פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions About FAZ
FAZ people
columns Links
Previous page
Bulletine Board
SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
הקרנאבל בקלן
אלכסנדר מאן (יום ראשון, 10/02/2002 שעה 1:29)

הקרנאבל בקלן



רשמים כלליים מהקרנבל המפורסם ביותר באירופה

אלכסנדר מאן





הקרנאבל בקלן נמצא בימים אלו בעיצומו. אלפי האנשים חוגגים ברחובות העיר בשלל תחפושות שונות ומשונות. המוטיב המרכזי של הקרנאבל בקלן, כמו בערי ריין נוספות, מבוסס על תהלוכות ומצעדים של קבוצות קרנאבל שונות, מהן רשמיות, מהן בלתי רשמיות. הקבוצות הרשמיות צועדות ביום שני, ה- 11 לפברואר השנה (1), בתהלוכה ענקית הנקראת Rosenmontag.

המדובר בתהלוכה של עמותות קרנאבל מכל רחבי קלן והסביבה, אשר צועדים לצלילי מוזיקה ותחפושות, ומטילים ומשליכים על הקהל הרב ממתקים וסוכריות לרוב. התהלוכה אורכת יום שלם (!) ומורכבת מאלפי משתתפים, שלא לדבר על קהל שני מליון איש שזורם לעיר כדי לחזות בתהלוכה זאת. אין גבול לדמיון בתחפושות השונות, ובתוספת העובדה שהחוגגים הצועדים והצופים שיכורים באופן רציני, הרי שבימים אלו שובתת הכנסייה הקאתולית ממלאכתה לחמישה ימים, עת פורחת ועולה לה האהבה ומשמעותיה הנלוות בכל פינה וקרן רחוב בעיר הקאתדרלה.

הקארנבל נפתח תמידית ביום חמישי בשעה 11:11 לפני הצהריים בקול שאגה גדולה של אלפי נשים מבושמות ביין ובמצב רוח טוב, אשר מתרוצצות בעיר וגוזרות לכל גבר מעונב את עניבתו, תוך הדבקת נשיקות וחירמונים חסרת כל תקדים אירופאי. הרחובות בעיר ובחנויות מתמלאים במוזיקת 'קלש' מקומית, והעיר אינה מתפקדת למעשה יותר. רוב הגברים ביום זה, אשר מכונה בעגה המקומית Weiberfastacht, אינם יודעים את נפשם מהשפע המוצע של בחורות שרות, מרקדות, מייללות ומיוחמות במאות מקומות שונים בעיר. גברים לא מעטים מעדיפים להישאר ביום זה בבית, מחשש עינא בישא והשד יודע מה.

הקרנאבל ממשיך גם בימים הבאים בתהלוכות של מסעות תהלוכה בתוך הרבעים השונים של העיר, תהלוכת לילה היום, יום שבת החל מחצות לגירוש השדים והרוחות הרעות, ומסעות ותהלוכות ילדים ביום א' וג'.

השתתפותי בקרנאבל השנה לובשת אופי מעניין במיוחד; אני צועד בפעם הראשונה עם תלמידי בית ספרו של בני בן ה- 7, מחופש כדבעי. לצורך העניין רכשנו ממתקים בשווי 50 יורו לגולגולת, אשר אנו מתעתדים להשליך על הקהל הרב. דבר זה ייתקיים ביום ג' זה.

ביום ד' נגמר ומסתיים הקרנאבל, וכאן מתחילה פעילותה העניפה של הכנסייה הקאתולית במאות טקסי תפילה, אשר בהם תוודה עמך על חטאיו בימים האחרונים: שתיה, הוללות וניאופים. יום זה מכונה בעגה המקומית Aschermittwoch, ופירושו הוא יום רביעי של האפר. הכומר המקומי בכנסייה מצייר צלב מאפר על מצחם של המאמינים, ואחר שהתוודו והודו בחטאותיהם, והתמרקו ברצון טוב ואווירת הקדושה המתאימה. מעניין לציין כי הרבה אנשים הולכים ומשתתפים בטקסים שכאלו, אשר אינם נחשבים כ'דתיים' במיוחד על ידי עמך, אלא כמעין מסורת סיום הקרנאבל.

רעיון ה'עדלאידע' בתל אביב, אגב, שאב את השראתו מקרנאבל זה. הרעיון לכשעצמו היה מבוסס גם כן על שתיה כדת וכדין (עד לא ידע בין ימינו לשמאלו), אך אם אינני טועה אין תהלוכה שכזו יותר בישראל. מעניין מדוע רעיון זה לא החזיק מעמד בשנים האחרונות. אשמח לשמוע כי אני טועה בנדון.



(1) תאריך הקרנאבל תלוי במולד הירח הראשון בחודש אפריל, שהוא חג הפסחא הנוצרי, המושפע מחג הפסח היהודי. מאחר וזהו התאריך החידי בלוח הגריגוריאני המושפע ממולד הירח בלבד, 'מטייל' לו המועד בחודשים פברואר-מרץ מתאריך זה לאחר. זוהי אולי הנקודה היהודית בסיפור זה.

חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד		 הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 

הקרנבל העולמי
יובל רבינוביץ (יום ראשון, 10/02/2002 שעה 2:13) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

נקודה המעניינת אותי מזה זמן רב:
אנו כעת בעונת הקרנבלים. חג הפורים היהודי, הקרנבל ברחבי דרום אמריקה (המפואר ביותר מתחולל בריו דה-ז'נירו, כמובן), הקרנבל בקלן, ומי יודע מה עוד.

מובן שיש לחפש מקור אחד לכולם (הרי את חג הפורים ניתן היה לחגוג ככל חג דתי אחר. הקשר המוצע להתחפשות הוא די רופף מבחינה לוגית). וכאן הבעיה שלי: נראה שהעונה אינה מתאימה לקרנבל תחפושות בחצי הכדור הצפוני. שלגים, גשם, קור. מדוע כולם יוצאים מדעתם דווקא עכשיו, במקום לחכות לאמצע האביב, למשל?

יובל
_new_ הוספת תגובה


עונות הקרנאבל הנוצרי
אלכסנדר מאן (יום ראשון, 10/02/2002 שעה 2:33)
בתשובה ליובל רבינוביץ		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

שאלה מצויינת. האמת היא שגם לי דבר זה אינו ברור. אמנם מקור הקרנאבל בחגים דתיים, אשר במשמעותם הקאתולית מתקיימים לפני עונת הצום והתעניות שלפני חג הפסחא, אשר מיקומו בחודש אפריל.
השערה נוספת שלי גורסת כי במידה וחג זה היה מתקיים באביב או בקיץ היתה צפוייה 'סכנת' התערטלות כללית מצד המשתתפים השונים בהילולה זו, וזאת בנוסף לשלל חטאים נוספים. אולי.

אגב, חג הקרנאבל בצפון אירופה שונה מאוד מה'פאשינג' בדרום גרמניה, ופסטיבל המסיכות בוונציה. בדרומה של אירופה אין לחג אופי בוטה ופראי כמו בצפונה, ולכן קיימים הבדלים אדירים אלו גם בין צפון גרמניה לדרומה. אגב, הקרנבל אינו מתקיים צפונית לחבל הרוהר. פירושו של דבר הוא שערים ומקומות כהאנובר, האמבורג ברלין וכ' אינן אוחזות במסורת זו.

אבל מה בנוגע לעדלאידע הישראלי? האם חג/אירוע זה עדיין קיים?

אלכס
_new_ הוספת תגובה


הקרנבל הישראלי
יובל רבינוביץ (יום ראשון, 10/02/2002 שעה 3:21)
בתשובה לאלכסנדר מאן		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

כשהייתי ילד היתה העדלאידע התל-אביבית אירוע ענק. אני מודע לכך שיתכן שמנקודת מבט של ילד יתכן שהוא נראה לי גדול מכפי שהיה נראה לי כיום. הקרנבל היה שיירה ארוכה מאד של במות נעות, שעל כל אחת מהן התרחש מופע כלשהו. דומה לקרנבל בריו, ללא סקס.

מדי פעם יש נסיונות להחיות את העניין ההוא, אך לא באופן מסודר ולא באותו סדר גודל.

מזה שנתיים אני מתגורר ביישוב קטן בצפון הנגב. בפורים של השנה שעברה היתה תהלוכת עדלאידע (למעשה, לא ממש עדלאידע, משום שמקומו של האלכוהול נפקד ממנה). כל ילדי היישוב הלכו מחופשים בתהלוכה שהתחילה מבית הספר, הקיפה את היישוב, והסתיימה במרכז המסחרי, בו התקיימו לאחר מכן הופעות אמן שונות. אני מאמין שחגיגות בסגנון זה מתקיימות במקומות רבים בארץ. מובן שיש מעט מאד מן המשותף בין תהלוכה צנועה זו לבין חגיגת היצרים שתיאר מר מאן.
_new_ הוספת תגובה


פורים במאה שערים
אלכסנדר מאן (יום ראשון, 10/02/2002 שעה 3:59)
בתשובה ליובל רבינוביץ		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

זה באמת מעניין לגבי העדלאידע, וגם מעניין לדעת שהעניין התרחש ללא חגיגת יצרים לשמה, שלא לדבר על אלכוהול. פירוש המונח 'עדלאידע' אמנם רומז על הכוונה לשתות אלכוהול ולא לדעת בין ימינך לשמאלך, אך במציאות בשטח הדבר כנראה לא התקיים.
לפני הרבה שנים הזדמן לי בפעם הראשונה בחיי לבלות בחג הפורים במאה שערים בירושלים, יחד עם זוגתי הגרמניה. האמת היא שלא תכננו כל כך לבקר דווקא במאה שערים באותו היום, אך מאחר והיינו בחופשה בישראל, ומאחר והיינו עם ידידים נוספים מחו''ל, העלתה אשתי את הרעיון שנלך למאה שערים, וכך עשינו.
החוויות שעברתי וחוויתי באותו היום היו מעל המצופה, ואני חושב שגם ידידיי מחו''ל חוו חווייה זו בעוצמה בלתי רגילה. מאות אברכים וסתם 'דוסים' שתויים, מקצתם פרועים, קידמו את פנינו בהערות, צחוקים, גרעפסים ובדיחות גסות בעברית מתובלת ביידיש (כדוברי גרמנית הבנו כל מילה, כמובן). חרדים אלו, אשר בימי השבוע הרגילים ממהרים בלכתם ובמטם הקפוץ, נתנו לעצמם דרור וחירות אלכוהול ביום זה. הללו התהלכו מתנודדים ברחובות מאה שערים, מעשנים סיגריות ואוחזים בבקבוקי משקה אלכוהולים בידם, וכמובן מחופשים. צמד מילים זה במשפט אחרון זה נשמע אולי מובן מאליו, אך אם ניקח בחשבון שחרדי ממוצע כבר בתלבושתו המסורתית 'מחופש' כל ימות השנה, אז נוכל להבין כיצד נראית תחפושת על תחפושת. די מעניין, הייתי אומר.
עשרות אברכים היו מחופשים ל...חיילי צה''ל, למוקיונים ולסתם זרוקים שבזרוקים. יצויין כי הללו היו ידידותיים, אם כי מסוכנים משהו מחמת השכרות בה היו נתונים, ובמיוחד עבור נשים. נשים דתיות אמנם לא נראו בסביבה, אך מאות ילדים קטנים הסתובבו גם כן באיזור (שהיה, אגב, סגור לתנועה) ועישנו סיגריות להאנתם. מעודי לא ראיתי ילדים בני 5 מעשנים סיגריות בהנאה כה גדולה כבמאה שערים. מדהים. הרבה אברכים הלכו ברחובות ושרו שירים מטורפים לגמרי ביידיש, מלווים במילים מאוד לא קדושות. ממקומות שונים בפינות רחוב בקעה מוסיקה חסידית ומוסיקת קרנאבל לא ברורה, וחלק מאברכי המקום רקדו משהו לצלילים אלו.
היינו מוקפים בים-אדם שכזה, ועלי להודות כי התחלתי לפתח פחד כללי בשלב מסויים של האירוע, כאדם שנזרק ללב המאפאליה. מעניין לציין כי דווקא זוגתי וידידותיה היו רגועות ושלוות. איש לא נגע בנו (מלבד צביטת עכוז אחת או שניים) לרעה. מעניין מאוד. קרנאבל עם שיכר ופריקת יצרים, ללא נשים.

אני כמובן יכול להמליץ ללכת בפורים השנה למאה שערים ולחוות אירועים אלו בזמן אמת. ניתן לקחת מצלמה ולצלם כאוות נפשכם. אנחנו צילמנו ללא הרף, וברשותי תמונות משעשעות המתעדות את העניין. לכשאלמד ואדע, בעזרת טכנאיי האדיבים, כיצד מתפעלים את הסורק המשוכלל שרכשתי, אשמח לשלוח מספר תמונות מאירוע זה.

אלכס
_new_ הוספת תגובה


ההבדל הקטן
יובל רבינוביץ (יום ראשון, 10/02/2002 שעה 10:44)
בתשובה לאלכסנדר מאן		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אתה צודק לחלוטין בתחושתך שהפורום הזה אינו אהוד על ידי עורכי ''האייל הקורא''. הוא נולד כתגובה למחיקת הודעות באייל. המחיקה הוצדקה בזמנו על ידי עורכי האייל בנימוק שהאייל הקורא אינו פורום של החבר'ה.

אז כאן נמצא הפורום של החבר'ה. הסיבה שלא ראית הפניה מהאייל הקורא אליו הוא, בין השאר, המגבלות שהטילו העורכים. אתה יכול לרשום בהודעה ב''אייל הקורא'' קישור לכל אתר עלי אדמות, החל מאתרים פורנוגרפיים, עבור באתר החיזבאללה וכלה באתרי שנאה. רק לאתר אחד בכל העולם אין להציב קישורים. לפורום האייל הקורא.

תיהנה.
_new_ הוספת תגובה


מאה שערים אז והיום
אלכסנדר מאן (יום ראשון, 10/02/2002 שעה 13:42)
בתשובה לאלכסנדר מאן		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

יונתן שלום,

אני לא יכול לקחת אחריות על מצב החגיגות במאה שערים היום. לפני 14 שנים זה נראה קצת אחרת, ואולי זה היה יותר ידידותי למשתמש. לך תדע.

לי אין בעייה עם אנשי מאה שערים, והייתי אפילו אומר שאני אוהב את המוזרות שלהם. כירושלמי לשעבר אין לי כל ספק שהם תורמים דבר וחצי דבר לאיפיונה המיוחד של העיר. מובן שאני חושב שערכיי עולים מאות מונים על ערכיהם, אך אין זה גורם להם להיראות בעיניי כ'מסוכנים' וכ'בעייתיים'. יצא לי הרבה פעמים לשוחח עם אברכים שונים בשכונותיה הדתיות של ירושלים באידיש-גרמנית סבירה.

אני לא אומר שהם לא יכולים להיות אלימים. ועוד איזה, אבל רק בקבוצות גדולות. למרות זאת אני עדיין חושב שזה יכול להיות מעניין לבקר במאה שערים בפורים - אבל בתחפושת צנועה, בבקשה.

בברכה

א. מאן
_new_ הוספת תגובה


(ללא נושא)
אמיר (יום ראשון, 10/02/2002 שעה 19:03)
בתשובה לאלכסנדר מאן		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

מאה שערים של היום זה מקום מגעיל, מלוכלך ומטונף. בכל מקום מודבקות מודעות אבל או קריאה למלחמה נגד הכופרים ונגד כל העולם. בכל סימטה שניה אפשר למצוא צלבי קרס מרוחים עם כתובות נאצה נגד מנהיגים שונים.
בכל מני קרנות רחוב עומדים קבצנים מזוויעים, שנראים כאילו נילקחו מהקריקטורות של השטירמר.
הנשים הדוסיות נראות בהתאם: בלות, מרוטות, עייפות ובהריון תמידי. מאות ילדים ונערים מתרוצצים אחרי הצהריים בחוץ, בדרך מהחדר הביתה ומהבית לחדר. הילדים נראים גמורים, אם אני צריך למצוא לזה את המילה המתאימה. גמורים. אני לא מקנא בהם, ועוד פחות בהורים שלהם.

אז לקרנבל של המסובבים האלה אתה רוצה לשלוח אותנו? מה מעניין בו? לראות בן אדם חולה נפש מתחפש לחולה נפש? יש לך עוד מזל שלא טרפו אותך שמה.
כה שאתה נאיבי, ואני אומר את זה מתוך הרבה ידע וידיעה אישית.
_new_ הוספת תגובה


בני ברק בפורים
ליאור גולגר (יום ראשון, 10/02/2002 שעה 19:45)
בתשובה לאמיר		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

לפני חמש שנים הלכתי עם חניכיי (אלה שבכיתה ח', לא אלה שבפי) לחלק משלוחי מנות בבי''ח תל-השומר. בשובנו נתקע האוטובוס בשמחת הפורים בבני-ברק, וכך חזינו להפתעתנו בזאטוטים המעשנים בשרשרת כמותם תיאר אלכס. החוויה כולה דמתה לשייט בסירת זכוכית והיה משעשע למדי, בפרט כשאשה חרדית נעצה מבטים מבוהלים באחד הנוסעים בקדמת האוטובוס וטענה שהוא מחבל מתאבד. הנ''ל נעזרה בסימוכין מסרט קולנוע בו הזהיר הילד מפני מי שהתגלה אמנם כחוטף המטוס. (יכול ליות שהאשה משתייכת בכלל לנסיעה אחרת, אם כן עמכם הסליחה)

בכלופן, אני ממליץ בחום לקוראים הסקרנים להרים טלפון לאיזה קרוב-רחוק-רחוק-מבני-ברק ולעשות אצלו שבת. זו באמת חוויה מרתקת, ולא רק לאנתרופולוגים בקהל.
_new_ הוספת תגובה


משו ישן שכתבתי
ליאור גולגר (יום ראשון, 10/02/2002 שעה 19:50)
בתשובה לליאור גולגר		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

קונה לחם שיהיה ממה לחיות, ופרח שיהיה למה לחיות, ומה זה משנה אם הפרח הוא ספר שירים או ספר מזמורים, ספר פרוזה או ספר קודש?
קונה לחם לחיות ופרח כטעם לחיים, לכן לעד לא תמצא מוכר פרחים עני, לא קתדרלה עלובה ולא בית-כנסת חסר תרומות.
_new_ הוספת תגובה


האם הבחנת בדברים נוספים?
אלכסנדר מאן (יום שלישי, 12/02/2002 שעה 22:26)
בתשובה לליאור גולגר		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

נכתב בתשובה לליאור גולגר

ליאור שלום,

שמחתי לקרוא על חוויותיך בק''ק בני ברק, עת היית בשייט אנתרופולוגי מקרי באיזור זה. מסתבר כי נוהג עישון הסיגריות בין זאטוטי האברכים מצוי ומתקיים בערים שונות בישראל ובגולה.

האם יצא לך לראות או לחוות באותו היום דברים נוספים במקום פלאי זה? האם הצלחת אתה ונוסעי האוטובוס החילונים האחרים לחוש בטירוף הסמוי שעמד באוויר? האם גם אתה ראית אנשים מחופשים שלבשו על עצמם תחפושת נוספת?

אשמח אם תוכל להביא קורטוב נוסף מחוויות אותו היום.

שלך בברכה

אלכס מאן
_new_ הוספת תגובה


לא
ליאור גולגר (יום חמישי, 21/02/2002 שעה 20:26)
בתשובה לאלכסנדר מאן		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אלכס מליאור,

אין בפי חוויות משמעותיות נוספות מאותו שייט מקרי בחוצות בני-ברק הפורימית. למדתי הרבה יותר משבת שעשיתי בבני-ברק כשנה לאחר מכן אצל קרובים רחוקים מאד. התכוונתי עתה לפרט את חוויותיי משבת זו בניחותא, אך לא נחה עלי המוזה ואילו עול המבחנים - כן.

בכל אופן, אני שב וממליץ בחום לכל מי שמאתר שייר חרדי במשפחתו, לחדש עמם קשר ולעשות אצלם שבת, בזמן ובמקום המתאימים לכל הצדדים. דברים שרואים משם לא רואים מכאן (וגם האוכל טוב ואפשר לישון בשקט). יותר טוב משבוע במנזר, וגם נטול עבודות רס''ר.

אשוב ואציין כי בזמנו הייתי בין העותרים לבג''ץ נגד הפטור לבחורי הישיבות, ואותה שבת תרמה לשינוי גורף של דעתי בסוגיה. זאת למרות שמארחיי לא היו מודעים לפרט זה בעברי, ולא ניסו לשנות את דעתי. מראה הנערים השוקדים על ספריהם בישיבת פוניבז' לתוך שעות הלילה הקטנות, הוא מרשים ביותר.

באשר לשאלותיך בדיון האקטואלי דלעיל, מצאתי כי אין לי מה לחדש או לתרום בנושא, בפרט לאור הדיון הפורה תחת מאמרו החדש והבהיר של יובל.

כל טוב.
_new_ הוספת תגובה


דון חואן במאה שערים
אלכסנדר מאן (יום שלישי, 12/02/2002 שעה 1:23)
בתשובה לאמיר		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

שים לב בבקשה להדגשתי שהביקור במאה שערים נערך לפני שנים רבות. אמנם גם אז המקום היה מטונף ומכוער כדבעי, אבל למען האמת זה לא כל כך הפריע לי.

הרגשתי כמו תייר שנקלע למקום מעניין בלב הג'ונגל הפסיכואנליטי, אשר תיאור מילולי יכול בקושי רב להעביר חווייה מרטיטה זו. אם אפנה להגדרותיו של ווילהלם רייך אזי ניתן לומר שבמאה שערים, ודווקא באותו יום הילולה, הבנתי לראשונה את משמעות המושג ''פסיכוזה קולקטיבית''. מעבר להנאה האסתטית-פרברטית בראותך אדם מחופש מתחפש פעם נוספת על תחפושתו הראשונה, קיבלתי את ההרגשה כבתיאוריו הראשונים של התיאולוג בולדטמן בבקרו בארץ הקודש בשלהי סוף המאה ה- 19. בולדטמן תיאר בעיניים אירופאיות קרות ועוינות-משהו את הוואי החיים בישוב היהודי בארץ ישראל דאז, והירבה לתאר את זוועות הקיום החרדי.

מעניין לציין כי גם אז, בביקורי הרחוק בשכונה זו, היו מרוחים צלבי קרס על הקירות בקרנות הרחוב השונים, עליהם היה רשומים סיסמאות כגון ''קומפורט = נאצי'' [ניצב קומפורט היה מפקח המשטרה בי-ם בזמנו א. מ.], או ''יגאל שילה = נאצי [ארכיאולוג שנוא בחוגים חרדים א. מ.].
המילה הנפוצה ביותר שראיתי באותו יום על חזיתות הבתים היתה הקיצור ימ''ש. חומר למחשבה.

ובכל זאת. אני עדיין עומד על שלי, וממשיך בזאת להמליץ לבקר במקום זה בחגיגות פורים. אני יכול כבר עכשיו להבטיח לציבור הקוראים כי לא איש/ה מכם/ן לא יתאכזב/תתאכזב. מובן מאליו כי נשים אינן יכולות לבקר במקום זה בגפן, על אחת כמה וכמה ביום דלוזורי זה. נא להוסיף ליווי זכרי, בבקשה.
בברכה

א. מאן
_new_ הוספת תגובה


פורים - חג מסוכן?
יובל רבינוביץ (יום רביעי, 13/02/2002 שעה 22:52)
בתשובה לאלכסנדר מאן		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

וכבר דיברנו על כך פעם, באייל הקורא.

קישורים:
מגילת אסתר - הסיפור האמיתי: http://www.haayal.co.il/story.php3?id=178
_new_ הוספת תגובה


פורים-שפיל לגיהנום וחזרה
אלכסנדר מאן (יום ראשון, 24/02/2002 שעה 1:53)
בתשובה ליובל רבינוביץ		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

בתשובה ליובל רבינוביץ

פורים יכול להיות בהחלט חג מסוכן, ואפילו מסוכן מאוד עבור לא-יהודים ושאר גויים. אם אינני טועה הרי שבסופה של מגילת אסתר בוצע טיהור אתני מסויים מצד היהודים בשכניהם הערלים.

אין לשכוח כי הרופא הרוצח גולדשטיין מקריית ארבע, יצא בפורים כדי לבצע את מעשיו הנפשעים, ואם אינני טועה הוא בחר במתכוון את חג הפורים בגלל מוטיב הנקמה היהודי.

א. מאן
_new_ הוספת תגובה


(ללא נושא)
סמילי (יום ראשון, 10/02/2002 שעה 11:27)
בתשובה ליובל רבינוביץ		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

1. ברכות על הפורום.
2. המקור המשותף (עד כמה שידוע לי) הוא תפילות פאגניות לבואה של השמש (בגלל זה זה נחגג ב''שיא החורף'').
_new_ הוספת תגובה


מקורות הקרנאבל בתקופה הפאגאנית
אלכסנדר מאן (יום ראשון, 10/02/2002 שעה 13:21)
בתשובה לסמילי		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

סמיילי שלום,

המדובר בשילוב פאגאני ונוצרי כאחד. אין ספק שמקור הקרנאבל העתיק מצוי בפולחני שמש ובהמתנה לבואה, כולל גירוש שדים מסורתי. הנצרות באירופה לקחה טרמפ על אירועים פאגאניים שונים, וחיברה להם נאראטיב משלה.

בהודעתי עם הכותרת ''דפי מידע באנגלית'' אפשר ללמוד יותר על ההיסטוריה של הקרנאבל בעיר זו. שווה להציץ.

בברכה

א. מאן

קישורים:
תיאור היסטוריית הקרנאבל בקלן: http://http://www.koeln.de/go/6/unserkoeln/unserkoel...
_new_ הוספת תגובה


על קרנבאלים בעולם הראשון VS העולם השלישי
אלכסנדר מאן (יום שלישי, 12/02/2002 שעה 1:51)
בתשובה לסמילי		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

ידידי הקוף (1),

אכן, הקרנאבל בקלן בהחלט 'משעמם' בהשוואה לקרנאבל המפוארים בריו, ואולי אפילו בני אורלינס. בין היתר - וכאן אני מסכים איתך לחלוטין - יש כנראה קשר לעובדה שאנשים במדינות חמות בעולם השלישי חוגגים באופן אחר מהלבנים באירופה.

דומה כי הלבנים באירופה זקוקים לכמויות אלכוהול גדולות על מנת להיות יכולים כלל לחגוג ולצאת מקיבועם, בעוד שההמונים בארצות העולם השלישי מגיעים לדרגות אכסטאזה גבוהה לא רק עם חומרים משכרים, ובספונטאניות מדבקת.
אינני יודע, אך ברור שמחקר רציני בנושא לא נערך מעודו, מן הסתם מחמת ה'פוליטיקלי קורקט' הטמון בהיסקים מסוג זה. הרי באותה מידה אפשר גם ללכת ולטעון שהשחורים בניו אורלינס נהינים פי כמה יותר במארדי גרה מאשר לבנים אמריקאים שונים שנקלעו למקום. עד כמה שידוע לי, מעולם לא נערך מחקר בנדון.

מעניין לציין כי הקרנאבל בקלן אינו כה יצרי כלפי חוץ כבריו, אך האנשים בהחלט מצליחים להיכנס למצב הרוח המתאים בחמשת ימי הקרנאבל. אחוז הלידות בקלן והסביבה עולה פלאים 9 חודשים בממוצע לאחר סוף הקרנאבל. נקודה מעניינת.

ואם נחזור לנקודה החרדית ממאה שערים, אבקשך לתת דעתך לעניין שהמדובר באירוע מיני מודחק ומסורס, אשר בחגיגות פורים צף ועולה על פני השטח באופן מוטאתי-גרוטסקי. אין לי צל של ספק שהחרדים נהינים גם הם עד מאוד מיום חגיגי זה, אשר בו הם יכולים להשתטות לשיטתם, אך דווקא אז אפשר ללמוד להכיר את החרדים באופן נוסף, ולגלות עד כמה גדול עיוותם. שים לב כי בדברים אחרונים אלו אינני מבקש לפגוע ולזלזל בכבודו של איש. המדובר בהתרשמות אישית וסובייקטיבית בלבד.

בברכה

א. מאן

(1) נכתב בתשובה לקורא המכנה עצמו 'קוף לבן'.
_new_ הוספת תגובה


מיניות ככלי שליטה המוני
גלעד דנבום (יום שלישי, 12/02/2002 שעה 2:09)
בתשובה לאלכסנדר מאן		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אין ספק כי בשיטה דתית המונית המשתמשת באמצעי דיכוי מיניים חמורים, אשר העכבות וה-''טוהר'' המיניים נמצאים בבסיס התיאולוגי והנפשי שלה - חייבת להיות הזדמנות לשחרור יצרים ומתחים, מעין פורקן רגשי (אם לא גופני) לחנק המיני והיצרי שאופף אנשים אלו במהלך כל ימי חייהם.

אין ספק כי המראה עלול להיות גרוטסקי למדי, אם כי עליי לומר כי מעולם לא הייתי באזורים אלו בתקופה זו של השנה.
ניתן לשער כי כתוצאה משילוב התרת הרסן המיני עם צריכת אלכוהול מוגברת, מתקבלות תוצאות לא מסבירות-פנים לתייר בעל הנטיות האנתרופולוגיות, וזו בלשון ההמעטה.

למרות שאינני נוהג להחמיץ הזדמנות לסביאה כהלכתה, כמדומני שהשנה אתרחק ממסיבת הפורים המקומית בקיבוצי, זאת משום שהחלטתי כי אינני פוקד יותר טקסים דתיים-יהודיים במהותם.
_new_ הוספת תגובה


(ללא נושא)
גלעד דנבום (יום רביעי, 13/02/2002 שעה 19:01)
בתשובה לגלעד דנבום		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

בתשובה לא.

אני מבטיח לכתוב משהו קצר על אודות חיי הקיבוציים, ולפרסם כמאמר תחת פורום זה בימים הקרובים.

תודה על ההתעניינות.

גלעד.
_new_ הוספת תגובה


קיבוץ ללא מוצא
אלכסנדר מאן (יום ראשון, 24/02/2002 שעה 20:34)
בתשובה לגלעד דנבום		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

[בתשובה לגלעד דנבום]

קדימה, גלעד - אנחנו מחכים לכתבה על חיי הקיבוץ.

מובן שאינך חייב לספר משהו דווקא על קיבוצך, למרות שזה גם היה יכול להיות מעניין לדעת מתי הוא נוסד, על איזה אדמות הוא יושב ועוד.

אני אישית חושב שחיי הקיבוץ הם דבר נהדר...לשבועיים וחצי, אבל אני אשמח ללמוד ולדעת איך אנשים מבוגרים מחזיקים בצורת חיים שכזאת עשרות שנים. על הצעירים איני מדבר בקונטקסט זה, היות ואני חושב (אולי שלא בצדק) שרובם עוזבים באיזשהו שלב לטובת העיר הגדולה.

שלך

אלכס
_new_ הוספת תגובה


מידע כללי באנגלית
אלכסנדר מאן (יום ראשון, 10/02/2002 שעה 13:14) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

העיר קלן מוציאה ועורכת דפי מידע בנושא הקרנאבל, בשפות שונות (בקרוב אולי גם בעברית).

בקישורית שצירפתי ניתן לקבל מידע ראשוני, וגם לראות תמונות מקרנאבלים קודמים.

א. מאן

קישורים:
דפי מידע - הקרנאבל בקלן: http://http://www.koeln.de/go/6/unserkoeln/unserkoel...
_new_ הוספת תגובה


הערה טכנית
גלעד דנבום (יום שני, 11/02/2002 שעה 0:35)
בתשובה לאלכסנדר מאן		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אלכס,

כאשר אתה מעתיק קישור בפורום זה, שים לב כי הכתובת כבר מכילה את הפתיח http:// כך שעליך למחוק אותה לפני ההעתקה, או לכתוב את הכתובת מנקודה זו והלאה.
כך לא יווצרו קישורים שגויים כמו זה שסיפקת בהודעתך הקודמת.
הקישור הנכון מסופק בהודעה זו. (אך הדף הוא בגרמנית, האם יש עותק באנגלית?)

קישורים:
מידע על הקרנבל בקלן (גרמנית): http://www.koeln.de/go/6/unserkoeln/unserkoeln_body....
_new_ הוספת תגובה


מידע באנגלית על הקרנבל בקלן
יובל רבינוביץ (יום שני, 11/02/2002 שעה 12:34)
בתשובה לגלעד דנבום		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

להלן הקישור באנגלית לאירועי תיירות שונים בקלן. הקטע על הקרנבל הוא דל יחסית למידע שהובא כאן על ידי מר מאן. הוא נמצא בערך באמצע העמוד.

קישורים:
מידע על הקרנבל בקלן (אנגלית): http://www.koeln.de/portrait/e/events.html
_new_ הוספת תגובה


רק כדי להבהיר
דובי קננגיסר (יום שלישי, 12/02/2002 שעה 12:39)
בתשובה ליובל רבינוביץ		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

אף אחד לא רושם מה הולך פה, ואני, לפחות, לא נוטר טינה לאנשים שכותבים פה. מה שכן, אני מסכים אם התהייה אודות פרסום המאמרון הזה כאן מבלי לנסות אפילו לפרסם אותו באייל. אבל אם ככה כיף לכם - מי אני שאמנע מכם?
_new_ הוספת תגובה


בסוף אולי נבין
יובל רבינוביץ (יום שלישי, 12/02/2002 שעה 20:06)
בתשובה ליובל רבינוביץ		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

זה שאתה לא רוצה להזדהות, זה עניינך, בדיוק כשם שדעתי על הפחדנות של מי שמשליך בוץ באופן אנונימי היא ענייני.

אין לי כל בעיה עם זה שדובי פוסל מאמרים. זה תפקידו, והוא עושה זאת בצורה טובה.
כאן היא הבמה הפתוחה של חומר שאנשים לא כתבו באייל מסיבות שונות: בין אם הוא נדחה בידי העורך, ובין אם הוא מכיל הודעות אישיות מדי.

המאמר שמר מאן כתב מתאים במיוחד לפורום. קודם כל הוא מאמרצ'יק. קצר מאשר רוב המאמרים באייל. דבר שני, הוא אקטואלי במיוחד בימים אלה. המתנה לפרסום לאחר מספר ימים היתה מוציאה ממנו את העוקץ. עניין שלישי הוא שכתגובה רגילה בתוך עניין אחר, הוא היה צריך להמתין למשהו בעל אסוציאציה לנושא האמור. גם מאמרו של מר דנבום מתאים כאן במיוחד.

אותי מעניינת הגישה שלך. נראה שאתה לוקח את העניין בצורה אמוציונלית מאד, בבחינת קריאה לבן ששרך את דרכו לשוב הביתה. נראה שהפורום ממש מרגיז אותך, אך אינך מסביר בדיוק מדוע, פרט לשטויות כמו ''הפורום נולד כדי לגרום לתככים בין הקוראים''. כנראה שהיכולת שלי לתככנות היא גבוהה בהרבה משחשבתי.

האם יש עוד פורומים באינטרנט שאתה מייחל לסגירתם, או שאנחנו ייחודיים?
_new_ הוספת תגובה


אינפורמאציה נוספת
אלכסנדר מאן (יום רביעי, 13/02/2002 שעה 14:27)
בתשובה ליובל רבינוביץ		 הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

בתשובה לא.

שמחתי לשמוע שאתה מסכים לרעיונותיי השונים. אני מקווה שיובל יוכל כבר ביומיים הקרובים לתת לנו מידע אם סידור תגובות באופן ידני אפשרי או לא.

גם רעיון המעבר לתפוז אינו רע, ויש לשקול זאת במידה והאופציות הטכניות העומדות לרשותם טובות יותר.

וככלל - אני מברך על כך שהמשתתפים השונים מקפידים לרשום 'בתשובה ל-X'. זה מקל על הסדר והאירגון.

בברכה

א. מאן
_new_ הוספת תגובה


חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.


© פורום ארץ הצבי