הענק הלוחש וצמיחה

במאמרים קודמים הצגנו את העמדה שהמנוע המוביל של הצמיחה במשק הישראלי הוא תהליך הצמיחה העולמי שאותו מוביל המשק האמריקאי. זהו אכן המצב גם היום. הפעם נוסיף לסיפור שלנו את המשק הסיני - הענק הלוחש - לו מייחסים השפעה מאד משמעותית על תהליך הצמיחה העולמי שנמצא בעיצומו. מבט על ההתפתחויות הכלכליות בסין ייתן לנו מידע חשוב לגבי מה שצפוי למשק הישראלי בהמשך הדרך.

תהליכי ההפרטה ופירוק המונופולים הציבוריים מהווים נושא מרכזי בתכנית הכלכלית אותה מוביל שר האוצר, בנימין נתניהו. השנה נמכר חלק חשוב של חברת התעופה הלאומית, אל-על, למגזר הפרטי. בקרוב, אם לא יהיו שינויים מפתיעים, תעבור גם השליטה. תהליך דומה יצא לדרך עם העברת השליטה בחברה הלאומית לספנות - צים לידי החברה לישראל. אבל תהליכי ההפרטה והפירוק של המונופולים הציבוריים הגדולים (חברת חשמל, בזק, ורשות הנמלים) נבלם בגלל פעילות משותפת של ועדי העובדים וההנהלות של המונופולים. האינטרס של בעל הבית ניגף בפני האינטרס של עובדי החברות הללו. הפעם, גם, נציג ארגון אחר שפועל בצורה דומה מאד לסכל מדיניות כלכלית של הממשלה בגלל אינטרס מנוגד.

---

הענק הלוחש

כבר מספר שנים לא קטן מציג המשק הסיני שיעורי צמיחה הגבוהים משאר המשקים בעולם. לא רק זאת, התהליך הזה לא ממש נעצר במהלך המיתון העולמי בשנים האחרונות (צמיחה מעולם אחר ). תהליך פתיחת המשק לתחרות, והאצתו בעשור האחרון, הוא אחד הגורמים העיקריים לקצב הצמיחה הגבוהה בסין. כפי שאמרנו תהליך צמיחה מהיר לא חף מבעיות כמו נזקים לאיכות הסביבה שנסקרו במאמר הקודם. ישנה הערכה כי בטווח הקצר, סין שמהווה 3% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ''ג) העולמי, תהווה משהו כמו 10 עד 15 אחוזים מתהליך הצמיחה הגלובלי (Worrying About China).

מצד שני זוהי ארץ מתפתחת עמוסה בבעיות חברתיות ועם חוסר בתשתיות לתעשייה וביקוש אדיר לאנרגיה שעולה על ההיצע. זה מעלה שאלות שונות לגבי היכולת של המשק הסיני לעמוד באתגרים שנכונו לו, מבחינתנו (המשק העולמי), להמשיך ולצמוח כבעבר. כבר כתבנו (צמיחה מעולם אחר) שסימן לצמיחה המואצת הן צמיחתו המהירה של יבוא הנפט והפיתוח המהיר של תחנות כוח. כאשר מסתכלים על שיעורי הצמיחה האלו אז ניתן לחשוב שהצמיחה המדווחת על ידי הממשלה¹, 8.5% בשלושת הרבעונים הראשונים של 2003, היא בעצם הערכת חסר ושיעור הצמיחה האמיתי הוא מעל 10%. ההפרש נובע מכך שהממשלה מודדת את הצמיחה לפי גביית המסים. אם המפעלים מחליטים להפסיק לשלם כי הגיעו למכסה המתוכננת הרישום של הגביה מפספס את היקפי הייצור (Worrying About China).

סין נמצאת באמצע תהליך בין כלכלה מתוכננת לבין כלכלת שוק וזה אומר שהיא בתוך תהליך של שינויים מבניים בלתי פוסקים כל הזמן. זה יוצר מתחים חברתיים כי מצד אחד יש לא מעטים שמצליחים להתעשר בו בזמן ששיעורי האבטלה עולים. זה קורה כי בהקצאת מקורות ההון ואמצעי הייצור, כמו גם בבעלות, מעורבים הממשל המרכזי והמקומי. יחד עם זאת סין נמצאת בתהליך של החלפת יפן במעמדה הכלכלי באסיה והיצוא של מדינות רבות, למשל גרמניה, מאד תלוי בנעשה במשק הסיני. במוצרים וחומרי גם רבים סין היא צרכן-יבואן הגדול מכולם ולכן שינויים בקצב ההתפתחות הכלכלית ישפיעו על משקים הללו.

עצירת קצב ההשקעות, ולכן קצב הצמיחה, בגלל חשש מאינפלציה תעצור השקעות יעצור רכישות של חמרי גלם למיניהם שמשמשים בהשקעות הללו. יווצר עודף היצע משמעותי וספקי חמרי הגלם (חברות בינלאומיות גדולות) בעולם יפגעו כי מחירי הסחורות שהם מוכרים (והרווחיות) ירדו באופן מאד משמעותי. תהליך כזה של פגיעה ברווחיות ידכא צמיחה באותן חברות ומשקים. סין היא, גם, התעשיין הגדול ביותר של כמעט כל דבר ואם הביקוש המקומי יפחת סין עשויה לנסות לייצא את עודפי ההיצע שיווצרו וגם זה ישפיע על המחירים והצמיחה בעולם.

עד לא מזמן הנגישות לאשראי והלוואות היתה קלה מאד, במיוחד למי שהשלטון רצה ביקרו. המעורבות של השלטון פגעה בשיקול המסחרי. התוצאה היא היקף גבוה מידי של חובות מסופקים וקשיי הישרדות של מספר בנקים. הממשל הסיני החל, כאמצעים מוניטריים, לצמצם את היצע הכסף שמיקר את הריבית על ההלוואות. צעדים אלו משפיעים לכיוון חיזוק השיקול המסחרי-כלכלי בהקצאת מקורות להשקעות לצמצום הגידול בהשקעות. לכן הצפי הוא שקצב הצמיחה ירד לאזור של 7 עד 8 אחוזים כבר השנה. שלא כמו יפן בעשור הקודם, סין מטפלת בבעיית החובות המסופקים מוקדם יחסית כך שהיא עשויה לצאת מזה מחוזקת בהמשך הדרך.

עדין, יש מומחים למשק הסיני שחוששים שסין דווקא מתקדמת לקראת מצב קיפאון (במקרה הטוב) בדומה למה שקרה ביפן לפני כעשור - ושרק כעת היא החלה את צעדי היציאה ממנו. ישנה גם בעית הסארס או בשמה הלועזי SARS (Severe Acute Respiratory Syndrome). שוב עולים חששות מהתפשטות המחלה שבשנה שעברה עצרה ועיכבה פעילויות עסקיות לא מעטות. אבל הפעם גם ארגון הבריאות העולמי וגם שלטונות הענק הלוחש עוקבים מקרוב אחר התפתחויות בנושא ומוכנים לפעול במידת הצורך. עד עתה ידוע על חולה אחד, שכבר חזר לביתו בריא, וכמה חשודים שנדבקו במחלה. למרות החשדות כל הסימנים מראים שכנראה לא תהיה התפרצות רחבה של המחלה השנה (SARS Strain May Be Shadow of Its Former Self).

הבעיות שאותן הארנו כאן, ואחרות שלא, ימשיכו ללוות את המשק הסיני לא מעט זמן. הסיבה לכך היא שבשלב זה שיקולים וקשרים פוליטיים עדין משפיעים על הקצאת מקורות ושימושים במשק הסיני. אבל אמצעי הבקרה משתפרים והלכים עם התפתחות המשק הפרטי. לכן הכלכלה הסינית תמשיך לצמוח בקצב מהיר בשנים הקרובות.

לסיכום צריך להדגיש שהכלכלה העולמית תמשיך לשפר עמדות - קצב הצמיחה יואץ - בשנים הקרובות. בתוך התהליך הזה כלולה גם הצמיחה במשק הישראלי, בעיקר במגזר ההי-טק. סיבה חשובה אחת היא הצפי שהמשק הגדול בעולם, ארה''ב, ימשיך לצמוח בקצב משמעותי בשנים הקרובות (צפנת פענח המודרני). סיבה שניה היא שגם הענק הלוחש ימשיך לצמוח בקצב מהיר, אם כי איטי מבעבר.

---

צים והרשויות המקומיות

לאחר הפרטת צים בשבוע שעבר שמענו לא מעט טענות כאילו המחיר היה ''נמוך'' מידי. אבל חשוב מאד לזכור:

1. המחיר והסכום ששולם הוא, בעצם, משתנה של הטווח הקצר המשקף, בין היתר, צפי של רווחים עתידיים. מה שחשוב שההפרטה תייעל את פעילות החברה ותשפר את הרווחיות כך שערכה של החברה יעלה עוד יותר בעתיד. כמו שזה נראה כעת המשקיעים בבורסה חושבים כך (דורון צור, רבותי, צים נמכרה במכפיל של 3 על התזרים שלה!).
2. אם אכן המחיר שנקבע לעסקה היה ''נמוך'' מידי, הרי שיש לנו עוד נימוק תמיכה לעמדה שהממשלה לא צריכה לנהל פעילות כלכלית

אתמול אירגן מרכז השלטון המקומי הפגנת עובדים רבים מול משרד האוצר בירושלים. כמו ההתארגנות של המונופולים הציבוריים גם כאן נוצרה סימביוזה בין ההנהלה והעובדים. הסיבה להפגנה היא קיצוץ בתקציבי הרשויות המקומיות בסך של כ-‏2 מיליארד ש''ח (ראלי סער, הרשויות יחלו לצמצם שירותים ביום ראשון; אלפי עובדים מפגינים בירושלים). הפעם התאחדו ראשי השלטון המקומי, שרוצים להוביל ניהול גירעוני ועובדים שחוששים שהקיצוץ עשוי לגרום לפיטוריהם. האינטרס של העובדים ברור - הם רוצים לשמור על מקור פרנסתם. גם האינטרס של ראשי הרשויות ברור - הם רוצים את הסמכות לנהל רשויות אבל להתחלק באחריות עם הממשלה. גם הממשלה בעצם רוצה אותו הדבר. בסופו של דבר ''האחריות'' של הממשלה נגמרת בקיצוץ תקציבים (לחינוך, רווחה ועוד) ושל הרשויות בכך שהן מבטיחות רמת שרותים ''מינימלית,'' למרות הקיצוצים. התוצאה היא גירעונות אסטרונומיים בלא מעט רשויות מקומיות.

החלוקה הזאת, של האחריות, היא מקור הבעיה - התנהגות גירעונית מתמשכת של השלטון המקומי. פתרון אפשרי לכך הוא העברת האחריות השלמה לרשות המקומית. הרשות המקומית תקבע את רמת המיסוי וגם את רמת השירותים. אז ראשי הרשות המקומית ועובדיה יהיו אחראים להבטיח ולספק את השירותים שהם רוצים לתת לאזרחים. אז, גם תיפסק הריצה שלהם בין משרדי הממשלה לגיוס תמיכות ותקציבים ויהיה להם יותר זמן לעסוק בשירות לתושבי הרשות.

הממשלה תשתתף בתהליך רק במקרים בהם, על פי קריטריונים קשיחים, הרשות המקומית לא יכולה לקחת את האחריות (תושבים עניים, בעיות גביה ועוד). אבל במקרה הזה המנהל האמיתי יהיה נציג הממשלה ועל פיו ישק דבר. תהליך כזה יגרום להתרחבות הרשויות המקומיות על חשבון גודלה של הממשלה . בגלל שהרשות ''קרובה'' יותר לתושב יש סיכוי טוב שרמת השרות שהיא נותנת תשתפר.

---

1. לאחר כתיבת המאמר התברר שקצב הצמיחה של המשק הסיני שבר שיא חדש. (דפנה מאור, כלכלת סין צמחה ב-‏9.1% בשנת 2003 - הקצב המהיר מזה שש שנים).

---