פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
קונסנזוס חדש
אורי אבנרי (שבת, 24/09/2005 שעה 23:27)


קונסנזוס חדש

אורי אבנרי



המשורר האירי ו' ב' ייטס מתאר באחד משיריו מצב של תוהו ובוהו: ''הוא חג וחג בסיבוב מתרחב / הנץ אינו שומע את קול בעליו; / הדברים מתפרקים; המרכז אינו יכול להחזיק מעמד; / האנרכיה מתפשטת בעולם, / ... לטובים אין שום עקרונות, ואילו הרעים / מלאים באמונה קנאית...''

המשפט הקובע, לדעתי, הוא ''המרכז אינו יכול להחזיק מעמד''. זוהי מטאפורה צבאית: בשדה-הקרב הקלאסי היה עיקר הכוח מרוכז באמצע, וכוחות קלים יותר החזיקו באגפים. מטרת האויב הייתה לשבור את המרכז, לרוב על-ידי איגוף. אך גם אם האגפים התמוטטו, כל עוד המרכז החזיק מעמד היה הקרב לא היה אבוד.

זה נכון גם במערכה פוליטית. המאבק הוא על הציבור המרכזי. מי שרוצה לחולל מהפכה צריך לערער את יציבות הציבור המרכזי.

זאת הייתה מטרת המתנחלים, כאשר יצאו למערכה הגדולה נגד הנסיגה מרצועת-עזה. הם נחלו כישלון חרוץ, בעל ממדים היסטוריים. למרות ההצגה הגדולה של עקירת הישובים, שבוימה לפרטי פרטיה על-ידי הרבנים והצבא, לא התחולל בציבור משבר אמיתי, לא הייתה טראומה לאומית. בלשונו של ייטס: ''המרכז החזיק מעמד''.

כדי להבין את ישראל, צריכים לתפוס מה טיבו של המרכז הזה. אילו אמונות מחזיקות אותו ביחד?

קונסנזוס לאומי אינו דבר קבוע. הוא משתנה כל הזמן, אך התהליך הוא אטי, בלתי-מורגש, בלתי-נראה. רק לפעמים, בעקבות אירוע דרמתי, זה קורה במהירות. כך קרה, לדוגמה, במלחמת 1967. יום לפניה היה זה חלום רחוק אשר רק מעטים העזו לחלום: הכרת העולם הערבי במדינת-ישראל בגבולותיה של אז. יום אחריה הפך החלום הזה לסיוט, ומי שדיבר על ''גבולות 1967'' נחשב לבוגד. אבל זהו אירוע חריג. בדרך כלל דומה שינוי הקונסנזוס לתנועה של קרחונים בקוטב.

הקונסנזוס של הרוב הישראלי-יהודי בסתיו 2005 עומד על שלושה יסודות:

ראשית: מדינה יהודית. זהו המכנה המשותף של כמעט כול היהודים בישראל. מי שאינו תופס את מרכזיותה המוחלטת של שאיפה זו אינו מבין דבר על ישראל.

''מדינה יהודית'' היא מדינה שתושביה יהודים. אמנם, אי-אפשר למנוע שיהיו במדינה גם אזרחים שאינם יהודים, אבל צריך לדאוג לכך שמספרם יישאר קטן, כך שלא יוכלו להשפיע על צביון המדינה ודרכה. השאיפה הזאת טבועה בעצם מהותה של התנועה הציונית, שהחלה את דרכה בספר ''מדינת היהודים''. היא יונקת את כוחה ממאות שנות רדיפות, שבהן היו היהודים מופקרים לחסדי זרים, כשהם חסרי-ישע וחסרי-מגן.

היהודים הישראליים רוצים לחיות במדינה משלהם, רק שלהם, שבה יקבעו בעצמם את גורלם. רצון זה מושרש כל-כך עמוק בלב רובם המכריע, עד שאין סיכוי לשום תוכנית הנוגדת אותו - תהיה זאת ''ארץ-ישראל השלמה'' או ''מדינה דו-לאומית''. לכן אין גם סיכוי שהרוב יסכים להחזרת המוני פליטים ערביים לשטח המדינה.

שנית: הרחבת המדינה. התנועה הציונית רצתה להשתלט על הארץ, כולה או רובה, ולהתנחל בה.

גם זוהי שאיפה עמוקה, הטבועה בעצם מהות התנועה, ממש ב''גנים'' שלה. אך שאיפה שנייה זו כפופה לראשונה. אילו אפשר היה לכבוש את כל הארץ ו''להיפטר'' מכל האוכלוסייה הפלסטינית, כפי שמציע הימין הקיצוני, זה היה בוודאי קוסם לרבים. אך הרוב יודע עכשיו שאין אפשרות מעשית כזאת. המסקנה היא שצריך ''לוותר'' על חבלי הארץ שבהם שוכן ציבור פלסטיני צפוף.

שלישית: הכרה בעם הפלסטיני. זהו שינוי גדול. הוא נוגד את העמדה הקלאסית של התנועה הציונית ושל כל ממשלות ישראל עד הסכם-אוסלו, כפי שפסקה גולדה מאיר: ''אין דבר כזה, עם פלסטיני''. כאשר תבענו בשנות ה-‏50 להכיר בעם הפלסטיני, נחשבנו לבוגדים ו/או מטורפים. אבל שתי אינתיפאדות, המציאות העולמית ועבודה עיקשת ועקבית של הכנת השטח לשינוי עמדה עשו את שלהם.

צירוף שלושת היסודות האלה ביחד יוצר את תמונת הקונסנזוס העכשווי: סיפוח של שטחים מסוימים בגדה המערבית, והחזרת שאר השטחים הכבושים לפלסטינים.

קונסנזוס זה מקיף את הרוב הגדול של המערכת הפוליטית הישראלית, החל באריאל שרון, בנימין נתניהו ועוזי לנדאו וכלה בשמעון פרס ויוסי ביילין.

הוויכוח ביניהם הוא רק על גודל הסיפוח. זה מזכיר, להבדיל, את הסיפור המיוחס לברנרד שאו, שהציע לדוכסית לשכב עימו תמורת מיליון לירות שטרלינג. כשהסכימה, הוריד את המחיר למאה לירות, כי ''על העיקרון כבר הסכמנו, נשאר רק גובה המחיר.'' אחרי שמוסכם על נטישת רעיון ''ארץ-ישראל השלמה'' וסיפוח חלקי, הוויכוח נטוש על הפרטים.

שרון דיבר בעבר על סיפוח 58% של הגדה, הכוללים את גושי-ההתנחלות, ירושלים רבתי (המחוברת למעלה-אדומים), ביקעת הירדן והשטחים שביניהם. הוא היה מוכן להשאיר לפלסטינים רק את עריהם וגושי-הכפרים הצפופים. באחרונה רמז שרון שהוא מוכן לוותר על הבקעה. הוא טוען שהנשיא בוש הסכים לתוכניתו, אך בעוד שרון מדבר על ''גושי התנחלות'', בוש מדבר על ''מרכזי אוכלוסייה''. זהו הבדל גדול: ''גוש הנחלות'' כולל לא רק את ההתנחלות הגדולה, את גם את כל בנותיה הפזורות מסביב, ואת השטח ביניהן. ''מרכז אוכלוסייה'' כולל רק את ההתנחלות הגדולה עצמה, וממילא שטח הרבה יותר קטן.

אהוד ברק הציע בקמפ-דייוויד סיפוח של 21% של הגדה, בצורה שהייתה הופכת את השטחים הפלסטיניים לרצועות מבודדות. נוסף על כך רצה ''לחכור'' 13% נוספים בבקעת-הירדן. אחר-כך, בדיוני טאבה, הצטמק הסיפוח ל-‏8%, אך ממשלת ישראל התכחשה לסיכום זה.

יוסי ביילין היה אבי הרעיון של סיפוח גושי-התנחלות, עוד בהסכם הבלתי-רשמי שהשיג בשעתו עם אבו-מאזן. ביוזמת ז'נבה, שבראשה עומדים ביילין ויאסר עבד-רבו, מדובר על סיפוח של 2.3% בלבד, במסגרת חילופי-שטחים על בסיס של 1:1.

גדר-ההפרדה, שאותה בונה עכשיו הממשלה, באה לאפשר את הרחבת ההתנחלויות. היא מספחת לישראל 8% של הגדה, לאורך גבולה המערבי עם ישראל. היא משאירה פתוחה, בינתיים, את שאלת הסיפוח של בקעת-הירדן במזרח.

אלה הם תחומי הקונסנזוס הנוכחי. הוויכוח שיתנהל בישראל בעתיד הקרוב יהיה על גודל הסיפוח ועל צורת ביצועו.

גרסה אחת אומרת שלא צריך לנהל משא-ומתן עם הפלסטינים, מפני שהם לא יסכימו לסיפוח נרחב. לכן יש להמשיך בשיטת ההתנתקות ה''חד צדדית'' - סיפוח שטחים בלי הסכם. ''ישראל תקבע בעצמה את גבולותיה.'' הגרסה הנגדית אומרת שאפשר להשיג הסכם על סיפוח מצומצם וחילופי-שטחים.

נגד הקונסנזוס הזה מתקומם הימין הקיצוני. הוא לא רוצה בשום פשרה. הוא מנפנף בקושאן החתום על-ידי הקדוש-ברוך-הוא, ושואף לסיפוח כל הגדה והרצועה. מבלי שיאמר זאת בפירוש, ברור שתפיסה זו מחייבת את גירוש כל הפלסטינים.

מחנה-השלום הרדיקלי תוקף את הקונסנזוס מהצד ההפוך. הוא גורס שעתיד ישראל יובטח רק על-ידי שלום בר-קיימא, המבוסס על הסכם-בין-שווים והתפייסות בין שני העמים. מחנה זה מאמין שההסכם צריך להתבסס על הקו הירוק ושרק במהלך של משא-ומתן יתברר אם ניתן להשיג הסכם על חילופי-שטחים הוגנים.

אבל העיקר הוא שהקונסנזוס זז. ''ארץ-ישראל השלמה'' מתה. חלוקת הארץ מקובלת עכשיו על הרוב הגדול. משמע, אפשר להשפיע על דעת-הקהל. פרשת ההתנתקות הוכיחה שניתן לפנות התנחלויות. הציבור קיבל את התקדים מבלי להתרגש. עכשיו המשימה היא לשכנע את הציבור שצריך לפתוח במשא-ומתן אמיתי.

יש עם מי לדבר, יש על מה לדבר.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


ניתוח נכון ומדויק
רמי נוי (יום ראשון, 25/09/2005 שעה 0:11) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבעיה היא במשפט האחרון. האם יש אצל הפלשתינים מי שיהיה מספיק חזק לעמוד בדיבורו גם במחיר עוינות שונאי ישראל? נראה בינתיים שלא
_new_ הוספת תגובה



ניתוח נכון ומדויק LOL LOL LOL
צדק (יום ראשון, 25/09/2005 שעה 0:19)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ערימת שקרים מבית התעמולה הסטאליניסטית,
בטח היית נותן לו תואר דוקטור על הניתוח המבריק,
דוקטור כבוד של אוניברסיטת החמאס בביר זית.
_new_ הוספת תגובה



מכיוון שקיבלת חינוך ירוד ושטחי
רמי נוי (יום ראשון, 25/09/2005 שעה 6:52)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ומכיוון שאתה בור וחסר השכלה ונטול אינטיליגנציה באופן מבהיל, הרי עם כל טיעון אתה מתמודד על ידי כינוי הטוען סטליניסט או בולשביק או סמולני או מסומם, או שקרן, ושלום על ישראל.

מימיך לא ניסית , וכמובן גם לא תצליח, להתמודד עם שום טיעון של מישהו ברמתו האינטלקטואלית של אבנרי.

ואינני מדבר על תמיכה או התנגדות לדרכו הקיצונית משהו, שהיא לגיטימית.
_new_ הוספת תגובה



''רמתו האינטלקטואלית של אבנרי''
ישראל בר-ניר (יום ראשון, 25/09/2005 שעה 8:18)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הפעם יש אמת בדבריך, רמי.

זו כמעט משימה בלתי אפשרית להתכופף כל כך נמוך.
_new_ הוספת תגובה



בחייך בר ניר...
רמי נוי (יום ראשון, 25/09/2005 שעה 11:53)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה יכול להתנגד , כמוני בדרך כלל, לתמיכתו המוגזמת של אבנרי בפלשתינאים, לא תוכל להכחיש כי הוא עיתונאי אינטיליגנט ורהוט ביותר.

הניתוח שלו השבוע נראה לי מייצג נאמנה את המציאות, בין אם אתה אוהב אותה או לא.
_new_ הוספת תגובה



אני חולק על הגדרתך של אבנרי
ישראל בר-ניר (יום ראשון, 25/09/2005 שעה 19:17)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כ''אינטליגנט''. האיש הזה הוא בור ועם הארץ, ואפילו מתגאה בכך. יש לו כושר כתיבה מעולה (''זרזיר עט'' נהוג לכנות עיתונאים כמוהו), אבל זה עדיין לא עושה אותו חכם או ''אינטליגנט''.

לגבי ''ניתוח'' המצב במאמר שלו, יש בינינו חילוקי דעות על האיכות והנכונות.
_new_ הוספת תגובה



במה אתה חולק על הניתוח שלו?
רמי נוי (יום ראשון, 25/09/2005 שעה 21:45)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



הבעיה של הניתוח שלו
פרקש (יום שני, 26/09/2005 שעה 9:14)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שיש בו רק חיתוך, חלוקה לגורמים ובסופו אין איחוי החלקים וחיבורם מחדש לתמונה כוללת והגיונית.

אני מקבל את טענתך שלאבנרי יש יכולת ביטוי גבוהה ביותר. רק חבל שיוצא לו רק שברים וחתכים, במרחב קיברנטי די מצומצם, לדבר בהם ולחזור ולשנן אותם, כבר יותר מארבעים שנה.
_new_ הוספת תגובה



הבעיה של הניתוח שלו
Israeli101 (יום שני, 26/09/2005 שעה 22:20)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''רק חבל שיוצא לו(Helmot Osterman) רק שברים וחתכים''

רציתה לומר: ''תקיעה.....שברים.....תרועה''!
_new_ הוספת תגובה



מכיוון שקיבלת חינוך ירוד ושטחי
Israeli101 (יום ראשון, 25/09/2005 שעה 8:45)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''ואינני מדבר על תמיכה או התנגדות לדרכו הקיצונית משהו, שהיא לגיטימית.''

ק י צ ו נ י ת - מ ש ה ו א!!
באמת משהוא!? משהוא מבחיל!
_new_ הוספת תגובה



מכיוון שקיבלת חינוך מעולה ואתה גאון הדור
צדק (יום ראשון, 25/09/2005 שעה 14:45)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבקשך להתייחס לכל טענותיו של יוליוס שטרייכר באופן אינטיליגנטי ועניני,
ותראה לי, חסר החינוך, כיצד מתמודדים עם טענות אינטיליגנטיות גם אם הן אנטישמיות.

אם תצליח להתמודד עם יוליוס שטרייכר באופן אינטיליגנטי אולי נלמד ממך משהו.
_new_ הוספת תגובה



אתה שוב זורק שמות וסיסמאות
רמי נוי (יום ראשון, 25/09/2005 שעה 21:43)
בתשובה לצדק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וכרגיל אצלך אתה לא מדבר לעניין
_new_ הוספת תגובה



אתה שוב זורק שמות וסיסמאות
צדק (יום ראשון, 25/09/2005 שעה 22:17)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תלמד אותי, חכם מימון, כיצד משיבים לטענות שיקריות,
אלו ואלו שקרים, שקרים ביודעין ובכוונה תחילה.

כנראה שאינך חכם כמו שאתה חושב,
אם אינך מסוגל להתמודד עם טענותיו של שטרייכר.
_new_ הוספת תגובה



הדבר הנכון ביותר שהוא כתב
פרקש (יום שני, 26/09/2005 שעה 9:09)
בתשובה לרמי נוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא: ''קונסנזוס לאומי אינו דבר קבוע''.

ביתר הדברים שלו יש אי אילו קלקולים.
_new_ הוספת תגובה



בעיה דמוגרפית
מהנדס אזרחי (יום שני, 26/09/2005 שעה 0:19) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אכן יש תזוזה בדעת הקהל (הלוא יהודי)? אולי צריך לבדוק.

האם יש תזוזה בדעת הקהל היהודי? אני מאמין שלא אבל גם את זה יש לבדוק.

אבל הבעיה האמיתית היא הגידול הלא טיבעי של אוכלוסית הערבים, מיחוץ ובתוך מה שהלא יהודים קוראים קוי 67 48 ובכלל, (אז מישהו צריך להזכיר לכם את זה?!)

אז תיתנתקו אז מה? הערבים החיים בתוכנו יקחו את המדינה (הלא יהודית) בעוד 20 30 שנה בלי מילחמה וכל האינטלגנציה
של כמה מחברינו כאן כולל הלמוט לא תעזור לנו.

יש תשובה והיא נימצאת בקבלה
לכו מלומדי האינטלגנטים ותפתחו ספר זוהר ותנסו
ועל זה כתוב ''והם ידעוני מקטון ועד גדול''
ואז גם נבין את המשפט הנ''ל
''ראו נתתי לכם את החיים ואת המות ובחרת בחיים''
_new_ הוספת תגובה



בעיה דמוגרפית
פרקש (יום שני, 26/09/2005 שעה 9:37)
בתשובה למהנדס אזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה זה ''הגידול הלא טיבעי של אוכלוסית הערבים''?

וחוץ מזה כנראה כולם מדברים על מספרים לא ברורים ולא מאומתים, כאשר הפלסטינים מתוך אינטרס מדיני מתפיחים ומפמפמים את מספרי אנשיהם:

* לשם השגת עוצמה מדינית גדולה יותר (ועובדה שזבה הם הצליחו להשפיע על שרון, ממשלת ישראל וישראלים רבים שפתאום השנה התחילו לדבר על הבעיה הדמוגרפית גם ללא שיודעים עליה נתוני אמת).

* לשם קבלת סיוע אונר''א גדול יותר (ועובדה היא שגם כאן הם הצליחו וכחצי מסיוע האו''ם למדינות העולם השלישי ואוכלוסיות נזקקות מופנה לאונר''א, גוף שהוקם במיוחד כדי להנציח את העיית הפליטים, וגם נהנה מזה).

מן הראוי שלצורך התקדמות ב''מפת הדרכים'' וכדי לממש את עקרונותיה שחלקם מסתמכים על גודל האוכלוסיה, שהאו''ם וכוחות בינ''ל יבצעו סקר אוכלוסין עכשיו, שלפיו יקבעו התשומות הכלכליות, החינוכיות והחברתיות שיינתנו לפלסטינים.
_new_ הוספת תגובה



בעיה דמוגרפית
Israeli101 (יום שני, 26/09/2005 שעה 22:24)
בתשובה לפרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''שפתאום השנה התחילו לדבר על הבעיה הדמוגרפית גם ללא שיודעים עליה נתוני אמת''.

יודעים לפרטי פרטים כל ערבי באשר הוא?
עובדה שמזהים מייד כל שטוף מוח ערבי מתאבד ימש''ז.
_new_ הוספת תגובה



גבי בחן (יום חמישי, 29/09/2005 שעה 19:33) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפי דעתי רעיון א''י השלמה מת עם הסכם אוסלו, כבר לפני 10 שנים. מרגע שהוקמה כאן הרשות הפלשתינית, זה היה ברור שהשטחים ברובם לא ישארו תחת ריבונות ישראלית. אכן במובן מסוים הנושא לא חילחל לתודעה כראוי, מה שאיפשר לרבני גוש אמונים להתעלם לאורך שנים מהצורך להציג לבני תנועתם ולמתיישבים באיו''ש פתרונות מציאותיים. וכך לבסוף פונתה כל רצועת עזה מישובים, בעוד שהיה מרחב שלם של פתרונות שיכלו לאפשר השארת חלק מהישובים במקומם, ולו גם תחת שילטון ערבי -פלשתיני או מיצרי. וכך גם יהיה בגדה המערבית אם על ידי הסכם פשרה או בצורה חד צדדית.
_new_ הוספת תגובה



רעיון ארץ ישראל השלמה לא מת
פרקש (יום ראשון, 09/10/2005 שעה 22:06)
בתשובה לגבי בחן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

re מימושו התרחק.
אבל במציאות המזה''תית הכל אפשרי, לכל קצה.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי