|
התפכחות פלסטינאית? | |||||
המערכת (יום חמישי, 20/06/2002 שעה 4:42) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
תרבות הגינוי | |||
|
|||
אינני יודע על איזה מידע נשענים ה''ה בן אליעזר וסביר בדברם על התפכחות פלסטינאית, בחודש אשר מתחילתו נרצחו בברוטליות אכזרית 51 אזרחים ישראלים, נשים גברים, זקנים ותינוקות בפיגועי תופת שונים. ההתפכחות עליה מצביעה המודעה שפורסמה בעיתון אלקודס נוגעת לכמה עשרות אנשי רוח ופובליציסטים פלסטינאים, אשר מודאגים מהשחיקה בדעת הקהל העולמית על מעשי טרור מסוג זה, אך כנראה לא יותר מכך. זוהי הנקודה המעניינת אצל הפלסטינאים ואצל קבוצות המבקשות לראות את עצמן כקורבן תמידי: הסבל האובייקטיבי שהן סובלות הוא תמיד קולקטיבי לשיטתן, ויש לראותו באופן סולידארי בו כל נפש שווה לשניה, ובמקרה זה בו כל פלסטינאי ערב לאחיו הפלסטינאי, אך במידה ומתרחשים אירועי רצח ברבריים מחרידים מסוג זה, נעלמת לה חיש קל האחריות המשותפת והקולקטיב הפלסטינאי זועק כי אין הוא אחראי למעשי יחידים ו/או קבוצות קיצוניות. אם בזמנו יסרתי את מדינת ישראל בגין מוסרה המשולש, עליי להצביע בנקודה זו באופן הברור ביותר על תופעה פלסטינאית זו, אשר יש לשיטתי לכנותה כ'סינדרום הגינוי'. | |||
_new_ |
אמינות משני הצדדים | |||
|
|||
מלים כדורבנות, מר מאן. גם אני, למקרא הידיעה, מיד נזכרתי בפואד בן-אליעזר, שמצליח, במאמץ ברור, להפיק את הניסוח המרשים ''אני לא יודע על דבר כזה. אין דבר כזה'', בהישאלו על תנופת הבנייה בהתנחלויות. ועל-כך נאמר, לא עשו אותנו באצבע. | |||
_new_ |
לעולם, לעולם לא נשכח ולעולם לא נסלח | |||
|
|||
שום ''התפכחות'' פלסטינית כביכול, או שלא כביכול, לא תוכל למחות את העדות החד משמעית אותה הם הותירו על עצמם: מדובר בתרבות ברברית, תרבות של שנאה. עם שעוסק בצליפה על תינוקות, ריטוש רגלי ילדים, ריצוץ ראשי נערים, פיתוי נער תמים למעשה אהבה כדי לבצע בו מעשה של שנאה, מעשי לינץ', שיסוי נעריהם להתאבד כדי לשחוט ולטבוח יהודים, עידוד ילדיהם הקטנים להגיע לחזית כדי להיפגע ובמקרה הטוב להיהרג על מנת לזכות באהדת דעת הקהל העולמית. עם שרוקד על הגגות כל אימת שנשחט בן תרבות המערב, עם שמתארח בתערוכות תרבותיות של ''פיצות וגופות'', איננו ''כמונו''. עם כזה הוא עם ברברי. הגיע הזמן שנקרא לילד בשמו. ההרגל ה''מנומס'' של התרבות הנאורה, לבצע השלכה ולהתייחס לאחר כאילו הוא כמונו (אחרת זה ''גזענות''), ההרגל (הנורמה) הזה פשוט הורג אותנו (כנ''ל האמונה התפלה האומרת: ''אסור להכליל''). ברגע שנקרא לילד בשמו, נתייחס אליהם כפי שהם: ''תרבות ברברית'', כל התמונה תראה אחרת לגמרי. נקודת המבט הזו תתחיל לקבל לגיטימציה בינלאומית, וברגע שהיא תכבוש את דעת הקהל העולמית . . . המלחמה למעשה תמה. ו . . . תחשבו על זה. | |||
_new_ |
ברברי !! | |||
|
|||
אתה אף פעם לא שואל את עצמך למה ? למה , כי הכיבוש , כי הריסת הבתים , הריגת הצעירים גניבת האדמות . ואתה אומר ברברי אתם מיצרים דבר זה ... | |||
_new_ |
בוודאי שאני שואל את עצמי | |||
|
|||
והתשובה ברורה: ה''כיבוש'' איננו עימנו עוד, וההתנהגות הפלסטינית היא ברברית. התרבות האיסלאמית ככלל היא תרבות של שנאה: מלחמות הרג ושחיטות בכל העולם. העם הפלסטיני הוא עדר שמוחו נשטף בשנאה. שום דבר איננו מצדיק התנהגות כה ברברית (בוודאי לא כיבוש וירטואלי שנגמר מזמן . . .) אתה צודק: צריך לשאול את השאלה. חבל באמת שהיא אף פעם לא עומדת לדיון. ברגע שהיא תעמוד לדיון ציבורי, התשובה תהיה ברורה (בדיוק כפי שאתה עצמך אמרת בכותרת הודעתך). | |||
_new_ |
גינוי לרצח יהודים? די שימנעו את תואר השהיד מהרוצח | |||
|
|||
יש להפריד בין ''התפכחות'' הנובעת מכך שהם נפגעים קשה מאד מתגובת צה''ל והגינוי העולמי, לעומת האלטרנטיבה של מו''מ, לבין הגינוי של מעשי הרצח של יהודים חפים מפשעגיוי שלא נשמע בכל 100 שנות הסכסוך שביננו.אך בכל מקרה - מו''מ והפרדות מרצון, אבל לשמור על גבולות ביטחון אשר ימנעו מהחיזבוללה, והמוג'הדין לנהור הנה בהמוניהם, עדיפים. | |||
_new_ |
בתרבות דין מוחמד נקבע בסיף אין אופק מדיני | |||
|
|||
שום יהודי ושום מוסלמי לא יכול לשנות את העובדה ש''דין מוחמד נקבע בסיף''. בתרבות הזאת אין אופק מדיני. | |||
_new_ |
דין מוחמד ב-סיף | |||
|
|||
אורי יקירי, האמרה הערבית ההעממית המפורסמת שנטבעה בתקופת התפשטות האסלאם: ''דין מוחמד ב-סיף''. דהיינו, דתו של מוחמד בחרב. בברכה, שמעון מנדס. | |||
_new_ |
בתרגום לגיטימי לשנות ב...ל''נקבע '' כדי להבהיר את | |||
|
|||
הרעיון. | |||
_new_ |
ציטוטים לחוד ומציאות לחוד | |||
|
|||
אורי שלום, אתה כמובן צודק, ומביא ציטוטים נכונים, אך יחד עם זאת קיימת כאן בעייה לא פשוטה, היות וגם מהתנ''ך ומהתלמוד ניתן לצטט דברים איומים ובלתי מתקבלים על הדעת - דבר אשר היה חביב על אנטישמים שונים לכל אורך ההיסטוריה. הבעייה אינה כרוכה בדברים הכתובים אלא בפירושם במציאות קונקרטית, דבר אשר כנראה ואינו עובר כל פירושים נוספים ו/או סובלימציות כלליות במקרה האיסלם, אולי בגלל העובדה המעניינת שדת זו מעודה לא עברה תהליך דומה ל'תקופת ההשכלה' כבמקרה היהודי, דבר שהיווה את הפתח לחשיבה דמוקרטית מודרנית וחילונית. שלך בברכה אלכס | |||
_new_ |
דין מוחמד ב-סיף - זה לא ציטוט מהקוראן | |||
|
|||
לאלכס שלום, הקריאה: ''דין מוחמד ב-סיף'' אינה ציטוט מהקוראן. זוהי קריאה לשילהוב יצרים כדי לדרבן את ההמונים להצטרף אל החזק. יש הרבה מאד מוסלמים האומרים גם היום, שכל מה שהפלשתינאים עושים זה נוגד את האסלאם. הם כמובן מסתמכים על התורה שבכתב. אבל לצערנו, אלה הם מיעוט שבמיעוט. תעיד על כך העובדה, שההתכנסות של המוסלמים ביום ששי במסגד, במקרים מסויימים, כמוה כקריאה למלחמה. אין דת בעולם שההתכנסות בבית התפילה כל כך מסוכנת כמו זו של האסלאם. כאן באה הפרשנות שאתה מציין אותה. כי השיח', הדרשן של יום ששי, יכול להוביל את ההמונים לפי איך שהוא קורא את המצב. להמחשת הנושא אספר מעשה שהיה. ב- 1980 שרתתי בחברון כמפקד משמר מערת המכפלה. אחת המשימות העיקריות שלי היתה ההאזנה לדרשה השבועית של הדרשן בכל יום ששי. באותם ימים תפשו כמה צעירים יוזמה, ופתחו בית-קפה מודרני - מה שאנו מכנים היום פאב. העסק תפקד יפה והבעלים שלו משחקי קלפים, והביאו גם זונות מירושלים. איש לא אמר דבר, והיו אפילו שאמרו שבית הקפה הכניס קצת חיים לעיר חברון. עד שהבעלים החליטו להוסיף למגוון השרותים שהם מציעים גם אלכוהול. דבר זה הכעיס את השיח' הדרשן, והוא הלך לווקף ובקש שהללו יפעלו אצל העיריה לבטל את הרשיון לבית הקפה, או להתנותו באיסור מכירת משקאות חריפים. איש בעיריה לא התרשם, ושום דבר לא נעשה, עד ש... באחד מימי ששי, עולה הדרשן לדוכן שלו (המנבר) ופותח את הדרשה שלו במלים אלה: ''השבח לאל בורא עולם, סוף סוף הגיעה הקידמה גם לעירנו. שלטונות העיריה דאגו שיהיה לנו בית מרזח, משחקי קלפים, זונות, ואפילו התחילו במכירת משקאות חריפים השנואים על הנביא. אנו מזהירים מעל במה זו, שאם העיריה לא תנקוט שום צעד למניעת המודרניזציה המזוייפת הזו, אנו נדאג שהיא תיעקר מתוכנו''. מיותר לציין, שבאותו יום ששי, לאחר התפילה, בית הקפה לא ניפתח יותר. בעלי העסק שזלזלו בעיריה, לא יכלו להרשות לעצמם לזלזל בדרשן. | |||
_new_ |
לשמעון ולאלכס: מקום המלחמה בדת | |||
|
|||
שתי הדתות הגדולות במערב, שהן גם רלוונטיות לשרידותה של ישראל, הן הנצרות והאסלם ושתיהן צמחו מתוך היהדות. לפיכך רלוונטי לבדוק את מקום המלחמה בהיווצרות הדתות האלה, משום שסיפור ההיווצרות הוא קודש הקודשים של כל דת: 1. היהדות אברהם אבינו ניתק את עצמו מן התרבות החיקסוסית של אבירי המרכבות באור כשדים, שהיתה תרבות צבאית טהורה. הוא ניהל מערכה צבאית אחת - נגד מלכי הצפון (דהיינו החקסוסים) בפרק י''ד בספר בראשית. בסיפור ההיווצרות היהודי מלחמה זאת נועדה לשחרר בני ערובה ורכוש מידי חומסים. אברהם לא נטל דבר מהרכוש שחילץ אלא החזיר אותו לבעליו. הילד היהודי הנתקל בסיפור זה בגיל צעיר קולט את המסר שאבי האומה מוכן להילחם רק מלחמה צודקת, לא למען תועלתו אלא כדי להשיב את הצדק על כנו. 2. הנצרות ישו מנצרת לא נלחם מימיו, נצלב על ידי שלטונות צבאיים רומאים והטיף לפציפיזם. זה המסר שקולטים ילדים נוצרים. זה הסבר לנטיה הפציפיסטית במערב ולשאיפה למלחמות צודקות של הציווליזציה הזאת. כמובן, גם היטלר צמח באותה הציוויליזציה אך הוא היה יוצא דופן ואף ביקש במודע ובמוצהר להינתק מן הנצרות ולחזור לתרבות הגרמנית הקדומה. 3. האסלאם מוחמד השליט את שלטונו בכוח על העיר מדינה ורצח בה את כל היהודים ואת מתנגדיו האחרים. הוא השתלט בערמומיות על מכה ורצח בה את כל מתנגדיו. אחר כך השתלט בכוח הנשק על החיג'אז והחליפים הבאים אחריו השתלטו בדם ואש על חלקים גדולים של העולם. זה המסר שילדים ערבים מקבלים אשר לעומתו השפעתם של אנשי דת מוסלמים רודפי שלום מועטה ביותר. במציאות גם היהודים וגם הנוצרים נלחמו מלחמות אכזריות שהיה נטוש עליהן ויכוח בזמנו וגם אחר כך. חכמי התלמוד לדוגמא לא התלהבו מן הכיבושים של דוד המלך וממלחמות יהודה המכבי. מסעי הצלב לעומת זאת הוכרו אצל הנוצרים כמלחמות לגיטימיות. אבל רק אצל המוסלמים מלחמה אכזרית יצרה האת הדת. לסיום שימו לב: עד היום לא היה באינתיפאדה הנוכחית, שום מחבל מתאבד, ערבי-נוצרי. | |||
_new_ |
דת ומלחמה.....אלוהים לצידנו תמיד (???) | |||
|
|||
דברים על דת ומלחמה מחזירים אותי לשתי ''אהבות'' ישנות. החיל האמיץ שוויק של ירוסלב האאשק אלוהים לצידנו של בוב דילן בסה''כ כל צד מאמין שלא רק הצדק, אלא האל עומד לצידו. ------- אצלנו בלט במשך שנים רבות כהן הגייסות הבכיר אלוף מיל. הרב גורן, שאפילו יצא ''לחזית'' חמוש שופר.....הפעם האחרונה בה ראיתיו תוקע בשופר ומבטיח ''נצחון בשם שמיים'' היה במהלך פשיטת הכשל על כארמה....שאז ישב על גבעה מגבעות בקעת הירדן וסביבו אחדים מאלופי צ.ה.ל ובהם מיודענו אריאל שרון..... אחר כך,כשדעך קסם נצחון 1967,ירדה קרנו של הרב גורן והוא התעדן. שנים מעטות אחרי שהסיר מדים,ראיתיו בהלווית קרבנות פיגוע טרור בבית-שאן,שמיד אחר כך ובו במקום,שרפו גוויות מחבלים (ובטעות....גם יהודי קשיש,קרבן המחבלים,שנזרק לתוך המדורה מהקומה העליונה של הבניין ונחרך לפני שהצבא המשטרה והכבאים פזרו את המון הפורעים היהודים) הרב גורן שהשתתף בהלווית הקרבנות,הזהיר ובקול רם, את תושבי בית-שאן מחזרה על מעשה השריפה וקבע,בבית העלמין ''בנפול אויבך אל תשמח''.... כהני הגייסות האחרים לא נהנו מהילת זוהר כזו לה זכה הרב גורן. | |||
_new_ |
מה, בסה''כ, הם מבקשים? קצת זמן... | |||
|
|||
''אלעג'לה מן אשייטאן'', אומר הערבי וזה מה שמזכירים לו כעת ה''בכירים ואנשי ציבור פלשתינאים''. הם אומרים שמוטב להנמיך את הלהבות כדי להתיש את היהודים יותר לאט. הם חוששים (כנראה בטעות) כי בקצב כזה של רציחות בשלב הזה, אנחנו עוד עלולים להתעורר ולעשות מה שחייבים לעשות כדי לשרוד. הם מזהים כי פועם בנו, עדיין, הרצון לחיות (אולי הם מבקרים בפורום הזה...) ומבקשים להאט את הקצב כי עדיין לא הגיע הזמן למכה הסופית. נסים ישעיהו, תנועת 'אור ישראל'. | |||
_new_ |
גם הרחוב מתעורר | |||
|
|||
אתמול הפגינו פלסטינים מול בניין הפרלמנט בעזה. ההפגנה הייתה נגד המשך הפיגועים ומדיניות ההנהגה הפלסטינית. הפגנות רחוב, יותר מכל חתימה של בכיר, הן האמירה האמיתית. השינוי האמיתי יתכן כשאנשים יצאו לרחובות ויעזו לומר את דברם. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |