|
גיבורי הספורט של ישראל | |||||
אלי אשד (שבת, 01/03/2003 שעה 23:51) | |||||
הצגת המאמר בלבד |
המאמר הזה אמור היה להיות חלק מהספר | |||
|
|||
''מטרזן ועד זבנג '' שיצא לאור לפני מספר חודשים בהוצאת ''בבל'', אך העורך סירב לקבל אותו בטענה שהגיבור שלו הוא דמיוני ''יתר על המידה''. לטענתו, גיבורים כמו טרזן, איש השרירים המסוקס פטריק קים ודני דין הילד הרואה ואינו נראה - הקהל המודרני עוד יכול לעכל. אבל ספורטאי ישראלי כל יכול? זה כבר באמת מעבר לכל גבול אפשרי של דמיון. בדיעבד אני מצטער שלא עמדתי על פירסום המאמר בספר אבל אולי באחד הספרים הבאים... | |||
_new_ |
מרתק. ימים אחרים וטהורים. גבולות 67 כשמצרים היתה | |||
|
|||
גדול אויבי ישראל. | |||
_new_ |
אז היה זה עולם ישראלי חדש ואמיץ. משהו קרה בינתיים: | |||
|
|||
הכנרת, שהיתה בתולית ושופעת, גודרה מבנים מכוערים ברוב היקפה, והפכה לאיי חורבה, כשגם לאחר גשם-רב עדיין היא 3 מטר מתחת לקו האדום. הירקון, ששפע מים, מפלים ושייט בספינות מנוע לכל המשפחה בשנות ה- 50 , הפך לתעלה עכורת מי-ים דלוחים. חוף הים, מתל ברוך בואך ראשון, נחל שורק ודרומה, מעלה אד צחנת ביוב עזה בחלקים נירחבים, ובתוליותו הושבקה על ידי תיפלצות אספלט. משהו קרה לאומה הזאת, הנוהגת בפראות משביקה וחסרת אחריות בכל היקר לאדם ולחיים הבריאים, הפשוטים והראויים. | |||
_new_ |
רוב הרע שציינת נגרם כתוצאה מהמנטליות התבוסתנית | |||
|
|||
שקנתה לה אחיזה במקומותינו וביתר שאת מאז מלחמת ששת הימים והמדיניות השגויה של אי סיפוח שטחי המולדת. | |||
_new_ |
הטימטומיזציה של כוכבי הספורט | |||
|
|||
נקודה מעניינת היא ההבדל בין תדמית הספורטאי בשנות החמישים ושל היום. רפי צור גיבור הספורט של שנות החמישים הוא מדען שמהצד עוסק בספורט כחובבן . והדמות שיקפה תדמית מסויימת שהייתה אז לספורטאים מסויימים כאנשי ''ספרא וסייפא''. התדמית המקובלת של הספורטאים היום היא שונה לגמרי . החל ממיק טייסון המתאגרף הניאדרטאלי הקניבל , דרך מרדונה המסומם וכלה בכדורגלן הישראלי הממוצע שבקושי מסוגל להגיד שני משפטים בלי שאישתו הדוגמנית תלחש באוזנו מה לאמר . אז יש יוצאי דופן כמו מיקל ג'ורדן אבל הם מעטים מאוד . ואגב התדמית הזאת של הספורטאי המטומטם רק מחוזקת מאוד בסדרה הבריטית החדשה על נשות כדורגלנים. | |||
_new_ |
צא ולמד כמה התבגרנו. | |||
|
|||
הנטייה לראות את עצמנו יפים, צודקים, חכמים וטובי לב ואת יריבינו כחלאת המין האנושי נעלמה מספרות הילדים, וכיום אנחנו מתייחסים לספורט כפי שראוי להתייחס אליו. זמן קצר לאחר שהסתיימו שנות השישים הנאיביות, באו חלאת המין האנושי ורצחו את ספורטאינו באולימפיאדת מינכן. לא כדי למנוע מהם להגיע להישגים. סתם מתוך שנאה גזענית. כיום מדירות נבחרות הכדורגל האירופאיות את רגליהן מתחומי מדינת ישראל, משום שהן חוששות שכדורגלניהן יירצחו על ידי הפלשתינאים, אם יגיעו לכאן. צר לי לציין שהחשש הזה מוצדק לחלוטין. יוצא שרק אנחנו למדנו להפריד את הספורט מהפוליטיקה. המציאות נסוגה אל השלב האינפנטילי שבו היינו שרויים לפני ארבעים שנה. | |||
_new_ |
אכן | |||
|
|||
בעבר הספורט נחשב לעוד סוג של מלחמה למען המולדת . וזה בולט מאוד בסדרת ''רפי צור ''שהתיאור שלה בכל חוברת הוא בכלל לא במקרה '' סדרת קרבות ספורט''. והמשמעות של זה הייתה שבכל חוברת השופט היה תמיד אנטישמי במקרה הטוב או נאצי במקרה הרע. ובכל תחרות היה מובטח שהזדים הערבים ינסו להרוג את הגיבור הישראלי בכל אמצעי אפשרי בשיתוף פעולה עם אנטישמים מקומיים. וכמובן הגיבור תמיד היה מגיע לבסוף לקו המטרה במקום הראשון ובכוחותיו האחרונים , לא לפני שהרג בדרך את כל הנבלים וגם שם את ידיו על השופט הנבל ( או אף הרג גם אותו במקרה אחד ) , וכמובן תמיד לאחר שאיבד איבר זה או אחר מגופו למען המטרה. | |||
_new_ |
אלי ויובל: רוח התחרות/ספורט מול הלוגיקה של עוינות | |||
|
|||
אלי ויובל: רגע. בכל מקום בעולם הנאור תחרויות הספורט הבינלאומיות הן בבחינת ''מלחמה בעד המולדת'' לכל דבר, באופן המהווה סובלימציה ותחליף למלחמות ממשיות: ביציעי האוהדים תוכל לראות באופן אותנטי את הפטריוטיזם הגדול ביותר, זה שאינו מפלטו של הנבל: אנגליה כנגד גרמנייה, ארגנטינה כנגד אנגלייה וכד'. אגב, תחת כל עץ רענן באנגליה, בארה''ב ובמדינות נוספות ראיתי את דגלי הלאום. רק במקומותינו תחושות ספונטניות אלו הפכו לעניין גרוטסקי, בלהט ה''תיחכום'' העקמומי. אצלנו - פרופ' ליבוביץ אמנם כינה כדורגלנים -חוליגנים, ואותנו - יודונאצים. ספורט ובריאות הנפש והגוף והתחרות הבריאה משולים אצל ליבוביץ ועמיתיו הרעיוניים ל''עבודה זרה''. הרוח הספורטיבית: ***************** אולי פשוט מה שקרה כאן לרבים הינו שהרוח הספורטיבית, זו המביאה אותך להתאמץ ולתת את המירב שבך, למטרת הניצחון, הוחלפה ברוח העוינות, האגרסיה והשנאה הנברנית. רוח העוינות: ************* אלה האחרונים גוררים את האדם לא להשתדל להפיק יותר מעצמו, אלא למזער את הישגי יריבו. יש הבדל בסיסי בין תחרות ועוינות: ********************************** בשניהם אתה שואף ליצור הפרש בינך ובין יריבך. אך בעוד בעוינות אתה מגיע להפרש זה על ידי הכשלת תפוקות הזולת, הרי שברוח הספורט והתחרות, בניגוד לרוח העוינות אתה יוצר הפרש כזה באמצעות הגברת תפוקותיך. הבחנה חשובה זו בין הלוגיקה הספורטיבית ולוגיקת העוינות נעשתה בעבודה פסיכו-כלכלית חלוצית שלי מ- 75 : ''תחרות, עוינות ומערכות תגמולים קבוצתיות''. | |||
_new_ |
גפני כתב גם את ''חבורת האיסט-אנד''? מענין לדעת. | |||
|
|||
_new_ |
אבנר כרמלי היה כנעני כנראה | |||
|
|||
לק''י אבנר כרמלי מתאר בספריו שכונה עברית על הר גריזים שמעל שכם במקום שבו נמצא היום הישוב ברכה ונער ערבי בשם עוד המשנה את שמו לעודד המצטרף לספורטאים שבסיסם שם. מענין אם היה מזדהה עם התושבים הנוכחיים הגרים במקום שבו הוא חזה להם שכונה. אליצור | |||
_new_ |
מטרזן ועד זבנג | |||
|
|||
בדיקה באוניברסיטת תל אביב חשפה את העובדה המשמחת שהספר ''מטרזן ועד זבנג '' ( שיצא לאור רק לפני כמה חודשים ) משמש כעת כחומר לימודים בכמה וכמה קורסים והוא נימצא ברשימת הספרים השמורים . הספרניות מדווחות שהוא בין הספרים שמשתמשים בהם ביותר מידי יום ביומו . באוניברסטית בר אילן לעומת זאת סירבו לרכוש אותו , מעניין למה. עוד על ספר זה : קישורים: ספרות קלה בישראל: http://www.haayal.co.il/story.php3?id=1035 | |||
_new_ |
ברכות לזוכה פרס ישראל אהרון אמיר | |||
|
|||
שבין שאר השגים רבים וחשובים יצר את כתב העת הספרותי ''קשת '' שבו גילה בין השאר את עמוס עוז ואת א. ב. יהושע . השג כמעט חשוב באותה היה כאשר יצר וערך בשנות החמישים סדרות שונות שעימם יצר את תחום הספרות הקלה בישראל סדרות כמו ''טרזן'' ''קפטין בלאד ''( עלילות לוחם בפיראטים ) ו''קפריקורן '' . סדרות אלה הראו שיש שוק גדול וצמא לחוברות מעין אלה והם יצרו תחום ספרותי חדש בתרבות של מדינת ישראל . עוד על כך קישורים: החוברות של אמיר: http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArti... | |||
_new_ |
המוציא לאור הוותיק מ.מזרחי | |||
|
|||
שהוציא לאור את סדרת ''הספורטאים הצעירים'' המפורסמת כמו גם סדרות הרפתקאות רבות נסופות חוגג בימים אלה 50 שנה לפעילותו . כתבה מורחבת על כך ראו כאן: ואולי בהשראת כתבה זאת העיתון ''7 ימים'' של ידיעות אחרונות '' התעורר פצתאום ופירסם גירסה מעוןדכנת על מעלליהם וגבורתם של הספורטאים הכבר לא כל כך צעירים היום במשחק נגד אירלנד מאת ''אבנר כרמלי ''ב עצמו . ראו : הכדור בפנים...כן! | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |