  
  
  
|
  קמיקאזה מול שהידים | |||||
| ד"ר מיכאל ברונשטיין (יום חמישי, 20/06/2002 שעה 2:25) | |||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  איני מסכים שההפצצות מנעו מגרמניה התקדמות טכנולוגית |
|||
|
|||
איני מכיר שום ראיה לכך שההפצצות האסטרטגיות על גרמניה מנעו ממנה פיתוחים טכנולוגיים. גרמניה לא הצליחה להביא לפיתוחים טכנולוגיים בגלל מספר סיבות שהראשית שבהם היתה האופן שבו נוהל הפיתוח ע''י הצבא. היתרון היחיד והגדול של ההפצצות האסטרטגיות על גרמניה היה ריתוק הלופטוואפה לגרמניה כך שלא יכל להלחם היכן שהיה צריך אותו בלב רוסיה. אבל ללא ספק כל היתרונות שחשבו ההוגים של ההפצצות לא באו לידי ביטוי. היתרון הגדול של ההפצצות בא בלי שחשבו עליו הוגיו. ולכן ניתן לומר שהיה להם יותר מזל משכל במקרה הזה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| פיתוחים טכנולוגים נשארו על הנייר - ביזור ולחץ |
|||
|
|||
בגלל ההפצצות האסטרטגיות על גרמנייה נפגע הגוון של היצור התעשייתי לצרכי מלחמה, ופיתוחים מתקדמים ויוצאי דופן נשארו על הנייר בלבד. כך, עבור יצור תעשייתי של מודלים קיימים, נאלץ אלברט שפאר, אחד האנשים המבריקים במנגנון של הרייך השלישי, שר החימוש (וארכיטקט במקצועו) לבזר את היצור למיקומים רבים. הדבר לא הותיר ''יכולת עודפת'' spare capacity ליצור מודלים חדשים, ביצרו מעין קבעון, שהביא ליצור רחב מימדים של מודלים קיימים. תופעה זו של קבעון וחזרה מרובה על דפוס קיים, הינה פרי לחץ מתמיד ואובדן שווי המשקל המארגן. בכך נכונה טענתו של ד''ר ברונשטיין, כי גם בכך ניתן לראות יעד חשוב של ההפצצות האסטרטגיות, שזכו לביקורת רבה (למשל בספרו של גנראל J.F.C Fuller ''מלחמת העולם השנייה'') ראה התיחסותי בנושא עוצמה ימית והפצצות אסטרטגיות, למטה). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לארן אי אפשר לבטל במחי יד את ההפצצות |
|||
|
|||
לארן נכון שההפצצות לא מנעו פיתוחים -בהדגשה על פיתוח ואמנם מערכת הפיתוח על שולחן השרטוט ולפעמים גם למעשה-היתה מוצלחת ומרשימה. אך ההפצצות שיבשו את החיבור בין הפיתוח לתעשייה. למרות העובדה שהיצור המלחמתי לא הופסק,עד היום האחרון של המלחמה,אין כל ספק שהוא הושהה,חובל,נהרס ומעד כתוצאה מהפצצות אסטרטגיות. בהיבט של מלחמה עולמית,מסוג זו שלחמה גרמניה,יוצא שאפילו עיכוב של שבועיים בייצור מייסבים,או הריסת תשתית תחבורה- תרמו באופן מכריע לנצחון בעלות הברית. אחדים מקרובי לשעבר,היו קצינים במערכת הצבאית הגרמנית, כולל טיס-קרב מפורסם שהיה לגנרל בנאט''ו ואחר, שעבד בפנמונדה משם שוגרו רוב הטילים הגרמנים.להם ולחבריהם לא היה ספק שההפצצות ובעיקר של היחידות האמריקאיות,שיבשו באופן חמור את המערכת הצבאית כולה. לכך יש סימוכין אצל חוקרים רבים ואפילו בעדויות שפר. אפילו רבי הגאוותנים הנאצים של אחרי המלחמה,ככל שניסו להסביר את חוסר יעילות בעלות הברית לא הצליחו להסביר איך קרה שהמלחמה נגמרה מטרים ספורים מהרייכסטאג והבונקר של אדולף היטלר ימ''ש | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא ביטלתי במחי יד אבל |
|||
|
|||
לא ביטלתי במחי יד את ההפצצות כבר ציינתי קודם שהיתרון שלהם היה עקיף בכך שריתקו את הלופטוופה. מטרת ההפצצות כפי שהוגדרה ע''י המתכננים (כמו האריס וחבריהם) לא צלחה. המטרה היתה השמדת התעשיה הגרמנית והורדת המורל באוכלוסיה. כבר הוכח מספיק פעמים שהפצצה לא מורידה מורל. ושוב הנזק התעשייתי היה מוגבל ביותר. אם משווים לדוגמא את ההפצצות האסטרטגיות של בעלות הברית אל מול לוחמת הצוללות של הגרמנים (שניהם סוגים של לוחמה אסטרטגית) אזי לוחמת הצוללות היתה מכריעה הרבה יותר וזולה הרבה יותר. לגבי הטיעונים של עיכוב הפיתוח. איני יכול לסתור טיעונים אלה כמו שאינכם יכולים להוכיח אותם. אלו הם ספקולציות של אילו. זאת מכיוון שלא ניתן לדעת כיצד היו מתקדמים הפיתוחים ללא ההפצצות. אבל העובדות מראות שדווקא בשנים 1940-2 לא התקדמו כמעט הגרמנים בפיתוחיהם למרות שההפצצות עדיין היו מעטות, ואילו את עיקר הפיתוחים שלהם הם עשו בשנים 1943-5 (למרות שהיו עדיין מעטים) וזאת למרות ההפצצות. בנושא זה מומלץ לקרוא את ''למה נצחו בעלות הברית'' שיצא לאור בעברית לא מזמן. בכל מקרה ההפצצות גזלו משאבים רבים שהיו נחוצים במקומות אחרים, והמטרות שלהם כפי שהוגדרו לא הושגו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| פשטות ואצילות, בניגוד לפילפולציית השמאל המצדיקה |
|||
|
|||
כל שרץ. יכולת זאת קיימת אצלם עוד מתקופת משפטי שנות ה- 30 של סטלין ומשפטי פראג. אולי סימפטומטית לשמאל גישת פרופ' ליבוביץ, מורו הרוחני של מחבר הרטוריקה הנשגבת של הקוד הצה''לי (הדומה במבנהו, אגב, לאוסף מבולבל של חוקי מילוי טפסי שומה בלווית שגב ריק) : זה הבין את כל המורכבות הנאצלת של החוכמה העתיקה היפנית (המגולמת מרחבית באומנויות הלחימה) כצו ''למות למען הקיסר''. מדובר כמובן בפרוייקצייה פסיכולוגית מובהקת, שכן כל גישתו של ליבוביץ הינה ביורוקרטיזציית הנשמה של מילוי צווים. מאמר זה הינו בין העמוקים והחכמים ביותר שהופיעו ב''ארץ הצבי''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מדוע אגב הפקידו בידיו של אדם זה את חיבור |
|||
|
|||
הקוד הצה''לי? דומני שמאמריו אינם מצוטטים לכאורא כלל על ידי עמיתיו בעולם, ונראה לכאורא שהמנסה לחפש בעבודותיו איזו תובנה חדשה, בדל רעיון חדש, מעבר להבחנות פילפולציה ריקות, מבזבז, ניתן להניח, את זמנו בנבירה בכתיבה משמימה בבינוניותה. כפילוסוף אנליטי, ניתן להתרשם, האיש מבזבז כלי דיון ותובנות רבות כוח על עשייה פילוסופית לכאורא דלה באיכותה. יחד עם זה, אם איני טועה ידע לנפף בשרביט העורך, תוך מחוות כוחניים לרוב. אבל דיברתי די. מדובר בספקטקל של אדם התובע למשפט על ימין ועל שמאל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בפילוסופיה ואומנויות הלחימה היפניות (בזמנו, עסקתי |
|||
|
|||
ב- Tae Kwon Do המשלבת גם חוכמת נזירים קוריאניים) קיים המושג של לוחם האור. מאידך, השהידים הינם לוחמי החושך, המפיצים במעשיהם את האנטי-עקרון של אובדן האוטונומיה האישית, בהחפזם כמוכי שד הלומי סמים, למיקסום היקף הפגיעה בחסרי ישע. אולי, קיימת אחוות סמים של ויתור על אוטונומיה, אחריות ואצילות בין חוגים בשמאל ויאפים מסניפי קוקאין, וה''עניין הפלשתינאי''. העיסוק השמאלני האובסיסיבי בעניין ''התרבותם הטבעית של הפלישתינאים'' אינו אלא שיקוף ראייתם הם את הפרט כחסר יחוד אינדיוידואלי ויופי של מצויינות נאצלת, והורדתם את הקובעון בפני ''חוק המספרים הגדולים''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| טוב חצי שודד-ים משודד-ים וחצי |
|||
|
|||
על מנת להצליח ולהלחם בתופעת השאהידיות, על ישראל להיות 'שודד ים וחצי' לשיטת ד''ר ברונשטיין, אולם מעבר למילים הנשגבות בדבר להב החרב הסמוראית דרך חיפוש הצדק הגברי והקמאי בואכה אל פיוטי ז'בוטינסקי, נשאלת השאלה מה בדיוק מסתתר מאחורי רצון זה, ומהי התוכנית האופרטיבית למימושו האולטימטיבית בשטח. מבחינה זו דומים דברים אלו לדבריו של ד''ר מילשטיין, אשר לזכותו יאמר כי אינו מדבר סחור סחור ומציע פעולות ישירות יותר, האמורות להיות לשיטתו משולבות בעומק אינטלקטואלי יצירתי. הדברים והמעשים מאחורי רעיונות אלו מסתכמים בפעולות ענישה והשמדה קולקטיביות מתוגברות, אשר תקפנה חוגי אוכלוסיה פלסטינאים רבים ורחבים, אשר מצידם ינסו בכל כוחם להזין את להט השנאה והנקם בשליחת גדודי מתאבדים נוספים. הרצון להלחם ולנקום למפרע בפלסטינאים הוא דבר אחד, אך יש לקחת בחשבון את תוצאות הלוואי של עימות זה, אשר תהפוכנה את מדינת ישראל ושטחי הרש''פ לבית מטבחיים אנושי. הרצון והמוכנות לענות לטרור הפלסטינאים במטבע-וחצי תקרב את האיזור אל כוון המלחמה הטוטאלית ואל מלחמת היצר הבלתי מרוסן כבמלחמת 30 שנה בצפון אירופה, אם לא למעלה מזאת. ישראל תוצב על מרקעי הטלביזיה בעולם כיוגוסלביה שנייה, והפגנות ענק נגדה יתחוללו בכל רחבי העולם המערבי, לצד תהליכי נטישתה המתקדמים מצד חברים וידידים שונים. הרבה מן החכמה המעשית והפוליטית לא תהיה במצב זה, ואשר עליו יהיה קשה לומר כי הוא עומד בקריטריון המכתם ''בתחבולות תעשה לך מלחמה''. לא ולא. ישראל אינה יכולה לצאת סתם כך למסעות נקמה איזוטריים, ומבחינה זו עדיף כבר רעיונו של ד''ר מילשטיין בדבר הכשרת חלקים נבחרים בצה''ל ללוחמה כללית בטרור, ללא כל רומנטיקת שודדי ים נלווית. הדבר היחידי הסביר הבא בחשבון לשיטתי, הוא לנסות ולמצות את רעיון פינוי השטחים ונסיגה מלאה לגבולות 67 לצד הקמתו של קו לימס חדיש ורציף, תוך מתן עדיפות לנסיון דיבור ומו''מ במהלך נסיגה זו. אינני בטוח שדבר זה יצלח, ממש כפי שאינני בטוח שכלל קיים סיכוי לחוזה שלום עם העולם הערבי, אך ברור לי ולרבים אחרים כי אם תיכשל החזרה לקווי 67 , שפירושה בשטח יהיה המשך נסיונות חדירה ופעולות עוינות אחרות נגד ישראל מכל סוג שהוא, רק אז יש לפתוח בסוג של סידרת מהלכים עליהם ד''ר ברונשטיין וד''ר מילשטיין מדברים, עם עדיפות ברורה לשיטות אותן הציע ד''ר מילשטיין, וזאת מתוך קונצנזוס ישראלי כללי. במילים אחרות: אינני שולל את הרעיון כי 'מנטרת השמאל' לשיטת הימין הישראלי אינה אלא עורבא פרח, אך יש לבדוק תחילה אם אלו הם באמת פני הדברים, בדיקה שפירושה נסיגה לקווי 67. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| (ללא נושא) |
|||
|
|||
תגובה זו בהחלט ראויה ל''תגובת-נגד'' רצינית כי היא כאין ארכיטיפוב (או פרדיגמה) של זרם חשיבה שלם. נעשה ניתוח בלשני במובן של וויטגנשטיין. אכן העמדתי עקרון מסויים - אין זה אומר שדרשתי להפעיל אותו באופן אולטימטיבי. ''עיוות בקריאה'' מסמן את הגישה האולטימטיבית כדרך החשיבה. אסביר את עצמי. פעם אוניברסיטאות היו קטנות וכאשר סטודנט הציג את התזה על מנת ''לקבל דוקטור'' הוא באמת הגן עליה במין ויכוח פומבי. ואז ציינו את התופעה הבאה: הסטודנטים צעקו: ''תתבטא ביתר חריפות!''. זו תכונת הנערות - כפי שאנו אומרים בגיל ...עשה הכל פשוט וקוטבי''. ההבנה האוטומטית - מדגיש: אוטומטית - של אי-אולטימטיביות בא עם הגיל, אם תרצו עם בגרות נפשית. על זה נאמר מזמן בביטוי הידוע בווריאציות שונות כגון: אם עד גיל 20 אתה לא ליברל - אתה מנוול. אם אחרי 25 אתה לא קונסרבטור - אתה טיפש. אחרי ''25'' הפסקתי להיות ''אולטימטיבי''. לעצם הענין: הצגתי את העקרון הנשכח, ביתר דיוק ההושכח ב''לחץ תרבותי מתון''. אין לי ספק שלפעמים ''חצי קורסר'' - זה עובד. דוגמה: שחררנו אי-אלה עצורים מצריים וקיבלנו תמורה עצורי ''בת-גלים''. השאלה היא - אם ה''תכסיס'' הזה עובד תמיד? אני חוזר שוב - אם הוא עובד תמיד. אם כן - יש להפעיל אותו באופן ''אולטימטיבי''. ואם לא? לפחות רצוי שנדע על קיומן של גישות אחרות. של אורי מלשטיין לדוגמה. אילו אופוננטי הנכבד היה מוסיף שיטה חדשה הייתי שמח - ואינני מתלוצץ. ה''אולטימטיביות'' הנעורית מהווה את התשתית הסמוי לפרק ''הפוליטי'' של התגובה. זה ''הגיון אוסלו'' בהתגלמותו, בפשטותו ובטמטומו. הפעולה נלקחת ללא הרקע של הייתכנות שלה - כאילו היא אפשרית תמיד. או-קיי ניתן להם שטח לשליטה - אם ייצאו משם פיגועים ניכנס חזרה. והם כמובן יהיו טיפשים ולא יתכוננו לאפשרות זו. כי אם יתכוננו ''הכניסה'' תדרוש מאיתנו מחיר דמים - אז נתחיל לשקלל את ההפסד כאן מול הפסד פה - והדם ימשיך לזרום. זו ה בעייה הנעורית - פתרון אחד נתפס כ''נכון תמיד'' וכ''חסר בעיות''. אחרי גיל 25 מתחילים להבין כי ''אין חייה כזאת''. מוכן לחזור עוד פעם - גם ''חייה שלי'' | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בחיפוש אחרי התשובות |
|||
|
|||
ד''ר ברונשטיין הנכבד, חוששני שהחטאת את הנקודה המרכזית, ותחת זו בחרת להיטפל לאטריבוט 'אולטימטיבי' אשר לצורך תגובתי נאמר מתוך פולימיקת עיקרון 'הכל או לא כלום'. אנא תן דעתך לעניין כי אני מוכן להוריד ולהסיר מיידית את המושג השנוי במחלוקת, אך הבעייה עדיין נשארת וקיימת: מהו 'שודד ים וחצי' לשיטתך, ומהן השיטות העומדות לרשותו, מעבר לתיאורים ספרותיים הלקוחים מתחום רומנטיקת הסמוראים? אתה אומר שתגובתי מייצגת ז'אנר שלם של צורת חשיבה. אינני כה בטוח בנקודה זו, ומשתתפים וותיקים בפורום זה יכולים להעיד שעל פי רוב נשארתי נאמן לכוכב הצפון ולרעיון המנחה אותי לכל אורך דבריי השונים, אשר ניתן לסיכום במילה 'ספקנות'. הספקנות היא מנת חלקי, והיא גרמה לי לומר דברים שמאלניים במיוחד שהכעיסו משתתפים בעלי אוריינטציה ימנית, וגרמה לי גם לעקוף אנשים כמר פרלמן מימין, על פי הגדרתו. אינני מתרגש מאלה גם מהאחרים, היות וחיבור השאלות הנכונות הוא המפתח למציאת התשובות במציאות האנושית, תוך נסיון העמדת הפרטים השונים על דיוקם. מבחינה זו ניתוחך במובנו הבלשני של ויטגנשטיין אינו תופש, היות ואם כבר נישאר צמודים לרעיונותיו השונים של פילוסוף זה הרי שעלינו ללמוד ולנסח את השאלות, מאשר לתור תמיד אחרי חיפוש התשובות. שאלותיי במובן זה הן ברורות עבור שמאל וימין פוליטי בישראל: מהו החזון, בחזקת התמונה הסופית האמורים להביא למצב רגיעה מסויים, או במילים אחרות - מה עלינו לעולל לעצמנו או לפלסטינאים על מנת לנסות והוציא את העגלה מהבוץ ללא הפיכת האיזור למקום מלחמה של ממש, ואני מוכן לנסות ולדון בשאלה האם ישראל כבר נמצאת במלחמה של ממש. אני מודע בהחלט לרצונו של השמאל הישראלי לפתור את הבעיות השונות בנוסחאות פלא מוכרות, ומוכן לקבל את הרעיון כי ייתכן ורעיונות אלו עלולים אכן להתגלות כ'מנטרה' לשיטתו של השמאל. יכול להיות, אך עדיין הדבר שווה ניסוי לפני הפנייה אל האופצייה השנייה, שפירושה בשטח לשיטתך הוא לבצע בפלסטינאים מעשה של ממש, ואולי גם במדינות ערב השכנות. האופצייה השנייה היא הקמת המדינה הפלטינאית לצד מדינת ישראל לאחר נסיגה מלאה וחד צדדית משטחי כיבושי 67 של זו האחרונה. ואם נעמיד משפט זה בתנאיי משפטי הקוניוקטיב הראשון - הרי שרק אם גם נסיון זה יכשל, והמדינה הפלסטינאית אכן תתגלה במדינת טרור אשר ממשיכה וגורמת לשפיכות דמים בישראל - או אז יש לנקוט בצעדים אחרים, אשר הרבה אנשי שמאל מן הסתם יסכימו ואף יהיו שותפים להם. בברכה א. מאן | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למאן ולברונשטיין: הניסוי היה הסכם אוסלו |
|||
|
|||
אלכס ומיכאל וכל משתתפי הדיון הזה, מבחן התוצאה הוא מבחן השכל הפשטני: אדם זהיר אומר - אם תקפוץ ממטוס תמות! ספקן כמו אלכסנדר מאן אומר: עד שלא ננסה לא נדע. והרי מחוץ לניסוי בבני אדם יש ניסויים בבעלי חיים, יש סימולציה, יש אנליזה, יש כל המדע, התיאוריות שלו והחישובים שלו. להסכם אוסלו לא היה סיכוי להצליח משתי סיבות: א.כי הישראלים עשו אותו בגלל קריסת צה''ל באינתיפאדה הראשונה ובמלחמת דרום לבנון אך טענו שהם עושים אותו מתוך כוח ויכולת לקחת סיכונים. מי שמרמה את עצמו לא ישיג שום מטרה. רבין פרס וביילין רימו את עצמם ואת הישראלים בשאלה המרכזית של הסכם אוסלו: שיעור הסיכון! ב. כי הפלסטינים העריכו שצה''ל ברח מעזה (כפי שהוא ברח אחרי כן מדרום לבנון) ולפיכך ניתן להמשיך להבריח אותו. אני הצגתי את הטיעונים האלה בספרי ''קריסה ולקחה'' עוד בדצמבר 1993, ואחר כך בספרי: ''תיק רבין -איך תפח המיתוס'' באפריל 1995 וכן בכל אמצמעי התקשורת, שהיו פתוחים בפני, באותן שנים. השמאלנים ההומניסטים רודפי השלום, לא התיחסו לטיעונים אלא בחרו להחרים את השליח: סלקו אותי מן האוניברסיטאות, לא הזמינו אותי לכנסים מדעיים בנושאי התמחותי,חדלו להזמין אותי להרצאות בצה''ל ובמערכת החינוך, וחדלו לתת לי מקום בתקשורת המרכזית. השמאל הטוטליטרי-בולשביקי הישראלי השתלט על כל המערכת בטענה: תנו להסכם אוסלו סיכוי ולשם כך מותר לשלם במחיר הליברליות והפתיחות ולסתום את הפה של מילשטיין. אבל הסכם אוסלו נכשל! המחיר הוא מלחמת אוסלו המתחוללת עתה. לנסות הסכם אוסלו ב' אינו טירוף אלא טפשות. מדוע שאסכן את חיי ואת חיי מדינתי בגלל טפשות של שמאלנים אחרי שהקרבתי את הקריירה שלי בגלל טפשותם. הבעיה המרכזית של מדינת ישראל, אלכס, ידידי, איננה רצונם הטוב של הפלסטינים. רצון טוב כלפינו לא יהיה להם 10 דורות. הבעיה היא יכולתנו למנוע מהם לנסות להשמיד אותנו כפרטים וכמדינה. היום אין לנו יכולת כזאת והשמדת הפלסטינים אינה אופציה. לפיכך כקאטו כל הזמן אני חוזר ואומר: עלינו לבצע רפורמה יסודית במערכת הפוליטית ובמערכת הביטחון כדי ליצור אופציה של ניטרול הטרור הפלסטיני וטרוף השמדת מדינת ישראל מצדם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בטוח המיידי גבול בר הגנה , בהמשך פתרון כפוי |
|||
|
|||
אורי שלום עם כל הכבוד אני חולק עליך לגבי הסיבות לכשלון אוסלו. הסיבה העיקרית לכך היא חוסר יכולתם של מחוללי התהליך למנוע ממתנגדיו בשני הצדדים לכרסם בו ולהרוס את הגשר הצר שנבנה שם. לפיכך, אין לתת ''פרס'' לאלה שהצליחו למוסס את הנסיון האמיץ להגיע להסדר. לדעתי יש למצוא דרך אחרת שתביא אותנו לאותה מטרה. לצורך זה יש לשכנע חלקים רחבים בציבור הישראלי שהישרדותנו במרחב תלויה ביכולתנו להגיע להסדר עם הסובבים אותנו. וכשם שאתה חוזר כמו קאטו בזמנו על הצורך לבצע רפורמה יסודית במערכת הפוליטית ובמערכת הביחון (דבר שאיני מתנגד לו כלל ועיקר) אחזור אני על מה שעלינו לעשות. 1) בטווח הקצר ייצוב גבול בר הגנה , ופינוי כל ההתנחלויות ממזרח לו , פינוי מוחלט של הרצועה. זה יבטיח לנו כושר עמידות גבוה יותר מול גלי המתאבדים הבאים עלינו לכלותינו. 2) מאחר ואין בכוחנו לכפות הסדר , עלינו למנף גורמים בינלאומיים המסוגלים לכך , לכפות פתרון שנוכל לחיות איתו. יש להכין את העם לכך שמחירו של הסדר כזה יהיה נסיגה מכל השטחים שנכבשו בשנת 1967. בברכה רפי | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אינכם רוצים שלום, אתם שונאים את ההתנחלויות |
|||
|
|||
ומסיתים נגד המתנגדים ''בשני הצדדים'' כאילו ישנו איזו בדל של דמיון, בין הימין, שמדינה יהודית ארצשיראלית חזקה וחופשית הוא הדבר החשוב לו ביותר לבין החמאס ואש''ף, שהראשון רוצה להשמיד את ישראל באמצעות מלחמה בלתי פוסקת, לבין אש''ף אשר רוצה להשמיד את ישראל באמצעות תהליך מדיני בנוסף אינכם מאמינים שבכוחנו יש להדוף את המתקפות הערביות הניתכות עלינו בגלל אותו אש''ף-תהליך מדיני-ביטחון-שלום ועוד רוצים לאנוס את ישראל בידי זרים, כאמור, גם חוסר הדמוקרטיה משתקף בדעותיך, ואלו של השמאל ''והאנשים אשר עלו עימו אמרו, לא נוכל לעלות אל העם: כי חזק הוא, ממנו'' | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש יותר מבדל של דמיון |
|||
|
|||
ניר שלום בכל דבריי בפורום זה או בכל מקום אחר , לא תמצא ולו שמץ של ''שנאת התנחלויות'' . אני רואה בהן מקור לחלק גדול מצרותינו , הן מהוות מכשול להסדר , אבל שנאה לא תמצא אצלי. ואם בבדל של דמיון חפצה נפשך הרי הוא לפניך : 1. מעשה הטבח של הרוצח ברוך גולדשטיין. 2. המחתרת היהודית הראשונה. אמנם כמותית כמובן שאין להשוות (ואני לא השוויתי) אבל אם רצית בדל של דמיון הרי הוא לפניך. ההשוואה העיקרית שאני עושה היא בין אלו אצלנו שאומרים ''כולה שלי'' , מעוניינים ותמיד היו מעוניינים בהמשך הכיבוש על כל תוצאותיו בכל מחיר , לבין החלקים אצלם שלא היו מוכנים לקבל את פשרת אוסלו ורוצים לזרוק אותנו לים. הגשר הצר שנבנה באוסלו התבסס על כך שבסופו של התהליך אנחנו נוותר על חלומינו על שכם והם יוותרו על חלומם על יפו. כל מי שהתנגד להסכם בשני הצדדים פעל במחנהו כאשר לדעתו טובת הצד שלו היא לנגד עיניו. התוצאה היא שהם הצליחו למשוך כל אחד במחנהו את המרכז אל האגף המתנגד להסדר, והביאה אותנו אל העימות הנוכחי. אילו המחנות התומכים בהסדר היו חזקים יותר , מצבנו היום היה שונה. (גם כאן , הסימטריה שאני עושה אינה כמותית). והערה אחרונה. להזכיר את הדמוקרטיה בקשר למה שאנחנו עושים בשטחים , זה יותר ממגוחך. אין שום מרכיב דמוקרטי בסכסוך ביננו לבין הפלשתינאים. אנחנו הכובשים והם הנכבשים , אנחנו בעלי הזכויות והם הנתינים חסרי הזכויות. כמובן שבתוכנו , כל הסדר גם אם ייכפה עלינו ועל הפלשתינאים , יצטרך יהיה להיות מוסכם על רוב האזרחים במדינה. בברכה רפי | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כל דברייך רוויים בשנאת התנחלויות |
|||
|
|||
כולם במסווה של ''שפה יפה'', אתה משתמש בטיעונים של ספירו ''השוואה כמותית'' גם הערבים יורים, גם צה''ל יורה ההשוואה הנקודתית היא תכסיס מלוכלך ומגעיל של האנטי ציונים, ואתה בשעה טובה אימצת אותו אינני רוצה להמשיך בשום כיבוש, הכיבוש נגמר ב10 ביוני 1967, ולא יום אחרי זה ואיך לא יכלת בלי להזכיר את גדול השגי השמאל, הערבים וויתרו על חלומם על יפו, באמת תודה, אבל שכחת מדבר אחד, המציאות שלטנו ביפו ובשכם, היה כאן חלום של הערבים בלבד, לנו הייתה הגשמה, הערבים הגשימו חלק מהחלום, עכשיו הם מנסים חצי שני אין כאן חלקים בעד הסדר, יש חלקים בעד השמדת ישראל בתהליך מדיני, ויש צד א-ציוני אתה משתמש בשקרים המצאות והטעיות כדי לשכנע כאילו אתה רוצה שלום, שנאת ההתנחלויות והציונות ניגרת מכל מילה שלך ''הוי האומרים לרע טוב, ולטוב רע, שמים חושך לאור, ואור לחושך, שמים מר למתוק, ומתוק למר'' התנחלות שוהם | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כשאתה משמיץ , לפחות תדייק |
|||
|
|||
לא השוויתי בין צהל היורה לערבים היורים השוויתי בין הרוצח ברוך גולדשטיין , ואנשי המחתרת הראשונה למחבלים הערבים הפוגעים באזרחים. אתמול נוספה לנו דוגמא חדשה של פורעים ש''הרגו'' ערבי לאחר ההלוויה באיתמר. הכפשות , נאצות וקריאה בשמות גנאי לא תקדם את הטיעון שלך לשום מקום , (וזה אולי בגלל שטיעונך מובילים בסופו של דבר לשום מקום) | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ההתחמקות |
|||
|
|||
התשובה הטובה ביותר | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לצאת מהשטחים - זה הפיתרון |
|||
|
|||
מדהים כמה אנחנו - הישראלים - ממשיכים לעסוק ולנתח את ''מחלות'' הפלסטינים. מדהימים עוד יותר הניסיונות לחפש פיתרונות התנהגותיים, כוחניים, לוחמניים (שודד, שודד וחצי), וכל הדיונים המלומדים של אנשי הצבא בהווה ובמיל', על איך, מתי ובכמה כוח ''להיכנס בהם''. וכל זה במקום ללכת על הפיתרון שייתן לנו את ההגנה הטובה ביותר ולצאת מהשטחים. בסוף הרי נצא משם, אז למה לחכות? מאות חיילים נהרגו בלבנון, עשרות אנשים נהרגים בגבולות מדינת ישראל (ומחוצה לה). כמה הרוגים ופצועים עד שיפול האסימון? בואו נשאיר את הפלסטינים לטפל ולרפא את מחלותיהם ונתחיל לדאוג לעצמנו! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נקרא ונשמע נחמד-אך בזה בלבד לא ימצא פתרון |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| למכור את הארץ-זהו הפיתרון? |
|||
|
|||
לא ולא, זו הדרך לתבוסה, בעצם זו לא הדרך, זו התבוסה עצמה | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איזה ארץ? |
|||
|
|||
על איזה ארץ אנחנו מדברים? ארץ ישראל? שטחי הגדה המערבית ועזה מאוכלסים ביותר ממיליון ערבים ובכ - 200 אלף מתנחלים יהודים. ארץ ישראל? אתה בטוח? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ככה נראה לי |
|||
|
|||
ארץ ישראל, זכור שהערבים עוד היו רוב בכל הארץ לפני קום המדינה, רק התקדמנו מאז, אז שיהיו מאה מליון זו הארץ שלנו | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קאמיקזה ושאהידים, חזרה לקוי 67? |
|||
|
|||
חזרה לקוי 67? ''כל ויתור לגויים מוביל לפיקוח נפש של יהודים'' קובעת תורת אמת. מהלכי אוסלו הוכיחו זאת עד עתה וממש מיותר לסכן עוד יהודים בנסיגות נוספות. טיפול נכון בשולחי המתאבדים ובבני משפחותיהם - זו פעולה הומאנית לעילא. מחבל שיידע כי שולחיו (כולל הבכירים ביותר) חוסלו, וכי הוא מזמין בעקבותיו את בני משפחתו להתענג עמו בגן עדן - יימנע מביצוע זממו ובכך ייחסכו גם חיי ערבים... צריך להיות פטליסט חסר תקנה כדי להעניק חסינות למנהיגי הרוצחים ולבני משפחתו של מי שרוצח טף ונשים. פטליזם זה לא יהדות. בישראל של ימינו, ראש הממשלה והרמטכ''ל הם האנשים המאוימים ביותר על ידי ''שותפינו לתהליך השלום'' ועל כן המוגנים ביותר. המשתתפים מוזמנים לתת ציון (מ- 1 עד 10) במדד האידיוטיות, לחסינות שמעניקה ממשלת ישראל לרב המרצחים, מר ערפאת. ושיהיה רק טוב ליהודים. נסים ישעיהו, תנועת 'אור ישראל'. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מתאבדי הודו וסרילנקה קדמו לפלסתינאים |
|||
|
|||
הדוגמאות הראשונות של שימוש נפוץ במתאבדי-פצצה,שלא כוונו את שניית מותם לסיפון אוניה באוקיאנוס השקט דווקא,באו מתת היבשת ההודית ושכנתה סרי-לנקה. מתאדבי פצצה של ''נמרי תמיל -אלם'' ואחרים היו שם לעניין שגרתי, שקטל אזרחים רבים. חלק ניכר של המתאבדים בסרילנקה היו נשים,בעיקר נערות צעירות, ששוכנעו למות למען אידאל,גם על בסיס דתי מיתולוגי. בהיסטוריה של קוריאה למשל,יש ג''כ דוגמאות של מתאבדי-פצצה שתקפו יפאנים ומשתפי פעולה שבאו לאסיפות עם מטעם הכובש היפני. אפעילו בלבנון הופיעה מתאבדת-פצצה,רכובה על חמור,כמה שנים לפני הופעת ''השאהידים'' החדשים ועוד אחרים שפעחו בביירות. אצל נהסובייטים למשל,היו עוד דוגמאות למאבדים מתפוצצים,פרטיזנים וחיילי הצבא האדום. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| משל וירוס האיידס |
|||
|
|||
יורם, ברור שאין חדש תחת השמש, ולכל תופעה שנעלה על הדעת קדמו תופעות דומות וסימנים מבשרים. ואף על פי כן תופעת השהידים המתאבדים של הפלסטינים היא תופעה ייחודית בכך שהם מופעלים, מצד אחד לא במלחמה כמו הקמיקזה היפני, ומצד שני מול חברה מפותחת שאיננה מסוגלת לשרוד בסוג כזה של מלחמה לאורך זמן כמו הודו וסרילנקה. למה הדבר דומה, להופעת וירוס האיידס לפני כשלושים שנה. הוירוס הזה היה קיים הרבה לפני זה גם אצל בעלי חיים וגם אצל בני אדם. אך פגיעתו לא היתה כה קטלנית. הוא נעשה איום בקנה מידה של מגפה גלובלית כשבשלו לכך התנאים ששניים מהם הינם: מתירנות מינית וגלובליזציה. החברות בהודו ובסרילנקה אינן רגישות כל כך לסוג הזה של המלחמה מצד אחד, ומסוגלות להלחם בה מלחמת השמדה מצד שני. ישראל לעומת זאת רגישה מאוד למלחמה זאת ואינה מסוגלת להילחם בה מלחמת השמדה קונוונציונלית מסיבות פנימיות וחיצוניות ועל כך כבר דנו בהרחבה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מילשטיין כתב על המוסלמים המתאבדים ''החשישניקים'' |
|||
|
|||
ד''ר מלשטיין כתב על המתאבדים המוסלמים שהשתמשו בחשיש לפני מעשה הרצח/ התאבדות (one way ticket) ,מהם נגזרה המילה האנגלית assassin, מקורה בתנועה מוסלמית שפעלה לפני מאות בשנים' . הקמיקזה, על פי עדות של אלה שלא הספיקו לפעול , המניע העקרי שלהם היה גיוס בכפיה ולחץ חברתי, ושהמוות עדיף על הבושה וכן הנאמנות לאל הקיסר של יפן.חלק בלתי נפרד מתרבות יפן היתה מות אמיצים, מוות של כבוד. לעומת זאת, המוסלמים מתים למען העולם הבא שבו הם יזכו כפרס על רצח כופרים. רצח של לא מוסלמים אצלהם אינו דבר מגונה, לכן מעולם לא גונו רוצחי יהודים ולא אנסים ופושעים הפועלים כנגד היהודים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הכוונה לכת החשישיים (ראה פרו' ברנרד לואיס) |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי