|
איך שגלגל מסתובב | |||||
דוד סיון (שבת, 23/11/2002 שעה 13:07) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
החזרת המנדט = שאיפות השמאל (נסיגה) = גלות (געגועים | |||
|
|||
אכן הדברים מדברים בעד עצמם, בשורש השאיפה לנסיגות יש געגועים לגלות. הריבונות היא נטל עבור יהודים רבים והם שואפים להתפרק ממנה למרות הנסיון העגום של העם היהודי מתקופת הגלות. ההקצנה בשמאל גורמת להסרת מסכות. | |||
_new_ |
שוויון שגוי: מנדט=נסיגה (שמאל)=גלות | |||
|
|||
אני חושב שלא הבנת את רוח האתר שתיארתי. ראשית אין לו קשר לשמאל שנית הוא לא קשור לירידה מן הארץ. בכלל במסעותי בעולם פגשתי יותר תומכי ימין שמעדיפים שהמדיניות שהם מטיפים לה תבוצע כאשר הם לא כאן. הכי חשוב הוא המסר שאנחנו מחרבשים את הרעיון הציוני ואין לנו יכולת לבצע כמו שצריך. לכן צריך פסק זמן (מנדט) לשם לימוד. זה הכל. | |||
_new_ |
חרב''ש | |||
|
|||
הערה לשונית: משום מה אני מבחין בחודשים האחרונים, לא רק אצלך אלא גם בעתונים, בחדירת ביטוי חדש -לחרבש, במובן לקלקל, לחרבן. כהיסטוריון צבאי עלי להעיר כי זו טעות: מקור הביטוי הוא בקיצור צבאי רשמי בתורת הלחימה של ההגנה וצה''ל בשנות מלחמת העצמאות וה-50: חרב''ש - חידוש רוח בגייסות שנשתבשו (או נשברו), תירגולת אימונים לשיקום יחידות שהובסו או שספגו אבידות כבדות. מאז כמובן נשכח הביטוי המקורי ונעלם מצה''ל - ועתה צץ מחדש, בלי ספק בגלל הדמיון הפונטי ל''חרבון'' (חי''ת סגולה, ו''ו חלומה) שהוא בעצמו ביטוי עגה ארכאי-פלמ''חניקי. קודם כל, יש כאן היפוך משמעות מוחלט, מן המקור החיובי של שיקום למשמעות של קילקול. שנית, יש כאן ירידה ברמה הלשונית, ממונח טכני-רשמי לעגה. אני תוהה אם זהו חלק מגל הרטרו והנוסטאלגיה הפוקד אותנו, ואם למי מחברי הפורום יש מידע על גילגולי הביטוי, ובמיוחד היכן ובאיזו סביבה לשונית בילה את שנת החורף בת 50 השנה שלו. | |||
_new_ |
אני דווקא אוהב את המילה חירפושים, ברור שיש | |||
|
|||
כאן איזו תערובת של קשקוש וחרא, לא יודע מה המקור, יכול להיות שאני בכלל המצאתי אותו. | |||
_new_ |
לחרב''ש | |||
|
|||
זה ביטוי ששממעתי פעמים רבות מותיקי היישוב ותמיד במשמעות של ריאורגניזציה, אם כי לא תמיד חיובית. כיום הוא משמע בעיקר במשמעות שלילית כמו עוד הרבה ביטויים המסתירים מאחוריהם יאוש וחוסר תוחלת. אבל אולי יש גם משמעויות נוספות שלא נתקלתי בהן. בברכה, נסים. | |||
_new_ |
אני מתנצל - מסתבר שאינני מומחה בעברית | |||
|
|||
יחד עם זאת מתברר שהבנת את כוונתי וזה העיקר | |||
_new_ |
לדוד, אני דווקא נכנסתי לאתר ולא הסתמכתי רק על | |||
|
|||
תיאוריך. כל מה שאני רוצה להפנות את תשומת לבך הוא שיש קווי דמיון בין שאיפתם של אלה המעונינים להחזיר את המנד''ט לבין אלה שרוצים להקים מדינה פלשטינית על חורבות ישראל. דיאלקט של שנאה עצמית חולנית. | |||
_new_ |
עצמאות מדינית זה, בהכרח, טוב? | |||
|
|||
אני לא לגמרי בטוח. סביר להניח כי אילו היינו תחת שלטון מנדטורי כלשהו בעשר השנים האחרונות, הרבה פחות דם היה נשפך כאן. ה-''עצמאות'' כפי שהיא היום טובה (אולי) לשכבה הדקה של הקרובים לצלחת מכל החוגים והזרמים אבל רעה מאד לכל אזרח אחר במדינה העצמאית. אלא שמי שמבקש להחזיר את הגלגל לאחור, לימי המנדט, חי בחלום; וכשחולמים, לא משנה אם על שלום או על מנדט בריטי או אמריקאי, תמיד צפויה התפכחות כשמתעוררים מן החלום ולא תמיד זה קל. מוטב להתמודד עם המציאות בעיניים פקוחות ובערנות מלאה. בברכה, נסים. | |||
_new_ |
לעצמאות/חופש יש מחיר זה ברור | |||
|
|||
אתה מכל האנשים בטח מבין את זה היטב. סביר להניח שאילו בני ישראל נשארו במצרים היו הרבה פחות קורבנות בנפש גם כן. האם זה הופך את הגאולה ללא בהכרח טובה? אסור לנו להתפס למצב מנטלי של ''דיינו'' (עכשיו חנוכה לא פסח...). נכון שיש מחיר אולם המטרה הסופית היא נעלה (תקומת עם ישראל בארץ ישראל) ועלינו לשאוף לה ולהשתדל לפעול למענה. | |||
_new_ |
ישראלי, לפעמים אתה באמת פזיז... | |||
|
|||
הרי כל מה שאני חותר אליו הוא חופש. חופש אמיתי, לא כזה שיש עכשיו, דמיוני. כדי לזכות לחופש שאני חותר אליו וכל יהודי אמור לחתור אליו כאשר רק ידע על קיומו, תנאי ראשון הוא להשיב למודעות את הערך הכי נעלה: שמירה על חיי אדם. פה בארץ חמדת, הערך העליון הוא המדינה; לא האדם ולא המדינה כאמצעי להיטיב לאדם; ממילא חיי אדם אינם עוד ערך עליון ואפשר להמר על חיי אנשים פה ושם. יהודים לא אמורים לחיות תחת שלטון של גויים אבל הם אמורים לחיות, ולא להתפוצץ באוטובוסים. אילו שלט כאן גוי, הוא היה נאלץ לעשות סדר וגם היה עושה. כששולטים יהודים, קשה לומר זאת, אבל הם מרשים לעצמם להמר על חיי יהודים ותופעה זו התחילה הרבה לפני אוסלו. בברכה, נסים. | |||
_new_ |
לסיוון: אכן הופעותיה של נחמה רונן היו להטוטיות -- | |||
|
|||
--לשמן. אני הייתי מציע להעביר את החוות לים התיכון ולעזוב את האינטרסאנטים חמורי הסבר ממפרץ אילת. ממה שאני שמעתי, רוב הזיהום שם הוא ממימי הביוב של עקבה ואילת {בעת תקלות}, וכן זיהומי תשפיכים של נפט ממיכליות של נמלי הנפט שלנו ושל ירדן. בגדול- גידול דגים בכלובים הוא ענף חקלאי-ימי עם עתיד יותר מוורוד. | |||
_new_ |
הפתרון הוא במעבר ליבשה | |||
|
|||
אבל בשלב זה ברכות דגים מתאימות יקרות מידי ובעיתיות מבחינת איכות הסביבה. הקמת כלובים בחופי הים התיכון, מול ת''א למשל, גם כן בעייתית מבחינה טכנולוגית. יחד עם זאת אם אכן יש צדק בדברי ג' רונן הרי גם זיהום הים התיכון הוא בעיה. | |||
_new_ |
לסיוון: אתה הולך ברוורס- כל הכוונה בכלובים היא- - | |||
|
|||
--לשחרר קרקעות ולפתור את בעיית המיים שהיא מרכיב חיוני בגידול דגים. הים משחרר את כל הקשור במיים מהחשבון, ויש בו יתרונות נוספים של חמצן וחיות למיים שאין כך המיי ברז. אני עדיין חושב שיש בפרוייקטים אלו עתיד עצום {לעולם כולו} לשם יצור מקורות מזון שאינם קשורים במחזור הרגיל של- קרקע מיים צמח. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |