אינתיפאדה, הפרטה ואיכות הסביבה

סימן מדאיג של המיתון היא המצוקה של הבנקים בגין הגידול בחובות המסופקים. הגידול, כמובן נובע מגל של קריסות של אלפי חברות ועסקים וגם הפסדי עתק של חברות אחרות. המשק מתכווץ, התוצר המקומי נמצא בירידה, וזה גורם לעליה באבטלה. הגידול באבטלה מביא לקיצוץ בקניות ולכן בצריכה הפרטית. גם הגירעון הציבורי טופח, בין היתר בגלל ירידה בגביית המסים שמקורה בהפסדים וקריסת החברות. בעצם, אסון הדיפלאציה (ירידת מחירים) מתקרב בצעדי ענק.

זהו תאור המצב בגרמניה, המשק השלישי בגודלו בעולם, אבל זה נשמע מאד דומה למצב הכלכלי שלנו. מעבר להבדלי גודל, ההבדל העיקרי בין שני המשקים הוא שאנחנו נמצאים במלחמה ובגרמניה יש שלום, גבולות פתוחים וקשרים טובים עם הארצות השכנות. בגרמניה מניות הבנקים ירדו בכ- 67% מהשיא של לפני שנתיים ואצלנו המצב דומה. בנוסף יחס ערך השוק להון העצמי של חמשת הבנקים הגדולים הוא בין 60 אחוזים ביותר מצליחים ועד כ- 31 אחוזים בפחות טובים. בכולם ערך השוק נמוך מערך ההון העצמי. הטבלה להלן מראה עוד ביטויים לדמיון בין שני המשקים (אברהם טל, הארץ ; גולן פרידנפלד, Aonline):

הדמיון בין המצב הכלכלי בגרמניה וזה של ישראל

	גרמניה	ישראל
מספר העסקים שקרסו בשנת 2002	70,000	50,000
שעור האבטלה - באחוזים	10.3	10.4
שינויים בתוצר המקומי הגולמי (תמ''ג)	מתכווץ	מתכווץ
תחזית שעור הצמיחה – באחוזים	1	דומה
מצב הגירעון	מאיים לחרוג מהיעד	חורג מיעדו

הלקח שלנו הוא חד וברור: ''קל להתדרדר למיתון גם בלי אינתיפאדה.'' שלום ויחסים טובים עם הארצות השכנות לא מבטיח יציאה ממיתון או ממשבר כלכלי. צריך להוסיף ולהגיד שמלחמה לא בהכרח יוצרת מיתון או משבר כלכלי. אכן, לפי כלכלנים ואנשי עסקים רבים, בישראל של 2003 ניתן, באמצעים נכונים, לייצב את המשק וגם להעלותו על מסלול של צמיחה גם ללא סיום המלחמה.

איזה הפרטה?

חברת אופקי אנרגיה מקבוצת האחים עופר המקימה את תחנת הכח ברמת חובב מבקשת עכשיו לשנות את ההסכם שנחתם עמה (עמירם כהן, ''רשות החשמל תדון שנית ..... העליה בשער היורו,'' הארץ, 7 לפברואר, 2003, עמוד ג6). בעקבות הורדת הדירוג של חברת החשמל מבקשת אופקי אנרגיה להכניס להסכם את העליה בערך מטבע היורו לצורך חישוב המחיר שתשלם לה חברת החשמל.

לפני כשבוע הסברנו את היתרונות שיש להפרטה - הפרטה מלמטה - תוך כדי פירוק המונופול של חברת החשמל. אבל כאן מתגלה הצד הלא מעודד של היוזמה הפרטית: המאמץ לשנות את תנאי ההסכם לאחר חתימתו ולאחר שהחלה ההקמה. הרי ההפרטה פרושה שהיזם יהנה מהרווחים וגם יישא בהוצאות של יוזמתו כולל טעויות בהערכות ותחזיות. הבקשה הזו נותנת תחושה לא טובה שעמדת היזם היא, שהרווחים הם שלו אבל מחיר הכישלונות יוטל על הציבור.
האם זהו השוק הפרטי שאנחנו רוצים לטפח?

איכות הסביבה כמשאב לאומי

האוויר שאנחנו נושמים הוא מוצר ציבורי. האוויר הוא כזה כי כי המשתמש בו לא רוכש אותו לעצמו וגם אי אפשר למנוע מאדם את השימוש בו. בגלל תכונות אלו השוק הפרטי לא יקצה את האויר לשימושים השונים ביעילות ולכן דרושה התערבות הממשל. גם הסביבה, שהאוויר הוא חלק ממנה, היא מוצר ציבורי וכך גם איכותה. תפקיד הממשל הוא לדאוג שהמזהם ישלם בעד הזיהום שהוא גורם או לחילופין יבחר להשקיע במניעתו.

בדרך כלל הטיפול בבעיות הקשורות באיכות הסביבה מקבלות יחס יותר רציני עם הפיתוח הכלכלי שגורם לעליה במספר שעות הפנאי וערכן. בהרבה מובנים ישראל נחשבת למדינה מפותחת אבל בשמירה על איכות הסביבה אנחנו הולכים ונדמים למדינה מהעולם השלישי (דליה טל, גלובס). בתל אביב הביוב זורם לים, לכנרת נשטפת צואת פרות, וישובים רבים הוקמו ביש''ע בלי מערכת לטיפול בשפכים. כבר שנים רבות אקוויפר ההר, אקוויפר החוף והכנרת סובלים מחדירת מזהמים מעשי ידי אדם.

כאילו לא די בכך פורסם לא מזמן דו''ח מקיף, של סוכנות האו''ם להגנת הסביבה, המתאר את התדרדרות איכות הסביבה בשטחי הרשות הפלשתינאית (צפריר רינת, ''מי מעיין לא צלולים'', הארץ, 7 לפברואר 2003, עמוד ב8). על אף שהיו בעיות סביבתיות באזורים הללו לפני האינתיפאדה הרי שהאינתיפאדה העצימה אותן. הדו''ח מתאר התדרדרות חמורה של איכות המים והתגברות הסיכונים הבריאותיים שיוצרים אתרי פסולת ושפכים לא מוסדרים שמתרבים בגלל האינתיפאדה ושמקבלים פסולת רפואית ותעשייתית מסוכנת. להלן כמה מן התוצאות:

• זיהום מי תהום (באקוויפרים שבישראל שואבים מהם מים) בשפכים ודשנים,
• זרימת שפכים לכיוון ישראל,
• אתרי פסולת שיוצרים פגיעה באיכות האוויר והסביבה.

מאחר ואיכות הסביבה היא מוצר ציבורי, הממשל צריך לדאוג שהבעיות יטופלו. משום שאי אפשר להגדיר (למטרת איכות הסביבה) תחומים גיאוגרפיים נפרדים בין ישראל לרשות, יש צורך דחוף למצוא דרך להחיות את שיתוף הפעולה, לפחות לנושאים בוערים. למשל טיפול בנושאים של איכות מי התהום הוא חשוב עד כדי פיקוח נפש. כמו שמתקיימים מגעים למניעת פיגועים צריך לקיים מגעים בכדי להגיע לשיתוף פעולה לטיפול באיכות הסביבה .

מים ואוויר הם מוצרים-משאבים ציבוריים יקרי ערך שאיכותם היא קריטית לקיום חיים, עסקים ומפעלים. לכן השמירה על ערכם ואיכותם היא חיונית להתפתחות המשק. אחרי הכל, יתכן ומחסור במים גרם להעלמות תרבויות מן האזור (אלי אשד, ''בחזרה לתקופת הברונזה?'', פורום ארץ הצבי).