|
קדימה לקואליציה- מה המחיר או בכל מחיר | |||||
צבי גיל (יום שני, 06/03/2006 שעה 13:00) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
ק ד י מ ה | |||
|
|||
לעניות דעתי, קדימה היא ליכוד לכל דבר וענין שאימץ את תורת רבין-ברק בנושא ההפרדות וההתנתקות מערבי הגדה. מאחר וההפרדות-הינתקות תתבצע(כי אין ברירה אחרת)טיפין-טיפין הרי גם הפרישה מהקואליציה של המצטרפים מימין(ולדעתי לא יהיו רבים כאלה)תהיה באיטיות. לדעתי הבעיה הקואליציונית תהיה עם א.פרץ שירצה ל''הטביע'' את חותמו החברתי ויתקל בהסתיגות מכל הצדדים ,כולל חברים במפלגתו. להערכתי הקואליציה המתגבשת היא קדימה-ש''ס-עבודה. איני מאושר מכך,אךזה מה שיש. | |||
_new_ |
אני משער שהליכוד, אחרי שייפטרו | |||
|
|||
מביבי, יצטרף לגועליציה | |||
_new_ |
אני משער שאם | |||
|
|||
קדימה תרד עוד קצת מנדטים, אולמרט ישכב על הכביש כמו שטיח כדי שביבי ייכנס לממשלה. | |||
_new_ |
ק ד י מ ה | |||
|
|||
קדימה היא ליכוד, היא העבודה, היא מר''צ והיא מה שבינהם. היא קלטה לתוכה ערב רב של פורשי מפלגות, תנועות, רשימות שלא ראו כי מקומם בתנועתם ההסטורית מובטח, והפתרון האישי הנכון מבחינתם היה להתחיל מחדש בארגון חדש. לכל הערב רב הזה הצטרפו דמויות ידועות אך ללא זהות פוליטית ברורה או דמויות מזוהות שישבו על הגדר (שני האלופים, רייכמן - לדוגמה). הגוף הזה התגבש סיעתית עוד בטרם הגדיר לעצמו מצע לפעולה - מדינית, בטחונית, כלכלית, חברתית וכו' - מכאן שהמצע שלהם קלוש, מחורר ועיקר כוונתו לפנות למצביע (עד כמה שמצביעים מתעניינים בפורמליסטיקה). רמיזות לאי הבנות, אי הסכמות, מחלוקות וסתם בלבול אנחנו רואים בהצהרות השונות של האנשים השונים בעניינים שבמרכז העניין הציבורי. לעיתים אדם אחד אומר דברים שונים והפוכים בפרק זמן קצר. הדבר מעיד על קושי לגייס את תודעת הנציגים לכנסת ל''ראש אחד''. מעבר להנחייתו של אולמרט שהנציגים לכנסת לא ידברו החוצה, המעט שכבר הם אומרים באישורו מעורר תהיות אם הצמרת של קדימה כבר הגיע לאסטרטגיית הפעלת קואליציה. יותר משהמפגה בונה תשתית רחבה של דיון, ויכוח פנימי והסכמה על דרך, אנחנו עדים לכך שאולמרט עושה מאמץ אדיר לא לתת לכאוס או לריקנות הזאת לפרוץ החוצה. בינתיים אולמרט הוא שקבע את הרשימה השמית לכנסת וכך הוא גם זה שקובע את המדיניות המשייטת בין צרכים אד-הוק של הסברה, שכנוע וויכוח עם מפלגות אחרות. לא אתפלא אם השברים וחילוקי הדיעות שנשמרים כעת מתחת למעטה קשיח יפרצו לאחר הבחירות ויגרמו לטלטלה בקדימה ואולי אף לפרישת חלק מהח''כים שלה. כל זה כמובן מותנה גם באופייה ובחוזקה של הקואליציה שתיבנה. ככל שיהיו מעט מפלגות וגדולות יותר הקואליציה שתיבנה תהיה חזקה יותר. וקדימה תהיה יציבה ומאוחדת יותר. מבחינת קדימה כל המפלגות מימינה ומשמאלה יהיו כשירות לקואליציה. כאמור, רוחב הקואליציה מותנה בכוח (גודל) המפלגות. אם העבודה תזכה מעל 25 מנדטים אין ספק שערכה יהיה גבוה ואולמרט יילך לקראת בהרבה נושאים. אותו הדבר אמור לגבי הליכוד. ליכוד מפתיע וגדול, 20+ מנדטים, יחזק את מיקומה של ש''ס בקואליציה וצירוף זה יתן יציבות לממשלה, בתמורה להתמתמות אולמרט והתחשבות בעמדות השניים בענייני גודל הנסיגה, חד-צדדיותה (בעקרון רצון לסגת בהסכמה עם הפלסטינים, אבל באין ברירה הנסיגה החד צדדית תהיה מתונה יותר והשטח שיסופח יכלול יותר שטח ומתנחלים). | |||
_new_ |
ק ד י מ ה | |||
|
|||
מעניין שאת כל הדברים הרעים אתה רואה בקדימה ,אך מתעלם מאותם גורמים במפלגות אחרות. זה לא נכון שאין לקדימה מצע. לשרון היה בשנים האחרונות קו מדיני-בטחוני ברור,הרי על רקע הקו הזה הוא נאלץ לפרוש מהליכוד.אולמרט,ליבני ואחרים הזדהו עימו ומבטיחים להמשיך את הקו הזה. לנדאו שהיה האנטיתיזה לקו הנ''ל וחבריו נדחקו אחורה בבחירות לחכ''ים בליכוד וביבי שתפס ''טרמפ'' עליהם זכה ''בבכורה''. אני בטוח ששלום נושך את שיניו על שלא הלך עם שרון.כי אז הוא היה היום המועמד לראשות הממשלה ולא אולמרט. בנושא הכלכלי יש לאולמרט מדיניות ,אשר לדעתי זהה לקו של נתניהו.אין מדיניות חברתית לאף מפלגה, הכל הבטחות של בחירות שכולם מתעלמים מהם אחר כך. לשמעון פרס ורמון יש קו מדיני.בשנים האחרונות הוא נושק לקו של שרון ולכן ההזדהות המפלגתית.ישהבדלי ניואנסים וזה לגיטימי. התקשורת כמובן חוגגת על כך. גם בליכוד יש תסיסה מתחת לפני השטח(שלום-נתניהו או שלום לנתניהו!) וגם בעבודה יש תסיסה נגד פרץ וכאשר זה יפרוץ הברק יכה. אני מעריך כי התוצאה תהיה בערך 30-20-20. ואז ש''ס תצטרף לאחד הקומבינות, לדעתי עם העבודה. אין דבר סמיך יותר מדם מרוקאי. | |||
_new_ |
היו הרבה יותר מפלגות בישראל | |||
|
|||
כתבתה: ''באנציקלופדיה הממוחשבת ''ויקיפדיה'' מופיעים בקטגוריה של מפלגות בישראל 85 ערכים. כלומר, עד כה היו בישראל כמספר הזה של מפלגות אשר במועד זה או אחר התמודדו במערכת הבחירות''. לא בדקתי את המספר, אבל אני חושב שמדובר במפלגות שהצליחו להכנס לכנסת. מפלגות שניסו להכנס לכנסת היו הרבה הרבה יותר. | |||
_new_ |
לא ולא. בערך בויקיפדיה | |||
|
|||
מופיעות המפלגות שכתבו עליהן בויקיפדיה. לא כל המפלגות שנבחרו לכנסת, ולעומת זאת כן מופיעות שם מפלגות שלא הצליחו להכניס נציגים לכנסת, כגון ''עלה ירוק''. גם אתה יכול לכתוב שם ערך, ואם הוא יכתב בצורה טובה , אוביקטיבית פחות או יותר, ונכונה מבחינה עובדתית, הוא גם ישאר שם. | |||
_new_ |
היו הרבה יותר מפלגות בישראל | |||
|
|||
גם בכנסת היו הרבה יותר מפלגות, בערך 135. מדוע בערך? משום שמעיון ברשימה המלאה קשה להחליט אם כל רישום נפרד הוא באמת סיעה נפרדת. עניין של הגדרה. אם ספרתי נכון, מספר הסיעות, ובכלל זה אלה שהתפצלו, חזרו, פרשו שוב בשם דומה או בשם זהה וסיעות היחיד עומד על 171. את הרשימה המלאה של סיעות שהיו בכנסת ניתן לראות בכתובת http://www.knesset.gov.il/faction/heb/FactionListAll... . | |||
_new_ |
בלשון המודרנית התהפכו המושגים | |||
|
|||
במקרא הפנייה היא באופן בסיסי למזרח, לכן פנים או קדם היינו מזרח, ואחור – מערב; ימין הוא הדרום, ושמאל – הצפון. עניין הכיוונים במקרא הוא נושא רחב ומעניין ביותר. בפשטות קדם הוא המזרח בגלל הופעת השמש מכיוון זה – עובדה יסודית המשפיעה לא רק על אורחות החיים אלא גם על אמונות ודעות (כפי שנרחיב להלן). בהקשר זה מעניין גם הקשר בין מושגי זמן ומקום בלשון המקרא: המילה קדם משמשת גם במשמע 'התקופה הקדומה', כיוון שזהו הזמן הנמצא לפנינו ואנו יכולים לראותו, ואילו אחור הוא העתיד, שאותו יכולים רק הנביאים לראות. בלשון המודרנית התהפכו המושגים, והמילה קִדמה משמשת דווקא במשמעות של עתיד. | |||
_new_ |
בלשון המודרנית התהפכו המושגים | |||
|
|||
באנגלית, orient הוא כיוון ו-oriental הוא מזרחי. המקור לכך הוא שהכנסיות נבנו בעבר כך שהציר הארוך שלהן פנה לירושלים, והן היו מוכוונות למזרח. אגב, בספר הבדיוני „קונגו” מאת מייקל קרייטון הוא מתאר את עולמה של גורילה הלומדת שפת-סימנים אנושית. היא מתייחסת לעתיד כנמצא מאחוריה, היות שהוא אינו גלוי, ולעבר כנמצא לפניה, היות שהוא גלוי. מעניין מנין לקח קרייטון את הרעיון הזה. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |