|
מכתבים לשופטים | |||||
סמרטוט אדום / גדעון ספירו (שבת, 10/08/2013 שעה 8:00) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
אתה הבנת את זה ברוך? | |||
|
|||
ספירו, האדם העליון מבקר, מגנה ונוזף בשופטי ישראל. לי זה ברור. חסיד ''האדם העליון'', גם יליד המדינה שהולידה את המושג הזה, רואה את עצמו מעל כולם. זה שהוא פשיסט קטן כבר כתבנו? כתבנו. | |||
_new_ |
קצת רדוד | |||
|
|||
הכותב מבלבל את הכיבוש עם פשעי אלימות שונים. הוא מנסה בכל מאודו להגיע למצב בו איש מהקוראים לא יסכים איתו ובדרך־כלל מצליח. אז בואו נפריד בין דברים. יתכן שהכיבוש הוא עוולה, אבל כיבוש שטחים במלחמה אינו פטנט ישראלי ולא נגזרת ממנו התעמרות באוכלוסיה המקומית. לדעתי הכיבוש הוא מוצדק לגמרי, דבר שאמור לחזק אם חובות הכובש כלפי הנכבש, ובזה אנו כושלים. דרישתו של מר ספירו לפסול את השופט נעם סולברג בשל העובדה שהוא גר בשטחים שיש לגביהם מחלוקת היא הבל. דרישתו לגזור עונשים הולמים במקרי אלימות היא צודקת. הבעיה היא שלא הוא ולא קוראיו עושים את ההבדלה הזו. מכאן הוא כבר עובר לשטויות. לינץ' הוא פעולה אלימה של המון המוציא להורג אדם בלי הליך משפטי, בטענה כי אותו אדם ביצע פשע. ג'מאל ג'ולאני לא נפל קורבן ללינץ' אלא לאלימות גזענית קשה. עדן נתן־זאדה היה קורבן לינץ' לכל פרטיו ודקדוקיו. הוא נרצח על־ידי ההמון בעת שהיה כבר נתון באזיקי המשטרה, דבר שהכותב אינו מציין, אם מתוך בורות ואם מתוך כוונה. שונה המצב ממצבו של ברוך גולדשטיין למשל, שאכן נהרג בזמן שביצע פשע גזעני. במקרה ההוא לא הועמד איש לדין, היות שטענת ההגנה העצמית היתה ברורה. מן הצדק היה שמחבלים כברוך גולדשטיין ועדן נתן־זאדה יוצאו להורג בהליך משפטי מסודר, אך היות שאיננו טורחים לעשות זאת במקרה של מחבלים הרוצחים יהודים מסיבות גזעניות, זה יהיה לא עקבי לעשות זאת דווקא ליהודים. אגב, מחבל שרצח יהודים ישתחרר אי־פעם תמורת הסכמת המנהיג הפלשתינאי התורן לשיחות שלום (קיצור של האמת: „הסכמת” ה„מנהיג” ה„פלשתינאי” התורן לשיחות „שלום”). יהודי שרצח ערבים יישא בעונש. זו כמובן לא סיבה לגזור מלכתחילה עונש מגוחך ובנקודה זו אני מסכים עם הכותב. מבצעי הלינץ' במחבל עדן נתן־זאדה הורשעו בנסיון הריגה. אמנם לא קראתי את הכרעת הדין אך על פניו זה נראה כקשקוש ונסיון לרצות את ההמון. לא היה כאן *נסיון* הריגה משום שהמחבל מת. היה כאן רצח של מחבל. רצח. לא הריגה, לא נסיון לרצח ולא נסיון הריגה. אותו פשע שבגינו נדון יורם שקולניק למאסר עולם (ושוחרר באופן מביש לאחר 8 שנים). לסיכום: עבירות אלימות בקו הירוק ומחוצה לו לא נענות בענישה מתאימה על־ידי המערכת המשפטית, שמועלת באופן קבוע בתפקידה כלפי ציבור האזרחים וכלפי הנכבש הנתון למרותה. אין לכך שום קשר ללגיטימציה של הכיבוש עצמו. | |||
_new_ |
על פי ציטוטים מפסק הדין שהושמעו בטלוויזיה | |||
|
|||
לא יכלו השופטים לקבוע שמותו של נתן זדאדה נגרם בגלל פעולה של הנאשמים או של אחרים . מאידך השתכנעו השופטים שהייתה כוונה מצד הנאשמים לכן הפסיקה היא ''ניסיון'' . | |||
_new_ |
רופא משכמו ומעלה | |||
|
|||
לעניין זיכויו של ד''ר אלכסנדר רוטנמר מביצוע מעשה מגונה בילדה בת 13: קודם כל זיכרו את השם: ד''ר אלכסנדר רוטנמר, מרפאת קופת־חולים מאוחדת בישוב תל־ציון. זהו רופא טוב עד כדי כך שהוא מוכן לבדוק ילדות בנות 13 ללא הוריהן ובניגוד לחוק. הוא גם רופא יסודי. גם כאשר מתלוננים על כאבי אוזניים הוא בודק את החזה ואת הבטן התחתונה. מכן ואילך יש קצת הבדלי גירסאות: האם הוא נגע בחזה בידיו או רק הניח עליו סתטוסקופ? האם אצבעו נכנסה לאבר המין של הנערה או לא? השופט לא הצליח להכריע בין הגירסאות למרות שאני שותף לדעת הכותב שההכרעה לא נראית קשה במיוחד, אבל החלק הרלוונטי הוא זה: „לנוכח העובדה כי שתי הגרסאות אינן יכולות להתיישב זו עם זו, די בגרסה המהימנה שמסר הנאשם ובראיות התומכות שנמצאו לה, כדי ליצור בנסיבות מיוחדות אלו ספק סביר המחייב את זיכויו מחמת הספק”. אז הכל בסדר. אתם יכולים לקחת את בניכם – ובעיקר את בנותיכם – למרפאת ד''ר רוטנמר בתל־ציון. גם בית המשפט זיכה מחמת הספק, אז מי אנחנו שנחשוב אחרת? הכרעת הדין שוכנת בכתובת http://www.haaretz.co.il/st/inter/Hheb/images/hachra... | |||
_new_ |
פצצות ''זרחן לבן'' | |||
|
|||
א. הפצצות חוקיות לפי כל אמנה שהיא. החוק הבינלאומי ודיני המלחמה אינם אוסרים על שימוש בפצצות זרחן בעת מלחמה. דרך אגב, השם הנכון של הפצצה הזאת הוא '' בפצצות עשן המבוססות על זרחן לבן'', אבל עיוות שמה בכוונה תחילה נעשית במטרה להעלים את האמת ולהבליט את השקר. אני בכל מקרה אמשיך כאן להשתמש בביטוי ''זרחן לבן'' משום שכל הטוען עשה שימוש בו וגם משום שכשל הטוען ולא שם לב שבעצם השם הזה הוא שם די אובייקטיבי ולכן אפשר לעשות בו מניפולציות בציבור חסר יכולת ההבחנה. ב. ההגבלה היחידה אוסרת ירי פצצות זרחן (כמו כל פצצה אחרת) באופן מכוון על מטרות אזרחיות. (האם לדעת גדעון ספירו החמאס הפנים את זה?). מנגד, מה חשיבותן של אמנות אם ייעודן של פצצות בכלל היא לפגוע ולחסל באוייב? טענת בצלם היא שהזרחן ''שורף כל דבר שאיתו הוא בא במגע''. השאלה הנגדית היא: ''ולשם מה המציאו פצצות?'' פצצת ט.נ.ט סדירה ורגילה הורסת כל דבר גם אם היא לא באה במגע עם הנפגע (גלי הדף, ריקושטים), אלא רק נופלת ברדיוס מסויים ממנו. אז אולי צריך להוציא גם את הט.נ.ט ממחסני הצבאות? (אני בהחלט בעד להוציא כל נשק חם וקר מכל הצבאות בעולם. השאלה הפרקטית היא, האם זה ניתן לביצוע?). מנגד, אינני חושב שיש לחמאס אישור לשגר מתאבדים ורקטות למרכזי בילוי ופעילות של אזרחים בישראל. זה מנוגד לחוק ולמוסר (אבל תואם בהחלט את מטרותיהם האידיאולוגיות). אם כן למה צריכים לעבור על זה בשתיקה? ג. צה''ל השתמש בפצצות הזרחן הלבן לשם מיסוך להגנת חיילי צה''ל ובשל כך הפצצות הושלכו במשורה בשטחים פתוחים ולא באיזורים מיושבים. אם כן מדוע ארגוני השמאל ייחדו את פעילותם כנגד פצצה זו שכמעט ולא פגעה בעזתים בשעה שפצצות אחרות פגעו הרבה יותר? אני משער שארגוני השמאל ניטפלו לפצצה משום שעשתה אימפקט גדול ביותר בסרטוני הטמבלויזות בעולם, לעומת דלות הפגיעות שלה באזרחים עזתים (שכן צה''ל השתמש בפצצות במשורה ולאחר בדיקה מקדימה) ומאחר ושמה מכיל ביטוי זוהר ''זרחן'' שמעורר קונוטציה של נשק כימי האסור לשימוש לפי אמנות בינ''ל עליהן חתומה גם ישראל, וכל זה שימש פלטפורמה מעולה להפצת האידיאולוגיה של ארגוני השמאל תוך מיצוי הפגיעה בישראל. ד. אין נתונים ברורים ומדויקים בנוגע למספר ההרוגים והפצועים מזרחן במהלך המבצע, בין השאר מאחר שקשה להבחין בין פגיעת פצצת זרחן לבין פגיעת פצצת חנ''ם שלעיתים גורמת לשריפה במטרה ומסביבה. בנוסף, הרופאים בבתי החולים בעזה לא ידעו לאבחן את הגורם לפגיעות וגם התיעוד הרפואי במהלך המבצע היה חלקי בשל העומס הרב שהוטל על בתי החולים [ציטוט מאחת ההודעות באתר ''בצלם'']. לכן ועדת החקירה של HRW נזונה ממידע לקוי ולא מתועד, מרכילות ומהסתה ולא ממידע ברור, בדוק ומתועד. ה. אבל גאוני ארגון Human Rights Watch (HRW ) ''חקרו ומצאו'' שישה מקרים ''שבהם נהרגו לפחות 13 פלסטינים מזרחן, בהם ארבע נשים ושבעה ילדים, כולל תינוקת בת שנה''. בבדיקה שנעשתה במספר גופים ישראליים וחיצוניים לא נמצא כל קשר והיתכנות לקשר בין המקרים שציינו ''מומחי'' HRW לבין מועדי ומקומות שנעשה בהם שימוש בפצצות זרחן לבן. ו. ב- 19 בנובמבר 2010 שיגר החמאס ארבע רקטות ושבע פצצות מרגמה לעבר הנגב המערבי. 2 פצצות מרגמה הכילו זרחן לבן. אם ליבם היה שווה ומחשבתם טהורה, הם לא היו מכניסים זרחן לבן לפצצות. אלא שהחאס משתמש לכאורה בכללי החוק הבינ''ל, תעמולה ועקרונות המוסר כדי להילחם בישראל שמקבלת ופועלת לפי אותם חוקים ועקרונות, כאשר החמאס יודע מראש שאין כללים נהוגים אצלו. לכן מצחיק לשמוע ארגון טרור או גוף שתומך ב[ארגון] טרור שמבקר או מתלונן על שישראל מבצעת לכאורה ''מעשה טרור'', לפי פרשנות הדובר. ז. למרות זאת אני מוכן להסכים שישנה אפשרות לכאורה שאזרחים נפגעו מפצצת הזרחן אבל אי אפשר להאשים בכך את ישראל, כי: 1) החמאס הוא הצד המתקיף וישראל היא המתגוננת. החמאס מכריז בכתב ובע''פ שמטרתו להשמיד את ישראל. ישראל מכריזה שפניה לשלום עם הפלסטינים. 2) הזרחן הלבן הוא נשק חוקי ומקובל בצבאות העולם והיה בו שימוש נגד מתחמים אזרחיים בכל המלחמות בשני העשורים האחרונים, מקוסובו, דרך עיראק וסומאליה ועד אפגניסטאן. 3) החמאס מפעיל את כוחות השטח האופרטיביים שלו מתוך אזורים מיושבים בכוונה תחילה גם במטרה לזכות בהגנת האזרחים (מתוך ידיעה שצה|ל נמנע מלתקוף כאשר ידוע לו שיש אזרחים בקירבת חוליות טרור), וגם לזכות בפגיעה באזרחים כאשר ישראל בכל זאת תוקפת כאשר היא אינה יודעת על הימצאות האזרחים בקירבת המטרה. 4) כדי להעצים את ההסברה החמאסית הם נוהגים להפוך בתי ספר, מסגדים, משרדי ומחסני אונר''א ובתי חולים למחסני אמל''ח, פעילות אופרטיבית להכנת פיגועים ולמשלוח רקטות ולמקום הסתתרות של המנהיגים הבכירים. ח. בעקבות הדיון שהתנהל בציבור ועקב פנייתם של ארגוני זכויות אדם לבג''ץ, צה''ל הסכים לצמצם את השימוש בפצצות זרחן ברוב המתארים המבצאיים להוציא 2 מתארים (שהוצגו לשופטים בארבע עיניים ועל כך קצב הדמוקרטור הגדול ספירו). לכן שלא יבואו ארגוני השלום בסיבוב הבא ויתלוננו שמספר האזרחים בעזה שנהרגו בקרב עלה, רק משום שצה''ל משתמש בפצצות ט.נ.ט בלבד במקום בפצצות זרחן, במקרים בהם הפצצה יכולה להוריד דווקא את מספר הנפגעים מכל צד. אני אזכור את זה בכל מקרה לאנשי החלום. מנגד, האם יכול גדעון ספירו לעתור לבג''ץ עזה בתביעה שהחמאס יפסיק לשגר רקטות ופצצות מרגמה לעבר אזרחים ישראלים בין אם יש בהם זרחן לבן ובין אם לאו? ט. האמנה למניעת שימוש בנשק כימי, העשן שנפלט מתחמושת זרחן אינו מוגדר נשק כימי, שכן השפעתו נובעת מתהליך בעירה תרמי, והעשן הזה אינו מיועד לשמש גז מחניק - גם אם עלולות להיות לו השפעות כאלה י. פסילתו של השופט סולברג בשל היותו תוצר של ''פשע ההתנחלויות הוא פשע הכיבוש הוא פשע האפרטהייד'' דומה לפסילתו של גדעון ספירו בשל היותו תוצר של ''פשע הג'נוסייד נגד העם היהודי בארצו ופשע האפרטהייד ששולל את קיומה של מדינה יהודית באדמת ארץ ישראל, כולל במה שאמור להיות בעתיד המדינה הפלסטינית''. יא. אם ספירו חרד ''מהדהירה הישראלית לעבר תהום החידלון'' אז מה הוא מתעסק בכלל בפצצת הזרחן? שהרי ב''תהום החדלון'' ישראל תחדל להשתמש בנשק בכלל. יב. גדעון ספירו מדבר גבוהה בגי'ביריש של מילים פומפוזיות חסרות תוחלת ותכונה כשהוא קובע שהוא מלא בעוגנים כמלוא הטנא ''החל מאמנות בינלאומיות, עבור לעקרונות הצדק והמשפט של נביאי ישראל, המשך בהסתמכות על גדולי הפילוסופים האמונים על צדק ומוסר אוניברסאליים וכלה באינסטינקט הבריא של אדם ישר''.ספירו מתבקש להביא לפני הפורום היכן נביאי ישראל, אמנות בינ''ל, גדולי הפילוסופים והאינסטינקטים הבריאים של בני האדם קובעים שאסור להשתמש בנשק הזרחן הלבן יותר מאשר בנשק רגיל או פחות מאשר בנשק גרעיני (שדרך אגב, לא כלול ממש באמנות המגבילות שימוש בנשק הזה). | |||
_new_ |
עו''ד שמואל אשואל החביב | |||
|
|||
שוב גדעון ספירו לא מתייחס לאופן ניהול המשפט, מלבד לתארו בצורה קצרה ומחוררת המעלימה עובדות לא נוחות. כאן אני מוכן להסכים עם גדעון שהרי הוא ניזון מכתבה בעיתון. אלא שגדעון חורג כדרכו מעצם העניין ועובר להתקפת רוחב נגד הכל – הכיבוש משחית, אלימות בשטחים הכבושים, שליחה למעצר של אנשים חפים מפשע, משטר אפרטהייד, פשעי מלחמה וכו'. ביטויים אלה מקובלים באירגוני קצה שמאל וימין בארה''ב ובאירופה שהמכנה המשותף להם היא האנטישמיות. מכאן שבן אדם רציונלי היה נרגע קודם, לוקח אויר לריאות ולמוח וחושב בהגיון, ורואה שכל הביטויים המלאכותיים והפלסטי[ני]ים של גדעון ספירו נובעים לא מהמציאות בשטח אלא מהדמיון של ספירו מה שהוא היה רוצה לראות בשטח, כדי לצעוק בסוף ''צדקתי!''. גדעון ספירו צריך להבין שכשהשופט מדבר עם התובע בדלתיים סגורות הם לא מדברים על הנופש חינם בדיסלדורף בתמורה להרצאה אנטי ישראלית לפני פורום שמאלנים אנטישמים, אלא התובע מציג לשופט את חומרי התביעה המסווגים מודיעינית. שהרי עיקר החומר המרשיע מבוסס על מודיעין רגיש שחשיפתו תסכן את חיי המקורות ותפגע ביכולת ישראל להגן על עצמה. | |||
_new_ |
רפי כרמל | |||
|
|||
צודק גדעון ספירו באמירתו שבתי המשפט מתייחסים בקלות דעת לעבירות שעוברים לובשי מדים בצה''ל או במשמר הגבול. גם אני בדיעה שחייבים לשפוט כל עבריין ולהענישו בחומרה על עבירות מסוג אלה. יחד עם זאת אני כמובן מבדיל בין התנהגות הישראלים (ישראלים ולא יהודים משום שחלק מלובשי המדים שנתפסו מתעללים בערבים היו בעצמם ערבים או דרוזים) לערבים ובין התנהגות הערבים ליהודים. הערבים רואים ביהודים כולם כיעד לפגיעה ולרצח. ההנהגות הארגוניות של החברה הערבית לגווניה מפעילים את ארגוני הטרור שלהם במטרה להשמיד יהודים באשר הם יהודים ו'השלום' הוא אחד האמצעים להשגת מטרה זו, תפיסת הכלל הערבי היא שמוצדק ומוסרי לרצוח יהודים, בעוד שתפיסת הישראלים את הערבים היא שצריך לחתור לשלום, וצריך לפעול רק נגד אלה שמעוניינים למנוע שלום באמצאות פשע וטרור. מכאן שקומץ לובשי מדים שחטאו, חטאו לעצמם ולא חטאו בשל או מטעםם הכלל. למעשה הם חטאו כנגד הכלל. לכן אין טעם בניסיונו של גדעון ספירו לעשות מהמשפך הזה תעמולה פוליטית חינם. | |||
_new_ |
השופט יעקב צבן | |||
|
|||
שוב צודק גדעון ספירו. לי לא ברור כיצד בכלל בדק הרופא לבדו את הילדה בחדרו. ההוראות של איגוד הרופאים מחייבות נוכחות של אחות או הורה בכל בדיקה של ילדה. יותר מזה, גם בבדיקה אינטימית לגיטימית של אישה בגירה, חייבת להיות נוכחת אחות ביחד עם הרופא. לגבי האירוע החמור של ג'מאל ג'ולאני, אני חוזר על שאלתי לגדעון ספירו: כמה שנים מקבל ערבי שמכה כך יהודי בבית משפט ברמאללה או עזה? כמה שנים מקבל ערבי שרק רוצח יהודי ולא יותר? או לחילופין האם הרשות נוהגת לתרום כסף לרוצח על המשימה החשובה שעשה כדי לסייע ל''עם הפלסטיני''? אני בכלל הייתי נמנע לקחת את זהבי כתנא דמסייע. הבנת פליט שואה מדומיין? • הסבר: פליט שואה הוא יהודי שניצל מתוך השואה, כלומר, לאחר שהנאצים החלו במלאכת ההשמדה השיטתית של השואה בחסות המלחמה. למיטב ידיעתי גדעון ספירו עלה ארצה ב-1938 בטרם פרוץ השואה. אני משער שהוא מתעטר בכינוי ''ניצוֹל שואה'' תוך ניצוּל השואה למטרות פוליטיות, כי זה משרת את מדיניות ה-Hasbara שלו. זה ניכר גם באינפלציה שהוא כופה על הביטוי 'שואה' מתוך רצונו להאדיר את ''פשעי ישראל בערבים'' (למרות שלכל בר הלבב, שקול הדעת ונקי הכפיים מבין שאסטרטגיה הזאת דווקא משחקת כנגד טיעוניו של גדעון ספירו). באותה מתכונת של התנהגות עבריינית ובלתי מוסרית נוהגת גם הגברת האדי אפשטיין, שהצטרפה למשט ה'מאווי מרמרה'. התברר שהיא לא ניצולת שואה, אלה מנצלת שואה. אפשטיין חולצה מגרמניה בתחילת 1939 במסגרת מבצע הצלת ילדים יהודים מגרמניה ומצ'כיה, וכך היא הגיעה לבריטניה. אבל מאותה סיבה נפשעת היא מוכנה לשקר ולהתחזות לניצולת שואה. הרי המלחמה בישות הציונית מצדיקה כל פשע. • היש תועבה גדולה מזו? | |||
_new_ |
השופטת תמר נמרודי | |||
|
|||
אני מסכים עם גדעון ספירו שהטלת 10 שנים על אי תשלום חובות לעירייה היא מעשה חסר תקדים. ראוי היה להטיל על מוכר הבייגל'ה מאסר כנהוג בבתי המשפט בירושלים במקרים דומים. אם כן איזה עונש מציע גדעון ספירו לסוחר הזה? אני שולל את טענתו של ספירו שהעירייה פועלת בכוונה תחילה נגד סוחרים ערבים. העירייה פעלה נגד הסוחרים שפעלו בשטחים שבשערי ירושלים, כדי להקנות בטיחות למטיילים ולתיירים, ולקבוע מקומות מוסכמים לתגרני הרחוב. לכן היה טעם בתביעת העירייה. העירייה פועלת גם נגד סוחרים יהודים. השופטת אינה משרתת של השלטון אלא משרתת של הצדק והמשפט. היא לא מעדה בהרשעת הסוחר, אלא רק בקביעת עונשו. למה להכפיש ולקלל את שופט העליון נעם סולברג? למה לא להתייחס לעניין הצורה רציונית ותחת זה לחשוב במעיים ובסרעפת? | |||
_new_ |
חנה מרים לומפ | |||
|
|||
שוב גדעון מתדרדר לקיפולים האפלים של נישמתו – ניצוּל השואה. ''גזענות ניאו נאצית'', ''כניצול פרעות ליל הבדולח בגרמניה'' אלא ביטויים של ניצוּל האנטישמיות למטרות אנטישמיות שאותן מייצד גדעון ספירו בחירוף נפש. בכך הוא מוזיל את משמעות האנטישמיות, שלצערי רבים ממעט ידידיו הפלסטינים גם הם לוקים בה. אין ספק שמיכאל גרשקוביץ התעלל בברבריות נפשעת בקבוצת ערבים. אכזריות קשה? אז מהי אכזריות של מחבל מתאבד שמתפוצץ באוטובוס מלא יהודים? אולי לפי ספירו גזענות צודקת לשחרור לחצים? אכזריות שמתאדה לגזים? לטעמי המונח 'אכזריות' כשלעצמו הולם מספיק. גדעון ספירו דוגל בעבודת שירות בבי''ח פלסטיני. אז למה שלא גם לחייב את גרשקוביץ להגייס לגדוד צעירי אל-אקצא, כי אם כבר אז כבר? אולי ככה גרשקוביץ יחזור בתשובה כמו ספירו ויהיה שגריר של רצון טוב ל-Hasbara הפלסטינית? ספירו גם לא חייב להאמין לשופטת שמעשיו של גרשקוביץ מעוררים ''שאט נפש'' בגלל העונש הקל שהשיתה עליו. אבל כך יכול לטעון גדעון גם נגד השופטו ששפט אותו ופסק ראת דינו לקולא בשעה שהיה צריך להחמיר איתו בדין, לפי הסבריו המרשימים של גדעון עצמו! כנראה שגדעון לא היה מעולם שופט (להבדיל מזה שהוא ממנה את עצמו מעת לעת להיות שופט על הכלל והפרט) והוא לא מבין מה ביון הרשעה לקציבת העונש. גם צחוקו של ספירו מרעים רק על עצמו ומרעיו. התדמית של המתנחלים ומדינת ישראל היא תדמית טובה, בעיני האנשים השפויים והרציונליים. אני מודע לכך שה-Hasbara של אירגוני שמאל וימין אנטישמיים קיצוניים, אוכלת מעט גם בשולי האנשים הטובים במערב, אבל רוב אוכלוסיית המערב יודעת היטב את האמת , יודעת מי הרע בסיפור (הערבים) ומי הטוב (היהודים). ארגוני השמאל, האנטישמיים בעיקר, תפסו נפח גדול במרחב האינטרנטי, הרבה יותר מגודלם האמיתי. אבל צריך לזכור, שמה שקובע הוא האמת שלנו והדבקות שלנו בה, ולא רולטת הכסילות והרפש שמייצרים אותם שפע ארגוני שמאל וימין הקיצוניים. כל מי שיודע לברור את האמת מרפש השמאל, מצדד בישראל ומזלזל בשמאל. עוד יגיע רגע הדימעה שלכם, הוי פורץ בצחוק שכמוך ! | |||
_new_ |
הגנרל אילן שיף | |||
|
|||
נתן זאדה פשע, נתן זאדה היה צריך לעמוד לדין על פשעו. הערבים שתקפו אותו פשעו גם הם והיו צריכים לעמוד לדין באשמת רצח ולא הריגה. הם מנעו ממערכת המשפט להניע את גלגלי הצדק. גנרל? ''קונטציות שיקריות מושגות באמצעות שיבושי ביטויים או ביטויים חליפיים לערכים המכוננים של האוייב'' (משפט מספר ההדרכה במכללה להסברה פוליטית של התנועה הקומוניסטית שנמצא בבסיס הדרכה של הצבא האדום, ושצוטט במסמך אש''פ שנתפס בידי צה''ל במבצע ''חומת מגן'' ב-2002) ספירו ממשיך ומשקר כשהוא כותב ש- ''המון זועם של תושבי שפרעם ניטרל את המחבל היהודי''. לא ספירו, העובדה היא ששני שוטרים 'ניטרלו' אותו, לאחר שבכל מקרה נגמרו לו הכדורים. כשההמון הערבי תקף את זאדה הוא היה כפות בידיו וקשור למבנה האוטובוס ומוכה מהכוח הסביר והנכון שהפעילו השוטרים עליו. הערבים עשו בו לינץ' בדם חם. לכן האמירה של ספירו ש- ''המשטרה טענה שנעשה בו לינץ' '' היא טענה מתחסדת שבאה לגלגל מכתפו של ספירו עננה כבדה שרק מעכירה את תפיסת עולמו. ספירו קובע מטעם עצמו ש- לדעתו - (הפוליטית והלאו מקצועית) לא היה מקום להעמיד את הפושעים לדין. אז הוא קבע לעמו. אחר כך הוא קובע בפסקנות כמי שהחליט לכאורה שהוא מייצג את הצדק (אבל לא את האמת) שההחלטה להעמיד את הרוצחים היתה החלטה פוליטית. האם רומז ספירו הגדול שדעתו חייבת לייצג את האמת ואת הכלל? זוהי התנשאות לשמה, גם בלי שאנחנו משקללים את הסוגיות המשפטיות והמוסריות שבעמדתו! אני מודע שקשה להתווכח עם אדם שמאמין שהאמת והצדק שלו, שנכתבו בכל מיני פרוטוקולים ומניפסטים מוזרים והזויים, היא האמת האבסולוטית. אבל האמת של ספירו היא אבסורדית. כי ספירו צריך להבין שהצדק הוא לכל, לא רק לערבים! שהרי אם ספירו היה טוען את אותה טענה בעד חייל ישראלי שירה והרג ערבי חף מפשע מיד לאחר פיגוע, הוא הראשון שהיה יוצא נגד עצמו !!!!! [ספירו מכשיל את עצמו בהמשך הפוסט הזה שלו כשהוא מעלה שאלה נכונה אבל נמנע מלתת תשובה נכונה. וזו שאלתו – ''מה היה קורה במצב הפוך: היורה המרסס את הנוסעים באוטובוס הוא ערבי, הנוסעים שנפגעו הם יהודים, והמון יהודי זועם צובא על האוטובוס ומחסלים את היורה''. התשובה הנכונה היא שהסיכוי הגבוה לפי מבחן המעשה הוא שההמון היהודי הזועם לא היה צובא על האוטובוסים ולא היה מחסל את היורה, אם כבר לא היה יורה עוד. לא חת נתפסו מחבלים או סייעניהם במסוך לאירוע הטרור וההמונים היהודים לא עשו בהם שפטים]. ספירו מראה לכולנו את חוסר הבנתו כשהוא מנסה להחיל את מקרה דרומי על מקרה שפרעם. שהרי שני המקרים שונים בתכלית, לא בגלל שבמקרה דרומי התוקפים היו ערבים ובמקרה שפרעם התוקף היה יהודי, אלא שדרומי היה בביתו לבדו ומנגד פשטו על ביתו דמויות חשוכות שבשלב מסויים איימו על חייו. במקרה שפרעם אנחנו מדברים על חבורת רוצחים ערבים שרצחה רוצח יהודי בחמת זעם בלבד ובלא שהיווה יותר סיכון עליהם. התוקפים הערבים בכלל לא היו באוטובוס או בקירבתו כשהרוצח היהודי החל לירות לכל סביבתו. הם באו מכל פינות העיר וכשהגיעו למקום האירוע הרוצח היה בשליטת השוטרים והמון ערבי פורע השתולל מסביב לאוטובוס, כדרכם המתלהמת מזה דורות, המסרבת להכיר בכוח החוק ובשלטון המוסר. הסתתו האישית של ספירו בשופט אילן שיף היא נבזית ולכן אינה לעניין כלל. אלא שספירו מנצל את ההסתה שלו כמגש הזבל להפצת דיעותיו הפוליטיות הנלוזות בשם ההומאניות והשלום העולמי. ספירו עדיין מכנה את השופט אילן שיף בתואר גנרל, למרות שספירו יודע היטב שהוא אזרח, אלוף במילואים. אני משער שאפשר לטעון כנגד ספירו באותה מטבע ולטעון שהוא חייל חמום מוח ובלתי מוסרי בשירות השלום העולמי משום שהוא שירת כצנחן בצבא הכיבוש הישראלי, הצבא שלאחר כיבוש 1948. אין בזה ולא בזה טיעון רציונלי, אלא רק התפרקות אורגזמית אדירה שמתעלמת מהמציאות הסובבת את הטוען אותה. | |||
_new_ |
איתן אורנשטיין (1) | |||
|
|||
צודק גדעון ספירו שגירוש המתנחלים מעזה היה הישג גדול במלחמת השחרור הפלסטינית מהכיבוש הישראלי בעזה, באר שבע, תל אביב וחיפה. צעד קטן לטרור הערבי, צעד גדול לפאשיזם העולמי! ספירו חוזר ומשקר לפי הוראות דף ההפעלה ... זוכרים את מספר ההדרכה במכללה להסברה פוליטית של התנועה הקומוניסטית ... ואולי זה של השטאזי. ספירו טוען שהתיישבות המתנחלים היהודים היא טרור ממלכתי, כלומר ליהודים אסור להתיישב בארץ ישראל. יודריין מטעמו של ספירו. הזיכרונות של ספירו מתעתעים בו, כי גרמנים ישבו בפולין של גבולות 1938 מאות שנים, והחל מ-1945 טרונספרו בחזרה לגרמניה בגבולותיה החדשים כ-10 מיליון גרמנים, בשלושה גלי טרנספר גדולים. אולי זה תקדים לטרנספר גם את ערביי יו''ש בחזרה לעבר הירדן? ערבים שעובדים אצל יהודים ביו''ש זוכים לשכר גבוה מהמקובל אצל מעסיקים ערבים. הרי זוהי הסיבה שהערבים האלה דבקים בעבודתם בהתנחלויות. עובדי סודה סטרים אפילו השתתפו בקמפיין של החברה שהתרה באירופאים לא להחרים מוצרי התנחלויות שמא זה יפגע קודם באלפי הערבים המועסקים בהן. שכרו של פועל ערבי במפעלים באזור התעשייה של אריאל גדול פי 4 בממוצע מפועל ערבי אצל מעסיק ערבי, וברוב המקרים גם תנאי העסקתו טובים יותר. ספירו כותב: ''לא אחת בא הדבר לידי ביטוי בתקיפת מתנחלים מעבידים בידי פועלים פלסטינים מתוסכלים''. נכון לא אחת. פעמיים. אז לעשות מזה עניין? זה קרה בגלל שארגון טרור איים על הערבי שאם לא יהיה מתוסכל ויתקוף את המעביד היהודי אז הוא ומישהו ממשפחתו ייפגעו. ערבי שרואה מתנחל יהודי מתגורר ב''וילה רחבת ידיים'' מנקר את עיניו מקנאה שהוא לא מסוגל להגיע לרמת חיים כזו בגלל הנהגתו הקלוקלת והבזויה. ''הוילה'' של המתנחל לא יושבת ברוב המקרים על אדמה פרטית אלא על ''אדמת מדינה''. והמדינה שם היום היא ישראל שכבשה את יו''ש ב-1967 באשמת הפלסטיני הזה או אבותיו. אם ההתיישבות בעזה (וביו''ש) היא טרור יהודי, אז התיישבות הערבים בישראל היא טרור מוסלמי. ככה אתה רוצה לפתור את הסכסוך, ספירו? ספירו, רצית לגרש את היהודים מאדמתם, אז נא תשלם להם מכספך. וראוי שתבדוק אם יש לך כסף בכיס לגרש חצי מליון מתנחלים מיו''ש ומזרח ירושלים. אם אין לך, אל תציע לנו לגרש, כי אנחנו לא רוצים לשלם על מעשה בלתי מוסרי בעליל! | |||
_new_ |
איתן אורנשטיין (2) | |||
|
|||
אני רוצה להבהיר שפליטי 1948 רובם ברחו ולא גורשו. המעטים שגורשו היו כאלה שהשתתפו בלחימה נגד צה''ל ושבסיום הקרב במקום לקחת את האזרחים האלה בשבי העדיפה ישראל לגרש אותם לסביבה ערבית, מחוץ לאזור המלחמה. התנהגותה של ישראל היתה חוקית, צודקת והומנית. אם ספירו כותב ש- ''פליט שגורש מביתו במלחמת 1948, חי בתנאי מצוקה במחנה פליטים'', משמע שמעט מאוד פליטים חיים במצוקה, כי רובם הרי ברחו לקריאת מנהיגיהם המקומיים והאזוריים. הינה העדויות שצברתי בתוך כחצי שעה של חיפוש קל ומהיר: • עדותו של ערבי ברשת הפת''ח, 7 ביולי 2009: ''התמונה הזאת שלי צולמה שבוע לפני שעזבנו את עין כרם [ליד ירושלים, היום שכונה בירושלים] ביוני 1948, לפני ביתנו. תחנות הרדיו של המשטרים הערבים שבו וחזרו ואמרו לנו: תעזבו את החזית. זה עניין לעשרה ימים או לכל היותר שבועיים, ואז נחזיר אתכם לעין כרם. ואמרנו לעצמנו 'זה הרבה מאוד זמן. שבועיים זה יותר מדי''. זה מה שחשבנו אז. והינה עכשיו עברו כבר 50 שנים''. • עדות ערבי ברשת הפת''ח, 9 בפברואר 2010: ''בהתחלה פנינו מדיר אל-קאסי [צפון ישראל] לרמאייק [לבנון], בהתחשב שמה שהם [המנהיגים הערבים] אמרו אז: בעזרת אללה, תוך שבוע שבועיים אתם תחזרו לפלסטין''. הצבא הערבי ייכנס לפלסטין, ביחד עם צבא השחרור הערבי. אנחנו עזבנו – אנחנו ואלה שברחו איתנו – ופנינו לכיוון לבנון. כמה אנשים באו לרמאייק ואחרים באו לכפרים סמוך לגבול, כמו עין עיבל וגם לבינת ג'בייל. אנשים התפזרו. והיו לנו בערך 11 – 15 מחנות [פליטים] בלבנון. • העיתונאי הבריטי האנטי-ישראלי רוברט פיסק מראיין פליט פלסטיני ב-1993 ומדווח בדק' 01:00: ''יוסוף שיבלי עזב את ביתו שעכשיו בישראל לפני 45 שנים כמו אלפים שברחו במהלך המלחמה בין הערבים ליהודים ונאסר עליו ע''י הישראלים לחזור... ''. יוסוף אומר לרוברט פיקס ש- ''אנחנו חשבנו שאנחנו עוזבים רק לזמן קצר. השארנו את הרהיטים שלנו ולקחנו רק דברים קלים ובגדים ואז עזבנו צפונה ללבנון. • בטלויזיה של הפת''ח , 30 באפריל 1999, מאזין מעזה בשיחה עם איבראהים צרצור, ראש התנועה האסלאמית בישראל: ''מר איבראהים, אני פונה אליך כמוסלמיץ אבי וסבי אמרו לי שבמהלך הנכבה קצין האזור (מחוז) שלנו הוציא פקודה שכל מי שנשאר בפלסטין ובמג'דל (אשקלון) הוא בוגד, הוא בוגד ... '' . עונה לו איבראהים צרצור: ''אני לא רוצה להאשים את מי שגרם למצב הזה. אבל עלינו להתמודד עם המצב. מי שנתן את הפקודה מנע מהם להישאר שם נושא באשמה הזאת, בחייו ולאחר חייו, לכל ההיסטוריה עד יום התחיה''. • • בסרטון הנ''ל יש מקבץ של מידע מעניין: • 0:56 - סעיד אבו-ריש, סופר ויועץ לממשלות ערביות אומר: ''הבית שלנו לא נלקח ע''י הישראלים, או טנקים או חיילים ישראלים... לא באו ואמרו ''צאו מפה''... לא ... ''. • 01:28 – ציטט מהעיתון הצרפתי לה-מונד מהתקופה שלפיו נקראו הערבים לעזוב את בתיהם תוך שהובטח להם שתוך מספר ימים או שבועיים, לאחר הנצחון על היהודים, הם יחזרו. • 01:40 – ערביה זקנה אומרת: ''אחינו אמרו לנו שנחזור תוך שבועיים ... הם לקחו אותנו לקרנטינה ומשם לשאתילה, ושמו אותנו באוהלים וסגרו אותנו במחנה צבאי... ''. (02:38) – ''המנהיגים אמרו לנו שהיהודים ייכנסו לבתים בדיר יאסין, יבואו ויפרידו בין גברים לנשים, יאנסו את הנשים וישחטו את הגברים, וזה מה שקרה בדיר יאסין''. (כמובן שלא היה שום אונס ושום שחיטה, אלא מי שנהרג נהרג בקרב. האישה שמדברת פונתה עוד בטרם הקרב החל עם רוב אנשי הכפר). • 02:50 – חאזם נוסייבה, שירות השידור בפלסטיין: ''שאלתי את ד''ר חלידי איך עלינו לכסות את האירוע. הוא אמר שעלינו למצות את המיטב מהסיפור ואז הוא כתב הודעה לפרסום שבדיר יאסין ילדים נרצחו, נשים נאנסו, וכל סוגי הזוועות''. הוא ממשיך אחר כך מ-03:27: ''זו היתה טעותנו הגדולה. לא שיערנו כיצד האנשים יגיבו. מיד כשהם שמעו שנשים נאנסו וגברים נרצחו בדיר יאסין פלסטינים החלו לברוח מכל הכפרים שלנו. • 03:12 - פלסטיני מדיר יאסין: ''אנחנו אמרנו שלא היה אונס. הוא אמר שאנחנו חייבים לומר שהיה אונס, כדי שהצבא הערבי יבוא לשחרר את פלסטין מהיהודים.'' • 04:05 - ''אני עזבתי לכיוון אזור בית שהיד. כשחזרתי הצבא המצרי היה עדיין כובש את הכפר שלי, ומצאתי שהם שרפו את כל בתינו ... אתה יודע... בתינו נבנו מענפי תירס, קש וחימר''. ועוד בסרטון: * פרסום ערבי ''פלסטין'' ב-1950 (04:00): ''המדינות הערביות עודדו את ערביי פלסטין לברוח מבתיהם זמנית כדי לאפשר למדינות ערב לכבוש מחדש את השטח''. * העיתון ''אל אורדון'', אפריל, 1953 (02:20): ''מנהיגנו אחראים להרס חיי הערבים בפלסטין, ע''י הפצת שמועות על מעשי טבח שנעשים ע''י יהודים. * זכרונות חאלד אל-עאזם, ראש ממשלת סוריה, 1973 (04:45): ''על ידי הסתת הערבים לברוח מבתיהם אנחנו באנו עליהם את האסון''. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |