ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, אוהב רפורמות.
בכהונתו, לפני מספר שנים, כשר אוצר, הוא הוליך וביצע מספר רפורמות (בשוק ההון, בנמלים) שהשפעתן על המשק הישראלי, במבט לעתיד, מהפכנית ביותר.
עתה, עם היבחרו לראשות הממשלה החל להוליך רפורמה בתפקיד ובאחריות של מינהל מקרקעי ישראל (
ועדת השרים אישרה את ההצעה לרפורמה כוללת במינהל מקרקעי ישראל,
נוסח ההחלטה)
מינהל מקרקעי ישראל (''מ.מ.י'') חולש, לפי החוק, על למעלה מ-90% מקרקעות מדינת ישראל.
המינהל אחראי על הקרקעות שנרכשו על ידי הקק''ל, על ידי קרן היסוד, קרקעות שהועברו אליו על ידי משפחת רוטשילד, קרקעות של נפקדים וקרקעות שהיו בבעלות מנהלת המנדט הבריטי והאימפריה העותמנית לפניו.
כאמור, סך הכול, למעלה מ-90% מקרקעות המדינה.
המינהל אינו מוכר קרקעות (אלא לעיתים נדירות ובנסיבות מיוחדות) אלא מחכיר אותן לתקופות ארוכות. חכירה נחשבת לתקופה שהקרקע נמסרת לטיפולו הבלעדי של פלוני ל-25 שנה ויותר. המינהל מחכיר בדרך כלל לתקופות של 49 שנים ולאחרונה גם תקופות כפולות של 49 שנים.
בתמורה לחכירה, המינהל גובה דמי חכירה, ''דמי הסכמה'' בעת העברת חכירה ודמי השבחה במידה וחל שינוי באפשרויות השימוש או הבנייה בקרקע.
בכדי להקל על הביורוקרטיה מסכים המינהל לתשלום דמי החכירה מראש לתקופה הסטנדרטית של 49 שנים (או תקופת החכירה אחרת, לפי חוזה החכירה) לפי שיעור היוון מוסכם וכ''בונוס'' הוא מסכים לוותר על ''דמי ההסכמה'' בעת העברת חכירה. הוא אינו מוותר על המגיע לו עקב שינוי שימוש או תכנון.
התוצאה: כל פעם שנמכרת דירה שהקרקע חכורה מהמינהל ואשר הוונה, אין תשלום למינהל, אך יש הליך ביורוקראטי די ממושך של הסכמה פורמאלית וחתימה על חוזי חכירה חדשים או הסכמי העברה.
פעילות אחרת של המינהל היא תכנון השימוש בקרקע בעתיד, בין ביזמתו ובין בשותפות עם הרשות המקומית. התוצאה של תכנון זה הוא פרסום מכרזים להחכרת קרקעות לבנייה או לשימושים אחרים, קביעת הזוכים וכל הפעולה הביורוקרטית של חוזי פיתוח וחכירה.
לעיתים קרובות המינהל מפרסם מכרז להחכרת קרקע לא מתוכננת. המכרז מיועד ליזמים שחפצים לייזום פרויקטים החל משלב התכנון הראשוני. בכך למעשה במינהל ''מפריט'' את התכנון וזה צעד ראשוני לתחרות חופשית בנדל''ן.
המינהל הוא גוף עתיר כספים ונכסים וכפועל יוצא מזה – הוא עתיר עובדים ויועצים.
אך למינהל מקרקעי ישראל יש תפקיד חשוב, אולי החשוב ביותר והוא סמוי מן העין.
המינהל אמור לשמור את קרקעות המדינה בבעלות יהודית.אז מה הרפורמה שראש הממשלה יוזם?
א. העברת הבעלות (בחינם) מהמינהל לחוכרים על דירות בערים הגדולות (מעל 100,000 תושבים).
ב. העברת הבעלות ( בחינם) מהמינהל לחוכרים על מגרשי מגורים עד לגודל של 250 ממ''ר (למעלה מ-90% מהבתים צמודי הקרקע). לא ברור לי אם מדובר בערים גדולות בלבד או בכל מקום.
ג. העברת הבעלות, תמורת סכום נמוך יחסית, מהמינהל לחוכרים על מגרשי מגורים בינוניים, עד דונם.
ד. העברת הבעלות על מגרשי מגורים גדולים, מהמינהל לחוכרים, תמורת תשלום ריאלי, לפי הערכת שמאי.
ה. העברת כל התכנון והפיתוח לרשות המקומית. זה דבר שהתבקש מזמן. עתה כל תושבי רשות מסוימת יוכלו להחליט על הצביון של יישובם.
ו. הקמת ''רשות מקרקעין'' שתעסוק בשיווק קרקעות, רכישת קרקעות ובעיקר: שמירה על קרקעות המדינה, דהיינו שמירה על הבעלות היהודית על קרקעות המדינה.
בהתייחסות לארבעת הסעיפים הראשונים יש לשים לב לפרט מעניין: רק בערים מעל 100,000 תושבים. כמה ערים, שתושביהן ערבים, גדולות מ-100,000 איש?
אם נבחן לעומק את ההצעות לרפורמה (זה עדיין דורש חקיקה) הרי נראה שהן תיקונים ביורוקרטים ותו לא (
על הרפורמה). תיקונים ביורוקרטים שמשמעותם פחות עובדים במ.מ.י. לכן אנו צפויים להתנגדות מצד העובדים ומצד גורמים המקורבים להם.
עדיין מ.מ.י. ימשיך לשלוט על המסה העיקרית של הקרקעות המתרכזת בקיבוצים ובמושבים ואם יהיה שינוי במעמד קרקעות אלו הרי הוא יבוא מלחץ שיפעילו נציגיהם הפוליטיים של מגזרים אלו.
כל רפורמה, אפילו אם היא ביורוקרטית במהותה היא ברוכה ומקדמת את המדינה בצעד נוסף לשכלול המערכת השלטונית והכלכלית.
הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל
יש לברך את הרפורמה ואת עושיה
