|
|
|
טֹהַר הַלוֹחַמָהּ עַל הַיָּקָרמיכאל שרון
עוֹד מַסֶּכֶת הַסֶּבֶל לֹא תָּמַהּ כִּי מַלְּאוּ שָׁדְּמוֹתֵינוּ בַּדָּם הַטָּהוֹר אוֹתָם שֶׁאָהַבְנוּ - הַלַּשָּׁוְא יְצִירָתָם נָדַמָּה? עֵת יוּסַג מִפָּעֳלֵנוּ אָחוֹר?
עִם עַתִּיק, יָגֵעַ, נִסָּה פֹּה לִבְנוֹת בְּרוּחַ צְעִירָה, מִתְחֲדֶשֶׁת, דּוֹרוֹת פֹּה עָמַלְנוּ, בָּאֲדָמָה הַזֹּאת, בְּזֶה הַנּוֹף בַּגּוֹרָל כָּאן לִשְׁלֹּט הֶרֶף לְשׁוֹאוֹת וּפְרָעוֹת - כֹּה כָּמַהֲנּוּ
כִּי כָּבֵד הַמְּחִיר בְּאוֹתָם הַדּוֹרוֹת, אַךְ מָתוֹק הוּא, קָטָן הוּא מֵהֱיוֹת צֹאן לַטֶּבַח, בְּאֶרֶץ קְדֻשָּׁתֵנוּ שׁוּב יְּרָצְּדּוּ הָאוֹרוֹת הַכִּי נִצֹּר פֹּה לַבֶּטַח?
בְּאֵין בִּטְּחָה, הוֹ אַחַי, מָה תִּקְשֶּׁה הַמְּלָאכָה כִּי מַסֶּכֶת הַסֶּבֶל לֹא תָּמַהּ אַךְ טֹהַר עַם לוֹחֵם עַל זְכוּתוֹ הַבְּרוּכָה יָאִיר אֶת דַּרְכֵּנוּ פִּי כַּמָּה.
אֵין בִּטְּחָה, גַּם יוּסַג מִפְעַלֵנוּ אָחוֹר, הֵן מְלָכִים עַל חַרְבָּם פֹּה נָפַלוּ, אַךְ לִלְחֹם עַל חַיֵּינוּ, לִנְסּוֹק אֵלֶי דְּרוֹר, חֶרְפַּת גָּלוּת וּבִזּוּי הֵן גָּאֲלוּ.
תְּכוּפוֹת יֵשׁ כָּאן חֶסֶד, לְעִתִּים - הַמְּאֵרָה אַךְ מְאוֹס וְנִיקְּלוּת אַט יִתָּמוּ כִּי עַם אוֹחֵז בְּחַרְבּוֹ בְּתוֹכְכֵי יְצִירָה שְׁאוֹן רוֹדִים וְרוֹדְפִים בּוֹ יִדָּמוּ. |
|
|
|