פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
פיל סגול / טור אישי
מיכאל שרון ז''ל (יום רביעי, 04/12/2002 שעה 13:05)


פיל סגול


מיכאל מ. שרון



ביקורתו של המשורר דוד אבידן על החושך ב- 1962




הדברים המובאים בין סוגריים מרובעים [ ] הינם הערותי ופרשנותי המסתברת.

כותב דוד אבידן בספר שיריו ''משהוא בשביל מישהו'' בשיר המופיע בקובץ ''שירים חדשים 1962-1964 '', כשתחת כותרת הקובץ הזה מובא ציטוט: ר' מאיר היה קורא לסופו של דבר ראשו. (ירושלמי סוטה; קוהלת רבה).

בשלהי קיץ 1962 , ספק על סף
סדרת חמסינים מעודדת וספק ערב
עונת הגשמים הקרובה, אני מסתכן בהצהרה, שלא
תאדיר כנראה את פופולריותי: [והוא יודע מן הסתם על מה הוא מדבר...]

אין
עלית רוחנית בארץ הזאת.
אין עלית רוחנית בארץ הזאת, ואיני יודע מה
יש לנו במקומה. אני כותב ''לנו'' בתוקף ההרגל העריץ, ויודע אגב כך בברור, שאני
מרמה את עצמי פעם נוספת, ממש כשם שרימיתי את עצמי בעשר השנים האחרונות --

[האם אבידן מרמז בעניין ה''לנו'' שעניין ''כלל העם'' ''שלנו'', ''לנו'', ''כול-ם'' - הוא אחיזת עיניים ושמדובר בשליטה, הנאה ושיתוף מנעמי יתרונות הכוח מצד קומץ, תוך נישול רבים מהשתתפות במערכות החברתיות והכלכליות במדינה?]

אין עלית רוחנית בארץ הזאת, ואינני יודע, מה
יש לי במקומה, מה יש לי *במקומי* ובמקומה.

[''במקומי'' - במקום הזה. אך גם במובן, מכיוון שאני כפי שאני, ובהמשך נראה מה ''הבעייה'' איתי, אין לי כלום (''מה יש לי''?), כאשר אני במקומי, ואיני יכול להציג ''אני חילופי'' במקומי. לשונו של אבידן מורכבת אך מדוייקת עד לכאב].

מתי זה קרה לי? קשה לציין את הרגע המדויק, לא משום שאין בנמצא רגעים מדויקים, אלא משום
שאין בנמצא ציונים מדויקים, לא במקום, לא בזמן ולא
בנוף, בעיקר לא בנוף. הנוף,
הנוף.

[האם אבידן מתכוון לנוף האנושי בקירבתו, שהביאו להכרה זו, והמשמעותי יותר מסתם זמן ומקום פיזיים? נוף אנושי קרוב שאינו קשור כלל לניתוחים הסטוריים וחברתיים למדניים שהיו שגורים על האינטלקטואלים דאז והיום - המתייחסים ''לזמן'' או ל''מקום'' - דהיינו בניגוד להם מדובר במשהו כלל אנושי מעבר לזמן ולהיסטוריה ולמקום המסויים, כמו מאבק הרשע בטוב למשל? הדברים מתבהרים בהמשך.]

איני משלה את עצמי - זוהי אחת מבעיות -המפתח שלי

[האם ''בעיית המפתח'' שלו היא ראיית המצב לאשורו מעבר לרטוריקה הרווחת, כך שהדבר מציב בעייה להתברגותו של המשורר באיזה ג'וב שררה אינטלקטואלי ששכרו בצידו?]

וברור לי , כמו שברור לי, שאין,
אין עלית רוחנית בארץ הזאת, כן ברור לי, כי
כבר בשלב מגשש זה של הצהרתי הכתובה והנכתבת אני מסתבך כמעט ללא תקנה ---

[אבידן שהיכיר את ''הנוף'' ידע כנראה היטב עם מי יש לו פה עסק..]

--- אבל מה לעשות? יש פזמור, אותו שמעתי לפני עשרים וחמש שנה או יותר מפי סבי מצד אבי, איש צנום, דק שפם, כמעט רגיש, כמעט גבוה, ליד
חלון פתוח ברחוב פיינקנה, בוורשה שלפני השואה, כאשר לרגליו שוטטו כחיות בסוגר שני נגני-רחוב יעילים ונפנפו בעוז מסורתי מגבעות פעורות, רעבות, כלפי מעלה. זה היה, לא זה שהם זימרו, אלא זה, שהוא זימר, זה היה
פזמור עברי מוזר, בהברה אשכנזית מקסימה, והוא ניסר
בזהירות, בחמלה, אך בבטחה אבהית, את הרפרטואר היגע,
שטיפס לאיטו מלמטה. זה היה
מין פזמור כזה, ו*בשנים האחרונות*
[התעצמות השטניזם או שלטון החושך?]
הוא מזדמזם באזני בתוקף תמוה דווקא ברגעי
הרווחה הנדירים. אין בו
לא ישועה, לא מרפא ולא ראייה מצילה, אבל
יש בו מה שיש בו:
שושנת המים
יפת העיניים,
קמלה בצידי הרחוב

זה שנים שאני מתכונן לשאול את דב סדן [מבקר ספרותי נודע באותה תקופה] מנין צמח חרוז עגום זה, מי הרה וילד אותו, מי נטש אותו ומי הוליך אותו, ביד לא מדריכה, אל עבר
רחוב פיינקנה, אל החלון הגבוה שמעל לנגני הרחוב - אך משום מה, *משום מי* לא נזדמן לי.

[משום מי: רמז לאופיו המאפס והחדלוני של הרע. כבר אפלטון אמר שהרע הוא היעדר. ''משום מי'' בעטיים של מישהם או מישהו שהינם גם ''שום אנוש'' ''שום דבר'', היעדר.
''וורשה שלפני השואה'' - בטרם יגדום את גדימתו הרשע שאין לו גבול, השטניזם העוין לפריחת החיים, ונותן לגילוייהם היפים והמרוממים, למיים החיים שהם נושאים, לגווע ולקמול בשוליים כלאותה ''שושנת מים יפת עיניים, שקמלה בצידי הרחוב'', בחנק ההרמטי]

מוזר, מוזר:

שושנת המים,
יפת העיניים,
קמלה בצידי הרחוב.

אין בו
לא ישועה, לא מרפא ולא
ראייה מצילה, אך יש בו
מה שיש בו, מה
ש*אין בי*. אין עלית רוחנית בארץ הזאת.

[שכן הרע בא במקומה ומדביר אותה או גורר את קמילתה.
ואשר למה ש*אין בי* - לי מאידך, קשה יותר ''להשלים'' ולנסות לשמור נפשי מפגעי הרע, לעומת ''הזהירות, החמלה'' וההשלמה שבהם השמיע הסב את ''הרפטואר היגע''. כאמור זו ''בעיית המפתח'' שלי, ראה למעלה]

ויש פזמור נוסף, איטלקי, אם אינני טועה, אחת הסיבות הנדירות לפתיחת מקלט-רדיו, ''ג'וליה'' שמו, פזמור שהייתי מוכן להאזין לו ברציפות במשך שנים, וכרגע זה הוא נשמע לי דווקא כך:


ג'וליה,
מדוע שכחת אותי,
מדוע השכחת אותי
בבוקר הזה?
ג'וליה,
יש יער רחוק מאד,
ורק עוד כמה מאות
שנים בו נחזה.
ג'וליה,
בבוקר רחוק אחד
תביני, כמה מושחת
הזמר הזה.
ג'וליה,
סלחי לי, אם *לא אפחד*,
אפילו בבוקר אחד,
מרגע כזה.
ג'וליה,
מדוע זכרת אותי,
מדוע הזכרת אותי
בזמר המר?
ג'וליה,
מדוע נשארת אתי,
מדוע נגמרת איתי
בקץ המוגמר?
ג'וליה,
יש יער קרוב מאד,
ורק עוד כמה מאות
שעות בו נאבד.
ג'וליה,
אולי *עוד נזכה להיות
*הרחק מאדם וחיות*,
הרחק ולבד.

[סביר שהכוונה היא לחיות טרף אנושיות בהקשר זה ונוכח האסוסיאציה המציעה עצמה כאן ישירות ובהקשר מקום השורה, דבר המתקבל גם מהסמיכות ''אדם וחיות''].




''משהו בשביל מישהו'', ( מיבחר שירים, 1952-1964, הוצאת א. לוין-אפשטין- מודן, 1973 . רוצו לקנות.)




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


פזמון כנראה שטניסטי ב- 1955 : השיר ''מי מכיר, את
מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 04/12/2002 שעה 14:26) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האיש שבקיר, אה אה אה''. כילד השיר נראה לי סתום ומפחיד, ואף מבוגר לא ידע להסביר לי את פשרו, ומה פתאום האיש בקיר.

הזמר שר במבטא רוסי גרוני, שהדהד מקברי ולעגני:

האיש אמר בקול שקיט,
אני רוציה לצאית לצאית,
מי מכיר את האיש שבקיר,
אה הא אה -
_new_ הוספת תגובה



מילות השיר המלאות ''האיש שבקיר''
ויקטור קורצקי (יום רביעי, 04/12/2002 שעה 19:30)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

** מוקדש למיכאל שרון **

האיש שבקיר

בתוך הקיר עומד אדם
בדד בדד עומד הוא שם
מי מכיר את האיש שבקיר

האיש עומד בקיר מזמן
אינו יכול לצאת מכאן
מי מכיר את האיש שבקיר

האיש קטן הקיר ענק
האיש חלש הקיר חזק
מי מכיר את האיש שבקיר

האיש לוחש בקול שקט
אני רוצה לצאת לצאת
מי מכיר את האיש שבקיר

קולו גווע קולו נדם
האשאר שם לעולם
מי מכיר את האיש שבקיר
_new_ הוספת תגובה



עוד מידע על האיש שבקיר
ויקטור קורצקי (יום רביעי, 04/12/2002 שעה 19:33)
בתשובה לויקטור קורצקי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''האיש שבקיר''

מערה הנמצאת בהמשך אחרי מיצד אבירים. האיש שבקיר הוא בעצם דמות חייל רומי או יווני שנחצב על קיר המערה ששמה הוא בעצם '' מערת ג'לילה'' (גליל).החריטה נתגלתה לפני כמה שנים ע''י אדם מבוגר מתנדב ברשות שמורות הטבע בנחל כזיב. הוא החליט, בעקבות היותו גם מתנדב בחקירות ארכיאולוגיות, לבדוק אתרים היסטורים בקרבת נחל כזיב. בדרך ממיצד אבירים פגש מטיילים שחזרו מהמערה ואמרו לו שאין מה לראות שם. המתנדב החליט לבדוק 1בכל זאת את המערה ומצא את דמות האיש. עם ההגעה למערה מכיוון מזרח ממש בתחילת הקיר החשוף נמצאת הדמות.
_new_ הוספת תגובה



והזמר היה שמעון ישראלי
מי שזוכר (יום רביעי, 04/12/2002 שעה 20:13)
בתשובה לויקטור קורצקי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



הכותב ממקם את השיר בהקשר דברים חיובי של
מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 04/12/2002 שעה 21:09)
בתשובה לויקטור קורצקי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''רשות שמורות הטבע'', ''מתנדב בחפירות ארכאולוגיות'', ''מיצד אבירים'', ''דמות חייל רומי או יווני''. הבעיה היחידה היא שדבר מכל אלה אינו נזכר בשיר, ומילותיו הם, איך לאמר ---
_new_ הוספת תגובה



ומה אתה רוצה לומר בכך ?
ויקטור קורצקי (יום רביעי, 04/12/2002 שעה 21:31)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



פשוט איני יודע, אולי לך תשובה משכנעת יותר?
מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 04/12/2002 שעה 21:34)
בתשובה לויקטור קורצקי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



סתירה ''על פניו'' בין השיר והסברו
מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 04/12/2002 שעה 21:32)
בתשובה לויקטור קורצקי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''האיש קטן הקיר ענק''

אם נניח שדמותו במציאות של חייל רומי או יווני היא בסביבות מטר ושבעים, ודמותו המצויירת אינה מיניאטורית (מה שלא כל כך מסתבר), כיצד יכול להיות הקיר ענק בהשוואה אליו? האם גובה המערה כה ''ענק'' אגב, עד שמוצדקת האמירה ''הקיר ענק''? האם המערה ענקית במיוחד? האם דמות החייל המצויירת מיניאטורית (''האיש קטן'')?

''האיש חלש הקיר חזק'' - האם דמותו של חייל רומי או יווני מתקשרת באופן אסוסיאטיבי בהכרח עם ''האיש חלש''?

''האיש לחש בקול שקט'': מה, חייל אינו יכול כבר גם להרעים בקולו מעשה בן חייל?

''הדמות סמוכה לפתח המערה'': דווקא לא נותן את הדימוי המובא בשיר של ''לכוד''.
_new_ הוספת תגובה



שמעון ישראלי: ''בסתם יום של חול '' מבטאו ללא דופי
מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 04/12/2002 שעה 21:54)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ב- 55 היה לו מבטא כה גלותי? השיר מושר אמנם בקול באס, אך אולי זה הדמיון היחיד? גם לי היה משום מה הדימוי המעורפל של שמעון ישראלי, אך לפני שנים שמעתי שוב ברדיו את השיר המקורי, ואיני בטוח בכך. האם שמעון ישראלי עלה לארץ בסביבות 52 ? היתה לי בשנות ה- 70 חברה בשם אסתי שהוא היה דודה, ודומני שהאיש די וותיק בארץ.

''לפני מספר שנים התגלה'': הרי אם גרסתך נכונה, עברו מאז קרוב ל- 50 שנה, מה שאינו ''מספר שנים''.
_new_ הוספת תגובה



שמו הוא שמשון ישראלי לא שמעון
ויקטור קורצקי (יום רביעי, 04/12/2002 שעה 23:01)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אתה מבלבל עם שמשון בר נוי
מי שזוכר (יום רביעי, 04/12/2002 שעה 23:02)
בתשובה לויקטור קורצקי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



מוצר הבסיס האנושי ועיוותו להרמטיות של ''כללי משחק''
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 06/12/2002 שעה 3:01)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בני אנוש בנויים לתת מענה לסביבה מורכבת. דהיינו אנו מתמודדים עם המציאות שאינה נדלית. התמודדות זאת מפלסת דרכים חדשות.

במסגרת התנועה הזאת, היוצרת את התרבות והטכנולוגיה, צומחת מעין תנועה נגדית, ההופכית למגמה האנושית הבסיסית, והגודמת את החיים הספונטניים ולבלובם.

מדובר למעשה בסוג של פרזיטיות, המוצאת את מחייתה ושגשוגה מפרי המאמץ היוצר, המתעלקת בפרט על יוצרים, וגודמת אותם, כשהיא ניזונה מהם.

מדובר בפרוש ברמיסה תוך תאוות כוח עזה אך עקרה, העויינת את החיים היוצרים.

יתרון ההליכה כנגד הטבע: כוח ואפשרויות צבירת כוח תוך רמיסה.

מחיר ההליכה כנגד הטבע: מידה של אובדן און ליבידינאלי, שגירותה של אימפוטנציה מינית, והיכולת להגיע לעוררות מינית רק נוכח מין סוטה.

מבחינת מה הטבע מהתל בתאב הכוח, המגיע אמנם למטרתו - האפשרות לכוח, כסף ומין ככל שיחפוץ, אך תוך ויתור על כוחות החיים העצמיים ושגירות אימפוטנציה. בבחינת: הישיג כוח אך איבד את האהבה או את הנשמה - תמה (נושא) מרכזית המלמדת אותנו משהו בסיסי על הקיום האנושי והמצוייה בפרט בתרבות המערבית, ביהדות ובנצרות, כניגוד לתרבויות עריצות.

אובדן נוסף ומקביל: היכולת למורכבות קוגניטיבית וחלוקת קשב.

תמונת העולם של תאב הכוח הינה המציאות כמשחק שחמט או משחק אחר המאופיין בלוגיקת סך- 0 .

עיקרה של זו: הצבת ''כללי משחק'' שהינם הרמטיים למציאות, במסגרתם ניתן לשפר מצב על חשבון החרפת מצב הזולת.

רבים אמרו כי האלטרנטיבה לחוסר כללים היא אנרכיה, והחופש הינו למעשה בלגן.

אך מעטים הבחינו כי גם בטבע יש כללים, אך אנו מגלים אותם כל פעם מחדש - ואין הם כללים מקדמיים הנתונים מראש כמו במשחק.

המשחק האנושי מסוג זה, בניגוד למשחק האימון של יונקים ובפרט טורפים עיליים, הינו בעל מסגרת כללים קבועה ומוגדרת מיקדמית. כללים אלה אינם בעלי תקפות אקולוגית (מונח של הפסיכולוג הדגול J.J GIBSON ), אינם מתפתחים, אינם יוצרים מציאות מורכבת יותר, אלא הינם הרמטיים למציאות, ויוצרים מציאות דלה, דו מימדית ומבודדת מהמציאות המורכבת.

זאת, בדומה לאישיות הפסיכופטית (או הסוציופאט) שאינו בעל יכולת התמודדות עם סביבה מורכבת עטירת שינוי, ולכן הוא מבצע את תכנוניו המקיאווליסטים בשאפו ליצור סביבה דלת שינוי ומוכרת היטב.

הסוציופאט נימשך למשל באופן טבעי למוסדות דלי שינויים המציגים מציאות סטטית, כגון בתי אבות, מוסדות פסיכיאטרים, מוסדות למפגרים ודומיהם.

במסגרת שאפו ליצור סביבה דלת שינוי הוא חותר לבודד את קורבנו, לחנקו, כך שהוא מצמצם את יכולת קורבנו לפעול באופן מורכב, ויוצר כך את הסביבה האנושית המדוללת בה חש הפסיכופט כדג במים.
בדומה למקרה גבול קיצוני זה, הרי שמודל החיים של תאב הכוח העקר הינו החיים כמשחק ולא החיים כמציאות מורכבת.

כבר בתנועות הנוער בעלות הגוון הסוציאליסטי מוצגות בלא משים סימולציות דלות מציאות כאלה של החיים בבחינת משחק הרמטי: דוגמא הינה השאלה: האם היית מוכן לשפר מצבך אילו ידעת שהדבר יגרום למות מנדרין עשיר וזקן בסין? דוגמא אחרת שהצבתי במאמר קודם, הינה ''עסקת בומביי''. אלה מצבים המנטרלים גורמים רבים ויוצרים סיטואציות מלאכותיות, פשוטות ודלות שינוי כסימולציה למציאות.
_new_ הוספת תגובה



חבורות אוכלי חינם בטלניות השתלטו על רבים ממשאבי
מיכאל מ. שרון (יום חמישי, 05/12/2002 שעה 10:49)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המדינה תוך שוד ופריעה נרחבי מימדים. לגרות את חושיהם הכהים הם עוסקים בעבודת שטן הנראית להם ''מענינת'' תוך תכנונים מקיאווליסטים, שזה כל עולמם - לא חלילה יצור או עשייה אחראית.

התרופה לעלוקות: החוק, זרועות שמירת החוק והכלא.
_new_ הוספת תגובה



רגע של פרשנות
ארץ הבצ (יום חמישי, 05/12/2002 שעה 11:23)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מ. שרון הוא העילית הרוחנית של הארץ הזו.

מעמדו נגזל על ידי אליטה פסאדו-אינטלקטואלית שקשורה אל חוגי השמאל.וידועה בחיבתה למספר 18

בעבודה שלפנינו מוצא מ. שרון הד לכוחות השטניים שמהוים את תשתיתה של אותה אליטה.ולהשפעתם על כוחות יוצרים בשנות החמישים.

על תגליתו המדעית הזו מן הראוי שיוענק לו פרס ישראל למדעי החברה.
_new_ הוספת תגובה



נפלאות הגימטרון
הצבי ישראל (יום שישי, 06/12/2002 שעה 13:41)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם יש כתיבה שטניסטית בפורום? ניקח למשל את הביטוי ''שוד ופריעה'', שערכו בגימטריה 681. נחסיר ממנו את שמו של היושב במרומים - י''ה, שערכו 15, ונקבל, הפלא ופלא, את מספרו של הלל בן-שחר - 666. צירוף מקרים מדאיג, או דרך הסקת מסקנות חסרת בסיס ומופרכת? למי הפתרונים?
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי