  
  
  
|
  עלה של זית / טור אישי | |||||
| שמאי ליבוביץ (שבת, 16/11/2002 שעה 18:33) | |||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  ברכות לכותב החדש |
|||
|
|||
שמחתי לקרוא את המאמר המעניין. אני מעריך מאוד את אביך זצ''ל, ואני בטוח שעוד תוכיח לכולנו שהוא לא המוכשר היחיד במשפחה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| קודם כל הוא סבו. חוץ מזה, מה המשקל הסגולי שלך |
|||
|
|||
כדי שתוכל לטעון ''אני מעריך...'' וכו'? האינך חש בפלצנות שבאמירה המטופשת הזו? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הצלחתו של שמאי ליבוביץ |
|||
|
|||
שמאי ליבוביץ לא סתם הציג לפני משתתפי פ. א. צ. את הנושא ההלכתי, לכאורה, של הטבח האכזרי שמבצעים שמעון ולוי בפרשת דינה. בהצגת הנושא הזה לויכוח סביב הפרשה הייתה מטרה אחת והיא החדרת התעמולה הנאצית הערבית לתודעתנו. הרי קיימת עלילה הערבית הנאצית כהנחה סמויה (ואולי לא כל כך סמויה) שצה''ל ביצע ומבצע טבח בערבים תושבי שכם של ימינו. דרך הויכוח האם קיימת כביכול או לא קיימת הצדקה למעשי הטבח הנוראיים של שמעון ולוי, שמאי ליבוביץ גרר משתתפי פורום פ. א. צ. לקבל את ההנחה הזדונית הזו. אין שום חשיבות מה הם העמדות המנוגדות זו של יעקב וזו של שמעון ולוי, ואין זה משנה האם עמדה של יעקב פרגמטית או עקרונית, כי אין כאן ויכוח הלכתי ואין המצב דומה כלל למה צה''ל מבצע בשכם או בג'נין היום למה שביצעו שמעון ולוי בשכם אז. העובדה שהצגת הנושא הזה כפי שהוצג הופך את מי שמציג את הנושא כך, לאחד השופרות של התעמולה הערבית הנאצית. ניתן היה לדעת על העמדה הזו מתוך ההשוואה של ברגותי למשה רבנו כפי שעשה המציג בעבר הלא רחוק. חבל ששמאי ליבוביץ הצליח באופן מרושע לגרור את משתתפי הפורום הזה לויכוח בפרשה זו והצליח ע''י כך להחדיר לראשנו את העלילה השקרית של תעמולה הערבית הנאצית. נתן גפן קישורים: מסמכים וקטעי עיתונות: http://n.jemix.co.il | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני חושב שאחזת את השור בקרניו |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| לשמאי - סוף סוף תענוג לקרוא דברי תורה חכמים |
|||
|
|||
ברכות מאליפות לטורו של שמאי ליבוביץ, אכן, הוא מציל כבודה של תורה, לנוכח דברי הפיגולים של פרשני שבוע למיניהם, בפורום שלנו ומחוצה לו, שמגייסים את התורה בכתב ובע''פ להצדקת כל נבלה שמשרתת את עוולות ופשעי הכיבוש והמתנחלים. בא שמאי מלומדנו, ומוכיח כי אפשר גם אחרת. והוא מגרש את עבודת האלילים של דם ואדמה למען עבודה מוסרית ורוחנית בשרות כל בני האדם שהרי חביב אדם שניברא בצלם. ממש אלוהי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אם דברי תורה אז שיהיה לך לבריאות, אבל |
|||
|
|||
דברי ''חכמים''? כל ''גדולתו'' של פרופ' לייבוביץ' המנוח היתה שהוא הצליח לעשות שיבעה או שמונה דוקטורטים בתחומים שונים ובאף אחד מהם לא תרם שום דבר נוסף. זה לא מעיד בהכרח על ''חוכמה''. בסך הכל היתה לו לשון חדה ותרומתו היחידה לתרבות היהודית והאנושית היתה הביטוי ''יודונאצים'', מה שעבורך הוא וודאי פאר היצירה וההגות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ישראל - אתה ''קצת'' מתבלבל |
|||
|
|||
המאמר הנוכחי הוא מפרי עטו של עו''ד שמאי ליבוביץ, ולא של פרופ' ישעיהו ליבוביץ זצ''ל. חוסר התייחסותך בתגובתך למאמר מצביעה על אחת מהשתים : 1) או שאתה מסכים עם כל הנאמר בו. 2) או שאינך מסוגל להתמודד עם טיעוניו. מעניין מה מהם קרוב יותר לאמת. ובעניין משנתו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ, כבר הצעתי לך בפתיל דיון קודם ביננו, קרא את מאמריו שפורסמו באינטרנט באתר לזכרו (אני מצרף שוב את הקישור), והתמודד עם טיעוניו, אל תספור את מס' התארים האקדמאים שלו, ומשוך ידך מהעיסוק בהערכתם, כי זה באמת לא תחום עיסוקך. קישורים: ישעיהו ליבוביץ: http://www.leibowitz.co.il/ | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רפי לא שמת לב |
|||
|
|||
שהתגובה שלי הייתה לספירו ולא לעו''ד לייבוביץ'. לגבי תאריו האקדמאיים של הסבא, הוא הפך את כל הנושא לבדיחה, מה שהוא מעין שבירת שיא לצורך ספר השיאים של גינס. אתה ניתקל פה ושם באנשים שעשו שתי עבודות דוקטורט, בדרך כלל בתחומים שיש ביניהם קשר. אבל לאסוף תוארים רק כדי למלא את הקיר בתעודות? זה לא מעיד על גישה רצינית. הוא בעצמו אמר בדו שיח עם ירון לונדון, שהתפרסם כספר, ש''אף פעם לא היתה לו הסבלנות הדרושה לביצוע מחקר מעמיק באיזה תחום שהוא''. זו הודאה מפי הבעל דבר על שטחיות. כאחד מעורכי האנציקלופדיה העברית, הוא ניסה בכל מיני דרכים לקבל את המונופול על כתיבת הערך בן גוריון, וכלל לא הסתיר שבכוונתו היה לנצל את זה לחיסול חשבונות ולפרוק את כל הטינה והקינאה אותם חש כלפי בן גוריון. אני חוזר ואומר, לשון חדה וכושר הצלפה במי שבו חפץ לפגוע היו לו. מורשת רוחנית לדורות הבאים? לא צריך להגזים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ישראל - כשאתה מגיב לספירו, ראוי שתקרא מה ספירו כתב |
|||
|
|||
בכל תגובתו של ספירו אין כלל התייחסות לישעיהו ליבוביץ זצ''ל, וכולה עוסקת במאמרו של שמאי. אז למה בדיוק הגבת ? כמו שאמרתי קודם, 1) או שאתה מסכים לחלוטיןלמה שכתוב במאמר של שמאי ולתגובתו של ספירו. 2) או שאין לך תגובה עניינית. 3) והפעם אני מוסיף אפשרות שלישית, שיתכן וכלל לא קראת את המאמר, ואת תגובתו של ספירו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ספירו כתב ''דברי תורה חכמים'' ולזה התייחסתי |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| היכן ראית ''דברי תורה חיים''? |
|||
|
|||
בסך הכל דברי שמאי אחד בלבד. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מצא מין את מינו [*] |
|||
|
|||
[*] הוסרה התייחסות לא הולמת [המערכת] ספירו רק תזכורת קצרה לך שעיקרה של התורה דווקא אומרת שיש לכבוש את הארץ ולהתנחל בה. אני משתתף בצערך שאין היא נותנת מענה להשקפת עולמך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יעקב לא היה פציפיסט |
|||
|
|||
נכון שיעקב הסתייג מעוצמת התגובה של שמעון ולוי, אך לצייר אותו כדמות פציפיסט שהסתייג משימוש בכח המרחק רב. קודם כל יעקב בעצמו ציפה שבניו יתנו תשובה ואם צריך בכח. את זה ניתן ללמוד מכך שכאשר שכם ניגש ליעקב וביקש שדינה תינתן לבנו חמור, יעקב החריש עד שבניו באו. כלומר בניו היו מרכיב חיוני בתגובה שלו להצעה שהובאה לפניו. גם מהברכה שיעקב נתן ליהודה ''יהודה אתה יודוך אחיך, ידך בעורף איביך'' ניתן ללמוד שיעקב העריך ויחס חשיבות לכח הצבאי במובן הפשוט של המילה. אך השאלה רחבה יותר וכאן ניתן לומר במידה רבה של ביטחה שהתורה נותנת צידוק להריגת פרטים כאשר הדבר נדרש לצורך הכלל וניתן להביא דוגמאות רבות לכך. נתחיל מפרשת נוח שרוב האנושות נידון לכליה כולל ילדים ונוער. זאת מכיוון שהמערכת הכללית הסתאבה עד שכמעט לא היה תקווה. אם נדלג קצת לסיפור יציאת מצרים ברור שהרבה חפים מפשע מקרב המצרים סבלו מהמכות השונות עד לשיא מכת בכורות שכל הבכורות מתו ללא קשר למעשיהם בכלל. בכניסה לארץ בני ישראל נצטוו להשמיד את שבעת העמים ללא קשר למעשיהם הפרטיים. זאת על מנת לשמור את עם ישראל מנזק בעתיד. יתכן ששמאי ועוד הרבה הוגי דעות מהשנים האחרונות מסתייגים מהערכים שהם חלק מרכזי בתורה, ובוודאי שבמדינה פלורליסטית זכותו של כל אחד לחשוב מה שהוא רוצה. אך מי שמסתייג מהשמימוש במברשת רחבה מן הראוי שיסביר איך ניתן להבטיח את החוק והסדר ללא שימוש בכלים רחבי היקף, בפרט במצבים שכל הנורמות של התנהגות סבירה הופרו בצורה בוטה ע''י הצד שכנגד. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בית שמאי - אבל איזה שיפור |
|||
|
|||
תודה, שמאי, על גיזום גידולי הפרא וגילוי ענפיו הבריאים של עץ החיים, כי עץ חיים היא. דינה (ש*ממש* לא מבינה איך יכולים הורים לקרוא לבנותיהם בשמה של אשה זו, שהיתה קורבן ועילה למלחמה.) | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לדינה ביכל: יש לך יופי של שם!!!--דינה-- אל תתבישי |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| קצת כמו בשיר ''A Boy Named Sue'' |
|||
|
|||
חיי מקבלים תנופה מתוך שמי. השאלה הזו, למה (למה!?!) קראו לי בשמה של קורבן האונס הראשון בתנ''ך הובילה אותי לפעילות רבת שנים בתחום זכויות האשה. אני לא חושבת שזו היתה כוונתם של הורי. אני חושבת שהם רצו שאהיה יפה ואשתוק (או ולדנית ואבשל, או משהו כזה), אבל מה לעשות, לא יצא להם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לדינה: Anything you can do I can do better ? |
|||
|
|||
יש לי חולשה לא בת כיבוש לנשים שיודעות לעשות דברים טכניים היטב, לטייסות, ולמומחיות בכל תחום טכני. נוכחתי ש- Tom boys הינן לא רק בעלות סובסטנס ממשי ויצירתי, אמיצות, אלא גם מסוגלות יותר לאהבה גדולה ורגש ואחריות אמיתית. מה דעתך על אימו של מנהיג המורדים לעתיד הפועלת להציל את האנושות משואה גרעינית וחיים לא ראויים ונדרסים בעקבותיה, וזאת מתוך אהבת אמת לחיים (ראי סצינת גן הנדנדות הבלתי נשכחת ברגע השואה הגרעינית, והרצון הנאחז בשימור החיים עד השנייה האחרונה) בסרט ה-Terminator עם שוורצנגר בתפקיד האנדרואיד מן העתיד מול גורמים מרושעים ותיחכום רע חסר אנושיות? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| או Dagny Taggart ב-Atlas Shrugged - יש דברים כל |
|||
|
|||
כך יפים היכולים להעלות דמעות, ומדוע כה רבים מתפלשים בזבל ומשבחים את תרועת הקטנות הנכלנית? חיים פעם אחת, לא? מול מליארדי שנים אם לא יותר של דממה אינסופית וכניעה לכיליון החומרי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לעו''ד ליבוביץ': האם אתה הוא שהישווה את ברגותי- - |
|||
|
|||
--למשה רבנו? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מוסא חביבנא, הכוונה |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| לליבוביץ' :לעצם העניין- שמעון ולוי נענשו גם בהמשך- |
|||
|
|||
--ההיסטוריה. אמנם משה רבנו, הוא בן עמרם, בן קהת, בן לוי, היה בן השבט הזה, אך השבט עצמו הפך למשרת הכוהנים ולא ניתנה לו נחלה בחלוקת אדמות כנען. גם שבט שמעון, ניתנה לו נחלה קטנה ולמעשה נבלע ונמחק ע''י שבט יהודה שבקרבו חי. נראה לי שחשוב לציין זאת במסגרת הפרספקטיבה על שני בנים\ שבטים אילו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כמה תיקונים |
|||
|
|||
1.שכם בן חמור אנס את דינה. אונס הוא סוג של רצח נשמתה של אשה. משהו שגברים כנראה לא כל כך מבינים אותו. 2. תגובתו של יעקב: הראשונה נשמעת נאמנה למציאות של אותם הימים. הוא כאב את כאבה של הנאנסת. הוא אפילו היה בהלם ובאבדן דרך. הוא לא ידע מה לעשות. בניו פטרו אותו מהחלטה, הם החליטו עבורו. מה שהדאיג אותו לאחר הרצח לא היה הטבח. מה שהדאיג אותו היה הפחד מתגובת עם הארץ. 3. ''הברכה'' שמברך יעקב את בניו באקורד הסיום שלו נראית לי משוכתבת. נראה שהכותב מצלם מצב קיים ומתאים לו ברכות כאילו נבואיות. 4.לא הייתי ממהר לסמוך ידי על הפרשנויות של הרבנים שהבאת. עוד מהדהדות באזני אמירותיהם של שני רבנים, ביניהם הרב הראשי בקשי דורון, מן השבוע האחרון. אותן אמירות שמהן משתמע שנאנסת אשמה באונס של עצמה. 5. פעם בתחרות סיפורים שקיימתי עם חברים בדואים סיפרתי להם את סיפור דינה, נקמת אחיה, ותגובת אביה. שאלתי את הבדואים מה דעתם? ענו לי: האבא מתנהג כמו יהודי נחנח. הבנים מתנהגים כמו בדואים אצילים. 6. איפה אתה חי? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שמאי - תודה |
|||
|
|||
ברכות להופעתו של טורך בפורום. מאמרך הראשון מראה פן אחר של היהדות והמקורות, פן אנושי, מוסרי, וכזה שבגינו רבים מאיתנו יכולים להתגאות ביהדותם. יהדות ללא עוזי או M16 על הכתף הפורעת במוסקי הזיתים, ובחלשים וכזאת המוכיחה ללא מורא את הנושאים את שם ה' לשוא. לצערי מסקנתך בסוף המאמר אכן נכונה, שאנחנו כעם עדיין לא הפנמנו את המסר של יעקב שאין להיתלות בעוול שנעשה לך , ואין הוא יכול לשמש תירוץ על מנת להיפרע מחפים מפשע גם אם הם שייכים לשבטו או עמו של זה שגרם את העוול. בברכה רפי | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אף אחד לא ניתלה על עוול שנעשה לנו בעבר |
|||
|
|||
אנחנו נלחמים על עוול שנעשה לנו עכשיו. ומקווים לא להיתלות עליו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כהן אפריים נכבדי |
|||
|
|||
כאשר מתנהלת לחימה בחברון, ולצערי צ.ה.ל כשל, ונהרגו חיילים שלנו בידי הג'יהד האיסלמי, וכתוצאה מכך, דורשת עדת המתנחלים, ''לגלח'' את כל הבתים משני צידי סימטת המתפללים, זו דוגמא לעוול. שכן המתגוררים בבתים סביב הסימטא בה המתפללים רוצים לעבור, אינם אלה שירו והרגו. יש הבדל בין מלחמת הגנה לפעולות נגד חפים מפשע שמטרתם נקמה או הפחדה, או וקידום עניינים שאינם קשורים להגנתה של מדינת ישראל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה זאת ''הגנה על מדינת ישראל'' אם לא הגנת |
|||
|
|||
כל אחד ואחד מאזרחיה באשר הוא? ומלאכת ההגנה הזו לעיתים דורשת תשלום, כשם שבכל מקום בארצנו בו בונים גדר, לעיתים נעשה הדבר על חשבון רכוש פרטי של מאן שהוא. כך גם בדרך קרית ארבע - חברון. או שלחילופין יפסיקו הערבים הפלסטינים את פעולות הטרור שלהם כנגד היהודים הפלסטינים, ואז נהיה כמו כולם בעולם הנאור. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מחר מן הסתם תציע להגן על אזרחי ישראל |
|||
|
|||
גם בניו יורק או בברלין... הגיון צרוף, ממש חבל שלא חשבתי על הדבר הנפלא הזה לפניך | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ליבוביץ' מנסה לסובבנו בכחש [*] |
|||
|
|||
[*] מתגובה זו הוסר ביטוי לא הולם [המערכת] מביא לנו פרשנות סלקטיבית ושולית שאינה מייצגת לא את השתלשלות האירועים ולא את הנמשל לימינו. ראשית מספר תמיהות. כשאחי יוסף נקלעו לצרה במצרים הם ראו זאת כעונש על חטא שחטאו בעבר, והם נזכרים בחטא יחיד: '' אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת...וגם דמו הנה נדרש'' אך אינם מזכירים את חטא שכם שבו היתה שפיכות דמים ממש, ''שחיטת חפים מפשע'' אליבא דליבוביץ'. במקורות מאוחרים נזכר רק חטא '' על מכרם בכסף צדיק''- הוא יוסף לפי המדרש. יעקב שמבקר כל כך את הפעילות האלימה בשכם שנעשתה בידי שמעון ולוי, מברך אחים אחרים בדיוק במה שפסל אצל שמעון ולוי. אופי זה של הברכות מודגש בדברי חז''ל ( שמות רבה פרשה כא) ''אמר רבי יוחנן ... אמר הקב''ה אצלי הם כיונה פותה כל מה שאני גוזר עליהם, עושים ושומעים לי. אבל אצל גויים קשים הם כחיות שנאמר: גור אריה יהודה, בנימין זאב יטרף, יהי דן נחש עלי דרך, לפיכך הם קשים כנגד הגויים. למה? שהגויים ... מבקשים לבטל להם את המצות והם נעשים כנגדם קשין כחיות.'' אכן כאלה הם הגויים: גנבים, אינטרסנטים ודו פרצופיים. הגרוע מכל הוא שהם מצדיקים את מעשיהם הנפשעים ובני שכם מהווים דוגמא לכך שהם היו מוכנים למול עצמם ובלבד שלא למתוח בקורת על מנהיגם ולהכיר בפשעו. ומה נאמר על שכם. יעקב אינו מבקר את הפעולה כשלעצמה מבחינה עקרונית אלא מבחינה פרקטית: הצלתם באופן זמני את דינה אך עכשיו נהרג כולנו (כולל דינה). תשובת האחים גם היא פרקטית: הכזונה יעשה את אחותינו? לפי התאור הציורי במדרש רבה יעקב אומר: ''צלולה היתה החבית ועכרתם אותה'', הבנים עונים:'' עכורה היתה החבית וצללנו אותה''. התורה חותמת את הויכוח בדברי הבנים ומדגישה שאומנם כל יושבי הארץ פחדו ממשפחת יעקב, כלומר שהצדק היה עם הבנים. פרשת שכם נראית בעיני ליבוביץ' כמשקפת יחס לאחר ולזר, אבל הוא מתעלם כמעט (בבוטות אפילו) מקיומה של בת ישראל - דינה החטופה. אולם בדברי חז''ל נראה כי רבותינו ראו בדברי יעקב לשמעון ולוי שילוב של דברי שבח על הצלת דינה וביקורת על מכירת יוסף המיוחסת לשמעון ולוי. הבה נעיין במובאות הבאות. מדרש רבה מסביר את דברי יעקב ''שמעון ולוי אחים'' כך: יצא ראובן ואזניו מקוטפות התחיל קורא שמעון ולוי אחים, ... אחים הייתם בדינה דכתיב... ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו, ולא אחים ליוסף שמכרתם אותו. כלומר יעקב התחיל בשבח – הצלת דינה ומיד הזכיר את גנותם – מכירת יוסף. והמדרש שם (פרשה צט) מוכיח ששמעון ולוי מכרו את יוסף: אמר רבי שמלאי בראובן כתיב : למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו, הרי ראובן לא היה במכירתו של יוסף, ואף יהודה אומר להן מה בצע, הללו הם הגדולים נמצאת ששניהם מכרו אותו, תדע לך שבשעה שירדו למצרים לא לקח מאתם אלא שמעון. יעקב מזכיר לשמעון ולוי את פרשת שכם – הצלת דינה כדי לשבחם ולעורר בהם הכונות להקשיב לו. דברי הביקורת בברכת יעקב לאחים מכונים אם כן לענין מכירת יוסף – לא להצלת דינה (הבנת את זה ליבוביץ'!). בראשית רבה – אלבק- צ''ז: ''ויאמרו איש אל אחיו- זה שמעון ולוי''. את הפסוק ,שמעון ולוי אחים'' מתרגם אונקלוס: ''שמעון ולוי אחין גוברין גברין בארע תותבותהון עבדו גבורא'' מסתבר שדבריו הם שבח לשמעון ולוי שהצילו את דינה בשכם. בראשית רבה : כי באפם הרגו איש, - וכי איש אחד הרגו? והרי כתיב 'ויהרגו כל זכר' אלא שלא היו כולם לפני הקדוש ברוך הוא אלא כאיש אחד, וכן הוא אומר (ישעיה מ) הן גוים כמר מדלי וגו' ומהו ''הן'' לשון יוני ''הן'' אחד. וכן הוא אומר (שופטים ו) והכית את מדין כאיש אחד. הן -One Uno; מר - פרושו ''טיפה'' , מרזב – מקום שבו טיפות המים זבות . 'כולם כאיש אחד' אינו תאור של גבורת האחים אלא תיאור הערך של אנשי שכם החוטאים לפני הקב''ה . רעיון דומה נזכר במדרש רבה על ''אל תירא אברהם'' אחרי הריגת ארבעת המלכים. במדבר רבה : ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעוני. פנחס - פירסמו לשבח, וזמרי לגנאי. עליהם נאמר (משלי י) זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב, ... זמרי בן סלוא הכתוב מתמה עליו ... אביו קנא על הזנות תחלה: ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי, וזה פרץ גדר שגדר אביו!. התורה הזכירה את ייחוסו של זמרי לשמעון, אותו דמות המופת שמנע אפשרות עתידית של ''כזונה ייעשה את אחותנו'' כדי להבליט את השלילה שבמעשה זמרי. מכילתא דרבי ישמעאל, בשלח :'ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה' והלא אחות כל השבטים היתה. מה ת''ל אחי דינה? אלא לפי שנתנו נפשם עליה נקראת אחותם על שמם. מגילת אנטיוכוס ( רב סעדיה גאון: נכתבה בידי החשמונאים . בעל הלכות גדולות: זקני בית שמאי ובית הלל) : ויברך אותם אביהם וכן אמר: יהודה בני - אדמה אותך ליהודה בן יעקב אשר נמשל לאריה. שמעון בני - אדמה אותך לשמעון בן יעקב אשר הרג יושבי שכם. (בראשית רבה) ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי. לא היה אבינו יעקב רוצה שיעשו בניו אותו מעשה, כיון שעשו בניו אותו המעשה אמר: מה אני מניח את בניי ליפול ביד אומות העולם, מה עשה, נטל חרבו וקשתו ועמד על פתח שכם, אמר אם יבואו אומות העולם ליזדווג לבניי אני נלחם כנגדן. מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יז פסוק (ט) ( גם יומא נב א , ירושלמי ע''ז מא ג ) איסי בן יהודה אומר חמשה דברים יש שאין להם בתורה הכרע: שאת, ארור, מחר, משוקדים, וקם. אפשר לקרוא את דברי יעקב כך ''באפם הרגו איש'' - שבח להריגת שכם. ''וברצונם עיקרו שור ארור'' שבח נוסף על עיקור השור הארור הוא שכם צאצא של ארור כנען (רש''י ביומא). אך אפשר גם לקרוא כפי פיסוק הטעמים שבידינו ''וברצונם עיקרו שור'' המכוון או להריסת החומה –שור- של שכם, או למכירת יוסף – בכור שורו הדר לו. בסדם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבדי – לכאורה עונש על מעשה רע שעשו (מכירת יוסף) אך הגמרא מסבירה זאת: ''בסדם אל תבא נפשי'' - אלו מרגלים, ''בקהלם אל תחד כבדי'' - זה עדת קרח (סנהדרין קט ע''ב). ובראשית רבה מבאר זאת כמוסב על זמרי בן סלוא משמעון וקרח הלוי. ברור שאילו זמרי וקרח היו משבט יהודה היה אומר יעקב ליהודה ''בסודו אל תבוא נפשי וכו' ''. מדרש תנחומא (קרח ד') מדגיש: אמר יעקב לפני הקב''ה רבש''ע לא במרגלים ולא במחלוקתו של קרח יזכר שמי על אותן רשעים שעתידים להכעיס, ואימתי יכתב שמי עליהם? כשהם מתיחסין ועומדין על הדוכן שנאמר (דברי הימים א ו)'' בן תחת בן אסיר בן אביאסף בן קרח בן יצהר בן קהת בן לוי בן ישראל ''. – לא הסתייגות גורפת משמעון ולוי , אלא הסתייגות ממעשים שליליים של צאצאיו בעתיד:''ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי'' אך לא ''בן יעקב'', והזדהות עם דברים חיוביים: העומד לדוכן הוא ''בן ישראל''. אם נעיין בדברי חז''ל מתוך מאמץ להבין את כונתם כפי שהיא, ונשוה זאת לפרשנויות בנות זמננו לא נוכל להימלט מהמחשבה שיחס הקדושה לנשמת האדם מתקהה ונשחק לעיתים עקב הלחץ הנגרם מהעימות שלנו עם הגויים המתנכלים להמיתנו. הסיפור הבא ,לקוח מדרויאנוב, מדגים זאת: בבית הכנסת שבעיירה התכנסה כל הקהילה לצום ובכי ומספד. הימים ימי ערב פסח, זמן אפית המצות, ונפוצה ידיעה שילד נמצא שחוט בשדה. לפתע פורץ לבית הכנסת יהודי בקריאות צהלה: ''שישו ושמחו יהודים, הילד השחוט הוא משלנו, הוא יהודי!''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| טיבעו של החלש שמרחיק עדותו |
|||
|
|||
ובאין מזור ילחם על המעט שנותר לו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הפוסל במומו פוסל |
|||
|
|||
מי שהרחיק עדותו הרחק הרחק מהקונצנזוס ההלכתי והלאומי הוא ליבוביץ'. אבל אל תתן לעובדות לבלבל אותך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ידידי, כל כוונתי היתה על לייבוביץ. סליחה אם לא |
|||
|
|||
הבנת כוונתי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| משה רבינו או עלה של זית |
|||
|
|||
למראה הטור החדש בפורום, והשם של הכותב,הזדעזעתי. נזכרתי כמובן מיד בפרשת עו''ד ליבוביץ' ומרשו מרואן ברגותי,אך לא זה הענין המטריד את מנוחתי עכשיו. העו''ד הצעיר הצליח לעורר סערה בתקשורת בעשותו את השוואה יוצאת הדופן ל....משה רבינו. ובכן,שמע נא עו''ד צעיר, ושימעו נא חברים , ענין משה רבינו: שמות של דמויות שונות מן התנ''ך שגורים בפינו בצורתם החז''לית. כך אנו רגלים לומר:''משה רבינו'', ולא: משה הנביא ,ולא: משה הצדיק ,ולא: משה המושיע ,ולא: משה השופט,ולא: משה הגואל. ואפילו לא: ''משה עבדי'' ככינויו בתורה. הטקסט המקראי הוא טקסט מכונן זהות .זהותו הלאומית של עם שכרת ברית עם ה'. הספרות החז''לית,ותורה שבעל פה, הם טקסטים חינוכיים. הם מורים כיצד יש ליישם את הזהות היהודית הלכה למעשה. אם כן, מה רצו חז''ל לומר לנו בטבעם את הכינוי [שהפך לחלק מן השם, עם הזמן] ''משה רבינו'', הרי יכלו לומר ''משה מושיעינו'' למשל? רבינו משמע מורינו [עם קונוטציה של כבוד]. הדמות ההיסטורית המסרתית של משה, אינה של ''מושיע'' ,או של לוחם חירות. משה רבינו הוא מי שמלמד אותנו את התורה. משה הוא האוטוריטטה החינוכית,המלמד אותנו להבדיל בין טוב ורע ,מותר ואסור,בין אור לחושך. משה אמנם הוציא אותנו ממצרים והנהיג אותנו במדבר, אבל אלה טפלים ומשרתים את תפקידו הראשי: ''וזה לך האות כי אנכי שלחתיך- בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה''. מי שבשבילו משה רבינו הוא ''לוחם חופש'',''משה המושיע'',יש לו בהחלט משה אחר משלי. המשה שלו הוא משה מסחרי:''נסיך מצריים'', או קומיקס אחר עם עלה של זית לראשו. לכן,הוא יכול לפי דרכו, גם לעשות ממנו גימיקים עבור... מרטשי עוללים ומבקעי נשים הרות. משה רבינו הוא אפילו אינו בר כוכבא,ולכן בלי שום קשר לדיעותיך הפוליטיות, אשר אינן מעלות ואינן מורידות בענינינו כלום[ייתכן גם שאתה מאמין בבחירת ישמעאל ולא בבחירת ישראל,וגם על כך אין לי ענין להתווכח איתך], ומאחר ועשית מהמורה הגדול ביותר שלנו קומיקס בגרוש,וזה ענין לא פעוט כל כך, אני קורא לך להזדרז ולבקש ממשה רבינו סליחה קבל עם ותקשורת! יאזינו השמים ותדברה ותשמע הארץ התנצלותך. וגם מכל אלה שעדיין מתייחסים אל עצמם כאל תלמידים של משה רבינו עליו השלום,בקש סליחה. ו- ''אולי יחוס עם עני ואביון, אולי ירחם'' | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני הבנתי אותך כבר בסיבוב הראשון |
|||
|
|||
מאיפה הקרצת את כל השאר? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ה''הקרצה'' שמורה לך ולשכמותך. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| ומה עם ישמעאל? |
|||
|
|||
רב נכבד, כתוב בתורה הקדושה אלוהים ייתן לאברהם לזרעו את ארץ ישראל.אז מה עם ישמעאל? הרי הוא גם מזרעו של אברהם? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| המציאות: ''ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע |
|||
|
|||
ויאסף אל-עמיו. *ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו* אל-מערת המכפלה אל-שדה עפרן בן-צחר החיתי אשר על-פני ממרא. השדה אשר-קנה אברהם מאת בני-חת שמה קובר אברהם ושרה אשתו''. בראשית כב', ח'-י' (חי, למען הסמליות). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למיה:''ואברהם זקן בא בימים...ויתן אברהם את כל אשר |
|||
|
|||
לו ליצחק'' סיפורי ספר בראשית הם סיפורים של התמודדות על הבחירה. הנבחר זוכה וממשיך את מסורת האבות.מי שלא ראוי,נדחה. ''ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן מתנות וישלחם אל ארץ'' רק יצחק נשאר בנחלת אברהם. את יכולה לשאול,מה המוסריות שבדבר,אבל זוהי עובדה שאינה מוטלת בספק.ישמעאל יורש ארצות אחרות,מקבל פיצוי, והולך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לרב יעקוב: מדוע בני הפילגשים לא קברו את אביהם? |
|||
|
|||
הכתוב מייחס חד משמעית מעמד מיוחד ליצחק וישמעאל *בניו של אברהם* שניהם ורק שניהם בלבד. בהקשר מעמד הקבורה נזכר קנינו של אברהם. מהכתוב כאן עולה מעמד כמעט שווה בין יצחק לישמעאל, וההבדל היחיד הוא שיצחק נזכר ראשון, אך אין כאן הבדל מדרגה. אמנם תנו רבותינו ש''אין מוקדם ומאוחר במקרא'', אך מעמד הקבורה ומעמד שני בניו יורשי זכות האבות -מעמד עליו מעיד החלק אותו הם ממלאים באותו מעמד, לכל הדעות מאוחר יותר מ''אברהם בא בימים''. בברכה, ולתשומת לב כבוד הרב, מיכאל | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מיכאל:אני מניח שאתה מכיר את דברי חכמינו ,שישמעאל |
|||
|
|||
עשה תשובה בסוף ימיו, ולכן נזכר עם יצחק בסיפור הקבורה ,אבל הוא חלק כבוד ליצחק והקדימו. ברור שלישמעאל מעמד מיוחד.עדיף על בני הפילגשים האחרים. אברהם הרי אמר: ''לו ישמעאל יחיה לפניך'' וגם אנו שומעים:''וירע הדבר [הגירוש] בעיני אברהם על אודות בנו'' הרי שיחסו של אברהם אל ישמעאל היה חיובי. בכל זאת אין ספק שיצחק הוא הנבחר,ולישמעאל חיבות משנית. במאמר חז''ל דלעיל, מובעת העמדה, שישמעאל יכול להיות ממשיך לגיטימי של אברהם, בשני תנאים: א.הוא ''עושה תשובה'' פורש מעבודה זרה,[כפי שעשו בני ישמעאל אמנם קצת באיחור בעקבות מוחמד.] פורש מן הגזל[אתה תחליט מה המצב שלהם היום מבחינה זו] ומן הרצח[על כך אנחנו מסכימים כמדומני,שהם עוד בפיגור עצום]. ב.מכיר בבכירותו של יצחק. לישמעאל יש בעיה, ''תסביך'' רב שנים בסוגיה הזו. בודאי שמעת על גירסת המוסלמים לסיפור העקידה :עקידת ישמעאל. הר הבית הוא דווקא מקום עלייתו של מוחמד השמימה וכו' וכו' לכל הדברים הללו כנראה מכוון המדרש הנ''ל.ראה מה עמקו דברי חז''ל. לפי התחזית של המדרש -סופם של בני ישמעאל ''לחזור בתשובה'' גם כן,ולתת לבניו של יצחק סוף סוף את מקומם. בינתיים הם עוד לא עושים זאת.אני גם לא בטוח שבניו של יצחק אכן ראויים היום, לתפקיד המיועד להם... [לא בדקתי כרגע את זמנו של המדרש דלעיל. יש אפשרות ,בלתי סבירה שהמדרש מאוחר וכבר מכיר את האיסלאם .מכל מקום עדיין כחו יפה] | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לרב יעקב: דברי חכמנו קולעים וחכמים להפליא, |
|||
|
|||
בפרט וביחוד למצב הנוכחי, ורחשי תודה רבים לך, כבוד הרב, על שיגעת וטרחת להביאם למען נלמד מדבריהם ופסיקתם של חכמנו, האקטואליים כל כך למצבנו כיום. אבל מבחינה אבסולוטית, התורה שבכתב קודמת. הדברים לגבי מעמד הקבורה חד משמעיים ואינם מותירים לגבי עצם מעמד זה ומשמעותו מקום רב לפרושים. בברכה ותודה, מיכאל | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יזרעאלי - ממחזיר בתשובה חביב, לקנאי שוצף וכועס |
|||
|
|||
זהו חברים. הספיק טור אחד של שמאי ליבוביץ, שמנפק לנו יהדות מעט יותר מוסרית והרבה פחות מתנחלית, והרב יזרעאלי, שהעמיד בפנינו, החילונים, דמות חביבה של מחזיר בתשובה אדיב וסבלני, התגלה בפרצופו האמיתי: רב קנאי, חסר סובלנות וסבלנות, אותודוכס של ''כזה ראה וקדש'' וכל השאר לגריסה. הוא שכח, יזרעאלי החביב מטוריו הקודמים, בהם דווקא אמר לנו, החילונים, שזה בסדר גמור להבין דברים שונים מדברי התורה ומחז''לינו, שאין רק גירסה אחת. והנה, כאשר מדובר במשה, אז אוי לו לליבוביץ שלומד ממשה דברים שיזרעאלי אוסר עליהם. בקיצור, יזרעאלי ממש מזועזע. משה רבינו, אומר יזרעאלי, זה משה מורינו. אבל מה לעשות ואפשר ללמוד ממנו דברים שונים, שהרי הרבה פנים לה לתורה. אחד לומד ממשה את תורת הרצח והשמדת עמים, אחר לומד ממנו את עשרת הדברות. אחד לומד ממנו התנחלות וטרנספר, אחר לומד ממנו שזכותו של עם כבוש להילחם על חרותו. אחד לומד ממנו שאסור לשאת אשה לא יהודיה ואחר לומד ממנו בדיוק ההיפך, שהרי משה נישא לכושית. אז יזרעאלי יצטרך להתרגל לרעיון שיש יותר ממשה אחד ולכל אחד מותר לאמץ את משה רבינו שלו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יעקב - עניין של סגנון וכבוד לזולת |
|||
|
|||
הרבה פעמים ''התרעמת'' על שפונים אליך בתואר ''כבוד הרב'' וביקשת על דרך הסחבקיות שיפנו אליך בשמך, ונראה לי כי רב המגיבים מכבדים את בקשתך. רצונו של אדם כבודו. משום מה , אתה מתיר לעצמך לפנות לכותב על דרך הזלזול , כאשר אתה פונה אל שמאי במטבע הלשון ''שמע נא עו''ד צעיר'', גם אם המידע הגלום בפניה זו נכון, שכן שמאי הוא גם עו''ד וכנראה גם צעיר, הצירוף הזה יוצר הרגשה של זלזול והתנשאות. לא הייתי נדרש לכך, לולא הקפדת אתה בדרך הפניה אליך. למותר לציין שסגנון זה אינו מוסיף לטיעוניך דבר, ויתכן ואף מקטין את תקפותם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גירוד קטן של כבוד הרב ויוצא הצבע האמיתי |
|||
|
|||
אני שמח שגם אתה שמת לב סוף סוף | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הופעתו של עו''ד ליבוביץ בתקשורת ודבריו בענין משה |
|||
|
|||
רבינו, בעצם ראויים להגדרה: חוצפה! אוי לאוזניים שכך שומעות! על כך כבר כתבתי בתגובתי הקודמת. צר לי אם אתה רפי,אינך מבין זאת. הסניגוריא שאני מנסה ללמד עליו היא, שבהיותו איש צעיר איננו מבין את משמעות דבריו והאימפקט העצום שלהם. בכלל אנשים חסרי ניסיון בעבודה עם תקשורת,נוטים להמעיט בהערכתם את עצמת האפקט התקשורתי ,ובידיעה שיש שדברים מוצאים מהקשרם, בתוקף ''קדושת '' הסנסציה. השתדלתי שלא לפגוע בכבודו של הנ''ל למרות הכל. אגב, בקשתי לפנות אלי בשמי ללא תואר אינה פוזה.כך אני רגיל. בניגוד למשה רבינו שהוא המורה של עם ישראל לדורותיו,אני להבדיל, בעניותי, המורה של תלמידי בלבד. המשתתפים בפורום הם בשבילי חברים,לא תלמידים. אבל אם זה דוקא קשה לך ,נו מילא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יעקב - לא קשה להבין מכתיבתך את זעמך לשיטתך. |
|||
|
|||
ואילו הסתפקת בביקורת עניינית על מה שקראת וראית, מילא. השילוב של גישה מתנשאת, גם בהודעתך זו, שאתה מלמד כביכול סנגוריה בכך שהכותב צעיר ולא מבין, וחוסר התייחסותך כלל לדיון שהוא מעלה בפרשת דינה, עם הניתוח השונה מזה המופיע תדירות בפורום, משאיר טעם רע של התחמקות מדיון ענייני , גם כשעוסקים בדברי תורה. צר לי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שמו וזהותו של האומר דברי תורה הם |
|||
|
|||
משמעותיים והם חלק מן המאמר. לא אתייחס לדברי מי שמבזה את משה רבינו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רפי, יעקב יזרעאלי אינו זקוק להגנתי; |
|||
|
|||
הוא מסתדר לבד. אבל הנה הערה שצינזרתי מתוך המאמר בטור ששלחתי למערכת הערב: הערה מתודית אחת: לדלות שני פסוקים מפרשה שלמה (ולפעמים גם להוסיף שני פרשנים לחיזוק) כדי לתמוך בהשקפת עולם כזו או אחרת, זה לא רציני ויש בזה משום גניבת דעת; שהרי לא כולם מצויים במקורות עד כדי יכולת לבחון את הדברים לעומקם ולזהות את שטחיות הצגת הנושא. עד כאן ההערה שצונזרה מסוף המאמר. אז יפה שתומכים ומפרגנים אפילו אם עושים זאת רק כלפי אחים לדעה; אבל אפשר להבין את התגובות מצד מי שמכבד את המקורות ומתייחס אליהם ביראת קודש, בעת שהוא רואה התייחסות כל כך לא רצינית לאותם מקורות. הבעיה של המגיב עוד מחריפה כאשר המסר השטחי/מעוות בא מצד מי שמתיימר להבין ואף לייצג את אותם מקורות. בברכה, נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לנסים וליעקב - על סובלנות ווסבלנות |
|||
|
|||
כמו שכבר כתבתי קודם, אני יכול להבין את זעמכם, לשיטתכם. אולי איני יכול לחוש אותה, אולם דומה הדבר לכך שאתם אינכם יכולים לחוש את זעמי, ואת אותו גוש המתכדר אצלי בבטן כאשר אתה מצטט את דבריו של רבך הרב גינצבורג המלמד זכות על רב הטבחים גולדשטיין. עם כל הזעם שהדברים מעוררים בי, אין אני נמנע מלקרוא את טוריכם, ולהגיב עליהם תוך התייחסות שאני משתדל שתהייה עניינית. זה סוד קסמו של דיון,וזה ערכו, אחרת הוא הופך להיות דיבור לקיר, אז הוא מיותר. השיטה של להחרים ולנדות קיימת בחברה החרדית, ולעניות דעתי, לא על זה גדולתה. לעומת זאת, השיטה של לא להתייחס היא גם נחלתם של חילונים רבים, וראה בעניין את תגובתו של ברניר בפתיל זה , המעדיף לסגור חשבונוות עם ישעיהו ליבוביץ זצ''ל במקום להתייחס עניינית לטורו של שמאי. לשיטתי, כל דיעה או עמדה, ניתנת לחיזוק או להפרכה. אולם גם זה וגם זה צריכים להיעשות באמצעות טיעונים. הפרכה בהבל פה מתאימה למקומות אחרים, אך לא לכאן. בברכה רפי | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רפי, האם נתקלת : |
|||
|
|||
א.בהתייחסות אישית בלתי מכבדת מצידי אל מי ממשתתפי הפורום? הזכר לי ולא אהסס להתנצל. ב.בהמנעות שלי לדון עם מישהו/מישהי על רקע דיעותיו? [אתה הרי יכול לתאר לך את דעתי על עמדותיהם של פלוני ושל אלמוני.] לא נדמה לי שהציון שלי בסובלנות הוא נמוך כל כך. ליבוביץ' ראוי להתייחסות מיוחדת, ולא הייתי טורח כל כך להסביר זאת אלמלא החשש שלי ששתיקתי כחבר הפורום, תתפרש כהסכמה שלי להסתופף תחת גג אחד איתו. מכאן מחאתי. אם אתה היית כותב את אותו מאמר בדיוק [למה שלא תכתוב בעצם.הרי בהחלט יש לך דיעה בענין?] בודאי שהיית זוכה לתגובה שלי, ענינית וחברית. אגב,ההתנשאות עליה אתה מדבר,היא בעיניך בלבד. לי אין תחושה כזו. BEAUTY IS IN THE EYE OF THE BEHOLDER לסיום,חבל שהסטת את ענין הכבוד ת''ק פרסה.הבעיה המפורסמת והמתוקשרת היא זו של הזלזול במשה רבינו. הזלזול במשה רבינו הוא זלזול בתורת ישראל ובעם ישראל ,ואינו ענין אישי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רפי, ברמת העיקרון אתה צודק |
|||
|
|||
אבל עובדה היא שלכל אחד יש, או לפחות אמורים להיות, תחומים ומחוזות שהם מעבר לכל ויכוח או אף דיון. לדוגמא, כאשר שוללים את (או אף מטילים ספק ב-) עצם הלגטימיות של מישהו ואת זכותו לחיים - זה משהו שחורג מכל בסיס אפשרי לדיון. כאשר מכפישים ושוללים את הלגטימיות של היסודות הרוחניים של עם ישראל, אין על מה לדון כי אין בסיס לדיון. זה שווה בדיוק לטענה: אין לכם זכות לחיים. כאשר פלוני השווה את ברגותי למשה רבנו (כאן צריך לבוא, על פי המסורת, האיחול: 'עפר לפיו') הוא השווה במשתמע את משה רבנו לרוצח הנאלח. מכאן ועד להשוואת מעשה ההצלה של שמעון ולוי למעשי ידידיו הרוצחים, קצרה הדרך. לנהל איתו דיון??? לא אני! בודאי שמת לב כי אינני מרבה בתגובות וגם בעניין זה לא הגבתי עד עתה למרות שנדון בפורום בהרחבה. גם לא ראיתי טעם להגיב לפרשנותו על פרשת השבוע באופן ישיר. העדפתי להחליף את המאמר שתיכננתי למאמר שנכתב ופורסם, תוך צינזור כל רמז להתייחסות ישירה, והקורא ישפוט. כבר נתקבלה תגובה אופיינית; אז מה? להתייחס אליה? כבוד, רפי, נותנים למי שמכבד; את הזולת הכוונה. אתה אמנם בר פלוגתא שלי בהרבה עניינים אבל לא נראה לי שחטאתי בחוסר כבוד אליך פשוט מפני שאני מכבד אותך כמו עוד רבים כמוך. עם עו''ד לייבוביץ', אמור להיות לי מכנה משותף רחב יותר מאשר איתך, לכאורה; אבל רק לכאורה. באשר גם הוא מניח תפילין ואתה אולי לא; אבל רק לכאורה. כלפיו, גם בצו שמונה לא אצליח לגייס אצלי תחושת כבוד. לא כל עוד הוא עומד מאחורי הכרזתו המטופשת. בברכה, נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רק טור ראשון, וכבר הישג נאה |
|||
|
|||
שמאי ליבוביץ יכול לזקוף לזכותו הישג נאה, וזאת כבר עם טורו הראשון: נסים ישעיהו, חסידו של הרוצח גולדשטיין, לא מכבד את שמאי ליבוביץ. מחמאה גדולה מזו לא היה יכול שמאי לקבל בפורום זה. כי זה מנהגו של עולם: הנאצים לא מכבדים יהודים הקו קלוקס קלן לא מכבדים שחורים ונסים ישעיהו לא מכבד את שמאי ליבוביץ. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא בדיוק אבל בערך |
|||
|
|||
ויותר נכון לומר: היהודים לא מכבדים את הנאצים. השחורים לא מכבדים את הקו קלוקס קלן. ושמאי לייבוביץ לא מכבד את נסים ישעיהו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רגע, ברגותי זה לא אחד מאלה שרימו אותנו, וניסו |
|||
|
|||
לקחת מאיתנו דבר במרמה? הרי היתה כאן הונאה קשה קודם כל, ואליה התלוותה גם שותפות ברצח חסר הבחנה. מדוע על אנשי נכלים ודמים לשחק את הגיבורים? ההשוואה למשה? משה? את מי רימה משה? מה שכן, הוא כונן אומה ומערכת חוקיה המוסריים והמשפטיים, הקים היסודות למוסדותיה, וכונן מחדש דת אדירה ששנתה את ההיסטוריה. ברגותי? כונן איזה דבר פרט לקונן הברברי? כתב וחקק איזו מילת נצח או לפחות עקרון אתי? ברגותי, נכון, אדם שיודע לשאול ולטעון, אך לא לשתול ולנטוע - מקצץ בנטיעות. טובח עוללים, ועוד בעדת המקללים והמקלקלים. מול ברגותי הבנדיט -גם קורח הוא צדיק. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קטונתי מלדבר בשמו של משה רבנו או בשם כל אדם אחר |
|||
|
|||
אבל לדעתי הוא היה מוחה קשות על הטענה שדברי הבל של עורך דין כלשהו יש בהם כדי לפגוע בו ובזכויותיו הרבות. אני גם מרשה לעצמי להניח כי לא שמו הטוב של משה עומד כאן לדיון אלא דברים של כאן ועכשיו. ויש לנו עוד הוכחה עד כמה אוילית היא ההחלטה להביא את המאבק עם העם הפלסתינאי אל בית המשפט. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תיקון להודעתי,למען הסר ספק. |
|||
|
|||
התייחסותי לדברי מר ליבוביץ' איננה על בסיס אישי, אני מזועזע מדבריו בענין משה רבינו ודוחה אותם בשאט נפש,אך איני מכיר אותו כלל. נא החליפו את הכינוי ''עו''ד צעיר'' שבהודעתי ב''מר ליבוביץ'''כדי להסיר ספק שמא הכינוי נשמע כמתנשא.[בעקבות הערתו של רפי ג.]תודה. עמך הסליחה,מר ליבוביץ' על הכינוי ''עו''ד צעיר'',אם נפגעת. עם זאת: לא אדון איתך בענין כלשהו, עד שתמלא את חובתך ותתנצל,כאמור. מפניה שקיבלתי בדוא''ל,ידוע לי שישנם גם חברים נוספים בפורום שינהגו כך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שפיכות דמים אסורה ע''פ דין תורה |
|||
|
|||
ובודאי לא של חפים מפשע. החברה היהודית מגנה ומחרימה כל אחד העובר על הוראת חוק ומוסר זאת. אך הסיפא של דבריך נראים מנותקים מיתר טיעוניך, שבית שני חרב בשל ריב אחים ושנאת חינם. ריב אחים ושנאת חינם המתקיימת גם אצלנו בימים קשים אלה ולא לפי שפוגעים ישראל בחפים מפשע. במציאות של היום כל פעולה המסכלת את הטרור הערבי מלהניף את כלי זיינו על היהודי, היא הגנה על חפים מפשע. שאין צה''ל קובע לו כללים של הרוג בערבים כפי יכולתך\ אלא באיש הרע והזדון בלבד. שמאחל אני שיירבו ישרים בישראל אשר יגנו על חפים מפשע מגורל המאכלת של הגוי, הגר וישמעאל אשר ביננו. ונאמר אמן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ''זכור את אשר עשה לך עמלק''....[*] |
|||
|
|||
[*] הוסר בעטוי לא הוולם [המערכת] ועל מה נענש שאול? אני מציע שתאמר את דברך בתם לבב ותפסיק לעשות מעצמך מבין בהלכה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שבטרם אתה מתפרץ, שהרי על כך נענש שאול המלך |
|||
|
|||
וההלכה מורה שאין לפגטע באדם, אלא אם איש זדון הוא הבא להורגך. לכן, מדיניות החיסולים הצה''לית כשרה היא, מוסרית היא וחוקית היא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ברכות לעו''ד ש. לייבוביץ' לרגל הופעת הטור |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי