פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
קדימה לקואליציה- מה המחיר או בכל מחיר
צבי גיל (יום שני, 06/03/2006 שעה 13:00)


קדימה לקואליציה – מה המחיר או בכל מחיר

השותפות האפשרית עם מי אולי תבהיר לבוחר בעד מה הוא מצביע

צבי גיל



המאמר מתפרסם בעת ובעונה אחת באתר המחבר זרקור.

ממשלות ישראל מאז יסוד המדינה היו ממשלות קואליציונית. אם בתקופת מועצת המדינה הזמנית (14.5.1948-10.3.1949) ההרכב הקואליציוני היה מאולתר למדי, בממשלות הבאות היו אלה קואליציות כפי שמוכרות כיום. בממשלה הראשונה היו מפא''י, המפלגה הדתית (המזרחי בעבר) והפרוגרסיבים (בעבר חלק מן הציונים הכללים, מאוחר יותר הליברלים העצמאיים – ל''ע). בשנייה נוספה גם אגודת ישראל. ברביעית נוספו הציונים הכלליים. במרכז הפוליטי הייתה מפא''י או המערך עד למהפך בשנת 1977. נציין שבן גוריון, שהיה בעל תפיסה חילונית מובהקת בכל הקשור לאופי המשטר, הייתה לו הערכה וזיקה למורשת ישראל במובן הרחב. הוא שיתף את הדתיים בממשלתו, לא רק כתומכים פוליטיים, אלא גם בשל היותם דתיים מתונים וציונים כמו האישים מקרב מנהיגי המזרחי בעבר, המפד''ל לימים. בתקופת בן גוריון היו שתי מפלגות מנודות: חרות, מימין, ומק''י, משמאל.

באנציקלופדיה הממוחשבת ''ויקיפדיה'' מופיעים בקטגוריה של מפלגות בישראל 85 ערכים. כלומר, עד כה היו בישראל כמספר הזה של מפלגות אשר במועד זה או אחר התמודדו במערכת הבחירות, כשבמערכה אחת נוספו כמה ונעלמו אחרות. בבחירות הראשונות בישראל התמודדו 11 רשימות: מפא''י, מפ''ם, תנועת החרות, הציונים הכללים, המפלגה הפרוגרסיבית, חזית דתית מאוחדת (המזרחי), אגודת ישראל, ספרדים ועדות המזרח, רשימת הלוחמים (לח''י) של נתן ילין מור, מק''י והרשימה הדמוקרטית של נצרת.

התנועה הציונית היא שהורישה למדינת ישראל את המפלגות, אשר עם כל הפיצול הפוליטי שאפיין את ''המדינה בדרך'', הייתה בו ברכה. המפלגות הן שהיוו את התשתית לדמוקרטיה בחברה הישראלית. חברה זאת הייתה מורכבת ברובה ממהגרים שבאו ממדינות אוטוריטאריות, או רודניות, במזרח אירופה, ואחר כך מאפריקה ואסיה, שלא ידעו דמוקרטיה מהי. אגב, העלייה מרוסיה, שאנשיה התנסו במשטר רודני רצחני, בהגיעם לכאן, לפני נפילת ברה''מ ובמשטר סמכותי לאחר קום ''חבר העמים'', רבים מקרבה היו רוצים לראות אדם חזק עומד בראש השלטון. משום כך, גם עלייה זאת אינה ערך מוסף בתחום התפיסה הדמוקרטית הצרופה.

המפלגות בישוב ואחר כך במדינה היוו את התשתית של חברה פלורליסטית מבחינה פוליטית. אלא שהתאומה של הברכה הייתה לא בדיוק קללה אלא מכשלה פוליטית אשר לא אפשרה הקמת ממשלה יציבה של מפלגה אחת כשמולה אופוזיציה אחת וכמה מפלגות שוליות, כמקובל במרבית המדינות במערב.

ככה או אחרת, הממשלה הבאה תהיה גם היא ממשלת קואליציה. החידה הגדולה היא ממי היא תורכב. בראיון בטלוויזיה לא שלל אביגדור ליברמן, ראש ''ישראל ביתנו'', הצטרפות מפלגתו לקואליציה עתידית. גם האגף הדתי לאומני, והאגף הש''סי רומזים לשדכנים העתידיים שיש על מה לדבר. נראה לי שמבחינה זאת עליית החמאס הייתה לברכה פוליטית פנימית לישראל. שכן, סביב האיבה לתנועה איסלמית עוינת זאת ולמה שהיא הטיפה עד כה יש קונצנזוס די גדול, והבחירה בשותפים גם היא גדולה. אין לך אחדות ישראלית כמו חזית כנגד צורר מבחוץ.

בנסיבות אלה מדובר הרי בכיסאולוגיה ותקציבים. ומי שנהנה פעם מכיסא קשה לו להיפרד ממנו, ואם הוא נפרד, הוא משתוקק לחזור אליו. זה אמור שבעתיים לגבי מפלגות דתיות אשר נהנות מטל שמיים כאשר הם מסתכלות למעלה ומשמני הארץ למטה בכוון לכיסא.

בכל זאת, מכיוון שקשה מאוד להבין מה היא התרומה הייחודית במצעים של המפלגות הגדולות, ושמעון פרס אף טוען שאין הבדל בין ''קדימה'' לבין ''העבודה'', חשוב לדעת את ה-מי. עם מי הם ילכו או לא ילכו לחופה. האם, למשל, מפלגת העבודה תיכנס לממשלה כאשר הליכוד בפנים, או ''ישראל ביתנו''. האם מר''צ תסכים לשבת ביחד עם ש''ס, אף שמר''צ אינה אוכלת חרדים לתיאבון, שלא לדבר אם החברים של אפי איתם ב''איחוד הלאומי'' יהיו בפנים. למשל: מה תדרוש ש''ס כדי שיביאו את צאן מרעיתה ''אל המעיין''? בסוף השבוע נראו בבני ברק, מוקד חרדי מרכזי, כרזות שמהן נשקף עמיר פרץ בצרוף ''אמת''. אלו זוגות ייכנסו לתיבת נוח הקואליציונית?

ומה יקרה אם החמאס יכיר בישראל ויתפרק מנשקו? האם הקואליציה תתפרק בעקבות האירוע הזה? הרי בישראל, יותר מאשר אנו יוזמים, אנו מגיבים, נגררים אחרי אירועים שאחרים אחראים להם לטוב ולרע. או, שאלת השאלות: האם ''קדימה'' מוכנה לשבת עם ''הליכוד'' בראשות נתניהו? כל זה מעניין לדעת והכוונה לשמוע הצהרה פומבית עם מי מפלגה מוכנה לשבת בממשלה ועם מי לא. למצער, זה ייתן לבוחרים איזו אינדיקציה, איזה מצפן, איזו הצצה מתחת לשמיכות שמעל למצע.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


ק ד י מ ה
ע.צופיה (יום שני, 06/03/2006 שעה 15:48) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לעניות דעתי, קדימה היא ליכוד לכל דבר וענין שאימץ את תורת רבין-ברק בנושא ההפרדות וההתנתקות מערבי הגדה.
מאחר וההפרדות-הינתקות תתבצע(כי אין ברירה אחרת)טיפין-טיפין הרי גם הפרישה מהקואליציה של המצטרפים מימין(ולדעתי לא יהיו רבים כאלה)תהיה באיטיות.
לדעתי הבעיה הקואליציונית תהיה עם א.פרץ שירצה ל''הטביע'' את חותמו החברתי ויתקל בהסתיגות מכל הצדדים ,כולל חברים במפלגתו.
להערכתי הקואליציה המתגבשת היא קדימה-ש''ס-עבודה.
איני מאושר מכך,אךזה מה שיש.
_new_ הוספת תגובה



אני משער שהליכוד, אחרי שייפטרו
רמי נוי (יום שני, 06/03/2006 שעה 23:22)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מביבי, יצטרף לגועליציה
_new_ הוספת תגובה



אני משער שאם
פרקש (יום שלישי, 07/03/2006 שעה 17:50)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קדימה תרד עוד קצת מנדטים, אולמרט ישכב על הכביש כמו שטיח כדי שביבי ייכנס לממשלה.
_new_ הוספת תגובה



ק ד י מ ה
פרקש (יום שלישי, 07/03/2006 שעה 17:46)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קדימה היא ליכוד, היא העבודה, היא מר''צ והיא מה שבינהם. היא קלטה לתוכה ערב רב של פורשי מפלגות, תנועות, רשימות שלא ראו כי מקומם בתנועתם ההסטורית מובטח, והפתרון האישי הנכון מבחינתם היה להתחיל מחדש בארגון חדש. לכל הערב רב הזה הצטרפו דמויות ידועות אך ללא זהות פוליטית ברורה או דמויות מזוהות שישבו על הגדר (שני האלופים, רייכמן - לדוגמה).

הגוף הזה התגבש סיעתית עוד בטרם הגדיר לעצמו מצע לפעולה - מדינית, בטחונית, כלכלית, חברתית וכו' - מכאן שהמצע שלהם קלוש, מחורר ועיקר כוונתו לפנות למצביע (עד כמה שמצביעים מתעניינים בפורמליסטיקה). רמיזות לאי הבנות, אי הסכמות, מחלוקות וסתם בלבול אנחנו רואים בהצהרות השונות של האנשים השונים בעניינים שבמרכז העניין הציבורי. לעיתים אדם אחד אומר דברים שונים והפוכים בפרק זמן קצר. הדבר מעיד על קושי לגייס את תודעת הנציגים לכנסת ל''ראש אחד''. מעבר להנחייתו של אולמרט שהנציגים לכנסת לא ידברו החוצה, המעט שכבר הם אומרים באישורו מעורר תהיות אם הצמרת של קדימה כבר הגיע לאסטרטגיית הפעלת קואליציה. יותר משהמפגה בונה תשתית רחבה של דיון, ויכוח פנימי והסכמה על דרך, אנחנו עדים לכך שאולמרט עושה מאמץ אדיר לא לתת לכאוס או לריקנות הזאת לפרוץ החוצה. בינתיים אולמרט הוא שקבע את הרשימה השמית לכנסת וכך הוא גם זה שקובע את המדיניות המשייטת בין צרכים אד-הוק של הסברה, שכנוע וויכוח עם מפלגות אחרות.

לא אתפלא אם השברים וחילוקי הדיעות שנשמרים כעת מתחת למעטה קשיח יפרצו לאחר הבחירות ויגרמו לטלטלה בקדימה ואולי אף לפרישת חלק מהח''כים שלה.

כל זה כמובן מותנה גם באופייה ובחוזקה של הקואליציה שתיבנה. ככל שיהיו מעט מפלגות וגדולות יותר הקואליציה שתיבנה תהיה חזקה יותר. וקדימה תהיה יציבה ומאוחדת יותר.

מבחינת קדימה כל המפלגות מימינה ומשמאלה יהיו כשירות לקואליציה. כאמור, רוחב הקואליציה מותנה בכוח (גודל) המפלגות. אם העבודה תזכה מעל 25 מנדטים אין ספק שערכה יהיה גבוה ואולמרט יילך לקראת בהרבה נושאים. אותו הדבר אמור לגבי הליכוד. ליכוד מפתיע וגדול, 20+ מנדטים, יחזק את מיקומה של ש''ס בקואליציה וצירוף זה יתן יציבות לממשלה, בתמורה להתמתמות אולמרט והתחשבות בעמדות השניים בענייני גודל הנסיגה, חד-צדדיותה (בעקרון רצון לסגת בהסכמה עם הפלסטינים, אבל באין ברירה הנסיגה החד צדדית תהיה מתונה יותר והשטח שיסופח יכלול יותר שטח ומתנחלים).
_new_ הוספת תגובה



ק ד י מ ה
ע.צופיה (יום שלישי, 07/03/2006 שעה 18:10)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מעניין שאת כל הדברים הרעים אתה רואה בקדימה ,אך מתעלם מאותם גורמים במפלגות אחרות.
זה לא נכון שאין לקדימה מצע. לשרון היה בשנים האחרונות קו מדיני-בטחוני ברור,הרי על רקע הקו הזה הוא נאלץ לפרוש מהליכוד.אולמרט,ליבני ואחרים הזדהו עימו ומבטיחים להמשיך את הקו הזה.
לנדאו שהיה האנטיתיזה לקו הנ''ל וחבריו נדחקו אחורה בבחירות לחכ''ים בליכוד וביבי שתפס ''טרמפ'' עליהם זכה ''בבכורה''. אני בטוח ששלום נושך את שיניו על שלא הלך עם שרון.כי אז הוא היה היום המועמד לראשות הממשלה ולא אולמרט.
בנושא הכלכלי יש לאולמרט מדיניות ,אשר לדעתי זהה לקו של נתניהו.אין מדיניות חברתית לאף מפלגה, הכל הבטחות של בחירות שכולם מתעלמים מהם אחר כך.
לשמעון פרס ורמון יש קו מדיני.בשנים האחרונות הוא נושק לקו של שרון ולכן ההזדהות המפלגתית.ישהבדלי ניואנסים וזה לגיטימי. התקשורת כמובן חוגגת על כך.
גם בליכוד יש תסיסה מתחת לפני השטח(שלום-נתניהו או שלום לנתניהו!)
וגם בעבודה יש תסיסה נגד פרץ וכאשר זה יפרוץ הברק יכה.
אני מעריך כי התוצאה תהיה בערך 30-20-20. ואז ש''ס תצטרף לאחד הקומבינות, לדעתי עם העבודה.
אין דבר סמיך יותר מדם מרוקאי.
_new_ הוספת תגובה



היו הרבה יותר מפלגות בישראל
חזי (יום שלישי, 07/03/2006 שעה 10:10) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כתבתה:

''באנציקלופדיה הממוחשבת ''ויקיפדיה'' מופיעים בקטגוריה של מפלגות בישראל 85 ערכים. כלומר, עד כה היו בישראל כמספר הזה של מפלגות אשר במועד זה או אחר התמודדו במערכת הבחירות''.

לא בדקתי את המספר, אבל אני חושב שמדובר במפלגות שהצליחו להכנס לכנסת.

מפלגות שניסו להכנס לכנסת היו הרבה הרבה יותר.
_new_ הוספת תגובה



לא ולא. בערך בויקיפדיה
רמי נוי (יום שלישי, 07/03/2006 שעה 12:36)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מופיעות המפלגות שכתבו עליהן בויקיפדיה. לא כל המפלגות שנבחרו לכנסת, ולעומת זאת כן מופיעות שם מפלגות שלא הצליחו להכניס נציגים לכנסת, כגון ''עלה ירוק''.

גם אתה יכול לכתוב שם ערך, ואם הוא יכתב בצורה טובה , אוביקטיבית פחות או יותר, ונכונה מבחינה עובדתית, הוא גם ישאר שם.
_new_ הוספת תגובה



היו הרבה יותר מפלגות בישראל
יובל רבינוביץ (יום שלישי, 07/03/2006 שעה 19:23)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם בכנסת היו הרבה יותר מפלגות, בערך 135.
מדוע בערך? משום שמעיון ברשימה המלאה קשה להחליט אם כל רישום נפרד הוא באמת סיעה נפרדת. עניין של הגדרה. אם ספרתי נכון, מספר הסיעות, ובכלל זה אלה שהתפצלו, חזרו, פרשו שוב בשם דומה או בשם זהה וסיעות היחיד עומד על 171.

את הרשימה המלאה של סיעות שהיו בכנסת ניתן לראות בכתובת http://www.knesset.gov.il/faction/heb/FactionListAll... .
_new_ הוספת תגובה



בלשון המודרנית התהפכו המושגים
מהנדס אזרחי (יום חמישי, 09/03/2006 שעה 1:38) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במקרא הפנייה היא באופן בסיסי למזרח, לכן פנים או קדם היינו מזרח, ואחור – מערב; ימין הוא הדרום, ושמאל – הצפון.
עניין הכיוונים במקרא הוא נושא רחב ומעניין ביותר. בפשטות קדם הוא המזרח בגלל הופעת השמש מכיוון זה – עובדה יסודית המשפיעה לא רק על אורחות החיים אלא גם על אמונות ודעות (כפי שנרחיב להלן).
בהקשר זה מעניין גם הקשר בין מושגי זמן ומקום בלשון המקרא: המילה קדם משמשת גם במשמע 'התקופה הקדומה', כיוון שזהו הזמן הנמצא לפנינו ואנו יכולים לראותו, ואילו אחור הוא העתיד, שאותו יכולים רק הנביאים לראות. בלשון המודרנית התהפכו המושגים, והמילה קִדמה משמשת דווקא במשמעות של עתיד.
_new_ הוספת תגובה



בלשון המודרנית התהפכו המושגים
יובל רבינוביץ (יום חמישי, 09/03/2006 שעה 2:25)
בתשובה למהנדס אזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

באנגלית, orient הוא כיוון ו-oriental הוא מזרחי. המקור לכך הוא שהכנסיות נבנו בעבר כך שהציר הארוך שלהן פנה לירושלים, והן היו מוכוונות למזרח.

אגב, בספר הבדיוני „קונגו” מאת מייקל קרייטון הוא מתאר את עולמה של גורילה הלומדת שפת-סימנים אנושית. היא מתייחסת לעתיד כנמצא מאחוריה, היות שהוא אינו גלוי, ולעבר כנמצא לפניה, היות שהוא גלוי.
מעניין מנין לקח קרייטון את הרעיון הזה.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי