הלאמה, תחרות וריבונות

אחד הערכים החשובים בכלכלה חופשית היא זכות הקניין. בחודשים האחרונים שוקל בית המשפט העליון האם זכות הקניין תוקרב למען זכויות אזרח. הוא עושה זאת בעתירה נגד מדיניות מינהל מקרקעי ישראל, המתבססת על תקדים הפסיקה בבג''ץ קעדאן.

השנה פעם שניה ברציפות מתכוון האוצר לקצץ את תקציבי המדען הראשי במשרד התמ''ס. יזמי ההי-טק, חברות קטנות וגדולות, הקימו קול זעקה. למרות זאת, אנחנו יודעים שחוסנה של תעשיית ההי-טק נובע דוקא מיכולת טובה לנצל יתרונות יחסיים וכושר תחרות בשוק הגלובלי. מה זה אומר על מדיניות התמיכות הרצויה?

עד לא מזמן חשבתי שרק התנגשות אינטרסים ברורה ומובהקת תניע מדינה אחת להתערב בענייני רעותה. אבל מסתבר שגם אינטרסים ''סמויים'' מולידים התערבות כזאת. הפעם על התערבות בית משפט בטקסס בענייני רוסיה, שהיא המשך של מאבק על זכות הקניין בין נשיא רוסיה ואיש עסקים עשיר.

---

הלאמת אדמות הקק''ל?

לפני כחודשיים הוגשו לבג''ץ על ידי האגודה לזכויות האזרח, עדאלה והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי. העתירות דורשות ''לבטל את מדיניות מינהל מקרקעי ישראל, שלפיה ערבים מנועים מלהשתתף במכרזים לשיווק קרקעות שבבעלות הקק''ל'' (רק למען היהודים). העתירות מתבססות על הפסיקה בבג''ץ קעדאן בנוגע לקרקעות מדינה ששווקו על ידי הסוכנות היהודית. הפסיקה קבעה שעל המדינה להקצות את הקרקעות צריך בצורה שוויונית גם אם הן משווקות באמצעות הסוכנות היהודית.

על פי התקדים הזה והחוק, טוענים העותרים, גם קרקעות בבעלות הקק''ל הן בעצם בבעלות המדינה. לכן אל לה למדינה להפלות ולהקצות מקרקעות אלו ליהודים בלבד. בעצם, אומרים העותרים, זכותו של האזרח עדיפה על זכות הקניין. לעומת זאת הצהרת הקרן הקיימת לישראל טוענת שהיא הוקמה הרבה שנים לפני קום המדינה כדי לפעול, לרכוש קרקעות, עבור העם היהודי באמצעות העם היהודי. זוהי סיבת קיומה. העתירה בעצם מבקשת מן המדינה להפקיע את רכושה של הקק''ל, כדי להקצותו בניגוד ליעודה. יש כאן אם כן בקשה להלאים נכסים של הקק''ל.

בית המשפט העליון יחליט לפי החוק המתאים למקרה הספציפי. יחד עם זאת לי ברור שיש כאן התנגשות בין שני עקרונות חשובים: זכויות אזרח וזכות הקניין. עם כל הכבוד לזכויות האזרח, זכות הקניין היא ערך חשוב בהתנהלות יעילה של כלכלה חופשית. לכן הכרעה בכיוון על פי בקשת העותרים תפגע בזכות הקניין ובהתנהלות המשק. אם משיהו מצפה שתתפתח כאן תחרות חופשית באמת הוא צריך גם לקוות שההכרעה של הבג''ץ לא תפגע בזכות הקניין של הקק''ל.

האם הלאמת רכוש היא דרך נאותה לממש זכויות אזרח?

---

היי-טק זה תחרות חופשית?

תעשיית ההיי-טק היא אחד הדברים הטובים הבודדים שקרו לנו בעשור האחרון; היא הכניסה לישראל השקעות זרות במיליארדי דולרים, האיצה את תהליך השתלבותנו בכלכלה העולמית, שיפרה את תרבות הניהול ויצרה הרבה מקומות עבודה ישירים ובעיקר עקיפים.

היי-טק בלי סובסידיות

לפני מספר שבועות הזכרתי מאפיין מעניין של המציאות העסקית בישראל: הדאגה לתחרות במגזר האחר. בעלי עסקים מרוממים את היוזמה והתחרות החופשית אבל דורשים תמיכה או פיקוח של המדינה בענף בו הם עובדים (של מי החברות האלה). כעת מתברר שלא אמרנו את המילה האחרונה.

בראשית החודש נודע על הכוונה לקצץ באופן משמעותי בתקציבי המדען הראשי במשרד התמ''ס, המיועדים לתמיכה בתעשיית ההי-טק. התקציב שלפני שנתיים עמד על 1.8 מיליארד שקלים, יעמוד על כ-‏0.8 מיליארד שקלים בשנה הבאה. כמובן, כרגיל במקומותינו, קמה צעקה גדולה כדי למנוע את הקיצוץ החד. בין הפעילים ביותר היו יזמי היי-טק, בעלי חברות גדולות וקטנות. כדי ליצור רושם רציני הופיעו בתקשורת ידיעות על כוונות של חברות שונות להוציא מישראל את מרכזי הפיתוח שהן (כספי המדען מושחתים).

אנחנו יודעים שיצרן ערך כלכלי חשוב בתעשיית ההי-טק הוא ההון האנושי – המהנדסים – הרי שמשמעות הדרישה היא מימון שכר מהנדסים, על חשבון עובדים בתעשיות אחרות. אבל למי שלא זוכר נזכיר שאת גל הצמיחה הקודם, כמו גם הנוכחי, במשק הובילו חברות ההי-טק דוקא בזכות היוזמה, התחרות על בסיס כוחות השוק (הגלובלי). אלו העקרונות שעליהם מתבססת התעשיה הזאת:

1. כוח האדם האיכותי, בעל רמת הון אנושי גבוה, מעודד יזמות, כשרון וניהול איכותי. כל אלה יחד מייצרים את היתרון היחסי מול ארצות אחרות בחברות הללו.
2. היתרון היחסי מושך לכאן הון זר משיקולים עסקיים.
3. את החיבור בין מקורות ההון והאיכות של כוח האדם מספקת תעשיית הון הסיכון שהתפתחה בארץ. היא זו שמחפשת פרוייקטים להשקיע בהם.

כל אלו פעלו בצורה טובה להניע את תהליך הצמיחה הבריא שהיה ואת זה שהחל בסוף השנה שעברה. הישענות על מענקים ותמיכות עשויה ליצור תלות ולפגוע באיכויות שהזכרנו. בכלל מקובל לחשוב שתמיכה ומענקים מועילים לחברות צעירות, סטארט-אפים, בשלבים מוקדמים לפני שיש מוצר לשיווק. גורם מסייע נוסף תהיה השוואת שיעורי המס עם אלו בארצות המתחרות. זהו חלק מהתשתית העסקית – כמו כביש ושרותים עסקיים.

מעבר לכך סיוע ותמיכות מועילים רק במקרים כאשר יש כשל שוק וזה לא המקרה של תעשית ההי-טק. ממילא כפי שאומר אלי איילון, מנכ''ל DSPG, תמיכות (תקציבי המדען) לא הופכים מחקר ופיתוח יותר כדאי. כל מה שתקציבים כאלו עושים זה עזרה בהורדת חשבון ההוצאות (כספי המדען מושחתים). מה שעושה את היתרון היחסי בעל משמעות כלכלית הם איכות ומהירות הפיתוח שיש לנו בארץ.

---

נפט, מימון מפלגות והתערבות זרה

אחד הגורמים שהשפיעו על הכלכלה העולמית בשנה האחרונה היו העליות והתנודות החדות במחירי הנפט הגולמי (הצגה גרפית). מתחילת השנה ועד סוף אוקטובר עלו המחירים ביותר מ-‏50%, ומאז הם כבר ירדו בכ-‏30%. העליה החדה במחירי הנפט הגולמי והתנודתיות הגבוהה נבעו מגידול בביקושים ומספר בעיות במשקים שמספקים את הנפט הגולמי לעולם (על נפט וצמיחה). בין הבעיות שהשפיעו על מחירי הנפט בצורה די עקבית במהלך השנה היה המאבק בין בעלי חברת יוקוס הרוסית, לבין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.

שלטונות רוסיה עצרו מיכאיל חודרוקובסקי מנכ''ל יוקוס (לשעבר) שמפיקה יותר מ-‏50% מהנפט שמופק ברוסיה. הנימוק הרשמי הוא מרמה חשבונאית ושחיתות. החוב של החברה לשלטונות המס עומד כעת על 27.8 מיליארד דולר ולכן הוצא מכרז למכירת החברה הבת, יוגנסקנפטאגז, מפיקת הנפט העיקרית של יוקוס כדי לגבות חלק מן החוב. מצד שני, מנהלי יוקוס טוענים שפוטין רוצה להלאים את החברה הבת בגלל שחודרוקובסקי סייע לאופוזיציה במערכת הבחירות האחרונה.

כך או כך המציאות הזאת העמידה בספק את היכולת של יוגנסקנפטאגז לעמוד בהסכמי אספקה בגלל שחשבונות הבנק של יוקוס עוקלו. מנהלי יוקוס התחכמו ופנו לבית משפט אמריקני בטקסס שיכריז על החברה כפושטת רגל ויתן צו מניעה למנוע את ביצוע המכרז. בשלב זה קיבל בית המשפט האמריקאי את בקשת החברה באופן זמני. כל זה למרות שלחברה אין בעצם פעילות בארה''ב ולכן אין הפסיקה מחייבת את הרוסים כמו שהם הודיעו.

מצד שני, פסק הדין חסם, כנראה, את היכולת של המועמדת העיקרית לרכישת יוגנסקנפטאגז, גזפרום הממשלתית. הסיבה היא שקבוצת הבנקים הבינלאומית שאמורה היתה לתת לה הלוואה בסכום המתאים לא תצטרף לתהליך בגלל העובדה שיש לנם פעילות נרחבת בארה''ב (Judge Blocks Auction).

אז במהלך השנה האחרונה המאבק בין הממשלה הרוסית ויוקוס עלה לכולנו במחירי נפט גבוהים ותנודתיות גבוהה. רק השבוע קפצו המחירים בכ-‏10% בגלל פסק הדין בטקסס. בנוסף יש כאן מקרה מעניין של ניסיון התערבות של בית משפט אמריקאי בעסקי חברה שאין לה פעילות בארה''ב. יוצא שארה''ב מתערבת בענייני הכלכלה הרוסית בצורה בוטה. מעניין מה היו אומרים האמריקאים אם בית משפט ברוסיה היה דן בכלל בענייני חברה אמריקאית?

התשובה הרוסית לא אחרה לבוא. נכון ליום א' (19.12.2004) המועד לביצוע המכירה, העיתונות דיווחה שהמכירה בוצעה. היא בוצעה למרות שבית המשפט האמריקאי חזר על פסיקתו במהלך השבת (יוגנסקנפטגז נמכרה).

---

סוף דבר

שיפור ההון האנושי והפיזי (מכונה וכו') תלוי מאד במהות זכויות הקניין. זכות הקניין היא מנוע לעידוד הפיתוח של הנכס (שבבעלותך) כדי לייצר עושר ורווחים היא יסוד חשוב במהות של תחרות חופשית. אפשר להגדיר זכויות קניין על פי השליטה בנכס, היכולת להפיק תועלת ממנו, למכור אותו ולקנות אותו וגם למנוע מאחרים להשתמש בו או להנות מפירותיו. אי בהירות ביחס לאחד ממאפיינים אלו פוגע ביעילותם של תהליכים כמו תחרות חופשית.

תיארנו כאן שני תהליכים. האחד הוא הדיון בבג''ץ על מהות זכויות הקניין של הקק''ל. בסיפור הזה עומדות יכולת השליטה והמניעה למבחן המשפטי בגלל ניגוד עם זכויות האזרח. ברור שהכרעה בעניין הזה היא חשובה כי היא ודאי תגדיר גבולות לזכויות הקניין.

התהליך השני הוא המאבק בין רוסיה ויוקוס על זכויות הקניין. הממשלה הרוסית החליטה לפגוע בזכות הקניין של יוקוס בגלל חוב לרשויות המס. מנהלי החברה הפעילו כל כלי שיכלו כדי למנוע את המכירה לגוף אחר, אפילו בקשה לבית משפט בארה''ב לעצור את התהליך. מכאן שהמאבק הזה העלה גם שאלות של ריבונות על פני השטח – הסמכות לקבוע את המעמד המשפטי של נכסי חברה רוסית (יוגנסקנפטאגז). במקרה הזה המאבק שנמשך כבר יותר משנה גרם בין היתר לתנודות במחירי ועליות חדות במחירי הנפט הגולמי בעולם. אבל המכירה שבוצעה אתמול עשויה להיות אקורד הסיום של יוקוס שהחברה הבת – יוגנסקנפטאגז היא ערך עיקרי שלה.

בחלק השני של המאמר עסקנו בדרישה של ראשי תעשיית ההי-טק למנוע קיצוצים בתקציבי התמיכה. מצד שני, הדגשנו את ההצלחה שהתעשייה הציגה בשנים האחרונות בזכות ניצול יתרונות יחסיים, יוזמה ותחרות חופשית. מסתבר שגם החברות שהצלחתן נובעת מתחרות חופשית מחפשות את התמיכות של אמא מדינה. הצגנו עמדה שהתמיכות לא נחוצות ולא ממש יגדילו את תקציבי המו''פ של החברות, אלא אם הן בתחילת הדרך.

---