|
על הנבואה שהתגשמה | |||||
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 03/02/2009 שעה 15:00) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
דוד סיון הנכבד, אתה טועה. | |||
|
|||
אקדים ואומר, שאני לא מתכוון להמשיך בווכוח סרק, בעקבות תגובה זאת. אין למשבר הזה ולא כלום עם ''חידושים טכנולוגיים''. פריחת הכלכלות בעולם כולו במשך השנים שעברו (קשה להצביע על תחילת הפריחה, אב היא תהיה ''צמודה'' לפריחת הבורסות בעולם). ההאצה הכלכלית היתה תוצאה של ייצירת כספים באמצעות הבורסות. יצירת כספים זו התנקזה בעיקר אצל שכבה דקה, ולא נוצרה אינפלציה חריפה, כיון שהכספים הופנו בעיקר לשוק הנדלן, שזכה לפריחה. בנקים נתנו הלוואות ללא קבלת ערבויות נאותות, בגלל עודף המזומנים שלהם (הנפקות ישירות ועקיפות). כאשר נוצר מצב ששוקי הנדלן נעצרו מהעליות המטורפות, ניסו וממשיכים לנסות לממש החזקות בנדלן. גם לא מקבלי המשכנתאות. כאשר נעצרו ההנפקות, אין כסף חדש אשר יכול לרכוש נדלן, ולכן מחירי הנדלן צונחים. צניחת מחירי הנדלן יוצרת גל חדש של בעיות לבנקים, כי ערך הבטחונות הם מחזיקים בנדלן כנגד ההלואות שנתו, הולך ויורד. לתהליך הזה אין כל קשר ''לחידושים'' טכנולוגיים. חזי | |||
_new_ |
צר לי, חזי, שלא הבנת | |||
|
|||
אבהיר על קצה המזלג. יש במאמר התייחסות לחידושים טכנולוגיים כמנוע עיקרי לצמיחה בת-קיימא שנעצרה (בהקדמה ברקע תכלת). אבל ההתייחסות העיקרית למושג ''חידושים טכנולוגיים'' היא בקשר לתהליכי התפתחות השווקים הפיננסיים. מצד אחד החידושים הביאו ליצירת מוצרים פיננסיים חדשים וזולים יותר ומצד שני יצרו סיכונים חדשים שלא נלקחו כראוי בחשבון. החידושים האלה הושפעו, כך כתוב, מעודף מקורות מימון שמקורם מהורדות הריבית במשך כ-3 שנים רצופות שביצע הבנק המרכזי. מאחר ואתה טוען ש''אין למשבר הזה ולא כלום עם 'חידושים טכנולוגיים''', הרי שלא הבנת. | |||
_new_ |
דוד סיון הנכבד, אתה טועה. | |||
|
|||
צר לי לומר לך אבל הסיבה הנכונה ביותר לחורבן הכלכלה העולמית היא=שחיתות כשהכסף נועד לדבר אחד ומשהו לוקח אותו לכיס שלו זה שחיתות מכאן מגדל הקלפים יתמוטט מהר מאוד והינה אנו נמצאים בעיצומה של ההתמוטות הכלכלית מגחלי האש | |||
_new_ |
כשאתה כותב 'נבואה' | |||
|
|||
אתה מתכוון שהנביא זה אתה או ראג'אן? | |||
_new_ |
כשאתה כותב 'נבואה' | |||
|
|||
שניהם | |||
_new_ |
כשאתה כותב 'נבואה' | |||
|
|||
יש לך תעודת נביא רישמית? אפלפלד | |||
_new_ |
מהדורת המאה ה-21 של בורסת הציבעונים | |||
|
|||
הסופר האמריקאי המחונן מייקל לואיס (Liar's Poker) כתב מאמר מעניין עבור הגליון האחרון של פורטפוליו מאגאזין. הוא מסביר את מפולת השוק בצורה זו: 1. הקלת הרגולציה של הבנקים, שהחלה עוד בימי קלינטון, הביאה ליצירת 3 טריליון דולר משכנתאות, ברובן סאב-פריים. 2. בשוק נורמלי, ניתן לצפות שהבנקים יצמצמו את הסיכון שהמשכנתאות הנ''ל יוצרות ע''י מכירת 1 - 2 טריליון דולר באופציות שונות. 3. החידושים השונים בשווקי ה-Derivatives, שלא הובנו כהלכה, גרמו ליצירת קרוב ל-600 טריליון דולר באופציות - פי עשר מהתוצר הלאומי השנתי של ארה''ב. נוצר מצב שבו על כל דולר שניתן כהלוואה ממושכנת, הודפסו אופציות בסך 200 דולר. אם תושב לוס אנג'לס שקיבל משכנתה בסך מיליון דולר אינו מסוגל יותר לעמוד בתשלומים, עיקול הבית יוצר תגובת-שרשרת שגורמת להפסדים של 200 מיליון דולר לקוני האופציות ברחבי העולם. | |||
_new_ |
מהדורת המאה ה-21 של בורסת הציבעונים | |||
|
|||
זה מאמר שמסביר טוב בשפה פשוטה את הנושא (http://www.portfolio.com/news-markets/national-news/...) ולכן כדאי לקרוא אותו. מצד שני נראה לי שאתה מגזים בממדי הבעיה (למשל, דולר שהפך ל-200 דולר). כמו ראג'אן ב-2005, גם הסופר המחונן (כדבריך) מסמן את הורדת הריבית לרמה של 1%, והשינוי בהתייחסות לסיכון כגורמים עיקריים למשבר. | |||
_new_ |
מהדורת המאה ה-21 של בורסת הציבעונים | |||
|
|||
לפי עדויות בפני הקונגרס, דולר אחד אמנם הפך ל200 דולר באופציות. הריבית, דרך אגב, לא ירדה ל-1%. ב-2005 ו-2006 הייתה הריבית הקבועה במשכנתאות של 30 שנה בסביבות 6 - 6.5%. במשכנתאות צמודות-אינדקס היא הייתה בערך 1% יותר גבוהה. הבנקים הציעו הלוואות צמודות אינדקס שנשאו אמורטיזציה שלילית: ללווה ניתנה האפשרות לשלם תשלומים חדשיים שהיו מבוססים (בשנה הראשונה) על 1% בלבד. ההבדל בין התשלום המוקטן והריבית המלאה התווסף לקרן. | |||
_new_ |
מהדורת המאה ה-21 של בורסת הציבעונים | |||
|
|||
שיעור הריבית שהזכרתי, federal fund rate, ירד עד 1% בשנת 2004. הוא היה הגורם שיצר עודפי מזומנים. שיעור הריבית הזה נקבע על ידי ועדת השוק הפתוח של הפד - הבנק המרכזי של ארה''ב. באותו הזמן זה היה רינספאן. שיעור הריבית הזה משפיע על כל שיעורי הריבית האחרים. ערכן של אופציות בבורסה לא מגדיל את סך כמות הכסף שבידי הציבור. לכן אינו חלק מגורמי המשבר אלא אולי סימפטום. בכל מקרה תודה על ההפניה למאמר של לואיס. | |||
_new_ |
מהדורת המאה ה-21 של בורסת הציבעונים | |||
|
|||
שוב, בלי להכנס לוויכוח: ערכן של אופציות, כמו גם ערכן של מניות, מגדיל את כמות הכסף שבידי הציבור (מי שמחזיק בהן). נקודה. זו טעות יסודית שלכה, אשר ממנה נובעות שאר הטעויות... הסבר פשוט: אפשר להמיר אותן לכסף בזמן מכירתן בבורסה. חזי | |||
_new_ |
פשוט לא נכון | |||
|
|||
הסבר פשוט: נניח שמחיר אופציה בבורסה הוא 200 שקל. כאשר אתה קונה את האופציה אתה משלם 200 שקל. מהארנק שחלך נגרעו 200 שקל. באותו הזמן לארנקו של המוכר התווספו 200 שקל. 0 = 200 - 200 כמות הכסף שבידי הציבור לא השתנתה כלל. נקודה! ----- הטענה שלך שכמות הכסף שבידי הציבור גדלה מפעולת קניית האופציות היא פשוט לא נכונה. הטעות היסודית הזאת, כמו הטעות היסודית בנושא החידושים הטכנולוגיים אותה הסברתי בתגובה 128246 הן סיבות יסודיות מדוע לא הבנת את המאמר. | |||
_new_ |
פשוט לא נכון | |||
|
|||
זה יהיה נכון רק אם שערי מניות ואופציות נשארים יציבים. אבל כולנו יודעים שזה לא המצב. במשך הרבה שנים היתה מגמה די עקבית של עליות שערים די גדולה. הסיבות: א- כניסת כספים חדשים (תאבי בצע). ב- תמיכה של ''בעלי עניין'' בשערים כלפי מעלה (מזכיר את ווסות מניות הבנקים אצלינו). ג- מיזוגים ורכישות שרובם בשערים דמיוניים,. חזי | |||
_new_ |
חזי, אתה ממשיך לטעות | |||
|
|||
מסחר בבורסה, כמו המסחר במכוניות המשומשות או בעגבניות לא מגדיל את כמות הכסף. 0 = 200 - 200 (תגובה 128339). יש לי עוד דוגמה בשבילך: לפני כעשרים שנה קניתי דירה ב-25 אלף דולר ומאז מחירה הוכפל. האם כאשר אמכור אותה ב-50 אלף דולר תגדל כמות הכסף שבידי הציבור? לא. 0 = 50,000 - 50,000. נקודה!! | |||
_new_ |
חזי, אתה ממשיך לטעות | |||
|
|||
דוד סיוון, יש לי המון סבלנות, אבל אני לא סובל וויכוחי סרק. דירה אינה דוגמה טובה כי היא לא סחורה ממש נזילה... אם אפשר למכור דירה תוך מספר שעות (כמו שמוכרים נייר ערך), והמוטיבציה היתה ליצור מהדירה כסף נזיל (במיוחד כאשר לא מתכוונים לא לקנות שוב דירה) היה הדבר מגדיל את כמות הכסף... חזי | |||
_new_ |
חזי, אתה ממשיך לטעות! | |||
|
|||
א. כמות הכסף שבידי הציבור לא גדלה ממסחר בבורסה (תגובה 128339). גם אם תמכור ותקנה אופציות ומניות בתוך דקות, הקביעה הזאת לא תשתנה. ב. אם אתה לא סובל ויכוחי סרק אל תעסוק בכך. נקודה! | |||
_new_ |
חזי, אתה ממשיך לטעות! | |||
|
|||
דודג סיון הנכבד, אני לא מדבר על ''הגדרות'' בספרים מה זה ''כמות כסף''. להגדרות אילו אין משמעות בימינו, והן מיושנות. כמות הכסף האמיתית, היא כמות המזומנים או דומה למזומנים אשר יש לציבור ''ביד'' כאמצעי תשלום. הנפקת מניות במחיר X ומחירן בבורסה הופך להיות 2X גורם שהבורסה יצרה ''כסף'' חדש בכמות X, כיון שניתן למכור אותם מייד, אם רוצים ולקבל 2X במקום X שהושקע בהן. מובן שיש לקחת בחשבון גורמים אחרים שסופגים כסף מהציבור. הסיפור של ''כמות הכסף'' מורכב יותר מאשר כלכלנים ומשרדי אוצר מנסים להבין... חזי | |||
_new_ |
חזי, אתה ממשיך לטעות! | |||
|
|||
אתה מוחק הגדרות עוד לפני שהכרת אותן ולכן לא פלא שאתה חוזר על ''שגיאותיך'' כהרגלך... הסבר פשוט: 2X פחות 2X שווה אפס. גם מסחר בבורסה של חזי לא מייצר כסף. | |||
_new_ |
האם בנק אשר נותן הלואה ומשעבד 2X שווה במניות | |||
|
|||
אינו יוצר כסף חדש ? חזי | |||
_new_ |
אתה מתקרב | |||
|
|||
הלוואות הן חלק מכמות הכסף ולכן הלוואה חדשה מהווה תוספת לכמות הכסף. אבל המניות, המכונית, הדירה או מה שאתה משעבד כבטוחה כדי לקבל את ההלוואה, לא מהווה חלק מכמות הכסף. | |||
_new_ |
אתה מתקרב ? | |||
|
|||
דוד סיון, הרי ברור ומובן כי חלק מהמניות משמש שעבוד לקבלת כסף מזומן, בדיוק כמו ערכי נדלן שעולים ןמשועבדים לקבלת מזומן גםלבזבוז. אתה לעולם לא מודה שטעיתה... חזי | |||
_new_ |
אתה שוב מתרחק | |||
|
|||
חזי, 1. מניות משועבדות, כמו מכונית משועבדת, שקונים בעזרת הלוואה אינן כסף. מניות, כמו עגבניות, שקונים במזומן אינם כסף. מזומנים והלוואות הם חלק מכמות הכסף. מניות, מכוניות, דירות ועגבניות אינן חלק מכמות הכסף. 2. לרגע חשבתי שחזרת להגדרות מהספרים ושהתחלת להבין מהו כסף. אני חייב להודות שטעיתי כאשר נתתי לך להנות מהספק... | |||
_new_ |
אתה שוב מתרחק | |||
|
|||
נו, חזרנו לוויכוח סרק... אני לא מדבר על ''הגדרות'' יבשות מלפני עשורי שנים. בשבילי ''כסף'' הוא אמצעי קניה נזיל. סוף. חזי | |||
_new_ |
המומחיות שלך, חזי, בויכוח סרק! | |||
|
|||
1. אינני מתווכח איתך. 2. כסף הוא אמצעי תשלום 3. מניות, מכוניות ועגבניות לא אפילו שזה מה שאתה מנסה לטעון. אלה העובדות הפשוטות. | |||
_new_ |
בקיצור, חזי | |||
|
|||
כמות הכסף נקבעת ע''י הממשלות. הפעילות הכלכלית רק מעבירה את הכסף הנתון מיד ליד. גם במשבר הכלכלי הנוכחי צריכה להיעשות בדיקה מדינתית היכן נתקע הכסף, חוקיות תנועתו וכיצד אפשר לחלצו להמשך זרימה נורמטיבית במשק כדי לשחרר את הבלמים הכלכליים והפסיכולוגיים של הציבור. המשבר הנוכחי ומשברים אחרים, דומים לכריש דם שמונע זרימה תקינה של דם בגוף המשק. ממשלה רצינית צריכה קודם כל להתיר את הכריש ושנית לבדוק שמנוע הזרימה - הלב של המשק - פועם. הוא יכול לפעות בתחילה בקצב נמוך, אפשר לעשות למשק החייה, הנשמה, עיסוי, והעיקר שבסוך המשק יחזור לפעום בקצב הנכון, כך שכל טיפת דם תגיע לכל אזרח וצרכן, המהווים תאים בגוף כלכלת המדינה. יש תאים שצריכים יותר דם וחמצן, ויש תאים שצריכים פחות, הכל לפי טעמם ועניינם של האזרחים, החברות והקונגלומרטים. | |||
_new_ |
זו הטעות הבסיסית... | |||
|
|||
''סתם אחד'' כתבתה: ''כמות הכסף נקבעת ע''י הממשלות.'' זו טעות ''אופטית'' יסודית. מה שנקבע ע''י ממשלות זו כמות השטרות המודפסת ולא כמות הכסף. מה שנסיתי להסביר (לשווא) שיש גורמים נוספים שיוצרים כסף, אשר משמש לפעילות בדיוק כמו הדפסת כסף נוסף, וכמות זו לא נקבעת ע''י ממשלות. חזי | |||
_new_ |
מי שלא מבין לא יכול להסביר | |||
|
|||
מה שנקבע על ידי הבנק המרכזי (בדרך כלל) זו כמות הכסף כולה. מי שכמוך, חזי, משתמש ב''אופטיקה שגויה'' מפיק טעויות בסיסיות מאד. הטעות הבסיסית שלך: אינך מבין מהי כמות הכסף ולא איך הכמות הזאת נוצרת. | |||
_new_ |
דוד, די נמאסתה כתמיד... | |||
|
|||
מסתיק.. חזי | |||
_new_ |
חזי, יללות לא יוציאו אותך מהבוץ | |||
|
|||
אתה מנסה להמציא את הגלגל שכולם יודעים שלא יוציא את העגלה מהבוץ אליו הכנסת אותה. חזי, אם היה לך מה לתרום ברעיונות לא היית מילל וכותב שטויות ביחס לביקורת עניינית ומועילה... | |||
_new_ |
מסתיק | |||
|
|||
לא ראוי לתגובה חזי | |||
_new_ |
מסתיק | |||
|
|||
לא ראוי לתגובה חזי | |||
_new_ |
חזי, יללות לא יוציאו אותך מהבוץ!! | |||
|
|||
כל פעם מחדש אתה מכניס את העגלה לבוץ ואחר כך מנסה להמציא גלגל שלא מתאים ומנסה להרכיב אותו כאילו שזה יפתור לך את הבעיה. אלא שעד שלא תחליף את הנהיגה הכושלת תישאר בבוץ. חזי, אם היה לך מה לתרום ברעיונות לא היית מילל וכותב שטויות ביחס לביקורת עניינית ומועילה... הערת בונוס: בעברית כותבים ''מסטיק'' ולא כהרגלך. | |||
_new_ |
דוד סיוון | |||
|
|||
אתה מתחיחל להגעיל... לא אגיב לכה... חזי | |||
_new_ |
חזי, יללות וגידופים לא יוציאו אותך מהבור אליו קפצת!! | |||
|
|||
אם שכחת את סיפור העגלה והבוץ ראה תגובה 128458... חזי, אם היה לך מה לתרום ברעיונות לא היית מילל וכותב שטויות ביחס לביקורת עניינית ומועילה... הערת בונוס: בעברית כותבים ''סיון'' ולא כהרגלך. | |||
_new_ |
דוד סיון | |||
|
|||
אתה עוד יותר מגעיל... חזי | |||
_new_ |
חזי, היללות והגידופים לא יעזרו לך (תגובה 128475)! | |||
|
|||
_new_ |
[•] חזי, היללות והגידופים לא יעזרו לך (תגובה 128475)! | |||
|
|||
[•]... | |||
_new_ |
אתה מתאר רק חלק מהסימפטומים של הבעיה ולא את כל גורמיה | |||
|
|||
אתה מתאר רק חלק מהסימפטומים שליוו את הכלכלה האמריקאית בחמש עשרה השנים האחרונות, אבל אינך נוגע במקורות המשבר. חלק מהסימפטומים האלה היו קיימים בעבר ולא שיקפו משבר דומה. צריך לזכור שהמשבר הכלכלי הנוכחי פרץ בגלל התפוצצות הבועה הפיננסית של המשכנתאות. הבועה נוצרה בשל מדיניות קלינטון באמצע שנות ה-90 http://newsbusters.org/blogs/noel-sheppard/2008/09/2... להאיץ ולעודד בנקי משכנתאות ובנקים פיננסיים לתת הלוואות חריגות וגדולות לכל דורש ואסר על הבנקים לסרב או לבדוק את יכולתו של הלווה לעמוד בהחזרות http://query.nytimes.com/gst/fullpage.html?res=9C0DE... . הוא ביטל את הרגולציה על המשכנתאות. והכל בשם מדיניות סוציאלית מתקנת. והיא אכן 'תיקנה' הרבה דברים. אנשים מן השורה לקחו שתיים, שלוש ואפילו חמש הלוואות וקנו בהן דירות ונכסים, אבל לא יכלו לעמוד בהחזרים הכבדים לאחר מספר שנים. הדמוקרטים בבתי הקונגרס מנעו הגשת חוק להטלת רגולציה על ההלוואות שכל ייעודו היה לבחון את יכולת ההחזר של לוקח ההלוואה ולקבוע קריטריונים מחייבים. הנגיד גרינשפאן שהיה בעד החוק אמר לאחר שהוא נידחה בועדות הקונגרס: ''''We increase the possibility of insolvency and crisis. Without restrictions on the size of Fannie Mae and Freddie Mac, we put at risk our ability to preserve safe and sound financial markets in the United States.''. ביל קלינטון שהיה אז נשיא אמר תוך התחמקות מאחריות כהרגלו: ''Well, maybe everybody does that a little bit. I think the responsibility the Democrats have may rest more in resisting any efforts by Republicans in the Congress or by me when I was President to put some standards and tighten up a little on Fannie Mae and Freddie Mac.''. חכם ציון | |||
_new_ |
תיארתי את כל הגורמים | |||
|
|||
המשפט הראשון במאמר אומר ששורשי המשבר נעוצים ''עמוק במשבר הסאב פריים''. עוד כתוב במאמר שביטול פיקוח, חידושים טכנולוגיים, שיטת התשלומים למנהלים ועובדים בחברות פיננסיות במשך העשורים האחרונים היו בין הגורמים למצב שההתייחסות לסיכונים בעיסקאות פיננסיות לא היתה נכונה. כן ציינתי שהמדיניות המוניטרית גרמה לעודפי נזילות במשך זמן רב. אלו היו המקורות הכספיים להגדלת היקפי הלוואות הסאב-פריים. כתבתי גם שגרינספאן היה ער ל''חוסר האיזון בכלכלה האמריקאית, במיוחד בחשבון הסחר והפריחה במגזר הבניה למגורים...'' בעצם בשנת 2005 גרינספאן חשב שהמשק האמריקאי יסתדר מעצמו בהשלכות פחות חמורות מבעבר. אם תקרא את מה שכתבתי על נאומה של נשיאת הפד בסאן פרנציסקו במאי האחרון תראה עדות נוספת על חלקו של הפד בסיפור. במיוחד על שפע המזומנים שמקורו במדיניות של הפד. בתמצית תיארתי את כל הגורמים החשובים למשבר שעובר על העולם בימים אלו. לכך אוסיף ואציין שהטענה שלך שכאילו כל הבעיה נעוצה במדיניות ההלוואות של פאני מאי, פרדי מאק וג'יני מאי מכסה רק חלק מהבעיה. אינך מזכיר את התפקיד שמילאו הבנקים להשקעות בפיתוח המוצרים מגובי המשכנתאות. הנושא העיקרי של המאמר הוא מדוע לא נמנע המשבר במיוחד לאחר שהאפשרות שהוא מאחורי הדלת הודגשה על ידי ראג'אן. אני בתחושה שראשי הפד לא היו ערים מספיק לסכנה ואפילו דחו את המלצות ראג'אן (דברי דונלד קון). כאן אני לא מדבר רק על תחושה שלי בלבד. יש לצידי את נשיאת הפד בסאן פרנציסקו ועוד סגן נשיא בפד שלא הזכרתי את שמו. | |||
_new_ |
|
|||
מאמר שנראה כיום יותר רלוונטי מתמיד, על היחס בין הכוחות האינפלציוניים והדפלציוניים במשק האמריקני. גם כיום בעיצומו של המשבר הכלכלי בארה''ב, ניתן להבחין עדיין בעליית מחירי המוצרים השונים (תורם לאינפלאציה) כאשר הריבית על קניות באשראי ירדה באופן דרסטי, וביחוד ירדה הריבית על חסכונות בבנקים (מ-3.5 עד 4 אחוז לפני כחודשיים, ל- 2 אחוזים ופחות כיום). למעשה עבור האמריקאי הממוצע ההשקעה המשתלמת ביותר כיום, לפי המאמר, הוא החזר חובות האשראי שלו (כרטיס אשראי, משכנתא ותשלומים על המכונית המשפחתית) בשל החסכון הגדול הצפוי לו בתשלומי הריבית הפנטסטית שעדיין נהוגה בחוזים הישנים). ותהליך מתמשך של צמצום חוב האשראי שבידי הציבור יכול להוביל בעתיד הרחוק יותר להתייצבות ואולי גם לתרבות של פתיחת חסכונות מזומן בבנקים. אך זה לוקח זמן, ותלוי בהתאוששות של העסקים היצרניים ונותני השירותים בארה''ב. מצד אחד הירידה התלולה בריבית הממשלתית לבנקים אמורה ליצור לחצים דפלציוניים בהמשך, אך למעשה, ברמה של הצרכן במכולת, הלחץ בתחום מחירי המוצרים הבסיסיים נראה אינפלציוני כפי שהיה עד לפריצת המשבר הנוכחי. כיצד שתי המגמות האלה יתקזזו האחת בשניה קשה לצפות בדיוק, ביחוד כאשר ברקע נמצאים הנתונים של כמות הכסף המשק, כמות העסקות, וההשפעה של ערך החילופין של הדולר כלפי היורו ומטבעות אחרים, גורם אחרון זה כמשפיע ישירות על היצרנים היצואנים בארה''ב, ולכן גם על רמת התעסוקה ויכולת הרכישה של אזרחי ארה''ב. דווקא חולשת הדולר ביחס ליורו בשנים האחרונות עזרה ליצוא מארה''ב לאירופה. כיום עם התחזקות הדולר ביחס ליורו סובל היצוא האמריקני באופן ישיר - תרומה לאבטלה בארה''ב, לירידה נוספת בכוח הקניה של הציבור, מה שעשוי להביא בסופו של דבר - יחד עם ירידת מחירי המוצרים הנקנים באשראי מוזל יותר - לירידת מחירי המוצרים הבסיסיים בארה''ב ולצמצום הכוח האינפלאציוני. גורם נוסף משמעותי ביותר היא כמות החוב האמריקני שרכשו ועדיין רוכשים הסינים ואחרים בארה''ב בצורת איגרות חוב ממשלתיות. הסינים למעשה מחזירים את הדולרים שהרוויחו מיצוא לארה''ב ישירות לבנק הפדרלי על ידי רכישת איגרות חוב ממשלתיות. אך היות והיצוא הסיני לארה''ב הצטמצם פלאים בחודשים האחרונים, אמור היה לחול גם צימצום ההשקעה במזומנים של הסינים בחוב האמריקני. וזה בפני עצמו גורם לירידה בכמות המזומנים העומדים לרשות הממשל בארה''ב לצורך הזרמת המזומנים לבנקים ולחברות במצוקה בארה''ב. בעקרון זה מקטין את כמות החוב שארה''ב יכולה למכור לעולם. כיום כבר ברור שאם הסינים יחליטו מהיום למחר למכור 20% מאיגרות החוב בממשלתיות של ארה''ב שברשותם בבורסה בניו-יורק, הכלכלה האמריקנית עלולה שלא לעמוד בטרנזאקציה. אין מספיק מזומן בנמצא כיום בארה''ב. גם הכסף המוזרם לבנקים ולחברות במצוקה בארה''ב מודפס ככל הנראה ללא כיסוי מתאים. על מה שזה עושה לערך הדולר, בפנים ארה''ב ובעולם, אני מעדיף שלא לחשוב אפילו. וֹולפוביץ', שמונה אם אינני טועה לחבר בצוות הבית הלבן לטיפול במשבר הכלכלי, התראיין בדאבוס בתור ראש הIMF, ואמר בפשטות שאין לאירגון מספיק כסף כדי לעזור למדינות במצוקה במשבר הנוכחי. וזה מובן, כי רק בנק כדוגמת ג'יי פי מורגן (צ'ייס מנהטן) מתמודד היום עם חובות לא מסופקים רק בתחום כרטיסי האשראי שבידי ציבור לקוחותיו בסדר גודל של 155 מיליארד דולר אשר מהם 40% לא יפרעו מלכתחילה ב-2009 - כ-60 מיליארד דולר. ואם מוסיפים לזה את החובות הלא מסופקים האחרים של הבנק האחד הזה - לפחות כ- 300 מיליארד דולר הנובעים ממשכנתאות, הרי שה-IMF עם 200 מיליארד הדולרים שעומדים לרשותם, אין באפשרותם אפילו להציל בנק אחד גדול בארה''ב. כך שכל הנטל הזה מוטל על כתפי הממשלות השונות (לא שזה תפקיד ה-IMF להציל בנקים בארה''ב). צפויה לכן, וזו היתה המגמה בדיונים בדאבוס, הלאמה מסיבית של הבנקים הגדולים באירופה ובארה''ב. לפועלים וללאומי בישראל אין סיכוי להמלט מגורל דומה אם וכאשר האסימון בארץ יפול סוף סוף, והבועה בענייני בטחון, מוסר, וכלכלה, בה נמצא הציבור הישראלי, תתפוגג. | |||
_new_ |
לא ברור איך אתה מגיע למסקנות האלה מתוך הלינקים שהבאת | |||
|
|||
בלומברג למשל כשהיה לפני שבועיים בארץ הוא דיבר על משבר כלכלי גדול שבשל הצעדים שנינקטו ע''י מדינות המערב תוך כחצי שנה עד שנה ניראה שהוא יירגע ולאחריו תתחיל מחדש הצמיחה. בכל מקרה לא מדובר בהלאמה אלא בהחמרה בכללי הרגולציה על פעולות הבנקים, שזה אבן בסיס למשטר קפיטליסטי תקין. | |||
_new_ |
לא ברור איך אתה מגיע למסקנות האלה מתוך הלינקים שהבאת | |||
|
|||
אתה יכול לקרוא את בלומברג איך שאתה רוצה, אך הייתי מציע שתקרא את המאמרים המופיעים באתר של בלומברג, ושתטרח להקשיב לראיונות המוקלטים שיצאו מדאבוס. מספיק להקשיב ליאוש השקט של וולפוביץ' בראיון עימו כדי להבין את גודל הבעיה ואת חומרת המצב. גם לא היה מזיק להקשיב למסיבת העיתונאים אתמול של אובאמה לרגל מינוי הצוות לטיפול במשבר: בתחינה הוא פונה לחברי הקונגרס כדי שיאשרו את חבילת התמריץ שהבטיח. וגם זה מעט מדי מאוחר מדי. בעוד שההערכות לפיהן הממשל פועל מדברות על הצורך ב1.4 טריליון דולר, ההערכות המדוייקות יותר המגיעות מהכלכלנים בשטח מדברות על למעלה מ-3 טריליון דולר. ועל הפער הזה אין אפילו דנים כרגע. ולכן יש הטוענים כדוגמת נוריאל רוביני, שקיימת סכנה ממשית שלמיתון תהיה צורה של האות L במקום האות U ז''א שהיציאה מהמיתון תהיה איטית ותתפרס על פני חמש עד עשר שנים. הוא עדיין מקווה שאם ינקטו צעדים דרסטיים כגון הלאמת הבנקים הגדולים שהם כרגע insolvent ניתן יהיה להציל משהו והיציאה מהמיתון תהיה מהירה יותר בבוא שנת 2010 | |||
_new_ |
אולי הבעיה היא בשיטה ובקונספציה? | |||
|
|||
מאמר מעניין ורואים שהושקעה בו עבודה ומחשבה, יחד עם זאת אני לא כל-כך מסכים איתך. ייתכן שפורמלית אתה צודק, אבל, למרות שאינני כלכלן או אפילו קרוב לזה, נראה לי שהבעיה היא דווקא הפוכה, הכלכלה, בחלקה, הפכה, לעניות דעתי, מכלי שאמור להיות אמצעי, לאיזו ''מטרה'' בפני עצמה ואולי פה הבעיה. אני מבין שמקריאה כאן באתר שאתה ד''ר לכלכלה ואף למדת בארה''ב (''מעוז הקפיטליזם''), לכן נראה לי שיהיה לי די קשה להתווכח איתך... כי אתה בא מרקע מאד מסויים, יחד עם זאת אני מתרשם שאתה אדם חכם מאד ורציונלי, אז אולי תאיר את עיני בסוגיה. כתבתי שני מאמרים/פוסטים אצלי בבלוג שדנים בנושאים קשורים שמיד אפרט, אבל לפני זה: ניקח למשל את מושג ה''צמיחה'' , המאד אהוב(?) על כלכלנים ואנשי ממשל, ראה למשל הביקורת שמופנית כנגדה בערך ''Economic Growth'' בויקיפדיה, תחת הכותרת Criticism אינני מכיר היטב את המערכת הפיננסית, בוודאי לא כמוך, אולם נראה לי שהמערכת הזו הפכה למסובכת מידי לרוב האנשים וזו בעיה כשלעצמה (מה שהזכרתי לעיל אמצעי מול מטרה), כך שאינני חושב שיש צורך בחדשנות כאן במובן של ליצור דברים חדשים (אם הכוונה למורכבים יותר), להיפך צריך אולי ללכת קצת ''אחורה'' ולפשט, במקביל יש, לדעתי, להגדיל את הרגולציה (וזה דווקא אפשרי טכנולוגית, ראה המאמר השני שלי בהמשך). אם אתה מדבר על חדשנות טכנולוגית, כי אז למרות הביקורת שיש לי לעיל על חלק מהצמיחה, אני יכול להעיד אישית, שאני מנסה לקדם איזה רעיון, שלעניות דעתי, יכול להצליח ולהועיל לאנשים לא מעטים, אבל אני נתקל בקשיים לשכנע אנשים בו, זאת למרות שיש ביסוס מחקרי לרעיון שלי. אני חושב שחלק מהבעיה היא בסירבול של המערכות השונות שאמורות לטפל ביישום של רעיונות חדשים, אבל מנגד, כנראה שאני אינני מוכשר מספיק להתמודד עם הסירבול הזה... ''מקומם'' אותי לעיתים לראות רעיונות שאין בהם לטעמי שום תרומה רצינית, שמצליחים לגייס כסף ואנשים, כשאני עדיין ''תקוע'' לי בניסיון להתקדם עם הרעיון שלי... אבל יש לי סבלנות ואני מקווה שיהיה בסדר. הנה מאמר ראשון שכתבתי במרץ 2008, בבלוג שלי בשם ''תרבות הכסף'': השני הוא חלק מ''פרויקט'' שאני מכנה ''המדינה האוטופית שלי'' בו אני דן בקווים מאד כלליים של שיטה כלכלית מסויימת (מן הסתם, אוטופית): | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |