מי היה הרלב''ג?

החיבור המוגש כאן על אודות עבודתו של הרלב''ג [רבי לוי בן גרשום, גם: רבי לוי בן גרשון – נכדו של הרמב''ן] בעיקר בפרשנות התורה, נכתב לאור העדפתי האישית להתחקות אחר פירושיהם של אנשי אמונה הבקיאים במדעי הטבע; ואכן כזה היה הרלב''ג. כה נכתב על אודותיו בתמצית, ב''אנציקלופדיה לעם'':

רלב''ג, ר' לוי בן גרשון, 1288-1340, פילוסוף, מאתימאטיקאי ותוכן; בניגוד לרוב חכמי ישראל הורה שהעולם נברא מחומר קדמון ולא יש מאין, ושהאלוהים יודע את הדברים רק בדרך כולל ואינו יודע את הדברים לפרטיהם; ביקר את הרמב''ם והדגיש, כי ההשגחה אינה אלא שמירת הטבע על הברואים, וביניהם על האדם, שאמנם חונן גם בכשרון שכלי לבחור בדרכים המונעים את הרע ממנו; נתפרסם בין תוכני העולם בספריו ''בן ארבעים לבינה'' ו''ספר התכונה'', שיכלל את ''מטה יעקב'', מכשיר למדידת מרחקי הכוכבים; לכבודו קראו התוכנים לאחד ההרים שבמפת הירח בשם ''רבי לוי''; בספר ''מעשה חושב'' קבע את יסודות האלגברה.

בסקירתו של אליעזר תיבון ''היהודים ותחיית המדעים באירופה'' באנציקלופדיה עולם חדש כרך 4, הוא מפרט יותר על אודות הרלב''ג והישגיו המדעיים:

ר' לוי בן גרשום (הרלב''ג, 1344-1288?), מתימטיקאי, תוכן (על שמו נקרא אחד ההרים בירח), רופא, הוגה דעות חריף ומקורי וגם פרשן מקרא נודע, המציא ''מטה'' (''מטה יעקב'') שבאמצעותו ניתן לקבוע את קו הרוחב הגיאוגרפי ואת הזמן המקומי. במכשיר זה השתמשו מגלי ארצות העולם הנודעים, כמו ואסקו דה גאמה, קולומבוס ומאגלאן. קפלר ציטט מספר פעמים מחיבוריו. לפי דרישתו של האפיפיור קלמנס ה-‏6 תורגם ספרו האסטרונומי, שבו ביקש להוכיח את נכונותה של התיאוריה ההומוצנטרית של מבנה היקום. בכך הקדים את קופרניקוס.

מטה יעקבאותו ''מטה יעקב'' הוא המכשיר שממנו פותח כעבור 400 שנה המכשיר הידוע בשם המדעי ''סקסטנט'' ששימש מדענים ומודדים עד סוף המאה העשרים, ויש לו שימושים מסויימים גם כיום. פרופ' יובל נאמן בחיבורו ''יהודים פיזיקאים בימי הביניים ובעת החדשה'' העריך כי הרלב''ג היה ''גדול האסטרונומים (ואף אולי גדול המדענים בכלל) של ימי הביניים'', והיה הראשון להעריך נכונה את סדר הגודל של המרחק אל כוכבי השבת הקרובים (ביחידות של ימינו – עשרות שנות אור; שנת אור היא יחידת אורך – מעבר קרן אור בשנה אחת).

הרלב''ג ספג את הרצון ללמוד ולחקור מבית אביו – גרשון ב''ר שלמה, אשר עסק אף הוא בחקר הטבע. בין היתר חיבר את הספר ''שער השמים'' ובו סוגיות במדעי הטבע – להלן שתי דוגמאות ולצידן שער הספר:

עוד תוכל להבין אותו, שאם יחפור אדם חפירה בקרקע, ירד האוויר בחפירה ההיא ותמלא אותה, ואיך ירד האוויר נגד טבעו, שהרי אין מדרכו הירידה אלא העלייה, אלא מפני שאין ריקות נמצא מושכת ריקות האוויר ומורידה אותו חוץ מטבעו מפני שאין הריקות נמצא כלל...

ועוד ראייה אחרת שהספינה אשר תטבע במים הערבים, תעמיק לצלול יותר מצלילתה במים המלוחים, וזה לקלות הערבים ולכבדות המלוחים.

[אכן אם תיקח כוס מלאה עד שפתה במים מתוקים (ערבים), כגון: מי ברז, תוכל להכניס לתוכה עוד כוסית מלח מבלי שהמים יגלשו מן הכוס המלאה – דבר המבהיר כי המים המלוחים בעלי משקל סגולי יותר גדול מהמים המתוקים].

לא רק מדע למד הרלב''ג מאביו אלא גם ספג ממנו דברי תורה, והוא מזכירו בכתביו. לדוגמא, ראה הפירוש לתורה בפרשת אחרי מות שם מסביר הרלב''ג משנה שלמד מאביו בדבר הפסוק ''וְלֹא-תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם'' [ויקרא י''ח כ''ח] – הרלב''ג מסביר כי למד מאביו שעונשם של ישראל יהא רב מעונשם של הגויים אם יטמאו את הארץ. הגויים יידונו לגירוש, ואילו אם יחטאו בני ישראל בעל התועבות שבהם חטאו הגויים, אזי גם יגורשו מארצם וגם כל מי שחטא יתחייב בכרת.

המתימטיקה כשפת המדע המדויק, הייתה ידועה לרלב''ג והוא אף עסק בהוראתה וחיבר ספר במתימטיקה ''ספר מעשה חושב'' הכולל ביאורים והוכחות של משפטים באלגברה, ולדוגמא סוגיה מהספר בלשונו של הרלב''ג:

אם רצית לחבר מרובעי מספרים נמשכים מן האחד עד מספר מונח קח המספר המונח, פחות שלישית המספר הנמשך לפניו, וערכהו על נקבץ הנמשכים עד המספר המונח.

בהמשך מביא הרלב''ג דוגמאות והוכחה למשפט זה, ולהלן הסבר בשפה עכשווית:

מדובר בנוסחה לחישוב טור ריבועי המספרים הטבעיים מ-‏1 עד n:

1²+2²+3²+.. ..n²

''מרובעי המספרים הנמשכים מן האחד עד מספר מונח'' = ריבועי המספרים העוקבים מאחד ועד n [המספר n הוא המספר המונח].

הרלב''ג מציע את הנוסחה הבאה:

1²+2²+3²+.. ..+n²=[n-(n-1):3][1+2+3+.. ..+n]

ולמתמטיקאים שבקהל:

n Σ i=1

i2=(n-

n-1 3

)(

n Σ i=1

i)

הנוסחה היא, כמובן, נכונה. בהצבת 2 במקום n מתקבל הסכום 5, ובהצבת 3 מתקבל 14.

באגף הימני המספר המונח הוא שוב n והמספר הנמשך לפניו הוא n-1. שלישית מהמספר הנמשך לפניו = n-1):3). ערכהו = כפול, ומקבץ הנמשכים = סכום המספרים העוקבים מ- 1 עד n.

אין כאן כוונה להציג את מסכת החישובים והשיטות המתמטיים, או לפרט את תרומתו של הרלב''ג למכשירי המדידה אותם המציא, אשר בזכותם קראו המדענים להר על הירח בשמו של רבי לוי בן גרשום, ואף לא לפרט את יסודות האלגברה אותם ייסד הרלב''ג, אלא להתמקד בפירושו לתורה, ובעיקר אותו חלק מהפירוש הכולל בתוכו אספקטים הגיוניים או מדעיים. זאת בעיקר נוכח הפשט שבתורה, הנראה לעתים, לכאורה, כמנוגד להיגיון או לחוקי הטבע או לטבעו של האדם, ולא בהכרח כך נראים פני הדברים מזווית הראייה של כל מאמין.

אמנם התורה אינה נבחנת על פי אמת מידה מדעית, [כי הרי מדובר בספר אמונה – ולא בספר היסטוריה, אמנות, ספרות או מדע], אך גישה זו אינה צריכה להציב את התורה כמסמך אנטי-לוגי בהכרח ובכל דבר ועניין, ולפיכך ראוי לבחון בבקורתיות ולבדוק היכן מדובר בנס והיכן לא. יתירה מכך, הרלב''ג מבאר בספרו ''מלחמות השם'', החלק השני, הפרק הראשון, בנושא חידוש העולם או קדמוניותו, כי התורה מובילה את המעיין אל האמת ואין כל אפשרות אחרת. ואמנם, לא תמיד הפירוש הוא לפי פשוטם של דברים. ראוי להבהיר מהו הנס, מהי הבריאה, ועוד סוגיות רבות, מעניינות אף מאלפות, הכלולות בכתבי הרלב''ג.


שער הספר „מלחמות השם”הרלב''ג הכיר והוקיר את כתבי הרמב''ם ואת כתבי הראב''ע על התורה ועל האמונה, ובהיותו מאוחר להם, התייחס אל כתבים אלו בעבודתו. בעיקר התייחס הרלב''ג לספר-האמונה של הרמב''ם ''מורה הנבוכים'', ולפירוש הראב''ע לכתבי הקודש, וזאת לא בדרך מקרה, אלא במכוון, שכן הרמב''ם והראב''ע שניהם היו אנשי דעת הבקיאים במדעי הטבע ולפיכך מצא עצמו הרלב''ג מקורב לדעותיהם וגם כאשר חלק עליהם, חלק להם כבוד והערכה. הרמב''ם טען בהקדמתו למורה הנבוכים (2) כי בטרם ילמד האדם את מדעי האלוהות, עליו להיות בקי במדעי הטבע כתנאי הכרחי להבנה פילוסופית של דבריו המובאים בספרו הפילוסופי מורה הנבוכים. אמנם זהו לא תנאי מספיק, אך בהחלט הכרחי, וכך בחן הרמב''ם גם את זה אשר ביקש ממנו ללמוד אצלו מדעי האלוהות ועבורו, כמודל, נכתב החיבור מורה הנבוכים. הראב''ע כלל בפירושו לתנ''ך פרקים נרחבים ומעמיקים במדעי הטבע ובמתימטיקה [המתימטיקה אינה בהכרח מוגדרת כמדע – אפשר לראותה גם כשפה של מדעי הטבע], וראה בעניין זה את הספר ''אמר אברהם המחבר'' הכולל את פירושי הראב''ע שהם בעלי זיקה למתימטיקה, להיגיון ולמדעי הטבע, ברמה הנלמדת כיום באוניברסיטה [ראה שם לדוגמא פירושו של הראב''ע בפרשת שמות – פרק 2 בספר - בדבר ייחוד האותיות א' ה' ו' י', ובמיוחד פירוש הראב''ע בפרשת כי תישא – פרק 10 בספר, הדן במספר 26 על דרך חישובי ההסתברות].

יובהר כי דעותיו המדעיות והפילוסופיות של הרלב''ג מובאות בהרחבה יתירה בספרו ''מלחמות השם'', ספר שההתייחסות אליו מצד המאמינים היהודיים שנויה במחלוקת – היו שקיבלו את תורתו והיו שראו בה מלחמות בשם ולא מלחמות השם; המחלוקת עודנה קיימת גם בהווה. כתיבת הספר מלחמות השם הסתיימה ''בשבעה ימים לירח שבט של שנת שמונים ותשע לפרט האלף השישי ליצירת העולם'', וחשבון פשוט מראה כי מדובר בשנת 1329, בהיות הרלב''ג כבן 41 שנה. ספר זה אינו בנמצא בהוצאה חדשה כלשהי, ובעותק שבידי לא ברור מתי ראה אור ובאיזה דפוס, פרט לכך שההדיר מבוא לספר יעקב פרקריאה, אשר כתב:

לקריאה נוספת:
מלחמות השם (אזהרה: נפח 19.7MB) ריבוע המעגל בטקסטים עבריים של ימי הביניים Heuristic Reasoning: Approximation Procedures in Levi Ben Gerson's Astronomy. Archive for History of Exact Sciences . Vol. 52. No. 1. pp. 13-50. 1998

...ותקרא ספר מלחמות השם להפילוסוף האלוהי רבי לוי בן גרשון זלה''ה. אשר בפילוסופיא ... למרום וידבר על אלוהים. ואף כי נראין בדבריו סותרים תורתינו וחכמי אומתינו, ולה' המלחמה פנים ואחור עזר כנגדו. כן רבים יכנוהו מלחמות עם השם. והמה מי מריבה אשר רבו...

התועלות של הרלב''ג מופיעות בכתביו בלשון זכר במקום בלשון נקבה – ''התועלת הראשון'' וכו', למרות שהמלה תועלת היא לשון נקבה. הרלב''ג בחר לנהוג כך מטעמים שעמו, וכנראה שהסתמך על כתבי הקודש בהם יש חריגות דומות. להלן שתי דוגמאות: מהתורה - ''וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם'' (קריאת שמע) ולא ''וזכרתם (את המצוות) אותן'', ומהכתובים - ''השבעתי אתכם בנות ירושלים'' [שיר השירים, ח', ד'].

---