|
חוט של תכלת | |||||
נסים ישעיהו (יום רביעי, 17/07/2002 שעה 1:33) | |||||
הצגת המאמר בלבד |
תמהני מה תהיה התגובה לבנית ''גדר ההפרדה'' | |||
|
|||
יש מי שמשלה את עצמו שזה יוסיף בטחון אבל משום מה ברור למאמינים שכנראה מה שצפוי הוא ההפך. | |||
_new_ |
ישראלי, גם אלה שבונים את הגדר לא מאמינים בה. | |||
|
|||
כנהוג במקומותינו עושים הרבה רעש וצילצולים ומבזבזים המון המון כסף על פעולות שכל תכליתן היא רכישת שקט זמני. הבעיה היא שגם זמנית לא יהיה כאן שקט. בכל פעם שמדברים איתם - אנחנו משלמים בקורבנות. זה נתון סטטיסטי ברור ומישהו, דומני מר שרון, כבר הזכיר זאת בפורום. שלא לדבר על הסכמות איתם. אז קצב הפיגועים וחומרתם עולה. הם תמיד מנסים לפגוע, רק ההצלחות שלהם תלויות בנו... בברכה, נסים. | |||
_new_ |
אגב גדר ההפרדה, אולי ניסים יביא את | |||
|
|||
יחזקאל י''ג, בפעם הבאה, יש שם נבואה מאוד מוזרה, תתרכז בפסוקים ח-טז | |||
_new_ |
תודה, ניר. אכן נבואה מעניינת ואקטואלית | |||
|
|||
כמו כל הנבואות. שים לב שיש שם בשורה טובה מאד עבורנו בפסוק ט''ו. נכון, המצב קשה ביותר, ההטעיות נפוצות מאד ואנשים תמימים מאמינים להבטחות שוא אודות שלום אשר לא יהיה. הנביא מבטיח כי התוצאות יהיו קשות לאלה שהבטיחו. יש גם מדרשים הדנים בכך; לענייננו, חשוב שנפקח את העיניים ונתנתק מהבטחות השוא ומן המבטיחים, ונעזור גם לאחרים להתפקח. ככל שיותר יהודים יתפקחו - פחות יהודים ייפגעו ואין כאן המקום להאריך. שבת שלום ומבורך, נסים. | |||
_new_ |
האם ''אין הטחים אותו'' פירושו | |||
|
|||
אין הטחים אותו פיזית, והתומכים בחיץ, או העידרותיהן של דעותיהם של טחי תפל האם האלוהים ידפוק את השמאלנים התומכים בקיר, או פשוט ישמיד את דעותיהם הנלוזות? ''כליתי חמתי בקיר ובטחים אותו תפל, ואין הקיר, ואין הטחים אותו תפל'' קישורים: הפרק של חזי, התרכזו בפסוקים י-טו: http://www9.cc.huji.ac.il/snunit/kodesh/bible/mijzk0... | |||
_new_ |
''הטחים'' - כמה משמעויות והפשט הוא אכן | |||
|
|||
מטייחים. אם בגשמיות ואם ברוחניות. בעברית של ימינו קוראים לזה 'למכור לוקשים'. מרמים את התמימים להאמין שהקיר הזה יעזור במשהו. בברכה, נסים. | |||
_new_ |
איני מבין אותך, האם את החושב שיהוה הינו אידיוט? | |||
|
|||
או רשע? או אולי אתה נכנס לנעלים גדולות מדי ומנסה לפרש את מעשי האלוהים על סמך תפיסות מוטעות, אשר לא הוכיחו את עצמן מעולם. הרי מעולם לא היה טוב. אברהם אבינו מסר את אשתו למלך מצרים; יצחק רומה והולך שולל על ידי אשתו ובנו יעקב; יעקב סבל קשות במשך שנים רבות, ומי שפגע בו הם בניו אשר מכרו את יוסף והוא לבסוף מת בנכר. משה רבנו נענש; יהושע לא מימש את יעודו ולא כבש את כל ארץ ישראל; דוד המלך - מסכן היה: רק סבל, צרות, מלחמות, ואשתו הנכריה בת שבע יחד עם נביא אלוהים הוליכו אותו שולל והעבירו את המלכות לבן לא יהודי - שלמה. וכן הלאה וכן הלאה ואתה ממשיך עם הפרשנויות שלך לגבי שמירת השבת? ושהאלוהים מעניש אותנו על כך? מתי לא העניש? או אולי כל הסיפור של התורה הינו בלוף אחד גדול? מה דעתך? | |||
_new_ |
לראובן, כדאי מאד לשפר את הבנת הנקרא | |||
|
|||
וגם לכתוב בלי שגיאות כתיב. שוב אתה תוקף אותי על מה שנדמה לך וזה בדיוק הפוך ממה שכתבתי. חשבתי שנגמלת מזה. בברכה, נסים. | |||
_new_ |
ישעיהו , הבנתי שאתה מסביר מדוע נהרגים יהודים ואתה | |||
|
|||
עושה זאת על פי הבנתך את ספרי הקודש. אני מתנגד בכל תוקף לקביעות קטגוירות שלך של רבנים ושל כל מיני נוכלים המסבירים לנו למה התכוון האלוהים : שהשואה נגרמה עקב החילונים, או שאדם מת היות והמזוזה פסולה או אסון קרה עקב אי הליכת נשים למקווה.ורק באם נחזור בתשובה ונשמור את השבת -הגאולה תבוא, המשיח ירכב על חמור והמתים יקומו לתחיה. כל מי שאומר דברים כגון אלה יש להוציאו מכלל ישראל (הוא משול לשבתאי צבי). בכל הדברים האלה אני רואה כפירה מן העיקר. שגיאות הכתיב נובעות עקב הדפסה עיוורת וחלק עקב שמקשים מסוימים לא נלחצים טוב. אני צריך לשלוח את לוח המקשים לניקוי. | |||
_new_ |
לראובן, שגיאות הכתיב הן רק משל | |||
|
|||
הבעיה היא בשיטה שלך להגיב על מה שנדמה לך ולא על מה שנכתב. אתה מתנגד - שמחת זקנתי. אל תקרא. ואם קראת ואתה רוצה להגיב - עשה זאת עניינית ותקבל תשובה עניינית. ההתנגדויות שלך (= דעות קדומות שלך) אינן מענייני ואין בדעתי להתייחס אליהן. יש לך מה לומר על מה שכתבתי מבחינה תוכנית-רעיונית - בבקשה. רוצה להתווכח אידיאולוגית? מצא לך בר שיח אחר. בברכה, נסים. | |||
_new_ |
תגובה רעיונית הינה - התנגדותי לפרשנות של מעשי האל | |||
|
|||
והים. פרופסור ליבוביץ טען שלא ניתן ולא רצוי לנסות להבין את המצוות, כי כל נסיון כזה מביא למסקנות שונות ומחלוקות. על אחת כמה וכמה נסיון להסביר מותם של יהודים בעבר או בהווה במעשים או באי מעשים, פוגעת באמונה באל ומה שיותר גרוע, המפרשים, אשר בסך הכל אנשים בני תמותה ולאו דוקא החכמים שבהם, מטים את התמימים ומוליכים אותם בדרכים עקלקלות. | |||
_new_ |
ניסים האם יש תקווה לתשובה לשאלתי? | |||
|
|||
ניסים, האם יש תקווה לתשובה לשאלתי ששאלתי ב'טלית של תכלת' מיום שבע עשרה לחדש יולי אלפיים ושתיים? אקווה שכן ! בברכת צום קל סוריא | |||
_new_ |
לסוריא, בודאי מה השאלה? | |||
|
|||
קודם כל תודה על תגובתך המעודדת. בעניין הריקוד, שאלה נכבדה שאלת ואינני בטוח שתשובה קצרה תספיק, אבל ננסה: ריקוד הוא תגובה של הגוף למצב נפשי מסוים, בדרך כלל שמחה. לא תמיד מצבים נפשיים מניעים תגובה גופנית, מיידית-גלויה, ובדרך כלל זה (גילוי התגובה) גם נשלט ע''י האדם. שמחה מניעה את הגוף לכלל ריקוד, מה שלא קורה במצב של חדוה, למשל, שהיא מופנמת ושקטה יותר. בת יפתח, בשמחתה העצומה על שוב אביה בשלום משדה הקרב - פצחה במחול = ריקוד. אותו הדבר עם מרים הנביאה שסחפה את כל הנשים אחריה למחול בשמחתן העצומה על נס ההצלה מידי המצרים בקריעת ים סוף. בספר קוהלת (פרק ג) מנויים כ''ח עתים. זה מתחיל: ''לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים. עת ללדת ועת למות... עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד'' (פס' ד'). כאשר עצובים - מתכווצים. כאשר שמחים - מתרחבים וזה עשוי להתבטא בריקוד. לא די לגוף במקומו המצומצם והוא ''מתרחב'' לצדדים. דוד המלך, בשמחתו העצומה על השבת ארון האלוקים למקומו, ''מרקד ומשחק'' (דברי הימים א, ט''ו, כ''ט) או ''מכרכר בכל עוז לפני ה''' (שמואל ב, ו, י''ד) שזה ביטוי שונה לאותו הדבר. מיכל אשתו רואה אותו ''ותבז לו בלבה''. (הצחוק שלה, למיטב ידיעתי, זו המצאה מודרנית...) טענתה של מיכל כלפי דוד מסבירה את הבוז שלה להתנהגותו: ''...מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הרקים''. מיכל טענה שזה לא מכובד למלך לרקוד בפומבי. דוד השיב כי הבדלי מעמדות היוצרים ריחוק - זו המצאה אנושית גרועה. בפני ריבונו של עולם, אשר בפניו הוא רקד, אין הבדלי מעמדות וכולם שווים. אדרבה, הוסיף, דווקא כך אדם (מלך) זוכה לכבוד אמיתי בכבדו את ה' ואת כל ברואיו בשווה. במקורותינו יש איסור ברור על ריקודים מעורבים, גברים ונשים יחדיו. ריקודים מעורבים מטים את השמחה, שהיא תופעה חיובית ורצויה מאד, להוללות שממנה יש להתרחק ביותר. וסליחה על העיכוב בתשובה. יש שאלות שדורשות יותר זמן. בברכה, נסים. | |||
_new_ |
לניסים המון תודה, תבוא עליך ברכה | |||
|
|||
לניסים המון תודה, תבוא עליך ברכה .מכל מלמדי השכלתי האמן לי ירדו לי ולאימי דמעות כשקראנו את תשובתך. האם יש בתנ''ך ספר או פרק המדבר ספציפית בדבר בעד או נגד ריקוד כאמנות, האם יש איסור כאשה אמנית להופיע בפני קהל מעורב, האם יש הסבר לריקודה של שלומית? בודאי הבנת כי זהו עיסוקי כאמנית, כמדריכה,וכמורה לריקוד מזרחי. בעבר רקדו אותו נשים רק בפני נשים. היום יש ביקוש לריקוד מסוג זה לפי הבנתי כריקוד אתני, שבטי. אודה לך שוב באם תשיב. ושוב צום קל תודה סוריא | |||
_new_ |
התפיסה האסטרטגית במקרא מבוססת על התרעה | |||
|
|||
והכרעה ולא על מהלכים מדיניים. ההנחה הבסיסית היתה שהפלסטינים של אז לא ישלימו עם התנחלותם של עברים בארץ ישראל, ולפיכך יש לתכנן אסטרטגיה ארוכת טווח הלוקחת בחשבון נתון זה. | |||
_new_ |
מאה אחוז נכון, וגם בימינו התפיסה הזאת היא הנכונה | |||
|
|||
_new_ |
חוכמתו המדינית של הקדוש ברוך הוא | |||
|
|||
כמה מוזר, אך למקרא הטור הזה, מסתבר כי ישנם אנשים חילוניים, ואף כופרים ר''ל, אשר מוצאים את עצמם יותר דתיים ודתיים - כאשר הם פועלים בהתאם לחוכמה המדינית הפשוטה וההגיונית. נפלאות דרכי האל, לא כן, מר ישעיהו? | |||
_new_ |
אכן, מר פרלמן, לא הכפה והזקן קובעים בהכרח | |||
|
|||
את מדת דתיותו של אדם. יכול יהודי להקפיד על קלה כחמורה ולפעול, בו זמנית, נגד רצון ה' בתחומים עקרוניים ביותר; ויכול להיות גם להפך. הרבי מלובביץ' מינה את רון נחמן, שהיה ראש מועצת אריאל, לשליח. הלה הגיב: אבל אני בכלל לא דתי''. ענה לו הרבי: אתה עוסק בשלמות הארץ, בשבילי אתה יותר דתי מדתי''. הנושא הזה כאוב במיוחד וכתבתי עליו כמה וכמה מאמרים שעוררו עלי את חמת הדתיים לגוניהם השונים. המאמר הנ''ל לא זכה לתגובות מצידם אולי כי אין מה להגיב... הבעיה היא שמתייחסים אל התורה כאל מסמך לא כל כך אקטואלי, או לגמרי לא, לפחות בנושאים של מדיניות וביטחון. ההערה של דר' מילשטיין בפתיל זה קולעת אל השערה ביחס למה שהיה, אבל מה קורה היום? בדיוק הפוך ממה שהיה. אגב, בכל פעם שהיה ניסיון להגיע להסכם עם השכנים - חטפנו מהם חזק מאד, ויש לכך כמה וכמה דוגמאות בתנ''ך. אני עדיין מקווה שאתפנה לכתוב מאמרים על האירועים הנ''ל, אבל לבינתיים אפשר לעיין במקורות. למשל: מלכים א', כ' וכ''ב. שם אחאב מנצח את ארם נגד כל הסיכויים אבל משחרר את מלך ארם כי ''אחי הוא'' ואף משיב לו את הטריטוריה שכבש ממנו. בפרק כ''ב מתחדשת המלחמה ואותו אחאב נופל בקרב מול אותו מלך ששחרר... ה' יעזור שנצליח להתפכח וגורלנו יהיה שונה מזה של אחאב... בברכה, נסים. | |||
_new_ |
ניסים שלום רב | |||
|
|||
ניסים שלום רב אנא התיחס בבקשה לשאלתי השניה תודה סוריא | |||
_new_ |
סוריא, עדיין לא השלמתי את בדיקת החומר. | |||
|
|||
בהחלט יתכן שאשלח את התשובה לכתובת הפרטית שלך בדוא''ל (בהנחה שיש לך כתובת כזו, לא בדקתי). מה שברור לבינתיים, לא מצאתי שום היתר לריקוד של נשים בפני גברים גם אם מדובר בריקוד אמנותי. בברכה, נסים. | |||
_new_ |
לניסים תודה - יש כתובת דואל. | |||
|
|||
_new_ |
לנסים ישעיהו על ''ההומניות'' | |||
|
|||
אכן, הפוליטיקאים של השמאל שלנו נפלו בפח האידיאולוגיה ''ההומנית'' של גויי העולם, השוללת הכרעה, והם מפיצים אותה כדת חדשה, ומאמינים בה כל עוד היא לא נוגעת בהם. כבר נוכחנו לדעת שאם האיום מתקרב אליהם, הם שוכחים מתורתם הכוזבת ופועלים למען שרידותם הם, באמצעים כוחניים מימי עולם. | |||
_new_ |
לשחור תלתלים: על המוסר | |||
|
|||
בדרך כלל בני אדם מטילים נורמות מוסריות על אחרים. כשהענין מגיע אליהם הם שוכחים מנורממות המוסר ופועלים לפי עקרון השרידות. | |||
_new_ |
לאורי ולשחור תלתלים, זה נכון וזו בדיוק | |||
|
|||
הסבה מדוע חייבים לקבוע נורמות של מוסר מוחלט המחייב את כולם בשווה. בזה הוא המוסר האלוקי הנתון בתורה. בברכה, נסים. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |