לא יאומן כי יסופר

מספר סיפורים קצרים מחיי היום יום של האזרח קטן שרואה ולא מאמין.

יהורם גאון ואושוויץ

יהורם גאון הוזמן השנה להופיע במצעד החיים. קיבל הזמנה. קיבל כרטיס טיסה. קיבל מלון. דרש וקיבל גם סכום מכובד של כסף: כמה עשרות אלפי שקלים בכדי לשיר שני שירים במחנה ההשמדה באושוויץ. אתם מבינים? זמר ישראלי דורש כסף להופיע בפני אלפי בני נוער וחיילים, ועוד באושוויץ, בטקס לזכר קורבנות השואה. אם לא ישלמו לו, הוא לא בא לאושוויץ, ועוד בשביל שני שירים. תסיקו אתם את המסקנה האם זה נראה לכם או לא. אני לא הייתי שם באירוע הזה, אך חברים לחשו על אוזני את הפרטים הקשים הללו. אולי יהורם גאון יוכל כאן להסביר או להשיב כי עד אז הוא פשוט בעיני... ובעיניכם? תשובתו במלואה תפורסם מיידית ובלא כל צנזורה.

---

בערב יום הזיכרון לחיילי צה''ל שנפלו במערכות ישראל חוגגים מסיבת בר מצווה

ביום שכל המדינה אבלה על בניה שנהרגו על הגנת המדינה מפני האויבים המנסים להחריבה חוגג לו הרב אליישיב עם בני משפחתו את חגיגת בר המצווה של נכדו. חגיגת בר המצווה מתקיימת ממש בערב יום הזיכרון. לא היה תאריך אחר לחגיגה הנ''ל? נכון, מוסיקה לא השמיעו בחגיגת הבר מצווה הזאת. אך לא בגלל יום הזיכרון לחללי צה''ל אלה בגלל תקופת בין המצרים בה אנו מצויים ממש בימים אלו. מעניין אם חיילי צה''ל שנפלו למען ההגנה על המולדת לא הגנו גם על הרב אליישיב. מעניין אם אותם ערבים היו חס וחלילה כובשים את ישראל מה היו עושים לאותו הרב אליישיב. האם היו נותנים לו חסד או פשוט משליכים אותו לכלבים או לים? על מעשיו הללו של הרב המכובד, שכבר אינו מכובד כלל ועיקר בעיני אני הייתי אומר עם ישראל מתבייש במעשיך ואומר אל תעשה לך רב כזה.

---

של מי יום הזיכרון הזה?

ביום הזיכרון לחללי צה''ל שנפלו במערכות ישראל נסעתי לי לתומי; השעה 9:59, אני מתחיל להאט לקראת הצפירה לזכר חילנו שנהרגו במערכות ישראל. מאחורי נוסע בעל ג'יפ מרצדס. מצפצף לי כי אפנה לו דרך, מתחילה הצפירה, אני נעמד באמצע הדרך. הדבר כמובן מכעיס את בעל הג'יפ אך לא נעים לו, הוא יוצא מהמכונית משעין את הידיים על הכתפיים ורומז לי כי הייתי צריך לפנות לו את הדרך. הוא לא עומד דום הוא עסוק בעמידה, בענייניו. ממולנו ממשיכות לנוע מספר מכוניות ואופנוען, להם לא מזיז יום הזיכרון, הם ממהרים. הם לא חלק מ... הם לא אזרחי המדינה הזאת, הם אוטיסטים שחבל שחיים בקרבנו ומזהמים את הסביבה והמדינה.

---

ניצול זמן ממש מוצלח

בזמן האחרון הולכת ותופסת לה תאוצה תופעה חדשה ונבזית של גנבים חסרי מצפון וחסרי מעצורים.

הגנבים עוברים בשכונות השונות בכל רחבי הארץ ומחפשים בתים בהם מת אחד מבני המשפחה. הם ממתינים שבני המשפחה יצאו להלוויה ואז... הם בתוך הדירה, יש להם שעתיים לרוקן את דירת המת והאבלים. יופי של פרנסה. יופי של תזמון. אני רק תקווה שכאשר ייתפסו בני הנבלה הללו, ששופט רחמן לא ישחררם אלא ימתיק את עונשם במאסר המקסימלי הקבוע בחוק, בלי כל מידת הרחמים ולו הקטנה ביותר, כי לנבזים אלו, חסרי מצפון כאלו, חסרי אנושיות ובושה, אין לנהוג בבמידת הרחמים. גם הם לא נהגו כך כלפי האבלים החוזרים מההלוויה וביתם פרוץ ושדוד. להזכירכם, שופטים יקרים וחסודים על פריצה העונש המקסימאלי הוא לא עבודות שרות אלא כעשרים שנות מאסר, זאת פריצה מסוכנת ונבזית. על כן אין בה מידת הרחמים, הם הרי חלאת המין האנושי, הגנבים הללו.

---

עליה למען ירידה בריאה יותר

בזמן האחרון אנו רואים התגברות התופעה של מספר לא קטן של עולים, במיוחד מחבר המדינות של ברית המועצות לשעבר, העושים להם מנהג של קבע. במיוחד השכבות המבוגרות יותר. מכיוון שמערכת הבריאות במדינות הללו חסרת אמצעים ולפעמים אף נכשלת, עושים להם מנהג החולים הזקוקים לרפואה שלמה. הם פשוט עולים למדינת ישראל. מקבלים כאן סל קליטה. מקבלים טיפול הולם וטוב בבית החולים על פי בחירתם. ברגע שהבריאו, לוקחים את רכושם, שנקנה על חשבון מענקי העלייה, מודים על הטיפול הטוב שניתן להם בבית החולים הישראלי, מחיכים על טיפשותה של הממשלה והעם היושב בציון על כך שמימנו להם את הטיפול הרפואי היקר וכן עוד נתנו להם כסום כסף מכובד, עולים על המטוס הראשון וחוזרים לארץ מוצאם עד להזדקקותם לעוד טיפול או חלילה אם יזדקקו לבית אבות או אשפוז סיעודי ראוי לשמו שלא יוכלו לקבלו בארצם. אז מה תגידו על זה, היושבים בציון?

---

לסיום מעשה טוב אחד

קם לו אדם ומחליט להעניק לארגונים פילנתרופיים את כל המענקים המגיעים לו בגין פעילותו בחברות השייכות לו באותה שנה. אמנם, הכסף בסופו של דבר הוא רק חלק משכרו. כך מחליט להעניק עשרה מיליון שקלים לארגוני נכים. אגודות שונות למלחמה במחלות שונות, לילדים עם בעיות ומה לא. נכון, הוא מיליארדר. נכון שסכום של עשרה מיליון שקל לא מזיזים לו והם אפילו לא צימוק בכל הכנסותיו, אפילו לא אחוז מכל הונו. אך הוא לא חייב אפילו אגורה אחת שחוקה לאף אחד. כך מעניק לו נוחי דנקנר בשקט וללא פרסום מיותר את השכר שלו לטובת הזקוקים לכל אגורה, למען הצלת חיים. בלי פרסומת. בלי צילומי טלוויזיה. בלי רעש עיתונאי. בלי פוליטיקה ותקיפו ממסד זה או אחר. בצנעה. מבלי שיבקש כי ינציחו אותו על בניין זה או אחר. אז כל הכבוד לך נוחי. תמשיך כך עוד הרבה שנים; רק תגדיל בבקשה את המענקים הללו, אתה עוזר בכך יותר מאשר כל עזרתה העלובה של ממשלת החידלון של אולמרט שמקצצת ארוחה אחת חמה לילד רעב, שזה כל מזונו באותו היום. שילמדו האחרים איך תורמים בלי רעש מיותר ובלי פוליטיקות מתוחכמות.

---