  
  
  
|
  פיל סגול / טור אישי | |||||
| מיכאל שרון ז''ל (יום שישי, 03/01/2003 שעה 23:45) | |||||
|
|||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  דוגמה לתסמונת שיילוק מתוך הוויית המנהל המוניציפלי |
|||
|
|||
כיום. ראה הקישורית למטה. למרות שריח בחירות באויר, הרי שיש להתרשם במאמר מדברים העולים בו, אולי מבלי משים: מדובר באווירה הכללית החמסנית, השרירותית של לית דין ולית דיין בצרוף למה שמצטייר כמצח נחושה של רמיסת האזרח בשם רטוריקה של ''טובת הכלל''. אווירה זו, שניתן לחוש שהיא חונקת, קשיחה, צדקתנית במצח נחושה ושרירותית עד לזרה, עולה בעליל מהתאור המובא במאמר של הוויית המינהל העירוני/פוליטי בחבירה לגורמי הון ''ניזוני ממסד'' כלפיהם מועטרים משאבי האזרח (גורמי הון ''ניזוני ממסד'' כפי שתארתי בקישורית המצורפת למאמר למעלה). גורמי הון אלה, לא בהכרח (על פי העולה בכתבה) עומדים תמיד בהבטחותיהם לצרכנים חסרי ישע - ראה בקישור לקראת הסוף ''החדר הפך לפנטהאוז'' - העדפת יתרון רווח נוסף על פני רווחת הצרכן, בלשון המעטה. לכן, במנותק משאלת הבחירות וטיבם של המועמדים, עדיף להתמקד בפרט בחציו השני של המאמר, החל מ-''מצנע וסביון יסדרו'' חלק השוטח אווירה הרמטית/חונקת זו ישירות, ללא זיקה לנושא המנהיגות הלאומית שעל סדר היום כרגע. אין כאן שאלה של תכונות מנהיג זה או אחר, אלא יותר שאלת ה''התברגות'' להווייה המצטיירת כשיילוקית בעליל, אולי מתוך כוונות טובות של ניסיון להזיז ולקדם דברים. אך זאת, נראה שתוך נפילה במילכוד הביב השיילוקי החונקני בצחנת הגפרית הדו-חמצנית, ביב שההשתכשכות בו ניתפסת, יתכן, כבלתי נמנעת -''אם ברצונך לקדם דברים באופן מעשי וממשי''. אך ה''התברגות'' הזאת עשוייה להנציח את הבלתי קביל, להעצים אותו, לשאת אותו למחוזות נוספים במעין אפקט דומינו. אבל בעצם, אין הביב, הנתפס כנראה כהכרח המציאות, הכרחי כלל: כך, טדי קולק כראש עיריית ירושליים יצר סביבו נישה חובקת עולם, נאורה ונדיבה, ליברלית באמת, חכמה וחדורת גדלות רוח אמיתית. זאת - בוודאי וכי למה לא - תוך התבשמות מניחוח גבירים נאורים ואנשי העולם הגדול למטרות קידום העיר, אך באופן רב כיווני, מקיף ורב צדדי, ולא תוך מתן מונופולים למעשה למעטים המצטיירים כביצועיסטים אמביציונרים, אולי מעט יתר על המידה תוך הרפפת מעצורים, במסגרת העצמת אווירת ה''מוצ'צ'ס''. האם מדובר בזמנים אחרים שחלפו ללא שוב? סביר מאד, והלב נחמץ... אך בוודאי ש''הכיבוש'' אינו שחקן ראשי בצוק העיתים הנוכחי, שכן מפעלו הענק של טדי קולק התרחש ברובו לאחר ה''כיבוש'', ואילו ראש העיר בכתבה הנוכחית דוגל דווקא בהסתלקות מהכיבוש. קישורים: מינהל עירוני עכשווי - הביב והחנק: http://images.maariv.co.il//cache/ART411301.html | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| הכותרת הוסרה [*] |
|||
|
|||
[*] הכותרת הוסרה מפאת סגנונה הפוגע [המערכת] מדוע מיכאל מ. שרון מתאמץ וכותב לנו טור שאין בו עניין לקוראים בפורום? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לי יש עניין עמוק מאוד בתובנותיו של מיכאל שרון |
|||
|
|||
אף שהוא מייסר אותי לפעמים בעקרבים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תודה אורי, נהדר. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| ויקטור חביבי, מה ידוע לך על מה שמעניין אותי? |
|||
|
|||
לא שאני מסכים עם כל מה ששרון כותב, אבל דבריו מעניינים ומרתקים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מי שזוכר, תודה. לעיתים אתה מאזכר דברים נכוחים ללב. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה אוכל את ויקטור? |
|||
|
|||
אני מבין שבפרפראזה ל''אני המדינה'' אתה אומר: ''אני הקוראים''.כמה פתאטי! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לויקטור: אתה טועה, לשרון יש הרבה קוראים ומתעניינים |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| ''תסמונת שיילוק'' במערכת הבחירות הנוכחית |
|||
|
|||
''תסמונת שיילוק'', כפי שמיכאל הגדיר אותה בצורה מבריקה, מצויה ברובד העמוק של כל אדם. זאת הדרך הפרימיטיבית להבטיח את השרידות בסביבה מאיימת ללא הרף. תרבות היא סגנון שרידות. באין תרבות, או בתרבות הפרימיטיבית שולטת ''תסמונת שיילוק''. זה מצבנו היום בישראל והדבר מוכח יום יום במערכת הבחירות הנוכחית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כפייתיות כריתת ליטרת הבשר השיילוקית - מינהל וגדימה |
|||
|
|||
מוטיבים מובהקים של תסמונת שיילוק מובאים בפרט בקטע הכתבה (אודות המינהל העירוני בחיפה), המתאר פרשה בה ניטלה ליטרת הבשר של אזרחים בשרירותיות אטומה וגודמת עד כלות - אזרחים המקיימים למעשה את הרשות, אך שניזוקו עד כדי סכנת חיים ממדיניותה. ניתן להתרשם כאן הן מהיפוך סדרי המציאות בניגוד לסביר על פי השכל הישר, כמו גם מהצדקתנות ההרמטית והקשיחה של דפוס הגדימה השיילוקי. זאת כאשר האזרחים - מקבלי השרות של הרשות (ראה הקטע למטה) ומקור ההצדקה והכספים המאפשרים את קיומה - נעשים כמדומה בפרץ פראי אחד אובייקט לכריתת ליטרת הבשר (בסכומים פוגענים במיוחד עבור אוכלוסיית קשישים ועולים) במקום להיות מפוצים על ידה. והרי לא מדובר בפעולה כנגד אוייב חיצוני, אלא להפך, בפגיעה במקור הקיום והלגיטימציה של הרשות, באופן הלובש דפוס של כפייתיות הנראית כמדודה ודקדקנית אך המצטיירת כפראית למעשה, בהינף ''כריתת הבשר'' הגדמנית, כפי שעולה מהכתבה. פיצוצים על הגבעות בניית הגרנד קניון התבצעה בלב אזור הררי והיתה כרוכה בסדרה מורכבת של פיצוצי סלעים בשטח. זמן קצר לאחר שחומרי הנפץ החלו לרעום, הבחינו דיירי הרחוב הסמוך כי הגשרים המחברים בין בניין המגורים שלהם לכביש נסדקו קשות. הגשרים הללו בנויים בגובה רב, אפשרות התמוטטותם היתה לסכנה מוחשית והיה ברור שיש לבצע תיקונים וחיזוקים באופן מידי בטרם יקרה אסון. התושבים, באמצעות סיעת הירוקים בעירייה, פנו למהנדס העיר וזה שלח בודק מטעמו. הבודק אישר שהגשרים אכן מסוכנים אבל את האשמה בעירייה הטילו דוקא על הדיירים. אתם, הסבירו להם בעירייה, לא דאגתם לתחזוקת הגשרים במשך השנים. התושבים הפגועים גילו לפתע שלא די בנזק שנגרם להם, עכשיו תובעת העירייה דווקא אותם. איך מתחזקים גשרים אף אחד מהתושבים לא ידע בדיוק, אבל דיירים שהחלו לחשוב איך נמלטים מהשכונה גילו לתדהמתם שהעירייה גם רשמה בטאבו הערת אזהרה על דירתם. עכשיו היו התושבים תקועים עם בית מסוכן ועם עירייה המאשימה דווקא אותם. הם התקשו להבין גם איך גשרים שעומדים על תילם יותר מ- 30 שנה נסדקים קשות ממש במקרה יחד ובדיוק כשהקבלן מפוצץ עם מאות קילוגרמים של חומר נפץ את הגבעה הסמוכה. התושבים פנו לחברת מק''ח של זאבי, האחראית על העבודות, בדרישה לתקן את הנזקים שגרמו. מצנע, ראש העירייה, נעמד דווקא לצידו של זאבי. בניסיון להיאבק ברוע הגזרה, הזמינו התושבים חוות דעת ממהנדס בניין המתגורר במקום. המהנדס קבע כי הפיצוצים, ולא השכנים והתחזוקה הלקויה, הם שגרמו לנזקים. העירייה הביאה חוות דעת הפוכה של מהנדס מטעמה. כמה ימים אחר כך התקבל בתיבות הדואר של התושבים מכתב מפתיע. על התושבים, נכתב בו, לתקן בעצמם את הליקויים ולהגיש למהנדס העיר אישור של מהנדס על הסרת הסכנה. למכתב הזה צורפה איגרת מאיימת של ראש העיר מצנע. ''בתוקף סמכותי כראש העירייה, הריני דורש מכם בזאת כי תוך 45 יום תבצעו לפי ההנחיות ובפיקוח של מהנדס את עבודות תיקון העמודים בקומת הקרקע''. מצנע אף הזהיר ''כי אם לא תמלאו תוך המועד הנ''ל את הדרישות, תהיו צפויים לנקיטת הליכים משפטיים נגדכם, לקנס, ולקנס נוסף על כל יום שבו נמשכת העבירה''. בתיקון הגשרים הושקעו כ- 400 אלף שקלים. את המימון גבה ראש העירייה מהדיירים, ברובם אוכלוסיות חלשות של עולים חדשים, מובטלים וקשישים, דרך הארנונה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מדוע עמרם מיצנע ראוי להיות ראש ממשלה?! |
|||
|
|||
במקום לסייע לתושבים מהווה ראש העיר גורם מאיים עליהם. האיום של עמרם מצנע על התושבים שנפגעו מן הנזקים לגשרים חוללו תגובת נגד לניטרול האיום. מצנע ראה בתגובת נגד זאת איום עליו ונקט צעדים לנטרל את האיום. מכיוון שלראש העיר יש יותר כוח מנטרל-מאיים מאשר לתושבים כי צבורים בו לא רק כוחם המנטרל-מאיים של תושבי השכונות הנדונות אלא גם כוחם של תושבי שכונות אחרות, ניצח מצנע במלחמה הזאת נגד אלה שאת האינטרסים שלהם הוא אמור לייצג. ניצחונו זה ונצחונות דומים עוררו במיצע את האמונה כי מה שעשה לתושבי שכונות בחיפה הוא יכול לעשות לכל תושבי מדינת ישראל ולכן הוא ראוי להיות ראש ממשלה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כך מתאר הנביא ישעיהו את התעצמות תסמונת שיילוק: |
|||
|
|||
איכה היתה לזונה קרייה נאמנה [הנאמנות הפכה לבוגדנות של פגיעה בתומכי קיומך נוסח ''בקונגו כמו בקונגו'', במאמר למעלה]. מלאתי משפט צדק ילין בה [כך היה בעבר] ועתה מרצחים [הופיעו במפגיע ההינף הגודם וכריתת החיים השיילוקית] כספך היה לסיגים, סבאך מהול במים [דברי הערך עוברים היפוך לחוסר ערך - כווץ ופיחות ערכי] שרייך סוררים [פועלים תוך היפוך ובניגוד לסביר על פי השכל הישר] וחברי גנבים כולם [בוזזנות עצימה] כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים יתום לא ישפוטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם [רווחת הוויית ביבים בה שגורים גדימה שרירותית ואטימות (''לא יבוא אליהם'') של לית דין ולית דיין] ישעיהו א' כא'-כג' | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למרות שחלפו 2500 שנים, עדיין אין תרבותנו די בוגרת |
|||
|
|||
להטמיע את דברי הנביא ישעיהו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא שיילוק |
|||
|
|||
אני מסתייג מהמינוח שנתת לתסמונת, לא לתאור התסמונת עצמה, אף שנראה לי שהקצנת מאוד את התאורים. שיילוק פעל מתוך נחיתות וממניעי נקמה.חוץ מזה - דברים כדורבנות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לשחור תלתלים: תסמונת שיילוק מתגבשת מתוך רצון |
|||
|
|||
נקמה, לא בהכרח מודע, כלפי כל אדם או קבוצה בעלי חיוניות אנושית, חופשים ברוחם או יוצרים. ישאל השואל: האם הדיירים האומללים, תושבי השכונה החיפאית שם פגעו (עקב מחדל בפיקוח של מנהל הנדסה, ככל הנראה) בגשרים המוליכים מהבניין המוגבה לכביש, ואשר גם חייבו אותם לשלם עבור הפגיעה, והוזילו את ערך דירתם, האם הם מתאימים לתאור זה? התשובה היא כן. ברגע שסטו מהנתיב שהועידה עבורם הרשות (''סתם מובטלים, עולים וקשישים אלה, אין כל בעייה, העסק מסודר'') ופעלו בכיוון החורג מנתיב פעולתה - הרי שהם קיבלו איזה מימד של חיוניות שלא ציפו מהם. וכן מימד של חופש, ומימד של מרי צודק ונכון כנגד האנטרופיה, הסאוב האנושי והשקיעה בסטגנציה - מרי המהווה את אחד היסודות המרכזיים של רוח היצירה. תסמונת שיילוק מופעלת כמעט רק במצב בו חלש או נחלש האובייקט המיועד לכריתת ליטרת הבשר ולהשבקה. מבחינה זו היא אנלוגית לדפוס הפעולה של יצור הניזון מגוויות (דהיינו לוקה בכישורי ציד וכישורי קואורדינציה מוטורית מורכבים), בדומה לצבוע. לכן, ברגעים בהם מזהה השיילוקיות פגיעה רגעית או מגמת התכווצות זמנית כלשהי בחברה או בכלכלה, היא ''מגיחה'' ומעצימה אותם, לעיתים עד כלות. זאת בדפוס מתגבר, הגורף והולך במבנה של גלים או במבנה מערבולת, בבחינת תהליך מחזק עצמו - self-reinforcing . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תסמונת שיילוק? |
|||
|
|||
אינני בטוח באשר להגדרה, אבל אין ספק שיש כאן תיאור מדויק של תופעה אנטרופית מובהקת. המערכת מתפוררת בקצב מואץ והאנשים בתוכה מאיצים את התהליך, כנראה במחשבה שיפסח עליהם. התופעה אינה חדשה, כידוע, אבל כעת היא גם גלויה יותר ומבחינים בה כל מי שאינם שותפים לה, כל מי שאינם רואים עצמם כחלק מן המערכת המתפוררת. החרדה מפניה עצומה ולעניות דעתי זהו מקור היאוש של חלקים נרחבים בציבור. בברכה, נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לפי דבריך כעת סוף סוף יהיה לזאבי ראש ממשלה |
|||
|
|||
אם מצנע ינצח בבחירות. באמת עצוב כי חשבתי שלא אצטרך לקרוא את הכתבה הנזכרת. אכן העולם - הארץ שלנו זה מקום עצוב לחיות בו. שמח שיש מי שדואג לי לאינפורמציה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תסמונת שיילוק היא גילוי פוסט-מודרני לתרבות |
|||
|
|||
קדם-ציוויליזציונית. | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי