פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
נתניהו: ''נצטרך להגדיל את תקציב הביטחון במיליארדים''
חדשות / המערכת (יום שני, 15/09/2014 שעה 7:00)


נתניהו: ''נצטרך להגדיל את תקציב הביטחון במיליארדים''



לדבריו, ''מדינת ישראל צריכה גם היום תקציב אחראי שלא ידרדר את כלכלתה. אנחנו צריכים כסף כדי להתמודד עם כל האיומים הביטחוניים כמו דעאש, החמאס, החיזבאללה. המיליארדים שהשקענו בביטחון עד היום הצילו את כלכלת ישראל. ההשקעה בכיפת ברזל ובגדר ההפרדה איפשרו למשק לתפקד גם בימי המבצע האחרון ומנעו בריחה של השקעות''.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


אם אני לא טועה אז
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 15/09/2014 שעה 16:09) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תקציב הביטחון עומד על 60 מיליארד שקלים בערך .
מתוכם 20 מיליארד הם שכר ופנסיות .
הפנסיות הן לאנשים צעירים ובממוצע הרבה מעל השכר הממוצע בישראל .

איזה נזק ייגרם אם שנה אחת תקציב הביטחון יכלול רק הוצאות שוטפות ?
יחסכו בערך 30 מילךיארד שקלים וכל תמונת התקציב תיראה אחרת .

מן הזיוית הפוליטית התמיכה בליכוד ונתניהו באה בהעיקרה מהשכבה שנפגעה ותמשיך להפגע מהמדיניות הכלכלית של נתניהו .

תמהני מה תהייה התוצאה הפוליטית אם בשם הביטחון יפגעו עוד באנשים מעוטי ההכנסה ?

ולבסוף ברצוני להזכיר כי לדעתי הצד הצבאי הוא רק חצי הביטחון של ישראל . הצד השני הוא ילודה מוגברת וזה מוזנח .
_new_ הוספת תגובה



אם אני לא טועה אז
ע.צופיה (יום שלישי, 16/09/2014 שעה 1:33)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שכר ופנסיות מהממשלה אינן נחלת אנשי צבא בלבד, אלא של כלל העובדים במשרדים ,חברות וגופים ממשלתיים וחצי-משלתיים (אקדמיה, למשל).
יציאה מוקדמת לגימלאות לאנשים שעוסקים בביטחון נהוגה בכל העולם המערבי.הסיבה היא שהם, בניגוד לאחרים, מסכנים את נפשם בפרנסתם.
עדיף להיות מיעוט הכנסה מאשר מת.
הילודה בישראל, יחסית למיקומה הכלכלי בעולם, היא מהגבוהות.
_new_ הוספת תגובה



אם אני לא טועה אז
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שלישי, 16/09/2014 שעה 6:50)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ייתכן שהדבר נכון לגבי לוחמים בשדה הקרב .
אבל כל האחרים והם הרוב הם פקידים , מסגרים , מחסנאים , נהגים , מהנדסים , כלכלנים וכדומה .
אין הצדקה שיעבדו בשכר רק 25 שנים ויקבלו פנסיה 34 שנים בממוצע .

אמנם בישראל הילודה הכלל יהודית היא בערך סביב 3 ילדים לאשה יהודיה בממוצע
אבל בחישוב הכולל את השואה אנחנו בתחום של מינוס 5.000.000
_new_ הוספת תגובה



אם אני לא טועה אז
ע.צופיה (יום שלישי, 16/09/2014 שעה 9:23)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם יחידות שהם רק סיוע ללוחמה וגם יחידות עורפיות סופגות נפגעים. אמנם פחות אך הם מסתכנים יותר מפקיד משרד הפנים או סוור בנמל.
למיטב ידיעתי העלו את גיל הפרישה שיגיע בהדרגה ל-‏55. מנגד רצוי להגביל את סכום הכולל של פנסיה תקציבית ל-‏70%מהשכר המקסימלי לאותו תפקיד במערך המדינה. אם למשל מנכ''ל משלתי יכול להגיע עד כ-‏35,000 ש''ח בערך לחודש הרי כל מנכל או מקביל לו אינו יכול לקבל יותר מ-‏70% מכך.
יש אלופים, רב-אלופים וגם אחרים( שופטים, ח''כים) שמגיעים לסכומים פנטסטיים.
כל ''העולם במערבי'' כולל חלק מהמזרח הרחוק ''הולך'' אחורה עם הילודה. אנו חלק מעולם זה ומתנהלים בדומה.
אף אחד אינו יולד ילד לכיסוי גרעון ''כמותי''. זה לא אנושי.
_new_ הוספת תגובה



שאלה והערה
דוד סיון (יום שלישי, 16/09/2014 שעה 9:46)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. האם כוונתך שהפנסיה של חלק מזכאי פנסיה תקציבית זכאים
לה בזכות מספר משרות (למשל שרון קיבל פנסיה תקציבית בזכות
שרותו הצבאי, בזכות היותו חבר כנסת ובזכות היותו שר...)?

ב. למיטב הבנתי שיעור הילודה של היהודים בישראל ''הולך'' קדימה.
_new_ הוספת תגובה



שאלה והערה
ע.צופיה (יום שלישי, 16/09/2014 שעה 12:47)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. נכון. פורסם לאחרונה כי מופז, למשל, מקבל כמעט 60,000 ש''ח פנסיה. גם ברק משהו דומה, אולי יותר.
ב.זה מה שכתבתי.
_new_ הוספת תגובה



שאלה והערה
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום רביעי, 17/09/2014 שעה 8:46)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1 - שרות החובה מסתיים תיאורתית בגיל 21 .אם הפרישה היא בגיל 46 הרי שהאדם היה שכיר בצהל 25 שנים . תמורת זה הוא מקבל פנסיה 35 שנים לפי תוחלת של 81 שנים .
זה משהוא פסול לגמרי .

ענין הפנסיות הכפולות הוא נושא אחר .

2 - היה גידול עיקבי ואיטי במספר הלידות הממוצע לאשה יהודיה . והוא כעת בסביבות 3 .
מספר זה שונה בקבוצות האוכלוסיה היהודיות השונות .
אצל החרדים המספר היה 5.7 וכנראה יש שם ירידה קלה .
אצל החילוניים המספר שונה משנה לשנה והוא נע בין 1.9 עד 2.1
הממוצע אצל הדתיים והמסורתיים נמצא בין שני המוזכרים .

צריך לזכור כי ''בזכות'' לפיד קצבאות הילדים צומצמו אחרי צמצום קודם ואת התוצאות נראה בסטטיסטיקות העתידיות .

לפי הבנתי שנומקה כבר בעבר הגדלת התשלום לעידוד ילודת יהודים הוא צעד מועיל הרבה יותר מהגדלת תקציב הבטחון .
_new_ הוספת תגובה



שאלה והערה
דוד סיון (יום רביעי, 17/09/2014 שעה 10:41)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. עניין הפנסיות התקציביות הכפולות והמשולשות הוא הנושא.
ב. לפי מיטב זכרוני לא נימקת את הבנתך כי ''... עידוד ילודת יהודים הוא צעד מועיל הרבה יותר מהגדלת תקציב הבטחון'', במונחי עלות / תועלת תקציביים.

- מספר הלידות לאישה חרדית האחרון הידוע היה 6.53.
- מס' הלידות לאישה לא דתית/חילונית הידוע היה 2.07.
- מס' הלידות לאישה יהודיה היה 2.91 באותו המועד (ב-‏2012 הוא היה 3.04).
- שלושת המספרים האלה מבוססים על הערכות.
- הגידול במס' ילדים לאישה יהודיה המשיך למרות הקיצוץ בקצבאות הילדים.
_new_ הוספת תגובה



שאלה והערה
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שישי, 19/09/2014 שעה 8:19)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א - ההיקף של פנסיות כפולות קטן יותר מתשלומי פנסיה מוקדמת ופנסיות כפולות כוללות פנסיות מוקדמות .

ב - הגישה הפוכה . התקציב הוא הכלי ולא המטרה .
השאלה היא כמה ביטחון משיגים בסכום X אם הוא מופנה לרכישת נשק או לעידוד ילודה .

ג - במספרי הילודה יש תנודתיות מסויימת . 6.53 קרוב ל-‏5.7 2.07 קרוב ל 1.9 כך גם 3.04 קרוב ל-‏3 שצוין כמספר מקורב .

ד - לקיצוץ יש השפעה מושהית .

ה - לפי פרופסור דניאל כהנמן לא נכון להסיק מסקנות נרחבות מנתון בודד .
_new_ הוספת תגובה



שאלה והערה
בצלאל פאר (יום שישי, 19/09/2014 שעה 8:42)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין כזה דבר פנסיה כפולה. למיטב ידיעתי פורשי צה''ל, מערכות הביטחון ומשרדי הממשלה (חלקם של פורשי צה''ל בתוכם הוא כ-‏30# אבל דווקא הם המותקפים ביותר), מקבלים פנסיה תקציבית / צוברת רק החל מגיל 45 (עד לפני 15 שנים זה היה מגיל 42). פורשי צה''ל מקבלים את הפנסיה מיד עם פרישתם ויתר הגורמים רק מגיל 60 והלאה או אם נקבע בדין שיקבלו לפני כן (גם הסכמים קיבוציים שנתקבלו בפסיקת בית משפט נחשב לעניין זה).

היום סך מקבלי הפנסיה התקציבית מתקרל ל- 40% מכלל מקבלי הפנסיה מהמדינה וחלקם הולך ויורד כל שנה, כאשר מקבלי הפנסיה הצוברת הולכים וצוברים עוד ועוד עד שיישארו הללו בלבד.

והיה אם מקבל פנסיה כלשהיא יוצא לעבודה שנייה הוא ממשיך לקבל את הפנסיה שלו שמצטרפת למשכורותו ולכן הוא משלם על כולה בד''כ 50%. כמובן ששנות העבודה הנוספות שלו מצטברות לותק לפנסיה עד הגעה ל-‏70% מהמשכורת האחרונה, ולאחר פרישה מקבל הפנסיונר את הפנסיה הצבאית/משרד ממשלתי ואליה מצטרפת החלק היחסי הנוסף של הפנסיה מהעבודה השניה, תוך תשלום מס לפי מדרגות המס המקובלות.

זה לא פנסיה כפולה, אלא שתי פנסיות שנפרסות בטור ומקבילה לכל עובד אחר במשק שהיה נוהג באותה דרך. שהרי לא תאמר שמי שהחליף עבודתו 5 פעמים בחייו מקבל ''5 פנסיות כפולות''.
_new_ הוספת תגובה



אתה טועה
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (שבת, 20/09/2014 שעה 8:14)
בתשובה לבצלאל פאר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מי ששירת בצהל בשכר במשך 25 שנים מקבל פנסיה מגיל 45 עד מותו שזה 81 שנים בממוצע .
אדם כזה מתחיל עבודה אחרת בגיל 45 ועובד עד פרישה בגיל 67 וצובר פנסיה עבור 22 שנים .
מגיל 67 הוא ממשיך לקבל את הפנסיה הראשונה ואליה מתווספת הפנסיה השניה .
החישוב של 70% אינו שיכום של שנים או יותר מקורות . זו מיגבלה על כל מקור פנסיה בנפרד .

מי שעובד במקומות אזרחיים שונים אינו מקבל פנסיה בכלל עד גיל 67 ואז הוא מקבל פנסיה אחת בלבד שנצברה מתוך ההפרשות מכל המוקמות יחדיו .

תשלומי מס הם נושא אחר .
הדיון כאן הוא על התקבולים המוגזמים ולא על שיעורי המס .
מס משלמים עבור ההכנסה הכוללת .
_new_ הוספת תגובה



שאלה והערה
דוד סיון (יום שישי, 19/09/2014 שעה 12:07)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. הנושא היה ההפנסיות הכפולות והמשולשות ולא היקפן היחסי.
ב. גם כעת לא נימקת את הבנתך כי ''... עידוד ילודת יהודים הוא צעד מועיל הרבה יותר מהגדלת תקציב הבטחון'', במונחי עלות / תועלת תקציביים.
ג. הכתיבה שלך מעידה שאינך מתמצא בנתונים.
_new_ הוספת תגובה



שאלה והערה
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (שבת, 20/09/2014 שעה 8:22)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1 - התגובה שלי הייתה הראשונה ובה הזכרתי את שיעורי הפנסיה הגבוהים . לא את נושא הפנסיות הכפולות .
הערתי הראשונית הייתה כי הפנסיות של הפורשים מהצבא הם עומס גדול על התקציב וזה בערך 20 מייארד שקלים בשנה .

2 - אני אינני מתייחס לשיפור בעלות תועלת תקציבית כאשר אני משווה בין הוצאה צבאית להוצאה ילודתית .
להיפך
אני מודד את התועלת הקיומית של סכום X עבור הישראלים כשההשוואה היא בין הוצאה צבאית להוצאה ילודתית .
זאת כתבתי גם קודם .

3 - אני מתמצא בנתונים אף כי אינני בודק אותם מחדש בכל שעה .
_new_ הוספת תגובה



שאלה והערה
דוד סיון (שבת, 20/09/2014 שעה 13:21)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. מההתחלה, מהכותרת ''שאלה והערה'' הראשונה, ההתייחסות שלי היתה לעניין הכפילות בפנסיות בלבד. זה היה ונשאר הנושא אליו התייחסתי ואתייחס.

ב. תועלת קיומית מהוצאה תקציבית היא גם תועלת תקציבית.

למרות דבריך כעת, עדין לא נימקת את הבנתך כי ''... עידוד ילודת יהודים הוא צעד מועיל הרבה יותר מהגדלת תקציב הבטחון'', במונחי עלות / תועלת תקציביים.

ג. עצם הצגת מספרים ממאגר נתונים אינם עדות להתמצאות בקשר שבין המספרים. לכן כתבתי כי ''הכתיבה שלך מעידה שאינך מתמצא בנתונים''. אם תבדוק תראה שיש בסיס לדברי.
_new_ הוספת תגובה



שאלה והערה
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 22/09/2014 שעה 7:27)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א - ענין הפנסיות הכפולות הוא תוצאה ישירה של תשלומי פנסיה טרם גיל הפרישה הכללי שהוא 67 היום והיה 65 בעבר . זה לגברים . לנשים יש שוני מסויים .

ב - אקח דוגמה להבהרת עמדתי מנתון שמדובר בימים אלה - 6 מיליארד שקלים תוספת לתקציב הבטחון .
בדרך כלל או לייתר דיוק לא שמעתי אחרים מציגים קריטריון לקביעת ''כמות הביטחון'' .
לכן אני קובע קריטריון עד שייקבע אחר והוא המספר העודף של יהודים כתוצאה מפעולות הממשלה ושלוחיה .

קיימת ילודה של יהודים כפי שהיא במצב היים וכך גם תמותה .
במלחמה יש תוספת תמותה . גם בשואה הייתה תמותה מוגברת של יהודים . מוגברת מאד .
ניתן להעריך בצורה מושכלת את מספר היהודים שחייהם ניצלו בזכות כיפת ברזל וגם עלות המוצר ידועה .
כך מקבלים תוצאה מחושבת של עלות חיי יהודי ניצול בזכות אותה מערכת .
אם ינהיגו תשלום מעודד ילודה של נניח 1000 שקלים בחודש עבור ילד יהודי שלישי עד גיל 18 שנים העלות היא 216.000 שקלים ליחיד .
כלומר תמורת 6 מיליארד שקלים באופן חד פעמי נקבל 27.777 ילדים מעבר למצב הרגיל .

ואז אני שואל
כמה יהודים יינצלו חייהם תמורת 6 מיליארד שקלים תוספת למשרד הבטחון ?
_new_ הוספת תגובה



שאלה והערה
דוד סיון (יום שני, 22/09/2014 שעה 9:47)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ב. 1,000 כפול 18 זה אכן 216,000.
ב.1 לא הבהרת:
- האם תשלום על עידוד ילודה משולם לפני או אחרי לידת הילד השלישי.
- לא הבהרת מדוע התשלום הזה (1,000 לחודש) יוסיף ילד למשפחה (למדינה).

ב.2 יש כמובן שאלות נוספות כמו ההנחה שתוספת של 27,777 ילדים היא בעלת תועלת קיומית גבוהה ממה שמספק 6 מיליארד בתקציב הביטחון.
- הרי שינוי בגודלה של אוכלוסיה הוא רק משתנה אחד שקובע תועלת קיומית, וכו'.
_new_ הוספת תגובה



שאלה והערה
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 22/09/2014 שעה 11:05)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ב 1 - התשלום שאני מציע הוא מתאריך החקיקה והלאה .
עבור ילד ראשון ושני אני מציע לא לשלם בכלל .
תמריץ כלכלי מסייע להגדלת הילודה כפי שחסר כלכלי מפריע .
זה לא נכון ב 100% אבל נכון במידה מסויימת .

ב 2 - יש 3 מצבים
A - תמותה וילודה שווים . מצב של גודל אוכלוסיה קבוע אבל בפועל זה נדיר ביותר מסיבות סטטיסטיות .
B - תמותה גדולה מהילודה . מצב של התכווצות האוכלוסיה מצב כזה מביא לאורך זמן להיעלמות .
C - ילודה גדולה מהתמותה . מצב של גידול אוכלוסין ולאורך זמן יוצר אוכלוסיה דומינננטית .

זהוא עיקרון מתמטי

אצל כל צורות החיים מחיידקים ווירוסים דרך צמחיה , דינזאורים ויונקים זה העיקרו התקף .

עיקרון זה עומד בבסיס התיאוריה הדרויניסטית והוא מתקיים בכל נקודת ספציאציה .
הטענה של דרוין היא שנקודות ספציאציה נוצרות באופן אקראי והברירה הטבעית גורמת ליותר או פחות תמותה באופן יחסי לילודה . השינוי בילודה הוא חלק מהספציאציה .
_new_ הוספת תגובה



שאלה והערה
דוד סיון (יום שני, 22/09/2014 שעה 13:50)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ב.1 האם כוונתך שמרגע שנולד הילד השלישי המשפחה מתחילה לקבל 1,000 ש' כל חודש?
-- לפי תגובתך המספר הוא לא 27,777 ילדים. אז מדוע נקבת במםפר הזה?
-- התוספת המתמטית לאוכלוסיה קטנה משיעור התמותה באופן משמעותי.
-- התנאי המספרי (C) הוא רק משתנה אחד מתוך כמה שמשפיעים על תועלת קיומית, במיוחד כאשר מדובר בבני אדם.

ב.2 קיימות תיאוריות נוספות שרלוונטיות לברירה הטבעית של אוכלוסיות, במיוחד לאוכלוסיות של בני אדם, שאינך לוקח בחשבון. כבר היינו בסיפור הזה.

ג. בלי שתיקח בחשבון את התאוריות האלה הטיעון המתמטי שלך חייב להשתנות.
ד. עדין לא הראית שהוצאה ביטחונית לא יכולה לספק תועלת קיומית גבוהה יותר מהוצאה על עידוד ילודה. לכן גם אם כל טענותיך ''המתמטיות'' נכונות עוד לא הראית ''כי ''... עידוד ילודת יהודים הוא צעד מועיל הרבה יותר מהגדלת תקציב הבטחון''.
_new_ הוספת תגובה



שאלה והערה
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שלישי, 23/09/2014 שעה 6:37)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ב1 - כן .
-- 27.777 מתייחס אך ורק לדוגמא של 6 מיליארד שקלים לתקציב הביטחון אשר נמצא כרגע בדיון . אין זה מספר רב שנתי . הוא רק דוגמא חשבונית .
-- לא הבנתי חלק זה
-- בסיכום הכללי של כל המשתנים מכל הסוגים מה שקובע קיום של קבוצה לאורך זמן הוא היחס בין כמות הילודה והתמותה .
מספר עצי האורן יגדל אם ''ייוולדו'' יותר עצי אורן מאשר ''מותם'' ולהיפך .
סיבת ''המוות'' לא רלוונטית .
וכך גם בני אדם .

ב2 - כל סיבה שנדמה לי שאתה חושב עליה היא רק סיבה לילודה או לתמותה אבל הסיכום של כל הגורמים בא לביטוי בתוצאה החשבונית כמוזכר .

ג - תן דוגמא .

ד - ברגע זה ובדיון זה לא חשוב אם אני מוכיח את טענתי . החשוב הוא שדיון כזה לא מתקיים בציבור הרחב .
לפי תחושת בטן ולפי הדוגמא של ההוצאה לכיפת ברזל ייתכן שאני צודק לפחות בייחס לחלק מההוצאה הביטחונית .

מעולם לא ניתנה תשובה אפילו לא מקורבת לשאלה כמה חיי אדם ניצלו בזכות תוספת X לתקציב הביטחון .

שים לב כי באניות למשל יש הוצאה לסירות הצלה . זו ניראית מיותרת כל עוד לא נעשה בסירות שימוש .
מצד שני אפשר לשאול מה היא ההוצאה הכוללת העולמית למימון סירות הצלה וכמה בני אדם אכן ניצלים תודות לשימוש בסירות אלה .
הדיון עצמו הוא החשוב ולא השאלה אם צדקתי בהשערה המיספרית .
_new_ הוספת תגובה



שאלה והערה
דוד סיון (יום שלישי, 23/09/2014 שעה 8:58)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ב.1 השפעת המענק לאחר לידת הילד השלישי היא אחרת מאשר אם הוא מתקבל לפני.
-- לפי מה שכתבת תוספת הלידות נמוכה מ-‏27,777 ולכן עליך ''לקבוע'' מספר אחר.
-- אם התוספת קטנה (שקטנה מ-‏27,777) באופן משמעותי משיעור התמותה היא חסרת משמעות מבחינת התועלת הקיומית.
-- טענתך איננה נכונה (בעיקר בקשר לתועלת קיומית).

ב.2 לא נכון (ראה סעיף הבא).

ג. חלק מההיסטוריה של העם היהודי (דיון 7615) היא דוגמה שלא רק הגודל (וגידול) קובע כפי שאתה טוען.

ד. בהנחה שכל מה שטענת עד עכשיו נכון, חישוב צד אחד של המשוואה לא מוכיח כלום.

אינך יכול להשתמש בטיעון שמעולם לא נתנו לך תשובה... ובמקביל לטעון שפתרת את המשוואה על ידי קביעה שערכו של משתנה עיקרי הוא 0.

-----

אתה צודק שהדיון עצמו חשוב. אלא שאז יש לזכור שישנם עוד סעיפים תקציביים שמשפיעים על התועלת הקיומית ועליך ללקחת גם אותם בחשבון.
_new_ הוספת תגובה



שאלה והערה
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום רביעי, 24/09/2014 שעה 10:56)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני חוזר שוב - 27.777 מתייחס רק לששה מיליארד שהוזכרו בדיון על תקציב הביטחון .
כאשר העידוד הוא בשיעור קבוע ורצוף לכל הלידות מספר 3 ההשפעה היא להערכתי הולכת וגדלה .
למשל
בשנה הראשונה היא 12.000 עבור בכל יילוד כזה . 50.000 לידות נוספות תעלינה 600.000.000 בשנה הרשונה .
בשנה השניה העלות היא 1.2 מיליארד והתוספת תעמוד על 100.000 לידות נוספות

בשנה ה-‏18 העלות תהייה 11 מיליארד והתוספת המצטבת היא 900.000 ילדים .
זה מספר משמעותי מאד .
אחרי השנה ה-‏18 תהייה התייצבות של הוצאה שנתית של 11 מיליארד ותוספת ילודה שנתית 50.000 .

תסביר בבקשה מדוע גידול בילודה אינו מגדיל את הסיכויים הקיומיים .
======
אני לא טוען שרק הגודל קובע . אני טוען שפיחות מתמשך מביא לכליה .
ההיסטוריה היהודית מפותלת מאד אך לאורך זמן נעשינו עם קטן בכלל וקטן יחסית בהחלט .
המיידע על שורה ארוכה ביותר של יצורים חיים מראה שזה מוביל לכליה .
======
ד - לא מובן לי למה כוונתך . מהוא הצד השני ?

=========
האופן שבו בוחנים מצבים או בעיות בצורה מושכלת הוא על ידי בדיקת כל אחת מההשפעות .
בהחלט יש גם השפעות אחרות , אך לדעתי הנסמכת על עולם היצורים החיים הילודה בחוסר או בעודף כלפי התמותה היא הכוללת את כל שאר ההשפעות .
_new_ הוספת תגובה



שאלה והערה
דוד סיון (יום רביעי, 24/09/2014 שעה 15:13)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התחלת בטענה (תגובה 174382): ''לפי הבנתי שנומקה כבר בעבר הגדלת התשלום לעידוד ילודת יהודים הוא צעד מועיל הרבה יותר מהגדלת תקציב הבטחון''.

אחר כך הצגת חישוב כמה ילדים יתווספו בעידוד של 6 מיליארד שקלים (תגובה 174414): 27,777. אח''כ טענת כי ''זה לא נכון ב 100% אבל נכון במידה מסויימת'' (תגובה 174417). ההנחה המובלעת בסיפור הזה היא שתוספת ילדים (ובעקבות כך גידול העם) יש בה תועלת קיומית. לדעתי זו הנחה לא נכונה כי תועלת קיומית היא משתנה שתלוי בעוד גורמים. אבל לצורך הדיון המשכתי. אני מציע שתפסיק לשנות את הדוגמה הזאת.

הערתי כי חלק מההיסטוריה של העם היהודי (דיון 7615) היא דוגמה שלא רק הגודל (וגידול) קובע כפי שאתה טוען. כוונתי ללפחות 1500 שנים. ומאז המאה ה-‏15 הוא גדל פי 13. עם קטן לא עם קטן התועלת הקיומית שלו שמרה עליו. עוד תמיכה בטענה שתועלת קיומית היא משתנה שתלוי בעוד גורמים חוץ מגודל.

המידע על בעלי חיים אחרים לא בהכרח רלוונטי:
א. השוואות עם עולם היצורים החיים האחרים רלוונטיים, אם בכלל רק ביחס לאנושות כולה.
ב. העם היהודי הוא דוגמה שנוגדת את טענותיך שתועלת קיומית נפגעת כאשר העם קטן והולך.

בקשר ל-ד': עדין לא הראית שהוצאה ביטחונית לא יכולה לספק תועלת קיומית גבוהה יותר מהוצאה על עידוד ילודה. לכן גם אם כל טענותיך ''המתמטיות'' נכונות עוד לא הראית 'כי ''... עידוד ילודת יהודים הוא צעד מועיל הרבה יותר מהגדלת תקציב הבטחון''.

- הטענה שלך היא:
''תועלת קיומית מהוצאה על ילודה (27,777)'' > ''תועלת קיומית מהוצאה על ביטחון''.
לא הצגת כל ערך לצד השמאלי של אי השוויון הזה. בלי להציג אותו אינך יכול לטעון שהוא קטן יותר.
- מה שעוד חסר בניתוח שלך הם הגורמים האחרים שמשפיעים על תועלת קיומית בשני צידי אי השוויון.

בקיצור: המידה שבחרת לתועלת קיומית לוקה בחסר. אבל גם התעלמות מהבעיה הקשה הזאת עוד לא הצגת כל ערך לתועלת הקיומית מהקצבה לביטחון. לכן הטענה הבסיסית שלך מופרכת.
_new_ הוספת תגובה



שאלה והערה
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שישי, 26/09/2014 שעה 6:54)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1 - אין שום ספק כי עודף ילודה על תמותה מגדיל את העם וכי חסר ילודה על תמותה מקטין את העם . זה טיעון מתמטי טהור .
2 - לגבי זמנים שעברו ברור כי כאשר העם עבר תהליך הקטנה או גידול זו תוצאה של סעיף (1)
3 - זה נכון אפילו לגבי התבוללות , אבל אני מבקש לא להתחיל כרגע דיון נוסף .
4 - הבנתי את אי השוויון שהצגת .
הנה הערכות ראשוניות לגביו .
יש לזכור כי אין לי נתונים מדוייקים לגבי הוצאות הביטחון ב-‏66 שנות המדינה ובמיוחד לאור העובדה כי היו שנים של אינפלציה .
לכן אני מעריך כי בערכים של היום ובשיעור ממוצע על פני 66 שנים הוצאות הביטחון הם 30 מיליארד שקלים בממוצע . ניתן להציג הערכה אחרת , אבל בוא נתחיל מכאן .
כמוכן מספר תושבי ישראל היהודים היה 650.000 עם קום המדינה וכעת מעל 6 מיליון . לכן אני מעריך שהממוצע הוא 3.5 מיליון . שוב - ניתן להציג מספר אחר , אבל בוא נתחיל מכאן .
כלומר ההוצאה השנתית הממוצעת ליחיד היא 8570 שקלים .
לאורך כל התקופה זה כפול 66 שנים . כלומר 565.700 שקלים .
וזה שיעור עצום .
כמה הוציאו לבריאות ?
ומה ערכו הכלכלי של אדם אחד ?
אם השכר הממוצע הוא 70.000 בשנה וגודל משפחה ממוצע הוא 4 נפשות אז עלות גידולו של כל ילד היא 17.500 ובמשך 18 שנה זה 315.000 שקלים .
תשווה זאת להוצאות הביטחון .
כמוכן יש לזכור כי לפי ההצעה שלי התוספת השולית עבור ילד שלישי היא 216.000 .
הוצאות הביטחון למשך 18 שנה ליחיד בממצוע הוא 155.000 .
אבל אנשים חיים בממוצע 80 שנה וההוצאה הכוללת לביטחון היא 685.000 שקלים .

אין לדעתי שום ספק כי ההוצאות של ישראל לביטחון צבאי גבוהות מדי .
_new_ הוספת תגובה



שאלה והערה
דוד סיון (יום שישי, 26/09/2014 שעה 8:09)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. אתה עוסק בכל מיני חשבונות שאינם רלוונטיים - אינם תומכים בשתי טענותיך:
- ''... התשלום לעידוד ילודת יהודים הוא צעד מועיל [מבחינה קיומית] הרבה יותר מהגדלת תקציב הבטחון''.
- שתועלת קיומית נמדדת על ידי שיעור הגידול של אוכלוסיה אנושית הנובע מהוצאה תקציבית X.

ב. גם אם מקבלים את כל ההנחות שלך עדין לא הראית כי
''תועלת קיומית מהוצאה על ילודה (27,777)'' > ''תועלת קיומית מהוצאה על ביטחון''.

ג. את נתוני תקציב המדינה ניתן למצוא באתר של האוצר. לדוגמה את הצעת התקציב לשנים 2013 ו-‏2014 כפי שהיו ביוני 2013 אפשר למצוא בקישור הבא: http://mof.gov.il/BudgetSite/statebudget/BUDGET2013_...
_new_ הוספת תגובה



מה רע בתקציב בטחון גדול?
עוז פרידמן (יום רביעי, 17/09/2014 שעה 19:45)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יהיה לנו יותר בטחון אסטרטגי: צבאי וכלכלי.
ואם ביטחון היה יור ילדים, אז כבר מזמן היינו מפסידים לערבים. ילדים זה עניין פרטי של ההורים. המדינה לא צריכה להתערב.
_new_ הוספת תגובה



מה רע בתקציב בטחון גדול?
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שישי, 19/09/2014 שעה 8:26)
בתשובה לעוז פרידמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תקציב בטחון גדול כשלעצמו אינו רע .
הוא רע אם הוא על חשבון צמצום תקתיבים אחרים .
פחות רפואה זה רע .
פחות חינוך זה רע .
פחות דיור זה רע .
פחות תחבורה זה רע .

אמנם ילודה וגידול ילדים זה ענין של ההורים
אבל הוא גם ענין לאומי .
בדיוק כמו שרצח יהודים ע''י הגרמנים הוא ענין אישי ובכל זאת לאומי .

ילודה היא בהחלט תחרות , אמנם סמויה אבל תחרות .
אם היהודים יולידו נניח ילד אחד לכל אשה אז הדור הבא יהייה חצי וזה שאחריו רבע וכן הלאה .
אם הערבים (או היהודים) יולידו נניח 4 ילדים לכל אשה אז הדור הבא יהייה כפול וזה שאחריו פי 4 וכן הלאה .

זו דוגמה ומספרים אחרים ייתנו תוצאות אחרות
אבל העיקרון נישמר - ללא ילודה מספקת כל קבוצה - כזו ת י ע ל ם .
_new_ הוספת תגובה



מה רע בתקציב בטחון גדול?
בצלאל פאר (יום שישי, 19/09/2014 שעה 8:58)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הטענה כאילו תקציב ביטחון גדול גורע מתקציבי הבריאות, חינוך, תחבורה וכו' היא שיקרית ואינה עומדת בניסיון העבר. זה הכל פוליטיקה. להיפך, כשמקצצים בביטחון אז באוצר ממהרים ומקצצים עוד קצת גם במשרדים האחרים. אז גם הפעם אזרחי ישראל לא אוכלים את הלוקש הפופוליסטי הזה.

תקציב הביטחון לשנה הבאה עומד כעת למיטב זיכרוני על כ-‏54 מיליארד ש''ח לאחר שקוצץ מעט. התקציב הזה לא כולל את 9 מיליארד הש''ח שנדרשים כדי לשלם על ''צוק איתן'', שהמימון החלקי שלו ייעשה מעתודות הכסף של המדינה והחאר מגביית מיסים לפי שיעור צמיחה של כ-‏2.2%.

תקציב צה''ל מתוך תקציב הביטחון מגיע לכ-‏23 מיליארד ש''ח. משרד הביטחון דורש בעצם עוד כ-‏3 מיליארד ש''ח לקידום פרוייקטים תשתיתיים ופיתוח אמצעי לחימה חדשים שייצורם נעצר בשנים האחרונות.

כלומר, תוספת התקציב לא באה כדי לשלם למשכורות או לפעילות שוטפת אלא באה להרחיב את העבודה בתעשיות הביטחוניות (עשרות תעשיות), תעשיות תומכות (בערך כ-‏2000 חברות שמייצרות עבור התעשיות המובילות). כלומר, מדובר כאן בהזרמת כסף למשק, דבר נכון מבחינה כלכלית למשק שפעילותו הולכת ומצטמצמת לאט לאט. אם יש דבר חיובי לעשותו עכשיו היא דווקא להגדיל את הגרעון המתוכנן בתקציב עד ל-‏3% ובהזרמת פעילות משקית משמעותים למשק עצל. פעילות אלפי בתי העסק תזרים כספים גם מחוצה לקבוצה הגדולה כשלעצמה וכמובן שתעסיק יותר עובדים, ובכך יותר כסף יזרום ליותר ידיים. מכאן שגם הרכש המשפחתי יישאר בהיקפו או אפילו יצמח, דבר שיקרין את הפעילות לכל תחומי המשק.

יותר פעילות עסקית משמעה יותר מס לקופת המדינה, ובכך משרד האוצר יוכל לגבות יותר כספים (גם בגלל הרחבת הפעילות המישקית וגם בגלל הרחבת האכיפה).

כלומר, נכון עכשיו להרחיב מעט את התקציב למגבלות גרעון מתוכנן של 3%, פיזור התקציב הנוסף רק למנועי צמיחה כמו מפעלי הביטחון, תשתיות כבישים ופיתוח עירוני, חקלאות, מכוני מחקר עצמאיים ואקדמאיים.

תאמין לי שאם הדבר הזה ייעשה אז שהרבה זוגות צעירים יהיו כל כך שמחים שמיד ימהרו ויעשו עוד ילד.
_new_ הוספת תגובה



מה רע בתקציב בטחון גדול?
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (שבת, 20/09/2014 שעה 8:31)
בתשובה לבצלאל פאר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

משפט הפתיחה שלך אינו אמת .
תקציב המדינה הוא סל גדול . הדיון אינו על גודל הסל . זה דיון אחר .
גם השקעות בפיתוח הם נושא אחר .

מתוך הסל הזה מעבירים כספים ליעדים שונים .
כאשר מגדילים העברה אחת זה אוטומטית מקטין את ההעברות האחרות . זה ענין מתמטי בסיסי .
לכן
הגדלת תקציב הבטחון מקטין תקציבי בריאות , חינוך , דיור וכו'
ניתן לרמות חסרי ידע בחשבון על ידי הוספה מספרית לתקציב הבטחון בלי לשנות את התקציבים האחרים ובכל זאת במונחי כח קניה זו הקטנה שלהם .

אזרחי ישראל אוכלים כמעט כל לוקש .
_new_ הוספת תגובה



מה רע בתקציב בטחון גדול?
דוד סיון (שבת, 20/09/2014 שעה 13:32)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני חושב שכוונתך היא 'שהוספה לתקציב הביטחון בלי שינוי בתקציבים אחרים' יקטן גודלם היחסי בסך התקציב.

במקרה כזה התוספת בביטחון היא על חשבון תוספת בנושאים אחרים. הוספת 1 שקל לתקציב הביטחון היא כמו אי-הוספת 1 שקל לנושאים האחרים.
_new_ הוספת תגובה



מה רע בתקציב בטחון גדול?
עוז פרידמן (יום שישי, 03/10/2014 שעה 9:52)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה מבלבל - בודאי כשהנאצים יצאו לדרך השמדת העם היהודי זה היה עננין לאומי ופרטי לכל אחד שנרדף. אבל איך המדינה יכולה להוליד יותר יהודים? היא צריכה בעצמה להפרות את הנשים היהודיות במחלקות מיוחדות בביה''ח?

שנית, איך הממשלה יכולה לשלם רק ליהודים ולהפלות לרעה את האזרחים הערבים? או שאתה רוצה גם לעודד את הילודה הערבית בישראל?
_new_ הוספת תגובה



שאלה אחת רצינית ואחת מגוחכת
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שישי, 03/10/2014 שעה 10:28)
בתשובה לעוז פרידמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המדינה אינה יולדת . המדינה יכולה להקצות סכום כספי לעידוד ילודה .
כפי שכתבתי לדוד סיון . למשל 1000 שקלים תמיכה חודשית עבור הילד השלישי ורק עבור השלישי , עד גיל 18 שנים .
מי שרוצה משתמש ומי שלא - לא .
זה באופן ישיר . יש דרכים נוספות שכולן עידוד ממשלתי אך לא הפריה ממשלתית כפי ששאלת בגיחוך ...........

אין ולא תהייה אפליה לרעה של ערבים או אחרים .
קצבת ילדים לפי הצעתי תהייה אפס לכל האוכלוסיה .
ההקצבה של 1000 שקלים היא במסגרת שיקום העם היהודי .
אם הערבים יירצו גם כן עליהם תחילה לעבור השמדת עם................
_new_ הוספת תגובה



שאלה אחת רצינית ואחת מגוחכת
עוז פרידמן (יום שישי, 03/10/2014 שעה 15:59)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עדיין לא הסברת בדיוק איך המדינה תשלפ רק על ילדים יהודים ותפלה את הערבים?
_new_ הוספת תגובה



שאלה אחת רצינית ואחת מגוחכת
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (שבת, 04/10/2014 שעה 18:32)
בתשובה לעוז פרידמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה אינך מבין ?
לפי הצעתי יהיה חוק של הקצאת כסף לשיקום העם היהודי על ידי ריבוי ילודה .
מי ששיכים לעם היהודי ויולידו ילד שלישי יקבלו עבורו קיצבה .

אין בזה שום אפליה כלפי הערבים .
הם לא עברו שואה אלא להיפך .

בזמן שהעם היהודי התכווץ מ-‏18 מיליון אל 12 מיליון
העם הערבי שהתגורר בארץ ישראל גדל מחצי מיליון לשמונה מיליון .
_new_ הוספת תגובה



צודק ב-‏100%
ע.צופיה (יום שלישי, 16/09/2014 שעה 1:29) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ורק לפני חודשיים קיבלנו תזכורת מכאיבה לכך.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי