פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
שובם של עובדי האלילים
אלי אשד (שבת, 10/05/2003 שעה 19:50)


שובם של עובדי האלילים

אלי אשד




האם יש כיום בישראל, מקור הדתות המונותאיסטיות, הן של היהדות, הן של הנצרות והן של האיסלאם, תחיה של הפגאניות, אותה אמונה עתיקה שמפניה הזהירו ובה לחמו נביאי ישראל? אותה האמונה שחשבנו שנכחדה מזה מכבר תחת התקפותיהן של הדתות המונותיאיסטיות הגדולות, הנצרות, היהדות והאיסלאם? האם בזמן שברחובותינו מתאבדים קנאים מטורפים, נציגי אמונה מונותיאיסטית רצחנית, מציעות אמונות ישנות-חדשות אלה אלטרנטיבה אמיתית לחיינו, שיותר ויותר אנשים רואים בהם ממוכנים, ריקניים ומנותקים מהטבע?

כיום יש במערב, בארה''ב ובאירופה, פריחה של קבוצות דתיות שונות המגדירות את עצמן כ''ניאו פגאנים'' ורואות את עצמן כממשיכותיהם של עובדי האלילים, יותר נכון של עובדי האלה הקדומים. קבוצות כמו ''ויקה'', ''כנסיית כל העולמות'' ו''אסאטרוּ'', ששמות דגש על קיומה של אלה-אם, המזוהה למעשה עם כדור הארץ והטבע או ''גאיה'' או על קיומם של אלה ואל, שפועלים ביחד בהרמוניה לשם שמירת הטבע והעולם, או שמנסים להחיות את המיתוסים הפגאנים הקדומים של עמים כמו הסקנדינבים הקדומים. קבוצות אלה מדברות על הצורך להתמזג עם הטבע ולא להיאבק בו ולשמור על קשר עם המחזור הטבעי והתחלפותו הקבועה ולא לחכות ל''אחרית הימים'' ולחורבן הבלתי נמנע, כפי שעושים המונותאיסטים למינהם.

הרעיונות האלה אינם כל כך המשך ישיר של האמונות של ימי קדם, כמו שהם המשך של תאורטיקנים מודרניים והדרך שבה הם פירשו את האמונות הקדומות. אנשים כמו האנתרופולוג הידוע מראשית המאה העשרים ג'יימס פריזר (1854-1941), מחבר הספר ''ענף הזהב'' ושל החוקרת מרגרט מורי (1863-1963), שטענה שציד המכשפות באירופה במאה ה-‏17 נוהל, למעשה, כנגד מאמינות של פולחן האלה האם הקדום ולא כנגד מכשפות עובדות השטן, כפי שטענה הכנסייה. למעשה, לתפיסה זאת אין שום ביסוס היסטורי, אך הייתה לה השפעה גדולה על אנשים שרצו ליישם אותה במציאות.


רוברט גרייבסדומה שאת ההשפעה הגדולה ביותר יש לסופר והמשורר רוברט גרייבס (1895-1985), מחבר ''אני קלאודיוס'', שבספרו ''האלה הלבנה'' (שתורגם לאחרונה לעברית בהוצאת ''אסטרולוג'') תיאר את הפגניזם הקדמון כמבוסס על עבודת האלה בדת שבה היה לנשים מקום מרכזי, עד שהופיעו שבטי הברברים הפרימיטיבים (הן ביוון והן בארץ ישראל) ויצרו דת חדשה אכזרית ופנאטית, עבודת האל האב צמא הדם ושונא הטבע, שהתבססה על דיכוי הנשים. גרייבס תיאר את החברה שהתבססה על פולחן האלה האם בספרים כמו ''רוח מצפון'' שתורגם לעברית בשנות השישים כמעט כאוטופית. לרעיונותיו של גרייבס, אם כי אין להם ביסוס רב במציאות
ההיסטורית, היתה השפעה גדולה. כיום יש אלפי מאמינים (ומאמינות) ''ניאו פאגאנים'' ברחבי אירופה וארה''ב, שדתם מבוססת למעשה על עיבודים שונים של התפיסות של גרייבס. גרייבס ומורי טענו שמה שהם תיארו בספריהם היא התורה הפגאנית ''האמיתית'', כפי שהיית המקובלת בימי קדם, וזה לא בדיוק נכון… אבל מאידך, התורה שתיארו התאימה מאוד לזמנים המודרניים, לפחד ההולך וגובר מהמדע והטכנולוגיה ''ההרסניים'' ומהרס הסביבה, ותאמו לרצון לחזור ל''חיים פשוטים וטבעיים'' בשילוב עם הטבע והאדמה, שאותו מראה מספר גדול של אנשים (שאינם מודעים כלל למחיר הגדול שיאלצו לשלם אם אכן יעשו זאת)...
ניתן לאמר שמדובר ב''מיתוס מודרני'', המבוסס יותר על צרכים ורעיונות מודרניים ולא כל כך על התפיסות והצרכים של העבר, שהיו שונים מאוד. אבל, אחרי הכל, החלק החשוב ב''לגיטימיות'' של כל אמונה חדשה הוא בטענה שהיא בעצם ההמשך הישיר של אמונה קדומה כל שהיא. מבחינת הניאו-פאגנים, אם כך, הם ההמשך הישיר של הפגאנים (והפגאניות) הקדומים, והם ממשיכים ומפתחים את התורה כפי שהיא נוצרה בידי מורי וגרייבס.

לתפיסה זאת יש גם השלכות פוליטיות ותרבותיות עכשוויות, ואין זה מקרה שלניאו-פגאנים יש תפקיד לא קטן בקרב תנועת מתנגדי הגלובליזציה (בשיתוף פעולה נדיר עם אויביהם הפנאטים: הנוצרים והמוסלמים). מבחינת הניאו פאגנים ניצח הצד הלא נכון בעבר הרחוק והתוצאה הנוראה היא הרס וחורבן של מאזן הטבע והחיים בידי הכוחות האנטי טבעיים שבאו מהמדבר, ה''בין לאדנים'' הפנאטיים של העבר, המעונינים רק בהרס ובחורבן.

הניאו פגאנים של היום הם, למעשה, מגוון רחב מאוד של קבוצות, שמוגדרות בעיקר בכמה מאפיינים:
בוז וזילזול בדוגמה דתית כלשהיא. לעיתים קרובות אין לניאו-פגאנים כל אמונה דתית אמיתית והם מודעים היטב לכך שהמדובר בתפיסה שהיא ''מומצאת'' על ידיהם.

הם נוטים ל''עבוד'' את הטבע כפי שהוא מסומל בידי גאיה האם הגדולה, הטבע שנמצא כיום בסכנה מידיהם של בני האדם. קבוצות אלה אוהבות לערוך לעיתים קרובות טקסים בחיק הטבע תחת השמש או הירח, בהם הם חוגגים את התחלפות עונות השנה וכו'. כמה מהקבוצות נוהגות לערוך טקסים בעירום מלא. סקס הוא לעיתים קרובות אלמנט מרכזי בטקסים וסקס הוא אלמנט קדוש בעל חשיבות טקסית מרכזית (כפי שהיה באמונות הפגאניות הקדומות). הניאו פגאנים רואים חשיבות מרכזי לאלמנט הנקבי, כפי שהוא מתבטא באלה-האם, שאותה הם מזהים עם כדור הארץ כולו. אולי אין זה מקרה שככל הנראה יש יותר נשים מאשר גברים בתנועות אלה. יש קשר הדוק בין זרמים שונים של הניאו פגאנים ורעיונות פמיניסטיים שונים.
הקבוצות הן לרוב ללא אירגון מרכזי כלשהו כפי שיש במונותאיזם ואין אליטה כנסייתית.

מעריכים שבארה''ב לבדה יש כמה עשרות אלפי אנשים שמאמינים ברעיונות ניאו פגאניים שונים. הקבוצה הגדולה ביותר היא ''ויקה'' ששמה דגש רב על נושא ה''כישוף'' כחלק מעקרונות האמונה שלה, אך יש גם זרמים אחרים שמנסים להחיות תפיסות פגאניות סקנדינביות, קלטיות, מצריות ואינדיאניות שונות. כמה מהקבוצות האלה חשודות באנטישמיות קיצונית ונאו נאציזם. לפי דו''ח הליגה נגד ההשמצה, אחת הקבוצות הפגאניות שמאמינות בהחייאת הדת הסקנדינבית הקדומה שנקראת ''אודיניזם'' מייצגת ניאו נאציזם קיצוני. לדברי דוח ה''ליגה'', גם אם עשויים להיות אודיניסטים שאינם חלק מן התנועה הנאצית או תנועת שנאה אחרת, האודיניזם הוא אפיק פסבדו–דתי של הפעילות והתעמולה הניאו–נאצית באמריקה. האנטישמיות הקיצונית נפוצה מאוד גם בקרב ניאו פגאנים רוסים, המרבים להשתמש במוטיבים וברעיונות נאציים ורואים ביהודים את אוייבי העם ה''ארי-סלאבי הגדול''. יש לא מעט ניאו-פגאנים שרואים במחשבה היהודית והנוצרית את האוייבת הגדולה.

אך מצד שני יש לציין שחלק גדול מהניאו פגאנים מתנגדים בתוקף לגזענות ובוודאי לזו הנאצית, ובקרבם אפשר למצוא גם לא מעט יהודים, כמו אחת המנהיגות הרוחניות הבולטות ביותר - סטרהוק, שהיא אידיאולוגית חשובה של פולחן ''האלה-האם''. עוד דמות ידועה בתנועות הפגאניות השונות היא החוקרת היהודית
ריאן אייזלר, שספרה - שתורגם לאחרונה לעברית - ''הגביע והלהב'' נחשב בעיני פגאנים רבים לספר החשוב ביותר שנכתב מאז דארווין, בו היא מבססת את הטענות הפגאניות לקיומה של דת קדומה, שבמרכזה עמדה האלה האם, הזהה עם כדור הארץ, שימור האקולוגיה ושיוויון בין המינים (עם נטיה לעליונות נשית), עד שהגיעו המונותאיסטים והרסו הכל.

הפגאניות אף מחלחלת למוסדות יהודיים. ב-‏1987 אירעה פרשה בקולג' הרבני ''ריקונסטראקשוניסט'', בו נחקרה אחת מתלמידות הקולג' על ידי סגל ההוראה על הסתייעותה בצלמיות של אלת פוריות כנענית בתור עזרים בתפילתה. בהחלטה מעורפלת, שהדגישה בין היתר את מחויבות התנועה לחופש הבחירה של הפרט, התיר לה סגל ההוראה להוסיף ולהישאר כתלמידה.
תנועות הניאו-פגאנים הולכות וגדלות במערב ככל שגדלה שם תנועת הניו-אייג', המחזיקה ברעיונות רבים המקבילים לשלהם ועם גידול מספר הנוצרים והמוסלמים הפונדמנטליסטים. דומה שדיעותיהם חודרות יותר ויותר גם בישראל.

כנענים בארץ ישראל


עוד בשנות ה-‏40 הופיעה בארץ ישראל ''התנועה העברית'' שכונתה בידי מתנגדיה ''הכנענית'' ושעל אנשיה לעזו שהם מאמינים בפולחנים קדומים. יצאו שמועות כי כמה מחברי תנועה זאת, שהיו גם חברים בפלמ''ח, נהגו להתקבץ בלילות ולצאת במחול. ולא מחול ההורה סביב מדורה כמקובל אלא ריקוד פרוע סביב עשתורת עירומה. בתפקיד העשתורת שימשה, לפי אחת השמועות, נועה אשכול, בתו של לוי אשכול, מהדמויות המרכזיות של הריקוד האמנותי לעתיד. אשכול מכחישה כיום הכל בתוקף. בכל אופן, הפלמ''ח הודאג מספיק משמועה זאת על מנת לנהל בעטיה חקירה רצינית בעניין, בעקבותיה סולקו כמה אנשים מהפלמ''ח.

בהמשך הפכה התנועה הכנענית לאינטלקטואלית במוצהר, שחבריה דחו בזילזול כל קשר עם הפגאניזם ומנהיגיה הפכו לדמויות מרכזיות במאבק של החילוניות כנגד הכפייה הדתית המונותאיסטית.

אך כיום יש תחיה של אמונות שנושאיהן אינם מכחישים כלל שהן פגאניות במוצהר. קבוצות אלה פורחות כיום דרך האינטרנט ולפחות לאחת מהן, ''שומרי הגן'', יש אג'נדה פוליטית ברורה מאוד. לרוב הן עוסקות גם בטקסים שהם לעיתים חלק חשוב מהפולחן שלהם.

את השורשים של הפריחה הזאת אפשר למצוא הן בפריחה של רעיונות הניו-אייג' בישראל וגם בהיקסמות מהודו, שהפכה למטרה של אלפי נוסעים ישראליים בדרך לחיפוש ''הארה'', ומהאסכולות הדתיות שלה, שחלקן הן פגאניות במוצהר. מהודו הגיעו תופעות כמו ה''טנטרה'', שבמקורה היא אסכולה של כישוף מיני פגאני שהפכה להיות פופולארית מאוד בסדנאות שונות, ותופעת ריקודי הטראנס, שמוצאה במזרח הרחוק ובהודו. לדעת שני חוקרים, יואב בן דב (מרצה ידוע שמתעניין במיסטיקה ועוסק כעת גם בפוליטיקה) ואסף שגיב (חוקר של מרכז שלם הימני בירושלים), יש בתופעה זאת אלמנטים ברורים שקשורים לטקסים האורגיאסטיים של הפגאנים בימי קדם. מבחינת שגיב זוהי תופעה שלילית בהחלט ומסוכנת, המראה על התדרדרות החברה בישראל, מבחינת יואב בן דב זוהי תופעה חיובית בעלת פוטנציאל עצום לעתיד.

ויש גם אנשים בישראל שמתייחסים בחיוב גמור לפגאניזם מנסים לעודד את התופעה.

למשל הסופרת וחוקרת המיתולוגיה טלה בר, המפרסמת יצירות ספרותיות בעלות אלמנטים פגאניים מובהקים. היא פרסמה רומן היסטורי בשם ''מיכל בת המלך'', שבו מתואר הסיפור של שאול ודוד המלך מנקודת מבט של מאמינה באלה האם (אותה היא מזהה עם הטבע ואמא-אדמה), שמתנגדת לתפיסות המונותאיסטיות ה''טליבאניות'' של דוד, שמואל המלך ותומכיהם, המייצגים, למעשה, את הדתיים והחרדים של ימינו. בר גם תירגמה את ספרו של רוברט גרייבס ''האלה הלבנה'' ואף פירסמה מחקר שבו היא מצביעה על אלמנטים כמו פגאניים שניתן למצוא, לדעתה, ביצירתו של ש''י עגנון.

בראיון עם טלה בר היא ציינה שהיא מאמינה באלה-האם כישות וכרעיון המיצג את העולם שבו אנו חיים. לדעתה רק חזרה להכרה ולאמונה באלה-האם יכולה להציל את המאזן האקולוגי של כדור הארץ ואת המין האנושי.

אידיאולוגית אחרת של רעיונות פגאניים במוצהר היא איריס יוטבת, מהדמויות המרכזיות בהבאת רעיונות הטנטרה לארץ. יוטבת עומדת בראשות תנועת ''נשימה'', תנועה ששמה דגש על הנשים והקשר שלהם לאמא אדמה ולטבע תנועה זאת היא מיועדת לנשים בלבד ולרוב גברים אינם מוזמנים לפעילויותיה.

קבוצה נוספת המושפעת מהפגאניזם העולמי היא קבוצת ''שומרי היער'', הרואה את עצמה כמחוברת למסורות העתיקות של הקדמונים של הקשר עם הטבע. לקבוצה זאת, הנמצאת במושב ליד זכרון יעקב, יש אג'נדה פוליטית ברורה יותר משאר הקבוצות הפגאניות (או הכמו פגאניות) של אנטי גלובליזם, רצון ליצור אירגון שיהווה חלופה לחברה להגנת הטבע ולשתף פעולה עם קבוצות אנטי גלובליסטיות אחרות בארץ ובחו''ל. לדברי מארגן הקבוצה, עופר ישראלי, קבוצתו מדריכה מאות מדריכים שמפיצים את המסר האקולוגי והאנטי גלובליסטי של הקבוצה בארץ.

הטקסים הם תמיד חלק חשוב בפעילות של קבוצות פגאניות, אולם פחות בישראל, שבה מתלוננים פעילים רבים שאין אנשים מרובים בעלי ידע מספיק כדי להכין טקסים כהילכתם. בישראל הקבוצה הבולטת והפומבית ביותר מבחינת הטקסים שלה היא
הקבוצה השמאנית של טרה ודרור שעושים טקסים במקומות שונים בארץ כמו למשל בחוף פלמחים, טקסים לרגל הירח המלא, לרגל היום הקצר ביותר של השנה המתבצע ברחם של האדמה (במערה) טקס המולד השנה השמאנית וכו'... שוב מדובר כאן על קבוצה ששמה דגש על הצורך לשמור על קשר עם אמא-אדמה ועם רוחות הקדמונים ושמה דגש על הנשיות שבטבע. בישראל יש גם קבוצות שמאניות נוספות.

הקבוצה של טרה ודרור נמצאת בקשר עם רוחות של שאמאנים קדומים משבט המאיה ומיבשת למוריה הקדומה. אנשי הקבוצה מלמדים שמאניזם רגיל והן שמאניזם כנעני קדמון שקשור לארץ הזאת ובמיוחד למדבר (והוא כרגע סודי באופן מיוחד, למה? לא ברור?).

. הם סוגדים לאמא-אדמה (אלמנט מרכזי אצל הכתות הפגאניות המודרניות השונות שמקשר בינהם ובין התנועה האקולוגית של שמירת כדור הארץ) ולרוחות בעלות עוצמה שקשורות אליה.

אנו ביקרנו בטקס מיוחד שלהם בחוף פלמחים (אחד מני רבים שמתבצעים במהלך השנה), בו חגגו את יצירת הקשר בין עולם והעולמות המקבילים אליו, טקס שכלל תיקשורת עם רוחות וריקודים פראיים מסביב למדורה טקס מרשים מאוד מבחינה חזותית שמושך אליו תמיד צופים רבים שאינם בהכרח פגניים.

הפאגאניזם בישראל פורח גם (ושלא במפתיע) סביב האינטרנט. שם יש ב''תפוז'' וב''וואלה'' שני פורומים פעילים מאוד בנושא. רבים מהמשתתפים בהם הם צעירים, אולם אחרים הם מבוגרים בשנות השלושים והארבעים לחייהם. לדברי אחד הפעילים הבולטים של הפגאניזם באינטרנט, ''ג'אסטין'', ''הקהילה'' כוללת כמה מאות אנשים (300 להערכתו) והמספר צומח כל הזמן ככל שיותר אנשים נעשים מודעים לנושא דרך הרשת. לדברי גרסיאלה, פעילה ותיקה, רוב הפעילים שמתעניינים בפגניות, מתעניינים בפגאניות אירית קלטית דרואידית, בנוסח ''ויקה'', מאחר שזה מה ש''אופנתי'' (גם בפגאניות יש אופנות כמו בכל דבר אחר) אולם לאחרונה מתחיל להתבלט זרם שמתעניין בפגאניות הכנענית של האלים שהיו כאן, זרם ששם דגש על המקום שבו אנו חיים ועל האלים הקדומים שלו.

קישורים:
בפגישה של חברי קהיליית הפגאנים בבית קפה בתל אביב באו למעלה מעשרים איש. במהלך הפגישה ישבו האנשים ושוחחו זה עם זה על נושאים חברתיים והחליפו רכילות על מכרים שונים, כמו גם על אלים קלטיים שונים ומשונים ובברור שמחו לראות שהם לא לבד. הם נראו כישראלים שגרתיים לחלוטין, אבל אין שום דבר שגרתי בתפיסות שלהם. מטרת פעילי הקהילה היא לנהל מפגשים קבועים כאלה מעתה ואילך, שיפגישו בין נציגי הקבוצות והזרמים הפגאניים השונים בישראל.

נראה שהמסרים שלהם חודרים ללב מספר גדל והולך של אנשים דרך האינטרנט ומחוצה לו. וככל שהקיטוב בין דתיים וחלוניים גובר כן גדלה הפופולאריות של רעיונות פגאניים.

''מי יודע'', אומר אחד מהם ''אולי בעולם זה שבו יש סכסוכים כה גדולים בין הדתות השונת, שמאמינות באל אחד, שמאיימות על שלום העולם, דווקא השיבה לאמונות העתיקות ושוחרות השלום והסובלניות והפלוראליסטיות יותר בהשוואה היא שיכולה להציל את עולמנו מהאפוקליפסה שמבטיחים ומתכננים לו המונתאיסטים השונים?''

פורסם בעבר ב-nfc.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


מאמר מאד חשוב ותודה שהבאת אותו
דוד שרמן (יום ראשון, 11/05/2003 שעה 21:21) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ובצורה כה יסודית. לא במקרה כנראה, הדברה הראשונה שנוגעת בנושא (''לא יהיה לך אלהים אחרים'') נבחרה להיות הראשונה בין עשרת הדברות:
''אנוכי יהוה אלוהיך, אשר הוצאתיך מארץ מצריים מבית עבדים: לא-יהיה לך אלוהים אחרים, על-פניי. (שמות כ' 2).
כל ימי טענתי שתנועות השמאל נגועות בין היתר בעבודה זרה.
ושוב תודה לא רק על הנושא החשוב אלא גם על ההשקעה הרבה בענין.
אני גם רוצה להזכיר שאני חילוני גמור בעוונותי.
_new_ הוספת תגובה



לדוד: הערה נכוחה. לעבודה זרה עשוי להיות מחיר קשה
מיכאל מ. שרון (יום ראשון, 11/05/2003 שעה 22:50)
בתשובה לדוד שרמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

- קירבונם של פרטים וגורמים בחברה.

במונחים מודרניים: הטלת עול יתר וקירבון סקטורים מסויימים בחברה למען חיי הדר של פקטורים אחרים בחברה.

במונחים עתיקים: פרשת כרם נבות לדוגמא, בה נבות מקורבן באמצעות העללה ודיבוב כזב למען גמחתה של איזבל (עובדת העבודה הזרה) ותשוקתה לנכס את כרמו.

שיטת הקירבון שמתאר המקרא מופעלת כך:

האיש רוגז וזעום בשל השרירות שברצון לנכס את כרם אבותיו. בארוע כלשהו לאחר האקט הראשוני הפרובוקטיבי הפוגעני בפוטנציה או בפועל, ''מנפחים'' אותו, כלומר מושיבים אותו בראש הציבור.

הדבר פועל לרופף את זהירותו.

''בני בלייעל'' המזומנים לקרבתו ''מחממים אותו'' כנראה בדברם על שרירות אחאב בענינו.

ואזי ''מדובבים'' אותו, או מדווחים תוך כזב על דבריו כנגד המלכות.

יוצא שעוול אחד (הרצון והכוונה המוצהרת לנכס) משמש מנוף לעוול נוסף - ניצול רוגזו על מנת לסחוט ולדובב לכאורה בהצהרות כנגד המלכות.

יש לשים לב שגם אם מדובר בעדות שקר, היא ''אמינה'', שכן הנוכחים סבורים מעצם הסיטואציה וטיבה כי היתה לו ''סיבה'' מצויינת לרגוז.

יוצא שפגיעה מקרבנת אחת מובילה לקירבון נוסף (''עכשו הוא *בטח* שונא את איזבל ולכן יש להעניש את שונא איזבל'').

יוצא שהפגיעה הראשונית במישהו הופכת אותו לקורבן, בלי קשר למעשיו מאוחר יותר, והאם אמר כך או אחרת.

הקירבון הוא כאן יסוד ראשוני, ומכיוון שבני אדם מטיבעם מתנגדים לקירבונם ומתאגדים להתגוננות או מהלומת נגד כנגד המקרבן, הרי שהתוצאה היא מלחמת הכל בכל, או המצב כפי ששרר עשרות אלפי שנים לפני תחילת הציויליזיציה, כשאנשים הקדישו כל משאביהן למלחמה זה בזה ולהתגוננות.

מדובר במערכת מקרבנת המבוססת על השאות ומגיה, שההונאה היא עיקרה, ובכך היא גם יוצרת סאוב רחב מימדים. לכן חברה כזו חייה בעוני או ניזקקת לעבדים (פנימיים או חיצוניים) שיש לשמרם באמצעים רבים במצב זה, שכן סכנת התקוממותם היא ברקע כל העת.

לכן חברה מקרבנת של עבודה זרה, הינה רבת מחיר והמחיר - עוני של רבים ואי ניצול משאבי אנוש - באופן שהיה עשוי להביא לעושר ופריחה.
_new_ הוספת תגובה



גם האמצעים המרובים לשמירת הסקטורים המקורבנים
מיכאל מ. שרון (יום שני, 12/05/2003 שעה 0:04)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במצב של עבדות למעשה נגבים בהונאה ואלימות ושיטות השאה מהסקטורים המקורבנים.

הדבר החשוב שיש לשים לב אליו זה שלא רק מהם - הקירבון כיסוד ראשוני אינו מתוחם או ממודר כלפי סקטורים חיצוניים - אלה מבוצע למטרת גביית (גוויית) משאבים להמשכיות הקירבון האלים גם מ''אנשי שלומנו''.

דבר זה מצריך גם הונאה רחבת מימדים וסוגסטייה(השאה) כלפי אנשי שלומינו, שכן הגורם המקורבן כבר למד מניסיונו וממצבו, ורואה המצב באופן רציונאלי ומפוקח.

לכן ההשאה מופעלת בעיקר כלפי אנשי שלומינו בשלבים מאוחרים יותר, שכן אלה עדיין מתאפיינים בחוסר חשדנות בקיומה כלפיהם ואמונה בנציגיהם.

לכן נעשים מאמצי תועמלנות רבים כלפי אנשי שלומינו. אמצעי אפקטיבי במיוחד של קירבון אנשי שלומינו הוא הצגת הקיטוב ''אנחנו- והם'', שחור מול לבן, וליבוי שנאה.
הדבר יוצר יתר אמונה של אנשי שלומינו בכך שהם אינם מקורבנים, שכן ''האוייב הפוטנציאלי'' דהיינו הפקטור המקורבן זה ''הם'' - ה''שחורים או ה''אחרים'''' (ולכן בוודאי שלא ''אנחנו'').

חברה כזאת ניזקקת גם למטרות קירבון מאז'וריות - אנשים מסויימים שמופנה זרקור כלפיהם - על מנת להסיח את הדעת מאופייה המקרבן הכולל ומעיקרון הקירבון הכללי, ולזרוק כלפי אוכלוסייתה קורבנות ''שנואים'' תוך תועמלנות המשניאה את הקורבן.

אבל קירבון הוא קירבון הוא קירבון - עיקרון הקירבון מהרגע שהוא מתופעל, גולש לכל פינה ופינה בחברה כזאת.

המצג התועמלני של קירבון יחידים (דהיינו המצג שמדובר לכאורה בקירבון ''ממודר'' ומתוחם כלפי אנשים בודדים ןלא קירבון כעיקרון כולל) - רק זה, רק הוא, ולא רובינו, ולא קירבון סקטורים נירחבים (כפי שהדבר בפועל) מתבטא בתופעות הבאות:

בוועדות חקירה מרובות המחפשות לזרוק דם של אדם או שניים להמון;

הצגת דמויות ''שנאה'' תוך ''שפיכת דם'' של אנשים ''ניבחרים'' באמצעות השמצות (יש לשים לב שמטעם זה קראו חז''ל להשמצה ''שפיכת דם'', וזאת מתוך ערנותם לאופי מולך הדמים הכללי אותו משרת דפוס השמצתם של אנשים בודדים).

הצגת מטרות כלליות יותר לשנאה שהינו דפוס רווח בחברה מקרבנת כשהקירבון גולש הלאה והלאה, אף אם ראשיתו בקבוצות קטנות שחבריהם רכשו השפעה, או בקרב אנשים והלך רוח בקרב תנועה מסויימת:

על דרך האנלוגיה, מטרות שנאה כלליות כאלו עשויים להיות הקיבוצניקים, החרדים, המתנחלים, המזרחים, האשכנזים, העולים מרוסיה, המיליונרים, וכיוצא בזה.

כללית, צומחת חברה מבוססת שנאה.

לכן, עקב הזעם, השנאה והקירבון תפרוץ במוקדם או במאוחר בחברה כזאת אלימות פנימית רבה, והיא תהפוך לחברה מדממת:

- מלחמות אחים;

- העצמת והתגברות הקירבון מול ריאקציית-נגד של קנאות פונדמנטליסטית רבת-דמים;

-שנאת חינם קשה

- שוד עירוני על ידי כנופיות שודדים וכיוצא בזה.

כל זה קורה כאשר יסוד העבודה הזרה מתגבר בחברה מסויימת. הדבר יתכן גם בחסות המונותאיזם (''נבלים ברשות התורה''), כאשר חלקים מקרב המונותאיסטים יסגלו בנוסף יסודות של עבודה זרה.
_new_ הוספת תגובה



הקישור הבא מציג מספר השלכות -
מיכאל מ. שרון (יום שני, 12/05/2003 שעה 7:50)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שורו וראו:

קישורים:
מולך דמים מעודן: http://www.literatura.co.il/show_creations.asp?id=57...
_new_ הוספת תגובה



הסגנון האסטמטי-פסיכופטי: על אלה ה''מבליגים בכל
מיכאל מ. שרון (יום שלישי, 13/05/2003 שעה 18:11)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כוחם'' ומתאפקים (בנוסח המקורות ''ויתאפק המן'').

אלה פגיעתם רעה במיוחד.

בעייתם - כפי שמראים מחקרים רבים אודות הפרעת האישיות הסוציופאטית: תת-פעילות של ההמיספרה הימנית. אין הם יכולים לשלב ריבוי אלמנטים במבנה מרחבי. אין הם מסוגלים לראות דברים בפרספקטיבה ובאוביקטיביות - ולכן האלמנט האפיסטמולוגי - הנאמנות למציאות האוביקטיבית כפי שהיא - לא קיים אצלם. מכאן גם היעדר מוחלט של אתיקה. הדברים נראים להם נזילים - ומכאן חוסר אחריות קיצוני, וגם השקר הפתולוגי.

מכיוון שהמציאות הממשית חסרת בסיס ומוקד גרויטציה משלה - הם נוטים לראותה כנזילה, ברת עיצוב ככל שיעלה על הדעת. חוסר יראת הכבוד שלהם בפני המציאות וכובדה מביאם לשייך לעצמם כוח - ''הכל כוח'' - רק כוח זה כל מה שיש, והוא שקובע המציאות עד הסוף. דהיינו אין מציאות - והגורם הסיבתי המעצב הוא ה''אני'' בלבד.

כלפי אני זה, ועקב המגבלה לראות מציאות אוביקטיבית לא תלוייה, הם יבצעו את ההיפוך של הסטת מרכז עיצוב המציאות כלפיו. ויראו בו את גורם ה''כוח'' היחיד הפועל בסביבה.

האם הם אם כן בעלי אישיות רבת כובד? נהפוך הוא - הם מפיצים על סביבותם מעין קלילות קולחת, משחררים בנוכחותם גם אחרים מתחושת כובדה של המציאות. לכן הם ניתפסים על ידי רבים כ''מקסימים'' - הקסם הכמו-נרקוטי של ההתנערות מאחריות והתחושה שאין שום מוקד כובד חוץ מעצמם - העצמי שאינו קיים, אלא נוטף בקפידה אף הוא.

הפסיכופט אינו מסוגל לשטף דיבור המבטא רצף מושגים מורכבים בזמן אמיתי (בדומה לאילתורי ג'ז). במידה שדיבורו קולח, בדומה מהותית לזה של נרקומן, הרי שהוא יכלול פרזות ''מוכנות'' בשביל לא להחשף כהתבטאות מניפולטיבית חסרת בסיס אפיסטמולוגי תקף. לכן ישמור על דיבור מדוד, או יטפטף משפטים קצרים למדי, כאשר תכופות איזה גורם השאה או ידע נילמד בעל אימפקט כלשהו יפעל להסיח את דעת השומע מהרדידות.

עם זאת, פסיכופטים יוכלו בנקל לאמץ לעצמם ''סיגנון'' על דרך החקיינות, ולכן הם עשויים להתפס כמרשימים.

לעיתים הם ניראים ''ממלכתיים'', ''אחראים''. סממן היכר שלהם הוא הסגנון האסטמטי בדומה לחולה אסטמה.

דומה שראותיהם מתאפיינות לכאורה באי ספיקה בדומה למצב אסטמטי , דבר היוצר גם מעין סגנון של ''אני מתאפק מול החוצפה'' כלפי זה הניתפס על ידם כסכנה למעמדם, זה שגילה מי הם ומה הם - אותו יציגו כדרך השרדות אישית כפוגע בעניין כללי ''חשוב'' כלשהו (גלובליזציה).

סגנונם האסטמטי הינו מעין נשימה עצורה של ''הבלגה'' - ברוח ''אני מתאפק בכל כוחי'', דבר היוצר מעין אוירה של לינץ כנגד אויבם הטיבעי.

מקור הסגנון האסטמטי של הסוציופאט הינו נקודת תורפה אמיתית שלו, למעשה, הנחשפת כאן לראשונה (שכן רבים סבורים שאנשים אלה הינם ללא נקודות תורפה, ומחושבים בכל מניפולציה עד הפרט הקטן ביותר).

עקב תת-פעילות ההמיספרה הימנית, הרי שהתארגנות מערכות והיערכויות פיזיולוגיות (וגם קוגניטיביות) נוטה להיות במבנים לינאריים, בפרט במצבי מאמץ.

אירגון לינארי כזה מתבטא גם בכך שהגיבוש חל מסביב למוקדים או נקודות העדפה, בדומה לגרעיני התגבשות של אדי מים לגשם, או הברות מודגשות במילה או במשפט (צורות אירגון לינארי נחקרו בעבודה שלי מ- 1991, בית הספרים הלאומי, האוניברסיטה העברית, ומדובר שם בניתוח של כמה אופני אירגון העשויים לפעול במשולב, ולא בהתיחסות להפרעה הסוציופאטית דווקא).

ככל שמושטים יותר מצעי אירגון מרחביים מצד ההמיספירה הימנית- שתפוקתם עומדת ביחס ישר לאקטיבציה (רמת הפעילות) שלה - כך גיבוש כזה פחות ניכפה גירוי data-driven ויותר גמיש.

אצל הפסיכופט גיבוש כזה יעשה באופן כמעט לא נישלט בשעה שגירוי בעל בולטות יתפוס את קישבו: ריח עז לא צפוי, תנועת כף יד לא צפוייה וכד'. על מנת לקזז חשיפות זאת, הרי:

1) שרמת העוררות האוטונומית של הפסיכופט נמוכה מזו של האדם הממוצע, כך שהוא ''נע'' ברמות מאמץ נמוכות (הפרשה נמוכה של קטקולמינים), וניתפס לכן כדג קר, איש קר רוח.

2) בנוסף, לפסיכופט יש מערכי הטרמה (ניבוי) רבים בפני מערכים לא צפויים, בדומה לאוצר מילים לשוני נרחב מאד. דבר זה שומר אותו בסבירות גבוהה מ''הפתעות'' ונותן לקורבנו את התחושה חסרת הישע שכל תגובותיו ידועות וצפויות לפסיכופט (מצבים אלה שכיחים בין בני זוג שאחד מהם פסיכופט ופועל לבודד את בן הזוג מגורמי תמיכה אפשריים, תוך מתן תחושה שכל מה שיעשה הלה ''גלוי'' לפניו ואין מוצא).

3) דרך אחרת של הפסיכופט לצמצם את טווח ההפתעות היא באמצעות צימצום טווח הפעולה האפשרי של הזולת והגבלתו. הדבר נעשה באמצעות יצירת לחץ.

אך הדרך הפסיכופטית המוכרת ביותר לשם כך היא זו של בידוד קורבנו. לעיתים מאומץ סגנון זה גם כסגנון חבורתי (באירגון כלשהו, על ידי חבורת רחוב, על ידי כנופייה עבריינית או ממסדית, במרחב הפוליטי וכיוצא בזה). אזי ניתן לדבר על נישה פסיכופטית.

לכן, עקב אכילס של הפסיכופט הקובע תכופות גם את סגנונו היא החשיפות לאלרגיה. ריח חזק, פרוות חייה, אבקנים באוויר, כל גירוי שמוענק לו בולטות עקב שוני וקונטרסט לא צפוי ביחס לסביבת הרקע.
_new_ הוספת תגובה



הסגנון האסטמתי-פסיכופטי - היבט למקור מרכזי של הרשע
מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 14/05/2003 שעה 10:04)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האינדיוידואלי (והקבוצתי-חברתי).

מסע מודרך למקורות הפסיכולוגיה האינדיוידואלית (והחברתית) של הרשע:

קישורים:
למקורות הפסיכולוגיה האינדיוידואלית (והחברתית) של הרשע.: http://www.literatura.co.il/show_creations.asp?id=57...
_new_ הוספת תגובה



כמובן שהאסטמה שמשה כאן רק כאנלוגיה ודימוי
מיכאל שרון (יום שלישי, 17/08/2004 שעה 2:31)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מדובר על סגנון קוגניטיבי-התנהגותי. ברור שהדברים לא התייחסו חלילה לחולי אסטמה או פגיעים לאלרגיה בכללותם..
_new_ הוספת תגובה



ספרי כישוף לנוער
אלי 666 (שבת, 11/12/2004 שעה 6:40) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לאחרונה הופיעו בעברית שני ספרי כישוף למתחילים המובססים על עקרונות האמונה הויקאנית הפגאנית .
ראו :
כל מה שרציתם לדעת על כישוף למתחילים
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי