|
ביקור שני הפרופסורים: הצלחה מפתיעה | |||||
אורי אבנרי (יום רביעי, 18/06/2008 שעה 11:00) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
אבנרי מתפרץ לדלת פתוחה... | |||
|
|||
כתב: הפרופסורים באו לישראל כאורחי ''גוש שלום'', מי זה ''גוש שלום'' ? אולי מישהו מתומכי אבנרי יוכל לענות ? בניגוד לרושם שאבנרי מנסה לעשות, אין בישראל מתנגדים לשלום. המתנגדים לשלום נמצאים בצד הערבי, אותם צריך לשכנע לזנוח את השאיפה שלהם לחיסול המדינה היהודית... | |||
_new_ |
אבנרי מתפרץ לדלת פתוחה... | |||
|
|||
גוש שלום הוא הקבוצה הקטנה שאבנרי מנסה לטפח . מעולם לא הוכח ששלום הוא דבר טוב או רע . ההשערה בכוון זה או אחר לא נבחנה מעולם ! למייטב ידיעתי המאד מוגבלת אני היחיד שהעלה אותה כנושא לבירור . דבר שלא התפתח עד כה . | |||
_new_ |
מלחמה ושלום | |||
|
|||
כאשר ישנו איזון יציב, סטאטוס קוו, מדובר בשלום. האנרגיה הדרושה לשינוי האיזון ויצירת איזון חדש היא מלחמה. כל שינוי פירושו מלחמה נגד אלו שמעדיפים לשמר את המצב הקיים. הגירה יהודית המונית ללבנט והקמת מוסדות לאומיים פירושו שינוי, שינוי המצב הקיים של הקיום היהודי הגלותי במזרח אירופה ושינוי הרכב אוכלוסייתה ומעמדה של הארץ הזאת, שינוי פירושו מלחמה זה מובן מאליו ומי שלא הבין זאת היה אויל. השאלה הנשאלת היא האם השינוי חיובי מספיק כדי להצדיק את המלחמה, הרוב ללא ספק יהנהנו. בענייני מלחמה ושלום יש שני צדדים ברורים שאין ביניהם תחום אפור וזה או להיכנע לדרישות של יוזם השינוי או לא ליזום שינוי עניין שפירושו שלום, מלחמה היא המצב שבין היוזמה שלא נענתה לשינוי המצב הקיים לבין ההכנעה המוחלטת של אחד הצדדים. האם המלחמה חיובית? בעבור עבד שחירותו נגזלה ממנו הברירה היא להסכין עם המצב הקיים, לחיות בשלום, או לשנות אותו, שינוי המצב פירושו מלחמה, מלחמה למען חירות אין ספק שהיא חיובית שכן החירות היא ערך עליון, חירות אישית-אזרחית, חירות כלכלית-חברתית, חירות לאומית-מדינית. בחזית הסורית המצב הקיים הוא שישראל נמצאת בגולן, הסורים יכולים להסכין לכך ולחיות במצב של שלום, אך הם רוצים לשנות את המצב הקיים ואם ישראל לא תיכנע לתביעותיהם הרי שמדובר במלחמה. אז כששופטים את חיוניותה של מלחמה יש לבדוק את האלטרנטיבה שהיא הכניעה כמו שנאמר (ע''י אורוול) הפאציפיסטים (אוהבי השלום) הם תומכי הרודנות. שכן מי שאוהב שלום נידון לחיות במצב של כניעות לכל בריון תורן. ישראלים הם עם אדיש, הם לא יוצאים לרחובות, אינם נאבקים ונלחמים, בניגוד לדיעה שלהם על עצמם הם אכן פריירים, הם אכן אנשים בעלי מנטליות של עייפות שילכו כצאן לטבח ללא התנגדות. במקומות אחרים המון סוער ואלים מתחיל מהומה כל אימת שהוא מאמין שמשהו מגיע לו, בארץ אחרת עליית מחירים של מוצרי מזון בסיסים הייתה גוררת התלקחות המונית אלימה, עם אחר לא היה חי בשלום עם מצב בו 50% מהנדל''ן הולך באופן ישיר לממשלה ועוד כמה עשרות אחוזים באופן עקיף כולל שוחד, אפילו חרם צרכנים, פעולה חוקית לכל הדיעות לא נראית במחוזות ישראל ועם שלא מתפרץ על ענייני יומיום הקרובים לליבו כמו מזון ושכר דירה לא יפגין הלך רוח שונה כשמדובר בעניינים שברומו של עולם. ואין ספק שכשהרגע יגיע לא יהסס עם כזה להיכנע לכל דרישה ובלבד שיניחו לו לנפשו, אפילו אם מדובר בשינוי מציאות שקיימת 40 שנה או אפילו 60 שנה. | |||
_new_ |
מלחמה ושלום | |||
|
|||
בשנת 1956 ,העם הזה יצא למלחמה כי הרגיש שחונקים אותו. בשנת 1967כנ''ל. בשנת 1973 הייתה התגייסות מופלאה שהפכה הפסד לנצחון. בשנת 1981 גררו את העם ברמייה למלחמה והוא הגיב בהתאם. ניסו למכור לו אדמות של אחרים כחלקי מולדת והוא הגיב באדישות-חוץ מ300000 טיפשים 5מיליון אחרים לא התפתו לקנות אדמות בירח. העם אינו אדיש לצרכיו האמיתיים,הוא אדיש לשגיונות של קנאים מצד זה או אחר של המפה הפוליטית. ארצות שחיו בשלום בצנעה,הטיבו עם תושביהם יותר מאשר ארצות שהתושבים נכנעו לגחמות של מנהיגים שרלטנים. | |||
_new_ |
בזכות או בחסד? | |||
|
|||
אתה יכול לקבל חופש ואתה יכול לקבל שלום אך אל תצפה לקבל אותם בעת ובעונה אחת ועוד יותר אל תצפה לקבל שגשוג בעת ובעונה אחת עם שניהם. עמים שחיו בשלום וגם הטיבו עם אנשיהם הצליחו לעשות זאת בחסדם וברצונם הטוב של אחרים והיו נתונים תמיד לגחמותיהם של שליטים זרים. עמים כאלו לא מקימים מדינות לאום, הם חיים כמיעוטים לאומיים במדינות של אחרים, היהודים קיבלו על עצמם אורח חיים שכזה לאחר החורבן, הציונות רצתה להחזיר את השעון אחורה, ומרגע שבוחרים דרך יש להתמיד בה. עמים אחרים, עמים גאים, מעריכים חופש לאומי יותר מכל דבר אחר וכשהם משיגים שלום ושגשוג זה נעשה בזכות ולא בחסד, בזכות כך שהם מהלכים אימה על עמים אחרים שבתורם נרתעים מלתבוע מהם דרישות גחמניות כאלו ואחרות, כך ששלומם תלוי בהם ולא באחרים. עם מסוג זה רצתה הציונות ליצור בארץ ישראל, עם כבוד לאומי, לא עם מהסוג הראשון - כמו שהיהודים היו בגולה. אז למה הישראלים זנחו את מסורת הציונות? האם הם הפכו זקנים ועייפים - הרי ידוע שגילם הממוצע גבוה בהרבה מזה של אויביהם. או שמא הם נכנעו לגחמות של מנהיגים הססנים, חסרי תעוזה, מנהיגים חסרי אחריות עם מנטליות של ראש קטן שגזרו עליהם מלחמה ארוכה על אש קטנה שהתישה אותם, עקב אי נכונתם להשתמש בכמות הנדרשת של כוח. מלחמה זה לא מצב שחיים בו, זאת לא שגרה שצריך להתרגל אליה, מלחמה זה אירוע חריג של כוח מתפרץ, בו משתמשים בכמעט כל האמצעים על מנת להגיע להכרעה מהירה. אי הנכונות להיכנע מצד אחד או לנצח בכל מחיר מהצד השני גוררים הפעלת כוח קטנה לאורך זמן שהנזק המצטבר שלה הרבה יותר גדול משל מלחמה על אש גדולה בפרק זמן קצר. ולעניין האחר - ''ניסו למכור לו אדמות של אחרים כחלקי מולדת והוא הגיב באדישות-חוץ מ300000 טיפשים 5 מיליון אחרים לא התפתו לקנות אדמות בירח.'' - 83% מהיהודים גרים באזור המרכז (זה כולל את יהודה ושומרון), 7% גרים באזור הדרום, 10% חיים במחוז הצפון. אם מתייחסים רק לאזור שמחוץ לקו הירוק מדובר בכמות לא כל כך שונה מאשר זאת של כל הדרום - נקודה למחשבה. | |||
_new_ |
בזכות או בחסד? | |||
|
|||
במצב של שלום יש,בדרך כלל, חופש. שגשוג זה ענין כלכלי וזו אופרה אחרת. אין חופש בזמן8 מלחמה ואין שגשוג בזמן מלחמה. לכן לכל בר-דעת עדיף מצב שלום מאשר מצב מלחמה. מאות עמים חיים בשלום. לא בזכות טוב ליבם של שכניהם אלא בגלל נסיבות שונות שברובן נובעות מהעם עצמו ולא משכניו. הציונות שאפה ושואפת להביא את העם לציון בכדי לחיות בשלום ולא במלחמה. \כאשר הייתה דרושה מלחמה-נלחמנו. כבוד לאומי הוא לא השפלת השכן או היריב. כבוד לאומי משיגים בדרכים רבות כאשר הכוח הוא האחרון שבהם. אוי לנו אם בכוח זרוענו תהיה גאוותנו. זה ,גם, נגד המוסר היהודי. אל תזלזל במנהיגנו. אנחנו בחרנו בהם (אולי לא אתה, בפירוש רוב העם),הם אינם קוטלי קנים ולמרות חילוקי הדעות על דרכם לא מצאנו טובים מהם. אם למרות שפע ההטבות הכספיות והכלכליות, האיש הפשוט לא הלך ליו''ש-זה אומר דרשני- העם אינו מעונין בחבל ארץ זה!!! אז יש קבוצה אידיאולוגית שולית שזו דרכה. סך הכל אחוזים בודדים בעם. בעיני- משיחי שקר ומטעי הציבור. בעיניהם- מגשימי היהדות לדורותיה. שיבוסם להם. דרכם אינה דרכנו ולדעתי ,גם הם לומדים זאת לאחרונה בדרך הקשה. | |||
_new_ |
בזכות או בחסד? | |||
|
|||
חופש זה דבר שצריך להיאבק בשבילו, זה לא דבר מובן מאליו. אם יש חופש בזמן של שלום זה אומר שמתישהו היתה מלחמה שלפניה היה מצב של שלום בלי חופש. מצב זה מבוסס על הרתעה, זה למה לשמור על החופש בכל מחיר ולשמור על מצב אי מלחמה בכל מחיר אלו שני דברים סותרים. נכון, מלחמה זה לא פיקניק וזה בדיוק למה היא טובה כהרתעה נגד פגיעה בחופש, הציונות שאפה ליצור מצב של שלום המבוסס על הטלת אימה על תושבי האזור כך שימנעו מלתקוף, לא מצב שלום שמתקיים בגלל סרוב עצמי לתקוף וכניעה לכל דרישה. שלום היה ליהודים בארה''ב, מי שבא הנה רצה משהו אחר, הרי היתה הצעה לחיות בשלום תחת שלטון ירדן - שלא נענתה. אלו שבאו הנה רצו להשיג דברים שיאפשרו קיום עצמאי, אדמות - לבניה ולחקלאות, מקורות מים, גישה לים, רצף טריטוריאלי, עומק אסטרטגי, מוסדות שלטון, בקיצור הדברים שהיו מאפשרים חופש לאומי במדינה עצמאית גם במחיר מלחמה נגד אלו שיסרבו. שלום? זאת כבר פונקציה של הרתעה, כמו שאמרתי. בזמן הפרעות ניתן היה להרכין ראש ולקבל את דרישות המתנגדים, זה שלום שתלוי ברצונו הטוב של מישהו אחר והוא כמובן אינו מובטח, מצד שני ניתן היה ליצור כוחות חמושים שיתקפו את מוקדי ההתנגדות כנקמה ובכך יצרו הרתעה מספקת שכתוצאה ממנה יהיה קיום בשלום בגלל חוסר נכונות של אחרים מלתקוף. | |||
_new_ |
בזכות או בחסד? | |||
|
|||
אתה ''הופך'' את הדברים. צריך להלחם למען החופש. האמריקאים נלחמו, הצרפתים נלחמו ,גם אנחנו בסדרת מלחמות נלחמו למען השגת החופש שלנו. הרתעה זה דבר חשוב. אך הרתעה משיגים בדרכים רבות, לא בהכרח בהשפלת היריב. הציונות בפירוש לא שאפה לייצור מצב של הטלת אימה על שכניה. זה סילוף מכוון או הבנה לקויה. הטלת האימה על שכנינו בתקופות מסוימות הייתה תוצאה של תהליכים במאבק המתמיד עמם. לא משהו מכוון ומתוכנן שנים אחורה. אתה טועה. אין מצב של ''סירוב עצמי לתקוף'' או ''כניעה לכל דרישה'' זו ראיית מצב של אנשים לא חכמים בלשון המעטה. ניהול מדינה אינו ניהול צבאי בלבד,ההיפך. בניגוד למנהיגים פוליטים שכאשר הם באופוזיציה מנסים להשכיח מה הם עשו כשהיו בשלטון וכל כל מיני עיתונאים בפרוטה שחוקה,כל הזמן קיימת הרתעה כלפי שכנינו,עובדה הם אינם מעיזים לתקוף אותנו. נכון שהם מסתפקים בעקיצות מכאיבות,אך יש דרך לטיפול בדובים ויש דרך לטיפול ביתושים. מנהיגינו די חכמים בכדי לדעת את ההבדל ולנסות את הטיפול הנכון. | |||
_new_ |
אתה לא ממש מדייק | |||
|
|||
היתה ההשקפה של חלק ניכר מהציונות ששאפו שתנוהל מדיניות של ''קיר הברזל'' (ז'בוטינסקי). ע''פ חלק מההיסטוריונים גם בן גוריון קיבל זאת בסופו של דבר (דיון 3338). | |||
_new_ |
אתה לא ממש מדייק | |||
|
|||
''קיר הברזל'' משקף תיאוריה מסוימת של אדם שמיעט לחיות ולפעול ,מעשית, בארץ. הציונות שאפה לחיות בשלום ובהבנה עם שכניה ,במידת האפשר ובהתאם לנסיבות. לבוא ולומר שהטלת אימה היא חלק מובנה בציונות זו ''שריטה'' מחשבתית חמורה. | |||
_new_ |
שריטה מחשבתית? | |||
|
|||
עניין ההרתעה היה חלק מהציונות, לפחות אצל חסידי ז'בוטינסקי. שלא היו מיעוט חסר חשיבות בין הציונים תושבי הארץ. זה כמובן לא סותר את הטענה שהתנועה הציונית שאפה לחיות בשלום עם השכנים. בעצם עניין ההרתעה היה ביטוי לעמדה איך מגיעים לשלום. | |||
_new_ |
שריטה מחשבתית? | |||
|
|||
חסידי זבוטינסקי לא היו מיעוט חסר חשיבות בין הציונים תושבע הארץ,אך היו מיעוט! אתה יכול להביא דוגמאות של איך הוגשם ענין ההרתעה כמהלך בפני עצמו, הלכה למעשה? | |||
_new_ |
לא | |||
|
|||
1. לא בעניין ההגשמה הלכה למעשה. 2. התגובה שלי כוונה לשריטה הזאת: ''הציונות בפירוש לא שאפה לייצור מצב של הטלת אימה על שכניה. זה סילוף מכוון או הבנה לקויה'' (תגובה 117989). | |||
_new_ |
לא | |||
|
|||
לא שאפה ככוונה מלתחילה או כחלק ממדיניות הבטחון הכללית שלה. | |||
_new_ |
זה כבר יותר טוב | |||
|
|||
_new_ |
זה כבר יותר טוב | |||
|
|||
זה מה שטענתי כל הזמן. | |||
_new_ |
אני מציע שתבדוק | |||
|
|||
_new_ |
[•] יש מספיק אנשים שתומכים במדיניות פרו פלסטינית . | |||
|
|||
אין קושי למלא איתם יותר מאולם אחד . הפרופסורים הללו נתנו הסבר במשך 15 דקות אצל לונדון+קירשנבאום . לדעה ההפוכה ניתנו 4 דקות . המצב הזה הוא חלק מ''המחלה היהודית'' [•]... | |||
_new_ |
מפלס השטויות עולה | |||
|
|||
עירן לא קרא את ספרם של שני הפרופסורים, אף לא נכח בהרצאותיהם (גם יוסלה לא), אך הוא 'יודע הכל' על ספרם ועליהם אישית. אך יש לעירן גם ידע כללי. למשל הוא מאמין ש- ''מעולם לא הוכח ששלום הוא דבר טוב או רע . ההשערה בכוון זה או אחר לא נבחנה מעולם !'' מדי פעם עירן מעלה לדיון את נושא השלום, ומיד טוען ש'שלום' אינו דבר טוב או רע. יוסלה טוען שאם נראה במונח 'שלום' מונח אינסטרומנטלי בלבד - אמצעי להגיע לדברים טובים או רעים, הרי תתבטל המשמעות של המילה 'שלום'. גם עירן בהזיותיו על צאצאים של אחרים, יבין שלמונח 'שלום' יש קונוטציות חיוביות מעצם ההגדרה של 'שלום' כמילה נרדפת ל'הרמוניה', 'שלווה', 'רגיעה', 'יצרנות', 'הבנה הדדית', 'שיתוף פעולה', 'הסכמה', 'פגישת הדיעות', ו-'סגירת מעגל' ('השלמה'). אפשר להתווכח על מידת הדיוק של כל אחד מהמונחים הללו כמילה נרדפת ל'שלום', אך אי אפשר להתחמק מהעובדה שלמילה 'שלום' משמעות חיובית כמעט בכל תחום ותחום של חיינו. המילה 'מלחמה' כמובן מבטאת 'הרס' ו'הרג', פגיעה באזרחים ובחיילים, הוצאות עצומות המדלדלות את הכלכלה לאורך זמן, ונטייה אובדנית של המשתתפים אם הסכסוך מתמשך. למונח 'שלום' יש רק מובנים טובים. נקודה. לא 'עושים שלום' כדי להשיג משהו אחר. עושים שלום כדי שיהיה שלום - כדי שאפשר היה לחיות וליצור ללא הצורך בהפעלת הצבא באופן מתמיד כדי להדוף את האוייב מבחוץ. הרי אף מדינה אינה יכולה להתקיים לאורך זמן במצב של לחימה מתמדת. אפילו עם המטלות הצבאיות הכרוכות בכיבוש המתמשך ביהודה ושומרון קשה לצבא להתמודד ולראייה היחלשות הכוחות כפי שבאה לידי ביטוי במלחמת לבנון השנייה - צבא שעושה פעולות שיטור ודיכוי במקום להתאמן אינו מנצח בקרב. עירן מעלה אין סוף שטויות לאתר. וכאשר לא מגיבים על השטויות האלה, הוא חוזר ומעלה אותן בשנית ובשלישית וברביעית כעבור חודש חודשיים כאילו לא קרה כלום. כאשר ברח לאתרים אחרים התלונן שם שלא נתנו לו להביע עצמו ב'ארץ הצבי'. עכשיו שחזר מובס מה'אודיסיאה' המיניאטורית שלו בשניים וחצי אתרים אחרים, שוב עירן תוקף עם ''מעולם לא הוכח ששלום הוא דבר טוב או רע.'' נראה לי שבמצב כזה, כאשר רוב רובו של המין האנושי לדורותיו מאמין שפירוש המילה 'שלום' הוא רק טוב, חובת ההוכחה לטענה ששלום הוא לא טוב או רע חלה על המאזין מחיפה. לך תוכיח ששלום זה רע. מעניין לראות בהקשר זה את הפרשנות המעוותת של עירן את עניין הופעתם של הפרופסורים בטלוויזיה. האם באמת הקדשת 15 דקות לשני הפרופסורים שבאו אלינו לביקור קצר היא סימפטום של ''המחלה היהודית''? האם אין הנרגנות האלימה של עירן, שנאת האדם והתרבות שלו, והזלזול בכל המושגים שיהודים רבים לפניו עמלו לשמר, - האם אין אלה סימפטומים למחלה? האם הגאון מחיפה באמת מאמין שסתימת פיות לכל מי שמתנגד להמשך הכיבוש תביא לטרנספר המיוחל ולאורגיה מתמשכת של ציבור המתנחלים שיעמידו צאצאים רבים כחול אשר על שפת הים? שלום זה דבר טוב איך שלא מסתכלים על זה. אני מתחיל לחשוב שעירן זה דבר רע, היות והוא מתכנן לנו מצב מלחמה מתמשך לשנים. | |||
_new_ |
[•] אין זה פלא שיוסלה כותב שטויות כאלה . | |||
|
|||
הוא מבין שגוי את העולם . הוא מבין שגוי את מושגי העולם . הוא מייחס לזולתו דברים שלא נאמרו . הוא מסיק מסקנות מדמיונו . הנה עוד המצאה של יוסלה ''עירן לא קרא את ספרם של שני הפרופסורים, אף לא נכח בהרצאותיהם (גם יוסלה לא) אך הוא 'יודע הכל' על ספרם ועליהם אישית.'' כתבתי מפורשות ששמעתי אותם בתוכנית לונ-קירש ושם קיבלו 15 דקות מי שביקר את עמדתם קיבל 4 דקות . אם המשפט שלי ''מעולם לא הוכח ששלום הוא דבר טוב או רע . ההשערה בכוון זה או אחר לא נבחנה מעולם '' שגוי אז קל לסתור אותו , צריך רק להראות שהדבר הוכח . [•]... גם אינו מזכיר שזה גכתב עם הסתייגות . גם אין למצוא אצלי ש ''שלום הוא רע '' להיפך וכתבתי זאת בברור ''מלחמה היא רע הכרחי'' כלומר לדעתי מלחמה היא רע . זו דעתי . ''הכרחי'' זה אילוץ שאין לי עליו שליטה . ואם יוסלה סבור שבלעדי לא תהייה מלחמה אז הוא טועה כמו בכל דבר אחר שהוא כותב . | |||
_new_ |
לא צריך לטעום חרא כדי לדעת מה זה | |||
|
|||
מספיק להריח. | |||
_new_ |
סטיה והסטה | |||
|
|||
הסטיות של עירן, מילא. עולם המלא 'ערבים רוצחים' נשים יהודיות במצב מתמיד של הריון, ופלסטינים מצטופפים במעברי הגבול. אצל 'ספינר' זה כבר שודרג להתעסקות באכילת הפרשות. על זה ייאמר, כל איש וטעמו. ומדוע כל שיחה בענייני הכיבוש הישראלי בשטחים עוברת לפסים של הישרדות. זו לא השאלה כלל. לא אחת משתי מלחמות לבנון היתה מלחמת הישרדות. אף ה'איום' הדמוגרפי על ישראל אינו מטריד בישראל בגבולות 67'. סיום הכיבוש ופינוי ההתנחלויות יאפשר לתושבי ישראל היהודים והערבים, וכך גם תושבי ארץ ישראל הפלסטינים לחזור לחיים של בנין וחינוך. כבר שכחו אצלנו מה זה שלום. ואם נביט אל הסוטים והמסיטים פוליטית לציון דרכנו מצבנו רק יחמיר, כי אלה הוזים עבורנו מצב של לוחמה מתמדת על אש קטנה במשך מאה השנים הקרובות. מפלס השטויות עדיין עולה. נוח שוב החל לבנות תיבה. | |||
_new_ |
סטיה והסטה | |||
|
|||
אינך מבין את המונח הישרדות בהקשר של העם היהודי . ויתכן שאינך מבין אתו בהקשרים אחרים בכלל . | |||
_new_ |
הערה על ריטוריקה | |||
|
|||
קטע ממאמר היום ב'הארץ': ''''מעולם לא שלחתי אף אחד למחנות ריכוז. כל מה שעשיתי היה להחזיר אנשים בחזרה למדינות מהן הגיעו'', כך אמר אמש (חמישי) מיליווי אשנר, בן 95, שחשוד במעורבות בשליחת מאות יהודים, סרבים וצוענים אל מותם במחנות ריכוז במלחמת העולם השנייה. זה בהחלט מזכיר את הרטוריקה של 'לא טרנספר' אלא 'העברה מרצון' ו-'ניקנוק' או הבדיחה הספרותית של 'פינוי פיצוי' בהקשר הפלסטיני. נדבר בפעם אחרת על האופן שבו עירן ומכחישי הכיבוש האחרים אונסים את השפה העברית. | |||
_new_ |
השרדות | |||
|
|||
הבעיה של ההישרדות היהודית אין לה דבר וחצי דבר עם הערבים- אלא רק עם היהודים. בתוך המצור הגדול של הרומאים על ירושלים - השתוללו בתוך העיר קבוצות יהודיות ושרפו את מחסני המזון. אם העם היהודי היה מאוחד - היה מנצח את הרומאים כפי שניצח לפני כן את היוונים. מה שקורה היום הוא - שחלק מסויים של העם, מתנהג כמו מסומם ורוצה להחזיר את ארץ ישראל לערבים(למסכנים אין מספיק שטח - אתה בטח מבין את זה,מה...) וגם להקים פה מדינת כל אזרחיה.החלק הזה לדעת הרוב הוא חולה נפש ו/או מתאבד סידרתי.מחלת נפש כזו יכולה להתפשט.זה האסון שלנו,שחלק מהעם יתאבד בזרועות הערבים ותוך כדי כך ינסה לחנוק גם אותנו. הפראנויה כל כך גדולה שאני לא יודע מה אתה רוצה לעשות כשאתה רץ לקראתי - לחנוק אותי או להתחבק? זוכר את החיבוק של יעקב ועשו? אתה מבין אותו? הם היו אחים ( תאומים). | |||
_new_ |
ובפינוי ההתנחלויות ננוחם | |||
|
|||
יוסלה משתתף בצערו של המסובב על חלומותיו הארוטיים שלא יצאו לפועל, אך על מה הסביבון מתווכח? יוסלה כתב שמלחמות ישראל האחרונות וגם המאבק להמשך הכיבוש אין להם ולא כלום עם הישרדות העם היהודי או מדינת ישראל. זה בא כתגובה לנידנוד המתמיד של אריה עירן המנסה לטעון שהגברת הילודה היא בנפשנו (ענין של הישרדות) ושטרנספר המוני של פלסטינים מהשטחים הוא בנפשנו (ענין של הישרדות). ובקיצור, עצם העובדה שעירן טוען שהקיום קודם לכל, הופכת כל נושא העולה לדיון נגזרת של הישרדות העם היהודי. ובא המסתובב ומנסה לטעון שהחזרת שטחים במסגרת הסכמים היא בגדר התאבדות ומחלת נפש. טענה זו היא שטות מוחלטת. לא פלא שהסבבה והעירני מדי מסתדרים כל כך טוב, הרי שניהם מאמינים שרק יהודה ושומרון יצילו את עם ישראל משמד. זו מחשבה אומללה ומאמללת, המעידה יותר מכל על מצבם הקשה של הטוענים. | |||
_new_ |
[•] ובפינוי ההתנחלויות ננוחם | |||
|
|||
_new_ |
ובפינוי ההתנחלויות ננוחם | |||
|
|||
אכן | |||
_new_ |
ירחם השם איזה שטויות | |||
|
|||
אין כל קשר או דמיון או שייכות להשתחררות מעול ממלכת סלווקוס למרד נגד רומי. אף מדינה ושום ממלכה לא נצחה את הרומאים ולמורדים בארץ ישראל לא היה שום סיכוי. | |||
_new_ |
ירחם השם איזה שטויות | |||
|
|||
אז איפה הרומאים? | |||
_new_ |
ירחם השם איזה שטויות | |||
|
|||
איפה שהם היו תמיד. מאחר ולא היה ''עם רומאי'' אלא רק אזרחות רומית שניתנה לתושבי ארצות שונות ולבני עמים שונים, כך גם אין היום עם רומאי אבל העמים שהיו קיימים אז קיימים ברובם גם היום. | |||
_new_ |
ירחם השם איזה שטויות | |||
|
|||
והקיסרים הגיעו מצ'יקאגו? | |||
_new_ |
הקיסרים הגיעו ממקומות רבים | |||
|
|||
מהעיר רומא, ממחוזות שונים באיטליה, מספרד, מגליה, מצפון אפריקה, מהמזרח התיכון וכו' | |||
_new_ |
מה בקשר לאירן ? | |||
|
|||
מדוע לא בקרו שם ? מי מימן את הביקור ? איזה גוף אנטישמי ? | |||
_new_ |
מה בקשר ללוי ? | |||
|
|||
האנטישמי הקטן שיושב אצל לוי בראש עם מכחול שנאה קטן צובע כל מילה ומשפט היוצאים ממקלדתו ב'אנטישמיות'. | |||
_new_ |
מה בקשר ללוי ? | |||
|
|||
שמת לב שאינך עונה על שאלותי ? | |||
_new_ |
מה בקשר ללוי ? | |||
|
|||
השאלה, האם את ביקור הפרופסורים מממן גוף אנטישמי, מביישת את השואל (ואינה ראויה לתשובה). | |||
_new_ |
מה בקשר ללוי ? | |||
|
|||
אתה טועה שוחד מביש את המקבל ולא את השואל . | |||
_new_ |
מה בקשר ללוי ? | |||
|
|||
''מי מימן את הביקור ? איזה גוף אנטישמי ?'' ניסוח השאלה מצביע על בורות. וכאשר השאלה חושפת את בורותו של השואל, במקרה הזה לוי, זה מבייש רק אותו. | |||
_new_ |
מה בקשר ללוי ? | |||
|
|||
מה פה בורות? הרי הוא אומר שאינו יודע והוא שואל אותך. אם אינך בור ואתה כן יודע - מדוע אינך עונה? | |||
_new_ |
|
|||
האמנות של המובן מאליו שמורה לחכמים. | |||
_new_ |
לוי לא בסדר? | |||
|
|||
אתה מוכן להיטפל לאריה עירן ולכתוב לו דרשות של יום א בכנסיה שש פעמים בכל יום - אבל לא לענות לאחד מפני שקוראים לו לוי? זה נראה לך? הוא צריך לשנות את שמו לסאמירה? | |||
_new_ |
לוי לא בסדר | |||
|
|||
יש שאלות שהתשובה עליהן תלויה בזהות השואל. לדוגמא: אם יושב סטודנט במשרד של מרצה בחוג שלו, והמרצה שואל אותו: 'האם הינך רוצה ללמד?' התשובה תלויה במי המרצה ששואל את השאלה. אם שואל השאלה הוא המרצה הגרוע במחלקה, הסטודנט יענה: 'לא, אינני רוצה ללמד'. ואם שואל השאלה הוא מרצה טוב, הסטודנט יענה: 'כן, בוודאי'. במקרה של של לוי זה פשוט עוד יותר. השאלה עצמה, ללא קשר לשואל השאלה, מניחה את התשובה מראש - המארחים של הפרופסורים אכן אנטישמים. לכן, אין כלל טעם לענות. אך זה גם מקרה בו השאלה עצמה, על הגידוף הטמון בה, מביישת רק את השואל, זה הבוחר לגדף לשם הגידוף, והשאלה משמשת לו רק אמתלה. אתה, סביבון יקר, משתמש פעם נוספת בשאלה המביישת של לוי, כדי לעלוב (כפי שהינך מקווה) פעם נוספת באמצעות אותה השאלה, - הפעם ביוסלה שהפנה כיאות את עליבותה של השאלה לכתובת הנכונה - לשואלה. מדוע אין יוסלה עונה לשאלה של לוי? הרי כבר ענה, ובאריכות יתר. | |||
_new_ |
לוי לא בסדר כי לא קיבל תשובה | |||
|
|||
עדין נותרה השאלה בעינה.וכשמישהו שואל שאלה יש גם מקשיבים אחרים והם תוהים מהי התשובה.ועכשיו השאלה היא - האם אתה יודע את התשובה או שאינך יודע ולכן אתה מעדיף להתעסק בשאלה? | |||
_new_ |
[•] לוי לא בסדר כי לא קיבל תשובה | |||
|
|||
לוי לא בסדר כי לוי חשב שהשאלה ששאל ראויה לתשובה למרות שבעצם השאלה לא ענתה על הקריטריונים הבסיסיים להיות שאלה אכן שאלה שניתן להשיב עליה לעניין ובכנות. למרות שהשואל המשני חושב שיש מקום לענות על השאלה של לוי למרות שאינה ראויה לתשובה היות והיא מניחה את המבוקש, אין המגיב הנוכחי חושב שאכן ראויה השאלה של השואל הראשי לתשובה ועל אחת כמה וכמה אין זה מן הראוי שכל תשובה שהיא תינתן לשואל משני שאינו שואל השאלה המקורית אלא סתם משתאל (מלשון 'משתחל') שהחליט לקחת על עצמו את השאלה הזנוחה של לוי שכבר מזמן הלך לישון, או פשוט ממשיך להיות במצב הקומטוזי הרגיל שלו, למרות שאילו ידע ששאלתו שאינה בעצם שאלה שניתן להשיב עליה בתום לב גרמה כבר לזה שאינו יודע לשאול לילה שני ללא שינה ועצבות רבה בשל היעדר התשובה לשאילתה שהעלה לא בדרגה ראשונה של קירבה לשואל אלא רק כמין שואל שאינו ממין השואל הראשי, אולי זה השואל הראשון שאינו כהן היה חוזר בו מהשאלה בגירסתה הראשונה והלא שאלתית מספיק ובפינוי ההתנחלויות ננוחם. | |||
_new_ |
[•] לוי לא בסדר כי לא קיבל תשובה | |||
|
|||
כל הכבוד ליוסלה . בלבולי ביצים ארוכים במקום להתיחס לתוכן השאלה . אני איני מופתע . | |||
_new_ |
לוי לא בסדר כי לא קיבל תשובה | |||
|
|||
והנה צץ וחזר לעולם הפקחון היחסי כמובן שואל השאלה שאינה ברת מענה ועשה מהכל חביתה כרגיל וכל זה תחת עינו הפקוחה של השומר ולא לגופו של שואל השאלה הבלתי מענתית אלא לגופה של השאלה המנדנדת שדמיון רב בינה לבין השואל שזה עתה עשה חביתה במקום שגם ביצים אין. | |||
_new_ |
יוסלה, אולי להחליף את שמי? יש לך הצעה? | |||
|
|||
אבל שיהיה שם מכובד, כן. | |||
_new_ |
לוי לא בסדר כי לא קיבל תשובה | |||
|
|||
ומי יעזור לשומר על ההשתאלות בזמן ששואל אחד כבר ישן מזמן והשואל השני אובד עיצות והמגיב הרצוי ממשיך ללעוס את השאלה תחת עינו הפקוחה של השומר (אלוהים ישמור). רק נודניק ימשיך לשאול את השאלה שנשאלה מזמן אך אינה ברת מענה, אך הרי אסור לקרוא לשואל 'נודניק' ולכן המגיב לוקח על עצמו להיות הנודניק אלא אם כן השומר יחליט לתת כתף. | |||
_new_ |
לוי לא בסדר כי לא קיבל תשובה | |||
|
|||
לוי בסדר . הוא לא קבל תשובה . הוא לא מתרגש מזה . הוא מכיר את הסחורה . | |||
_new_ |
צריך לשאול לאט ובהטעמה ובסילסול הקול | |||
|
|||
ואז בוודאי הנישאל יענה ישירות. ככה זה, לא תמיד עולה רצון מלפני הנישאל לענות, והרי הוא מתחכם ומשיב בדברים ארוכים ומייגעים. יש לרצות את הנישאל, זה כלל גדול, גדול. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |