הַחוֹלֶה, מְעַיֵּן סְבִיבוֹתַיו בְּמַבָּט מְרֻקָּן עַל קִירוֹת הַמִּשְׂרַד, הַחָלוֹן, הָרִצְפָּה, הַתִּקְרָה, הַרוֹפֵא – וְהַכֹּל כֹּה לָבָן ••• וּבַרֶקַע נִשְׁמַע רֶקְוִיאֶם צוֹרְמָנִי מְנֻגָּן בְּשַׁלְוָה מַקְפִּיאָה, חוֹדְרָנִית עַל חֲלוֹם, מַעֲשֶׂה וְחָזוֹן צִיוֹנִי עַל אוֹדוֹת מְדִינָה וּתְקוּמָה יְהוּדִית ••• וְאָמַר הַרוֹפֵא: ''בֹּא נִבְחַן הַמַּצָּב'' – וְחִטֵּט וּמִשֵּׁשׁ וְהִפְעִיל מַכְשִׁירַיו וּפָנַיו שֶׁל הַדּוֹקְטוֹר הֻצְתּוּ כַּחָמָה, וּמִפִּיו הִתְלַאֵט פְּסַק הַדִּין: ''לְמַרְבֶּה צַעֲרְךָ – אֲדוֹנִי הַחוֹלֶה, אֵין מִלִּים לְתָאֵר אֶת חֻמְרַת הַמַּצָּב • הַחוֹלֶה הִתְפַּלֵּא, וּתְחוּשַׁת הַתְּמִיהָה הִתְחַלְּפָה בִּמְהִירוּת בְּחֶרְדַּת-חִדָּלוֹן אַךְ הַדּוֹקְטוֹר – עִקֵּשׁ; לֹא נָסוֹג לְאָחוֹר וְעָמַד עַל שֶׁלוֹ – לְיַד הַחַלּוֹן ••• וּבַרֶקַע נִשְׁמַע רֶקְוִיאֶם צוֹרְמָנִי מְנֻגָּן בְּשַׁלְוָה מַקְפִּיאָה, חוֹדְרָנִית עַל חֲלוֹם, מַעֲשֶׂה וְחָזוֹן צִיוֹנִי עַל אוֹדוֹת מְדִינָה וּתְקוּמָה יְהוּדִית ••• הַחוֹלֶה עוֹד מָחָה: ''אֲדוֹנִי הַרוֹפֵא! רַק רָצִיתִי טִפּוּל הֶגְיוֹנִי וְסָבִיר כִּי אֵינֶנִּי סוֹבֵל מִפְּגִיעָה סוֹפָנִית! זֶה שָׁנִים רַבּוֹת – חֲמִישִׁים וְחָמֵשׁ הִנְנִי מְתַפְקֵד, מִתְקַדֵּם וְעוֹבֵד, וּנְפִילָה לְמִשְׁכַּב הִיא עִנְיָן דֵּי נָדִיר'' • ''מֵחוֹשִׁים בַּרַגְלַיִם? שְׂרִיטָה בַּכָּתֵף אוֹ כְאֵב בַּגָּרוֹן? הֵן אֵינָן תּוֹפָעוֹת גּוֹרְרוֹת-צַוָּאָה אָז דִּבּוּר עַל 'פְּגִיעָה אֲנוּשָׁה' הוּא מַמָּש שִׁגָּעוֹן!'' ••• וּבַרֶקַע נִשְׁמַע רֶקְוִיאֶם צוֹרְמָנִי מְנֻגָּן בְּשַׁלְוָה מַקְפִּיאָה, חוֹדְרָנִית עַל חֲלוֹם, מַעֲשֶׂה וְחָזוֹן צִיוֹנִי עַל אוֹדוֹת מְדִינָה וּתְקוּמָה יְהוּדִית ••• וְאָמַר הַרוֹפֵא ''הָבוּ לִי שְׁנֵי אַחִים'' – הַחוֹלֶה, כַּצָּפוּי – גַם לוֹקֶה בְנַפְשׁוֹ וְלָחֶדֶר מִיָּד נִכְנְסוּ בִמְהֵרָה, עִם כְּתֹנֶת פַּסִּים אֲחוּזָה בִידֵיהֶם וְאָסְרוּ, וְקָשְׁרוּ אֶת הָאִישׁ הַחוֹלֶה וְהֶחֱזִיקוּ חָזָק בְּרַגְלַיו וּבְרֹאשׁוֹ • וְאָמַר הַרוֹפֵא: ''כֵּן, הִגִּיעַ הַזְּמָן, כִּי הִנְנִי מוּכָן וְעָרוּךְ לְגַלּוֹת לַחוֹלֶה כִי אָכֵן הוּא בֵן-מָוֶת: וְלָחוֹלִי יֵשׁ שֵׁם וְכִינוּי: ''הַסִּכְסוּך'' ••• וּבַרֶקַע נִשְׁמַע רֶקְוִיאֶם צוֹרְמָנִי מְנֻגָּן בְּשַׁלְוָה מַקְפִּיאָה, חוֹדְרָנִית עַל חֲלוֹם, מַעֲשֶׂה וְחָזוֹן צִיוֹנִי עַל אוֹדוֹת מְדִינָה וּתְקוּמָה יְהוּדִית ••• וְהִמְשִׁיך הַרוֹפֵא בְמַבָּט מְכֻשָּׁף, בְּקוֹלוֹ הַמַּקְפִּיא וְעֵינַיו הַבּוֹרְקוֹת: ''יֵשׁ מַרְפֵּא, אֲדוֹנִי, אֵין כָּמוֹהוּ מַתְאִים – וְעַל כָּךְ בְּוַדַּאי יָעִיד כָּל אֶחָד הַמַּרְפֵּא זוֹ זְרִיקָה, זוֹ ''תְרוּפַת-הַדְּרָכִים'' – זֶהוּ פְרִי פִיתוּחוֹ שֶׁל הַדּוֹקְטוֹר סַם-עַד וְאָכֵן זֶה אֲנִי, אַבִּיר הַשְׁחוֹרוֹת – שֶׁהִמְצִיא אֶת ''דַּרְכֵי צִיוֹן אֲבֵלוֹת!'' • דּוֹקְטוֹר סַם-עַד הוּא שְׁמִי – וְסַם עַד תְּרוּפָתִי זֶה הֶסְדֵּר לְתָמִיד – לֹא עִנְיַן תְּקוּפָתִי עִם ''תְּרוּפַת הַדְּרָכִים'' לְגַן-עֶדֶן תַּגִיעַ וּשְׁלוֹם-עוֹלָמִים לְגוּפְךָ שָׁם יַפְצִיעַ • כָּךְ אָמַר הַרוֹפֵא וּמִבְּלִי לַזוּז שַׁעַל – תָּפַס בַּחוֹלֶה וְהִזְרִיק בְּחֶדְוָה אֶת הָרַעַל... ••• וּבַרֶקַע נִשְׁמַע רֶקְוִיאֶם צוֹרְמָנִי מְנֻגָּן בְּשַׁלְוָה מַקְפִּיאָה, חוֹדְרָנִית עַל חֲלוֹם, מַעֲשֶׂה וְחָזוֹן צִיוֹנִי עַל אוֹדוֹת מְדִינָה וּתְקוּמָה יְהוּדִית •••

הצגת המאמר בלבד

	ואז התעורר החולה בגן עדן
	אניקה (יום רביעי, 28/05/2003 שעה 23:56) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	אולי גיהנום, המקום לא ברור. והשקיף כלפי מטה מבעד לאדן והנה הפתעה, קול שירה בציבור. וברקע נשמע מזמור מלאכים מנוגן בשלוה אדירה ושמיימית. על חלום של שלום לבאים והולכים על אודות אהבה ותקוה חלומית.

_new_

---

	האיש אז הקיץ מחלום בלהה
	מיכאל מ. שרון (יום חמישי, 29/05/2003 שעה 3:33) בתשובה לאניקה הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	נשימת בהלה עוד שחרר על קרקע מוצקה, פסיעה, עוד פסיעה בעליצות לעבודה אז מיהר ואמר לו הבוס, איש חכם ונמרץ כה קשובים, דאוגים פניו - דע, זה הסובל מעכבת, עשוי לאחר הרכבת היה נא חרוץ וענו ועולמך אז חזון לא נפרץ עם מעט אהבה, תושייה ורצון ידידי, לך הארץ ומלואה ולצידי.

_new_

---

	זהו לא פורום לשירה.
	גב' חנה אביבי (יום שישי, 30/05/2003 שעה 9:31) בתשובה למיכאל מ. שרון הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

_new_

---

	גב' אביבי
	אריה פרלמן (יום שישי, 30/05/2003 שעה 11:44) בתשובה לגב' חנה אביבי הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	זהו פורום המהווה במה לכל ביטוי איכותי, אם זה מאמר,סיפור, פיליטון או שירה, או אף קריקטורה.

_new_

---

	וכך בלי דברים ואומר
	יוסי דר (יום שישי, 30/05/2003 שעה 9:36) בתשובה למיכאל מ. שרון הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	עברנו גם את ל''ג בעומר ובעוד חולנו מטביע את יגונו בחומוס עם פול עולה לעומתו דמות - שתי טיפות מים רפול בידו האחת בקבוק גדול וירקרק וביד השנייה - ג'ארה בלי פקק אזר החולה את שארית אונו וחטף הבקבוק להרוות צמאונו גבר החולה על פחד וחיל והזהירו רפול לבל יתחיל למה?? - שאל החולה - אלה מים חיים, אלגום כמה שלוקים ככה!! - ענה לו רפול - המים בג'ארה, בבקבוק יש רק ג'וקים

_new_

---

	לדר: כוונתו ל''ג'וקים מסומ-''? או שבג'ארה היה ח_א?
	מיכאל מ. שרון (יום שישי, 30/05/2003 שעה 11:20) בתשובה ליוסי דר הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

_new_

---

	למיכאל: שאל אותו !
	יוסי דר (יום שישי, 30/05/2003 שעה 15:01) בתשובה למיכאל מ. שרון הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

_new_

---

	זה מה שנקרא ''אנאל-יזה מנ-תחת''
	גב' חנה אביבי (יום שישי, 30/05/2003 שעה 15:26) בתשובה למיכאל מ. שרון הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	לשרון: אנאליזה מנתחת או אנאליזה מהתחת ?

_new_

---

	אנא חנה, ליזה לאמשנה.
	מיכאל מ. שרון (יום שישי, 30/05/2003 שעה 15:35) בתשובה לגב' חנה אביבי הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

_new_

---

	לאביבי: ניבולי פה אינם ביטוי ל''שחרור האשה'', חבל.
	רפי אשכנזי (יום ראשון, 01/06/2003 שעה 19:52) בתשובה לגב' חנה אביבי הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

_new_

---

	חנה אביבי, לפחות תעתיקי מפורום אחר -
	שרית ילוב (יום שני, 02/06/2003 שעה 17:40) בתשובה לגב' חנה אביבי הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	בפורום הזה יש קוראים שיכולים לזהות את ההעתקות שלך: תגובה 10801 קישורים: על אנליזות ועל ניתוחים: תגובה 10801

_new_

---

	האמת שהשיר של יוסי הכי יפה והכי קצבי ומצחיק
	אנה (יום שישי, 30/05/2003 שעה 23:50) בתשובה ליוסי דר הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

_new_

---

	אריה, עוד הפתעה משלך
	דוד סיון (יום חמישי, 29/05/2003 שעה 9:03) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	אכן מצב החולה חמור. מקווה שדרכו של החולה היא בסופו של דבר לגן עדן. שבסופו של דבר גם יהיו פחות מהמורות בדרך הזאת. בכל מקרה המבט שלך מקורי.

_new_

---

	הניקוד מרשים - התוכן - פחות
	רמי נוידרפר1 - (יום חמישי, 29/05/2003 שעה 10:35) בתשובה לדוד סיון הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	הרקוויאם לחלום הציוני אכן מתנגן ברקע מכיוון שחזון האימים של מדינה לא דמוקרטית הכובשת באכזריות עם אחר מאיים על מדינת ישראל לכלותה. ג'ורג' בוש - מגדולי ידידי ישראל , מכיר בחיוניות סיום הכיבוש לעתידנו. אריאל שרון - מבין את זה גם כן. גם רוב העם התפכח מאשליית ארץ ישראל השלמה. רק מעטים מוסיפים לטפח את אשלית הכיבוש הגירוש והאדנות היהודית כמעצמה המכתיבה במזרח התיכון. חלק מהם - כמו אריה פרלמן - יכולים להיות אנשים חביבים , משכילים ואינטיליגנטיים, מה שלא מפחית מחומרת עיוורונם המדיני.

_new_

---

	המבט של אריה בכלל לא מקורי
	אנה (יום שישי, 30/05/2003 שעה 23:59) בתשובה לדוד סיון הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	הרי זה מה שהמתנחלים אומרים כל הזמן וכך הם רוצים להפחיד: שאם יחזירו את השטחים המדינה תהרס תתפרק תקרוס תחרב .. ומה לא. שטויות במיץ עגבניות. אם יש משהו מקורי ברשימה המעניינת שאריה כתב, ויש לדעתי, זאת דרך ההתמודדות. אריה מביע את כאבו בשירה. אבל אריה, תן לנחם אותך. אצל אריק שרון אי אפשר לדעת. האיש פשוט קפריזי באיזה שהוא אופן אם להתבטא בעדינות. ועד שייפנו את ההתנחלויות כבר תתחלף לה הממשלה. אבל אז יבוא ברק האיום, ואז אולי כדאי יהיה להתחיל לדאוג. בקיצור. יש לך עוד איזה ארבע שנים להיות שאנן. עלה והצלח, כמו שאמר מיכיהו לאחאב מלכים א פרק כב .. והמבין יבין ולהשומע ינעם

_new_

---

	כמה הערות חשובות לאנה
	אריה פרלמן (שבת, 31/05/2003 שעה 1:58) בתשובה לאנה הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	כמה הערות: 1) קל מאוד להתחבא מאחורי הכינוי ''מתנחלים'', ובכך למעשה לטעון שמי שהזהיר והתריע נגד הסכנות הביטחוניות של הסכם אוסלו היו 2% מהציבור במקרה הטוב. אלא שזוהי הולכת שולל: מחנה מתנגדי אוסלו היה רחב ביותר, והקיף קרוב לחמישים אחוזים מהציבור. מבין המתריעים והמזהירים היו מנהיגים רבים מכל השכבות והסוגים, מגנדי ז''ל ורפול שיחיה, עבור בבני בגין, מאיר עוזיאל ועוזי לנדאו, וכלה ברמטכ''ל אהוד ברק וסגנו אלוף אמנון ליפקין-שחק (שאמנם לא היו מתנגדים גלויים, אך התריעו על הסכנות העיקריות). 2) האזהרות התממשו אחת לאחת: א) קטיושות על יישובי דרום הארץ; ב) ירי על גילה מבית ג'אללה; (האזהרה של גנדי מתוארכת ומוקלטת אצלי, למשל); ג) התגברות הטרור; ד) ההפרות ההולכות וגוברות: מהברחות נשק, גודל ה''משטרה'', שיתוף פעולה עם החמאס, ועד להפרות כלכליות וגניבות רכוש; ה)האינדוקטרינציה המכוונת לשנאה והמשך הלחימה; ו) מתן מקלט לרוצחים ומחבלים, אי-הסגרתם ואי-שפיטתם, ופתיחת מלחמה גלויה בשעת הכושר. ועוד ועוד. כל התחזיות התגשמו - ורובן בדייקנות מפחידה. 3) אני מודה שהרעיון הוא ''לא מקורי''. אבל כמה מקורי אפשר להיות כלפי אדם שמטיח את ראשו בקיר תשע פעמים - ומתכונן לעשות זאת בפעם העשירית? ''יישבר לך הראש ויירד הרבה דם''... יש דרך יצירתית יותר להגיד דבר כזה? 4) הסכנות הביטחוניות הגלומות במכת הדרכים הן כאין וכאפס לעומת המעטפת המוסרית הרקובה של כל סיפור-העוועים הזה: עמדתם היסודית של הערבים, היא כי נוכחותם של היהודים הציונים ב''פלשתין'' היא גזל, והיא זמנית כנוכחותם של הגזלנים הצלבנים. לפיכך, כל סנטימטר אדמה שמוסרים היהודים איננו מתקבל כסימן לפשרה ומעודד רצון טוב - אלא מתקבל כהודאה חלקית בגזלנותם וברשעותם של היהודים - ורק מעודד להמשיך עוד. נכונותם של היהודים לוותר על אדמה היא בלתי-נתפסת בעיני הערבים, כיוון שמי שרואה עצמו צודק, לא ייתכן שיוותר על אדמה; ומי שמוותר על אדמה לא ייתכן שייראה עצמו כצודק. לפיכך - כאשר היהודים גם מוותרים על אדמה - וגם טוענים באותה הנשימה שיש להם זכויות וצדק - הם נראים גם כגזלנים; גם כשקרנים, וגם כמוגי-לב בעת ובעונה אחת. ואם גזלנים בעלי חוש-צדק וחוש-כבוד ועוצמה הם תופעה שאיכשהוא מתקבלת על ההיגיון, ואולי ניתן להשלים עימה ברבות הימים בחירוק-שיניים, הרי שהיהודים כפי שמצטיירים היום הם תופעה בלתי-נסבלת ובלתי-מובנת מכל בחינה שהיא. 5) אבו-מאזן מימן את טבח הספורטאים במינכן, ודחלאן הוא רוצח שפל במיוחד, שאחראי לרציחתם של יהודים רבים, במיוחד אזרחים בגירים וקטינים חפים מפשע. והנה, כאשר ראש ממשלת ישראל ה''נץ הדגול'' מארח אותם ברוב-כבוד בלשכתו, אות היא להם כי ישראל אכן רואה את היהודים - גם אם לא מתבטאת כך - כצאצאי קופים וחזירים, שדמם אינו דם וחייהם אינם חיים. כאשר הופיעו כמה שרים ובכירים בבת-מצווה של בתו של אריה דרעי, חגיגה של ילדה שלא חטאה, הציקו להם העיתונאים בשאלות קשות, שמא נוכחותם איננה מהווה חלילה הכשר לעבריינות! ואם נוכחות באירוע של בת עבריין היא עידוד לעבריינות, כיצד יכול להתפרש משא-ומתן ידידותי עם יצורים שפלים שקשה להגדירם בשם (גם אם נניח לצורך הדיון שאבו-מאזן לא הורה אישית על רצח יהודים, אלא רק עוסק בצד ה''מדיני'', כעין ''פקיד'', הרי שגם אייכמן היה פחות-או-יותר כזה, ובוודאי שהיו פקידים נאציים בכירים אחרים שבמקרה לא ''זכו'' לרצוח יהודים באופן אישי. האם זה היה מזכה אותם במשפטי נירנברג?) כל הנאמר לעיל איננו בא לשלול את הלגיטימיות של הדיון בשאלות מדיניות ואסטרטגיות, כגון מה ישראל צריכה או לא צריכה לעשות ביש''ע ועם ערביי יש''ע ובהקשר להסדר מדיני כן או לא. אך השאלות המוסריות חייבות להיות ברורות כבדולח אל מול עינינו, וכל המתחמק מהן - סופו להיתקל בהן ביתר שאת.

_new_

---

	אריה - טעונים נוקבים.
	מיכאל מ. שרון (שבת, 31/05/2003 שעה 8:09) בתשובה לאריה פרלמן הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

_new_

---

	לא שללתי את הלגיטימיות של הדיון
	אנה (שבת, 31/05/2003 שעה 13:19) בתשובה לאריה פרלמן הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	ממש לא. נמשיך לדון. לגיטימי לדון. למול הרשימה הארוכה של המתריעים שהבאת אני יכולה לכתוב עשרות רשימות ארוכות של מתריעים שהתריעו על האסון שהכיבוש המתמשך יביא על הארץ, מבן גוריון ששאל כיצד נשלוט על כל הפלסטינאים שבשטחים מיד לאחר סיום מלחמת ששת-הימים ועד לובה אליאב אורי אבנרי שולמית אלוני יוסי שריד ועוד ועוד ועוד. והנה ראה כמה שהם צדקו - ראה באיזה מצב אנחנו נמצאים כעת. מתברר שהכוח לא מספק פיתרון במצבים כאלה. כוח ועוד כוח שווה רק כוח, כלומר אלימות. בדרום אפריקה מנדלה הוצא מבית הכלא. בצפון אירלנד מדברים עם הטרוריסטים. דה-גול הימני הוציא את צרפת מאלג'יריה. אתה לא חייב ולא צריך לאהוב את דאחלן. אין טעם לנהל תחרות מי ''מוסרי'' יותר. תגן על עצמך ועל מדינתך מן הגבול. ויש לך צבא טוב להגן על הגבולות. גם המתנחלים עושים מעשים חמורים בשטחים. בלי השוואות ולכשעצמם - צבא הכיבוש והמתנחלים עושים מעשים חמורים ביותר בשטחים! לא מדברת עליך, סומכת עליך שאתה איש הגון. אבל אי אפשר להכחיש ואי אפשר להסתיר עוד את המעשים השפלים שנעשים שם בשם ''קדושת המקומות והעליונות המוסרית היהודית'' השקרית במקרה זה. צריך לכבד 3.5 מיליון איש שלא רוצים ומסרבים לחיות תחת כיבוש ורוצים להקים לעצמם מדינה משלהם - לצד המדינה שלנו. הישובים בגדה ובעזה לא מנעו אפילו פיגוע אחד ואפילו לא קאסאם אחד והמצב רק מחמיר. הרבה מאוד כסף נשפך בשטחים, ואין סוף למעגל האלימות שנמשך 35 שנים. צריך להגן על הארץ מקו גבול ברור!! אין עדיין שום גבול ברור ממזרח לנו. אני לא שמחה לאידו של אף אחד, אבל אין שום ספק ששלטון על 3.5 מיליון איש לא מביא עמו שום ברכה אלא רק רע: שחיתות והסתאבות של הדמוקרטיה ושל כל מערכות השלטון בארץ עד לחיי הפרט, חלוקה בלתי צודקת ולא הוגנת של המשאבים והאלימות האינסופית. בנוסף לסכנה לעתידה של ישראל כמדינה יהודית! הגיע הזמן לראות את האמת בעיניים פקוחות. אבל כפי שאמרתי - עוד חזון למועד. עד היום למדנו שאריק טוב מאוד בדיבורים. מעניין אם גם במעשים. הימין נרעש מההתבטאויות שלו. השמאל מביט בו בעיניים עייפות: עד מתי ימשיך בתעתועים, מתי יתחיל לעשות מעשים. השמאל סקפטי ואילו הימין גועש בהלם וחרדה. זה מצב מוזר. לכן, כדברי מיכיהו: עלה והצלח. נראה שאתה מאמין בצדקת דרכך.

_new_

---

	בוודאי שלא שללתי
	אריה פרלמן (שבת, 31/05/2003 שעה 14:23) בתשובה לאנה הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	אני קורא בין השורות שאת מקבלת את צדקת התחזיות של אנשי הימין - וגם נזכרת שלא היה מדובר במיעוט מבוטל. אין ספק שזו התקדמות. מצד שני - את מביאה את תחזיותיהם של גדולי ישראל - מבן-גוריון ועד... אורי אבנרי. אלא שישנו הבדל מהותי בין שתי התחזיות (ואני מתכוון לשריד ולא לבן-גוריון) : אף איש ימין לא אשם בכך שאש''ף לא שינה את ה''אמנה הפלשתינאית'' עד עצם היום הזה; אף מתנחל לא גרם לכך שערפאת - אישית - הבריח (תחת מושב מכוניתו ובתא-המטען) מחבלים מסוכנים שנאסרה כניסתם במפורש ובשמם על-ידי ממשלת ישראל (מאי 1994); אף ליכודניק לא הכריח את ערפאת לצווח ג'יהאד ושיחרור פלשתין והשמדת היישות הציונית בפני ילדות ערביות רכות בספטמבר 1994 - ביום פתיחת שנת הלימודים של ''מערכת החינוך'' הפלשתינאית; אף חבר ''מולדת'' לא הורה לרג'וב וחבריו לגייס חמאסניקים ורוצחים ''חילוניים'' אל משטרת אש''ף; מחבלים ערבים ברחו ומצאו מקלט ביריחו ובעזה - ולא בקדומים או במצודת זאב; אף חבר ממועצת יש''ע לא גרם ולא השפיע על השלטון הרודני, הרצחני, המושחת והקלפטוקראטי של הרשות כלפי ''בני עמה'' שלה. ועוד. לעומת זאת - שריד וחבריו: הם אלה שהרימו מאשפתות את סינדיקאט המאפיה והרצח מטוניס; מימנו אותו בכסף; מסרו לידיו בסיסי פעולה חסינים (ואפילו ברק המפציץ והמחסל לא העז לפלוש קרקעית אל השטחים המקודשים); ריפדו אותו בשכבות עבות של לגיטימציה וחסינות דיפלומטית בינלאומית; חיפו ושיקרו ומרחו על כל פשעיו, הפרותיו ורציחותיו - ''למען אי-הפרעה לתהליך השלום''... לאחר כשבע שנים רעות של הילולא ושיכרון-חושים (שנתניהו למרבה החולשה והבושה לא הפסיק אותן) - הידרדר מצבם של ערביי יש''ע לאשפתות - ותשתית המוות המוצקה - פרי יצירתו וטיפוחו של השמאל - החלה לפעול את פעולתה הבלתי-נמנעת בספטמבר 2000 - והרסה כל חלקה טובה וכל מה שנדמה היה כחלקה טובה - שעוד נותרו. ואחר כך באים השרידים והביילינים, מגלגלים עיניהם השמיימה ואומרים: ''נו נו נו... אתם רואים כמה שהמצב גרוע?!'' השתלת סרטן וגם התפלאת למה חלית? ההבערת וגם בכית שנשרפת? * אני מודע לכך שאת לא אוהבת כוח והפעלת כוח. גם אני לא. אבל יש להפריד בין סלידה לבין מציאות. על כל דוגמא שאת מביאה לי להוכחת כשלון הכוח - אני יכול להביא לך דוגמא להצלחת הכוח: הטרור הכורדי - המאבק לעצמאות - דוכא בטורקיה, עד כדי כך שהפי-קיי-קיי הודיע חד-צדדית על ויתור השימוש בכוח - ופעולה באמצעים חוקיים בלבד! הטרור הקורסיקני דוכא בצרפת; הטרור הבאסקי נכשל בספרד - ולמרות שלא דוכא כליל - הוא לא משפיע על החיים הטובים בספרד; אמנם בריטניה מדברת עם טרוריסטים והגיעה להסכם פשרה בצפון-אירלנד - אבל גם לא היתה לה בעיה (פעמיים לפחות, אם אינני טועה), לבטל בהינף-אצבע את כל ההסדר - ולהשיב את השלטון הבריטי הישיר על החבל. (זה, אגב, בדיוק נמרץ מה שהבטיחו לנו אבירי השמאל לעשות אם וכאשר אש''ף לא יעמוד בדיבורו). דה-גול נסוג מאלג'יריה - אך מבחינה צבאית טהורה - הטרור האלגי'רי נוצח. בכל מקרה - אלג'יריה איננה יש''ע - ואם כי היתה בעבר הסכמה בצרפת מקיר אל קיר - ש''אלג'יריה היא צרפת'' - הרי שגם בבריטניה היתה הסכמה מקיר אל קיר - ש''הודו היא בריטית''. אך אין דין מושבה מעבר לים כדין הבית. * אני לא חייב לאהוב את דחלאן - ולא זאת השאלה. הבעיה היא הריקבון המוסרי המחלחל בנו - כאשר אנחנו רואים את הירצחותנו כלגיטימית. ריקבון זה עלול בהחלט להוביל להשמדתנו - אפילו אם לא בדור זה. אך אם באמת לא מתעסקים בשאלות מוסר - אלא אך ורק בשאלות פרגמטיות של הגנה וביטחון - הרבה יותר קל להגן על מדינת ישראל כאשר היא שולטת על כל יש''ע - מאשר אחרת. וכאן ההתעלמות משאלות מוסר כוללת גם התעלמות מן השאלה המוסרית האם ערביי יש''ע רוצים או לא רוצים בשלטוננו. * צה''ל לא עושה שום מעשים שפלים בשטחים. מאבק נגד טרור שפל אי אפשר לבצע בידיים נקיות. כמו-כן, אם בוחנים את צה''ל על-סמך דוגמאות - כל דוגמא שהיא - מהתנהגותן של מדינות אחרות - כל מדינה שהיא - צה''ל תמיד יצא ותמיד ייצא כשידו על העליונה מבחינה מוסרית. אך אם בוחנים את צה''ל על-סמך השוואה למלאכי השרת - אין ספק שהוא שפל ונפשע. אבל אז גם אני ואת שפלים ונפשעים - ביחס למלאכי השרת, כמובן... להגיד ''המתנחלים עושים'' מעשים שפלים - זוהי אמירה שפלה, על גבול האנטישמית. ניתן באותה מידה לומר ש''היהודים'' או ''הישראלים'' עושים מעשים נפשעים - כי אם ניתן להחיל מעשים של עשרה איש, של מאה ואף אלף - על רבע מיליון, ניתן גם להחיל אותם על שישה מיליון או 13 מיליון. מעשים חמורים ונפשעים ישנם תמיד ובכל מקום - ויש לטפל בהם על-פי החוק. זה איננו קשור למחלוקת האידיאולוגית. גם אם חלילה וחס יבוא מתנחל ויפוצץ - כך סתם - בית של ערבי - על סמך זכותו של עם ישראל על ארץ-ישראל, אני אגיד לו: ''אתה מנוול'' - אבל אמשיך לדגול בזכותו של עם ישראל על ארץ-ישראל. * רצונם של 3.5 מיליון ערביי יש''ע איננו לחיות ב''מדינה פלשתינאית'' בשלום לצד ישראל - אלא להשמיד את מדינת ישראל. שוב: אני מודע לכך שאת חולקת על הערכתי. אולם - לא זאת הבעיה. גם אנשי השמאל, אשר משוכנעים במאת האחוזים שההערכה לעיל היא נכונה - עדיין מצדדים בנסיגה מוחלטת לקווי 1949 - ובעקירת כל ההתנחלויות - מטעמי ''מוסר/כלכלה/דמוקרטיה'' ושאר ירקות. אלא שנסיגה שכזאת היא קטלנית לקיומה של מדינת ישראל - הן ערכית והן ביטחונית. אני מניח שחלק מאנשי השמאל - ההגונים והמפוכחים שביניהם לפחות - מודעים לכך. וזהו אכן מילכוד נורא ואיום. הם מוכנים להסתכן בחיסולה של מדינת היהודים - ובלבד שמצפונם יהיה נקי. אני - לא מוכן.

_new_

---

	אריה, אין לי מושג על מה אתה מדבר
	אנה (שבת, 31/05/2003 שעה 20:57) בתשובה לאריה פרלמן הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	אני לא מקבלת את ''תחזיות הימין''. אולי לא התנסחתי מספיק ברור: הכוונה שלי הייתה שעל כל רשימת מתריעים ימניים שלך, אני יכולה להביא רשימת מתריעים שמאלניים משלי, שהתריעו להפך. וכדי שיהיה ברור וללא צל של ספק: היה צריך להחזיר את השטחים מיד עם תום מלחמת ששת הימים, בדיוק כפי שבן גוריון הציע אז. מפלצת ההתנחלויות גדלה לממדים בלתי שפויים והולידה משיחיות מחרידה ותנועות מטורפות של ימניים אמוניים שמחפשים בכל פסוק בתנך הצדקה לישיבתם שם ולמעשי עוול שהם עושים בשם התורה. זו זילות של היהדות, של התנ''ך ושל תנועת ההתישבות. זו הטעות האיומה ביותר שנעשתה עד כמה בשם הציונות. אין לי עניין לכתוב ספרי היסטוריה כרגע בנוגע לסכסוך בינינו לבין הפלסטינים. אין ספק שנעשו טעויות על ידי כל מיני גורמים גם מהימין וגם מהשמאל אבל אין לי ספק עם זאת שאין לנו מבט טוב ומספיק מרוחק כדי ללבן את הסוגיות האלו החשובות לעצמן. נכון לעכשיו אנחנו בכיוון אחד ללא שום אפשרות חזרה וכל עיכוב רק יזיק - אנחנו צריכים לצאת משם כמה שיותר מהר. בתקווה ששרון מתכוון לבצע את שהוא אומר.

_new_

---

	נו, בוודאי שאין מושג
	אריה פרלמן (שבת, 31/05/2003 שעה 23:46) בתשובה לאנה הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	ככה זה הכי נוח. מאוד קל גם ''לא לקבל תחזיות''. כאשר הצביע גנדי ז''ל על בית ג'אללה, ואמר שמשם יירו על ירושלים - התחזית לא לא התממשה. כנראה שירו על גילה סוכריות. וכשד''ר סטיבן פלאוט מאוניברסיטת חיפה חזה עוד בנובמר 1993, שמחבלים יבצעו מעשי רצח וימצאו מקלט בעזה ויריחו - התחזית לא התממשה. אף מחבל ערבי מעולם לא מצא מקלט בעזה וביריחו. וכשאמר בני בגין שאש''ף לא ישנה את ה''אמנה הפלשתינאית'', תחזיתו לא התממשה... האמנה ''שונתה'', כידוע, עד כדי-כך, שאפילו מצע מר''צ לקראת בחירות 1996, תבע לשנות את האמנה המשונה... אבל לא חשוב, ניחא. זו דרכו הישנה והרעה של השמאל: פשוט ''לא לקבל'' את המציאות, ובכך לחשוב שהמציאות איננה מציאותית... * הטעות היסודית של מלחמת ששת-הימים, היתה אי-סיפוח יש''ע, וההססנות ההרסנית שגילתה ממשלת ישראל. אילו היינו מספחים את יש''ע בד-בבד עם סיפוח ירושלים - היה המצב דומה למה שקורה בירושלים: 200 ערבים זכאים לאזרחות ישראלית, אך אינם מממשים את זכאותם, ומסתפקים בתושבות. טעות נוספת, בכיה לדורות ממש, היתה ההימנעות מהמשך העברת הערבים אל מזרח הירדן, העברה שהחלה מיד עם תום המלחמה, והופסקה בהוראתו הגאונית של האלוף חיים הרצוג ז''ל. * לכנות את ההתנחלות ''מפלצת'', זוהי אמירה פאשיסטית, בערך כמו להגיד שהשמאל הוא סכין בגב האומה. אבל אני לא מתפלא. גילויי-הפאנטום של הפאשיזם האדום ממשיכים בכוח ההתמד גם ללא הצבע האדום, בדיוק כמו כאבי הפאנטום של איבר כרות. תופעות שליליות יש בכל דת ובכל אידיאולוגיה, ובכך כולנו הפכנו למפלצות: המתנחלים הם מפלצות - כי יש בתוכם מתפרעים ומשוגעים; החרדים הם מפלצות - כי יש בתוכם 'משמרות צניעות' אלימות, ואירגונים אלימים כגון ''קשת'' בעבר, וגו'; הערבים הם מפלצות - כי יש בתוכם טרוריסטים ותומכי טרור; השמאלנים הם מפלצות - כי יש בתוכם בוגדים, מרגלים, סוכנים זרים וסתם אנטישמים; החילוניים הם מפלצות - כי יש בתוכם ונדליסטים שפוגעים בדתיים או מחללים בתי כנסת; הסוציאליזם הוא תורה מפלצתית - כי היא כוללת בשוליה גם סטליניזם ונטיות רודניות; כולנו מפלצות גאות. * מפעל ההתנחלות הוא הציונות בהתגלמותה: גאולת קרקע; היאחזות באדמה; חלוציות של מעדר, קראוואן וגבעות חשופות; הליכה לפני המחנה, וקשר נפשי עמוק אל המולדת. שונאים לציונות בקרב יהודי ארץ-ישראל תמיד היו ותמיד יהיו: פעם קראו לזה פק''פ; אחר כך מצפן; היום קוראים לזה ''שלום עכשיו''. נכון - זה כואב; אבל זה חלק מהחיים. לא רק לשיירה מותר לעבור, גם לכלבים מותר לנבוח.

_new_

---

	איננו עדיין בעידן פוסט ברקי. האיש עיצב תודעה של
	מיכאל מ. שרון (שבת, 31/05/2003 שעה 16:33) בתשובה לאנה הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	דור שלם, במה שניתן להגדיר כ''תחמון ואליטיזם-ריק'' אליטיזם שעיקרו השחצנות ללא בסיס - על בסיס גזעני ולא על בסיס הישג. הוא יצר תחושה של אקטיביזם שעיקרו השלטון המושג בכוח פעלתנות התיחמון, הזיעה והרוע הקר והמצטחק. מחוותיו וביטוייו (''X הישיג יופי שקט תעשייתי בין --'' הפכו מושא לחיקוי, כשקיסמם - ציפיית ויתכנות השליטה בכוח האקטיביזם הרע). גישתו -סלקנית למהדרין ''קפד ראשם''. ברק, גיבור ישראל, ורמטכ''ל לשעבר שצבר הישגים בזכות פעולות קומנדו נועזות (כגון האי גרין במצרים בשלב מוקדם, אם אני זוכר נכון), הינו איש מסוכן, אחד המנהיגים המסוכנים החיים כיום. איני היחיד שהאיש הושפע מגישותיו (אף בנושא של ''גישה מערכתית'' שפיתחתי ובנושאים אחרים, שהסתיימה בניצוחו באסון ''צאלים ב'''). אך איני בטוח שגישתי כלפיו היתה שונה, גם אילולי גרם לי, דומני, אישית נזק כבד, בפרט בתקופת כהונתו, בה הפכתי מושא להסתה ופריעה עצימה שעדיין מוקדם לדון בה, שמשקעיה קיימים עד היום. דומני שדיבר לפני שנה בראיון להארץ על מחיצת אדם כלשהו כפשפש בזמן כהונתו, שבוצעה למען ''העניין הכללי''. איננו נמצאים בעידן פוסט ברקי, או, לא.

_new_

---

	זו מעין תשובה לאנה, המאזכרת את ''ברק האיום'', בלשונה
	מיכאל מ. שרון (שבת, 31/05/2003 שעה 16:36) בתשובה למיכאל מ. שרון הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

_new_

---

	למיכאל: אכן אכן, איננו נמצאים בעידן פוסט ברקי...
	יוסי דר (שבת, 31/05/2003 שעה 17:57) בתשובה למיכאל מ. שרון הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

_new_

---

	אתה מתכוון ל-Double B ... (מצלצל כמו טווידל-די)
	מיכאל מ. שרון (שבת, 31/05/2003 שעה 18:15) בתשובה ליוסי דר הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

_new_

---

	מיכאל, אם דבריך נכתבו בהקשר לדברי
	אנה (שבת, 31/05/2003 שעה 21:04) בתשובה למיכאל מ. שרון הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	אין לי מושג על מה אתה מדבר. אני לא ממעריצי ברק. אני מצביעה מרץ באופן קבוע... אין לי מושג למה אתה מתכוון ''עידן פוסט ברק''. ברק הוא לא מושג או תווית המסמנת עידנים בעיני. הוא עוד רמטכל שנהייה לראש ממשלה באופן שטיפוסי לארץ הזאת החובבת גנרלים. דברי לאריה על ברק היו על משקל - אם לא עכשיו אז מחר. מפני שברק הוכיח, בלי קשר לאישיותו ותכונותיו ''התרומיות'' שיש לו מילה: הוא אמר שנצא מלבנון - ויצאנו. כך הוא יעשה קרוב לודאי גם בנוגע לשטחים. זה הכל..

_new_

---

	אינך ממעריצי ברק
	אריה פרלמן (שבת, 31/05/2003 שעה 23:53) בתשובה לאנה הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	אבל ככל הנראה הצבעת בעד ברק ב- 1999 וב-‏2001, לא כן? ואם כן - היא הנותנת. או ששוב אין לך מושג על מה אני מדבר...?

_new_

---

	לא כל מצביעי ברק בשנים הללו היו מעריציו
	אניקה (יום ראשון, 01/06/2003 שעה 0:12) בתשובה לאריה פרלמן הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	כשהברירה הייתה בין ברק לביבי, לא נותרה לנו ברירה ובחרנו בקרוב יותר לדיעותינו. זה לא אומר שהוא היה המנהיג הנבחר של כל השמאל, זה אומר שהוא היה המנהיג הנבחר של מפלגת העבודה, המפלגה הגדולה ביותר בשמאל באותן שנים. אני אישית הייתי מעדיפה מנהיג אחר (גם ממפלגת העבודה), אבל זה מה היה. אבל, אשאיר לאנה לענות את תשובתה שלה.

_new_

---

	אניקה, מילה במילה מה שענית. לא הייתה אז ברירה אחרת
	אנה (יום ראשון, 01/06/2003 שעה 0:25) בתשובה לאניקה הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

_new_

---

	לאנה ולאניקה
	אריה פרלמן (יום ראשון, 01/06/2003 שעה 1:25) בתשובה לאניקה הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	מעולם לא טענתי שמי שהצביע ברק הוא גם מעריצו של ברק. אבל מי שמצביע, באופן פעיל, בעד מועמד מסויים, אחראי לעלייתו לשלטון, ונותן לו את תמיכתו, גם אם היא מלווה בסתימת אף או בחריקת-שן.

_new_

---

	לוקחת אחראיות, למרות שגיאותיו, לא אלו שאתה מתכוון
	אניקה (יום ראשון, 01/06/2003 שעה 1:58) בתשובה לאריה פרלמן הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

_new_

---

	החזון הציוני החילוני התכחש לתקומה היהודית
	ישראלי פזיז (יום חמישי, 29/05/2003 שעה 11:21) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	השילוב בין השניים הוא לא יותר ממשאלת לב. שים לב באיזה מהירות קשר זה נפרם בניצוחם של שינוי, בג''ץ וראש ממשלה ''תעבן''. כדאי שהיהודים יתעוררו ויבינו שמעולם לא איפשרו פה הקמת מדינה יהודית ואם רצוננו בתקומה עלינו לשנס מתניים ולהוביל מהפכה תרבותית ואמונית.

_new_

---

	וזאת הסיבה להצלחתו המסחררת
	מו (יום ראשון, 01/06/2003 שעה 15:02) בתשובה לישראלי פזיז הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

_new_

---

	מסחררת? אנו בתחילת הדרך.
	מיכאל מ. שרון (יום שני, 02/06/2003 שעה 15:18) בתשובה למו הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

_new_

---

	או בתחילת סופו לפי ל''ז חכמי ארץ הצבי
	מו (יום שלישי, 03/06/2003 שעה 16:08) בתשובה למיכאל מ. שרון הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

_new_

---

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.

---

© פורום ארץ הצבי